מאת כותבי הופס פוטבול: יניב שושני, עידו יצחקי ופריים טיים זק.

כל חובבי ה-NFL עצרו את נשימתם בלילה שבו פטריק מהומס – השחקן הטוב בליגה ללא ספק – ספג זעזוע מח ונאלץ לעזוב את משחק הפלייאוף מול קליבלנד בראונס. המשחק, שהתנהל עד אותו רגע בשליטה ברורה של קנזס סיטי, כמעט נשמט מידיהם ורק בזכות התעלות (יחסית) של הק"ב המחליף צ'אד הני והיצירתיות המפורסמת של המאמן אנדי ריד הצליחה הקבוצה להיחלץ מהאירוע עם ניצחון – מה שאפשר לצ'יפס להמשיך בקמפיין, לארח בפעם השלישית ברציפות (לראשונה בהסטוריה של ה-AFC – כן, כולל השושלת של ניו אינגלנד) את גמר החטיבה בדרך אולי לאליפות שניה ברציפות.

בהמשך השבוע ספרנו כולנו את הימים כדי לברר את מצבו של מהומס ולמדנו את "פרוטוקול זעזוע המוח" של הליגה בתקווה לחזרתו למגרשים השבוע. בסופו של דבר, הוא אכן יפתח במשחק, אך אין ספק שמיליוני עיניים יעקבו אחרי כשירותו ויכולתו – שכן בלעדיו הופכים הצ'יפס ממועמדים מובילים לאליפות לקבוצה החלשה מבין הארבע שיעלו לשחק היום.

בכלל, אחרי שהליגה הצליחה להיחלץ בצורה סבירה מהקשיים של מגיפת הקורונה (ראו בהשוואה את הברדק שמתחולל ב-NBA בימים אלה), השלב השני של הפלייאוף הושפע בצורה משמעותית מפציעות של שחקני מפתח. לא רק מהלך המשחק של הצ'יפס השתנה בשל זעזוע מוח של ק"ב פותח – גם לאמאר ג'קסון נפגע בצורה דומה במשחק של הרייבנס מול הבילס, והיעדרותו בשלבי הסיום של המשחק מנעה אפשרות לקאמבק של הרייבנס מהפיגור שנקלעו אליו במחצית השניה. גם המשחק בין הפאקרס לראמס הפך לחד צדדי במידה רבה בשל הפציעה של ג'ארד גוף ועוד יותר מכך מהעובדה שארון דונלד שיחק פצוע ולא ממש הצליח להשפיע על המשחק. במשחק בין הבאקס לסיינטס, מייקל תומס – כוכב ההתקפה של ניו אורלינס – שחזר (מוקדם מדי?) מפציעה סיים עם אפס (!) יארדים, מה שללא ספק השפיע על הקשיים שחווה דרו בריס בהפסד שסיים, ככל הנראה, את הקריירה המפוארת שלו.

אלו אירועים שקורים כמובן בכל עונה (על כל שלביה) אך כשאוסף כזה של כוכבים נעדר או מוגבל בשל פציעות בשלב כה מתקדם של הפלייאוף אין אוהד פוטבול שלא מצטער על כך. נקווה שמהומס יחזור במלוא יכולתו השבוע ואף כוכב נוסף לא ייפצע בשלושת המשחקים שנותרו לנו כדי שנוכל ליהנות מהפוטבול הטוב ביותר שיש לקבוצות להציג, ושהקבוצה הטובה ביותר (ולא רק הכשירה ביותר) תניף את גביע לומברדי.

זמני כל המשחקים לפי שעון ישראל, המספרים בסוגריים הם המקום בו סיימה הקבוצה בחטיבה בתום העונה הסדירה.

גרין ביי פאקרס (1) – טמפה ביי באקנירס (5) (גרין ביי, יום א 22:05)

גבירותי ורבותי, קבלו אותם, ארון רוג'רס מול טום בריידי, שני סופר-קווטרבקים שגילם המשותף 80 שנים, ראש בראש על הזכות להופיע בסופרבול ה55 במספר. במדים הירוקים/צהובים מככב הצעיר מבין השניים, שבגיל 37 נראה כאילו השיל עשר שנים מגילו, ונותן אולי את העונה הטובה ביותר בקריירה העשירה שלו. רוג'רס קובע שיאי קריירה בט"ד (48) ובאחוזי השלמה (70.7%), מסיים את העונה הסדירה במקום הראשון מבחינת ט"ד, אחוזי השלמה, רייטינג מסירה ועוד מספר דירוגים סטטיסטיים, והתקפת הפאקרס בהנהגתו משיגה העונה הכי הרבה נקודות והכי מעט איבודי כדור, פנומן!

אבל גרין ביי היא לא רק רוג'רס, ממש לא. התקפת הריצה מדורגת במקום 8 מבחינת יארדים על הקרקע, הרץ האחורי ארון ג'ונס מסיים עונה שניה ברציפות עם מעל 1,000 יארדים בריצה, ובמשחק מול הראמס, הפאקרס ביצעו יותר מהלכי ריצה ממסירות, התישו את ההגנה מספר אחת בליגה, ושלטו לחלוטין בשעון ובמשחק. שני הארון-ים צריכים לומר תודה ענקית לקו ההתקפה המשובח והמנוסה שלהם, שספג רק 21 סאקים (שני בליגה), ופתח שוב ושוב נתיבים למשחק הריצה. ואם היריבה תתמקד במשחק הריצה, היא תוענש על ידי המטרה מספר אחת של רוג'רס, התופס המצוין דבונטה אדאמס, ששיתוף הפעולה שלו עם הפנומן מסדר לו את המקום הראשון בין התופסים בט"ד וביארדים למשחק. הגנת הפאקרס לא שופעת שמות גדולים, אבל היא טובה במפתיע מול משחק המסירה, הרבה בזכות שני הסייפטים, אדריאן עמוס ודארנל סאוואג', שרושמים ביחד שש חטיפות משותפות. שימו לב גם לליינבקר זאדריוס סמית', היכולת שלו להלחיץ את קווטרבק היריבה תהיה קריטית במשחק מול הבאקנירס.

וקווטרבק היריבה הוא ה- GOAT הבלתי מעורער של שנות האלפיים, הילד הנצחי שחוגג בר מצווה הופעות בגמר החטיבה (!!), ובין שלל שיאי הפלייאוף באמתחתו נציין שהוא ראשון בהופעות, ניצחונות, ט"ד ויארדים במסירה, ובפער עצום מהבא אחריו. ואם חשבתם שטום בריידי הגיע לנפוש בשמש החמימה של פלורידה לקראת פרישה, טעות בידכם. הקווטרבק בן ה-43 מציג את אחת העונות הטובות בשנים האחרונות, ו-40 ט"ד בעונה הם ההישג השני בטיבו בקריירה שלו. בריידי מוביל את התקפת המסירה של טמפה למקום השני מבחינת יארדים בעונה הסדירה, כאשר השותף העיקרי שלו הוא התופס מייק אוונס, שעדיין לא ירד מ-1,000 יארדים בתפיסה בכל אחת משש עונותיו. החשש בטמפה נוגע לכשירותו של אוונס, ונראה שהוא עדיין מוגבל עקב פציעה, ותעיד על כך תפיסה אחת בלבד לשלושה יארדים במשחק האחרון מול הסיינטס. מעבר לכך, משחק הריצה של הבאקנירס היה חלש מאוד במהלך העונה הסדירה, אבל השתפר פלאים בפלייאוף, בעיקר מצידו של ליאונרד פורנט. בהגנה המצב לא מאוזן, מצד אחד הגנת ברזל כנגד הריצה, שמדורגת ראשונה באי ספיגת יארדים וט"ד, ומצד שני הגנת מסירה די חלשה, שמדורגת בשליש האחרון של הליגה, בעיה רצינית מול התקפה שהשיגה הכי הרבה ט"ד במסירה.

נתון מעניין –  לפאקרס כקבוצה יש 32 ניצחונות פלייאוף, בדיוק כמו לבריידי…

תחזית – הביטוי אומר, שנקמה מוגשת קרה. במחזור השישי אירחה טמפה ביי את גרין ביי, והנחילה לה תבוסה כואבת, עם משחק גרוע במיוחד של רוג'רס. המשחק הפעם ייערך בטונדרה הקפואה של וויסקונסין, והפעם ידם של האורזים תהיה על העליונה. כן, הימור כנגד בריידי בפלייאוף זה לא משהו ממש מומלץ, אבל הפאקרס טובים יותר, ולאחר שהפסידו בשלושה גמרי חטיבה בשש השנים האחרונות, את ההזדמנות הזאת הם לא יפספסו, ויעלו לריקוד הגדול. 

קנזס סיטי צ’יפס (1) – בפאלו בילס (2) (קנזס סיטי, יום ב 01:40)

המשחק השני של הלילה יפגיש את שתי הקבוצות הטובות ביותר בAFC למשחק מרתק בארוהרד סטאדיום הביתי שצפוי להכיל באזור ה16,000 אוהדים שיעודדו בכל כוחם את קבוצתם בתקווה להגיע לסופרבול שני ברציפות. מנגד, בפאלו רוצה להמשיך את המסע הבלתי ייאמן שלה העונה כשהם מחזירים עטרה ליושנה ומגיעים למעמד בפעם הראשונה מזה 25 שנה. תפנקו את עצמכם בראשון בצהריים עם שנ״צ איכותי, כי המנה המרכזית של הערב צפויה להגיע בשעות הקטנות של הלילה.

עיניהם של עשרות מיליוני צופים הביטו אל המסך בראשון האחרון בדאגה לשלומו של השחקן הכי לא אנושי שיש – שלפתע גילינו כי גם הוא מסוגל להיפגע. המחזה הקשה לצפייה, במהלכו פאטריק מהומס מנסה להתרומם בכוחות עצמו ונופל חזרה (תוצאה של זעזוע מוח) העלו ספיקות רבות בנוגע ליכולתו להיות כשיר למשחק הבא. נוסף על כך, מהומס סחב עמו לאורך המשחק פציעה בבוהן שברגלו (שאינה קשורה לזעזוע מוח שחטף)  ובקיצור – לקנזס היו סיבות מצוינות לחשוש. למזלם, הקווטרבק שלהם נטש את הקבוצה ברבע השלישי במצב מספיק טוב, שגם צ׳אד הני הצליח להיחלץ ממנו עם ניצחון מזהיר, שמעלה את קנזס לגמר החטיבה. המחצית הראשונה נגד קליבלנד הלכה יחסית חלק עבור קנזס, כשהיא לא נכנעה להגנה החזקה של קליבלנד והצליחה די בקלות להניע את הפוטבול. בהיעדרו של אדוארדס-הילייר, משחק הריצה לא היה פקטור משמעותי מדי כשטראוויס קלסי וטייריק היל מספקים את הסחורה נגד הסקנדרי הבינוני של הבראונס. קליבלנד עוד ניסתה ללחוץ קצת את מהומס ללא הצלחה, בזמן שהקבוצה שייטה לה אל עבר יתרון מבטיח, כולל פאמבל באנדזון שהוביל לטאצ'בק טראגי של ראשרד היגינס שמנע מקליבלנד לצמצם את הפער. גם בהיעדרו של מהומס, אנדי ריד לא זז סנטימטר מתכנית המשחק שבנה, והני הגיע מוכן לרגע שלו. במצב של דאון רביעי בכדי לעבור יארד אחד, ריד סמך מספיק על הקווטרבק המחליף בן ה35 שהצליח להשלים את המהלך ולנצח את המשחק, ובעיקר הוכיח לכל הליגה למי יש את הביצים הכי גדולות. "לכולנו יש אמון מלא בו" אמר ריד בהתייחסות להופעה המפתיעה של הני. ייתכן כי הכוח הגדול של קנזס נמצא דווקא על הקווים.

השלג הקל והקור המקפיא בבפאלו לא מנעו מ6,700 אוהדים (המקסימום שהיה ניתן בעקבות ההגבלות) להגיע לאצטדיון ולתמוך בהישג האדיר של קבוצתם, לו הם מחכים כבר למעלה משני עשורים. לו רק היה ניתן, כמות האוהדים יכלה לטפס פי 20 בקלות. הבילס מאפיה חוזר ובגדול. זאת הייתה תצוגת תכלית לראות את הבילס מאמללים את אחת ההתקפות הטובות בליגה, ועוצרים אותם על 3 נקודות בלבד. מזג האוויר והרוחות החזקות היו אמורים לתת לכאורה את היתרון היחסי לבולטימור, שכן משחק הריצה הופך להיות אטרקטיבי יותר מהמסירות הקשות נגד הרוח. אז בפאלו החליטה שהיא מהמרת לחלוטין על המסירה הגרועה ממילא של למאר, ושלחה בליצים אגרסיביים בכדי למנוע ממנו את הזמן בפוקט, ולנסות לצופף את הקו כדי למנוע ריצה. זה עבד נפלא. למאר היה לא מדוייק מול השמירה האיזורית של הקורנרים, כשהאינטרספשן שלו להחזרת פיק-סיקס של 101 יארדים של טארון ג'ונסון גמר מעשית את המשחק. מנגד, אלן אכן התקשה ברוח, וכן ההגנה העמוקה של בולטימור שנמנעה (יחסית) מללחוץ אותו, אך עם ההתאמות הנכונות בפאלו הצליחה לשלוט בקצב, ולהימנע מטעויות טיפשיות. שון מקדרמוט ובריאן דאבול שוב הצליחו להתמודד מול הגנה שניסתה להפתיע אותם והצליחו למצוא פתרונות יצירתיים גם הפעם. השח-מט בין המאמנים עשוי להיות מעניין יותר מהיכולות של השחקנים.  

עוד לפני התייחסותי המקצועית למשחק, השאלה המרכזית בה כולם עסקו לאורך השבוע היא האם מהומס יכול לשחק? ואם כן, באיזה כשירות הוא יגיע? נכון לכתיב שורות אלה, מהומס יצא מפרוטוקול זעזוע המוח ויישחק, כשאין שום פרטים בנוגע לפציעה בבוהן. אינני רואה שום תסריט שבו הליגה תוותר על הסופרסטאר הכי גדול שלה בפריים טיים, למרות הסיכון הכרוך בשיתופו. עם זאת, במידה וחס וחלילה אנו נראה כי מהומס עדיין סובל מזעזוע המוח בצורה כלשהי במהלך המשחק – הפגיעה התדמיתית בליגה עשויה להיות אדירה, על כך שאפשרה לשחקן לשחק במצב שכזה, ועוד באירוע הטלוויזיוני שלבטח יהיה הנצפה ביותר השנה (עד שיגיע הסופרבול ויעקוף). לבינתיים, מהומס מתאמן כרגיל וכל הסימנים מראים על כך שהוא ייפתח בהרכב של קנזס.

המאצ'אפ המרכזי שיכריע את ההתמודדות הוא ההתמודדות של הגנת הבילס עם מהומס, וההתאמות שייעשה לסלי פרייזר, המתאם ההגנתי של בפאלו. זאת הזדמנות מצוינת להזכיר כי הקבוצות נפגשו כבר בשבוע 6 – אז קנזס ניצחה בתוצאה 26- 17. באותו משחק, בפאלו בעיקר הלכה אחורה בהגנה וניסתה בכל כוחה למנוע את המסירה של מהומס. אז הצ'יפס עברו לרוץ, ואדוארדס-הילייר רשם 161 יארדים על הקרקע. בעוד הרץ הבכיר של האלופה מוגדר בסימן שאלה למשחק (לא שיחק בשבוע שעבר) ולביון בל נראה כמו צל של עצמו בסנאפים המעטים שמשחק, קנזס עשויה להיפגע משמעותית. עם זאת, לדעתי בפאלו יכולה להיות יותר 'התקפית' בהגנה, לנוכח מצבו הבריאותי של מהומס. למרות קו הגנה חלש יחסית, הבליצים על למאר ג'קסון שיתקו את התקפת הרייבנס. יש תהום פעורה בין היכולת של למאר לזו של מהומס תחת הבליץ, אך חשוב לזכור כי מהומס אכן פצוע, והתנועה שלו יכולה להיות מוגבלת. כמו כן יש להביא בחשבון את הכיסוי העמוק של הסקנדרי, שהצליח להטעות את למאר פעם אחר פעם בקריאת המגרש – המעבר מאישית לאיזורית, שגם הוביל לאותו פיק-סיקס אדיר לאורך מגרש שלם. הצ'יפס מנגד יצטרכו לתת המון כבוד לג'וש אלן ולהיות זהירים, במיוחד לאור העובדה שהוא אחד מהטובים בליגה מול קו הגנתי מעובה שחקנים. משחק הריצה של בפאלו לא קיים, ובעוד קול ביזלי מטיל ספק גדול בכל הנוגע לכשירות שלו לרוץ ראוטים – קנזס צריכה להתרכז בעיקר בהגנה על דיגס ובראון, ולקוות שג'וש אלן ייכשל באלתורים. ההגנה של בפאלו היא ללא ספק המפתח עבור הבילס – אם יצליחו להפתיע את ביאניאמי ומהומס עם התקפות מוצלחות והסוואות הגנתיות, יוכלו לנצח את המשחק. אם יילכו אחורה – כמו כל ההגנות בליגה, הם עשויים לסיים כמו כל הקבוצות שעשו זאת (מלבד הריידרס).

ההתקפה של קנזס הייתה כ"כ טובה לאורך העונה, וגם במחצית הראשונה מול קליבלנד שקשה לי מאוד להמר נגדה. גם הגנתית, 'דירטי' דן וטיירון מת'יו עושים עבודה מצוינת לאורך העונה נגד המסירה לעומק, וכשעל הקרקע אין לבפאלו מה להציע, לבילס יהיה קשה מאוד. אנדי ריד ישייט את דרכו אל עבר ניצחון בגמר החטיבה, אולי אפילו בהפרש דו-ספרתי.