מאת כותבי הופס פוטבול : פריים טיים זק, יניב שושני ועידו יצחקי.

כשהחלה העונה, אי שם בספטמבר, מעטים צפו שנגיע לתחילת ינואר כשכל הקבוצות מצליחות להשלים 16 משחקי עונה רגילה, פחות או יותר על פי הלו"ז המתוכנן. אין ספק שהקורונה השפיעה על העונה, כאשר שבועות חופש שונו כדי לאפשר לקבוצה "נגועה" להחלים, משחקים שוחקו ביום שלישי או רביעי (מה שנתן לקבוצות פחות זמן התאוששות למשחק הבא) וכמובן שתוצאות המשחקים הושפעו מכוכבים שחסרו בשל מחלה או בידוד כפוי. עם זאת, קשה לומר בלב שלם שהמאזן העונתי של קבוצה זו או אחרת הושפע דרמטית מאירועים ושינויים שנכפו ע"י הווירוס, או שקבוצה תחמיץ את הפלייאוף בשל כך.

אין ספק, למשל, שבולטימור או אינדיאנפוליס היו יכולות לצבור ניצחון אחד יותר (אם כי יש לשתיהן עדיין סיכוי טוב להיכנס לפלייאוף גם כך). הקבוצה שהושפעה במידה הרבה ביותר הייתה כנראה ניו אינגלנד – גם בשל שחקנים שוויתרו על העונה עוד בתחילתה (זוכרים?) וגם בשל מחלות של כוכבים כמו קאם ניוטון או סטפן גילמור – אך בכנות קשה להאמין שגם בעונה "רגילה" היו הפטריוטס, בגרסתם הנוכחית, מצליחים להשתחל לפלייאוף.

זוהי בהחלט הצלחה גדולה למינהלת הליגה – למרות שלעתים היה נראה שהליגה עומדת על סף כאוס, בסופו של דבר העונה מסתיימת באופן מסודר (פחות או יותר) וזאת בלי להיעזר ב"מנגנוני הביטחון" שהליגה הכינה לעצמה, כמו מחזור משחקים אופציונלי בשבוע 18 או עליה של 8 קבוצות מכל חטיבה לפלייאוף (שהיה מופעל אם לא כל הקבוצות היו מצליחות להשלים את משחקיהן).

באופן נדיר יחסית, אנו מגיעים לשבוע האחרון כאשר ל-75% (12) מהמשחקים יש עדיין השלכות על הפלייאוף – בין אם לגבי זהות העולות או הסדר של הדירוג. רק 3 משחקים מתקיימים בין שתי קבוצות שכבר הודחו, ואליהם יש לצרף את המשחק של הצ'יפס, שכבר זכו במקום הראשון ב-AFC (ויעלו עם המחליפים מול הצ'רג'רס).

אפרופו עליה עם המחליפים, לכמה קבוצות שכבר הבטיחו את מקומן בפלייאוף ואפילו ביתיות בסיבוב הראשון, כגון הסיינטס והסיהוקס, יש דילמה מעניינת – מצד אחד הן יכולות לנצל את משחק השבוע כדי לתת מנוחה לכוכביהם אך מצד שני, הפסד יכול לעלות להם במיקום נחות בפלייאוף, מה שימנע מהם ביתיות בשלבים הבאים. ראויות במיוחד לציון שלוש קבוצות פלייאוף (הפאקרס, הבילס והסטילרס) שמיקומן הסופי טרם נקבע והם פוגשות יריבות שנלחמות על חייהן (שיקגו, מיאמי וקליבלנד, בהתאמה). ההחלטות שיקבלו מאמני קבוצות אלו יכולות להשפיע על זהות המשתתפות בפוסט-סיזן (פיטסבורג כבר הודיעה שתופיע עם מייסון רודולף במקום ביג בן).

הראמס, הקרדינלס הקולטס והרייבנס יקוו לראות את רוג'רס ואלן על המגרש כדי למנוע ניצחונות חשובים ליריבותיהן הישירות על מקום בפלייאוף ולהגדיל את סיכוייהן לשחק בינואר. הסיכוי שזה יקרה קטן יותר ביחס לבילס (המתמודדת על המקום השני ב- AFC ובעיקר על הביתיות במפגש הצפוי עם פיטסבורג בסיבוב השני) אך גדול למדי במקרה של הפאקרס, שעדיין לא הבטיחו את המקום הראשון ב-NFC ואת שבוע החופש – ואלו בשורות רעות לאוהדי הברס, שחייבים ניצחון כדי לא לסיים השבוע את העונה.

כמו בכל שנה, כל משחקי המחזור האחרון ישוחקו ביום א (שעון ארה"ב).

בפאלו בילס (12- 3) – מיאמי דולפינס (10 -5) (בפאלו, יום א 20:00)

משחק צמרת ב-AFC צפון שחשוב בעיקר לקבוצה האורחת.

בפאלו כבר הבטיחה את ראשות בית ה-AFC צפון ונמצאת כרגע במקום השני בחטיבה כולה (תבטיח לעצמה אותו עם ניצחון או הפסד של פיטסבורג). השאלה הגדולה היא האם הישג זה חשוב לה מספיק כדי להעלות את ג'וש אלן וסטפון דיגס למגרש, למנוע מהם מנוחה נחוצה כל כך ולהסתכן בפציעה, בעימות אותו מיאמי חייבת לנצח ולכן תנהל משחק חזק וקשוח. אלן ביצע קפיצת מדרגה העונה וביסס את עצמו כחבר בשכבת ק"ב העלית של הליגה, כשהוא כרגע שלישי בליגה בכמות יארדים במסירה (4320) וחמישי ברייטינג (106). דיגס התברר כהעברה המשמעותית ביותר של הפגרה (כן, יותר מדאנדרה הופקינס) והוא מוביל את הליגה ביארדים באוויר (1460). על בסיס היכולת הגבוהה של שניהם התקפת הבילס דורגה חמישית בליגה למרות התקפת ריצה גרועה למדי (מקום 21) והגנה שקירטעה במשך מרבית העונה (למרות מגמת שיפור בחודש האחרון, אחרי שבוע המנוחה). החשיבות של אלן ודיגס גבוהה כל כך שלדעתי המאמן ג'וש מקדרמוט לא יסכן אותם ויהמר שהוא יצליח לנצח בפיטסבורג, במידה ושתי הקבוצות יעלו לסיבוב השני (אם פיטסבורג ינצחו השבוע ללא ביג בן).

מיאמי הגיעה למחזור האחרון כשהיא תלויה בעצמה – ניצחון יעלה אותה בוודאות לפלייאוף. גם בתרחיש של הפסד היא תעלה אם אחת משלוש המתחרות שלה על מקום בווילד קארד (אינדיאנפוליס, בולטימור או קליבלנד) תפסיד גם היא. הדולפינים יעלו בהרכב מלא ומי שיעלה בעמדת הק"ב יהיה טואה טאגוואילואה אחרי שבשבוע שעבר הוא כמעט הפסיד למיאמי את המשחק מול הריידרס ורק נס שייצר ריאן פיצפטריק (שנכנס למשחק ברבע האחרון בפיגור גדול) ניצח את המשחק והשאיר את הדולפינס בעמדת כניסה לפלייאוף. פיצפטריק אובחן כחולה קורונה – מיאמי יקוו שטואה ישחק טוב יותר השבוע כי הפעם אין לו מחליף שיכול להציל את הקבוצה. ההתקפה עם טואה אנמית למדי כשהוא משיג רק 160 יארדים באוויר למשחק (הרבה פחות מפיצפטריק), מה שבעייתי במיוחד כשגם התקפת הריצה לא מצטיינת (מקום 19 עם 110 יארד למשחק). אי לכך הגנת מיאמי תצטרך להגביל את כמות הנקודות של הבילס (למזלה של ההתקפה, ההגנה סופגת הכי מעט בליגה – 18.8 נקודות למשחק). הם מצטיינים מול משחק המסירה (מקום שישי) והחולשה שלה מול הריצה לא כל כך משמעותית מול הבילס – כך שהם יקשו את החיים על ג'וש אלן (אם ישחק) ובוודאי על מי שיחליף אותו (ברקלי? פרום? לבילס אין ק"ב מחליף ברמה גבוהה).

תחזית : המשחק חשוב הרבה יותר למיאמי והבילס ישחקו מרבית המשחק (אם לא כולו) עם המחליפים. בסיטואציה כזו הגנת מיאמי תצליח לכפות משחק צמוד עם סקור נמוך, כשטואה עושה מספיק כדי לנצח את המשחק (אך לא הרבה יותר מזה). הניצחון יוביל אותם לפלייאוף ויביא את הבילס רעננים לשבוע הפלייאוף הראשון – דבר שיהווה סיטואצית "WIN-WIN" לשתי הקבוצות.

דטרויט ליונס (5- 10) – מינסוטה ויקינגס (6- 9) (דטרויט, יום א 20:00)

משחק חסר חשיבות בין שתי קבוצות שכבר סיימו את העונה, אותה החלו עם ציפיות להגיע לפלייאוף.

מינסוטה עוד הצליחה להישאר עם סיכוי תיאורטי לשחק בינואר עד השבועות האחרונים, אך רצף של 3 הפסדים בדצמבר חתם את גורלה. עם כל הביקורת על קירק קאזינס, הוא נתן עונה סבירה (רייטינג 103, מעל 250 יארד למשחק) ולא הוא הגורם העיקרי למאזן העגום של הקבוצה. בהתקפה יש לקבוצה הרבה כישרון, כאשר על הקרקע דלווין קוק נותן עונה מפלצתית (1557 יארד) ובאוויר בולט במיוחד התופס הרוקי הפנטסטי ג'סטין ג'פרסון ( 1267 יארד עד כה) שהשכיח את עזיבתו של סטפון דיגס. האכזבה הגדולה היא ביחס להגנה שמדורגת במקום ה-18 בליגה למרות שהמאמן הראשי מייק זימר בנה את המוניטין שלו על יכולת הגנתית קשוחה ובלתי מתפשרת – דבר שלא ראינו מהקבוצה השנה. ייתכן שאחרי מספר שנים בהן נראה שהקבוצה לא ממצה את הפוטנציאל שלה, יש מקום לשקול שינוי בעמדת המאמן.

דטרויט כבר פיטרה השנה מאמן שהגיע עם מוניטין הגנתי (מאט פטרישיה) אך זה לא עזר לה והיא מסיימת את העונה כפי שהחלה אותה – בצליעה לקראת קו הסיום. בניגוד למינסוטה אין אצל האריות מדטרויט הרבה מה להציג ב"עמדות הכישרון" – הק"ב מאט סטאפורד נתן עונה סבירה אך נראה שהגיל מתחיל להשפיע עליו. כשהרץ המוביל של הקבוצה הוא אדריאן פיטרסון הוותיק ואחד התופסים המובילים הוא דני אמנדולה גם כאן יש מקום לריענון… כשגם ההגנה חלשה מאד (מדורגת אחרונה בליגה), נראה שהקבוצה (תחת צוות אימון חדש) תלך למהלך "פירוק והרכבה" מסיבי כדי לצאת מהבינוניות שאופפת אותה כבר לא מעט שנים.

תחזית : מינסוטה טובה יותר (לפחות התקפית) ותרצה לסיים את העונה בטעם טוב ולא בעוד הפסד לרצף. המשחק יהיה משוחרר ממתח, יתנהל בעיקר באוויר ויסתיים עם סקור גבוה לזכות הקבוצה האורחת.

ניו יורק ג'יאנטס (5- 10) – דאלאס קאובויס (6- 9) (ניו יורק, יום א 20:00)

שתי קבוצות חלשות עם סיכוי להגיע לפלייאוף – המנצחת תרוץ לטרנזיסטור בתקווה להפסד של וושינגטון.

דאלאס, שכבר נראתה חסרת סיכוי לחלוטין, הצליחה לחבר שלושה ניצחונות רצופים ונראית כרגע כקבוצה הפחות גרועה בבית ה-NFC מזרח האיום. אנדי דלטון משחק היטב מאז חזר מפציעה (בשבוע 11) והרייטינג שלו בששת המשחקים האחרונים הוא 105. הוא העלה עוד יותר את הרמה בשלושת המשחקים האחרונים, בהם צבר 7 ט"ד מול חטיפה אחת בלבד. עם חבורת תופסים מוכשרת וזיק אליוט שמתחיל לחזור לכושר, התקפת דאלאס מתחילה להיראות מאיימת למדי – בוודאי במונחי הבית שבו היא משחקת. ההגנה היא עדיין מהחלשות בליגה אך אחרי שהצליחה לספוג פחות מ-20 נקודות למשחק בשלושת השבועות האחרונים (אמנם מול יריבות חלשות) ייתכן שהיא מספיק טובה כדי לאפשר להתקפה לנצח, לפחות מול קבוצות מהדרגים הנמוכים בליגה.

המומנטום של ניו יורק הוא הפוך לחלוטין ואחרי שנראתה בעמדת זינוק טובה על אליפות הבית בתחילת דצמבר, הכחולים ספגו שלושה הפסדים רצופים שדחקו אותם למקום השלישי בבית (נכון לעכשיו). בניו יורק הבעיה היא כמובן בהתקפה הגרועה שהצליחה להשיג רק 26 נקודות במצטבר (!!) בשלושת המשחקים הללו. הק"ב הצעיר דניאל ג'ונס ממשיך להוכיח שהבחירה בו הייתה מוטעית עם רייטינג חלש של 78 וכמות ט"ד זהה לחטיפות (9). הקבוצה תצטרך כנראה למצוא פתרון אחר (בדראפט או בשוק השחקנים) לעמדת הק"ב ולקוות לחזרה מהירה ומוצלחת של הרץ המצוין סקון ברקלי (שנעדר תקופה ארוכה בשל פציעה). עם חיזוק משמעותי בשתי עמדות המפתח האלה, ההתקפה תיראה אחרת לגמרי ובהתחשב בעובדה שלג'יאנטס יש קבוצת הגנה טובה למדי (שספגה רק 22.5 נקודות למשחק – מקום 10 בליגה) יש אולי אופק של תקווה לאוהדים המסורים בניו יורק.

תחזית : בהתחשב בעובדה שב-AFC עשויה להישאר מחוץ לפלייאוף קבוצה עם 11 ניצחונות, זה די הזוי ששתי קבוצות שיש להן 11 ניצחונות ביחד (!) מתמודדות על מקום בפלייאוף של ה-NFC… אבל אם וושינגטון תפסיד, המנצחת במשחק זה תעלה בשבוע הבא למשחק ביתי בסיבוב הראשון. זה יהיה קרב של התקפה (דאלאס) מול הגנה (ניו יורק) – וכרגע התקפת דאלאס טובה יותר ומגיעה במומנטום חיובי. מול ההתקפה האנמית של הג'יאנטס אפילו הגנת הקאובויס תצליח להתמודד. דלטון וחבריו ינצחו במשחק החוץ הזה ויחכו עד סוף הערב לתוצאת המשחק של WFT בפילדלפיה כדי לדעת אם העונה שלהם תישאר בחיים לפחות שבוע אחד נוסף.

טמפה ביי באקנירס (5-10) – אטלנטה פאלקונס (11-4) (טמפה, יום א 20:00)

בשבוע שעבר הבטיחו הבאקנירס הופעת פלייאוף ראשונה מאז 2007, בהובלת "קבלן" ההעפלות טום בריידי, שזוהי לו הופעתו ה-18(!) במשחקי הפלייאוף. אבל בטמפה לא יכולים לנוח על זרי הדפנה, מכיוון שהקבוצה במקום החמישי זוכה לפגוש את מנצחת הבית המזרחי בעלת המאזן השלילי, ואילו הפסד שלהם בתוספת ניצחון של הראמס, יוריד אותם למקום השישי ומפגש מול אחת משלושת אריות החטיבה. אי לכך צפויים הבאקנירס לעלות בהרכבם החזק ביותר, מה עוד שמצפה לה יריבה לא קלה, שרק בשבוע האחרון הצליחה למתוח את הצ'יפס עד הרגעים האחרונים של המשחק.

הפאלקונס מצידם שדרגו לאומנות את המושג "בעיטה בדלי", עם סדרת הפסדים נוספת בדקות ובשניות האחרונות של המשחקים, וגורמים לאוהדים לתלוש את השערות האחרונות שעוד נותרו להם בראש. בכל מקרה, התקפת הריצה החלשה של אטלנטה פוגשת את ההגנה מספר אחת כנגד הריצה, והגנת המסירה הגרועה של אטלנטה פוגשת את אחת מהתקפות המסירה החזקות בליגה, צפו למאבק אווירי בין שתי הקבוצות.

נתון מעניין – טמפה היא אחת משתי קבוצות עם שלושה שחקנים שהשיגו 8 או יותר סאקים.

תחזית – במפגש הקודם הובילו הפאלקונס בבטחה 7-24 עמוק בתוך הרבע השלישי, רק בשביל להפסיד לעוד קאמבק של בריידי מולם. גם המשחק הזה ייגמר בניצחון של שודדי הים, וישאיר את אטלנטה עם המחמאות בלבד.

ניו אינגלנד פטריוטס (9-6) – ניו יורק ג׳טס (13-2),(פוקסבורו, יום א 20:00)

שתי הנמושות של בית הAFC מזרח נפגשות למשחק חסר משמעות בג׳ילט סטאדיום, עם משמעות מינורית מאוד על סדר בחירות הדראפט באפריל. הפטריוטס כבר הודחו רשמית לפני שבועיים עם הפסד לדולפינס, ומאז הוסיפו לרשימה הפסד נוסף – תבוסה לבילס ביום שני האחרון, שמקפיצה אותם עוד מס׳ מקומות במעלה הבחירות בתקווה לדוג באביב הקרוב את אחד הקווטרבקים הבכירים של המחזור (ג’סטין פילדס? זאק ווילסון?). הג׳טס לעומתם, שפתחו את העונה עם שלושה עשר הפסדים רצופים, והיו בדרכם הבטוחה לקבל את השחקן השלם ביותר שמגיע לדראפט אולי מאז פייטון מאנינג, יצאו לוזרים כהרגלם ואפילו להפסיד כמו שצריך הם לא מסוגלים. שני ניצחונות על קבוצות פלייאוף (ראמס ובראונס) בשבועיים האחרונים מציבים אותם במקום השני בדראפט, עם פספוס הזדמנות היסטורי לזכות בלורנס. ג’ו דאגלאס ייאלץ לקבל החלטה קשה בקרוב – האם הוא ממשיך עם סאם דארנולד שנה נוספת או יחפש פרנצייז קווטרבק חדש דרך הבחירה השנייה. למשחק הערב תהיה משמעות בנוגע להחלטה המסקרנת.

סינסנטי בנגלס (1-10-4) – בולטימור רייבנס (5-10)  (סינסנטי, יום א 20:00)

בשנה שעברה, רשמו הרייבנס את המאזן הטוב בליגה כולה, עם הכי הרבה נקודות, והבטיחו הופעה בפלייאוף כבר במחזור ה-14. שנה חלפה לה, והרייבנס עדיין לא בטוחים בפלייאוף, אבל לפחות הם תלויים רק בעצמם. ניצחון על הבנגלס, והם בפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. במקרה של הפסד, העורבים תלויים בהפסד של הבראונס או הקולטס, אחרת הם יוצאים לחופשה מוקדמת מהצפוי.

מול בולטימור מתייצבת קבוצה שגמרה את העונה אי שם במחזור ה-11, אבל תשמח, ממש תשמח, להחריב לרייבנס את העונה כולה. הבנגלס מגיעים להתמודדות רכובים על גבי שני ניצחונות רצופים, לראשונה מאז אוקטובר 2018, כאשר הם מגלים את משחק הריצה מחדש, ברנדון אלן רושם משחק שיא בקריירה מבחינת רייטינג ואחוזי השלמה, ואפילו ההגנה מגלה יכולת ראויה לשמה.

נתון מעניין – הרייבנס לא ירדו מ-110 יארדים בריצה בשום משחק העונה, בדרך לעונה שניה ברציפות עם מעל 170 יארדים לריצה במשחק, לראשונה מאז שיקאגו הגדולה של 85.

תחזית – למרות הרצון העז של סינסנטי לחגוג לאידם של הרייבנס, ולמרות השיפור ביכולת במשחקים האחרונים, בולטימור לא תרשה לעצמה ליפול דווקא מול הבנגלס, ותשיג את הניצחון המיוחל.

קליבלנד בראונס (5-10) – פיטסבורג סטילרס (3-12), (קליבלנד, יום א 20:00)

קליבלנד החבולה נגד פיטסבורג המתאוששת, בקרב שיכריע את גורל הפלייאוף של קליבלנד בראונס, שרוצה לשוב לבמה המרכזית לראשונה מאז 2002. קליבלנד הגיעה לשבוע 16 בעמדה מצויינת – בעוד שיריבותיה על המקום בפלייאוף פגשו באריות הליגה, קליבלנד זכתה למפגש מפנק נגד הג׳טס. אלא שהקורונה השביתה את מרבית התופסים של הקבוצה ובייקר היה נראה נואש מאוד במטלייף סטאדיום, והסילונים הצליחו לרקום את ניצחונם השני העונה, דווקא נגד הקבוצה שהייתה זקוקה מאוד לניצחון. למזלה, טנסי ואינדי הפסידו והותירו את הבראונס תלויים בעצמם, כשניצחון הערב יקנה לקבוצה הכי לוזרית בליגה את המקום בפלייאוף הליגה. גם הפסד של הקולטס לג׳אגס (לא סביר) יבטיח לקליבלנד משחק נוסף העונה. הרסיברים אמנם חזרו להרכב, אך הבראונס חטפו את הנגיף בצורה קשה ביותר בימים האחרונים עם הידבקויות של דנזל וורד, קארל ג’וזף, האריסון סמית׳, ואנדרו סנדיו יחד עם חלק מצוות האימון. מתקני האימון היו סגורים במהלך השבוע וההכנה למשחק של קליבלנד הייתה לקויה מאוד (רובה בזום). כמה סימבולי שהקבוצה סובלת מהתפרצות דווקא בשבועיים החשובים ביותר של הארגון ב20 השנה האחרונות… בכל מקרה, קליבלנד תשחק נגד הסגל החסר של פיטסבורג ובהחלט תעשה הכל על המגרש כדי לנצח.

הסטילרס התאוששו מרצף בן שלושה הפסדים, שגדע את הפנטזיות הלא ריאליות למאזן מושלם אחרי 11 ניצחונות, ובעיקר הוריד את ההייפ העצום סביב הקבוצה. בן רות׳ילסברגר הוביל את הקאמבק הנהדר על הקולטס בפיגור 17, 3 דקות לסיום הרבע השלישי, עם מסירה אדירה של למעלה מ40 יארדים לט״ד שיצאה מזרוע העייפה של הקווטרבק הוותיק. הניצחון על אינדי הבטיח לפיטסבורג את ראשות הבית הקשוח, והקבוצה תסיים ככל הנראה במקום השלישי בחטיבה. בן רות׳ילסברגר לא ישחק הערב ומייסון רודולף יתפוס את מקומו. אף על פי שנראה כי פיטסבורג מתכוונת לעלות בהרכב החזק ביותר שהיא יכולה להעלאות, אני מניח שנראה את טומלין מבצע רוטציה רחבה יותר על מנת לתת מנוחה לשחקנים הבכירים לקראת הוווילד קארד, ובעיקר בשביל לשמור על כשירותם ולא להסתכן בפני פציעות.

אם הסטילרס יורידו רגל מהגז, קליבלנד אמורה להיות פייבוריטית ולנצח. אם פיטסבורג תחליט שהיא רוצה לסיים את העונה עם ניצחון בכל מחיר, בייקר ייקרוס תחת הלחץ ההגנתי והבראונס יזדקקו להפסד של הקולטס.

יוסטון טקסנס (4- 11) – טנסי טייטנס (10- 5) (יוסטון, יום א 23:25)

טנסי צריכה להיזהר ולא למעוד במשחק קל (על הניר) שיכול להבטיח לה את אליפות ה-AFC  דרום.

הטייטנס קפאו בשבוע שעבר בשלג של גרין ביי, אבל הם עדיין שולטים על גורלם ויכולים השבוע להבטיח את המקום הרביעי בחטיבה (ומשחק ביתי בווילד קארד) בדום המחומם של יוסטון. היציבות המפורסמת של ריאן טנהיל התערערה משהו במשחק הנפל האחרון (רייטינג של 40, אחרי שלא ירד מ-80 כל העונה) ואפילו דרק הנרי לא הגיע ל-100 יארד על הקרקע (בפעם השישית העונה). השבוע התקפת טנסי (המדורגת שלישית בליגה) תיראה הרבה יותר טוב ותחזור להנפיק 30 נקודות או יותר (כפי שעשו בחמישה מ-6 המשחקים האחרונים). הבעיה של טנסי – לקראת ובתוך הפלייאוף – היא בהגנה, המדורגת במקום ה-29 (!) ובעיקר מתקשה לעצור את היריבה בדאון שלישי (אחרונה בליגה עם 52%), מה שמחייב את טנהיל והנרי לרדוף אחרי היריבות ביותר מדי משחקים. אם הקבוצה רוצה לחזור לגמר החטיבה (או אף להתקדם שלב אחד נוסף), משהו שם חייב להשתנות – ומהר.

יוסטון מסיימת עוד עונה מאכזבת. נקודת האור היחידה היא היכולת המזהירה של דשון ווטסון שהרייטינג שלו שני רק לרוג'רס (112, עם 30 ט"ד ורק 6 חטיפות) למרות הגנה מזעזעת שהוא מקבל מהקו הקדמי שלו (45 סאקים). בשל יכולתו המופלאה של ווטסון ולמרות עזיבתו של דאנדרה הופקינס, התקפת המסירה עדיין מדורגת במקום השביעי – אך עם התקפת הריצה הגרועה בליגה (למרות ואולי בגלל הגעתו של הרץ דייויד ג'ונסון באותו טרייד ידוע לשמצה עם אריזונה) ואחת ההגנות הגרועות בליגה (ספגה 28 נקודות למשחק – מקום 26) אפילו הוא נידון לעונה אחר עונה של כשלונות. כדאי שהנהלת הקבוצה תתעשת ותתחיל להקיף את היהלום שלה בשחקנים איכותיים יותר, אחרת היא תאבד אותו  בקרוב – ואיתו כל סיכוי לחזור לצמרת הליגה בעשור הקרוב.

תחזית : הטייטנס צריכים את הניצחון (למרות שעשויים לעלות גם במקרה של הפסד, כתלות בתוצאות היריבות) וההתקפה שלהם מאוזנת וכשרונית יותר מזו של יוסטון. שתי ההגנות החלשות יקזזו זו את זו והמשחק יתפתח לשוט-אאוט עם סקור גבוה אותו תנצח טנסי, תזכה באליפות הבית ותתחיל להכין את עצמה למבחן רציני יותר בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

לוס אנג'לס ראמס (9- 6) – אריזונה קרדינלס (8- 7) (לוס אנג'לס, יום א 23:25)

מפגש חשוב בין שתי קבוצות פלייאוף, שבתלות בתוצאה בשיקגו יכול להפוך למשחק הדחה.

הראמס עמדו לפני מספר שבועות בראשות בית ה-NFC מערב אך שני ההפסדים האחרונים (כולל הכישלון המדהים מול הג'טס) דחקו אותם לעמדה בה הפסד נוסף היום יכול להשאיר אותם מחוץ לפלייאוף. ההגנה בראשות ארון דונלד שנותן עוד עונה לפנתיאון (13.5 סאקים!) ממשיכה להיות בין הטובות בליגה (מדורגת חמישית בליגה, ראשונה נגד הריצה) ונותנת להתקפה את כל ההזדמנויות לנצח (סופגת רק 19.3 נקודות למשחק, מקום 3)  – אך זו מפסידה את המשחק יותר מדי פעמים. התקפת הריצה היא מהטובות בליגה (מקום שני) אך ג'ארד גוף נותן יותר מדי משחקים לא טובים ועושה טעויות (רייטינג 90, 13 חטיפות) שהופכות את התקפת המסירה לבינונית מינוס ומגבילה את מספר הנקודות שהקבוצה מצליחה להשיג (23.6, מקום 19 – פחות טוב משיקגו!). נראה שגוף (עם חוזהו ארוך הטווח) הופך למשקולת על ההווה והעתיד של קבוצה שעם ק"ב טוב יותר הייתה נחשבת לקונטנדרית רצינית. אם הראמס לא יעפילו לפלייאוף (או יובסו בסיבוב הראשון) לשון מקווי והנהלת הקבוצה יהיה הרבה חומר למחשבה בנושא לקראת הפגרה. בכל מקרה הערב גוף לא ישחק (נפצע באצבע, יחזור לפלייאוף אם וכאשר) ובמקומו יעלה ג'ון וופורד (מי?).

גם הקרדינלס נמצאים במומנטום לא טוב ומאז אותו "הייל מאריי" מפורסם בשבוע 10, צברה ארבעה הפסדים בשישה משחקים (כששני הניצחונות היו מול קבוצות NFC מזרח). הגנת הקבוצה דווקא השתפרה בחצי השני של העונה, ומדורגת 10 בליגה כשהיא מפעילה הרבה לחץ על הק"ב היריב (מעל 3 סאקים למשחק, מקום 5) ומגבילה את כמות היארדים של היריב, בעיקר באוויר, אך לא משיגה הרבה איבודי כדור (רק 0.7 חטיפות למשחק, מקום 22). ההתקפה לא יציבה ומספקת יותר מדי משחקים רעים, כאשר קיילר מאריי מופל יותר מדי (15 פעם ב-7 המשחקים האחרונים) ומאבד יותר מדי כדורים (5 חטיפות ו-5 פאמבלים באותם 7 משחקים). הדבר מתבטא גם בתפוקה של דאנדרה הופקינס שאחרי פתיחה חזקה של העונה, משיג "רק" 83 יארד ב-8 המשחקים האחרונים. למזלם משחק הריצה (גם בשל תרומתו של מאריי, שהשיג 816 יארדים על הקרקע עד כה) מפיק 145 יארד למשחק (מקום 3 בליגה). למרות הכול, הקבוצה תלויה רק בעצמה וניצחון יעלה אותה לפלייאוף אך הפסד יסיים עבורה בוודאות את העונה גם אם שיקגו תפסיד.

תחזית : ביקום מקביל בו גוף היה משחק הערב, זה היה הופך לעימות מרתק בו הגנת לוס אנג'לס הייתה מפעילה לחץ על מאריי, בולמת את משחק הריצה של הקרדינלס ונותנת להתקפה סיכוי לנצח. כש-וופורד עולה למשחק ה-NFL הראשון בחייו בסיטואציה כה גורלית אפילו ארון דונלד וחבריו לא יוכלו להושיע. הראמס ינסו להתבסס על משחק הריצה אך לא יצליחו לצבור מספיק יארדים ונקודות מול הגנת אריזונה המשתפרת, מה שייתן למאריי והופקינס מספיק הזדמנויות לפתוח פער, לנצח את המשחק החשוב ולהיכנס לפלייאוף. הראמס יקוו שארון רוג'רס ינצח את שיקגו וימנע סיום עונה מוקדם ומאכזב לקבוצה מעיר המלאכים.

שיקגו ברס (8- 7) – גרין ביי פאקרס (12- 3) (שיקגו, יום א 23:25)

שיקגו רוצה להשלים מהלך התאוששות מדהים ולהיכנס לפלייאוף עם ניצחון יוקרתי על היריבה הוותיקה.

שיקגו הייתה במאזן 5- 7 לפני שלושה שבועות וההספדים על העונה שלה (וגם על עידן טרוביסקי / נאגי בקבוצה) כבר החלו להיכתב. מאז הדובים השלימו 3 ניצחונות ברצף (כולל אחד חשוב במיוחד על הויקינגס, שגם הם חלמו על השתחלות לפלייאוף) ואם ינצחו גם השבוע הם ישאירו את העונה שלהם בחיים לפחות שבוע אחד נוסף. בחודש דצמבר טרוביסקי מתפקד לא רע בכלל (רייטינג 107, 7 ט"ד מול 2 חטיפות) ומפעיל היטב את התופס אלן רובינסון (1213 יארד) תוך שהוא נהנה מהתפוקה של הרץ הצעיר דיוויד מונטגומרי (שכבר השיג מעל 1000 יארד, בעונתו השניה בליגה). נקודת החוזק של שיקגו, כמובן, הייתה ונשארה בהגנה המדורגת במקום ה-7 בליגה, סופגת רק 22 נקודות (למרות חולשת ההתקפה במרבית העונה, שהשאירה את ההגנה הרבה זמן על המגרש) ומצליחה לפעמים לנצח משחקים בכוחות עצמה. עדיין, הקבוצה ניצחה רק פעם אחת העונה קבוצה עם מאזן חיובי (וגם זה היה לפני כמעט 3 חדשים) כך שגם ביכולת משופרת של טרוביסקי היא תתקשה להתמודד מול אריות הליגה, אם וכאשר תגיע לפלייאוף.

הפאקרס במומנטום מצוין לקראת הפלייאוף, השלימו בשבוע שעבר ניצחון חמישי ברציפות – אם ינצחו השבוע הם יתפסו את המקום הראשון ב-NFC ויזכו בשבוע החופש המיוחל. רוג'רס מצוין כל העונה, מציג את הרייטינג הטוב בליגה (119!), השיג 44 ט"ד מול 5 חטיפות בלבד (הנתון הטוב בליגה, פר משחק) תוך שהוא זוכה להגנה נהדרת מהקו הקדמי שלו, שאיפשר 19 סאקים בלבד כל העונה. ככלל, ההתקפה של גרין ביי מדורגת במקום הראשון בליגה, כשגם משחק הריצה מתפקד ברמה גבוהה בזכות ארון ג'ונס (שצבר עד כה 1062 יארד על הקרקע – מקום 4 בליגה). ההגנה מדורגת במרכז הטבלה ואינה מתבלטת אך עושה מספיק כדי לאפשר לקבוצה לנצח בפער ממוצע של 8 נקודות (מקום 3 בליגה וראשון ב-NFC). בעונתו השניה של המאמן מאט לפלור, הפאקרס נראים כקבוצה החזקה והיציבה ב-NFC ולא נראה שיש בחטיבה יריבה שתוכל להתמודד איתם במפגש מקפיא עצמות בלמבו פילד בחודש ינואר.

תחזית : הפאקרס ירצו לוודא שגמר החטיבה יתקיים אצלם בוויסקונסין ולא חלילה בסיאטל או ניו אורלינס. אי לכך הם יעלו למגרש את ההרכב החזק שלהם – עם רוג'רס, ג'ונס ודוונטה אדאמס. אל מול ההתקפה המשומנת של הפאקרס, אפילו הגנת שיקגו תיאלץ להניף דגל לבן. טרוביסקי והדובים ירדו מנוצחים ויקוו לניצחון מפתיע של הראמס על הקרדינלס שעשוי להעלות אותם לפלייאוף למרות הכול.

קנזס סיטי צ’יפס (1-14) – לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס (9-6), (קנזס סיטי, יום א 23:25)

קנזס כבר הבטיחה את המקום הראשון בחטיבה וזכתה לשבוע החופש היוקרתי, כשהיא מקווה לסיים את המשחק הקרוב ללא נפגעים מיותרים. כל הכוכבים הגדולים ינוטרלו לשבוע הקרוב, כשאת אנדי ריד פחות מעניינת שיפור הסטטיסטיקה האישית, ויותר ההצלחה הקבוצתית. אם מלכתחילה נראה היה שהמכונה המשומנת של הצ’יפס חורקת במעט, אזי בשבועות האחרונים קנזס עלתה על הגל והיא מצוייה בכושר הכי טוב בליגה, וקשה מאוד להאמין שתהיה מי שתוכל לעצור אותה בדרך לסופרבול 55. הצ׳ארג׳רס עם הפנים לעונה הבאה כבר מלפני חודשיים, וכדי לתת פייט לקנזס בעונה הבאה, בLA צריכים לעשות חריש עמוק ולעקור את הבעיות בארגון מהשורש. פיטור צוות האימון הוא צעד מתבקש שאני סובר שהקבוצה הייתה צריכה לעשות כבר מזמן. בינתיים, הרברט ימשיך לככב ולהצית את הדמיון, אך בקצב הזה ההצלחות הקבוצתיות יגיעו רק בתיאוריה. הרוקי אמור הערב במיוחד לשפר מספרים ועמדות, לקראת זכייה מוצדקת בתואר טירון העונה.

אינדיאנפוליס קולטס (5-10) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (14-1) (אינדיאנפוליס, יום א 23:25)

תשע דקות לסיום הרבע השלישי במשחק מול הסטילרס, עולים הקולטס ליתרון 7-24 מבטיח, והפלייאוף נראה קרוב מתמיד. אבל אז ההתקפה נכנסת לשיתוק, ההגנה נכנעת לשלושה ט"ד, ונכון לעכשיו הם מחוץ לתמונת הפלייאוף ואינם תלויים רק בעצמם. הקולטס חייבים לנצח את הג'גוארס החלשים, ואז זקוקים להפסד של הטייטנס על מנת לזכות בראשות הבית, או להפסד של אחת משלוש הקבוצות במירוץ לווילד קארד.

היריבה כאמור היא ג'קסונוויל, שלאחר שני הניצחונות של הג'טס מוכרזת רשמית כקבוצה הגרועה בליגה, וההתקפה מתחרה בהגנה מי גרועה יותר (ההגנה, אבל בקצת). היגוארים כבר מחכים לסיום העונה המסויטת הזאת, בתקווה לצאת לדרך חדשה אחרי בחירת דראפט ראשונה.

נתון מעניין – הקולטס הגיעו לפלייאוף פעם אחת בלבד בשש השנים האחרונות, ועדיין מצבם נפלא לעומת הג'גוארס, שעשו זאת רק פעם אחת ב- 12 השנים האחרונות.

תחזית – הרבה לא זוכרים, אבל ג'קסונוויל ניצחה את אינדאנפוליס במשחק פתיחת העונה. מאז הפסידו הג'גוארס את כל משחקיהם, ואין סיבה להאמין שינצחו את הקולטס במשחק שסוגר את העונה. ניצחון לקולטס, שינצלו גם מעידה של אחת היריבות במירוץ וישתחלו לפלייאוף למרות הכל.

קרוליינה פנת׳רס (10-5) – ניו אורלינס סיינטס (4-11),(שרלוט, יום א 23:25)

הפנת׳רס מארחים את הסיינטס, שינסו לגנוב את ראשות החטיבה, או לכל הפחות- לסיים במקום השני. הפנתרים יצאו ב2020 לדרך חדשה עם מאמן המכללות מאט רול, ונפרדו מהמאן המיתולוגי רון ריברה וכן מהקווטרבק קאם ניוטון. לא נותר כמעט זכר לסגל שהוביל את קרוליינה לסופרבול 50. בניסיון להחזיר עטרה ליושנה, סבלו הפנתרים, כצפוי, מקשיים רבים בדרך, ובניית סגל בינוני ואפור הוביל את הקבוצה למאזן עגום עם חמישה ניצחונות בלבד. מארטי הורני, הGM הוותיק שילם את המחיר ופוטר בשבוע שעבר. טדי ברידג׳ווטר לא הצליח להתעלות עם עונה בינונית למדי, והוא לבטח לא אמור להיות האיש שמחזיק בתפקיד החשוב בקבוצה. בהנחה והפנתרים יחזיקו בבחירה בטופ 10, ניתן לצפות לקווטרבק חדש במועדון.

ניו אורלינס ספגה מכה קשה עם הידיעה שאלווין קאמרה אובחן כחיובי לקורונה, וייעדר מהמשחק הקרוב, כשיחד איתו כל חוליית הרצים נכנסה לבידוד. הליגה הודיעה שאם קאמרה יישאר א-סימפטומטי הוא יוכל לשוב אל הקבוצה בראשון הבא (היישר למשחק הווילד קארד). החשש המרכזי הוא שמא ישנה התפרצות של הנגיף שעשוי להקשות מאוד על ההכנות למשחק הפלייאוף הראשון של הקבוצה. הסיינטס עדיין מחזיקים בסיכוי מסויים לזכות בשבוע החופש, בתקווה שהפאקרס יפסידו במקביל לשיקאגו וכן הסיהוקס ינצחו במשחק המקביל. הסיינטס התאוששו משני ההפסדים הרצופים לאיגלס והציפס (שקטעו רצף של תשעה ניצחונות) עם ניצחון נהדר על הויייקיינגס במשחק שנערך ביום שישי, כשאלוווין קאמרה מככב עם שישה ט״ד ומשווה שיא היסטורי מדהים. קאמרה, הנשק ההתקפי המרכזי של הקבוצה הראה לאורך כל העונה דומיננטיות התקפית יוצאת דופן והוא ייחסר מאוד להתקפה של דרו בריז. בהנחה שהסיינטס יישארו במקום השני בחטיבה, הם יזדקקו מאוד לשירותיו של הרץ הבכיר וקיוו מאוד שהוא יסיים את תקופת הבידוד לפני ראשון הבא.

ניו אורלינס תגיע נחושה לכבוש את המקום הראשון ותנצח את קרוליינה, עליה היא עדיפה כמעט בכל פרמטר.

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (9-6) – סיאטל סיהוקס (4-11) (אריזונה, ראשון 23:25)

אז כן, הסיהוקס הבטיחו את אליפות הבית המערבי, הניינרס כבר לא יגיעו לשום מקום בעונה עמוסת הפציעות שעברה עליהם, ועדיין ההתמודדות בין שתי היריבות המרות תספק עוד מפגש אינטנסיבי וקשוח. כאשר שחקני סיאטל יעלו על המגרש, הם כבר ידעו את תוצאות המשחקים של הסיינטס והפאקרס, ובאם יש להם סיכוי להשיג את המאזן הטוב בחטיבה, ויחד איתו את שבוע החופש החיוני כל כך. אם שתי הקבוצות הנ"ל ינצחו, המשחק יהיה לפרוטוקול בלבד, אם רק אחת מהן תפסיד, תוכל סיאטל לסיים במקום השני בחטיבה, מיקום שמבטיח משחק ביתי במידה והיא תשרוד את הסיבוב הראשון. ואם יקרה נס ושתי הקבוצות יפסידו, סיאטל יכולה לסיים ראשונה בחטיבה, לראשונה מאז עונת 2014.

אבל לשם כך היא צריכה לנצח את הניינרס הגאים, שניצחו במפתיע את הקארדינלס במחזור האחרון, וישמחו לנצח במחזור האחרון גם את הסיהוקס השנואים, בדיוק כמו בעונה הקודמת. על מנת לעשות זאת ההגנה חייבת להתגבר על משחק המסירה של סיאטל, ולנסות ולהלחיץ את ראסל ווילסון בכל הזדמנות.

נתון מעניין – לסיאטל וסאן פרנסיסקו מאזן זהה בבית המערבי של 2-3, אכן בית המוות.

תחזית – הרבה תלוי בתוצאות של ניו אורלינס וגרין ביי, ועד כמה המשחק יהיה חשוב עבור הסיהוקס. נלך על תחזית סולידית עם ניצחון של ניצי הים, בדרך לפלייאוף שלישי ברציפות.

דנבר ברונקוס (10-5) – לאס ווגאס (8-7),(דנבר, יום א 23:25)

דנבר רוצה להתברג בטופ 10 בדראפט הקרוב, כשהיא יודעת שהפסד נוסף יקרב אותה לעמדה נוחה יותר לזכות בקווטרבק בכיר. מי שסומנה בתור הסוס השחור של הAFC לפני העונה, ספגה אכזבה אחרי אכזבה עם פציעתו של וון מילר ויכולתו המחפירה של דרו לוק, שקיבל את המפתחות להוביל את הקבוצה ב2020 והיה כנראה הקווטרבק הפותח החלש ביותר בליגה השנה. קשה לי להאמין שאלווי ייתן לו הזדמנות נוספת. הריידרס בעטו בדלי שמילאו לעצמם בחודשיים האחרונים אחרי פתיחת העונה הטובה (יחסית) והניצחון היוקרתי על הצ’יפס, כשההפסד במוצאי שבת לדולפינס סתם את הגולל על סיכויי ההעפלה לפלייאוף. הקבוצה תנסה לעשות זאת בשנה הבאה לעיניי הקהל הביתי בווגאס (בתקווה שיהיה מלא באוהדים נלהבים). חמישה הפסדים בששת המשחקים האחרונים, כולל אותו אחד אכזרי נגד פיטצמאג׳יק בשבוע שעבר נותנים הרבה חומר למחשבה, בעיקר בנושא ההגנתי לקראת העונה הבאה. בכל מקרה, יש להם חומר טוב במועדון ודרק קאר הוא עדיין בחציון העליון של הקווטרבקים בליגה, עם עונה מצויינת. בעזרת התוספות הנכונות באוף-סיזן, ווגאס יכולה לבנות קבוצה שתדבר גבוה ב2021.

פילדלפיה איגלס (1-10-4) – וושינגטון פוטבול טים (9-6) (פילדלפיה, יום ב 03:20)

המשחק שסוגר את העונה הסדירה יכול לספק סיפור מהאגדות, סיפור עם סוף טוב יחסית. בשעת כתיבת שורות אלו אלכס סמית' עדיין בספק באם יפתח את המשחק החשוב ביותר עבור וושינגטון בחמש השנים האחרונות, אבל במידה והוא אכן ישחק, והפוטבול טים יעפילו לפלייאוף הראשון מאז 2015, יהיה זה הישג אדיר לשחקן שנפצע קשות לפני שנתיים, ולא היה ברור אם יוכל להמשיך ללכת כרגיל, שלא לדבר על להמשיך לשחק פוטבול מקצועני. קבוצת הפוטבול תלויה רק בעצמה, ניצחון (או תיקו) והיא אלופת הבית המזרחי, הפסד והיא אפילו לא בפלייאוף. וושינגטון תמשיך להסתמך על ההגנה המשובחת שלה, שלא ספגה יותר מ-20 נקודות כבר שישה משחקים ברציפות, וטובה במיוחד כנגד משחק המסירה. החולשה של ההגנה, משחק הריצה, יכול להיות קריטי מול קבוצה כמו האיגלס, שרצה הרבה במשחקים האחרונים, בעיקר מצידו של הקווטרבק ג'יילן הרטס.

נתון מעניין –  הגנת וושינגטון שישית בליגה עם 44 סאקים, התקפת פילדלפיה אחרונה בליגה בפער גדול עם ספיגה של 62 סאקים.

תחזית – משחק באיכות גבוהה לא יהיה פה, אבל מתח ולחץ יהיו פה בשפע, בעיקר מצד וושינגטון. פילדלפיה משחקת על הכבוד והמסורת, והיא תעלה במטרה לנצח, ולהמתיק במשהו את העונה המרה שעברה עליה. ובכל זאת, פוטבול טים תמצא דרך לנצח את המשחק, והקאמבק של סמית' יושלם.