הסופרסטארים – העשיריות של הופס ו – ESPN , ומה שווים החוזים הגבוהים ב – NBA/שחר אלוני

הסופרסטארים – העשיריות של הופס ו – ESPN , ומה שווים החוזים הגבוהים ב – NBA/שחר אלוני

מיהם הסופרסטארים בליגה? בשבועות האחרונים נעשו מספר דירוגים של שחקני ה NBA, אשר מבוססים על בחירה של מתעניינים בתחום. הדירוג של ESPN נעשה על ידי מומחים לליגה, והדירוג של "הופס -באזר ביטר" נעשה על ידי כעשרים מתעניינים "כבדים" בליגה מארבעה אתרים שמתמחים בכך.
אתמקד ב 25 בחירות הראשונות, ונתחיל בעשיריה הראשונה:

ESPN – לברון, דייויס, יאניס, דונצ'יץ', קוואי, דוראנט, לילארד, קרי, הארדן, יוקיץ'
הופס – – לברון, יאניס, קוואי, דייויס, דונצ'יץ', הארדן, דוראנט, יוקיץ', קרי, לילארד

אפשר לראות שהעשיריות זהות לגמרי, מלבד שינויים קלים בסדר. כמו כן החמישיה הראשונה זהה לגמרי, מלבד הבדלים בסדר.

בחירות 11-25:

ESPN – טייטום, באטלר, אדבאיו, אמביד, פול, סימונס, בוקר, מיטשל, ציון,
ג'ורג', מארי, ביל, טאונס, סיאקם, ארווינג

הופס – באטלר, טייטום, מיטשל, טאונס, בוקר, פול, ארווינג, אדבאיו, ביל,
מארי, ג'ורג', גובר, סימונס, יאנג, ווסטברוק

גם כאן אפשר לראות דמיון רב בין הקבוצות, כאשר 12 שחקנים חופפים מתוך 15, ורק 3 לא חופפים (אמביד, ציון וסיאקם, לעומת גובר, ווסטברוק ויאנג). אם הייתי עוצר ב 26 במקום ב 25, החפיפה היתה עוד יותר גדולה (סיאקם וגובר היו נחפפים). כמו כן אמביד חסר ברשימה השניה בגלל סוג של טעות טכנית, וציון חסר בה כי לא עבר קריטריון מסוים של השתתפות שלא היה ברשימה הראשונה.

המסקנה מכל זאת היא שיש קונצנזוס די רחב, ואולי מפתיע בדיוקו, בין שני הסקרים. אנשים מסתכלים על הליגה ומזהים בצורה ברורה מי השחקנים המובילים בה, ואפילו עם חלוקה מסוימת לעשיריות שהיא כמעט עקבית.

איך כל זה מתחבר לחוזים הגבוהים בליגה?
בלינק הבא אפשר לראות את הנתונים:
https://www.basketball-reference.com/contracts/players.html

עברתי על הרשימה לטובת חלוקה מסוימת לקטגוריות כדי לבחון באופן ראשוני את השאלה האם החוזים הגדולים בליגה מוצדקים. הייתי צריך לעצור איפה שהוא אז המספר שנבחר הוא כל החוזים מעל 20 מליון לעונה. הרשימה הרלוונטית היא של העונה הקרובה 2020-21 אבל הוספתי גם את החוזים שאנחנו יודעים שנחתמו ומתחילים רק בעונה הבאה, כמו של יאניס, גובר ואדבאיו(אותם החשבתי לפי החוזה של העונה הבאה), ועונים על הקריטריון של מעל 20 מליון לעונה, וזאת כדי להכליל חוזים רלוונטיים ברשימה, אם שכחתי מישהו שחתם בימים האחרונים, תגידו.
עשיתי גם חלוקה מסוימת לקטגוריות, מוזמנים להעיר הערות על החלוקה, שכן היא מבוססת על התרשמותי הלא מקצועית מכושרם הנוכחי של השחקנים 🙂 –
א – סופרסטארים: השחקנים המובילים בליגה, שציוות של שניים מהם ביחד יוצר מועמדת או מועמדת בכירה לאליפות (דוגמה – דייויס, ארווינג).
ב – אולסטאר או קרוב: שחקן שהוא לא סופרסטאר, אבל הוא שחקן חמישיה חשוב שמתאים להיות צלע שלישית בקונטנדרית בכירה (דוגמה – בראון, גובר).
ג – שחקן חמישיה בקבוצה טובה או מחליף בכיר: מי שלא נכנס לשתי הקטגוריות הראשונות אבל יכול להיות שחקן משמעותי בקבוצה טובה (דוגמה – קונלי, לאב)
ד – שחקן רוטציה משני: שלא מצדיק חוזה גדול (דוגמה – באטום)

בשלב הזה אפשר להסתכל על רשימת החוזים הגבוהים בליגה. לשם נוחות נחלק לשתי קבוצות:
חוזים מעל 30 מליון:
א – קרי, הארדן, לברון, דוראנט, תומפסון, באטלר, קוואי, ארווינג, דייויס, לילארד ויאניס
ב – גובר, אדבאיו, ווסטברוק, פול, קמבה, טוביאס האריס, מידלטון, ג'ורג', אנגראם
ג – קונלי, קווין לאב, גריפין, ג'ון וול (השניים האחרונים יתכן שיוכיחו בקרוב ששייכים לקטגוריה ב')
ד –

אפשר לראות שבמובן הזה, רוב החוזים של מעל 30 מליון הם "מוצדקים", כלומר ניתנים בדרך כלל לשחקנים בכירים משתי הקטגוריות הראשונות שכוללות לדעתי 20 או אפילו 22 מתוך 24 חוזים.

חוזים של 20-30 מליון:
א – אמביד, בוקר, טאונס, מארי, ביל, יוקיץ'
ב – לאורי, הייווארד, וויגינס, פורזינגיס, מקולום, סימונס, סיאקם, דיאנג'לו, דרוזן, ג'רו הולידיי, ווצ'ביץ', אולדריג', בראון, דריימונד גרין, אולדיפו, ברוגדון, ואן וליט
ג – בארנס, הורפורד, אדאמס, דראמונד
ד – באטום, אוטו פורטר

אפשר לראות שבמובן הזה, רוב החוזים של מעל 20-30 מליון גם הם מוצדקים, כלומר ניתנים בדרך כלל לשחקנים משתי הקטגוריות הראשונות שכוללות לדעתי 23 מתוך 29 חוזים.

בסך הכל אפשר לראות שאין יותר מדי חוזים גבוהים מופרכים בליגה שניתנים לשחקנים שהתרומה שלהם משנית. זה קורה רק לעיתים רחוקות. גם אם ממשיכים הלאה ברשימה, צריך לעבור עוד כמעט 15 חוזים כדי להגיע לדיאנג שמרוויח 17 מ' לעונה ואולי לא מצדיק זאת. אפשר כמובן לטעון שכל החוזים בליגה מנופחים מדי (לאורי למשל מרוויח יותר ממסי, תקנו אותי אם אני טועה) אבל זה כבר דיון אחר שקשור למבנה השכר בליגה, שמתגמל יפה את השחקנים.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. מסכים לגמרי. תודה רבה שחר.
    .
    נקודות נוספות, שצריך לקחת בחשבון:
    .
    א. מועד החתימה – ההבדלים בתקרת השכר גורמים לכך שמי שחתם לפני שנתיים או שלוש מרוויח, בדרך כלל, מעט יחסית למי שחתם זה עתה. כך למשל דייויס קיבל משהו כמו 27 מיליון בעונה החולפת, למרות שהיה ברור שהוא שווה יותר מזה. כלומר בכל נקודת זמן תמיד יהיו כמה אנדרפייד.
    .
    ב. אפשרויות הקבוצה – לרוב הקבוצות כמעט "אין ברירה" אלא לשלם "יותר מדי" לשחקנים טובים כדי שיגיעו אליהם, בין אם כשחקנים חופשיים (הייווארד בשרלוט), ובין אם כדי להשאיר שחקנים אצלם (גובר ביוטה), וזה גורם לשחקנים מסוימים להיות אוברפייד. קבוצות אחרות מושכות שחקנים ולכן יכולות לשלם פחות – באטלר היה מרוויח יותר בפילי מאשר במיאמי. כנ"ל קוואי בטורונטו. אז בכך שהם עוברים לקבוצות נחשקות הם מאבדים חלק מהמשכורת.
    .
    ג אורך החוזה – יש סופרסטארים שמעדיפים לשמור על האופציות שלהם פתוחות וחותמים ל1+1 או 1+2 ואז מרוויחים פחות ממה שהיו מרוויחים בחוזה ארוך טווח.
    .
    בסיכומו של דבר, רוב השחקנים האלה שווים את הכסף, וההפרשים ביניהם, שנובעים מכל האילוצים והסיבות דלעיל, לא נראים לי משמעותיים.

    1. מה שאתה קורא לו הבדלים בשכר הם בעיקר הבדלים בותק. העליות בתקרה מפוצות לרוב על פי העלייה המדורגת בחוזים (לפחות במקרה של המקס זה נכון). הסיבה למשל שדיוויס היה על חוזה של 27 מיליון בעונה שעברה היא כי הוא היה על חוזה של 25% ולא של 30%. אז הייתה קפצה אחת משמעותי בתקופת החוזה שלו ולכן זה יוצא טיפה פחות מה-27+ מיליון המקבילים.

  2. לא מסכים עם הקביעה שהחוזים מוצדקים. יש תרבות בנ.ב.א שמשמרת פער בלתי ניתן להסבר בין כוכבים למשלימים.
    הכוכב יקבל חוזה מטורף והמשלימים יחתמו על מה שנשאר. אם יהיה להם מזל וימצאו קבוצה שצריכה להתרומם מהקרשים ויש לה מרווח עד לתקרה זה יהיה חוזה גם של 10 מיליון ואם לא, אז הם יחתמו על מינימום.
    בסוף, כמו בכל הקפיטליזם, חוזרים להיצע וביקוש.

    1. תודה יאיר על ההערה
      כן, יש פערים, אבל זה די רציף. יש 450 שחקנים בליגה בערך, יש כ 50 שמרוויחים מעל 20 מ' יש עטד הרבה בטווח של 15 עד 20 וכו'
      יש גם רוקיז ויש וטרן מינימום , שזה כמה מליונים לשחקנים ותיקים, עדיין סכום יפה סהכ

    2. לא נכנס למאבק בקפיטליזם. אבל בשיטה הנוכחית הכוכבים גם אחראים על רוב ההכנסות, כנראה ביחס גדול אפילו יותר מהפער בשכר

  3. יש קצת בעייתיות בכך שאתה מסתכל רק על חוזים לעונה הקרובה. החוזה של כריס פול למשל – 41 מיליון לעונה הקרובה זה עוד נסבל איכשהו. אבל 44 מיליון אופציית שחקן לעונה שאחרי זה כבר מוגזם, אפילו אם הוא ישמור על היכולת המצויינת שלו ולא תהיה נפילה. אצל ראס, ג'ון וול, קליי ואולי גם פול ג'ורג' המצב דומה עם חוזים ארוכים מדי שיהוו נטל כבד על הקבוצה בשנים המאוחרות (או שחלקם מהווים נטל כבר עכשיו). בנוסף יש לך מקרים כמו החוזה של טוביאס האריס שגרם לפילי לוותר על באטלר או אחד כמו של קווין לאב שתוקע את קליבלנד בבינוניות. כך שהמספרים זה לא תמיד הכל במקרה הזה.

    1. מסכים סהכ לדבריך,
      את לאב רשמתי כחוזה שכרגע לא מוצדק, לגבי האחרים נראה עוד שנה או שנתיים אם יהיו לא מוצדקים. גורג הוא סהכ בשיא הקריירה ופול נחשב לשחקן שמשדרג קבוצות, גם אם בפרמיה מסוימת בשכרו

  4. לדעתי צריך לבטל את המקס לשחקנים, שקוואי יקבל 60 מיליון כמו שהוא שווה (סתם אני זורק, לא חשוב השחקן והמספר) ופול ג'ורג' נניח יקבל פחות, ובטח שה"אדביו'ס" של הליגה

  5. טור מעניין, תודה רבה. בגלל שהמבנה שכר בדרך כלל יציב ומייצג את המצב בליגה, אחד הדברים הכי קריטיים זה לנצל חלון של חוזה של רוקי ממש טוב ולהחתים עוד כוכבים ליד. בוסטון פספסו את החלון הזה עם טייטום ובראון (חמישיה עם קיירי, גורדון והורפורד = 5 אולסטארים בעבר/הווה/עתיד), אטלנטה, נ"א, ממפיס ודאלאס נמצאות בו
    נ"ב – נראה לי מסי זה בערך 80 מיל $, אבל בוא נאמר שאין מה לרחם על אוטו פורטר

    1. תודה, מסכים לגמרי לגבי החלון של הרוקיז. דאלאס צריכה לנצל זאת בהחלט.
      בדקתי עכשיו
      מסי כ 30 מליון
      אמבפה כ 20 מליון

    2. המשכורת של מסי היא 26000000 אירו בשנה (לפי שכר של חצי מיליון אירו בשבוע) וזה שווה 31687956 ועוד טיפה דולרים בשנה.
      אבל את רוב המשכורת שלו מסי מרוויח מפרסומות וייצוג של מותגים כך ש80 מיליון בשנה זאת כנראה הערכת חסר.

      1. ברור, תודה על הנתונים
        מבחינת משכורות ללא פרסומות הוא קצת מעל לאורי, מעניין
        פרסומות יש אני מניח גם לכוכבים בארהב

    1. תודה, בשמחה.
      לגבי הורפורד יכול להיות, נתתי לו קרדיט שהסיטואציה בפילי הפילה אותו. נראה בקרוב מה יהיה

  6. מעניין מאוד.
    יש כמה שחקני דרג ב-ג שקיבלו חוזים מופרכים. כפי שאמרו לפני, זה תלוי סיטואציה.
    בעיניי היכולת לחבר שלד מצוין שירוץ כמה שנים עם פיירול סביר היא אמנות של ממש.

    1. תודה,
      כן, זו אומנות.
      לגבי החוזים, כל קבוצה נותנת חוזה מקס למישהו, לפעמים שניים, אז יש בליגה איזה 40 חוזי מקס, ורק 10-15 סופרסטארים

  7. בסד
    תודה רבה, מעניין. הבעיה היא עם חוזים ארוכים וגבוהים, בדר'כ מקס לשחקנים מ 3 ומעלה.
    המשכורות שלהם נהיות ממש מטורפות, בשנים האחרונות, והיכולת בירידה.
    אם קוואאי עוזב בחינם את. קליפרס עוד שנה, הם עלולים ליפול לתהוצות תוך שנתיים שלוש,
    עם שחקנים מבוגרים על חוזים גבוהים, וכמעט בלי בחירות דראפט.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט