בוסטון, יש לנו בעיה

הסלטיקס, אחרי פתיחת עונה נהדרת של 8 ניצחונות מ-11 משחקים, ניצחו 3 מ-10 המשחקים האחרונים שלהם כולל הפסדים לדטרויט ולוושינגטון, במשחק שהיה יכול להסתיים גם ב-20 נקודות הפרש. בואו ננסה להבין איפה הבעיות של הסלטיקס, ומה הם צריכים לעשות בהמשך.

חלק מהבעיה היא החזרה של קמבה ווקר אחרי פציעות ממושכות. ווקר עדיין לא השחקן שהיה לפני הפציעה ויכול להיות שהוא לא יחזור בכלל לגבהים משרלוט והעונה הראשונה, למרות שבמשחקים האחרונים בהם שיחק נגד הוויזארדס והראפטורס הוא נראה טוב יותר. ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום פספסו משחקים ומרקוס סמארט לא שיחק ב-8 האחרונים. הייתה לבוסטון פגרה יחסית קצרה אחרי גמר המזרח בעונה הקודמת וזה חלק מרכזי מהסיפור, אבל לא כולו.

ההתקפה שלהם חלשה, והחזרה של סמארט לא תעזור כאן בצורה משמעותית. בראון וטייטום קולעים באחוזים טובים, אבל ביום רע של אחד מהם וכשווקר עדיין לא 100% קשה לבוסטון להשיג נקודות. הם לא השיגו יוצר משמעותי במקום גורדון היווארד ואפשרויות אחרות כמו משחק עם שני רכזים יכולות ליצור בעיות מיס-מאץ' קשות בהגנה. ההתקפה העומדת שלהם מהחלשות בליגה לכל אורך העונה, והם לא עושים מספיק התקפות מעבר בשביל לאזן את זה. הפער בין טייטום ובראון לשאר השחקנים בסגל, כרגע כולל קמבה, עצום.

הבעיה במשחק העומד מורגשת בקלאץ'. גם בשנה שעברה, עם גורדון היווארד ב-60% יכולת בפלייאוף, ראינו את בוסטון מאבדת יתרונות גדולים נגד מיאמי בגמר האזורי. השנה היו להם 17 משחקים צמודים, יותר מכל אחת אחרת בליגה. מאז שווקר חזר הם עם 2 ניצחונות ו-8 הפסדים בכאלה, לעומת 5 ו-2 הפסדים לפניו.

זאת הבעיה הגדולה של הסלטיקס, שכבר עלתה להם פעם אחת בגמר האן.בי.איי. יש לבוסטון חריגת טרייד גדולה ושחקנים צעירים שלא מקבלים דקות (רומאו לנגפורד, ארון נייסמית', קארסן אדוארדס) ויכולים להיות משמעותיים בטרייד. יכול להיות שזה הפתרון שיצור לסלטיקס חמישייה שמשיגה נקודות וסוגרת משחקים, אבל די ברור שצריך שינוי. גם אחד מבפנים עם הימור על פריצ'ארד לצד קמבה או אפילו סמול-בול עם גרנט וויליאמס וג'ייסון טייטום כשני הגבוהים, נגד יריבות נמוכות, יכול להתברר כפתרון לבעיה שלהם.

זאיון וויליאמסון מוביל כדור

ניו אורלינס משתפרת. הקבוצה של סטן ואן גנדי ניצחה ב-5 מ-10 המשחקים האחרונים שלה אחרי 6 מ-16 הראשונים, כשהקבוצה מצליחה להגיע למצבי זריקה טובים יותר. זה מתחיל בזאיון וויליאמסון. שחקן השנה השנייה קולע ב-63.5% נהדר מהשדה בתקופה הזאת, אבל זה לא כל הסיפור – הוא מסר כמות משולשת של אסיסטים בעשרת משחקיו האחרונים לעומת כל המשחקים ששיחק קודם לכך העונה.

הפליקנס משתמשים בו אחרת. הם מנצלים את המסה של וויליאמסון והיכולת שלו להוביל את הכדור כשחקן עם הכדור בפיק-נ'-רול, כששחקנים אחרים (מסטיבן אדאמס ועד ג'יי ג'יי רדיק) חוסמים לו. במקרים מסויימים זה נגמר בסל:

במקרים אחרים בזריקה פתוחה:

לא סביר שבול ובלדסו ימשיכו לקלוע באחוזים גבוהים בדומה לרצף הזה ועדיין יש כאן בעיות קשות של הגנה (אצל זאיון) וקליעה (כל השחקנים חוץ מברנדון אינגרם), אבל התפקיד של זאיון כמוביל כדור הוא צעד משמעותי בכיוון הנכון, גם יהיו עוד ימים שבהם הוא עם 9 אסיסטים פוטנציאליים ו-3 אסיסטים כמו ההפסד האחרון לדטרויט ומספר האסיסטים בפועל ירד, כי האחוזים ירדו.

למרות זאת, כל עוד הפליקנס מצליחם לסדר לוויליאמסון מצבים נוחים בפוסט, וכל עוד הוא יכול לסדר שלשות חופשיות, אין סיבה שההתקפה שלהם לא תהיה טובה. עכשיו הם צריכים להשיג שחקנים שיקלעו את השלשות האלה בכל ערב.

טריידים דמיוניים

ריקי רוביו לשיקגו, תומאש סאטורנסקי וכריסטינו פליסיו למינסוטה. הבולס מקבלים מנהל משחק שיכול להיות המבוגר האחראי בדקות ההכרעה ולהשאיר את ההתקפה רלוונטית בדקות בלי זאק לאבין. מינסוטה חוסכת 7.5 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר ומקבלת את סאטורנסקי, בשנים הקודמות שחקן שיכול לשחק בלי הכדור ואולי לשחק לצד דיאנג'לו ראסל וטאונס.

לארי נאנס ג'וניור בטורונטו, ארון ביינס, סטנלי ג'ונסון ובחירת סיבוב ראשון בקליבלנד. נאנס בגיל 28 ואחרי עונת קריירה, מבוגר יותר משאר הקאבלירס. הם מקבלים כאן בחירת סיבוב ראשון (מוגנת לוטרי) מטורונטו ואת סטנלי ג'ונסון, פוטנציאל שאף פעם לא פרץ וכנראה גם לא יפרוץ. הראפטורס מקבלים שחקן הגנה מעולה ומגוון שיכול להשתלב נהדר בחמישייה לצד סיאקם. השנה הוא הראה גם קליעה משלוש ויכול להפוך אותם לאחת הקבוצות המסוכנות בפלייאוף הקרוב.

גיורגי ז'נג בשרלוט, קודי זלר בממפיס. לא טרייד שישנה את מאזן הכוחות בליגה, אבל ההורנטס יכולים להרוויח כאן הגנה והגריזליס מקבלים עוד שחקן שיכול לשים נקודות על הלוח מהספסל.