הפלופ והריבר(ס) – סיכום שבוע הווילד קארד בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: עידו רבינוביץ, רביב פייג ויאן מלניקוב.

משחק אחרון? ריברס

הסיבוב הראשון של הפלייאוף בעונה המשוגעת שהייתה לנו הוכיח, שוב, שמשחקי הגמר של הNFL הם חיה מסוג שונה לגמריי ותמיד יהיו קבוצות שיפתיעו.
ואכן, יש לנו שתי מנצחות מפתיעות בסיבוב הווילד קארד כשהקליבלנד בראונס לא רק הצליחו להגיע לפלייאוף לראשונה מזה 23 שנה אלא גם מנצחים משחק פלייאוף לראושנה מזה 25 שנה ועוד את היריבה השנואה מהבית, העדיפה על הנייר, פיטסבורג סטילרס.
המפתיעה השניה היא לוס אנג'לס ראמס, שלא נראתה במייטבה לאורך העונה ובכל זאת הצליחה להגיע לפלייאוף, ולנצח את סיאטל סיהוקס, המון בזכות ההגנה ושחקן העוגן של הגנה זו, אהרון דונלד.

שאר משחקי הסיבוב נגמרו פחות או יותר כמו שציפו שיגמרו ומשאירים לנו מאצ'אפים מעניינים והיסטורים לשבוע הבא.
תוכלו לשמוע על המאצ'אפים האלו בסקירה הבאה לקראת המחזור הבא, אנחנו פה הולכים לסם לכם את מה שקרה במחזור הקלף המשוגע.

באפולו בילס- אינדיאנפוליס קולטס

הבילס מאפיה, ארגון האוהדים המחורע, של הבאפולו בילס, זכה להפגין נוכחות באיצטדיון הקר בצפון מדינת ניו יורק, וגם זכה להיות חלק מנצחון פלייאוף ראשון של הבילס  מזה 25 שנה.

קהל??

זה לא היה קל, כששתי הקבוצות הגיעו לסוף הרבע השלישי עם משחק גישוש זהיר עם יתרון קל לבאפולו בגזרת הרניצול של הרד זון. בל חוץ משער שדה בתחילת המשחק, הבילס השיגו יתרון ושמרו עליו לאורך כל המשחק.

פיספוס ברבע השלישי של שער שדה של בלאנקנשיפ ,הבועט של אינדי, התברר כמכריע ביותר, כשאינדיאנפוליס התקרבו ברבע הרביעי לכדי 3 נקודות משוויון.
הקולטס קיבלו הזדמנות לנצח או לפחות להשוות את המשחק כשהכדור היה אצלם בדרייב הסיום, אבל סדרה גרועה של מהלכים ברגע האמת, תקעה אותם כשהזמן אזל.
פיליפ ריברס הוא ק"ב טוב, אבל לפעמים כל מה שצריך כדי לנצח משחקים זה היכולת לקפוץ לרגע מעל ללהיות טוב, היכולת לאלתר ולהמשיך מהלך כשכל ההיגיון אומר שזה, זה נגמר, תספוג את המכה ותחיה להילחם ביום אחר. וג'וש אלן הוכיח שיש לו את היכולת הזו בט"ד הראשון של המשחק, כשמהלך ריצה מתוכנן שלו, נתקל בחומת מגינים. אלן לקח צעד אחורה מהחומה ומצא את דישון נוקס לגמרי לבד בפינת האנד זון. זה חלק מהאיום של ג'וש אלן, היכולת שלו לרוץ, ואכן במשחק הזה יכולת הריצה שלו היוותה גורם מכריע כשהוא הוביל את הקבוצה ביארדים על הקרקע, תרם ט"ד בריצה, והיה כמעט הרץ היחידי בקבוצה עם 11 נסיונות כששאר הרצים שזה התפקיד שלהם, הגיחו ל10 נסיונות בלבד.


אולי זה היה בסופו של דבר ההבדל בדו קרב הזה בין הק"ב הותיק לק"ב הצעיר, כשסיום הקריירה של פיליפ ריוורס כבר נראה באופק.
אני אישית חושב שהוא יחזור לעוד שנה עם אינדיאנפוליס.

באפולו ממשיכים במסע הקסם שלהם כשיארחו את בולטימור רייבנס בשבוע הבא.  

בולטימור רייבנס (5-11) – טנסי טייטאנס (5-11), 13:20

בתחילת הרבע הראשון, זה נראה כי הטייטאנס ישחזרו את ההצלחה שנילו מול הרייבנס בסיבוב הזה של הפלייאוף בעונה שעברה. לאחר שהקבוצות החליפו פאנטים בשני הדרייבים הראשונים, ראיין טנהיל הוביל דרייב מופתי בו מסר לאי.ג'יי בראון ללא פחות מ-52 יארד, כולל הט"ד שתפס בסופו. הטיטאנים ניצלו חטיפה של למאר ג'קסון לשים עוד שלוש על הלוח, לפני שג'סטין טאקר החזיר עם שעה שדה משלו.

העורבים לא הרשו לעצמם ליפול כמו שנה שעברה וחזרו בסערה עם ריצת 14 נקודות שלא נענו, כאשר הראשון מביניהם הגיע אחרי ריצה מדהימה וחמקמקה של ג'קסון ל-48 יארד.
ג'קסון הוביל את הקבוצה בריצה בהפרש ניכר וצבר 137 יארד וט"ד.
בסיום הרבע השלישי הטייטאנס צמצמו את ההפרש עם צ'יפ שוט של גוסטאוסקי מ-25 לפני שהם קיבלו מתנה נדירה במיוחד – החמצת שער שדה של ג'סטין טאקר. בשלב הזה, התוצאה היא 17:13, הטייטאנס התחילו לעשות את דרכם לכיוון הרדזון. בדאון שלישי ו-2 יארד מקו הארבעים של בולטימור, המסירה של טנהיל לא הושלמה. במקום להשאיר את ההתקפה שלו על המגרש, מייק ורייבל ביצע את ההחלטה ההזויה של הפלייאוף עד כה, ובעט פאנט. לפי המודל המכובד של האנליסט והכתב, בן גוליבר, זו החלטה שעלתה לטייטנס ב-7.9% אחוזי ניצחון! לטענתו, זה הפאנט השלישי הגרוע ביותר העונה, אף אחד מהאחרים בטופ לא התרחש בפלייאוף.

ורייבל נענש על השטות הזו, ג'סטין טאקר לא מחמיץ פעמיים ברצף והבועט הפרוליפי העלה את בולטימור ליתרון ט"ד. טנסי ניסו לחזור אבל חטיפה של טנהיל בדרייב האחרון שלחה את בולטימור לחגוג.

החטיפה שסגרה את המשחק

הרייבנס לא הפסידו במשחק ווילד קארד בחוץ בהיסטוריה של הפרנצ'ייז מתוך ששת המפגשים שלהם. למעשה, הם הקבוצה היחידה בליגה עם מאזן חיובי היסטורי במשחקי חוץ בפלייאוף (6-11).

הטייטאנס יחזרו מושפלים לטנסי, אבל אי.ג'יי בראון לפחות יוכל להתנחם בכך שהוא הפך לטיטאן עם הכי הרבה תפיסות ט"ד מאז 1970.

137 יארד בריצה וט"ד, לאמאר ג'קסון

וושינגטון פוטבול טים (9-7) – טמפה ביי באקנירס (5-11), 31:23

קבוצת הפוטבול של וושינגטון אירחה משחק פלייאוף כאשר היא מציגה מאזן שלילי ומשחקת עם הקוורטרבק השלישי שלה, שפתח משחק אחד העונה, נגד טום בריידי והארסנל ההתקפי הכי איכותי שקיבל בעשור האחרון. עם זאת, טיילור היניקי לא ויתר ועשה כל שביכולתו לאיים על הגדול מכולם, ואף הצליח לגרום לאגלי זיעה מהקוורטרבק בן ה-43.

הבאקס עלו ליתרון 9:0 מוקדם ביותר בריצה שנחתמה עם ט"ד אדיר של בריידי לאנטוניו בראון מ-36 יארד. קבוצת הפוטבול לא נשארה חייבת ודהרה במורד המגרש והורידה את ההפרש ל-2 בלבד עם ט"ד של הרץ האחורי, מקיסיק. המקרה חזר על עצמו, טמפה פעם נוספת העמידה 9 נקודות רצופות על הלוח והכניסה את קבוצת הפוטבול לפיגור 11 נקודות. גם אז לא התייאשו, שער שדה של דסטין הופקינס הובא כמתאבן למנה העיקרית שהייתה ט"ד של היניקי וההפרש חזר ל-2 פעם נוספת. הבאקס עלו ליתרון 12 ברבע הרביעי לפני ששוב וושינגטון נשארו במשחק בעור שיניהם עם עוד ט"ד שהוריד את ההפרש ל-5, וגם הצליחו לבלום את ההתקפה הנגדית לשער שדה שהשאיר את ההפרש על פוזשן אחד בלבד. לדאבונם, זו הייתה הפעם האחרונה. הם איבדו את הכדור לאחר ניסיון דאון רביעי לא מוצלח, וטום בריידי כרע את ברכו לסיום.

הפתיע לטובה, טיילור היינקי

הנתון הכי משעשע מהמשחק הזה: התוצאה הסופית של המשחק גם משקפת את מאזן ניצחונות הפלייאוף של בריידי (31) בהשוואה לפרנצ'ייז מהבירה (23).

זו הפעם השמינית ברציפות שההתקפה של ברוס אריאנס וטום בריידי עוברת את רף 23 הנקודות, הרצף הכי ארוך בתולדות הקבוצה הפלורידיאנית.

סיאטל סיהוקס (3) – לוס אנג'לס ראמס (6) 30:20
הראמס לא נהנו לראות את הסיהוקס חוגגים ומדליקים סיגרים על חשבונים לפני שבועיים, ואת הכעס הזה הם ניתבו לניצחון גדול במשחק החוזר והחשוב יותר.
ג'ארד גוף, שלא פתח עקב הניתוח שעבר באצבע 12 יום לפני המשחק, נקרא לדגל לאחר הפציעה של ג'ון וולפורד – ולא היה צריך לעשות הרבה, באמצעות משחק ריצה סולידי והגנה שניטרלה לחלוטין את ראסל ווילסון.
באחד ממשחקיו הגרועים בקריירה, גם בהתחשב במעמד, ווילסון לא מצא תשובה להגנה החונקת והלוחצת של הראמס, שגם ללא אהרון דונלד (שנפצע ברבע השלישי) עצרה אותו ללא בעיות, בדרך להפסד פלייאוף ביתי ראשון שלו.
הראמס ממשיכים לגרין ביי, והסיהוקס – אל הלא נודע.

ניו אורלינס סיינטס (2) – שיקגו ברס (7) 9:21
דרו בריז יחגוג 42 במהלך ההכנות שלו לטום בריידי, לאחר שהסיינטס בהובלתו טיאטאו את שיקאגו מהדרך בקלילות.
ההתקפה אמנם לא בשיאה, אבל בשנותיו האחרונות לבריז יש הגנה נהדרת להישען עליה, והוא עשה בדיוק את זה בדרך לשלב הדיוויז'ן.
החזרה של תומאס וקמארה גם כן עזרה לבריז, כשכל אחד מהם רשם לזכותו טאצ'דאון, בעוד מיץ' טרוביסקי רשם QBR (לא פאסר רייטינג) כלל לא מחמיא של 13.1.
הברס צברו רק שלוש נקודות כשלא היו אפסים על השעון, משער שדה שהגיע כתוצאה מסאק-פאמבל של טייסום היל.
הם יסיימו עונת פלייאוף מוזרה ודי מאכזבת, בעוד הסיינטס ינסו לעצור בפעם השלישית העונה את בריידי והבאקס.

הקאובוי הותיק רוכב אל העיר לדו קרב מול הקאבוי הותיק השני

פיטסבורג סטילרס – קליבלנד בראונס 48:37

הרגשנו שמשהו לא טוב עובר על פיטסבורג סטילרס לקראת סיום העונה. הקבוצה שהחזיקה מעמד עם מאזן מושלם 11 שבועות ונראתה כמו כוח שאי אפשר לעצור, החלה להתדרדר בשבועות האחרונים והפסידה 5 מתוך ששת המשחקים האחרונים שלה.
שאננות או בעיה שורשית, קשה לדעת. ובכל זאת, בשל מאזן בטוח, בחרו לתת לפותחים לנוח בשבוע האחרון, החלטה שאולי עלתה להם במשחק הווילד קארד.
אני לא חושב שפרנסי הNFL זכו לראות רבע וקצת ראשונים כל כך גרועים כמו שעבר על הסטילרס במשחק הווילד קארד מול קליבלנד.
ארבעה איבודי כדור בתוך שישה דרייבים (השניים האחרים נגמרו בעיטות הרחקה) ראשונים של המשחק.
זה התחיל עם סנאפ גבוה, הרבה מעל ראשו של בן רות'ליסברגר , ושני שחקני הסטילרס שרדפו אחרי הכדור שהתגלגל לכיוון האנדזון, היו עסוקים יותר לבדוק איפה שחקני הקראונס מאשר לאבטח את הכדור וכך הצליח שחן בראונס להשתלט על הכדור בתוך האנדזון לטאצ'דאון ראשון לטובת הגנת הבראונס.
זה המשיך עם חטיפה של רות'ליסברגר, 7 מהלכים לתוך הדרייב השני. חטיפה שבייקר מייפילד וג'רוויס לנדרי ניצלו לט"ד של 40 יארד ממסירה שלאנדרי נשא לכ-20 יארד אחרי התפיסה.
הדרייב הבא של הסטילרס הם רשמו ניצחון קטן עם רק 3 והחוצה. אבל קליבלנד ענו בדרייב שהסתיים בקרים האנט מבלדז (כן, המצאתי פועל חדש) את דרכו לתוך האנד זון.
דרייב אחרי זה הגיעה החטיפה שניה של ביג בן שנענתה בדרייב ששוב הסתיים עם קארים האנט בדילוג יפה לתוך האנד זון.
שני המהלכים הבאים המשחק נרגע קצת כששתי הקבוצות החליפו בינהן בעיטת הרחקה, אבל 3 מהלכים לתוך הדרייב הבא, רות'ליסברגר עם חטיפה נוספת כשהכדור ניתז מיד חוסמת של קו ההגנה.
בשלב הזה, כרבע וקצת לתוך המשחק, קליבלנד כבר ביתרון של 28 נקודות ופיטסבורג לא מבינה מאיפה האסון  הזה נפל עליהם.
יש סיכוי שכל קבוצה אחרת הייתה שוקעת לתוך מעגל של ייאוש, אבל פיטסבורג קבוצה מאומנת היטב עם אופי חזק וניסיון במעמדי פלייאוף, מצליחה לצמצם עם 23 נקודות לעומת 7 שנוספו לבראונס. ונראה שהמומנטום אולי חוזר לפלדות.
אבל הרבע הרביעי קליבלנד הראתה את האופי שהראתה כל השנה והוסיפה לחץ על הרגל שנמצאת על דוושת הגז, הוסיפה עוד 13 נקודות לטוטאל של 48 נקודות, חטיפה רביעית של ביג בן חתמה את העניין ולא נתנה סיכוי לסטילרס להתקרב.
וכל זאת הבראונס עשו ללא המאמן הראשי קווין סטפנסקי, על הקווים. סטפנסקי, נמצא חיובי לקורונה בשבוע שעבר ונאלץ לבלות את המשחק בבידוד.


בן רות'ליסברגר סבל אולי מהמשחק הגרוע בקריירה שלו  עם 4 חטיפות, ובשלב הזה של הקריירה, זה עלולה הייתה להיות הזדמנות אחרונה להשיג עוד טבעת.
הסטילרס נאלצו לרדוף אחרי יתרון גדול של הבראונס כל המשחק, לא יכלו לבסס את משחק הריצה ורות'ליסברגר נאלץ למסור 68  פעמים ל501 יארד ו4 ט"ד. אבל, כאמור, זה לא הספיק כדי להתגבר על הנזק שנעשה ברבע הראשון.
הבראונס עולים לשלב הבא כשהם משחקים פוטבול טוב ומאוזן, עשיר בנשקים, בשני צידי הכדור. בייקר מייפילד ממעט לעשות טעויות וגם הפעם סיים את המשחק עם 3 ט"ד ל3  תופסים שונים ללא חטיפות. והמפלצת הדו ראשית במשחק הריצה מצאה את הקצב המתאים ונותנת דיבידנדים על הקרקע.
שבוע הבא מחכה לחומים אתגר מאוד לא פשוט מול קנזס סיטי, אבל יש לי הרגשה שהם עשויים להפתיע.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. תודה רבה שאלה שרלוונטית למאמר הבא האם היה פעם משחק ששני הק' היו יחד בגיל 85 או ששניהם עברו את ה 40 ?

  2. מבין הקבוצות שהתחילו עונה עם 11 ניצחונות – הסטילרס של 2020 הם בסל הכל הקבוצה הרביעית לא להגיע לסופרבול (יחד עם הראמס של 1969, הויקינגס של 1975 והפאקרס של 2011). יש עוד 4 שהפסידו בסופרבול (דולפינס 1984, פטריוטס ב-2007 (18- 1), קולטס ב-2009 ופאנתרס ב-2015). אלו שכן זכו בסופרבול – דולפינס 1972 (בלי הפסדים בכלל), ברס 1985, וושינגטון 1991, ברונקוס 1998 וסיינטס 2009.

    1. זה משהו שציפינו לו, אבל לא בכזאת עוצמה. מהרגע הראשון (כשהקדימו להם את שבוע הביי) דיברו על זה שהם ייפגעו, אבל זה כנראה הגיע לקו פרשת המים במשחק הדחוי מול בולטימור. שם הכל התפרק, והיית יכול לראות את זה גם במסע"ת של טומלין, שהוא פשוט מנה את כל הנק' הבעייתיות שלהם. כנראה שהסטילרס לא היו בנויים לעונה כזאת…

  3. סיאטל בלוף. כמעט ללא פצועים היא חטפה בראש מהראמס שאיבדו לפי התור את הקיובי הפותח, את השחקן הטוב ביותר בהגנה (ובליגה) ואת התופס מספר אחד שלהם. קבוצה שהגיעה לשיא מוקדם מדי. הראמס הולכים לחטוף בראש מהפאקרס בשבוע הבא.
    .
    אני קצת מתפלא שלא הבאתם את ה TD הראשון של הבראונס, הוא ממחיש את התהום שאליו ירדו הסטילרס. אני מודה שלא ראיתי את הנצחון הזה מגיע. לא ראיתי את המשחק אבל אתפלא אם הבראונס ידגדגו אפילו את הצ'יפס.
    .
    דווקא הקולטס המפסידים הרשימו אותי מאוד, אופנסיב ליין אפקטיבי שלמרות שהתקשה, הצליח להכיל את אלן במשחק מפלצתי והתקפה שמבוססת על שני רוקיז וקווטרבק שיכול להיות אבא שלהם. קצת מזל עם הפילד גול (ועם דאון רביעי שלא צלח ברבע הראשון) והיינו מדברים עליהם אחרת. הבילס תלויים מאוד באלן, לא בטוח שהוא יספיק להם מול הרייבנס.
    .
    הרייבנס הצליחו איכשהו לעצור את הנרי עם 40 יארד. הם צופפו את הקו ואיתגרו את טנהיל ואיי ג'יי בראון לנצח אותם באוויר. זה הצליח להם אבל אני מודה שהם קצת אכזבו אותי. למזלם האתגר הבא שלהם הוא הבילס ולא הצ'יפס ואני מהמר עליהם (אמנם לא בטוח) שיעברו גם אותם.

  4. מה זאת אומרת "הקהל המחורע של הבילס"? כלומר מה עושה קהל או עושים אוהדים שרופים בNFL יש איזו אנרגיה שלילית, קטטות?
    אני יודע שהריידרס ניישן (איך בעצם אם הם עוברים כל כמה שנים?) והדוגפיט (?) של הבראונס נחשבים לחמים במיוחד אבל מה זה באמת אומר? יש אולטראס?

    1. הריידרס היא הקבוצה היחידה שאין לה באמת אוהדים במקום בו היא משחקת, האוהדים שלה פרוסים בכל רחבי הווסט קואסט ולא נאמנים לעיר אלא רק לשם (לפחות לפי מכירות המרצ'נדייז). בגלל זה הם העדיפו לעבור לווגאס ולא לסן אנטוניו.
      .
      לגבי הבילס – הם הכי קרובים לאולטראס שיש ב-NFL. כולל לחכות לקבוצה אחרי ניצחונות בשדה התעופה ולעשות בלאגן.

  5. אחלה, ממש תודה. לא שאני מעודד את זה (אף שבעלומיי הייתי מבריח רימון עשן פה ואבוקה שם ליציעי בלומפילד,מודה…), נחמד שיש אוהדים שנותנים את הלב (אני משער שזו הסיבה שה NBA לא באמת מרגש אותי).
    מה שבטוח שמבחינת הרעש, המגרש בסיאטל וארו הד הן פנינות בספורט העולמי.

  6. בחצי העונה הראשון ראסל וילסון שייט לכיוון MVP ואז היכולת התדרדה דרמטית באופן שאני לא מצליח להסביר. אמנם הלוז הלך ונהיה קשה, אבל זה הבדל עצום ממש.
    גם לביג בן קרה תהליך דומה, שם הלוז באמת יכול להיות הפקטור המוביל.
    הבראונס חוו נס גלוי וחטפו אותו ( ליטרלי) בשתי ידיים, ייאמר לזכותם.
    אף אחת אחרת מה NFCE לא היתהמעמידה הופעה הירואית כמו wft וטיילר הינקי, תחושות טובות לקראת העונה הבאה.
    איך שורדים את השעות הקשוחות של השידורים בשבוע הבא עלינו לברכה?

    1. עם השעות נסתדר (נראה לי שהמשחק הגדול בסיבוב הזה יישוחק ביום א,23:40. סביר), מה שמרתיח זה המשחק שערוץ 5עושה. פתאום התחיל לשדר בספורט סטארס משחקי פלייאוף. פשוט נבלות.
      אני בעוונותיי ובלית ברירה אצפה בmetvשמשדרים את כל הפלייאוף. האיכות זוועה אבל לפחות השידור אמריקאי לעילא (למעט פרומו לבוננזה והמטיף ההזוי מפעם לפעם)

          1. הרעיון הוא לפתוח 10 טאבים מהאתר מרובה הלינקים האהוב עליך ומשאירים את זה שרץ הכי טוב. אחרי פעם-פעמיים יש לך אתר קבוע שרץ חלק באיכות ממש טובה

            1. כן, מכיר את הדינמיקה. ככה ראיתי את כל משחקי הויקינגס השנה. לצערי ולמעט השניים האחרונים..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט