A Kosher Hot Dog: בית החיים / ארז שץ ויוני לב ארי

אוהדי הווייט סוקס (צילום: WordPress.com)

"נתניה ועוד 15", היה הכינוי שהודבק למכבי נתניה האגדית בשנות ה-80, שהשאירה מאחוריה אבק לשאר הליגה. השבוע, בפרק מספר 19 של A Kosher Hod Dog, פודקאסט הבייסבול העברי הראשון בתבל, ניתחנו את הבית המרכזי של האמריקן ליג, שם יש לנו "שיקגו ווייט סוקס ועוד ארבע". נראה שהגרביים מדרום שיקגו יברחו לשאר הבית, וישאירו פירורים למינסוטה. והשאר? יוק. האזנה עריבה.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. מנחם לס

    24 פבר 2021 18:58:05

    הי יוני והי ארז

    ניסיתי אתכם היום, פעם נוספת, ולהפתעתי שמעתי את שניכם בבירור וללא כל בעיות. אז הקשבתי לכם לפחות חצי שעה. בעתיד אקשיב לכל השידור בשעה שאהיה עסוק בכתיבה.

    וואללה שעלית\ם בדיוק על הנושא שהעליתי אתמול, כשהשוויתי את הגדולים ביותר בטניס היום ואז. דווקא בטניס שלושת הגדולים אי פעם הם שחקני הווה – דג'קוביץ', נדאל, ופדרר. בעכדורסל זה שחקנים משנות ה-80 =- מייקל, לארי, קרים, מג'יק – אבל צעירי האתר כמובן לא הסכימו איתי בגלל הקליעה מ-3.

    בבייסבול זה תמיד יהיה בייב רות, ג'ו דמאג'יו ושאר האגדות ) בייסבול הוא אגדה יותר מכל משחק.. הבייסבול הוא סיפורים. הוא סרטים. הוא הצגות ברודוויי. העבר הוא קדוש ושחקני העבר הם קדושים. סיבה שנייה היא שבייסבול החוקים נלא משתנים. למשל חוקי הכדורסל כל כך שונו שכל ההגנה היתה חייבת להשתנות וההשוואה לכן קשה. בבייסבול הכל נשאר קיים וקבוע, והסטטיסטיקה מאפשרת השוואות בין אז להיום.
    הדבר היחיד שהשתנה בבייסבול היא האתלטיות של שחקני ההווה ופחות וסקוטש ויסקי.
    בבייסבול גם האנטרופולוגיה של גוף האדם פחות קריטית כמו למשל בטניס. היום שחקן בגובה 1.95 זה נורמלי. אלילי העבר – לבר, קן רוזוול, ואפילו לפני 20 שנה אגאסי, מקנרו, ג'ימי קונורס – היו גמדים לעומת שחקני היום. בבייסבול זה פחות חשוב, לכן שמנמן כמו 'הבייב' נחשב עדיין לגדול מכולם.

    אגב, בדבר אחד אני לא מסכים (אני חושב שיוני אמר זאת): שביל ראסל לא היה מצליח היום. אני לא איש של נוסטלגיה, אבל ישנם כמה שחקנים מאז – ראסל, צ'מברליין, אוסקאר רוברטסון, ג'רי ווסט, או אלג'ין ביילור שיכולת לקחת אותם כפי שהיו לפני 60 שנה ולשים אותם בכל קבוצת ליגה, והם היו מצליחים מאד, בדיוק כפי שהיו. ראיתי אותם משך שנים, ואני איתן בדעתי.
    אגב, הקול של שניכם נשמע מצויין!
    תודה

    2. ארז

      24 פבר 2021 20:13:45

      תודה דוק, כן, השתדרגנו מאז גמגומי הפתיחה ועכשיו הסאונד כמעט אופטימלי. שכחתי לגמרי את שינויי ההגנה בכדורסל, בניגוד לבייסבול. העניין עם ביל ראסל, וזה נפל קצת בעריכה, הרעיון הוא לא שהוא לא יוכל לשחק היום, אלא שאם תיקח אותו as-is ותצניח אותו היום למשחק מודרני, הוא ילך לאיבוד, לא מבחינת הכשרון, המסה והיכולת, אלא מבחינת השינויים במשחק. אם תקח את ״ביל ראסל״ ותשלח אותו לקולג׳, ואימונים וכל המסלול שעובר שחקן מודרני, ברור שהוא יוכל לשחק היום. אבל אם תצניח אותו? בעייתי. אותו דבר למשל קח את קרשאו, באוור, דהגרום, ושלח אותם ל1930 לזרוק, הם נמרחים לך בגלל שלזרוק 9 אינינגס כל יום שלישי-רביעי לא נמצא במילון שלהם, אבל תן להם לשחק מגיל אפס בשיטה הזו, וכמובן שהם יצליחו להפגין יכולת של אייסים.

  2. אור

    24 פבר 2021 22:01:16

    תמיד הייתה לי ההרגשה שבניגוד לענפי ספורט אחרים, בבייסבול כמעט לא מתעסקים בשאלה מי ה-GOAT, אתם מסכימים? למה זה לדעתכם?
    .
    הווייט סוקס הקבוצה הכי מסקרנת העונה, לפחות ב-AL, אבל חוץ מהם אין הרבה מה להרחיב על הבית הזה 🙂 בכלל לא ידעתי על רוב מהשחקנים שציינתם שהם משחקים בקבוצות האלה.

    1. ארז

      25 פבר 2021 11:25:59

      מתעסקים, למה לא, אבל מצד שני, בייסבול הוא משחק שבו הסטטיסטיקה מאוד דומיננטית, כי מאחר ומדובר במשחק עומד יש קורלציה מאוד גבוהה בין הסטטיסטיקה לבין היכולת שהיא מתארת. בניגוד לכדורגל למשל, שבו כל הדיון באוויר וכל אחד שולף מהישבן טיעונים, בבייסבול יש מספרים אמיתיים שמשקפים עובדות על המגרש.
      מעבר לזה, החובט תלוי רק בעצמו, בשביל שג׳ורדן יקלע סל, הוא צריך שימסרו לו את הכדור, לעבור הגנה, אולי יש שחקן פתוח אז עדיף לו למסור, ואז אחרי הכל, בזמן ששני מגינים תלויים עליו, הוא עולה לקליעה. בשביל שבייב רות׳ יחבוט הומראן, הוא רק צריך לנופף את המחבט.
      דבר שלישי, נוצרה סיטואציה שבה החובט הכי דומיננטי בהיסטוריה גם השיג שיאים בהתאם וגם אליפויות. אם לא היה הבייב היה הדיון נפתח ונפרץ כי הנה גם טיי קוב וגם טד וויליאמס (וגם בארי בונדס) לא השיגו אליפות אחת מעבר לpennant כמובן. אז פה היינו מגיעים לדיונים על האם אליפות חשובה וכו. זה אגב מה שהופך את הדיון בכדורסל לכזה אקטיבי, כי גם ג׳ורדן וגם לברון לקחו אליפויות, אז אי אפשר להגיד על אחד שהוא יותר מהשני.
      לבסוף, יש גם משהו שעלה בדיונים האחרים פה באתר וזה הקונטקסט. רות׳ לא שיחק בוואקום, היו מסביבו חובטים מעולים, וגם לפניו ואחריו לא בדיוק שחקו הקפות, ולכן הדומיננטיות שלו היתה כזו מוחלטת. והוא גם היה סטאר, כמו מוחמד עלי למשל, רות׳ היה כוכב לא רק בבייסבול אלא כוכב תרבותי אז גם האלמנט הזה יש לו. אני גם חושב שיש פה פרספקטיבה של זמן. לפני 50 שנה עוד היית שומע כל מני שמות אחרים, עם הזמן ההילה של הבייב הפכה כזו שכשהגיעו האנליטיקס ו״הוכיחו״ את הגדולה שלו זה כבר היה דיון גמור.

      1. אור

        25 פבר 2021 12:21:47

        תודה. בעקבות מה שרשמת אולי הסיבה העיקרית הוא שהוא שחקן עבר (רחוק) ואין שחקנים בימינו שקרובים אליו בכל החבילה שציינת אז אין את הדיונים האינסופיים וההייפ סביבם והציפייה כמו סביב לברון שמשחק עכשיו ומדברים עליו כל הזמן גם ככה וג'ורדן ששיחק לא מזמן, בריידי (עד לא מזמן גם היה מונטנה ואפילו מאנינג) וכו'.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט