'מעורב' הופס : שמעתם על קינזיו-טייפ שמרפא נקעים וכאבים ברקמות הרכות 'על המקום'?אמת או HYPE? / מנחם לס

1.מה זה קניזיו-טייפינג

לפני כמה ימים בתי מהוד השרון, סיגל, נפלה ונקעה את רגלה בצורה קשה. נקע רציני. תוך שעה כף רגלה התנפחה בצורה מפחידה. דריה – הבת הבכירה (וכמובן הנכדה הבכירה, שהחבר שלה הוא שקד יעקבי שחזר לארה"ב להמשך לימודיו אחרי ששהה בארץ כמעט שנה בגלל הנגיף – הוא על מלגת כדורמים, וחבר צוות שלנו), הציעה לסיגל שתתקשר לאבא של שקד שלמד את שיטת הטייפינג והוא בעל הסמכה (הכל נכון).

אביו של שקד עשה את הקניזיו-טייפינג. שתי וערב צ'יק-צ'אק.

תוך כמה שעות אחרי הטייפינג לסיגל נעלמו הכאבים, הנפיחות ירדה בצורה מדהימה במהירותה, ותוך יום היא הפכה מ-IMMOBILIZED לאמא שצועדת כמעט בצעד רגיל עם צליעה מינימלית.

סיגל כתבה לי כל זאת. היה קשה לי להאמין. אבל היא כתבה, מילה במילה

"DADDY. I"M TELLING YOU. IT IS A MIRACLE!"

סיגל היא הטיפוס הטהור והאמתי שאני מכיר. היא מעולם לא שיקרה, או הגזימה, או הזתה דברים. אם היא אומרת – אז זה קרה!

*****

כל טיפול מסורתי אחד בפציעה כזאת היה מצריך ימים שלמים של של רגל מורמת כשעקבה עטוף במגבת מלאה קוביות קרח – בזמן שהעקב הופך כולו צבע כחול -שחור משטפי הדם מהנקע; היא הייתה זקוקה לקביים על מנת למנוע משקל ולחץ על הנקע, וכמובן כאבים אמתיים במשך היו,ם ובעיקר כשמגיע הזמן ללכת לישון. לפי התיאורים של סיגל על מצב עקבה ידעתי שזה עניין של 3-4 שבועות עד שתצליח ללכת – בזהירות רבה – צעד אחרי צעד.

סיגל מספרת שהיא הבריאה כמעט לחלוטין תוך כמה שעות.

אביו של שקד השתמש בפלסטר (שמעתי שישנה מילה חדשה לטייפ האלסטי – ה-KINESIO-TAPE – 'אגד' – אבל עד שלא תאשרו לי את אמיתות המילה, 'אגד' תמשיך להיות עבורי חברת אוטובוסים שפעם השתמשתי בה להגיע מקרית טבעון לבס"מת שהיה בית הספר התיכון הטכני שלי, ליד הטכניון ברח' בלפור, בהדר. עד אז אשתמש במילים קניזיו-טייפ. כי פלסטר בזמני היה BAND-AID.

(רגע. עצרו הכול. נדמה לי שזה לא היה 'אגד'. אז הייתה חברת אוטובוסים אחרת בחיפה והסביבה. כמו חברת 'דן' בת"א אבל שכחתי את שמה!)

הגליל הכחול בתמונה שלמטה הוא ה-KINESIO-TAPE. הוא 'הופיע' לראשונה באולימפיאדת סיאול ב-1988 אבל איש לא שם לכמה האתלטים שהשתמשו בו. בברצלונה 1992 היו כבר יותר משתמשים, אבל למעשה עד אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008 – כש'מיסטי' מיי-טרנר וקרן וולש ג'נינגס זכו במדליית הזהב בכדורעף חופים – הדעה הייתה שכל הצבעים שונים של הטייפ, וצורות ההדבקה השונות, לא היו הרבה יותר מאופנה חדשה. FAD חדש. לא יותר מ-HYPE חולף.

אולימפיאדת בייג'ינג שינתה הכול.

כשגם 'מיסטי' וגם קרי נפצעו (מיסטי בכתף וקרי בברך) ברבע הגמר ובמחנה האמריקאי היה חשש שהן גמרו את האולימפיאדה כי הפציעות היו משמעותיות – לפחות לפי טענות השתיים על כאבים חזקים וקושי בתנועה – והכל פורסם במדיה, רופא המשלחת האמריקאית קיבל צלצול מרופא המשלחת הקנדית שהציע לנסות קינזיו-טייפ. הרופא האמריקאי שמע על השיטה אבל למעשה לא הכיר אותה. הוא הזמין את הרופא הקנדי שהסביר לו את השיטה ומעלותיה, כפי שאני עומד למסביר לכם. הקנדי ביצע את הטייפינג, והשתיים הופענה בחצי הגמר עם הקינסיו-טייפ- אחת על הכתף והשנייה על הברך.

הן המשיכו לשחק עד מדליות הזהב. השמועה על 'השיטה' פרצה את כל הסכרים.

זהו שבתמונה למטה הוא הטייפ האלסטי שכשאתה מפריד את כיסוי הנייר, מהכותנה.אחת המעלות החשובות ביותר של הטייפ היא שהכותנה מורכבת מסיבים מיוחדים המסוגלים להימתח 45%-50% מגודלם וזה המעלה הגדולה של הקינזיו-טרפי: זהו הטייפ הראשון שהוא אלסטי, ויכול להימתך עד כמעט פעם וחצי מגודלו. ניתנו לו מאז שמות שונים: lastic therapeutic tape, also called kinesiology tape, kinesiology therapeutic tape, Kinesio tape, k-tape, or KT,

זהו הטייפ שחלקו המוגן בנייר פלסטי מרוח בדבק acrylic adhesive – 'הדבק הרפואי' שבהווה מדביקים בו את העור אחרי ניתוחים במקום 'התפרים' של העבר.

בקניזיו טייפ שכבת הדבק דקה, אבל מספקת, להידבק לעור בצורה הדוקה מספיק כך שתנועות – אפילו מהירות ו-POWERFUL מאד – לא פוגעות בהדבקה. הייתי בחברת חברים רבים בעבר שהשתוממו ממש כיצד הטייפ נשאר במקומו אפילו בריצת 100 מ' או במשחק כדורסל, כאילו היה צבע, ולא טייפ…

זה ההסבר של ה'קניזיו-טייפ:

את השיטה פיתח הכירופרקט קאזה-קייס היפני-אמריקאי באמצע שנות ה-80, אבל איש לא לקח את הטייפ האלסטי ברצינות. בעיקר עולם הרפואה – שם כירופרקטים נחשבים למין מעמד תחתון (היום, ברוך השם, כבר לא כמו בעבר!). אילו M.D היה ממציא את השיטה, היא הייתה פורצת כצונמי.

הטייפ נראה בצורות שונות ומוזרות בחלקי גוף שונים, ובכל צבעי הקשת (אבל בתחילה הצבע היהבעיקר שחור). מאחר וב-1988 בסיאול לא היה לי כל ידע על הטייפים האלה, אני חשבתי שזה לא יותר מעוד FAD – שגעון חולף.

עתה ה-FUNCTION של הקינזיו-טייפ ידוע. הוא נשמע – מצד אחד – כה פשוט וכה הגיוני שמפליא ממש כיצד קינזיולוגים (כולל אני) והדוקטורנים בביומכניקה (כולל אני) לא חשבו על פתרון אפשרי כזה לפני כן. "הצד השני" החל להישמע רק כמה שנים אחרי.

כך פועל (ומתפקד) הקניזיו טייפ:

מה קורה בנקע (ובהרבה פציעות אחרות לרקמות הרכות) שהטייפ אמור לרפא תוך 24 שעות)?

תנועה לא נכונה – ובעיקר כשהיא נעשית כשמשקל הגוף בתנועה, או כתוצאה מתאונה, מעורב בה- גורמת למפרק להטייה, סטייה, או עיקום בקוטביות אסורה למבנה המפרק המסוים. לדוגמה תנועה סיבובית (רוטציה) במפרק שהוא מסוג HINGE שמבנהו מרשה רק קוטביות אחת: כיפוף או יישור.

אז הכול עלול לקרות: סיבי שרירים נקרעים , גידים נמתחים (ואפילו נקרעים – גיד אכילס אמרנו?), רצועות נמתחות מעבר לגבולן האנטומי (וכמובן לעתים נקרעות), והפאשיה (כולל הקפסולה המפרקית!) נפגעת בצורות שונות.

כיצד מגיב הגוף לפציעות ברקמות הרכות – ה-SOFT TISSUE כגון מפרקים, בגידים, ברצועות, ובשרירים?

גודל המומנטום – או כאשר משקל עודף גורם לפציעה בחוסר תנועה מלבד המתיחה – שאלה מקרים נדירים הרבה יותר – הוא המשתנה הגורם לחומרת הפציעה. ואז מנגנון ההגנה של הגוף, פועל ברמות שונות ביחס לחומרת הפציעה: מכאב קל, עד כאב ללא נשוא, ונפיחות.

כאב ונפיחות (ולעתים חום) הם מנגנוני ההגנה העיקריים של הגוף: זוהי האזהרה לא לנוע. להיזהר. לנוח.

הזמן להשתמש בטיפולים המסורתיים – חבישת המפרק הפצוע, הרמת הרגל (ELEVATION) , ועטיפת מקום הפציעה בקרח.

הקור מכווץ את כלי הדם ולכן קרח יכול לעזור במקרה של כאב אקוטי, דלקת ונפיחות, אחרי פגיעות ב-SOFT TISSUE. הקרח מקל על הכאב מנפיחות או אדמומיות. לחיצה קלה על האזור עם קרח, יכולה לצמצם את כמות הנוזלים ולהפחית את הנפיחות. אמנם לא נוח להשתמש בקרח לאורך זמן, לכן מומלץ לעשות הפסקה מהקרח כל עשרים דקות.

עצבי הכאב הנמצאים בעיקר בשלוש שכבות העור הסובלות גרויים מהנפיחות – שהיא מנגנון הגנה של הגוף – כדי למנוע תנועות אסורות לפני שהפציעה מתאחה. הנפיחות היא תוצאה מהצטברות נוזלים הגורמים ללחץ על עצבי הכאב, ואז הנפיחות מצטמקת יחד עם שלבי ההבראה של הגוף – וזהו שלב ריהביליטציה שאורך זמן ביחס לחומרת הפציעה.

ההסבר של הקניסיו-טייפ הוא שהוא עושה את אותם השלבים של ההחלמה, אבל במקום משך ימים – ואפילו שבועות – כמעט על המקום בצורה הבאה:

הטייפ מיוצר מכותנה מיוחדת המסוגלת להימתח עד 1.5 מגודלה – ואז כשהכוח המותח פוסק, הכותנה חוזרת לגודלה המקורי. זוהי אלסטיות הדומה לגומי. הצד הפנימי של הטייפ מכוסה בדבק הרפואי כפי שהסברתי, ואז כשהטרפיסט 'מותח' אותו, ומדביקו על חלק הגוף הפצוע – אז אחרי שהטייפ נימתח ומודבק, הוא נוטה להתכווץ ולחזור לגודלו המקורי בגלל האלסטיות שלו. אבל מאחר והוא מודבק לעור, העור 'מתרומם' בגלל האלסטיות של הטייפ 'המנסה' לחזור לגודלו האורגינלי. שכבות העור 'ניפרדות' מהנפיחות שנגרמה ע"י הצטברות נוזלים, והיא-היא שלחצה על העור וגרמה לכאב.

כשהעור 'מתרומם' המכנו-רצפטורים מתחת לעור משתחררים מהלחץ של הנפיחות, הכאב נעלם, הנוזלים שהצטברו משתחררים יותר, וזה מעודד זרימה לימפטית וניוד של מולקולות נוזלים נוספות.

לכן החשיבות בהבנת מקום הפציעה וסוגה, ואיזה שרירים (או גידים, או רצועות) נפגעו, הם בעלי חשיבות עליונה. סתם להדביק את הטייפ יכול להזיק יותר מאשר להועיל.

לדוגמא: השריר שאתם רואים למטה הוא שריר דו-מפרקי ששמו קוודריצפס (הסברתי עליו ב-https://hoops.co.il/?p=114265). הוא בעיקרו מיישר הברך, אבל כשהברך מיושרת, תפקידו המשני הוא לעזור לשריר האיליו-פסואס בכיפוף הירך. הקוודריצפס מורכב מהרקטוס פמוריס (מיישר הירך) ואז הווסטוס לטרליס והווסטוס מדיאליס (שהם 'חד-מפרקיים' והם רק מיישרי הברך). "בסביבה" נמצא גם שריר הגרסיליס (שהוא דו מפרקי, אבל יוצא דופן בכך שהוא מכופף הברך ומכופך הירך באותו זמן, וזו תנועה לא יעילה – כמו 'שחרור' גומי מתוח בשני צדדיו בעת ובעונה אחת. אמנם תנועה לא יעילה, אבל הפונקציה שלו הכרחית בתנוחות מסוימות). גם הטנסור פסיה לאטה נמצא בצד הירך, אבל הוא לא שייך כרגע לדיון.

לכל שריר כיוון משלו. לקוודריצפס – כפי שהוסבר – ישנם '3 כיוונים', תלוי איזה משריריו מתכווצים.

אם שריר נמתח, או נקרע בחלקו, בחלק העליון הקדמי של הרגל העליונה, מוטב שהטרפיסט יידע בדיוק איזה שריר הוא השריר הפגוע, היכן הוא נמצא, ומה כיוונו.

אם הקינסיו-טייפ מודבק בכיוון הלא נכון הוא יגרום ליותר נזק מאשר יעזור.

אז לסכם:

כשהעור – בו נמצאים רוב עצבי הכאב – נמתח, הכאב פוחת כמעט מיידית, ואז מוגברת גם זרימת הדם שמורידה את הנפיחות ומספקת חומרי מזון, אנטי בודיס, ושאר חומרי הגנה וריפוי שגוף האדם מספק לריפוי הפציעה. בזכות מכנו-רצפטורים תוך-עוריים בגוף הטרפיסט מסוגל לשנות את מתח העור ועל ידי כך ליצור שינוי גם במתח של השרירים. בנוסף לכך, הטייפ מגדיל את החלל שבו נעים הנוזלים בשכבה החוץ-תאית, ומעודד זרימה לימפטית וניוד של מולקולות נוזלים נוספות.

דרושות בדיקות רבות של אנשי מקצוע המבינים בדיוק את מהות וסוג הפציעה, את מערכת השרירים, הרצועות, הגידים, והפאשה, את קווי הסיבים, זוויות הרצועות, ומיקום החיבור של הגיד עם השריר. לכן אתם רואים קנזיו-טייפים בכיוונים וזוויות שונות, ואפילו התפצלויות של הטייפ.

(אבל אגלה לכם סוד, וזה רק ביניכם וביני: אני לא מבין כיצד מומחה קינזיו-טרפי מוסמך מסוגל לנחש את המיקום והזווית הנכונה של הריקמה הרכה הפגועה ללא MIR!)

ז"א שיעילות הטייפ – אם היא באמת עוזרת – תלויה ב-

1)סוג הפציעה

2) היכן בגוף הפציעה קרתה (זווית וקואורדינציה)

3) מתיחת הטייפ במקום, בכיוון, ובזווית הנכונה!

2.הכל נראה טוב ונכון. הבת סיגל טוענת ש'הכאב והנפיחות עברו לי תוך יום והתחלתי ללכת כמעט נורמלי'.

סיגלי שלי יודעת שהייתי פרופסור לקינזיולוגיה וביומכניקה. היא יודעת שהייתי גם מאמן כדורגל שניצח אליפות NCAA, והיא יודעת שלפעמים הייתי רץ מהבית שלנו לאוניברסיטה (3 בלוקים) – כמה פעמים ביום – לבדוק איך שחקנים שלי מתגברים על פציעות ב-OLD SASHION WAY :

ELEVATION

ICE

REST

היא לא תספר לי סיפורים הקשורים בפציעות ובקינזיולוגיה. היא אמרה לי ממש – אבל ממש – שתוך יום אחרי הפציעה שגרמה לה בקושי לזוז, ואחרי שאביו של שקד חבש את עקבה בשיטת ה-KINESIO-TAPE – היא התעוררה בבוקר כמעט ללא כאב, הנפיחות קטנה באופן מדהים, והיא הצליחה ללכת כמעט חופשי.

במוחי התעורה מיד השאלה:

''נפיחות' הוא מנגנון הגנה חשוב מאד של הגוף. אז מה היתרון בלהקטין אותה בצורה מלאכותית, ובזה למנוע מהגוף את הזמן הדרוש לו לרפא את הפציעה?

אני יכול להבין קניזיו-טייפ לנקע מינורי ברמה '1' לאלוף עולם בריצה שעתיים לפני מרוץ הגמר האולימפי ל-100 מ', אבל לבתי סיגל שהיה לה נקע ברמת '3' לפי הבנתי? העקב שלה זקוק למנוחה, NOT TO MASKING – להסוות – את הכאב, צעד שיכול רק להחמיר את הפציעה לזמן ארוך.

3. מחקרים מדעיים שחקרו את הקניזיו-טייפ מערערים – אם לא מבטלים – את יעילותו!

במאמר

, Kinesio Tape for Athletes: A Big Help, or Hype?, (https://en.wikipedia.org/wiki/WebMD המסקנה היתה ש–

"There has not been conclusive scientific or medical evidence to confirm the effectiveness of the tape."

מאמרים בירחונים מדעיים-רפואיים שהם REFEREED (נבדקו ע"י חוקרים נבחרים בשטח המדובר) אף הם מטילים ספק ב-HYPE ובהתלהבות, וטוענים שהכול FAD זמני:

2. Olympics – Scientists sceptical as athletes get all taped u (https://en.wikipedia.org/wiki/Placebo_effect

3. Olympic Pseudoscience

(https://en.wikipedia.org/wiki/Science-Based_Medicine

4. Journal of Hand Therapy

https://en.wikipedia.org/wiki/Double_blind_study

5. גם הז'ורנל היקרתי Journal of Exercise Therapy and Rehabilitation מטיל ספק רב בקינסיו-טייפינג ומסכם שלרוב הפציעות שדיברנו עליהן, הטיפול המסורתי הוא הטיפול היעיל היחיד במילים הללו:

OLD FASHION TREATMANT של הרמת הרגל או החלק הפגוע, ועטיפתו בקרח ומנוחה, הם הטיפול המומלץ.

4. הטייפ אינו זול. הרבה אנשים עשו – ועושים – הרבה כסף על מה שנראה לי כסיפור מהסרטים.

ומה בקשר לפציעה של סיגל? ישנן שלוש אפשרויות:

1)הפציעה לא הייתה חמורה כפי שסיגל דמיינה אותה.

2) סיגל האמינה באמת ובתמים שהטייפינג הזה יעזור לה, והיא מאמינה, ואפילו 'מרגישה' שהוא באמת עזר לה!

3) הקניזיו-טייפ הוריד באופן מלאכותי את הנפיחות, ולמחרת סיגל הרגישה הרבה יותר טוב, אבל הטייפינג היה רק "הסוואה" לפציעה האמתית, ומחר (היום) היא תרגיש הרבה יותר גרוע מאשר הרגישה לפני 5 ימים כי עתה הגיע התור של טבע גופה לעשות את הרפוי האמתי.

(מחר אצלצל ואשאל את הרגשתה).

הנה, יוטיוב בעברית:

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. תודה רבה מנחם.טייפ קינזיולוגי זה חדשות מאוד ישנות, המחקרים האחרונים לא מראים יעילות מיוחדת. מניסיוני זה עוזר בהורדת נפיחות אבל לא בטוח שיותר מסתם תחבושת אלסטית. לגבי קרח, זה משהו שהמחקר פחות תומך בו בשנים האחרונות , כולל מי שכתב את פרוטוקול ה rice המפורסם, היו די הרבה מאמרים על הנושא בשנים האחרונות. הסיבה היא שקרח מוריד דלקת כאשר למעשה אנחנו מעוניינים בתהליך דלקתי שהוא חלק הכרחי מתהליך ההחלמה. לכן אגב גם אין המלצה לנוגדי דלקת במקרים כאלו.

    1. זה אכן יעיל כמו תחבושת אלסטית
      אבל היתרון לדעתי בקלות השימוש והיכולת לחבוש מהר אזורים כמו כתפיים או ירך שבהם החבישה לא אפקטיבית
      אני קצת מופתע מתוצאות המחקרים, זה כאילו תחבושת
      פלסיבו

  2. מנחמנו
    גם עם תכתוב מאמר על השערות באף (רציתי לכתוב מקום אחר…) יצא מרתק.
    בריאות לכולם ושבוע טוב.
    בתגה' לא פינקה אותי אתמול בחומר למחקרים וטוב שהיה חבר שפינק אותי אחרי הגלישה במיץ קר וחמוצים.

  3. תודה מנחם פוסט מצויין
    אני חושב שאחד היתרונות של הקזינוטייפ הוא בנוחות שהשימוש שלו
    זה נוח וניתן לחבוש איתו איזורים כמו הכתף שבו חבישה לא אפשרית
    לפני 5-6 שנים סבלתי מקרע חלקי של גיד בכתף, הייתי מאוד מוגבל בתנועה שלי. לא רציתי לקבל סטרואידים ועברתי תהליך של פיזטורפיה.
    קיבלתי המלצות על המוצר קניתי רצועות צהובות סגולות בצבעי הלייקרס!!!, (לא באמת קניתי שחור, אדום וכחול)
    כ 10 דולר בסייל ב CVC ( בישראל זה עלה בערך פי 3.5)
    זה עזר, זה נותן הרגשה של חמימות לאזור ומאפשר להגדיל קצת את התנועה
    אגב, ניתן להשתמש בסרט ל 3-4 ימים. כשהחלופה היא החלפת תחבושת יומית זה לא פתרון מאוד יקר

    1. הפציעה שסבלתי ממנה בכתף זה ממש עזר
      השתמשתי במוצר לתקופה ארוכה מאוד של כ 6 שבועות
      זה היה בשילוב של הפיזיותרפיה
      לא האמנתי שאחזור לתפקד כרגיל ומהר

  4. יצא לי להשתמש כמה פעמים בקינזיו טייפ (וגם בווריאציה שנקראת ריגיד טייפ) עקב פריצות דיסק, הקרנות ושאר מרעין בישין. מסכים עם מידן שזה שימושי לאיזורים שקשים לחבישה, אם כי לי זה לא יצא שינוי גדול בכאב. (כרגע אני כבר שלושה חודשים עם כאבים חמורים, גם זריקה אפידורלית לא עזרה).
    כיף לקרוא כאלה כתבות, תודה רבה

    1. מאד ממליץ על דיקור, הדבר היחיד שעזר לי. אני אמנם לא מאמין ב"דברים כאלה", אבל מתברר שזה עוזר גם אם לא מאמינים. הלכתי למישהי באזור כפר סבא, בשם מיכל טאיטו 054-664-4277. מאד ממליץ, ומאד ממליץ לא להסס – פשוט תלך.

      1. תודה רבה על ההתעניינות 🙂
        עברתי גם דיקור, פילאטיס, פלדנקרייז ועוד כהנה וכהנה. כולם דברים שעוזרים למלא אנשים, ולחלק אחר לצערם לא. הדבר היחיד שעוזר לי לשמור על תפקוד וכאבים נמוכים לאורך זמן זה שחייה, אך לצערי הקורונה נטלה ממני את האפשרות (ים זו לא אופציה בשבילי. קר שם עכשיו, יש שם גלים ומלח ומה לא, ובנוסף החצופים מיקמו אותו די רחוק מהבית שלי)

        1. נשבע לך, אני לא יודע מי הקבלן של הים אבל היה צריך לפטר אותו מזמן ולתת את הפרויקט למישהו שיודע מה הוא עושה. כל הזמן בונים לידי ים, ואין לי שום דבר לעשות איתו.

        2. האווי, צילום רנטקגן ו-MRI יגלו מה הסיבה. לי אין סחוס יותר סיו חוליות L2 ו-L3. שאם אפידורל ושום דיקור לא יעזרו לי. אני צריך דיסק חדש. ניתוח של 8 שעות שדחיתי בגלל הקורונה. אחרי החיסון השני אעשה חושבים שוב. אין לי כאבים אבל אני מתקשה מאד בהליכה אחרי 40-50 צעדים.

    2. האווי, צילום רנטקגן ו-MRI יגלו מה הסיבה. לי אין סחוס יותר סיו חוליות L2 ו-L3. שאם אפידורל ושום דיקור לא יעזרו לי. אני צריך דיסק חדש. ניתוח של 8 שעות שדחיתי בגלל הקורונה. אחרי החיסון השני אעשה חושבים שוב. אין לי כאבים אבל אני מתקשה מאד בהליכה אחרי 40-50 צעדים.

  5. תטדה דוק.
    הטבע חכם יותר מכולנו – אם אדם נפצע אין קיצורי דרך מלבד מנוחה טובה וחיזוק הדרגתי.
    כל קיצורי הדרך מתגלים לאורך הזמן כפתרון קצר טווח יעיל עם פגיעה ארוכת טווח מתמשכת.

    1. נצל"ש
      זיו אני עונה לך פה
      אם תכניס בוויז חוף בצת או חוף נווה ים הוא יקח אותך לשם.
      בעיקרון חוף בצת נמצא אחרי אכזיב בדרך לראש הנקרה. נוסעים צפונה וקצת אחרי הפניה ימינה ללימן יש פניה שמאלה ומיד פונים ימינה כשמימינך תחנת דלק. על הכביש עד שמגיעים לחוף.
      חוף נווה ים, עולים במחלף עתלית ואז במקום להמשיך ישר יש פניה שמאלה לנווה ים, לא נכנסים ליישוב אלא ממשיכים ישר ועוברים פסי רכבת עם מחסום ואז ישר לים. החוף היפה מצריך הליכה דרומה.
      ממליץ ללכת ביום חורף חמים (כמו שהיה בשישבת) ולא בקיץ, אז לא יהיה עמוס….

  6. ההסבר על הקניסיו טייפ מדהים. מקווה שלא אזדקק לו.

    אכן עד שנת 1951 פעל בחיפה והסביבה קואופרטיב תחבורה בשם שחר. בלחץ משרד התחבורה אוחדו לקואופאטיב אחד 3 חברות האוטובוסים הגדולות א – אגד ש- שחר ד- דרום יהודה לקואופרטיב אחד בשם א.ש.ד. מאוחר יותר חזרו לשם אגד שהומצא אגב ע"י המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

    1. לפי מה שידוע לי, האיחוד של דרום יהודה ועוד חברות נוספות הוא שיצר את אגד, בשנת 1933. סבי, שהיה נהג בדרום יהודה, היה גם בין המקימים של אגד

  7. הבן שלי השתמש בזה לחבישת ברך וירך. זה היה נראה לו כזה קול שהוא הלך עם מכנס קצר לחטיבה עמוק לתוך דצמבר…
    זה אכן עזר לתפוס בצורה מדוייקת יותר את האזור הפגוע, אך לא בדיוק פעל כמו תרופת קסם. זה פשוט אפשר לו תנועה טובה יותר ללא הסיכון בפיצוי ייתר. ב-NBA משתמשים בזה לא מעט במיוחד בפציעות כתף או ירך שקשה מאוד לחבוש. החלמה של דלקת עקב פציעה משתדלים היום לתת בעיקר משככי כאבים ולא להפריע לתהליך ההחלמה.

  8. Tapes is magic.
    I recovered ham tear with it.
    Streached thighs. And save my friend Paul from shoulder trauma.
    I love the idea that if you bring your body healthy tissue over damaged one it will heal itself.
    Big fan here

  9. בגיל ההתבגרות (שנות ה-90), היו לי בעיות קשות בברכיים שמנעו ממני לשחק כדורסל. האורטופד הפנה אותי לפיזיוטרפיה, שם היו חובשים לי את הברכיים בטייפ הזה (אז היה רק בצבעי גוף), וזה היה מאפשר לי לחזור לשחק לשבוע-שבועיים, ואז חוזר חלילה. אחרי חצי שנה הכאבים הפסיקו לגמרי, ואיתם גם הטיפול.
    אף פעם לא הבנתי מה עומד מאחורי זה עד עכשיו, תודה מל.

  10. טופלתי בזה לא מעט פעמים והמסקנה הכללית שלי שזו שרלטנות כמו קריאה בקפה וברכה מהרב.
    בעיקר עוזר לך לעבוד על עצמך שזה עובד.

  11. ממש מעניין מנחם. אני שנים סובל מנקעים חוזרים וכל פעם זה משבית אותי לכמה ימים לפחות (תלוי בעוצמת הנקע). אפילו הפסקתי לשחק כדורסל בגלל זה 😔. הטייפ מזכיר לי קצת את המשולש הצבאי שהיינו קושרים על הנעל כשמישהו היה מעקם רגל במסע, אבל תמיד אמרו שזה לא טוב לטווח יותר ארוך. מהתיאור שלך זה באמת משהו אחר שלא ״מחליף״ את הרצועות. נשמע מדהים

  12. Daddy, I read the article last night before I went to bed but I was too tired to respond. But one thing I think you got wrong is that it didn’t make me go back to “almost normal”, it just reduced the pain enough so that I can do necessary things like get to the bathroom and up the stairs (the first day I had to go up sitting backwards, on my backside! Step by step!) and stand long enough to make Romi lunch or whatever. I am icing it and have it elevated but it saved me by making it possible for me to walk on it a little! Shaked’s dad definitely told me this isn’t a cure, just something to help while it heals. I told you on the phone, that it’s not instead of RICE but it makes things easier. I couldn’t step on my foot at all and the minute he tapped it I could! That is a miracle 🙂 I understand that some people could then overuse and do too much and then the healing will be affected. On the other hand, to be immobile like that is just too hard, for me especially! So I agree it’s not a solution long term, it doesn’t treat the . sprain, but it makes it easier while you heal
    Love you daddy for caring so much ❤️
    How much longer until i can go back to walking my daily 9 kilometers on the beach or in the beautiful wilderness of Hod Hasharon?! it's making me crazy not to work out

כתיבת תגובה

סגירת תפריט