בית הקלפים – לקראת ה"ויילד קארד" בפלייאוף ה-NFL

בית הקלפים – לקראת ה"ויילד קארד" בפלייאוף ה-NFL

מאת כותבי "הופס פוטבול" : פריים-טיים זק, יניב שושני ועידו יצחקי.

העונה הרגילה ב-NFL הסתיימה והפלייאוף מתחיל בסיבוב "ויילד-קארד" מורחב (6 משחקים) ומעניין במיוחד. קנזס סיטי וגרין ביי יהיו שתי הקבוצות היחידות שיוכלו לנוח השבוע (בניגוד ל-4 קבוצות בעבר) ולצפות ביריבותיהן הפוטנציאליות נלחמות זו בזו על הזכות להישאר במרוץ לפחות לשבוע אחד נוסף.

18 קבוצות כבר סיימו את העונה ויתחילו לתכנן את העונה הבאה – לחלקן הייתה זו עונת מעבר צפויה ומתוכננת (כחלק מתהליך בניה מחדש – למשל בסינסינטי או בקרולינה), אך לחלקן (כמו מינסוטה, דאלאס או יוסטון) סיום כה מוקדם של העונה (בניגוד לציפיות המוקדמות) הוא כישלון גדול, המחייב חשבון נפש ואף החלפת מאמנים ו/או שחקנים מובילים על מנת להגיע להישגים טובים יותר בעונה הבאה.

בין שני הקצוות הללו נמצאות שתי קבוצות צעירות – מיאמי ואריזונה – שנכנסו למחזור האחרון כשהן תלויות בעצמן וכשלו על קו הסיום. הפינאלה החלשה שהשאירה את שתיהן מחוץ לפלייאוף מעלה לכל הפחות סימני שאלה מטרידים לגבי סיכוייהן להצליח בשנים הבאות ללא שינויים משמעותיים בסגל השחקנים (במיאמי) או צוות האימון (באריזונה).

במהלך או בתום העונה פוטרו כבר שישה מאמנים ראשיים כנראה שנראה עוד כמה ראשים מתגלגלים עד לתחילת העונה הבאה, כמו גם טריידים ושחרורים של קוורטרבקים ושחקני מפתח אחרים.

בסיבוב הפלייאוף העמוס ביותר אי פעם בהיסטוריה של ה-NFL מחכים לנו כמה מבחני כוח חשובים שירמזו לנו על הפוטנציאל של לא מעט קבוצות ששואפות ללכת השנה עד הסוף:

  • האם הבילס וג'וש אלן, אחרי העונה הטובה ביותר במאה הנוכחית, יכולים לאיים ברצינות על מהומס והצ'יפס?
  • האם הטייטנס מכינים לנו עוד ריצה מפתיעה אל גמר החטיבה, בחסות "מוד מיפלץ" של דרק הנרי?
  • האם ביג בן (שזכה למנוחה נדרשת השבוע) יגיע רענן ובריא מספיק כדי לאפשר להגנת הסטילרס המצוינת לנצח?
  • האם דרו בריס הספיק להתחבר בחזרה להתקפה שלו ויצליח להימנע מהפסד שובר לב נוסף בסיבובים המוקדמים?
  • האם טום בריידי, בסיוע הסגל הנוצץ שנבנה סביבו, ישיג טבעת שביעית – והפעם בצבע אדום?
  • האם לאמאר ג'קסון ישיג סוף סוף את ניצחון הפלייאוף הראשון שלו?
  • האם אלקס סמית וושינגטון יראו (במפתיע) שהם שייכים למעמד?

התשובות לכל השאלות האלה (ורבות אחרות) יינתנו במהלך סוף השבוע המרתק הצפוי לנו. תהנו!

כל זמני המשחקים עפ"י שעון ישראל. בסוגריים – מיקום הקבוצה בחטיבה שלה בסיום העונה הסדירה.

ינוחו ויתנו לילדים לשחק : רוג'רס ומהומס – תצלום NFL.COM

באפלו בילס (2)אינדאנפוליס קולטס (7) (באפלו, שבת 20:05)

התאריך הוא 24 לדצמבר 1995, בפאלו זוכה באליפות הבית המזרחי בפעם השישית מזה שמונה השנים האחרונות, מבלי לדעת שהיא נכנסת לתקופת בצורת ארוכה ארוכה, ורק לאחר 25 שנים מצליחה לסיים בראשות הבית. לקווטרבק ג'וש אלן, שנולד חצי שנה אחרי אותה אליפות בית, יש מניות רבות בחזרתה של בפאלו לקדמת הבמה, בעונתו השלישית בליגה הוא כבר נחשב לאחד מהקווטרבקים המובילים בליגה, ומוביל את התקפת הבילס למקום שני הן בצבירת יארדים והן בנקודות. המטרה המועדפת על אלן הוא הרכש החדש סטפון דיגס, שחיש מהר מתברר כבינגו גדול, ומסיים את הליגה במקום הראשון ביארדים במסירה ובתפיסות. אלן גם מוביל את הקבוצה בט"ד על הקרקע, עם 8 כאלו, ועדיין – משחק הריצה הקבוצתי בינוני למדי, נתון לא מעודד מול הגנת הריצה החזקה של הקולטס. הגנת הבילס דווקא נחלשה לעומת שנה שעברה, בייחוד כנגד הריצה, אבל עם התקפה שכזאת זה הספיק בהחלט.

אצל הקולטס מנגד נרשם שיפור ניכר בהגנה, והיא למעשה החלק החזק יותר בקבוצה. לשחקני ההגנה דריוס ליאנרד ודפורסט באקנר תהיה משימה קריטית במשחק והיא להלחיץ את אלן כמה שיותר, אחרת זה הולך להיות ערב ארוך מבחינת הקולטס. גם אינדיאנפוליס ביצעה רכש לא רע בכלל, ופיליפ ריברס בן ה-39, בעונתו ה-17 בליגה, משדרג התקפת מסירה שדורגה במרתפי הליגה בשנה שעברה היישר למיקום ה-11 בצבירת יארדים, הישג לא רע בכלל לעוד נציג של דור הזהב. אבל הבשורות הטובות ממש מגיעות מכיוון משחק הריצה, כאשר הרץ האחורי ג'ונתן טיילור נכנס לכושר טוב בדיוק בזמן הנכון עם ממוצע של 123.5 יארדים בששת המשחקים האחרונים, כולל משחק מפלצתי של 253 יארדים ושני ט"ד במחזור האחרון (אמנם מול הג'גוארס האומללים, אבל עדיין הישג). טיילור יכול להיות הג'וקר מול הגנת הריצה הדי חלשה של הבילס, יעזור לקולטס לשלוט בשעון, ולהשאיר את ההתקפה הנפיצה של הבילס מחוץ לקווי המגרש.

נתון מעניין – רק פעמיים בעבר רשמה בפאלו עונה של 13 ניצחונות. בשתי הפעמים הקודמות זה הסתיים בהופעת סופרבול.

תחזית – כל העיניים בבפאלו יהיו נשואות לג'וש אלן. הוא זה שהביאם עד הלום, והוא זה שאמור להובילם לניצחון פלייאוף ראשון מזה… 25 שנים. זה לא יהיה קל מול הקולטס העיקשים, אבל הבילס טובים יותר, וההתקפה שלהם תשיג עבורם את הניצחון המיוחל.

נסיון מול נעורים : ריברס מול אלן – צילום USAONLINESPORTS

סיאטל סיהוקס (3) – לוס אנג'לס ראמס (6) (סיאטל, שבת 23:40)

ווילסון והתקפת סיאטל פוגשים את דונלד והגנת הברזל של הראמס. האם ג'ארד גוף יהיה שובר השוויון?

לוס אנג'לס הגיעו לסופרבול לפני שנתיים עם מוניטין של קבוצת התקפה מעולה, כששון מקוויי דורם לג'ארד גוף והרץ טוד גרלי להיראות כמו כוכבי על (מה שסיפק לשניהם חוזים שמנים ומוגזמים מאד…). מאז ההילה ההתקפית של הראמס ומקווי נשחקה, גרלי נשלח מזרחה וגוף נתן העונה עוד עונה חלשה למדי (רייטינג 90, 20 ט"ד מול 13 חטיפות) שהפכה את התקפת הראמס לבינונית (ולעתים גם למטה מכך) למרות צוות תופסים מצוין והתקפת ריצה המדורגת שניה בליגה. מי שהצילה את הקבוצה והצעידה אותה לפלייאוף הייתה חוליית ההגנה בראשות ארון דונלד שנתן עוד עונת DPOY עם 13.5 סאקים ו-4 פאמבלים שייצר. בראשותו ובהשראתו, הגנת הראמס ספגה הכי מעט נקודות העונה (18.5 למשחק), איפשרה הכי מעט יארדים (282 – אף קבוצה אחרת לא הצליחה לרדת מ-300 יארד) והיתה שניה רק לפיטסבורג בכמות הסאקים (3.3 למשחק). למרות ההפסד המוזר לג'טס (שכמעט דחק אותם מהפלייאוף) והפציעה של גוף שמנעה ממנו לשחק במחזור האחרון הצליחו הראמס להשיג את הניצחון החשוב מול אריזונה, להשיג 10 ניצחונות (גם בזכות 4 ניצחונות על היריבות החלשות מבית ה-NFC מזרח) ולעלות לפלייאוף – שם הם פוגשים את היריבה המוכרת, הלוא היא הסיהוקס, אלופי בית המערב, שניצחה אותם באופן משכנע רק לפני שבועיים.

סיאטל התחילו את העונה ברצף תצוגות התקפיות מופלאות ובקו האמצע של העונה, ווילסון נראה כמו המועמד הוודאי לזכות בתואר ה-MVP. מאז הוא וההתקפה נחלשו מאד ואחרי שצברו כ-35 נקודות למשחק ב-8 המשחקים הראשונים, הם השיגו רק 23 נקודות למשחק בחצי השני של העונה. וילסון סיים "רק" עם הרייטינג השביעי בטיבו בליגה (105), כאשר הוא נעזר לאורך כל העונה בשני התופסים המצויינים טיילר לוקט (1050 יארד) ובעיקר די-קיי מטקאלף שצבר 1300 יארד. מי שאיזן את הירידה ביכולת ההתקפית לקראת סיום העונה הייתה דווקא ההגנה המושמצת שהשתפרה משמעותית – לאחר שספגה 25 נקודות או יותר ב-7 מ-8 המשחקים הראשונים, היא לא אפשרה יותר מ-23 נקודות בכל 8 המשחקים האחרונים, כשהיא עוצרת היטב את משחק הקרקע של היריבה (סיימה את העונה כאחת מ-5 קבוצות בלבד שמנעו מהיריבה לרוץ יותר מ-100 יארד למשחק). חלק גדול מהמהפך בהגנה נזקף לזכותו של הסייפטי ג'מאל אדאמס שחזר מפציעה במחזור התשיעי והשיג ב-9 המשחקים האחרונים 7.5 סאקים (מעמדת הסייפטי!). הסיהוקס סיימו את העונה בתנופה עם 4 ניצחונות ברצף, זכו באליפות הבית לראשונה מאז 2016 ומקווים לשמור על המומנטום ולחזור לסופרבול, מעמד בו היו פעמיים בעשור האחרון – ב-2013 (אז זכו באליפות) וב-2014.

תחזית : אם יש ק"ב שיש לו את הניידות והדיוק כדי להתגבר על הגנת הראמס, זהו ראסל ווילסון, גם כשהוא בכושר בינוני (בסטנדרטים שלו). לדי-קיי מטקאלף יש את הגודל ואת המהירות להתגבר על הסקונדרי של הראמס, מה שיאפשר להתקפת סיאטל להתקדם במהירות ולצבור נקודות. מן הצד השני, גוף (שחוזר אחרי שבוע היעדרות בשל ניתוח באגודל ולא בטוח שיהיה כשיר לחלוטין) לא יעמוד בקצב מול הגנת סיאטל המתאוששת, ייקלע לפיגור לקראת הסיום ויעשה (כהרגלו) טעויות שיכריעו את המשחק לטובת הקבוצה הביתית.

ראסל ווילסון ואדון דונלד : מי יישאר על רגליו בתום הערב? – צילום LA TIMES

וושינגטון פוטבול טים (4) – טמפה ביי באקנירס (5), (וושינגטון, יום א 03:15)

וושינגטון שזכתה בראשות הבית החלש בליגה למרות מאזן שלילי מארחת את הסגנית בעלת המאזן הטוב ביותר, טמפה ביי, למשחק שאמור להיות הכי חד צדדי בווילד קארד.

השאלה המרכזית שנשאלת השבוע בוושינגטון היא מצב כשירותו של אלכס סמית׳, שאחרי הקאמבק האדיר למגרשים סובל מפציעות נוספות. דווין האסקינס נחתך לאחר מיליון בעיות משמעת, קייל אלן סובב את הקרסול וכעת עם פציעה בשריר התאומים של סמית׳ בבירה סובלים מבעיה בעמדה. ריברה אמר השבוע שיש סיכוי שנראה אפילו רוטציה בין סמית׳ לטיילר הניקה. עד אז, קבוצת הפוטבול של וושינגטון תתמקד בעיקר בתחום שדרכו היא תוכל לנצח את הבאקס – ההגנה. לאחר שזו הובילה אותה עד הלום, להגנה המצויינת של וושינגטון ישנה משימה קשה במיוחד – לעצור את טום בריידי ואת אחת מהתקפות המסירה הטובות בליגה. קנדל פולר ורולאנד דרבי הולכים לעבוד שעות נוספות במטרה לרדוף אחרי מגוון התופסים העצום של הבאקס. הקו ההגנתי של וושינגטון, שכמובן נחשב לנקודת בחוזקה של ההגנה ייצרך לגרום לבריידי לאבד עשתונות, למרות שהקווטרבק הוותיק כבר למד במרוצת השנים לזהות בליצים עוד לפני שהם מגיעים ולשחרר את הפוטבול בזמן. התקפית, בזמן שבאוויר הקבוצה הייתה מוגבלת מאוד לאורך העונה, בקרקע ראינו מהם יותר ניצוצות (הודות לאנטוניו גיבסון) אלא שמחר הם ייפגשו בהגנת הריצה הטובה בליגה, וריברה ייצטרך לבנות תכנית משחק ייחודית בכדי לנטרל את חוזקת ההגנה של הבאקנירס. זה לא יהיה קל.

טום בריידי יגיע לראשונה בחייו לפלייאוף במדים שהם לא של הפטריוטס והוא נחוש להוביל את קבוצתו לסופרבול הביתי. אם להיות כנים, טמפה קיבלה יריבה בהזמנה בשביל להתחיל את במסע שלה אל עבר הלומברדי. המקום החמישי בחטיבה הבטיח מפגש מפנק נגד קבוצה עם מאזן שלילי מהNFC מזרח, והבאקס השכילו לנצח את הפאלקונס בשבוע 17 כדי לזכות בפרס. מייק אוואנס, התופס הבכיר של הקבוצה נפגע במהלך המשחק והוא בספק רב להתמודדות, לאחר שחזר לאימונים רק ביום חמישי. גם בלעדיו, לבריידי יהיו מספיק מטרות איכותיות שאמורות לגבור על ההגנה החזקה של וושינגטון. אני מעריך שכל תשומת הלב של ההגנה תתרכז בתופסים ובהפעלת לחץ על בריידי, כך שגרונק וברייט ייהנו מן ההפקר. רולאנד ג’ונס יהיה חייב לנפק גם הוא תפוקה נאה כדי להוריד לחץ מהקווטרבק שלו. הגנת הריצה המצויינת של טמפה אמורה להסתדר עם גיבסון, ואני לא רואה תסריט שבו קבוצת הפוטבול מצליחה להניע התקפות ולהגיע לדאונים ראשונים בקלות.

טמפה היא הפייבוריטית הברורה, היא מגיעה בכושר פנטסטי ותילחם עד זוב דם כדי לעלות לשלב הבא. וושינגטון, שהגיעה למעמד רק בזכות השיטה המפוקפקת הנהוגה בNFL, תישאר עם המחמאות בלבד.

מושב זקנים : טום בריידי ואלקס סמית – צילום WASHINGTON TIMES

טנסי טייטאנס (4)- בולטימור רייבנס (5), (נאשוויל, יום א 20:05)

משחקי יום ראשון ייפתחו עם קרב לוהט בין שתי קבוצות נהדרות שאוהבות מאוד לרוץ, לרוץ ולרוץ.

טנסי מקבלת אולי את היריבה האידיאלית מבחינתה, שלכאורה היא אמורה להסתדר איתה הגנתית בצורה הטובה ביותר. הגנת המסירה החלשה של הקבוצה, וכן חוסר הלחץ על הקווטרבק של הקו החלש של הקבוצה עשוי להיות מוחבא נגד התקפת המסירה החלשה של למאר ג’קסון, שמנגד ייהנה מחופש פעולה נדיר יחסית, ויהיה חייב לנצל את המצב לטובתו. פתיחת העונה הסוערת של הטיטאנים כבר נשכחה אחרי מס׳ הפסדים (רובם לקבוצות פלייאוף) שהעמידו את טנסי בדרג מתחת לקונטנדריות. הקריסה מול הפאקרס לפני שבועיים אמורה להדאיג מאוד את האוהדים, וגם הניצחון הדחוק במחזור האחרון מול יוסטון הגיע לאחר שהקבוצה ספגה 38 נקודות. נתון שהיא לא יכולה להרשות לעצמה. בולטימור תעשה בליצים ללא הפסקה על טנהיל במטרה לגרום לו לאבד והיכולת של הקווטרבק, שעובר שינוי תדמית קיצוני בשנה וחצי האחרונות עשויה להכריע. דירק הנרי כמובן יקבל את הנשיאות שלו, והקו ההתקפי הסולידי של הקבוצה יסייע לו מול הגנת הריצה של הרייבנס אבל גם ורייבל מבין שאת המשחק הזה הוא צריך להכריע בהגנה.

חמישה ניצחונות רצופים נותנים תנופה אדירה לבולטימור לקראת משחק הווילד קארד הקריטי, והם יגיעו במטרה לנקום במי שהדיחה אותם בדיוויז׳ונל ראונד בשנה שעברה. מאז תחילת דצמבר הקבוצה מציגה משחק התקפי נפלא שנובע משינוי סגנון. בהחלטה מושכלת, החליטו בקבוצה להעביר את כל משקל הכובד ההתקפי אל הקרקע ולהגביל את למאר לזרוק כמה שפחות. הMVP בדימוס זרק רק 20 זריקות בממוצע למשחק, שניפקו אחוזים גבוהים משמעותית מפתיחת העונה, ויחס ט״ד-איבודים מעודד במיוחד. אלא שהפעם, עקב האכילס של טנסי הוא הגנת המסירה וג׳ון הארבו ייצטרך לנצל את חולשת היריבה בכדי לנצח את המשחק. אני יכול להניח שנראה את הסגולים שולחים לבוקס כמה שיותר שחקנים כדי לגרום לכמה שיותר דרופ-בקס של טנהיל וכמובן לעצור את הנרי לפני שהוא עובר את הקו השני של ההגנה. מרכוס פיטרס ייצטרך להיות במיטבו כשטנהיל יצליח לשחרר את הפוטבול, והכיסוי שלו ושל שאר הקורנרים באחר על אחד יהיו קריטיים מאוד עבור הניצחון.

בולטימור מגיעה בכושר נהדר, וכל עוד למאר יגיע מפוקס מספיק וההגנה לא תיכנע למהלכים גדולים היא אמורה לנצח את המשחק. טנסי תסתמך כמובן על הנרי שיחולל עבורה קסמים וכאמור, מהלכים גדולים באוויר. הרייבנס יגיעו מוכנים למשחק עם תכנית ברורה ויצליחו לנצח.

דרק הנרי מול הגנת הרייבנס : העימות שיכריע את המשחק – צילום BALTIMORE RAVENS

ניו אורלינס סיינטס (2) – שיקאגו ברס (7)  (ניו אורלינס, יום א 23:40)

אז מה, האם זה הניסיון האחרון של דרו בריס להשיג טבעת אליפות שניה? הקווטרבק הוותיק, שעומד לחגוג את יום הולדתו ה-42 בשבוע הבא, אומנם חווה ירידה במספרים לעומת שנים עברו, אבל עדיין מוביל את הקדושים לאליפות בית רביעית ברציפות, משיג עוד עונה עם ממוצע רייטינג מעל 100, ושני רק לארון רוג'רס באחוזי השלמה. על מנת לעבור את המשוכה הגבוהה שמציבה ההגנה החזקה של שיקאגו, זקוקים בריס והסיינטס לנשק ההתקפי שעונה לשם אלווין קאמארה. למרות שהשחקן נמצא חיובי לקורונה שבוע לאחר ההופעה ההיסטורית שלו מול הוויקינגס (6 ט"ד בריצה), גוברים הסיכויים שהוא יוכל לשחק מול הברס, גם אם לא השתתף באימוני הקבוצה בשבוע האחרון. עוד שחקן שכנראה ישחק הוא התופס מייקל תומאס, בתקווה שפציעת הקרסול שלו לא תגביל אותו יותר מידי. גם עם כל הנשקים ההתקפיים שיש לסיינטס, החלק החזק בקבוצה הינה ההגנה, שהשתפרה מאוד יחסית לעונות קודמות, ואמורה להסתדר מול ההתקפה האנמית של הדובים.

עד כמה אנמית התקפת הברס? מקום 26 בצבירת יארדים, מקום רביעי מהסוף בחטיפות כדור, ומספר הופעות מביכות כמו למשל שני משחקים ללא ט"ד התקפי אחד לרפואה. אומנם ישנו שיפור התקפי במחזורים האחרונים, בעיקר מצידו של הרץ האחורי דיויד מונטגומרי, אבל התצוגות הגיעו מול הגנות חלשות כמו הטקסנס והג'גוארס, והגנת הסיינטס זה סיפור אחר לגמרי. ואם בהגנות עסקנינו, הדובים ממשיכים את המסורת של הגנה חזקה ונוקשה, בהנהגתו של אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, חליל מאק.

נתון מעניין – במשך כל העונה, הברס ניצחו רק קבוצה אחת בעלת מאזן חיובי.

תחזית – במחזור השמיני נפגשו שתי הקבוצות למותחן, שהוכרע רק בהארכה לטובת הסיינטס. יש מצב שנחזה שוב במשחק צמוד שכזה, וגם בו תנצח הקבוצה הטובה יותר, ניו אורלינס סיינטס.

ישחק או לא ישחק? אלווין קמארה – צילום WHODATDISH

פיטסבורג סטילרס (3) – קליבלנד בראונס (6) (פיטסבורג, שני 03:15)

קליבלנד ניצחו השבוע את הסטילרס נטולי רותליסברגר. האם חזרתו של ביג בן תשנה את מאזן הכוחות?

פיטסבורג נראו בדרך להתמוטטות מוחלטת במחצית המשחק מול הקולטס בשבוע 16. אחרי 3 הפסדים רצופים, הסטילרס היו בפיגור גדול ובדרך להפסד רביעי שהיה מעמיד בסכנה את מעמדם כאלופי הבית ומעצים את המומנטום השלילי שהקבוצה נמצאה בו, כמו גם הרחשים סביב היכולת המידרדרת של ביג בן המזדקן. שחקני פיטסבורג עלו למחצית השנייה נחושים למנוע זאת, הצליחו לסגור את הפיגור ולנצח תוך שרותליסברגר מפגין יכולת מצוינת ומבטיח את המקום הראשון ב-AFC  צפון. בשבוע האחרון של העונה הקבוצה עלתה בלעדיו למגרש ולמרות שהפסידה לקליבלנד (אותה הם פוגשים גם השבוע), הם נכנסים לפלייאוף עם הרבה ביטחון ביכולתם לרוץ עמוק לתוך ינואר. התקפת פיטסבורג לא הצטיינה במשך כל העונה ומדורגת במקום ה-22 בלבד, כשהבעיה ממוקדת לא רק ביכולתו הבינונית של רותליסברגר (רייטינג 94) אלא גם במשחק ריצה חלש (מקום 30) כשג'יימס קונר (720 יארד) נושא לבדו בנטל. גם בין התופסים אף אחד לא התבלט, כשסמית-שוסטר הראה שתפקיד התופס המוביל גדול עליו, צ'ייס קלייפול הבריק בתחילת העונה אך דעך ודווקא דיונטה ג'ונסון סיים כתופס המוביל של הקבוצה, אך גם הוא לא חצה את סף 1000 היארד. ההגנה כמובן היתה זו שהובילה את הסטילרס כל העונה (למרות פציעות של שחקני מפתח כגון דווין בוש), היתה אחת משלוש קבוצות שאפשרו פחות מ-20 נקודות למשחק, היתה שלישית גם בכמות יארדים כוללים של היריבה (305) וכמובן הוליכה את הליגה בסאקים (3.3 למשחק). דווקא נגד משחק הריצה הם קצת פחות טובים, כשהיריבות משיגות מולן 111 יארד על הקרקע – מקום 11.

קליבלנד מגיעים לפלייאוף לראשונה אחרי כמעט 20 שנה (לאחרונה ב- 2002, אז הפסידו לפיטסבורג בשלב הווילד-קארד) ומקווים להשיג השבוע ניצחון פלייאוף ראשון מאז 1994… הם כמעט הצליחו (כהרגלם) לבעוט בדלי עם שני הפסדים בדצמבר (אחד מהם מוזר במיוחד מול הג'טס) אך בכל זאת הגיעו למחזור האחרון כשהם תלויים רק בעצמם והצליחו (בקושי) לנצח את המחליפים של הסטילרס ולהשיג את המטרה – וזו כבר הצלחה גדולה לקווין סטפנסקי וצוות האימון שלו, בעונתם הראשונה בקבוצה. עיקר השיפור בקבוצה ביחס לשנים קודמות היה דווקא בהתקפה, וזאת למרות עונה לא מרשימה של בייקר מייפילד (רייטינג 96, 26 ט"ד מול 8 חטיפות – בכל זאת שיפור משמעותי ביחס לשנים קודמות) ופציעתו המוקדמת של התופס המוביל אודל בקהאם ג'וניור. הם עשו זאת דרך משחק הריצה, וזה קרה בעיקר מאז חזרתו של ניק צ'אב מפציעה (בשבוע 10, כשהקבוצה במאזן 5- 3 ומומנטום שלילי) כשהוא עובר את רף  100 היארד ב-4 מ-8 משחקים ומוביל התקפה שהשיגה 148 יארד למשחק על הקרקע (מקום 3). ההגנה של קליבלנד היא בינונית ומטה, מאפשרת 26 נקודות למשחק (מקום 21), כופה רק 1.3 איבודי כדור למשחק (מקום 20) והמטריקה היחידה בה הם קצת מתבלטים היא בלחץ על הק"ב היריב, הרבה בשל תרומתו של האנד ההגנתי המצוין מיילס גארט, שהשיג 12 סאקים ב-14 משחקים.

תחזית : הקו ההתקפי הקדמי של פיטסבורג יצליח לבלום את מיילס גארט וחבריו, ולביג בן הרענן יהיה המון זמן בפוקט לחלק מסירות לחבורת התופסים שלו. מהצד השני הגנת פיטסבורג, בכיכובם של טי-ג'יי וואט וקאם הייוורד תאמלל את בייקר מייפילד, מה שיחייב את ניק צ'אב להציל לבדו את המולדת. נוסף על כל הצרות הללו, המאמן סטפנסקי יעדר בשל פרוטוקול קורונה – והבראונס יקרסו תחת הלחץ. פיטסבורג תנצח במשחק הגנתי עם סקור נמוך אך בהפרש ברור ותשאיר את קליבלנד ללא ניצחון פלייאוף במאה ה-21.

טי-ג'יי וואט וקאם הייוורד : הגנת הסטילרס תוביל לניצחון? – צילום USA TODAY

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. דנזל וורד וג׳ואל ביטוניו, שניים מהפותחים הבכירים במדים של קליבלנד וכן המאמן – קווין סטפאנסקי התגלו כחיוביים לקורונה בשבוע שעבר וצפויים לא ליטול חלק משחק… חושב שזה מטה את הכף משמעותית לטובת הסטילרס. אין יותר קליבלנד בראונס מלחטוף את הנגיף דווקא בשבועיים הכי קריטיים של הארגון

  2. מסכים עם כל התחזיות, למרות שמאחל לצ׳אב לכתוש את הגנת הסטילרס בדרך לניצחון חום יוקרתי. המאץ׳ אפ בין הרייבנס לטייטנס יעלה ניצוצות. טאמפה יפרקו בלי להזיע.

  3. איך אומרים? יש לי מום חזק על וושינגטון, שבמשחק מאוד מכוער הולכת להפתיע את טמפה ביי (קצת כמו מה שטנסי עשתה שנה שעברה לבולטימור). בnfc לדעתי יעלו גם הסיינטס והסיהוקס, ובafc אלו יהיו הבילס, הרייבנס והסטילרס.
    תודה על הפריוויו

      1. ברור לי שכל הסיכויים נגד, וושינגטון חלשה משמעותית מטמפה ביי בכל אספקט של המשחק- אבל יש לי הרגשה של הפתעה, שנוגדת כל היגיון בריא. אם צ'ייס יאנג והחבר'ה יצליחו להגיע לבריידי, ו-וושינגטון תבטיח קצב משחק איטי וסקור נמוך (אנטוניו גיבסון מול הגנת הריצה הטובה בליגה), יש מצב להפתעה.

  4. תודה רבה לבורים כמוני אשמח שתעשו איזו התייחסות מיוחדת לקורטרבקים כולל הישגי קריירה או לפחות הופעות בסופרבול .

    1. טום בריידי (טאמפה ביי) – 9 הופעות בסופרבול, 6 אליפויות (כולן במדי ניו אינגלנד)
      ארון רוג'רס (גרין ביי)- הופעה אחת, אליפות אחת
      בן רותליסברגר (פיטסבורג) – 3 הופעות, 2 אליפויות
      דרו בריס (ניו אורלינס) – הופעה אחת, אליפות אחת
      ראסל ווילסון (סיאטל) – 2 הופעות, אליפות אחת
      פטריק מהומס (קנזס סיטי) – הופעה אחת, אליפות אחת
      ג'ארד גוף (ראמס) – הופעה אחת, ללא אליפות
      ג'וש אלן (בפאלו), לאמאר ג'קסון (בולטימור), פיליפ ריברס (אינדיאנפוליס), מיץ' טרוביסקי (שיקגו), אלקס סמית (וושינגטון), ריאן טנהיל (טנסי), בייקר מייפילד (קליבלנד) – לא הופיעו בסופרבול

  5. ראוי לציין ששיקאגו לקחה את הסיינטס עד השניות האחרונות של ההארכה בתקופה הגרועה ביותר שלהם, ועם ניק פולס כק"ב פותח. מאז שירד לספסל ההתקפה שלהם נראית שונה לגמרי.

      1. אין לי ספק שזה יהיה כואב (למרות שמאדן חזו שהברס לוקחים את הסופרבול, וכרגע הם עומדים על מאזן חיובי של 10 מ-16, אבל כנראה שאחרי יום ראשון זה עדיין יעמוד על אותו מספר).

  6. עוקב בעיון אך בדממה (לאחר שהוייקינגס שלי נפחו את נשמתם בצורה פאתטית כל כך) אחר הדיונים המלומדים וחייב לטפוח לי על השכם כי כתבתי כאן מספר פעמים שהסיהוקס הם בלוף. טוב, אולי לא בלוף אבל זו קבוצה כבויה עם כישרון גדול אך בלי נשמה, אולי זה הנתק מהקהל המשמעותי בליגה. היה לי ברור שהם יפסידו.
    אני עם בריידי רק כדי להיות עד להיסטוריה. הוא באמת יהיה הגדול מכולם ללא יכולת אי פעם להגיע אליו והמחשבה שחזינו בגדול שחקני הפוטבול בכל הזמנים מרגשת אותי.
    לצערי הפאקרס והסיינטס גדולים עלייהם

  7. היה ליל משחקים ראשון איכותי. ההגנה של הראמס וההתקפה של הבאקס אמנם שלטו במשחקים שלהן, אבל הצד השני נתן מדי פעם תקווה לקאמבק, והמשחק הראשון היה נהדר

    1. כן, וגם תענוג לראות ספורט תחרותי עם קהל. ממש.
      זה הולך to down the wire כמו שאומרים..
      ו..לראשונה אני ממש נחשף, לאמר ג'קסון זה RB שלכוד בגוף של QB. תענוג..

        1. אז כל מה שאני מבקש הוא שהברס, יריבה שנואה מהNFC North, תיתן פייט לבריז בהופעתו האחרונה בפלייאופס. שיהיה טעם לראות את הרבע הרביעי. מה אתם אומרים? שיקגו תמתח את יכולותייה לקצה גבול יכולותייה?
          יש פה אוהדי ברס שמאמינים?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט