מאת כותבי הופס פוטבול : פריים-טיים זק, יניב שושני, עידו יצחקי.

סנטה קלאוס ערך ביקור מוקדם השנה בסיאטל, בפאלו וקליבלנד. הוא נכנס לארובות האיצטדיונים וחילק לקבוצות המקומיות מתנות בעזרתן האדיבה של הניו יורק ג'טס (ירוק) וסינסינטי בנגלס (כתום). שתי הנמושות הללו, שכל המהמרים צפו להם הפסד דו-ספרתי בשבוע האחרון, היממו את מוליכות הבתים הגאות לוס אנג'לס ראמס ופיטסבורג סטילרס (בהתאמה) ופגעו משמעותית בעמדתן במאבקי המיקום לקראת הפלייאוף.

פיטסבורג הבטיחו כבר את עלייתם לפלייאוף, אך ההפסד האחרון (שהוא כבר שלישי ברציפות, אחרי שהחלו את העונה עם 11 ניצחונות ללא הפסד) פותח מחדש את המאבק על ראשות בית ה-AFC צפון שכבר היה נראה סגור וחתום. מי שנושפת בעורפם היא דווקא קליבלנד שנמצאת משחק אחד אחוריהם ואם הסטילרס יפסידו לקולטס השבוע, המפגש בינהם לבין הבראונס בשבוע האחרון יכול להיות מאבק ראש בראש על ראשות הבית. בינתיים בפאלו (שהבטיחה את ראשות בית ה-AFC מזרח) התגנבה למקום השני בחטיבה כולה (אחרי הצ'יפס) ואם ינצחו את שני המשחקים האחרונים שלהם, ישיגו להם יתרון ביתיות בשני הסיבובים הראשונים.  

ב-NFC מערב, ההפסד של הראמס העלה את סיאטל לראשות הבית (ולמקום השלישי בחטיבה כולה) בעוד הראמס נידחקו למקום החמישי בחטיבה בלבד. יש להם עדיין סיכוי טוב להעפיל לפלייאוף (צריכים לנצח משחק אחד או לקוות להפסד של הברס) אך  – בהתחשב גם בלו"ז הקשה שנותר להם – יכולים להידרדר לתחתית הדירוג של העולות לפלייאוף ולהתמודד בחוץ עם יריבה קשה כבר בסיבוב הראשון. גם כאן, מפגש סיום העונה בינם לבין אריזונה יכול, בסיטואציה מסוימת, להוות משחק הדחה לאחת משתי הקבוצות.

המחזור של השבוע כולל כמה מפגשים מעניינים בין קבוצות שעדיין שואפות להגיע לפלייאוף (או להבטיח דרוג גבוה במשחקי ינואר) – ביניהם קרב הגנתי מרתק בין פיטסבורג לאינדיאנפוליס, כשבהמשך הערב צפוי מפגש התקפי מרהיב בין גרין ביי לטנסי. בית ה-NFC מערב, שכבר דיברנו עליו, ינפיק השבוע משחק צמרת חשוב בין הסיהוקס לראמס וגם המפגש בין הרייבנס לג'יאנטס (ששתיהן כרגע מחוץ לפלייאוף וחייבות לנצח כדי להישאר במירוץ) יהיה לוהט ומתוח.

כמובן שב-NFL כמו ב-NFL, גם הקבוצות שצפויים להם משחקים קלים על הנייר – כמו קליבלנד (מול הג'טס), בפאלו (מול הפטריוטס) ו-וושינגטון (מול קרולינה) – צריכות להיזהר משאננות ולא להשמיט את הניצחון, כדי לחמוק מגורלן של הראמס והסטילרס, להימנע מהפתעות מיותרות (מבחינתן) ולשמור על מיקומן לקראת מחזור הסיום.

ארבעה משחקים של שבוע 16 התקיימו בסוף השבוע. ביום ששי ארחה ניו אורלינס סיינטס (10- 4) את מינסוטה ויקינגס (6- 8) במשחק שבעקבות הפסד הויקינגס בשבוע שעבר היה משמעותי בעיקר לקבוצה המקומית. התוצאה בסיום היתה 52- 33 לסיינטס במשחק אשר (כפי שניתן להבין מהתוצאה) נשלט ע"י ההתקפות שהשיגו ביחד 964 יארד כוללים. הגנת הסיינטס התרכזה בבלימה של משחק הריצה של דלווין קוק (הגבילה אותו ל-73 יארד בלבד) ונתנה לקירק קאזינס מרחב אותו ניצל להשגת 291 יארד -3 ט"ד (ללא איבוד) אך זה לא הספיק כאשר התקפת הריצה של הסיינטס משיגה 264 יארד, כאשר מעל כולם זוהר אלווין קמארה שהשיג שיא קריירה של 155 יארד ומשווה את שיא ה-NFL (שהושג לאחרונה ב-1929!) עם 6 ט"ד על הקרקע.  בריס החל טוב את המשחק אך אח"כ התעייף, מסר ל-2 חטיפות (וכמעט עוד אחת) וסיים עם 311 יארד. הסיינטס הבטיחו את אליפות בית ה-NFC דרום וממשיכים לרדוף אחרי הפאקרס במירוץ לראשות החטיבה. הויקינגס איבדו את הסיכוי (התיאורטי) להגיע לפלייאוף.

במשחק המוקדם של שבת יצאה טמפה ביי באקנירס (10- 5) שטרם הבטיחה מקום בפלייאוף למפגש עם דטרויט ליונס (5- 10) שכבר סיימה את העונה. המשחק היה חד צדדי לכל אורכו, והסתיים בתוצאה 47- 7 כשהגנת הבאקס חונקת את התקפת דטרויט האנמית (בה צ'ייס דניאל החליף את סטאפורד שנפצע ברבע הראשון) בעוד בריידי המצוין מפעיל באופן מרשים את סוללת התופסים המפוארת שלו. תוצאת המחצית היתה 34- 0, כשטאמפה משיגה בה 410 יארד (348 יארד ו-4 ט"ד לבריידי) מול 76 בלבד של דטרויט, מה שהפך את המחצית השנייה לגרבג' טיים מתמשך בה הבאקס העלו את בליין גאברט במקום בריידי בעמדת הק"ב. הליונס עלו על הלוח בפעם היחידה באמצע הרבע השלישי מהחזרת פאנט של אגניו. גאברט הספיק להוסיף 143 יארד (+2 ט"ד) והביא את הבאקס ל-491 כוללים באוויר (602 סה"כ) כשמייק אוונס קוטף 181 יארד. בצד השני צ'ייס דניאל משיג 86 יארד בלבד בערב עגום עבור הליונס. בעקבות הניצחון (והפסד הקרדינלס בהמשך הערב) הבטיחו הבאקס מקום בפלייאוף.

מאוחר יותר שיחקו אריזונה קרדינלס (8- 7) שכרגע תופסת את המקום האחרון לפלייאוף, בביתם נגד סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס (6- 9) הפצועה והחבולה שהעלתה את הק"ב השלישי סי-ג'יי בת'ארד שפתח לראשונה אחרי שנתיים. הניינרס הצליחו לכפות משחק הגנתי וקשוח בו ניצחו 20- 12. פקטור חשוב בניצחון היוותה הגנת הריצה של סן פרנסיסקו שמלבד כמה מהלכי גדולים של מאריי על הקרקע (סיים עם 75 יארד) עצרה את משחק הריצה של הקרדינלס והכריחה את מאריי לנסות להכריע את המשחק באוויר. הוא סיים עם 249 יארד אך אריזונה השיגה רק ט"ד אחד (ו-2 שערי שדה). התקפת הניינרס נהנתה מיום מצוין של הרץ ג'ף ווילסון שהשיג 183 יארד וקיבלה זריקת מרץ מחזרתו של הטייט אנד ג'ורג' קיטל אחרי פציעה ארוכה (סיים עם 92 יארד באוויר). בת'ארד השיג את ניצחונו השני בקריירה כשצבר 182 יארד ו-3 ט"ד. הניינרס ניצחו למרות יום אומלל של הבועט רובי גולד שהחטיא 2 שערי שדה + נקודת בונוס. בעקבות ההפסד, אריזונה לא שולטת בגורלה ועשויה להפסיד את המקום בפלייאוף לשיקגו (אם זו תנצח את שני המשחקים שנותרו לה).

לפנות בוקר נפגשו לאס ווגאס ריידרס (7- 8) שבעקבות ההפסד בשבוע שעבר יצאה מתמונת הפלייאוף ומיאמי דולפינס (10- 5) שנאבקת על מקום בווילד-קארד. הדולפינים הצליחו לחלץ ניצחון דחוק של 26- 25 ולשמור על סיכויי הפלייאוף שלהם. טואה היה די חיוור (השיג רק 94 יארד בדקות שלו על המגרש) – הוא הוחלף ברבע הרביעי ע"י ראיין פיצפטריק שצבר עוד 182 והוביל את המהפך במשחק. הריידרס היו בעמדת הובלה של 7 נקודות או פחות במשך מרבית המשחק ומיאמי עלתה ליתרון ראשון (23- 22) רק 3 דקות לפני הסיום במהלך קאץ'-אנד-ראן על 60 יארד של הרץ מיילס גאסקין, שהיה הכוכב ההתקפי הראשי של מיאמי כשצבר במשחק כולו 87 יארד על הקרקע ועוד 82 באוויר. 19 שניות לסיום הריידרס חזרו ליתרון עם שער שדה מטווח קצר, אך בשניות שנותרו פיצמאג'יק הצליח לחבר מסירה על 34 יארד לקולינס (ולסחוט פנלטי) מה שהוביל לשער שדה מהצד השני שהכריע את המשחק לטובת האורחים. דרק קאר סיים עם 336 יארד וט"ד ללאס-ווגאס, כש-155 מתוכם הגיעו לידיו של נלסון אגולור אך זה לא הספיק כדי לנצח.

ולשאר משחקי המחזור:

פיטסבורג סטילרס (11- 3) – אינדיאנפוליס קולטס (10 -4) (פיטסבורג, יום א 20:00)

משחק צמרת חשוב ב-AFC עם השלכות פלייאוף מרחיקות לכת. האם ייעצר כדור השלג בפיטסבורג?

הסטילרס סופרים כבר שלושה הפסדים רצופים ולא נראה שהמפולת עומדת להיעצר. אם את ההפסד הראשון (מול וושינגטון) אפשר היה לתרץ בירידת מתח אחרי 11 ניצחונות רצופים ואת ההפסד השני (לבפאלו) כמתקבל על הדעת במשחק חוץ מול יריבה חזקה – בא ההפסד השבוע לבנגלס (!) והראה שהקבוצה נמצאת במשבר אמיתי. היכולת של רותליסברגר יורדת בעקביות מאז אמצע נובמבר ובשבועיים האחרונים הרייטינג הממוצע שלו היה 64 מזעזע, כשהוא משיג בשני המשחקים הללו פחות מ-200 יארד באוויר באחוזי השלמה נמוכים (55%) למרות שמרבית המסירות שלו היו למרחקים קצרים. מה שלא מסייע לביג בן הוא משחק ריצה חלש מאד המדורג במקום ה-31 בליגה (לפני אחרון!) עם פחות מ-90 יארד למשחק על הקרקע. ההגנה עדיין מדורגת בצמרת הליגה אך כשההתקפה מגמגמת גם היא נכנעת ללחץ ואחרי שספגה יותר מ-24 נקודות רק פעם אחת ב-12 המחזורים הראשונים, היא ספגה 26 ו-27 נקודות בשני ההפסדים האחרונים. נראה שבניגוד לציפיות המוקדמות, הקבוצה תתקשה להתקדם עמוק לתוך הפלייאוף אם לא יתבצע בהתקפה שידוד מערכות רציני, שאינו נראה באופק.

מאז תחילת נובמבר, הקולטס ניצחו בכל ששת המשחקים בהם פיליפ ריברס ביצע פחות מ-40 נסיונות מסירה (הוא השלים בכולם יותר מ-65% ממסירותיו) והפסידו בשני המשחקים האחרים, בהם ניסה למסור יותר מ-40 פעם (כשאחוזי ההשלמה שלו בשניהם היו מתחת ל-60%). הם ניצחו בכל 5 המשחקים בהם ריברס לא איבד כדור והפסידו בשניים משלושת המשחקים בהם הכדור נחטף. המסקנה ברורה – כשריברס מנסה "להציל את המולדת" בכוחות עצמו ומנסה למסור יותר מדי, הדיוק שלו יורד, הוא נכנס ללחץ ומאבד כדורים – וזה הגורם העיקרי להפסדי הקבוצה. כשהוא נשאר בתפקיד "מנהל משחק" ומאפשר לרץ הרוקי ג'ונתן טיילור (842 יארד – מקום 10 בליגה) ולהגנה המצוינת לשלוט בקצב (ולהכריע את המשחק, השבוע עם השתלטות על פאמבל קריטי לקראת הסיום) – הקבוצה מנצחת. בשלושת המשחקים האחרונים התסריט הזה מתבצע באופן מדויק ושיטתי, מה שהוביל לנצחונות מרשימים. אינדיאנפוליס במאזן זהה לטנסי במירוץ לראשות בית ה-AFC דרום ואם ריברס יישאר צמוד לתסריט, יש להם סיכוי לא רע לעקוף את הטייטנס, לזכות באליפות הבית ובכך להשיג ביתיות בסיבוב הראשון בפלייאוף.

תחזית: שתי ההגנות מצוינות, בעיקר כנגד המסירה כך שלרותליסברגר ולריברס המזדקנים מחכה יום ארוך וקשה. בסיטואציה הזו, ההתקפה תכריע – זו של הקולטס מגוונת יותר ונמצאת במומנטום מצוין. גם החזרה של הסטילרס הביתה אחרי שבועיים בדרכים לא יעיר את ההתקפה הכבויה שלהם והם יספגו עוד הפסד מכאיב שיעמיד בסכנה את מעמדם בראש בית ה-AFC צפון. אינדיאנפוליס תמשיך להתחרות עם טנסי על ראשות בית הדרום.

ניו יורק ג'טס (1- 13) – קליבלנד בראונס (10- 4) (ניו יורק, יום א 20:00)

אחרי הניצחון הראשון העונה, הג'טס ינסו לקלקל את המרוץ של קליבלנד לצמרת החטיבה.

יש להניח שסם דרנולד לא אהב את הדיבורים על הגיוס הצפוי של טרוור לורנס כק"ב העתיד של הג'טס, ובמשחק בשבוע האחרון הוא פרק את כל המתח בניצחון המצוין והמפתיע על הראמס. הוא השיג רייטינג 100 במשחק זה (לראשונה העונה), כשהוא מוסר ל-207 יארד (אחרי 5 משחקים בהם לא עבר 200 יארד) וט"ד (+איבוד) מול ארון דונלד וחבריו. הגנת הג'טס, אשר מפתיעה ביכולת מול משחק הריצה (מדורגת שמינית בליגה) לא איפשרה לקאם איקרס להשיג יותר מ-63 יארד ב-15 נסיונות והטילה את כובד המשחק על כתפיו של ג'ארד גוף שכשל. אחרי הניצחון הזה, הג'טס הצליחו להימנע מכניסה לספרי ההיסטוריה של הקבוצות שסיימו עונה ללא ניצחון, אך איבדו כנראה את המקום הראשון בדראפט (לג'קסונוויל). משוחררים מהעול, הם יכולים לנסות לנצח משחק נוסף, שכן המקום השני בדראפט (ג'סטין פילדס?) די מובטח, שכן כל שאר הקבוצות השיגו לפחות שלושה ניצחונות.

הבראונס דוהרים קדימה וסופרים כבר 5 ניצחונות ב-6 משחקים מאז חזרתו מפתיעה של הרץ המצוין ניק צ'אב (בשבוע 10), כשההפסד היחיד היה במשחק המטורף מול בולטימור. הוא התקשה בשבוע שעבר מול הגנת הג'יאנטס הקשוחה (50 יארד בלבד) אך ב-5 המשחקים שלפני כן השיג 110 יארד במשחק בממוצע והוא הכוח המניע את התקפת הבראונס, המדורגת שלישית בליגה על הקרקע עם 152 יארד למשחק. כשמשחק הריצה זורם גם בייקר מייפילד משתפר ומייצר תפוקה מצוינת, כשבארבעת המשחקים האחרונים הוא משיג מעל 300 יארד למשחק עם 10 ט"ד וחטיפה אחת בלבד. ההגנה בינונית ומטה (מקום 23 בליגה, כשהוא סופגת 27 נקודות למשחק) אבל מיילס גארט (כבר עם 11 סאקים העונה) ואוליביה ורנון (7) מפעילים לחץ על הק"ב היריב וכשההתקפה מתקתקת זה בהחלט מספיק. קליבלנד יכולה להבטיח מקום בפלייאוף (לראשונה מאז 2002) עם ניצחון השבוע, ואם תצליח לעקוף את הסטילרס (תסריט בהחלט אפשרי – אם הם מנצחים והסטילרס מפסידים השבוע, אז המשחק ביניהם בשבוע האחרון יכריע) זו תהיה הפעם הראשונה שהם זוכים באליפות הבית מאז 1989 (שאז עוד נקרא בית ה- AFC מרכז).

תחזית : הג'טס יגיעו במורל גבוה וינסו להקשות על הבראונס, אבל קליבלנד היא פשוט קבוצה טובה יותר והמשחק הזה הרבה יותר חשוב עבורם. הגנת הג'טס, החזקה מול משחק הריצה, תבלום גם השבוע את ניק צ'אב אך זה ייתן מרחב פעולה למייפילד שיחתוך את הסקונדרי החלש של ניו יורק (בעזרת התופסים המצוינים לאנדרי והיגינס). כמו במשחק של הבראונס בשבוע שעבר (שהיה גם הוא בניו יורק מול הג'יאנטס), גם כאן לא יושגו הרבה נקודות אך קליבלנד תנצח באופן משכנע ותעפיל לפלייאוף.

ג'קסונוויל ג'גוארס (1- 13) – שיקגו ברס (7- 7) (ג'קסונוויל, יום א 20:00)

התקפת הדובים חזרה לחיים ומקווה להסתנן לפלייאוף. הג'גוארס רוצים לשמור על המקום ה-1 בדראפט.

המנצחת הגדולה של המחזור האחרון הייתה הקבוצה שהובסה בו בהפרש של 26 נקודות, וזוהי כמובן הג'קסונוויל ג'גוארס, שנהנתה מהניצחון הבלתי צפוי של הג'טס ועלתה למקום הראשון בדראפט הקרוב (בהנחה ש"תצליח" להפסיד בשני המשחקים האחרונים של העונה). אם אכן כך יהיה, הקבוה תשים את ידה על הפרס הגדול, הלא הוא טרוור לורנס, שעשוי להיות הפרנצ'ייז ק"ב שלקבוצה הצעירה הזו (שנוסדה באמצע שנות התשעים) לא היה מעולם. רק 3 קווטרבקים שיחקו עבור הקבוצה הזו יותר מ-50 משחקים – מארק ברונל, דייויד ג'רארד ובלייק בורטלס. אף אחד מהם לא ממש מעורר זיכרונות נעימים…בינתיים גרדנר מינשו ממשיך לעמוד מאחורי הסנטר, אך איתו (ובלעדיו, במשחקים בהם סופסל) הקבוצה משיגה פחות מ-20 נקודות למשחק (מקום 29) וכדי לאפשר ללורנס  – טוב ככל שיהיה – להצליח בשנה הבאה, יש לדאוג לחיזוק קו ההתקפה (המאפשר 2.6 סאקים למשחק – מקום 25) ולקוות להמשך פריצה של הרץ הרוקי המצוין ג'יימס רובינסון (ששבר השבוע את שיא ה-NFL  עם כמות היארדים הגבוהה בהיסטוריה עבור רוקי שלא נבחר בדראפט – 1414 עד כה). כל זאת עוד לפני שדיברנו על ההגנה הזוועתית המאפשרת יותר מ-30 נקודות למשחק (מקום 30) – כך שבחירה בלורנס בדראפט יהיה צעד חשוב קדימה אך גם איתו הדרך חזרה לצמרת תהיה ארוכה וקשה.

אחרי שישה הפסדים רצופים, העונה של שיקגו כבר נראתה גמורה אך באופן בלתי צפוי התקפת הקבוצה בראשות מיץ' טרוביסקי התעוררה, השיגה מעל 30 נקודות בשני המשחקים האחרונים (אחרי שלא עשו זאת כל העונה!) ושני ניצחונות נאים העמידו אותם חזרה על מאזן חצוי ועמדת זינוק לא רעה להיכנס לפלייאוף ברגע האחרון (בתקווה למעידה של הקרדינלס). אחרי המשחק מול היגוארים, שיקגו פוגשת במחזור הסיום את גרין ביי שעשויה להבטיח את ראשות החטיבה כבר השבוע ולעלות עם המחליפים, כך שהגעה למאזן של 9- 7 נראה אפשרי בהחלט. בשלושת המחזורים האחרונים טרוביסקי השיג רייטינג ממוצע של 110 ולמרות שהתפוקה שלו לא יותר מסבירה (כ-240 יארד)  הוא נמנע מלעשות טעויות ומאפשר לדיוויד מונטגומרי לעשות את העבודה על הקרקע (בניצחון על מינסוטה הברס ביצעו 21 מהלכי מסירה בלבד מול 42 מהלכי ריצה). ההגנה כמובן הייתה ונשארה החוליה הדומיננטית ולמרות שהיא ממעטת לכפות איבודי כדור (רק 1.1 למשחק – מקום 26) ובעונה שקטה יחסית של חליל מאק (8 סאקים) גם לא מפעילה המון לחץ על הק"ב, היא מצליחה לעצור את היריבות ברד-זון (מקום 3 עם 48% מהמקרים בהם היריבה לא משיגה ט"ד ברד-זון) וכתוצאה לא סופגת המון נקודות (22.7, מקום 10) למרות חולשת ההתקפה.

תחזית : שיקגו חייבת לנצח וג'קסונוויל חייבת להפסיד… למרות שב-NFL לא תמיד הדברים קורים באופן הגיוני, זה יהיה המצב הפעם. הגנת הדובים תקשה מאד על מינשו ורובינסון, בעוד ההגנה החלשה של היגוארים לא תצליח לעצור את טרוביסקי ומונטגומרי. בסופו של יום הברס ישיגו את הניצחון הדרוש במשחק עם סקור נמוך וימשיכו לקוות שהעונה שלהם לא תיגמר בשבוע הבא.

קנזס סיטי צ’יפס (1-13) – אטלנטה פאלקונס (10-4) (קנזס סיטי, יום א 20:00)

קנזס תבטיח את ראשות החטיבה אם תנצח הערב, וכן תזכה בשני הפרסים הכי נחשקים שיש כיום לליגה להציע: שבוע החופש היוקרתי לפני הפלייאוף, וביתיות עד סוף העונה. האלופה המכהנת נראית בדרכה הבטוחה לטבעת נוספת, כשמלבד תקלה אחת נגד הריידרס, הצליחה עד כה לנצח את כל משחקיה העונה, כשקווטרבק העלית שלה (שעדיין משחק תחת חוזה רוקי) מציג עונת MVP והוא המועמד המוביל כיום לזכות בתואר הנכסף. אנדי ריד ואריק ביאנמי בנו שלד מפואר בעמדות הסקילס, ומנצלים אותם עד תום עם מהלכים יצירתיים ומגוונים שגורמים לצ׳יפס להיות הקבוצה הכי מהנה לצפייה בליגה. העונה הוסיפה הקבוצה גם מימד של ריצה בעזרת שני רצים נהדרים – הייליר-אדוארדס הרוקי וכמובן ההחתמה של לביון בל הוותיק. בשבוע שעבר, נגד הסיינטס החזקים, קנזס הריצה המון מהלכים על הקרקע והשיגה 179 יארדים. הם לחלוטין נראים בלתי עצירים.

מי שתנסה לעצור את הרכבת השועטת של הצ’יפס אלו הפאלקונס האומללים, שמגיעים אחרי ששוב הצליחו להשמיט יתרון אדיר במחצית (17-0) בדרך להפסד העשירי של הקבוצה השנה. עם זאת, לקראת העונה הבאה אטלנטה מגיעה יחסית מעודדת, כשנראתה הרבה יותר טוב ללא המאמן שלה בשנים האחרונות, דן קווין – לאחר שזה פוטר באמצע העונה. מארווין לואיס וראחים מוריס (מאמנם הזמני כיום של אטלנטה) הוזכרו כמועמדים בכירים לרשת את התפקיד. עד אז, אטלנטה תיאלץ לספוג הפסד נוסף נגד הקבוצה הכי חזקה בליגה.

קנזס תמשיך לדהור קדימה, ואטלנטה לבטח לא יהיו אלה שייעצרו אותם. ניצחון קליל לצ׳יפס.

יוסטון טקסנס (10-4) – סינסנטי באנגלס (1-10-3) (יוסטון, יום א 20:00)

בסיקור שלפני המחזור בשבוע שעבר הועלתה תמונה של אוהד סינסנטי גלמוד ועצוב, שמייצג נאמנה את מצב הרוח בקרב אוהדי הקבוצה. ומה עשו הבאנגלס בתגובה? השיגו ניצחון מפתיע ומהמם על הסטילרס, והעלו חיוך גדול על פני אלפי האוהדים הספורים ביציעים. רייאן פינלי רשם את ניצחונו הראשון כקווטרבק פותח, אבל הניצחון רשום יותר לזכות ההגנה ומשחק הריצה, ואי לכך הערב צפוי לחזור ולפתוח ברנדון אלן. הרץ האחורי ג'יאובני ברנארד ינסה לשחזר את המשחק הטוב שהיה לו מול הסטילרס, והמלאכה הפעם אמורה להיות קלה יותר מול אחת מההגנות הגרועות בליגה כנגד הריצה.

התקפת המסירה של יוסטון לעומת זאת, היא אחת מהטובות בליגה. למרות קו התקפה חדיר, שהרשה העונה כבר 45 סאקים, דשון ווטסון נותן פשוט עונה מדהימה, ועם רייטינג מסירה עונתי של 110.6, הוא מדורג שני בליגה, בצוותא עם אחד בשם פאטריק מהומס. הבעיה בהתקפה היא משחק הריצה, שמדורג אחרון בליגה בצבירת יארדים, וגורם להגנות היריבות להתרכז יותר ויותר בווטסון ומשחק המסירה.

נתון מעניין – הרייטינג של ווטסון הוא הגבוה ביותר בתולדות ה- NFL, עבור קווטרבק במאזן שלילי.

תחזית – משחק אחד לפני סיום העונה, ושתי הקבוצות משחקות רק על כבודן. אנחנו נלך עם ניצחון של הקבוצה הביתית, עם עוד הופעה טובה של ווטסון.

בולטימור רייבנס (5-9) – ניו יורק ג'ייאנטס (9-5)  (בולטימור, יום א 20:00)

הרייבנס חזרו לחיים, ועם שלושה ניצחונות רצופים חזרו לתמונת הפלייאוף. הם אומנם לא תלויים רק בעצמם, אבל הפער מהקבוצות שמקדימות אותה הוא קטן וכל האופציות פתוחות. הבשורות הטובות הן שלאמאר ג'קסון והתקפת הרייבנס חזרו לכושר של העונה הקודמת ותחילת העונה הנוכחית, לפחות בכל מה שנוגע למשחק הריצה. משחק המסירה ממשיך להיות החוליה החלשה של הקבוצה, ומדורג במקום הלפני אחרון מבחינת צבירת יארדים, חיסרון רציני עבור קבוצה עם שאיפות סופרבול.

גם הג'ייאנטס נמצאים במירוץ לפלייאוף, ולמרות שני הפסדים רצופים הם במרחק ניצחון אחד מראשות הבית, מכיוון שהם ניצחו פעמיים את וושינגטון, ובמקרה של מאזן זהה היתרון שלהם. מעבר לעובדה שהג'ייאנטס לא תלויים בעצמם, הבעיה הרצינית יותר היא התקפת הקבוצה בכלל, ועמדת הקווטרבק בפרט. עם 6.5 נקודות בממוצע בשני המשחקים האחרונים, ניו יורק לא תגיע לשום מקום, ועכשיו יש להם על הראש את ההגנה של הרייבנס.

נתון מעניין – הענקים השיגו פחות מ-20 נקודות בשמונה משחקים העונה, כולל ארבעה שכאלו ברצף.

תחזית – משחק לחיים ומוות עבור שתי הקבוצות, והמפסידה עפה מהמירוץ לפלייאוף. בולטימור קבוצה טובה יותר, היא נמצאת במומנטום טוב, וגם את המשחק מול ניו יורק היא תנצח.

וושינגטון פוטבול טים (8-6) – קרוליינה פנת׳רס (10-4) (וושינגטון, יום א 23:05)

וושינגטון פוטבול טים תוכל להבטיח את ראשות הבית בעזרת ניצחון, כשבמקביל תתפלל להפסד של הג׳איינטס לרייבנס. למרות ההפסד המאכזב לסיאטל בשבוע שעבר, שהסתיים בטעם חמוץ לאחר שוושינגטון הייתה קרובה מאוד להשלים מהפך (ונעצרה עם שני סאקים קרוב לרדזון בדקת הסיום), קבוצת הפוטבול מגיעה בעמדה הנוחה ביותר בבית הNFC מזרח, להבטחת הפלייאוף. הקאמבק מעורר השראה של הקבוצה שפתחה את העונה עם מאזן 7-2, ובמיוחד של הקווטרבק הבכיר שנכנס להרכב במהלך העונה – אלכס סמית׳, הציב את רון ריברה וקבוצתו כפייבוריטים להעפיל מהבית החלש, והניצחון על הסטילרס הבהיר כי וושינגטון לא מתכוונת להיות שק החבטות של הפוסט-סיזן. מי זוכר בכלל שעד לא מזמן הנהלת הקבוצה הייתה שקועה בפרשת מין חמורה ביותר? וכמובן החלפת הכינוי השנוי במחלוקת לשם הגנרי ״קבוצת פוטבול״? ואת מחלת הסרטן שעמה מתמודד המאמן ריברה? אחרי הקיץ הסוער מאוד בבירה, בעזרת בניית הגנה איכותית שהלכה והשתפרה ממחזור למחזור – קבוצת הפוטבול יכולה לחיייך בגאווה ולהבטיח הערב את מקומה בפלייאוף. טרם ידוע האם סמית׳ יהיה הקווטרבק שייפתח  (לא שיחק מאז הפציעה לפני שבועיים) או דוויין האסקינס, שהיה חלש לאורך העונה וגם נגד הסיהוקס. סמית׳ אמר השבוע שהוא מרגיש טוב ובהחלט מתכוון לשחק הערב.

קרוליינה תנסה לקלקל קצת את החגיגה של WFT ואולי להפיח עוד מעט ניצוצות של תקווה באוהדיה, שלא יכולים לצפות לגדולות מקבוצה בה טדי ברידג׳ווטר הוא הקווטרבק הפותח. טדי אמנם נותן עונה סולידית, והוא לבטח לא הבעיה המרכזית של הפנתרים, אך הוא גם לא יהיה מי שיצעיד את קרוליינה בחזרה לקדמת הבמה. העונה המאכזבת של התכולים (ניצחון אחד בתשעת המשחקים האחרונים) תוציא לדרך בנייה מחודשת של הגנת הקבוצה, שטרם התאוששה מפרישתו המוקדמת של לוק קיצ׳לי וזקוקה בדחיפות לליינבקרים שייגרמו להגנת הקבוצה להתייצב. קשה להאשים במאזן החלש את מאט רול, מאמנם הרוקי של הקבוצה, שסבל מבניית סגל לא טובה. ההגנה של וושינגטון תחרב לקרוליינה את המשחק. השאלה היא האם האסקינס (אם יישחק) יעשה זאת גם מנגד. אם סמית׳ ייפתח, וושינגטון תנצח. אם האסקינס – צפו למשחק עתיר בטעויות ופתוח לגמרי.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (9-5) – דנבר ברונקוס (9-5) (לוס אנג'לס, יום א 23:05)

מפגש בין שתי קבוצות שנועלות את הבית המערבי של ה-AFC, שישפיע בעיקר על סדר הבחירות בדראפט הקרוב. מי זוכר שרק לפני שנתיים הצ'רג'רס הגיעו לפלייאוף ולזכותה אחד המאזנים הטובים בליגה, עם עוד עונה במאזן שלילי ויכולת בינונית, במקרה הטוב. לפחות המועדון מצא קווטרבק לשנים הבאות בדמותו של ג'סטין הרברט, שמראה יכולת לא רעה בכלל, ומוביל את הליגה בניסיונות מסירה למשחק.

יריבתה של לוס אנג'לס עדיין מחפשת את קווטרבק העתיד של המועדון, וסוגרת עוד עונה מאכזבת. דרו לוק לא מצליח לפתח יכולת ראויה לשמה, ויחד איתו ההתקפה ממוקמת בתחתית הליגה, בעיקר בכל הנודע למשחק המסירה. בהגנה המצב טוב יותר, אבל גם פה רואים נסיגה בהשוואה לעונה שעברה, ותהליך הבניה מחדש מציץ לו מעבר לפינה עבור המועדון.

נתון מעניין – ג'סטין הרברט הוא הרוקי שרושם הכי הרבה יארדים במסירה למשחק בתולדות הליגה, עם 290.8 שכאלו למשחק.

תחזית – המשחק הקודם בין שתי הקבוצות הוכרע על חודה של נקודה, ועם דרמה ענקית. נייחל למשחק מותח שכזה, בין שתי קבוצות שוות ברמתן ובמאזנן. ומי תנצח? נהמר על הצ'רג'רס, אבל כל תוצאה אפשרית.

דאלאס קאובויז (9-5) – פילדלפיה איגלס (1-9-4) (דאלאס, יום א 23:25)

שתי הקבוצות שסומנו בתחילת העונה כפייבוריטית לזכות בבית הNFC מזרח נפגשות בדאלאס בתקווה לשמור על הסיכוי הקלוש להעפיל. דאלאס קאובויז היא ללא ספק אכזבת העונה של 2020. עונה שהתחילה עם ציפיות לסופרבול, הפכה את הקאובויז לבדיחה של הליגה, כשהיא סופגת הכי הרבה נקודות בהיסטוריה העשירה של המועדון המפואר מטקסס. למזלם, הדיוויז׳ן השנה כל כך חלש, כשבתרחיש מסויים היא עוד יכולה להעפיל לווילד קארד. אנדי דאלתון, שהחליף את פרסקוט הפצוע במהלך העונה הציג בשבועיים האחרונים שיפור ניכר ביכולת, ויחד עם טוני פולארד המפתיע (שהחליף את זיק שנפצע אף הוא) דאלאס ניצחה את שני משחקיה האחרונים נגד הבאנגלס והניינרס, והיא מגיעה הערב למשחק עם מומנטום חיובי. דאלאס מבינה שאת המשחק הזה היא תכריע על הקרקע. הגנת הריצה שלה (הכי חלשה בליגה) תעמוד למבחן מול הרצים של האיגלס, כשמנגד – פולארד ואליוט (עדיין בסימן שאלה) ייצטרכו לחצוב כמה שיותר, בהיעדר קווטרבק אמין ואיכותי ומול הגנת ריצה חלשה יחסית של האיגלס.

פילדלפיה מאבדת אמון לחלוטין בקארסון וונץ ומחליטה להחליף אותו בג׳יילן הרץ הרוקי, שנבחר בבחירה ה24 בדראפט האחרון. לרוע מזלה של פילי, הקווטרבק שנתן עונה היסטורית ב2018 זכה לחוזה אדיר ויקר שבנוי בצורה רעה מאוד עבור הארגון, וכל מקרה של שחרור שלו עשוי לגרום לאיבוד של עשרות מיליוני דולרים של הקבוצה. הרץ אמנם היה בסדר גמור נגד אריזונה עם שלושה ט״ד ללא איבודים, אך קבוצתו נראיתה רע בהגנה וההפסד הוריד אותה למקום האחרון בבית. עם זאת, הם עדיין מחזיקים בסיכויים נמוכים להעפיל לפלייאוף וייעשו כל שביכולתם כדי להגיע לשם. בין כה וכה, בפילי יש עוד המון עבודה על הסגל בשנה הבאה, בעיקר בשלל העמדות ההגנתיות ולחזק את הקו ההתקפי. עד אז, פילדלפיה להערכתי לא תצליח לעצור הערב את דאלאס ותיפרד רשמית מעונת 2020.

דאלאס וורסטילית ומגוונת יותר, ומקארת׳י יצליח לנצח את פידרסון בקרב המאמנים.

סיאטל סיהוקס (4-10) – לוס אנג'לס ראמס (5-9) (סיאטל, יום א 23:25)

איזה מפגש מזמן לנו הבית המערבי של ה-NFC. הסיהוקס מול הראמס, ראש בראש במשחק על ראשות הבית. במידה וסיאטל מנצחת, היא מבטיחה את ראשות הבית, וזאת לאחר שכבר הבטיחה הופעה בפלייאוף, בפעם השמינית בתשע העונות האחרונות. המשותף לתשע העונות האלו הוא כמובן ראסל ווילסון, שגם השנה מנפק עונה לתפארת, כולל שיא אישי חדש של ט"ד לעונה, כאשר נשארו עוד שני מחזורים לסיום העונה. חלק לא מבוטל מהישגיו של ווילסון ניתן לזקוף לשיתוף הפעולה עם התופס די קיי מטקאלף, שבעונתו השניה בקבוצה עובר את רף ה-1000 יארדים ועשרה ט"ד, ועקב מבנה גופו הגדול לפעמים נראה בלתי עציר בעליל. במשחקים האחרונים גם ההגנה הצטרפה למשחק, והגנת המסירה שמדורגת אחרונה בליגה בספיגת יארדים, מצליחה לקצץ בחצי את כמות היארדים למשחק בארבעת המשחקים האחרונים. האם זה כתוצאה משיפור אמיתי או כתוצאה ממפגשים עם קבוצות הבית המזרחי והג'טס? המשחק מול הראמס יכול לתת תשובה טובה לשאלה זאת.

גם היריבה שמנגד נמצאת בתקופה טובה משלה, ובאם הראמס מנצחים את ההתמודדות הם יהיו רחוקים ניצחון אחד מאליפות הבית, בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות, מאז נטל שון מקווי את מושכות האימון של הקבוצה. הפסד לעומת זאת, יכול לגרום לפספוס הפלייאוף במחזור האחרון, עם מאזן זהה לעונה שעברה. בסיום המחזור נוכל לדעת האם דווקא ההפסד לג'טס במחזור האחרון יהיה מבחינת הפסד אחד יותר מידי. גורל המשחק יהיה בידי ההגנה, עד כמה ילחיצו ארון דונלדס וחבריו את ווילסון, וימנעו ממנו את המסירות שהוא כל כך אוהב לסוללת התופסים שלו.

נתון מעניין – הגנת הראמס ספגה פחות מ-300 יארדים בשמונה משחקים העונה, התקפת הסיהוקס לא ירדה מ-300 יארדים בשום משחק.

תחזית – משחק עם משמעויות פלייאוף עבור שתי הקבוצות, בעיקר לראמס. אחרי ההפסד הבלתי צפוי לג'טס, עומדים שחקני הראמס בפני מבחן אופי לא פשוט כלל, מול יריבה שתשמח להרוס להם את כל העונה. המשחק הקודם ביניהן היה בשליטת הקבוצה הביתית מלוס אנג'לס, והדיח את הסיהוקס מראשות הבית. ההימור שלנו שההיסטוריה תחזור על עצמה, ניצחון לראמס.

גרין ביי פאקרס (3-11) – טנסי טייטנס (4-10) (גרין ביי, יום ב 03:20)

איזה מפגש אש מצפה לנו בגרין ביי הקפואה, בין מובילת הבית הצפוני ב-NFC למובילת הבית הדרומי ב-AFC. אבל בעוד שהפאקרס הבטיחו את אליפות הבית בפעם השניה ברציפות, הרי שהטייטנס במירוץ צמוד עם הקולטס על אליפות הבית, ועדיין לא הבטיחו מקום בפלייאוף. זה לא אומר שגרין ביי תעלה עם המחליפים, משום שהמאבק על המקום הראשון בחטיבה כולה בעיצומו, מקום שמבטיח את שבוע החופש הכל כך חשוב בפלייאוף. הפאקרס יעלו עם הרכבם החזק ביותר, וארון רוג'רס יוביל התקפה מאוזנת מול אחת מההגנות החלשות בליגה כולה, בעיקר כנגד המסירה.

הטייטנס כאמור צריכים את הניצחון על מנת לא להסתבך קשות במאבק הפלייאוף, ובהנחה שההגנה לא ממש תצליח לעמוד בפני ההתקפה הדורסנית של האורזים, ולשם כך יצטרכו ריאן טנהיל ודריק הנרי להיות בשיאם, ולשים נקודות, והרבה, על לוח התוצאות.

נתון מעניין –  זאת הפעם השלישית בלבד בתולדות הליגה ששתי קבוצות עם ממוצע של מעל 30 נקודות למשחק, נפגשות במחזור ה-14 או מאוחר מכך. בפעמיים הקודמות ניצחו הקבוצות האורחות, שאף זכו בסופרבול בסיום העונה.

תחזית – בשנתיים האחרונות הפאקרס הפסידו רק פעמיים בבית, כולל בפלייאוף, גם מול ההתקפה שהשיגה הכי הרבה נקודות העונה לא תשמוט גרין ביי את הניצחון הביתי, ותבטיח לעצמה את המקום הראשון בחטיבה כבר השבוע.

ניו אינגלנד פטריוטס (8-6) – בפאלו בילס (3-11) (פוקסבורו, יום ג 03:15)

אלופת הדיוויז׳ן היוצאת פוגשת את אלופת הדיוויז׳ן הנכנסת, ומי שמתכוונת להיות השליטה החדשה של בית הAFC מזרח בשנים הקרובות. הפטריוטס נפרדים מרצף ההופעות בפלייאוף הארוך בהיסטוריה (11 שנים) עם הדחה מוקדמת וצפויה, שהגיעה בעקבות ההפסד המאכזב לדולפינס בשבוע שעבר. הסימנים כבר נצנצו היטב בשנה שעברה, העזיבה של בריידי ושל המון שחקני מפתח בהגנה (קולינס, ואן-נוי, הארמון) המשיכה את המגמה, וכששמונה שחקנים הודיעו שלא ייטלו חלק בעונת המשחקים הקרובה בשל הנגיף, דרכם של הפטריוטס לתחתית הליגה הייתה סלולה. כעת, עם מאזן שדוחק אותם לאמצע הטבלה, בניו אינגלנד יכולים רק לקוות למזל שיוביל אליהם את אחד הקווטרבקים הבכירים בדראפט הקרוב. קשה לי להאמין שמישהו במועדון בונה על ניוטון לשנים נוספות.

בפאלו ניצלה היטב את הסיטואציה הנדירה עם טרייד אדיר בקיץ על סטפון דיגס, שהשילוב שלו יחד עם ג׳וש אלן הפך את בפאלו לאחת הקבוצות המלהיבות בליגה, ומי שמאיימת להיות הסוס השחור בפלייאוף של קבוצות העלית. 25 שנות בצורת נשברו בשבת שעברה כשהבילס פירקו את הברונקוס לחתיכות והבטיחו את המקום הראשון בבית, וחשוב מכך – ביתיות בווילד קארד. ערב המחזור הבילס מדורגים במקום השני בAFC שגם מבטיח להם הימנעות ממפגש עם קנזס עד גמר החטיבה. העבודה של שון מקדרמוט ראוייה לכל השבחים, ועם קווטרבק צעיר וכל כך מוכשר – תתכוננו להתרגל למציאות החדשה בבית שהיה המשעמם ביותר בשני העשורים האחרונים. הערב, בכושר הנוכחי של הבילס ועם הירידה המוראלית בפאטס – בפאלו יוכיחו בפוקסבורו מי מלכי הבית החדשים.

אני יכול להעריך שהפטריוטס יישחקו בהילוך שני ונקבל משחק חלש מאוד. בפאלו איכותית יותר כמעט בכל הפרמטרים, וכשניצחון במשחק חשוב יותר לקבוצה ממדינת ניו-יורק אנו נקבל את ניצחונם ה12 העונה.