יומן הלייקרס, חלק 2 – פוגשים את המשבר/שחר אלוני

יומן הלייקרס, חלק 2 – פוגשים את המשבר/שחר אלוני


באוקטובר לפני כמה חודשים, סיימה הקבוצה ריצת פלייאוף עמוקה שהסתיימה באליפות. ביל ראסל הגדול אמר פעם, שלאחר כל סדרת גמר פלייאוף, לקח לו 4 חודשים עד שהגוף הפסיק לכאוב. הפגרה של הלייקרס היתה חודשיים בלבד, ויש לכך השפעה בכמה מישורים:

1) השפעה מנטאלית – אחרי ריצת פלייאוף שבה צריך להגיע לשיא האינטנסיביות, המתח הבריא, הריכוז והמיקוד, יש באופן טבעי ירידה. אפשר גם לראות איך נראתה פתיחת העונה של שאר הפינאליסטיות: דנבר, בוסטון ומיאמי, שהצליחו בינתיים פחות מהמצופה בעונה החדשה.
ואפשר גם לראות שפופ וקארוסו שנתנו פלייאוף טוב, נראים הרבה פחות טוב עד כה (ואולי גם רונדו, דווייט ומגי בקבוצותיהם החדשות).
אי אפשר להיות כל הזמן באינטנסיביות גבוהה, ומי שרץ למרחקים ארוכים יודע שמדי פעם יהיו תקופות שפל. החכמה היא לנהל את תקופות השפל האלה, לנצל את ההזדמנויות שיש בהן וגם לשים להן גבולות.

2) השפעה פיסית – היום יש יותר ידע איך להתמודד עם האתגר הפיסי הגדול שיש בפלייאוף ולהתאושש בפחות מ 4 חודשים כנראה, אבל אי אפשר לבטל את ההשפעה כמובן. בלייקרס לברון פחות פגיע לנושא הזה, אבל דייויס מאז ומתמיד טען, גם בעונות רגילות ללא פלייאוף, שהוא לאורך העונה מתחיל להרגיש כאבי שרירים שונים. כמובן שבעונה כזו עם פגרה קצרה הדברים מאתגרים יותר ודייויס פתח את העונה בהילוך שני, עם קצת פחות נקודות מהממוצע הרגיל שלו. לאחר מכן הגיע שבוע שבו החמיץ כמה משחקים במהלך מסע משחקי חוץ מתיש, ועכשיו יש לו פציעה שמשביתה אותו לחודש בערך. אולי יש בזה גם טוב, הוא מרוויח חודש התאוששות נוסף באמצע העונה.




הלייקרס עכשיו עם מאזן 22-10, ולאחר 3 הפסדים רצופים (לפני המשחק עם יוטה), כשלפניהם היו עוד הפסד או שניים. הם ירדו מהמקום הראשון במערב למקום שני משותף, ונראה שזה עניין של זמן עד שירדו למקום 3-4 במערב בשבועות הקרובים בלי דייויס.
הם עדיין מקום שני ברייטינג הגנתי, אבל הרייטינג ההתקפי ירד למקום 18 בליגה.
מלבד דייויס הפצוע, גם שרודר מחמיץ משחקים בגלל פרוטוקול קורונה, ולימים הקרובים לברון, קוזמה ומרקיף בסימן שאלה בשל פציעות קלות.
מי שעושה צעד קדימה בשבוע האחרון הם קוזמה והראל שלוקחים עליהם יותר נטל התקפי וקולעים יותר, ונראה שגם גאסול משתלב יותר בהתקפה ונראה יותר מחובר, עם איום השלשות, ומסירות איכותיות.

אם נסתכל על כל העונה עד כה אפשר לראות את הנתונים הבאים:
לברון – 26, 8 , 8 עם 56% אפקטיבי, כמו שעון, אותו ממוצע כמו ברוב הקריירה (קיזז לאחרונה ירידה קלה שהיתה לו בנקודות)
דייויס – 22.5 , 8.5 , 3 ב 55% אפקטיבי
שרודר – 14 , 3.5 , 4.5 , 48% אפקטיבי, ירד קצת בנקודות ובאחוזים ביחס לפתיחת העונה הטובה שלו
הראל – 14 , 6.5 , 1 , 64% אפקטיבי מרשימים ב 25 דקות
קוזמה השתדרג לאחרונה – 11.5 , 6 , 1 , 53% אפקטיבי ב 25 דקות
פופ מאופק בינתיים עם 9 , 6 , 1.5 ב 57% אפקטיבי , 26 דקות משחק
מהספסל עולה הורטון- טאקר הצעיר ל 17 דקות ועושה 7 , 2 , 2 ב 49% אפקטיבי




המשימה של הלייקרס כרגע היא לעבור את המשבר של השפל הקצת מנטאלי ובעיקר פיסי. את הקטע המנטאלי הם יצלחו בזכות המנהיגות של לברון, ההיררכיה הברורה בקבוצה והמרץ שמביאים המצטרפים הראל, שרודר, מתיוס ואפילו גאסול הקשיש, ואיתם קוזמה וטאקר שמקבלים יותר מקום לביטוי מאשר בשנה שעברה.
הנושא הפיסי יותר מאתגר, והם יצטרכו לשמור היטב על דייויס שסובל ממתיחה בגיד אכילס, וגם על שאר השחקנים שעשו את הריצה הארוכה שהסתיימה באליפות באוקטובר.
נראה בעוד חודש חודשיים לאן נעים הדברים.
בינתיים קבוצה שהיא חצי חדשה, עם עייפות, עם פצועים, עם לשלב הרכבים חדשים ועם דייויס בחוץ עדיין עם קרוב ל 70% נצחונות. אני מאמין שעד סוף העונה האחוז ירד קצת, אבל גם מקום 3 או אפילו 4 במערב לא אמור לשנות יותר מדי בפלייאוף.

עוד לפני כן, יש דיבורים על החתמות או טריידים (קאזינס? טאקר?) וגם זה יכול להשפיע בהמשך.
בשבוע וחצי הקרובים יש לקבוצה לו"ז מאתגר מול יוטה, פורטלנד, גולדן, פניקס וקינגס (בק טו בק) לפני פגרת הפלייאוף. 3 נצחונות מתוך 5 יהיה יפה.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. תודה שחר. בסוף מה שחשוב זה איך הקבוצה תראה באזור אפריל-מאי. יש להם מספיק עומק בשביל להתנהל בחוכמה עם דיוויס השביר כדי להביא אותו בריא לפלייאוף..

  2. הם צריכים לנהל עומסים. כל עוד ישמרו על מקום 3 (כנראה גם 4), אז תהיה להם רק סידרה אחת ללא ביתיות עד הגמר (מול הקליפרס יש להם ביתיות, לא משנה מי סיים לפני מי).

    1. הלו אתה במערב, הם 5 משחקים ממקום 9….
      בלי דיוויס הם יכולים להדרדר חופשי ואם גם לברון ינוח…..הם בטוח ידרדרו.
      זה לא המזרח שעם מאזן שלילי אתה בפלייאוף ונח מתי שבא לך.
      פה קצת מנוחה ואתה יכול להתרסק חבלז

  3. המשבר כנראה יהיה חמור יותר אם אופציה ל7 הפסדים רצופים או לכל הפחות ישיגו ניצחון אחד מקסימום 2 במסע שיש עכשיו.
    נקווה שהחזרה של שרודר תעשה קצת שינוי.
    מילה לגבי לברון,לברון משחק באותו קצב לא משנה למעט מספר דקות גבוה יותר שנבע בעיקר מהארכות הוא לא משתלט על המשחקים ומנצח.נראה לי שחלק מזה זה הנקודה שהתייחסת וזה לא הייתה מנוחה מספיק גדולה ולברון כנראה יודע שאסור לו להעמיס יותר מדי,מה שכן זה לא מסביר את האחוזים שלו שירדו

  4. לא נראה לי שללייקרס יש באמת מה לדאוג. הם מחזיקים בסגל הכי טוב בליגה (יחד עם הקליפרס, שהם קצת חסרים בעמדת הסנטר ובטח שבעמדת ניהול המשחק), הם ייצאו מזה, יתחברו, ואז רק הקליפרס לדעתי יכולה לעמוד ביניהם לבין הריפיט.

  5. בס"ד
    שלום. תודה.
    לפי דעתי הם ישתפרו משמעותית, עם החזרה של שרודר.
    ואל תתפלאו באם פתאום יחתום לו שחקן הלייקרס.

  6. מאמר טוב.
    אבל בסוף הלייקרס לא צריכים לקחת מקום ראשון בטבלה כדי לזכות באליפות.

    בעונה הקודמת ללייקרס הייתה רוטציה הרבה יותר רחבה כדי להתמודד עם חיסרון של 2 שחקנים פותחים.
    חוץ מהפציעות והעובדה שלברון בגילו משחק יותר מדי דקות וסוחב פציעה.
    הבעיה העיקרית היא החוסר יכולת של גאסול,קוזמה וקייסיפי.

    1. תודה, בשמחה
      כן, מסכים, המיקום המדויק בטבלה לא מאד קריטי
      הרוטציה השנה גם רחבה, לדעתי פופ וקארוסו עוד לא חזרו לעצמם מהשיא של הפלייאוף ואז הפגרה, הם עדיין לא נכנסו לפוקוס בעונה הזו, זה יגיע. קוזמה נראה לי בסדר, נותן משחקים של 15 נק' ומעלה בזמן האחרון. גאסול – זה בערך מה שהיה מצופה ממנו, הוא תורם מה שדווייט או מגי תרמו ב 20 דקות, פלוס קצת שלשות ומסירות

  7. גאסול תורם הרבה פחות מהסנטרים בשנה שעברה. פחות ריבאונדים, פחות חסימות ורגליים עייפות מאוד בהגנה. היתרונות היחידים שלו: שלשות מדי פעם ואחוזים נהדרים מהעונשין (שהוא בקושי מקבל). הראל נהדר אבל נמוך מדי ולא שאט בלוקר. ראיתי עכשיו את הווארד משתולל ונהנה בפילדלפיה ותורם המון. טעות די גורלית של פלינקה לא להחתים אותו מחדש

    1. יש בזה משהו, נראה איך גאסול יראה בפלייאוף.
      הראל הוא באמת סוג אחר של סנטר, הרבה יותר סקורר ופחות רים פרוטקטור כמובן.
      הם צמד יותר ורסטילי, הצמד של שנה שעברה היה מנוטרל בחלק מהסדרות
      אגב, יש דיבור שהם מתעניינים בקאזינס/וייטסייד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט