נבחרי עונת 2020 ב-NFL/ צוות הופס פוטבול

מאת צוות"הופס פוטבול": פריים טיים זק, עידו רבינוביץ', יניב שושני, עידו יצחקי, יאן מלניקוב ושחר דלאל.

רק עוד חמישה ימים נותרו עד סופרבול 55, שיפגיש בין הקווטרבק הטוב בהיסטוריה – טום בריידי – והקווטרבק שעתיד לרשת אותו בשנים הבאות – פטריק מהומס. כרגיל ב-NFL השבוע שלפני מוקדש לסיכומים, וגם כאן ב"הופס פוטבול". וכן, כרגיל אנחנו כנראה טוענים, תתקנו אותנו בתגובות.

MVP – ארון רודג'רס (גרין ביי)

"עונה אדירה לקווטרבק הוותיק שחזר לפרוח תחת מאט לה-פלור אחרי שנים של דיכאון עם מייק מקארת'י. רודג'רס דורג ראשון במרבית הפרמטרים ואפילו עקף את פאטריק מהומס באחוזי השלמה וברייטינג, כשסיים עם נתון מטורף של 121.5, ויחס ט"ד-איבודים אדיר".

" מספר 12 בירוק לא השאיר ספק, ובגיל 37 נתן אולי את העונה הטובה ביותר שלו בקריירה – לאחר שנראה כאילו מאבד גובה ובמיוחד לאחר שראה את קבוצתו עולה בדראפט על מנת לבחור את מחליפו".

"אפשר לאהוב או לשנוא את רודג'רס, אבל אין אדם אחד שיכול לזלזל ביכולת שלו. הקווטרבק הוותיק ראה את הכתובת על הקיר כאשר הפאקרס החליטו לבחור את היורש שלו בדראפט האחרון והגיב בעונה היסטורית, שמיצבה עוד יותר את מעמדו בהיסטוריה של הליגה".

"מספר 12 של הפאקרס חווה את אחת מהעונות הטובות בקריירה שלו בגיל 37 כאשר הוביל את הירוקים מוויסקונסין למקום הראשון בחטיבה ומרחק נגיעה מהסופרבול. הוא יצר את אחת מההתקפות הקטלניות בליגה יחד עם מאמנו, מאט לפלור. הם קבעו את שיא כל הזמנים של נקודות טוטאל ברבעים השניים של משחקים ב-101 שנות פעילות הליגה".

" בגיל 37 מסיים העילוי ראשון בט"ד, אחוזי השלמה ורייטינג מסירה, וההתקפה בראשותו משיגה הכי הרבה נקודות בעונה הסדירה. אבל עזבו את המספרים, קור הרוח וחוסר המאמץ שלו הם משהו שיש רק לגדולים ביותר, תענוג לצפייה".

"למרות ההפסד בגמר החטיבה, הוא היה הק"ב היציב והטוב ביותר לאורך כל העונה".

שחקן התקפה – טראוויס קלסי (קנזס סיטי)

"זכייה של טייט אנד בפרס היא אמנם חסרת תקדים, אבל כך גם העונה שנתן טראוויס קלסי. למקרה ונשאר ספק, הוא ביסס את עצמו השנה כנשק להשמדה המונית בהתקפה של קנזס סיטי".

"ייתכן שזו הייתה העונה הכי טובה מטייט אנד אי פעם, קל וחומר מבחינת תפיסת של הכדור נטו. קלסי ממשיך להיות נשק בלתי עציר בהתקפה עם הקוורטרבק והפלייקולר הטובים בליגה כעת, והוא יכול לזכות בלומברדי שני ברצף בעוד כמה ימים".

"מקום שני בליגה בכמות היארדים (מעמדת הטייט-אנד!) והמטרה האמינה ביותר של מהומס".

עוד קיבלו קולות:

אלווין קאמרה (ניו אורלינס) – המצטיין הרשמי של הפאנטזי העונה, מנייה בטוחה לטאצ'דאון כל משחק. עונה נהדרת לרץ הצעיר, שהצליח לפתח גם יכולת תפיסה מהבק-פילד ביעילות מרשימה.

דריק הנרי (טנסי) – להשיג 2,000 יארד על הקרקע זה לא השיג שניתן לזלזל בו (הרי רק שמונה שחקנים השיגו אותו ב-101 שנות הליגה), אבל הוא מרשים הרבה יותר ב-2020, בתקופה בה הליגה עברה למשחק המסירה. משום מה זה מרגיש כאילו הנרי יהיה השחקן האחרון שיגיע להישג הזה בעשורים הקרובים.

דשון ווטסון (יוסטון) – עם קו קדמי רעוע ופרוץ שספג 50 סאקים, בלי התופס הכי טוב שעבר קבוצה, ועדיין לסיים ראשון ביארדים במסירה, ושני ברייטינג מסירה, זה לא פחות ממדהים, ומראה על האיכויות ההתקפיות של שחקן התקפה גדול.

שחקן הגנה – ארון דונלד (לוס אנג'לס ראמס)

"המפלץ מ-LA ממשיך להיות אקס-פאקטור בכל הקשור ללחץ על הקווטרבק, והוא מפרק הגנות פעם אחר פעם גם כשמגיעה מולו שמירה כפולה (ולעתים אף משולשת). הוא אמנם לא נתן עונה יוצאת דופן במונחים שלו, אך המשיך להיות שחקן ההגנה הטוב ביותר בליגה, בפער ניכר".

"הסיבה היחידה לא לתת לדונלד את הפרס הזה כל שנה, היא הרצון של הבוחרים לגוון. זה מזכיר את הסינדרום של לברון ג'יימס, שרק מחפשים לתת את פרס ה-MVP למישהו חוץ ממנו, כדי שזה לא יחזור על עצמו. דונלד הוא אחד מהשחקנים הכי דומיננטיים אי פעם, מתקרב ברמות של לורנס טיילור הגדול בצעדי ענק".

"כל הדרכים מובילות (שוב) למפלץ של הראמס, ששמירות כפולות ומשולשות לא עוצרות אותו מלסיים שני בטבלת הסאקים, וההגנה בראשותו מסיימת ראשונה באי ספיגת יארדים ונקודות".

"השחקן שלא היה ב"מידות הנכונות" והתדרדר לעשירייה השניה בדראפט ממשיך להוכיח שנה אחרי שנה שהוא שחקן היסטורי. השנה שוב ההגנה של הראמס העמיסה על גבה את ההתקפה בדרך אל הפלייאוף, בעוד מתאם ההגנה ההגנה שלהם קיבל את משרת המאמן הראשי בצד השני של העיר. עונה היסטורית בכל קני מידה, אך די סטנדרטית בהקשר של דונלד".

"עוד DPOY, הפעם אחרי קרב צמוד בינו לטי-ג'יי וואט. בלעדיו הראמס היו מחוץ לפלייאוף".

"שחקן הפוטבול הטוב בליגה היה ונשאר אהרון דונלד. הוא היה דומיננטי כתמיד, ואין ראוי ממנו לעוד זכייה בפרס היוקרתי".

רוקי השנה – ג'סטין הרברט (לוס אנג'לס צ'ארג'רס)

"הרוקי שזכה להזדמנות הודות לטעות של הצוות הרפואי של הצ'ארג'רס שניקב את הריאה של טיירוד טיילור, לקח אותה בשתי ידיים ונתן המון תקווה לקבוצה מעיר המלאכים, שמצאה יורש לפיליפ ריברס".

"מי יודע, אם לא פציעה של הקווטרבק הראשון, וטיפול שגוי בקווטרבק השני, אולי לא היינו שומעים כלל על הרברט. אבל מזל זה חלק חשוב בחיים, ובזכותו קיבלנו רוקי ששבר לא מעט שיאים, בחירה די קלה לרוקי ההתקפי של העונה."

"נבחר כק"ב השלישי בדראפט ונתן עונה מפתיעה ומדהימה. ניפץ את שיא הט"ד וכמעט את שיא היארדים לעונה לרוקי".

"מעטים האמינו שדווקא הקווטרבק השלישי שנבחר בדראפט החולף יהפוך לפנים של הפרנצ'ייז שלו. מעטים אפילו יותר האמינו שהוא יעשה את זה כבר בשנתו הראשונה בליגה. אבל אחרי שנה היסטורית לקווטרבק רוקי, הרברט פה כדי להישאר, בדיוק מה שהצ'ארג'רס היו צריכים לקראת הגעת האוהדים לאיצטדיון החדש בלוס אנג'לס".

עוד קיבלו קולות:

ג'סטין ג'פרסון (מינסוטה) –

"רוקי אחר בשם ג'סטין היה ללא ספק נקודת אור בעוד עונה חשוכה של הצ'ארג'רס, אבל הרסיבר שהגיע כמחליפו של סטפון דיגס הצליח להשכיח אותו עם עונה מופלאה, ומבין הרוקיז, הפך לשחקן ההתקפה הטוב ביותר".

"הוייקינגס השתמשו בבחירת הסיבוב הראשון שקיבלו בטרייד על סטפון דיגס ובחרו עוד רסיבר עילית, בלי קשר לזמנו בליגה, לצוות ליד אדם ת'ילן. השילוב בין האתלטיות, יכולות ריצת הראוטים שלו והבנת המשחק המרשימה שלו הפכה אותו לתופס הטירון הכי טוב מאז ראנדי מוס".

רוקי הגנתי – צ'ייס יאנג (וושינגטון) ואנטואן ווינפילד ג'וניור (טמפה ביי)

צ'ייס יאנג (וושינגטון)

"יאנג הגיע לליגה עם התג של השחקן הטוב בדראפט ולא אכזב. הוא הוביל את הרוקים בסאקים (7.5) גרימת פאמבלים (5) וטאקלים לפני קו ההתגוששות (11). בקרוב אנחנו נראה אותו ברשימות אחרות לגמרי".

"המפלצת שהגיע לחזק את החוליה החזקה ביותר אצל הוושינגטון פוטבול טים, עשה אימפקט מהרגע הראשון שדרך על הדשא. היה מקום רביעי בליגה בהכרחת פאמבלים וצבר 7.5 סאקים ב-15 המשחקים בהם שיחק ופתח".

"לא הרבה שחקנים הופכים למנהיגי קבוצתם כבר בעונת הרוקי שלהם, ויאנג הוא אחד מיחידי סגולה אלו. מעבר למספרים האישיים, ההשפעה שלו על משחק ההגנה היא אדירה, יש למה לצפות בשנים הקרובות"

אנטואן ווינפילד ג'וניור (טמפה ביי)

"הוכיח יכול גבוהה כל העונה בקבוצת צמרת. מהלך הגנתי שלו הוביל לניצחון טאמפה ביי במשחק מול הסיינטס"

"הגנת המסירה של טמפה ביי הייתה מהחלשות בליגה ב2019, אז הבאקס בחרו בווינפלד בבחירה ה45, וראו כיצד ההגנה שלהם משתפרת פלאים, לא מעט בזכות הרוקי הנפלא והאנרגטי".

"ווינפילד הבן הפך את הסקנדרי הרעוע של טמפה ליחידה שלא נעים לפגוש, באמצעות הקשיחות ויכולת הפליימייקינג שלו בקו האחורי. קצת כמו האב".

מאמן – קווין סטפנסקי (קליבלנד)

"בעונתו הראשונה בקבוצה הוביל את קליבלנד לניצחון פלייאוף אחרי 25 שנה עם שיפור דרמטי במאזן ובכל מערכי הקבוצה".

קשה להגיד לא למשרת מאמן ראשי בליגה, אך המשרה בקליבלנד היתה הכי קרובה לכך. סטפנסקי ידע טוב מאוד לאן הוא נכנס כשהסכים לתפקיד מאמן הבראונס, ובניגוד לקודמיו הצליח להשיג את הכרטיס המיוחל לפלייאוף בפעם השניה בלבד מאז שהקבוצה חזרה לעיר הרוקנרול. רק על ההישג הזה מגיע לו תואר מאמן העונה.

"זו עונה עם מספר מועמדים מצוינים, אבל זה שלקח את קליבלנד ובעונתו הראשונה החזיר אותה לפלייאוף צריך לקבל את התואר. הוא קיים בשביל הצלחות כאלה".

עוד קיבלו קולות:

אנדי ריד (קנזס סיטי) – "בשנים האחרונות נהוג לחלק את הפרס למאמנים אובר-אצ'יברים, אך הפעם בחרתי לתת אותו למאמן שאולי ציפו ממנו לסיים את העונה במאזן הכי טוב בליגה. קנזס המציאה את ההתקפה שלה מחדש עם ביסוס משחק ריצה ושימוש יתר בטראוויס קלסי, ועל כן אנדי ריד הוא מאמן העונה".

בריאן פלורס (מיאמי) – "למרות משחק אחרון נוראי נגד הבילס כאשר ניצחון היה שולח אותם לפלייאוף, הדולפינס יכולים להיות מאוד מרוצים מהעונה הזו, בעיקר בזכות המאמן הצעיר שהגיע רק בשנה שעברה והפך קבוצה שהייתה בדרכה לשבור שיאים שליליים היסטוריים לקבוצה עם מאזן דו ספרתי של ניצחונות ואחת מההגנות האימתניות ביותר בליגה".

שון מקדרמוט (באפלו) – "בשקט בשקט, עושה עבודה נפלאה בבאפלו, ומקנח בגמר החטיבה במועדון שכבר שכח הצלחה מהי. אולי סוף סוף קם יורש ראוי למארב לוי המיתולוגי".

קאמבק – אלכס סמית' (וושינגטון)

"באחד הרגעים במשחק החזרה שלו מול הראמס, ניתלו על סמית' שני שחקני הגנה במשקל כבד, ולשבריר שניה התגנב החשד ללב שרגלו לא תעמוד בעומס ותישבר שוב. אבל אלכסנדר דאגלס סמית' קורץ מחומר קשיח ביותר, וחזרתו למגרשים הייתה קאמבק מרגש ומלא בהשראה".

"אף מתמודד אחר לא נמצא באותה אטמוספירה כמו אלכס סמית' במירוץ לפרס הזה. אני חושב שהושבתי לשבוע מפעילות ספורטיבית רק כי הסתכלתי על הרגל שלו אחרי הניתוח, והבן הזה הוביל קבוצה לפלייאוף של הליגה הקשוחה בעולם פחות משנתיים לאחר מכן. זה לא אנושי".

"האיש שלא חשבו שיחזור לשחק פוטבול, הצליח להוביל את המועדון הרקוב מוושינגטון לקדמת הבמה. יש יותר קאמבק העונה מזה?"

"מאדם שהיה ספק אם יוכל ללכת בעתיד, לקווטרבק פותח בקבוצת פוטבול. אם היו מגישים את התסריט הזה כנראה שכל מפיק היה פוסל אותו על העובדה שהוא לא אמין. לפעמים המציאות עולה על כל דמיון".

"לא הפגין רמה גבוהה אך הוביל את וושינגטון לפלייאוף בסיפור מחמם לב אחרי הפציעה הקשה"

עוד קיבלו קולות:

ג'ייסון וארט (סן פרנסיסקו) – הרבה כבוד מגיע לאלכס סמית', אבל יש שחקן נוסף בליגה שעבר קשיי פציעות משל עצמו, רק שהוא אף יצא מהצד השני שלהם כשחקן פוטבול מצוין

השחקן המשתפר – ג'וש אלן (באפלו)

"הליגה מלאה בסיפורים על קווטרבקים שפתחו טוב את הקריירה שלהם, אבל לא הצליחו לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת כדי להפוך לשחקנים מובילים בליגה (כן, ג'ראד גוף ומיטצ'ל טרוביסקי, אני מדבר עליכם). אלן לא רק עשה את הקפיצה, אלא זינק לגבהים שלא ראו בבאפלו מאז שנות ה-80, והוביל אותם משחק אחד מהסופרבול הנכסף. היריבות בינו לבין פט מהומס תהיה בכותרות עוד הרבה שנים".

"ג'וש אלן של 2020 נמצא בסטרטוספרה אחרת לחלוטין ביחס לשנתיים הראשונות שלו. אחד הקווטרבקים הפחות טובים בליגה בשנתיים הראשונות שלו נראה היה כמקרה אבוד, אבל הדבקות של בפאלו במספר 17 השתלמה".

"אף אחד לא ציפה לשיפור המטאורי של ג'וש אלן העונה, שהפך מאחד הקווטרבקים החלשים בליגה, לטופ 5. השיפור האדיר באחוזי דיוק שלו, למרות יכולת גרועה עוד בשנותיו בתיכון מעוררת השראה".

"השיפור המטאורי של ג'וש אלן תחת המתאם ההתקפי ברייאן דייבול הפתיע רבים בעולם הפוטבול, שחשבו שאלן לא יתעלה יותר מדי לאחר שנתיים ראשונות רעות בליגה. הוא שיפר משמעותית את בעיית הדיוק שלו והפך לפליימייקר עוד יותר יעיל ומופלא. גם אוהביו הגדולים לא חזו נסיקה כזו".

"שיפור של 50% ביארדים, 10% בדיוק מסירה, 85% בט"ד ו-22 נקודות רייטינג. הפך מק"ב מבטיח אך מוגבל לחבר כבוד בעלית של הליגה".

עוד קיבלו קולות:

ליאונרד וויליאמס (ניו יורק ג'טס) – "באמצע עונת 2019, הדיפנסיב אנד של הג'טס נראה כמו שחקן גמור, וגם המעבר לג'יאנטס לא ממש עזר. שנת 2020 הגיעה, וליאונרד נולד מחדש. 11.5 סאקים לעומת 0.5 בעונה הקודמת, והנה לה עונת שיא קריירה לשחקן שביצע שיפור רציני ביותר ביכולתו וכושרו".

תופעות העונה – חזרתן של הלוזריות/ מהפכת הדאון הרביעי

הלוזריות

"בפאלו בילס, קליבלנד בראונס, טמפה ביי באקנירס ואפילו וושינגטון פוטבול טים הגיעו השנה לפלייאוף בזכות יכולת נהדרת ומבטיחה גם לשנים הבאות, ונותנות קצת דם חדש לליגה לאחר שנים רבות של היעדרות מהשלבים המאוחרים של העונה".

"בפאלו וקליבלנד משיגות ניצחון פלייאוף ראשון במאה ה-21. רק סינסינטי ודטרויט נשארו בחבורה העצובה שלא עשתה זאת עד כה"

"ללכת על זה" בדאון הרביעי

"מאמנים החלו לחשוב יותר ויותר על הדאון הרביעי הקצר כדאון לכל דבר ועניין. אפילו שדרי ופרשני הטלוויזיה הפסיקו לעשות עניין מההחלטה ללכת על כל דאון רביעי כזה – וכמובן, אחד ממשחקי הפלייאוף של השנה הוכרע באמצעות דאון רביעי אמיץ במיוחד של אנדי ריד".

"בעונה הסדירה ראינו יותר ויותר מאמנים מהמרים והולכים על זה בדאון רביעי במקום לוותר. בפלייאוף דווקא, ראינו שוב את השמרנות מגיחה עם ראשה המכוער כאשר החלטות רעות של מייק ורייבל (מאמן טנסי, נגד הבולטימור רייבנס) ומאט לפלור (מאמן גרין ביי, נגד הטמפה ביי באקנירס) עלו להם במשחק ובכך בריצת הפלייאוף. נקווה שהם, ושאר המאמנים, למדו מהטעויות הללו לשנים הבאות".

עוד קיבלו קולות:

מועדון גיל הזהב – בריידי, בריס, ריברס, רוג'רס, רות'לסברגר וסמית', כולם העפילו לפלייאוף, כולם היו חלק משמעותי מקבוצתם ולא רק קישוט לקראת פרישה. הארבעים של היום זה השלושים של פעם, גם בפוטבול.

השיפוט – "בעונה בה היה פחות לחץ על השופטים (בעיקר בשל היעדר הקהל), ואחרי שינויים שניסו ב-NFL לבצע, נראה שחזרנו אחורה. דגלים שנזרקים בלי סיבה רק כדי להרים אותם מאוחר יותר, שריקות הזויות נגד ההגנה שמעבירות את היתרון לקבוצה היריבה וחוסר החלטיות באופן כללי, הובילו אותנו לחוסר אמון מוחלט בחבורה עם פסי הזברה. היה אפשר לראות את זה בצורה מובהקת במפגש בין הבאקס לפאקרס – המשחק עם השיפוט הטוב בעונה – שלאחריו לא הפסיקו לדבר על השופטים, בגלל חוסר ההחלטיות שלהם".

הימור על האלופה – קנזס סיטי

"איך אפשר לעצור את הקבוצה הזו? כלים התקפיים בלתי נגמרים, הגנה פנטסטית, הצוות אימון הטוב בליגה. אי אפשר לבקש יותר מזה. אבל אם ישנה ישות אחת שיכולה לבלום את כל הדבר הזה, היא טום בריידי".

"הקבוצה השלמה ביותר בליגה, עם הקווטרבק הכי טוב בליגה, הטייטאנד הכי טוב בליגה, ואולי גם המאמן הכי טוב בליגה. הגימיק של טמפה ובריידי זה נחמד, ואי אפשר להמר נגד טום בפלייאוף, אבל קנזס סיטי היא טובה יותר אפילו מהפטריוטס בשנות השיא של השושלת".

"הקבוצה החזקה, המאמן היצירתי והשחקן הטוב בליגה בפער גדול".

"טמפה ביי תעשה המון בעיות למהומס, והיא מחזיקה, כמובן, במנצח הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחק. אבל אם בריידי ישחק כפי ששיחק בשני משחקי הפלייאוף הקודמים שלו, ריד ומהומס יצליחו לבסוף למצוא את הסדקים בהגנה של הפיראטים ולשמור על התואר".

טענות לסיכויים של טמפה ביי

"העברת השרביט או אליפות נוספת של העז? הראש אומר ניצחון של הצ'יפס בהובלת מהומס, הבטן צועקת לא להמר נגד בריידי ושודדי הים שלו. הפעם מקשיבים לבטן, הבאקנירס לוקחים את האליפות השניה שלהם".

"אם ההיסטוריה לימדה אותנו משהו, זה שאסור להמר נגד טום בריידי, הווינר הגדול בתולדות המשחק. נראה לכם שהוא יוותר על תואר ראשון במגרש הביתי?"

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. אני מעניק את פרס ביאליק לטום בריידי. ככתוב בשיר "השמש זרחה, החיטה פרחה, ובריידי הגיע שוב לסופרבול". או שמא זה פרס גארי לינקר? פוטבול משחקים 60 דקות וטום בריידי עולה לסופרבול? זה כאילו האיש אמר לעצמו "מה עוד לא עשיתי? אה! לקחת סופרבול פרישה כמו אלווי או מאנינג, אוקי, הבה." זה אגב החלק היפה בפוטבול, שמתחת לכל המערכים, והטקטיקות, והאצטלה של משחק שח אלים שבו הקבוצה הטובה יותר תמיד תיקח,ובכלל שזה משחק קבוצתי שגדול מכל כוכב שמשחק בו, מסתתר איזה טום בריידי שלוקח אליפויות מתוקף היותו טום בריידי, לא כי הוא הקבוצה העדיפה, או הטקטיקה הטובה, ואפילו אם צריך לחזור מפיגור של 25 נקודות ברבע הרביעי הוא יקח כי הוא בריידי ואתם לא.

  2. אגב, אני שנים טוען שהפאנט הקבוע בדאון הרביעי הוא פשוט כי "ככה עושים" וברגע שיפסיקו לתפוס את זה בקטע דתי ויסתכלו על ה ROI של המהלך אפשר יהיה להתחיל לדבר על לקיחת החלטות נורמלית, כי שהספיישל טים רצים למגרש בדאון הרביעי זה לא "קבלת החלטות", ומן הסתם כל עוד הדוגמה שולטת אי אפשר לדבר על שקילה של הנתונים כי יש לנו בערך יחס של 100:1 על פאנט מול מהלך. יש לקוות שהטרנד הנוכחי ישרוד לפחות עד שיהיו מספיק נתונים לאפקטיביות שלו ובאיזה מצבים.

      1. אדיר, תודה, אהבתי את הסרטון, את המסקנה ואת האיש. ובכלל כיף שזה קולג' פוטבול, אולי המשחק הלאומי האמיתי של אמריקה.

        1. טוב, הייסקול פוטבול, גם טוב. מוזר מה שהוא אומר שם שאין אנליטיקס בפוטבול המקצועני, אמנם זה סרטון מלפני חמש שנים, אבל עדיין, הזוי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט