לפני הכרעה – סיכום מחזור 16 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: יאן מלניקוב, עידו רבינוביץ ורביב פייג



מחזור אחרון לסוף העונה, עם תמונת פלייאוף שמתחילה להיסגר, שבוע 16 של הNFL הביא איתו כמה אפסטים וכמה תוכניות שהתקלקלו.
ארבעה משחקים התקיימו כבר בסוף השבוע וסוקרו על ידנו פה:

https://hoops.co.il/?p=212644

אבל שאר תריסר המשחקים והשפעותיהם על הפלייאוף הממשמש ובא, תמצאו בהמשך.

פיטסבורג סטילרס (3-12) – אינדיאנפוליס קולטס (5-10) 24:28
זה כבר היה נראה שפיטסבורג בדרכה להפסד רביעי רצוף, אבל אז היא הזכירה לנו בדיוק למה היא צברה 11 ניצחונות עד אז.
המשחק כבר היה בכיס של הקולטס, שעלו ליתרון 17 במחצית השנייה, אבל ההתקפה של פיטסבורג התעוררה פתאום אחרי שבועות רבים של חוסר תפקוד משווע. 21 נקודות ללא תשובה, עם הגנה שחזרה לעצמה בדיוק בזמן כדי לעצור את ריברס וחבריו, נתנו לפיטסבורג את ניצחונה הגדול ביותר העונה – ושלחו את אינדי להתפלל לקצת עזרה דווקא מהסטילרס, אלופי ה-AFC צפון החדשים, כדי לעלות לפלייאוף.

@juju

SQUAD @rayraymccloudiii @chase @jaysam @diontae video credit : @duckhodges #fyp #nfl #steelers

♬ original sound – JuJu Smith-Schuster

ניו יורק ג'איינטס (10-5) – בולטימור רייבנס (5-10) 27:13
הרייבנס הצליחו לפתור כמה סימני שאלה בשבועות האחרונים, והחזירו לעצמם כמה מאפיינים של קבוצה מצויינת – אחד מהם הוא להביס יריבות נחותות משמעותית.
הם עשו את זה בשבוע שעבר מול ג'קסונוויל, וגם הפעם אצל הג'איינטס הם לא התקשו כלל.
ההגנה שלהם הצליחה להוציא מדניאל ג'ונס את אחד ממשחקיו החלשים העונה – מה שאומר לא מעט – וההתקפה עשתה מספיק כדי להתרחק מוקדם ולהימנע מצרות. הרייבנס לחלוטין תלויים בעצמם נגד סינסינטי בשבוע הבא, והפעם אפשר לשער שהם יהיו בסדר.

וושינגטון פוטבול טים (9-6) – קרוליינה פנת'רס (10-5) 20:13
ביום המשחק, לוושינגטון היו שתי הזדמנויות לזכות באליפות הבית. הבעיה: להזדמנות הראשונה, הקווטרבק שלהם היה דוויין האסקינס.
בתוך פחות מ-24 שעות מצא את עצמו האסקינס צופה בהגנה שלו יורדת לפיגור 20-0, מאבד שלושה כדורים, מסופסל, בורח מהאצטדיון על מנת להימנע מהופעה מול התקשורת, ומשוחרר מהקבוצה במהלך העונה השנייה שלו כרוקי סיבוב ראשון שהיה אמור להיות קווטרבק העתיד שלה.
קרוליינה הצליחה, כצפוי, לשמור על היתרון שלה עד לסיום המשחק, ובוושינגטון יקוו לנצח בשבוע הבא את פילדלפיה כדי להעפיל לפלייאוף בכל זאת.

ביי ביי האסקינס

סיאטל סיהוקס (4-11) – לוס אנג'לס ראמס (6-9) 9:20
ניצחון של סיאטל היה מבטיח לה את אליפות הבית באופן מתמטי, ניצחון של הראמס היה עושה זאת עבורם באופן מעשי.
המשחק התחיל כקרב הגנתי צמוד, בו כל קבוצה צריכה לירוק דם בשביל קצת נקודות. אבל במחצית השנייה, הסיהוקס הצליחו להתעלות.
מול ההגנה הקשוחה של הראמס, ווילסון שיחק את הפוטבול הטוב ביותר שלו מזה זמן מה, הוביל שני דרייבים ארוכים לט"ד שפתחו את היתרון וסגרו את המשחק.
הסיאטל סיהוקס הם אלופי ה-NFC מערב, לראשונה מאז 2016.

קנזס סיטי צ'יפס (1-14) – אטלנטה פאלקונס (11-4), 14:17.

בשורה התחתונה, הצ'יפס הבטיחו את המקום הראשון בחטיבה, שבוע חופש ויתרון ביתיות לפני הפלייאוף, זה הדבר החשוב ביותר.

אף על פי כן, החבורה של אנדי ריד לא משחקת את הפוטבול המופתי שהתרגלנו לראות ממנה מאז תחילת שלטון פטריק מהומס. הם נכשלים רבות ברד-זון בשני צדדי המגרש, כאשר הרשו לפאלקונס שני ט"ד בשני הביקורים שלהם בתוך ה-20 של הצ'יפס, ומנגד מהומס נחטף פעמיים בתוך קו 26 היארד של הפאלקונס. הצ'יפס התקשו כל הצהריים לשים נקודות על ההגנה החלשה של הפאלקונס, והיו זקוקים לט"ד עמוק בתוך הרבע האחרון, פלוס החמצת שער שדה קל של אחד מהבועטים המדויקים ומוביל הנקודות של הליגה, יונג-וואי קו, כדי לחמוק עם ניצחון ביתי מול קבוצה עם ארבעה ניצחונות.

זהו המשחק השביעי ברציפות שהצ'יפס מנצחים בהפרש 6 או פחות נקודות, הרצף הכי ארוך בהיסטוריה של הליגה.
זוהי גם הפעם הראשונה שהצ'יפס מסיימים עונה עם 14 ניצחונות או יותר.

בינתיים, אטלנטה מרוויחה מההפסד וממשיכה לשפר את מיקום הדראפט שלה, כאשר יש לה עדיין סיכוי להנחית את הבחירה השלישית, אחרי הג'סונוויל ג'אגוארס והניו יורק ג'טס, שנעולים בשני המקומות הראשונים.

יכול לוח על זרי הדפנה, מהומס

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (9-6) – דנבר ברונקוס (10-5), 16:19.

ג'סטין הרברט שבר את שיא הט"ד לרוקי, שקבע בייקר מייפילד, עם טאצ'דאון בודד נגד הברונקוס, שהעלה את מאזנו ל-28 כוללים בעונה זו.

מספר 10 המוכשר של הברקים מסר ל-253 יארד ב-21/33 השלמות, ללא חטיפה בנוסף לט"ד שמסר לאוסטין אקלר ברבע השני, בכך השווה אקלר את השיא של לאדניאן טומלינסון עם 15 ט"ד בתפיסה בהיסטוריה של המועדון. הצ'ארג'רס הצליחו גם לשים שני שערי שדה על הלוח וירדו לחדר ההלבשה ביתרון 13:0. חילופי שערי שדה ברבע השלישי הותירו את ההפרש על כנו בדרך לרבע המכריע. הברונקוס יצאו לריצת 13 נקודות ללא מענה והשוו את המשחק בתוצאה 16 לכל (כולל שער שדה עשירי העונה של ברנדון מקמאנוס מעבר ל-50 יארד, הכי הרבה כאלו מבועט של הכתומים מאז 1991), מייקל באדג'לי החזיר את היתרון לצ'ארג'רס, אך השאיר 45 שניות על השעון בשביל דרו לוק והברונקוס שיכלו להגיע למצב של שער שדה אלמלא הפלה של הרוקי רסיבר, ג'רי ג'ודי, במסירה עמוקה ומדויקת של לוק. ג'ודי הפיל חמישה כדורים במשחק הזה בלבד, הכי הרבה הפלות לשחקן אחד במשחק יחיד העונה.

ניסיון ההייל מארי לא צלח ואף נחטף, ולוס אנג'לס השאירו את הניצחון בבית.
דרו לוק נתן לפחות כדור אחד ליריבה ב-11 המשחרים האחרונים, הרצף האקטיבי הארוך ביותר בליגה.

יוסטון טקסנס (11-4) – סינסנטי בנגאלס (10-1-4) 37:31

דשון ווטסון שיחק משחק חלק של 324 יארד באוויר ו3 ט"ד ללא חטיפות, דיוויד ג'ונסון מימש את הפוטנציאל עם 128 יארד על הקרקע, ט"ד על הקרקע וט"ד בתפיסה וברנדין קוקס הוסיף 7 תפיסות ל141 יארד וט"ד משלו.
אז מה השתבש? איך יוסטון הפסידו לאחת הקבוצות החלשות בליגה השנה, הסינסנטי באנגלס?
המחצית הראשונה של המשחק הייתה שקטה למדי כששתי הקבוצות החליפו בינהן ט"ד ושער שדה לכל אחת וסיימו עם שוויון 10.
את הרבע השלישי שתי הקבוצות המשיכו עם החלפת מהלומות הדדית שכל ניקוד נענה בניקוד ובסוף הרבע השלישי יתרון שער שדה זעום של סינסנטי .
הרבע הרביעי התכונן להיות בדיוק אותו דבר, משחק שבו כל דרייב של כל קבוצה נגמר בניקוד כלשהו, אבל אז סאם האברד מקן ההגנה של הנמרים הבנגאלים הצליח להגיע לדשון ווטבון ולתלוש ממנו את הכדור ובכך לעצור את הדרייב של יוסטון ולתת לסינסנטי אפשרות לברוח קצת עם הניקוד.
מהלך הגנתי אחד ברגע הנכון קבע את כל המשחק.

זה עדיין לא מסביר איך הגנת יוסטון נתנה לNO NAMES כמו ברנדון אלן לשים עליה כמעט 400 יארד באוויר ולסאמוויז גאמגי, אה סליחה, סאמג'ה פארינה, לרוץ ל 95 יארד ו2 ט"ד.

לא נורא שתי הקבוצות לא יראו פלייאוף בכל מקרה.

ג'קסונוויל ג'אגוארס (14-1) – שיקגו ברס (7-8) 41:17
התאוששות מופלאה של הדובים בשלושת המשחקים האחרונים, אחרי סטרצ' נוראי באמצע העונה, וקצת עזרה של חברים (הניינרס מנצחים את אריזונה) מחזיקות את תקוות הפלייאוף של שיקגו בחיים.
זהו כבר משחק שלישי שהברס בראשות טרוביסקי מבקיעים מעל 30 נקודות למשחק והם עושים את זה עם איזון נכון במהלכי אויר וקרקע.
לטרוביסקי כימיה טובה עם אלן רובינסון אבל ברד זון הפעם, הוא מוצא את ג'ימי גראהם פעמיים או רץ בעצמו לאחד.  דיוויד מונגומרי עזר על הקרקע עם 95 יארד וט"ד משלו ושיקגו מוצאים את נקודת הבאלאנס עם הנשקים שלהם, ומתחממים בזמן הנכון.
ג'קסונוויל עם מייק גלנון בעמדת הק"ב הבטיחה לעצמה עם ההפסד הזה את הבחירה מס' 1 בדראפט ושנה הבאה כנראה יהיה לדי ג'יי צ'ארק המעולה ק"ב חדש לצימוד שיכול להיות מאוד מלהיב.


ניו יורק ג'טס (2-13) – קליבלנד בראונס (5-10) 16:23
אוי קליבלנד קליבלנד. איך אתם מצליחים להכתים את המיטה בח..?
לשני מובילות בית הAFC צפון היה מבחן קל מול אחת הקבוצות הכי גרועות שראינו בליגה בשנים האחרונות ושניהן נכשלו בהן.
הג'טס איבדו את בחירת הדראפט הראשונה עם הניצחון שבוע שעבר על פיטסבורג, אבל מצאו את הגאווה שלהם וניצחו הפעם את אחת הקבוצות החמות בליגה.
להגנתה של קליבלנד, הם נאלצו לפני המשחק לבודד 5 שחקנים בעקבות פרוטוקול הקוביד ובראשם המטרה מס' 1 של בייקר מייפילד, ג'רוויס לאנדרי.
ובלעדיו התפוקה התקפית של קליבלנד ירדה פלאות.  לא עזרו גם כמובן 3 פאמבלים של בייקר מייפילד (2 אבודים) ופיספוס שער שדה לבזבוז מיותר של דרייבים.
להגנת הג'טס תמיד היו ניצוצות של התעלות, אבל הפעם גם ההתקפה עזרה כשסם דארנולד נמנע מטעויות ומשתמש המון בג'יימסון קראודר (7 תפיסות ל92 יארד וט"ד) שאפילו מוסר אחת לט"ד של 43 יארד.


 לקליבלנד עדיין יש סיכויים הגיע לפלייאוף, אבל עכשיו כשנפלו למקום שלישי בבית התסריטים לכך נהפכו הרבה יותר מסובכים.


גרין ביי פאקרס (3-12) – טנסי טייטנס (5-10) 14:40
הטייטנס הגיעו מחגורת התנ"ך לטנדורה הקפואה להילחם באחת הקבוצות החמות בליגה שלא התקשתה להשתמש בהן כאימון טוב לפלייאוף ממרומי הסיד הראשון.
רודג'רס לא נזקק להרבה מאמץ למסור יותר ט"ד (4) מאי השלמות (21/24 כשאחת הושלמה, אבל לשחקן יריב) ומשחק הקרקע צבר מעל 250 יארד על השלג בלאמבו פילד.
דריק הנרי נתן את הקרוב ל100 יארד שלו על הקרקע אבל ראיין טנהיל, עם קריירה שנמשכה כולה במדינות חמות (טקסס בקולג' פלורידה ועכשיו טנסי), לא היה יעיל במיוחד בקיפאון של וויסקונסין. מסר ל121 יארד באחוזים קטנים מ50% ט"ד אחד ו2 חטיפות.
טנסי נלחמת ראש בראש עם הקולטס על ראשות הבית שבטיח את עלייתה לפלייאוף. כאשר לטנסי יש את הטקסנס בשבוע האחרון ולקולטס יש את ג'קסונוויל. האמת, כמו שהעונה נראית, הכל יכול לקרות.


דאלאס קאובויס (9-6) – פילדלפיה איגלס (10-1-4) 17:37
הקסם של ג'יילן הרטס מתחיל להתפוגג כשפילדלפיה לא מוצאת תשובה להתפוצצות של (כן) אנדי דלתון ודאלאס.
לרגע כל המערכות של הקאובויס עבדו כמו שצריך מול יריבתם לבית כשדלתון מוסר לכמעט 400 יארד ושלושער, 2 מהם למיקל גאלופ, ויחזקאל אליוט תורם 105 מעל 100 יארד על הקרקע.
זה דווקא התחיל טוב עבור האיגלס, הרבע הראשון היה שייך כולו להם,  כשהרטס פתח עם ט"ד קצר לסנדרס ואז פצצת עומק של 81 יארד לדשון ג'קסון.

אבל כשנגמר הרבע הראשון דאלאס התחילו לשחק. החזיקו את פילדלפיה על 3 נקודות כל שאר המשחק והבקיעו 34 משל עצמם.
הקאובויס והקבוצה ללא שם נלחמים על ראשות בית המזרח כשלדאלאס יש דו קרב מול בג'איינטס שישמחו להיות ספויילרים והאיגלס ישמחו להיות ספויילרים לפוטבול טים בשבוע הבא.
לא משנה מה יקרה, המנצחת שבוע הבא,  תגיע לפלייאוף מראשות הבית כסיד רביעי עם מאזן 9-7 (או טכנית 6-9-1) .



ניו אינגלנד פטריוטס (9-6) – באפלו בילס (3-12), 38:9.

הניו אינגלנד פטריוטס מבטיחים מאזן שלילי כבר בשבוע 16 (הפעם הראשונה מאז השנה הראשונה למילניום), הבילס נלחמים על המקום השני בקונפרנס עם ניצחון הצהרתי בפוקסבורו. 2020 היא אכן שנה מוזרה.

ג'וש אלן שבר את שיאו של ההול אוף פיימר האגדי, ג'ים קלי, עם 34 ט"ד בעונה אחת במדי הבילס בניצחון מוחץ שהבטיח לבאפלו מקום טופ שלוש לפלייאוף.

הפטריוטס דווקא התחילו את המשחק לא רע בכלל. הם פתחו את הסקורינג עם שער שדה של ניק פולק בדרייב הראשון ונשארו בחיים ברבע השני עם ט"ד שהוריד את ההפרש לנקודה, 10:9, אך משם הבילס פתחו מבערים ולא הסתכלו לאחור עם 28 נקודות רצופות בפירוק טוטאלי של יריבת ביתם. זו פעם ראשונה מאז 1999, שנה בה ביל בליצ'ק היה המתאם ההגנתי של הג'טס וג'וש אלן היה בן 3, שהבילס מסיימים עם ידם על העליונה בשני המשחקים שלהם מול ניו אינגלנד.

אלן סיים עם 27/36 השלמות, 320 יארד, 4 ט"ד ללא איבודים, בקונטרסט הזוי וקוטבי משני המוסרים של ניו אינגלנד, ג'ארט סטידהם וקאם ניוטון, שיחדיו סיימו עם 78 יארד, 9/21 השלמות ללא ט"ד באוויר, רק אחד של ניוטון בריצה.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. תודה על הסיכום
    מילה קטנה על אנדי דלטון- אף פעם לא היה מדובר בק"ב רע, בעונותיו הטובות הוא היה בחצי העליון של הק"ב. הבעיה בסינסינטי, שהוכחה גם העונה, היא קו ההתקפה המחריד שלא מסוגל לשמור על הק"ב, שלא לדבר על להעניק לו את השנייה הנוספת למצוא מטרה. אני מקווה, בתור אוהד הבנגאלס, שהקבוצה תפעל נכון בדראפט ובשוק החופשי ותשפוך כסף בקו ההתקפה כי בוראו זה ק"ב לעשור.

  2. אתם מצוינים והסיקור שלכם לעילא ולעילא, ושאפו על כך.
    נקודה קטנה למחשבה, שכבר כתבתי עליה לדעתי השנה, היא להיות קצת פחות יהירים..
    למשל: "לא מסביר איך הגנת יוסטון נתנה לNO NAMES כמו ברנדון אלן לשים עליה כמעט 400 יארד באוויר ולסאמוויז גאמגי, אה סליחה, סאמג'ה פארינה, לרוץ ל 95 יארד ו2 ט"ד." – מה הסיבה לזלזל ככה בחבר'ה שנותנים את כל מה שיש להם?

    1. בתור אוהד בנגאלס אני אכן מאשר שהם no names…גם אני לא מבדיל בין ברנדון אלן לריאן פינלי למשל ;).
      ועכשיו ברצינות- לא חושב שזה היה ממקום של יהירות אלא ממקום של לראות את המציאות נכוחה- החבר'ה האלה באמת אלמונים, המחליפים של המחליפים (פארינה הוא הרץ השלישי או הרביעי בהיררכיה).

  3. אחלה סיקור. ב NFC EAST יכול להיות מצב שבו הג'יינטס מנצחים את הקאובויס והפוטבול טים מפסידים לאיגלס. במצב כזה שלוש קבוצות מסיימות במאזן 6-10 (נראה לי שהג'יינטס עולים, שווה בדיקה). זה יהיה סיום הולם לעונה המשונה של הבית הזה

  4. כמה קרובה היתה אטלנטה להשוול ולגרום להפתעת העונה!!! המשחק בין הבנגלס לטכסנים היה אחד הטובים בכל המחזור. פריין רץ ל-2 TD והשני בא מאוחר במשחק והביא לסינסינטי נצחון חוץ ראשון בשנתיים. דשון ווטסון איים להחזיר את היתרון לטכסס אבל הוא היה SACKED ע:י סם הוברד שגרם גם לפמבל. אהבתי את נצחון הדולפינס על הריידרס בבעיטה מ-44 יארדס של ג'ייסון סנדרס עם טיק אחד בשעון שהביאה אותם צעד נוסף לפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט