שבת בבסיס – חותמים בנשיקה / יוני לב ארי

לעסקת פרנסיסקו לינדור לניו יורק מטס, שנסגרה לפני מספר שבועות, יש פוטנציאל להיכנס לספרי ההיסטוריה של הבייסבול כאחת החשובות שנעשו כאן. לכאן או לכאן. כמו גם לחתימתו של טרוור באוור בדודג'רס לפני מספר ימים. לאורך ההיסטוריה נעשו לא מעט עסקאות, חלקן בלתי נשכחות, במהלך הפגרות שבין העונות. בואו ניזכר בגדולות ביותר…

שני שלישים מהתמונה. אורטיז ופדרו (צילום: MLB Daily Dish)

26.12.1919

The Babe Is a Yankee

עד לאותו הרגע, היאנקיז היו עוד מועדון, לא ממש מצליח, נטול תארים. והבייב היה אחלה שחקן, יותר פיצ'ר מחובט, עם 49 הום ראנס בשש עונות. ומה קרה מאז? 15 עונות בברונקס, 659 דינגרס (43.9 לעונה), ושבע אליפויות. וכל זה תמורת מה? 125 אלף דולר ששינו את ההיסטוריה של המשחק. רק לחשוב איך שני המועדונים האלה היו נראים אם רות' היה נשאר בבוסטון עד לסיום הקריירה…

אם הוא היה נשאר בבוסטון… (צילום: tiebreaker.com)

9.12.1965

Frankie Goes To Baltimore

אחרי עשר עונות בסינסינטי, ובגיל 30, לא היה ברור כמה תחמושת נשארה לפרנק רובינסון. אז הרדס ניסו להרוויח עליו מה שאפשר, ושלחו אותו לאוריולס תמורת מילט פאפאס (פיצ'ר חביב), ג'ק בלאדסקאן (פיצ'ר בינוני מינוס, בעיקר בסינסינטי) ודיק סימפסון (אאוטפילדר חלשׂ, סליחה אם פגעתי). ומה יצא מזה? שתי אליפויות היסטוריות, 179 דינגרס וממוצע חבטות 300.. וכמובן, מקום בהיכל התהילה של האוריולס.

ביוש סינסינטי, היוש בולטימור. רובינסון (צילום: Afro)

29.11.1971

כ"ט בנובמבר, גרסת ג'ו

עשר עונות ביוסטון היו חביבות לג'ו מורגן. אך המנג'ר שלו, הארי ווקר, ראה בו טראבל מייקר, ודרש להיפטר ממנו, כשבהנהלה חיפשו יותר עוצמה בליינאפ (מורגן ייצר 72 הום ראנס בעשר עונות ביוסטון). רוב הפרשנים חשבו שהאסטרוז שיחקו אותה, כשקיבלו תמורת מורגן את לי מיי (חבט ביוסטון 81 הום ראנס בשלוש עונות), טומי הלמס (14 כאלה בארבע עונות, עם ממוצע חבטות 269.), וג'ימי סטיוארט, אאוטפילדר שחבט שמונה הום ראנס לאורך כל הקריירה (אפס ביוסטון).

ומורגן? הוא נצמד לפיט רוז ב-טופ אוף דה ליינאפ של הרדס במשך שמונה עונות, בהן העלה את ממוצע החבטות שלו מ-261. ל-288., כשהוא מעיף 152 הום ראנס (19 לעונה, לעומת 7.2 בטקסס), ובדרך מעניק שתי אליפויות לקבוצה מאוהיו (לאחר המתנה של 35 שנה), זוכה בחמש כפפות זהב (אפס ביוסטון) ופעמיים ב-MVP של הנשיונל ליג. עושה רושם שהרדס די הרוויחו מהעסקה הזו…

אגדה שהיתה באמת. ג'ו מורגן (צילום: WCPO – 9 On Your Side)

8.12.1992

חובט בסן פרנסיסקו על המים…

כבר בימיו בפיטסבורג נחשב בארי בונדס לשחקן מצוין. אך משום מה לא כל כך אהוב. במשך שבע עונות העיף מספר 25 של הפאיירטס 176 הום ראנס (25.1 לעונה), אך בפגרה של 1992 החליט בארי לעבור לקבוצה של אביו, ושל הסנדק שלו, ווילי מייז, וחתם בסן פרנסיסקו תמורת 43.75 מיליון דולר לשש עונות, חוזה בלתי נתפס בימים ההם.

אליפות לא יצאה מזה לאוהדי הג'איינטס (למרות שהיו מאוד קרובים ב-2002), אך הרבה נחת ושיאים כן נצפו בסן פרנסיסקו על המים: 586 הום ראנס ב-15 עונות (39 לעונה), שיא של 73 הום ראנס בעונה אחת, שיא של 762 הום ראנס בקריירה, ועוד מספר שיאים שאין פה מקום לרשום את כולם…

בונדס, בפוזה מוכרת (צילום: wealthinsideralert.com)

18.11.1997

סוף עונת הקללות עם פדרו

עד שפדרו מרטינז הגיע לבוסטון, מדובר היה במועדון הלוזרי ביותר בספורט האמריקאי. בלי אליפות מאז 1918, עם ערימה של הפסדים דרמטיים, כדורים שעוברים בין הרגליים, מה לא? ואז, בחורף 1997, נחתה בפנוויי הלבנה הראשונה בדרך לשבירת המנחוס (לשתי הלבנים הנוספות נגיע בהמשך).

פדרו מרטינז, שבדיוק זכה בסיי יאנג הראשון בקריירה במדי המונטריאול אקספוז (ובהחלט לא האחרון), עבר לקנדה תמורת טוני ארמאס ג'וניור (פיצ'ר של שישה ניצחונות ו-ERA של 4.45) וקארל פבאנו, שבהמשך הקריירה בעיקר יהרוס את היאנקיז. איך זה נגמר? עם הסרת הקללה של הבייב – אליפות היסטורית ב-2004, מאזן של 37:117 ו-ERA של 2.52. תוסיפו עוד שני סיי יאנג כמובן.

החוליה הראשונה בשרשרת. פדרו (צילום: Sports Illustrated)

10.12.1998

חלום אריזונה

רנדי ג'ונסון עשה קריירה יפה בסיאטל, עם 130 ניצחונות בעשר עונות ו-ERA של 3.42. בהחלט יפה. אך בפגרת 1998/99 חתם ה-ביג יוניט, כשהוא בן 35, בדיבאקס, כשלא היה ברור מי מהצדדים לוקח פה סיכון גבוה יותר. זה הסתיים עם שש עונות נפלאות, מהטובות שפיצ'ר ידע במשחק: ארבע זכיות בסיי יאנג, 103 ניצחונות (81 מהם בארבע העונות הראשונות, למעלה מ-20 לעונה), וכמובן אליפות היסטורית ב-2001.

את הווידאו הזה של רנדי ג'ונסון בטח כבר ראיתם….

30.11.2000

סוזוקי, יד שניה, במצב מעולה

עד להגעתו של איצ'ירו לליגה, הרכש מכיוון יפן היה בעיקר כשלונות (גם אחריו). אבל הרייט פילדר של סיאטל היה משהו אחר. לפני עונת 2001 החתימו המארינרס את איצ'ירו סוזוקי, כשגם להם לא היה מושג עד כמה טוב הוא עומד להיות. זה החל עם רוקי השנה וה-MVP של האמריקן ליג כבר בעונה הראשונה, ונמשך עם עשר כפפות זהב, עשר הופעות באול סטאר, ושיא שמחזיק עד היום – 262 היטס בעונה אחת. רק אליפות חסרה לו ברזומה…

מורידים בפניך את הכובע, איצ'ירו (צילום: seattlepi.com)

22.1.2003

דויד, שהוא גלית

עוד מקרה קלאסי שבו שני הצדדים עוברים מהפך. עד שדייויד אורטיז הגיע לבוסטון, הוא היה במקרה הטוב שחקן חביב. שש עונות במינסוטה, ממוצע חבטות של 266., ו-58 הום ראנס, כלומר פחות מעשר בעונה. לפני עונת 2003 שוחרר ביג פאפי מהטווינס, וחתם על חוזה בבוסטון, שלא תיארה כלל וכלל מה היא תקבל:

14 עונות, ממוצע חבטות 290., 483 הום ראנס (34.5 לעונה), ערימות של רגעי קלאץ' לאורך כל הדרך, וכמובן, חלק בלתי נפרד באליפות ההיסטורית של 2004 וגם באלה של 2007 ו-2013, אז הוא גם היה ה-MVP של הוורלד סירייס, כשהוא בן 37.

זה בי איי או ביג פאפי? (צילום: th.bing.com)

13.12.2003

ציפור חדשה מגיעה לקן

פגרת 2003/04 הביאה איתה כמה החתמות גדולות. את הראשונה שבהן השיגו, כנראה מבלי לדעת בכלל, הקארדינלס מסיינט לואיס. ב-13 בדצמבר 2003 החליטו הבירדס להיפטר מהחוזה של ג'יי.די דרו, ושלחו אותו לברייבס, בעיקר תמורת ג'ייסון מרקיז וריי קינג. אך עם העסקה הם קיבלו פרוספקט בשם אדם וויינרייט.

הפיצ'ר הפנטסטי הזה, שמשחק עד היום (בגיל 39), היה מהחוליות החשובות באליפות של 2006, זכה פעמיים בגולד גלוב, פעמיים הוביל את הנשיונל ליג בניצחונות, ובסך הכל עומד על מאזן של 98:167, שכאמור עדיין לא הושלם. תוסיפו לזה ERA של 2.89 ב-15 סדרות פלייאוף, ותקבלו את אחד הפיצ'רים החשובים בתולדות המועדון.

הצעד הנכון. וויינרייט (צילום: Redbird Rants)

28.11.2003

החוליה האחרונה בפנוויי פארק

אז דיברנו על ההחתמה של פדרו ב-1997, ועל זו של ביג פאפי ב-2003. אך ללא נחיתתו של קורט שילינג בבוסטון, ספק גדול אם הסוקס היו מסירים את הקללה ב-2004. הגרביים העבירו ארבעה שחקנים (חורחה דה לה רוסה, קייסי פאסם, מייק גוס וברנדון לין) לאריזונה, וקיבלו את האייס לו הם היו זקוקים מאחורי פדרו.

במהלך ארבע עונות בפנוויי פארק, שילינג רשם מאזן של 29:53 עם ERA של 3.95, פלוס תצוגה אחת בלתי נשכחת במשחק השישי של ה-ALCS ב-2004, ביאנקי סטדיום, בדרך לאליפות הגדולה ההיא. גם באליפות של 2007 הוא היה כח משמעותי, למרות שכבר היה בן 40.

שילינג, כנראה ברגע השיא שלו כ-רד סוק

7.1.2021

פרנסיסקו לינדור ייכנס לרשימה?

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  2. שחר דלאל

    12 פבר 2021 15:20:36

    לגבי רנדי ג'ונסון – עדיין מדהים אותי איך שחקן במימדים האלה (נכון גם ל סי סי סבטיה) בחר דווקא בבייסבול כמקצוע העיקרי שלו. כמעט כמו שדריק נוביצקי היה נשאר בכדוריד…

  4. MacLeod 1

    12 פבר 2021 19:06:04

    מעניין מאוד, תמיד אני קורא למרות 0 הבנה בבייסבול…
    לכן, הערה קטנה, בחצי מההעברות לא הבנתי לאיזה קבוצה עברו… תחשוב גם על אנשים כמוני ((:

  5. שחר דלאל

    12 פבר 2021 20:05:41

    ביום כזה אי אפשר להתעלם מההשמדה המוחלטת של המיינור'ס ע"י רוב מנפרד: שלום לפאסיפיק והאינטרנשיונל ליג ויותר ממאה שנות היסטוריה, ביי ביי לליגה מזרחית והליגה של טקסס, ברוכים הבאים לליגות בסגנון הג'י ליג.
    הקטע המצחיק הוא שדווקא הליגות "שנזרקו" מההסכום, הפטריוט והאפלצ'ים, יזכו לחיות יום נוסף כליגות עצמאיות…

  6. ארז

    12 פבר 2021 22:49:15

    קודם כל כל הכבוד יוני על המאמץ, אמנם היית צריך לאזן את זה עם הבייב, אבל בכל זאת, שלושה אייטמים על הרד סוקס פלוס תמונת השער? לא הולך ברגל ואני בטוח שאחרי זה היית צריך לצפות באיזה 4-5 שעות של יאנקיז כדי להרגע. מה שמעניין ברד סוקס של 2004 לטעמי היא לא רק אורטיז ופדרו, אלא בעצם כל הקבוצה ההיא נבנתה טרייד על טרייד, החתמה על החתמה, דיימון ורמירז הגיעו כפרי אייג׳נטס, קווין מילאר בטרייד ההזוי ההוא עם הקבוצה היפנית, מכל השמות הגדולים שמה רק ג׳ייסון וריטק ״נולד״ ברד סוקס. אבל זה מה שכולם רוצים, עוד החתמה ועוד החתמה, ובמיוחד שחקנים שפתאום פורחים, ובקבוצת האם שלהם הם כאלה שמנסים להפטר מהם ואצלך הם נותנים עונה אחרי עונה לפנתיאון.
    ואם כבר מדברים על חלומות של GM, אז אדם ווינרייט הוא הפנטזיה הכי רטובה, לקבל ככה מישהו מכלום ולגלות שיש לך ביד כזה שחקן, הלוואי על כולנו.

  7. יניב ש.

    13 פבר 2021 17:10:19

    אם הבייב השיג 49 הומרים בשש שנים, למה זאת נחשבת כזאת טעות מצד הרד סוקס למכור אותו?
    בדיעבד כולנו חכמים, אבל בזמן אמת זאת לא נראית לי כזאת טעות קולוסלית לוותר על שחקן עם ממוצע של 8 הום ראנס לעונה.

    1. אור

      13 פבר 2021 17:52:03

      אל תתייחס לזה, בעונה האחרונה בבוסטון היו לו 29 הומרים ועד אז הוא גם הגיש ולא שיחק עונה מלאה או קרוב לזה.

      1. יניב ש.

        13 פבר 2021 18:03:10

        אתה צודק, אבל המספרים שלו קפצו בצורה מדהימה רק אחרי המעבר, האם מישהו היה יכול לנבא כזה שיפור?
        האם על סמך העונה העונה האחרונה שלו בבוסטון אפשר היה לדעת שהוא יהיה ענק כל כך?

        3. ארז

          14 פבר 2021 09:36:19

          כל הדיון הזה מתעלם מהעובדה ששתי הקבוצות ידעו גם ידעו מה בייב רות' שווה, מאחר וזה לא היה סתם טרייד, אלא השחקן נמכר ליאנקיז תמורת 25,000 דולר, סכום עתק במושגים של אז, וקיבל שכר של 20,000 לעונה.לא משלמים כאלה סכומים לשחקן אלמוני. שני הצדדים ידעו טוב מאוד מה האיש שווה, אולי לא במובנים של מה הוא הולך לעשות בשארית הקריירה שלו, כלומר לא ידעו שהוא הולך להיות אולי השחקן הטוב בהיסטוריה של הבייסבול, אבל שני הצדדים ידעו טוב מאוד שמדובר בכוכב ענק, והסכומים שעברו שם בהתאם.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט