עוד שבוע עבר במכללות וראיתי מספיק עד עכשיו כדי לנבא שהדראפט הקרוב הולך להיות מצויין, לפחות בצמרת, ושג'יילן סאגס מגונזאגה הולך להיות שחקן נבא נהדר, כנראה גם כוכב.
.
משחק/שחקן השבוע:
גונזאגה מול אוהיו. המדורגת מספר 1 מול מספר 3. המשחק של גונזאגה מול ביילור המדורגת שנייה לפני שבועיים לא התקיים למרבה הצער. גונזאגה נאלצה לבטל את כל המשחקים שלה בשבועיים האחרונים בגלל מקרי קורונה. אז השבוע היא חזרה סוף סוף ושיחקה את המשחק הרביעי שלה בסך הכל, אחרי שאפילו לא התאמנה במשך שבועיים. אבל היא לא הייתה צריכה זמן להוריד את החלודה. אוהיו קבוצה מצויינת, אבל גונזאגה עדיין לקחה את זה די בקלות, כשהיא קולעת 99 נקודות. אז גונזאגה שיחקה רק 5 משחקים עד עכשיו, אבל בשלושה מהם היא ניצחה די בקלות קבוצות טופ-10, שכולן ניצחו את שאר המשחקים שלהן. מי יעצור אותה? אולי וילאנובה, המדורגת שישית, עם קצב המשחק הנמוך שלהם, בשבת הקרובה? לא נראה לי.
גונזאגה היא קבוצה נהדרת עם מעט מאוד חורים ושחקנים נהדרים. זה כולל שני חוורי עור אמריקאים – קורי קיספרט הנהדר ודרו טימי, הפורוורד עם הלוק של כוכב פורנו משנות השבעים והמובים של לואיס סקולה – ועוד שורה של שחקנים בינלאומיים משובחים.
אבל מוביל אותה, תרתי משמע, שחקן עם כישרון יוצא דופן: הרוקי ג'יילן סאגס. כתבתי כבר אחרי המשחק הראשון שלו שסאגס נראה לי כמו מועמד רציני לבחירה הראשונה בדראפט הקרוב. רוב הסקאוטים עדיין מעדיפים את קייד קאנינגהאם, ואפשר להבין למה לאור הכישרון הייחודי של קייד שמגיע ארוז עם גוף חזק, גובה (2.03) ומוטת ידיים (2.13) יוצאי דופן. אבל כל פעם שאני רואה את סאגס אני פחות בטוח. מול אוהיו הוא הראה שגם בתחום שבו יש יותר סימני שאלה, הקליעה מבחוץ, יש לו פוטנציאל נהדר. 7 מ-10 משלוש, רובן פול-אפ מכדרור. פשוט יש לו הכל. מהירות, אתלטיות, כח, ויכולת מסירה נהדרת. בנוסף, עושה רושם שגם האופי טוב – הוא אסרטיבי אבל לא אנוכי, וגם שומר ונלחם בהגנה. מסוג השחקנים שכשהם על המגרש העיניים שלך מתהפנטות עליהם. אז אם גם הקליעה שם, וכרגע זה לגמרי נראה ככה, באמת שקשה למצוא חורים במשחק שלו. כבר היום הייתי לוקח אותו לקבוצה שלי לפני חצי מהרכזים בליגה ותוך שנתיים שלוש הוא יכול לדעתי להגיע לטופ-10 של העמדה ב-נבא. ג'ה מוראנט, מאחוריך!
בצד השני, אצל אוהיו, ראינו שוב את שחקן השנה הבלתי מעורער במכללות (אפשר כבר לסגור עניין ולחלק את הפרס על שם ג'ון וודן), הסנטר לוקה גארזה, עם עוד יום במשרד של 30 נקודות יעילות. בעיני חייבים להתחיל להתייחס אליו כאל פרוספקט רציני לדראפט, אולי אפילו כבחירת סיבוב ראשון, למרות המגבלות האתלטיות. הכח, עבודת הרגליים הנהדרת, הטאץ' הנפלא, היכולת ההגנתית האנדרייטד (חוסם טוב מאוד), ובעיקר היד שהוא מראה מבחוץ (קולע 2 שלשות למשחק ב-62% עד עכשיו). הקלילות שבה הוא משיג נקודות היא לדעתי לא משהו שהולך פשוט להיעלם בליגה של הגדולים, גם אם ברור שיהיה לו שם הרבה יותר קשה. עד עכשיו הוא עומד על 30 נקודות ו-70% מהשדה ב-26 דקות למשחק.
.
דראפט 2021
איך נראים עד עכשיו הכשרונות האחרים מלבד סאגס, כשאנחנו קרוב לחודש לתוך העונה?
קייד קנינגהאם ממשיך להיראות פחות או יותר כמו השחקן שציפו שיהיה. וזה בכלל לא רע. 19 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק. רק 4 אסיסטים, אבל הוא משחק בקבוצה חלשה ואין לו הרבה למי למסור. זה גם מסביר, לפחות באופן חלקי, את אחוזי הקליעה הלא מרשימים בינתיים. הוא לוקח על עצמו יותר מדי כמסיים וזה לא אמור להיות התפקיד שלו ב-נבא. כאמור, בעיני סאגס מרשים יותר והייתי לוקח אותו ראשון, אבל יש כאן שני שחקנים שאמורים להיות שניים מרכזי העתיד הטובים בליגה. בהחלט פרס ראוי אחרי שנה שבה אנתוני אדוארדס נלקח ראשון כברירת מחדל.
גם אוון מובלי, הגבוה הטוב בדראפט, נראה בינתיים טוב מאוד. 18 נקודות ו-9 ריבאונדים באחוזים מצויינים (44% משלוש) והגנה מרשימה (3 חסימות למשחק) הופכים אותו לאיום משמעותי על המקום הראשון בדראפט הקרוב. הוא מאוד מובילי, אקטיבי ומוכשר. עוד שחקן שהיה בקלות הבחירה הראשונה אם היה נופל בדראפט 2020.
מעבר לשלושה הללו, שנראים די מוכנים לשחק עם הגדולים, רואים את הגיל וחוסר הניסיון על הצעירים המוכשרים האחרים, כשרובם מראים ניצוצות יפים לצד חוסר יציבות. למשל אלו של קנטאקי:
.
קנטאקי בצניחה חופשית
כתבתי על קנטאקי לפני תחילת העונה כקבוצה מוכשרת אבל חסרת ניסיון ועומק. כמו אחרים, חשבתי שהכישרון יספיק ברוב המקרים כדי לנצח. וזה באמת נראה ככה במשחק הראשון, עם ניצחון גדול על מורהד סטייט. אבל אחריו הגיעו 5 הפסדים רצופים (!), כולל לקבוצות לא מדורגות כמו ריצ'מונד, ג'ורג'יה טק ונוטר-דאם. ללא ספק פתיחת העונה הגרועה אי פעם לקאליפרי, שגם מעמידה בספק רציני את ההשתתפות של הקבוצה בטורניר המכללות השנה. הרכז הרוקי, דווין אסקיו, התגלה כלא מוכן, או פשוט לא מוכשר מספיק להיות רכז ראשון בקבוצה עם שאיפות. בהתאם, הם משחקים כדורסל אנוכי וחסר תיאום, אולי כמצופה מקבוצה שחוברה לה יחדיו רק השנה, מוסרים רק 11 אסיסטים למשחק (אף שחקן לא מוסר יותר משלושה), מאבדים המון, ובעיקר לא מסוגלים לקנות שלשה (24% משלוש עד עכשיו).
שני הרוקים המוכשרים, בוסטון וקלארק מובילים את הקבוצה בנקודות, אבל קולעים באחוזים לא טובים וגם הם מאבדים יותר משמוסרים. אז איך זה ישפיע על מניות הדראפט שלהם? האם הם הולכים להיפלט מהלוטרי או אפילו מהסיבוב הראשון? כאן נכנס לדעתי לתמונה מה שאני קורא לו "אפקט קנטאקי". לא מעט שחקנים מוכשרים מאוד נראים בקנטאקי פחות טוב משהם נראים אחר כך ב-נבא. אנתוני דייויס, קא"ט, באם אדבאיו, דווין בוקר, ג'מאל מרי, שרגא, טיילר הירו, ד'ארון פוקס, ולפניהם גם דמרקוס קאזינס וראג'ון רונדו לא נראו כמו כוכבי ה-נבא שהם היום כששיחקו בקנטאקי. אצל חלקם הכישרון עדיין היה ברור והם נבחרו גבוה (דייויס; קא"ט) למרות שורה סטטיסטית סבירה בלבד. אחרים, כמו אדבאיו, בוקר, מרי, שרגא והירו נחשבים כיום לגניבות דראפט (רובם נבחרו בעשירייה השנייה). יש מצב שטייריס מקסי, הבחירה של פילדלפיה בדרפט האחרון, יהפוך לשם נוסף ברשימה הזו.
האם זה גם המקרה של בוסטון וקלארק? קשה לדעת בוודאות. אחרי הכל, היו במשך השנים גם לא מעט נפילות שיצאו מקנטאקי (קווין נוקס מישהו?). אבל מה שברור זה שאסור להסיק מסקנות חותכות מדי, בטח לא בשלב מוקדם כזה. צריך לתת לפרשמנים של הווילדקאטס זמן להסתגל ואני מאמין שבהמשך השנה גם הם וגם הקבוצה ייראו טוב יותר. נדמה לי שרוב הסקאוטים כבר למדו את הלקח ומודעים לאפקט קנטאקי.
.
הבייבי בולס מככבים!
25 שנה אחרי הריצה הנפלאה ההיא, הילדים של מגיעים. זה לקח קצת זמן, אבל העונה הזו הבייבי בולס פורצים. ולא, אין כאן איזה בן צעיר של מייקל (ומזל שלא).
נתחיל מהמוכשר ביניהם, רון הארפר ג'וניור. פתיחת עונה נפלאה לקלעי המצויין (1.98) בשנתו השלישית במכללות, עם 24 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק בששת המשחקים של ראטגרס הבלתי מנוצחת. הוא קולע כמעט 4 שלשות למשחק ב-53%, לא מאבד כמעט, ונראה כמו שחקן נבא לגיטימי.
גם סקוטי פיפן ג'וניור, הסופומור של ונדרבילט, פתח את העונה נהדר. למרבה הצער, סקוטי הצעיר לא קיבל את הגובה של אבא (רק 1.85). אבל הכישרון בהחלט שם. בארבעה משחקים עד עכשיו הוא עם 22 נקודות ו-5 אסיסטים למשחק. האחוזים לא משהו וקשה להאמין שזה יוביל ל-נבא, אבל יפה לראות אותו מככב.
ואחרון דניס רודמן ג'וניור (ממש אוהבים את עצמם החבר'ה). פורוורד כמו אבא, 1.98. קולע רק 5 למשחק בוושינגטון סטייט מהפאק-12, אבל מראה שיפור הדרגתי. מי יודע, גם לאבא לקח שנים להפוך למפלצת ריבאונד והגנה.
ואם כבר בבנים עסקינן, במשחק של גונזאגה הערב מול נורת'ווסטרן סטייט, עלה מהספסל של הקבוצה המפסידה לא אחר מיובאן זלינבאבא—בנו של הסבתא הירוקה האגדית—שגדל בנוער של הגליל. נתן הופעה לא רעה האמת עם 7 נקודות וכמה מהלכים יפים. יוכל להגיד פעם לנכדים הירוקים ששמר על ג'יילן סאגס.
.
המייפל חוזר לאופנה
בדראפט האחרון, לראשונה מזה עשור, לא נבחר אף קנדי בשני הסיבובים. חלק מזה היה תוצאה של דראפט שיא ב-2019, עם 6 בחירות מייפל, בנוסף ללו דורט שלא נבחר ושחקנים כמו אושה בריסט (טורונטו) וקייל אלכסנדר (מיאמי), שהגיעו לליגה בלי להיבחר. אבל בנוסף, זה היה מחזור פרשמנים קנדי חלש ושחקנים בשנתם השניים כמו איי ג'יי לוסון ואנדרו נמבהארד, לא הצליחו לעשות את הקפיצה המיוחלת.
השנה, מחזור הפרשמנים הקנדי טוב יותר. בן מתורין מאריזונה וג'וש פרימו מאלאבאמה מראים ניצוצות חיוביים. אבל שניהם צעירים ועולים מהספסל, כך שלא סביר שיעשו מספיק כדי להיבחר בדראפט הקרוב.
ועדיין, בהחלט יש לקנדים מה להציג השנה בליגת המכללות. בשנה שעברה רק שלושה קנדים קלעו 15 ומעלה למשחק. השנה יש בינתיים 15 כאלו. הנה בקצרה כמה שלדעתי מעניינים במיוחד:
מרקוס קאר (1.88), הרכז הנפלא של מיניסוטה, נותן עונת ג'וניור נפלאה עם 24 נקודות ו-6 אסיסטים למשחק באחוזים טובים מכל הטווחים. קאר היה מצויין כבר בשנה שעברה ליד הסנטר דניאל אוטורו, שנבחר בדראפט על ידי הקליפרס. אבל השנה הוא עשה עוד קפיצה ומוביל את הגולדן גופרס המוגבלים משהו לפתיחת עונה מצויינת. רכז חזק, שקולע מכל הטווחים ויכול ליצור לעצמו ולאחרים מצבי זריקה. לא אתלט מדהים, אבל ארוך ועם שליטה נהדרת בכדור ובקצב של המשחק. שווה לדעתי צ'אנס כרכז נבא מחליף ואולי אפילו יותר יום אחד.
דלאנו בנטון (2.06) גם הוא נותן שנת פריצה בנברסקה, אף היא מהביג-10. שחקן שחשבתי שהוא מסקרן למדי בתיכון אבל לא קיבל הרבה הזדמנויות כפרשמן בווסטרן קנטאקי והחליט לעבור לעבור לנבראסקה. בנטון הוא רכז במשרה מלאה (כן, בגובה 2.06 ועם מוטת ידיים מרשימה), שעושה קצת מהכל. לא מנתר גדול, אבל מאוד נייד, עם צעדים ארוכים, שיודע לחדור ולסיים יפה בעצמו או להוריד כדור לשחקן פנוי. רק השבוע הוא רשם טריפל דאבל ב-21 דקות של משחק (מול קבוצה חלשה) ובסך הכל עומד עד עכשיו על 14 נקודות, 8 ריבאונדים,ו-6 אסיסטים למשחק, כשהוא מוסיף על זה 2 חטיפות ו-1.5 חסימות. יש מי שכבר מתחיל לדבר עליו כפוטנציאל לסיבוב הראשון בדראפט, אבל אני קצת מודאג משני אספקטים במשחק שלו. קודם כל, הוא רזה מאוד ובהגנה מתקשה קצת מצד אחד מול שחקני חוץ מהירים ומצד שני שחקנים עם מאסה מזיזים אותו מהדרך. מעבר לזה, הקליעה מבחוץ לא טובה כרגע. הוא זורק, אבל קולע בפחות מ-30% והמכניקה של הזריקה לא יציבה. יצטרך לדעתי לשפר את שני האספקטים הללו משמעותית כדי לקבל צ'אנס של ממש בליגה הטובה בעולם.
כריס דוארטה (1.98), גארד מאורגון ובמקור ממונטריאול, הוא המבוגר שבחבורה. כבר בן 24 והתקרה שלו די ברורה. אבל שחקן הגנה מצויין, אולי הכי טוב בפאק-12, עם קריאת מצבים מצויינת ואינסטינקטים טובים (2 חטיפות למשחק השנה אבל בשנה שעברה היו לו גם משחקים של 8 חטיפות). לא עושה שום דבר באופן מבריק ולפעמים קצת פאסיבי (אתלט ממוצע ולא חזק מאוד), אבל יציב, קבוצתי, ויש לו תפקיד מוגדר ב-נבא כ-3-אנד-די קלאסי (42% משלוש השנה ב-5.5 זריקות למשחק). לצידו בחמישייה של אורגון פותח גם יוג'ין אומורוי, פאוור פורוורד נמוך (1.98) אבל חזק וזריז. אומורוי הוא גם סיניור, ששיחק בראטגרס לפני שעבר לאורגון השנה. וקשה לזהות שמדובר על אותו שחקן. הוא הוריד משמעותית במשקל והפך לזריז ואתלטי יותר, מבלי לאבד מהכוח וגם התחיל לקלוע שלשות אחרי שכמעט לא זרק מהטווח בשלוש השנים שלו בניו-ג'רזי. הוא מוביל את אורגון בנקודות עם 18 למשחק וגם משחק הגנה נהדרת. עדיין, קשה להאמין שזה מספיק ל-נבא בגלל הגובה (לא כולם זאיון), אבל בימינו זה כבר לא בלתי נתפס ואם לא זה, תהיה לו קריירה יפה באירופה. בקיצור, אורגון ממשיכה את המסורת הקנדית מהשנים האחרונות (ברוקס, בושה, ועוד כמה) ועושה את זה יפה.
ומהמבוגרים לאחד הצעירים המפתיעים. זאק אידי (2.24 עם מוטת ידיים של 2.34) הוא סנטר שנגע בפעם הראשונה בכדורסל לפני שלוש שנים בגיל 15 (משום מה התעקש עד אז שהוא רוצה להיות שחקן הוקי… ככה זה כשגדלים בקנדה). פרדו חובבת הגבוהים גייסה אותו כפרוייקט לטווח ארוך. אבל כבר עכשיו הוא מראה כישרון מפתיע ותפוקה נאה (12 נקודות ב-17 דקות למשחק). יש לו תנועה סבירה לשחקן בגודל שלו, הרבה אגרסיביות בצבע (לפעמים יותר מדי; עושה הרבה עבירות תוקף) וגם יד רכה בצבע ומהעונשין (80%), שמרמזת על פוטנציאל לפתח קליעה משלוש. אנשים כמו אידי היו עד לפני עשור מצרך מבוקש ב-נבא, אבל בשנים האחרונות השינוי בסגנון המשחק גירש אותם מהמגרשים. ועדיין, אם ימשיך להתפתח בקצב הנוכחי, תוך כמה שנה או שנתיים הוא הולך להיות סנטר מכללות מצויין שאולי יקבל גם הזדמנות ב-נבא ואם לא, אמור להיות מצרך מבוקש באירופה.
קווינסי גרייר ועמנואל מילר הם שני שחקנים דומים למדי. סמול פורוורדים עם גודל (באזור ה-2.03), אתלטיות טובה, וקליעה מפוקפקת. בשנה שעברה, כפרשמנים בסירקיוז ובטקסס איי אנד אם, שניהם נתנו עונות די מאכזבות, עם אחוזי קליעה רעים מכל הטווחים (שניהם קלעו 14% מהשלוש). השנה לעומת זאת, שניהם פורצים. גרייר עלה מ-7 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק כפרשמן ל-18 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק השנה. גם האחוזים טיפסו: 66% מהשדה ו-43% משלוש (בהשוואה ל-50% מהשדה ו-14% משלוש בשנה שעברה). מילר עשה שיפור דומה להפליא. מ-6 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק כפרשמן ל-19 ו-10 השנה, כשהוא קולע ב-65% מהשדה (40% בשנה שעברה) ו-81% מהעונשין (מגיע לקו 10 פעמים למשחק!) אחרי 60% בשנה שעברה.
הבעייה של שניהם היא שהם כרגע מתופקדים כשחקני פנים ועושים כמעט את כל הנקודות שלהם בצבע. אני לא רואה איך זה יעבוד להם ב-נבא. מבין השניים, אני קצת יותר אוהב את מילר. הוא מגן יותר טוב, מוסר יותר טוב, חודר יותר טוב, ועושה קצת מהכל על המגרש. מסוג השחקנים שאתה תמיד שמח שאיתך בקבוצה. אבל כרגע, למרות שהוא מראה השנה יד טובה מהקו, הוא לא זורק כמעט בכלל מחוץ לצבע. ובגובה שני מטר הוא יהיה חייב לשפר את הקליעה מבחוץ כדי להגיע לליגה של הגדולים. גרייר גם הוא עושה את רוב הנקודות שלו בצבע, כשהוא מנצל אתלטיות טובה וגוף גדול. אבל כאמור, קשה לי להאמין שזה יעבוד לו ברמה הבאה, אז הוא יהיה חייב להראות שהשיפור המשמעותי בקליעה מבחוץ השנה הוא אמיתי ויציב.
יש גם עוד כמה – למשל הסנטר פרדאוס איימק מונקובר, שמוביל את כל ליגת המכללות בריבאונדים או אנדרו נמבהארד, שיש לו חלק חשוב באיך שגונזאגה נראית עד עכשיו והוביל אותה כשסאגס נפצע. אבל העיקרון ברור. מצד אחד, לא מסתמן כאן אף שחקן נבא משמעותי או אפילו בחירת סיבוב ראשון בטוחה. מצד שני, לפחות ברמת המכללות יש הרבה מה לראות לחובבי הכדורסל הקנדים אחרי שנת יובש. והיום גם ה-נבא מתחיל… איך נתמודד עם כל הטוב הזה?
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
22 דצמ 2020 08:15:07אחלה פוסט, תודה רבה ערן, נראה שיש הרבה מקום לטנקינג בנ.ב.א העונה. יוטרדו וותיקי הספרס לאלתר.
Jonathan
22 דצמ 2020 08:40:19אתה חושב שהאגו (או מה שזה לא יהיה) של פופוביץ' יאפשר לו לקחת עונת מנוחה? אולי אפילו לפנות קצת מקום ולשלוח כוכב ותיק תמורת בחירת דראפט לקונטנדרית?
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
22 דצמ 2020 10:49:44חושב לא. בעיקר מקווה. ומקווה שגם הוותיקים רוצים להמשיך הלאה, כבר לא נשאר להם הרבה זמן, וחוץ מפאטי אף אחד מהם לא לקח אליפות.
Jonathan
22 דצמ 2020 08:38:19כל מה שאני צריך שזה מינסוטה יהיו מספיק טובים כדי לא להיות בתחתית ומספיק הם עצמם כדי לא להיכנס לפלייאוף. מתאים לי לקבל בחירת דראפט 6-7 מהמחזור הזה לווריירס.
Smiley
22 דצמ 2020 08:43:40הבייהי בולס באמת בייבי… אלא אם מתכננים שפיפן ג'וניור יתן פרץ גדילה כמו אבא שלו בשנה-שנתיים הקרובות.
הרפר ג'וניור נראה הכי מוכן, אבל הוא משחק כסוג של "גבוה נמוך" סוג של סטרץ' 4, ולא בטוח שזה יספיק לליגה, אבל לאירופה זה יכול בהחלט להספיק
רביד אראל
22 דצמ 2020 12:41:15בדיוק מה שבאתי להגיד על פיפן ג׳וניור 🙂
גם רודמן נתן קפיצה מאוחרת בגובה אבל הבן שלו כמעט באותו גובה כמוהו אז אני מניח שלא
Smiley
22 דצמ 2020 10:35:49https://www.youtube.com/watch?v=9ZFHsj6Hxt8&ab_channel=Swish
דרך אגב, מה קורה עם אהבתם הישנה של הישראלים, קונטיקט?
John
22 דצמ 2020 11:40:40הפריצה הנהדת של באוקנייט תוביל אותו ככל הנראה ללוטרי. אבל זה דראפט קשוח להיכנס ל-14 הראשונים כאשר מחזור הפרשמנים נראה כל כך מוכשר. אבל אין ספק שיוקון כיפים לצפייה.
.
אגב שווה לשים לב לפייג' בקרס הפרשמנית המדהימה בקבוצת הנשים של יוקון שהופכת לתופעת רשת לא קטנה גם בגלל היותה שחקנית מדהימה אך בעיקר סביב המוות של קובי ברייאנט. פייג' היא מעריצת קובי ענקית מילדות שכשקובי וג'יג'י נכנסו לעולם כדורסל הבנות פייג' הייתה השחקנית שג'יג'י הכי העריצה וקובי החל לעקוב אחריה באינסטגרם. מסתבר שקובי יצר עמו קשר ממש בסמוך למותו והם קבעו להתאמן יחד בקיץ לפני עונת המכללות של פייג' (ג'יג'י הייתה אוהדת יוקון גדולה). פייג' הייתה מאוד מרוגשת עד ששמעה את החדשות על מותו של קובי. כהומאג' למספר 24 היא החליטה במשחק הבא לקלוע 24 נקודות בדיוק. היא בסוף פספסה ונתקעה על 22 והיא הפכה לתופעת רשת ענקית עם 600 אלף עוקבים באינסטגרם
ערן
22 דצמ 2020 16:41:36יוקון נראים לא רע השנה, בראשות בוקנייט כאמור. ניצחו לא מזמן בקרב צמוד את USC של אוון מובלי. אבל הם לא הולכים לחזור לימי קאלהון העליזים בקרוב.
John
22 דצמ 2020 10:42:18תודה ערן. ממש תענוג לצפות במשחקי מכללות השנה למעט החלק של האוירה של הקהל, מה שאולי מסביר את הנפילה של קנטקי ודוק שנדחפו לא מעט סביב ההילה התמידית של קמדון וראפ ארנה (עדיין קוראים לזה כך?)
.
אני מסכים ב-1000% לגבי ג'יילן סאגס. הוא הכלאה של דיים לילארד עם השחרור הנהדר בתנועה אחת (אין לו מגבלת טווח במכניקה זו) עם הטוויצ'יות של קיירי בגודל של 4'6. לפני העונה דורג כפרוספקט סיבוב ראשון בגלל שנתפס כקומבו גארד, SG כמו מקסי והיו סימני שאלה בדבר יכולתו לנהל פיק אנד רול. בינתיים הוא עונה עם סימני קריאה וממצב עצמו כבחירה שנייה לאחר קייד. ישנם כאלה המעדיפים את מובלי או גרין עליו, אך בעיני שחקן כזה מגיע לקבוצת NBA באופן נדיר. מה שהכי מדהים זה שהוא עושה את זה בקבוצה מדהימה כך שלא מדובר על שחקן ששם נקודות ריקות בקולג' בינוני שנבנה סביבו ועבורו. אני חייב להגיד שממה שראיתי הוא פרוספקט טוב מג'ה מוראנט ואתה זוכר כמה הייתי על הרכבת של ג'ה בזמנו… הפחד הגדול שלי כרגע זה פציעות (קיבלנו כבר הפחדה כזו העונה).
.
לוקה גרזה יהיה שחקן NBA בודאות בגלל שהוא יכול לקלוע מבחוץ ולתחון בצבע. היכן יבחר זה סיפור אחר אבל לא אחד שמשקף את מה שיעשה ברמה הבאה. ישנם לא מעט קבוצות עם סנטר על הצד הכבד שמשחקים הגנה של drop coverage כמו מילווקי או דנבר. לנאגטס אין אשליות בכך שיוקיץ ישמור באחד על אחד אף גארד. השאלה לגבי גרזה הוא האם הוא חור שחור בצבע או לא, ומה המקסימום טרנסופרמציה שהוא יכול לעשות לגופו לקראת ה-NBA. המספרים שלו עד כה היסטורים ואם ימשיך עם מספרים אלה יתן את אחד מעונות המכללות הטובות בכל הזמנים ובטח הטובה ביותר בעת המודרנית. חשוב לזכור ה-NBA זו חיה אחרת לחלוטין. וורנן קארי ג'וניור היה חיית צבע מטופרת שנה שעברה והבין שאין לו מה למכור בליגה עד שלא יוריד משמעותית במשקל. אוקפור זה סיפור עצוב כי עד היום אני מתמוגג כשאני רואה אותו בפוסט אפים… בעיניי אם גרזה ישיל כ-15 פאונדס לקראת הדראפט ויתייצב סביב ה-250 פאונדס שיאפשרו לו לזוז ביותר חופשיות יהיה אפשר לדבר עליו גם כפרוספקט מעניין ב-NBA
הקוריוז
22 דצמ 2020 12:32:20גם לי הוא הזכיר את דמיאן 🙂
Avri
22 דצמ 2020 12:36:29אני מבין קטן מאוד בכדורסל מכללות (צל'ש למי שיש לו כוח לסבול את הרמה הבאמת נמוכה שם) אבל גרזה פשוט מדהים. יש לו קליעה נהדרת, וכמו שאמרת, למרות הודעות מוקדמות על פטירתו של הסנטר ה'כבד', יש דוגמאות חיות שמשחקות כיום בליגה ולאף אחד מהם (אולי יוקיץ') אין את הקליעה שלו.
ערן
22 דצמ 2020 16:51:30הרמה כאמור משתנה. בחלק מהמשחקים היא לא נופלת לדעתי ממה שרואים בליגת העל הישראלית. כשמביאים בחשבון את פקטור הגיל, מה שכיף זה שאפשר גם לדמיין איך זה ייראה בעתיד. מבין את מי שלא מתחבר לזה. אבל לדעתי העניין הוא בעיקר הקושי למצוא את הידיים והרגליים בין עשרות משחקים ביום ומאות שחקנים שאתה לא מכיר. צריך למצוא סיפור, מכללה/שחקנים לאהוד (כמו שהיה בימי הנפלד ושפר) או משהו כזה. אחרת באמת קשה לעקוב.
הקוריוז
22 דצמ 2020 17:53:53ממש לא רמה של הליגה הישראלית אולי תחתית ליגה לאומית ומטה
Avri
22 דצמ 2020 18:58:15ערן, כמובן שאתה צודק בזה שכיף לדמיין את הכשרונות (גם אם רובם יגמרו בהוד השרון, במקרה הטוב) ולהינות מהאווירה המדהימה. אבל לי זה נראה בעיקר כמו חבורה של שוורים צעירים שרצים לכל עבר בלי הרבה הכוונה, עם ים של רעל בעיניים אבל לרוב גם עם מעט מאוד ארגון, כשרון או יכולת. כיף לא נורמלי לקרוא את הסיקורים שלך בעיקר כי אתה מזקק לי את הכיף וחוסך ממני את השאר.
ערן
22 דצמ 2020 23:36:42לא יודע. קח קבוצה כמו גונזאגה. לדעתי יש שם 5-6 שחקני נבא עתידיים (כמובן שרובם משלימים). והם משחקים כדורסל קבוצתי והתקפי מסודר עם הנעת כדור נהדרת. כמובן שלא כולן גונזאגה, אבל יש לא מעט מכללות שאני נהנה לראות. כמובן שצריך גם להתחבר לשחקנים ולסיפורים האנושיים, אחרת זה סתם חבורת ילדים שרצים על המגרש. אבל זה משהו שנכון לספורט בכלל אני חושב.
רועי ויינברג
22 דצמ 2020 12:27:25יהיה ענק אם פיפן, הארפר ורודמן ג'וניור ישתפו פעולה איכשהו. כיף לקרוא
Avri
22 דצמ 2020 12:37:05זה כנראה יהיה בהפועל הוד השרון בלאומית ב'.
הקוריוז
22 דצמ 2020 12:30:07מעולה. סאגס זה הדבר האמיתי, גם קייד (שם של רדנק לבחור שחור זה מצחיק). גם אני הייתי לוקח את סאגס לפניו אבל בהתלבטות קייד בNBA אמור להיות מפלץ עם הגובה שלו בעמדה שלו אבל חסר לו קליעה מבחוץ לעומת סאגס
ערן
22 דצמ 2020 23:30:09הקליעה של קייד דווקא נראית סבירה. מה שבעיקר חסר לי שם זה האתלטיות והדינמיות שיש לסאגס וגם לטובי הרכזים ב-נבא. ועדיין, זה באמת קרוב.
moody
22 דצמ 2020 12:58:14איווה ולא אוהיו (וגם נורת'ווסטרן בלי סטייט)
ולדעתי ולצערי לוקה גרזה יסיים כמו פרנק קמינסקי ששוחרר מסקרמנטו (ויוכל להיות שחקן מדהים באירופה)
ותודה על הפוסט, בזכותך ובזכות אוהד סאנס ממורמר בפייסבוק התחלתי לצפות בעצמי
John
22 דצמ 2020 13:25:20קמינסקי זו דוגמא לא רעה. גרזה חזק ממנו פיזית. אבל אילו קמינסקי היה נבחר בחירה 25-30 קשה היה לקרוא לזה כישלון. הוא גם לא המשיך להתפתח. אני עדיין חושב שהוא יכול לתרום לרוטציה כלשהי ל5-10 דקות לערב אבל עדיף בקבוצה טובה עם תקפיד קטן.
Avri
22 דצמ 2020 14:55:44מה אתה מדבר, גרזה ה י ו ם יותר טוב מקמינסקי. קמינסקי מעולם לא נתן מספרים כאלו בקולג' וגם אין לו את הטאצ' של גרזה. קמינסקי מושמץ כאן הרבה אבל בסך הכל שחקן חביב, אבל קצת מוגבל וכמו שנאמר כאן לא השתפר בכלום מאז שהוא הגיע לליגה.
ערן
22 דצמ 2020 23:32:57זה נכון. קמינסקי היה בשיאו שחקן של 18 ו-8, עם 1.5 חסימות ב-34 דקות משחק בקולג'. נאה, אבל רחוק ממה שגארזה נותן השנה. וההבדל בכח באמת בולט. כמו שג'ון אמר, אף אחד כרגע לא מדבר על גארזה כלוטרי וכולם מודעים למגבלות האתלטיות.
עידו גילרי
22 דצמ 2020 14:23:15גארזה זה באמת איווה אבל דזלינבבא זה דווקא כן נורתווסטרן סטייט
ערן
22 דצמ 2020 16:47:13נכון. נורת'ווסטרן סטייט זו מכללה קטנה וחלשה, לעומת נות'ווסטרן שרק לפני יומיים הפתיעו את מישיגן סטייט הגדולה. מה שכן קשה לעקוב אחרי כל הסטייט האלה…
עידו גילרי
22 דצמ 2020 14:21:52סאגס ממש מרשים ובקצב הזה ידלג מעל קאנינגהאם. רק נקווה שהוא לא יגמור כמו הבחירת טופ3 האחרונה שהבולדוגס יצרו (ממש נראה שנות אור משם אבל לך דע).
לוקה גארזה – man on a mission
ערן
22 דצמ 2020 23:26:39אכן מאוד לא סביר. סימני השאלה (שלא לומר סימני קריאה) מעל מוריסון היו שם כבר כשנבחר. אבל כמובן שג'ורדן יודע הכי טוב (קוואמה, מוריסון, קמינסקי, זלר, וונלה, קיד-גילכריסט, ועוד שלל תופינים)…
מנחם לס
22 דצמ 2020 19:48:46כמעט לכל שחקן שהכנסת את תמונתו ישנה דמות-תאום )כמעט) דומה מאד בין שחקני ה=-NBA. מדהים ממש. מאיזו מדינה הואט לוקה גרזה? הוא אגב נראה תאום למקדרמוט. בעצם למה לשאול? אכנס לגוגל ואמצא בעצמי
מנחם לס
22 דצמ 2020 19:51:52איזו הפתעה שלוקה גרזה הוא אמריקאי. הוא נראה אשכרה גרמני, וגם שמו מאד לאנ אמריקאי
ערן
22 דצמ 2020 23:21:25גארזה הוא חצי בוסני מצד האמא, שהיא דיפלומטית בוסנית בוושינגטון. אבא אמריקאי והוא גדל בארה"ב.
ירון, החלום
22 דצמ 2020 21:28:05בסד
תודה
ערן
22 דצמ 2020 23:29:32הקליעה של קייד דווקא נראית סבירה. מה שבעיקר חסר לי שם זה האתלטיות והדינמיות שיש לסאגס וגם לטובי הרכזים ב-נבא. ועדיין, זה באמת קרוב.