דירוג הופס (6) – מקומות 50-41 / עידו רבינוביץ

דירוג הופס (6) – מקומות 50-41 / עידו רבינוביץ

50. דמאר דרוזן (סן אנטוניו ספרס) – 6.75

העונה: 22.1 נקודות, 5.5 ריבואנדים, 5.6 אסיסטים, וחטיפה במדי הסן אנטוניו ספרס.

המספר הנוסף: 96.7% מכלל הזריקות שלו היו לשתי נקודות, המספר הגבוה ביותר מאז עונת הרוקי שלו.

דמאר דרוזן הוא שחקן שלא קופץ מעל הפופיק – הוא יודע מה הוא שווה, מה הוא מסוגל לעשות ומה הוא לא מסוגל לעשות. הוא מסוגל לעשות דברים רבים טוב: הוא יודע להשתלט על הכדור, הוא מסוגל לחדור בקלות, הוא מצוין בסיומות בקרבת הטבעת, הוא וטרן מנהיג בחדר ההלבשה ודמות אהודה בקרב הקבוצות בהן שיחק. אבל עם כל זאת, מגיעה גם בעיה גדולה – כשאתה יודע מי אתה, כולם יודעים מי אתה.

דרוזן הוא שחקן מוגבל, ויריבות יודעות איך לעצור אותו. כן, הוא ישים את ה-20 נקודות למשחק שלו, אבל הוא לא יהיה האיום שקבוצות מתכווננות אליו בהכנה למשחק.

בנוסף לאחוזי הזריקות הכמעט אבסולוטיים ל-2, הוא גם לעיתים מוותר על להגיע לטבעת, שזו החוזקה הכי גדולה שלו. 70.1% מכלל הזריקות שלו הגיעו מחצי מרחק (3 מטר מהטבעת עד קשת השלוש), הזריקה הכי פחות יעילה בכדורסל.

אחרי 11 עונות בליגה הטובה בעולם, לא סביר שדרוזן יתקדם למשחק המודרני, וזה גם בסדר, יש עדיין מקום לקצת נוסטלגיה, במיוחד אצל גרג פופוביץ'.

49. ספנסר דינווידי (ברוקלין נטס) – 6.79

העונה: 20.6 נקודות, 3.5 ריבואנדים, 6.8 אסיסטים במדי הברוקלין נטס.

המספר הנוסף: 60% מהעונה הוא בילה בעמדות הכנף, הנתון הגבוה בקריירה שלו.

המסע של ספנסר דינווידי בליגה הטובה הוא רכבת הרים ארוכה ומסקרנת למדי. משחקן ספסל בשתי העונות שבילה בדטרויט לאחר שנבחר בתחילת הסיבוב השני על ידם, הוא עבר בגיל 23 לנטס, שם פרח בתור שחקן ספסל בעונתו הראשונה ואז קודם לחמישייה בעונה שלאחר מכן. ב-18/19 הוא שב למקומו בתור שחקן שישי, ועשה עבודה מצוינת בכך. בעונה שעברה, הוא שוב פתח ברוב המשחקים ששיחק, 49 מתוך ה-64 שהתלבש אליהם. הוא צבר הכי הרבה דקות (31.2), זריקות מהשדה (16), זריקות מעבר לקשת (6.3) בממוצע למשחק ובשל כך, גם באחוזי שימוש, (29.2%, מקום 20 בליגה מעל קארל אנטוני טאונס, ג'ייסון טייטום ופאסקל סיאקם).

העונה, עם קווין דוראנט וקיירי אירווינג בריאים, יהיה מאוד מסקרן לראות את הדינמיקה בין שלושתם, יחד עם חזרתו של קאריס לאברט לכושר של מאה אחוז. דינווידי כבר הראה שהוא מסוגל לקחת צעד אחורה כשהוא צריך, לתת לאנשים אחרים לזרוח לצידו. בכל זאת, הוא הכי אפקטיבי עם הכדור בידיו, למרות שבשנתיים האחרונות הוא מתחיל לשחק יותר בעמדות אוף בול, מעל 50% בעמדות הכנף בשתי העונות האחרונות. הכדורסל מקהה את עניין העמדות שלו בכל מקרה, אז תצפו להרבה שלשות של דינווידי מאסיסטים של שני הסופרסטארים.  

48. זאק לאבין (שיקגו בולס) – 6.86

העונה: 25.5 נקודות, 4.8 ריבואנדים, 4.2 אסיסטים ו-1.5 חטיפות במדי השיקגו בולס.

המספר הנוסף: 30.9%- אחוזי הניצחונות של זאק לאבין בששת העונות שלו בליגה (3 שנים במיניסוטה, 3 שנים בשיקגו).

זאק לאבין שולט על ממלכה משלו, ממלכת המספרים הריקים. אין עוררין על האתלטיות המתפוצצת שלו, יכולות הסקורינג הפרוליפיות שלו, העובדה שהוא יכול להתחמם בשניות. אבל זה אף פעם לא מוביל לניצחונות, קל וחומר שלא לפלייאוף. רק בעונה אחת הוא עבר את ה-30 ניצחונות, בעונה הראשונה בעיר הרוחות.

הבעיה שלו תמיד הייתה ההגנה, מאז שהגיע לליגה בגיל 19 הוא תמיד היה חור בצד הזה, ואף אחד מקרוסלת המאמנים של הטיברוובלס והבולס לא יישרו לו את הראש. יש לו את כל הכלים להגן מגן מצוין: הוא אתלט, זריז כמו שד וחזק במיוחד. הוא רק צריך מישהו שיכוון אותו למקום הנכון, ייתכן שבילי דונובן, המאמן החדש, שינחית עליו את אגוז הקוקוס במקום הנכון.

47. למרקוס אולדריג' (סן אנטוניו ספרס) – 6.875

העונה: 18.9 נקודות, 7.4 ריבואנדים, 2.4 אסיסטים, 1.6 חסימות במדי הסן אנטוניו ספרס.

הנציגות השנייה של הספרס ברשימה מגיעה מהסנטר המבוגר, שלמרות גילו המופלג עדיין נותן תפוקה לא רעה בכלל.

מגמת השיפור שהציג מעבר לקשת השלוש בשנים האחרונות, בגיל כזה, היא כמעט חסרת תקדים. ראינו זאת גם משחקנים כגון סרג' איבקה ומארק גאסול, אבל אצל אולדריג' זה ממש קיצוני. הוא זרק 19.8% מהזריקות שלו מדאון טאון בעונה שעברה, אף פעם בקריירה הוא לא את עבר ה-7.5% טרם לכן!

בנוסף לעיל, הוא עדיין שוט בלוקר מצוין, ריבואנדר איכותי ונוכחות פוסט מאיימת. הוא איבד קצת מהיכולות האתלטיות, שמשפיעות בעיקר על יכולתו להתרוצץ בהגנה מול שחקנים שפעם היה עוצר בקלות, אולם הוא עדיין יכול לתת גוף אגרסיבי בצבע ולגרום לחבלות ליריביו המגודלים.

46. פרד ואן וליט (טורונטו ראפטורס) – 6.875

העונה: 17.6 נקודות, 3.8 ריבואנדים, 6.6 אסיסטים, 1.9 חטיפות במדי הטורונטו ראפטורס.

המספר הנוסף: עונה שלישית ברציפות שהוא זורק לפחות 47.9% מהזריקות שלו לשלוש.

לאחר שהוכתר לאלוף NBA, ואחד מהגיבורים של גמר 18/19, פרד ואן וליט נאלץ להסתגל למציאות חדשה: מציאות שבה אין יותר קוואי לאונרד, מציאות שבה כל הציפיות עלו בעקבות ריצת הפלייאוף הקסומה הזו, במיוחד הופעות הקלאץ' בגמר.

ואן וליט עמד בציפיות הללו ואף יותר. הוא לקח על עצמו את תפקיד השוטינג גארד הפותח לראשונה בקריירה שלו ושיחק את כל 54 המשחקים בהם היה זמין למאמנו ניק נרס. הוא לקח על עצמו יותר אחריות התקפית שמילאה את החור שהשאיר קוואי, ויחד עם זאת העלה את אחוזי הטרו שוטינג שלו. הוא גם הוכיח את עצמו כקומבו-גארד מושלם להתקפה של הדינוזאורים – כזה שיכול לשחק עם הכדור וגם בתנועה בלעדיו, ללא פציית פה.

הוא קבע שיאי קריירה בנקודות (36), בלוקים (4), חטיפות (7), וניסיונות מכל טווח, כמצופה משחקן ספסל צעיר שמשתחל לתוך החמישייה.

הרוויח את האשראי שלו, והרבה גם לכרטיס אשראי שלו לאחר שהאריך חוזה אצל הקנדים.

45. ג'ארן ג'קסון ג'וניור (ממפיס גריזליס) – 6.91

העונה: 17.4 נקודות, 4.6 ריבואנדים, 1.4 אסיסטים ו-1.6 חסימות במדי הממפיס גריזליס

המספר הנוסף: 39.4% לשלוש – מקום שלישי מבין הסנטרים בעונה שעברה (פיגר רק אחרי קארל אנטוני טאונס, קלי אוליניק).

טריפל ג'יי, שחקן שלמשך רוב העונה האחרונה היה עדיין בן 20 בלבד, משחק כמו כוכב בהתהוות. אב טיפוס מושלם לסנטר המודרני: קלעי פנטסטי לשלוש, לא רק בקרב הסנטרים, אלא בכלל. זריז ומהיר, מי שיכול לחבור עם ג'ה מוראנט והשאר להתקפות מתפרצות, מגן צבע יעיל מאוד עם בלוקים מפחידים, ועוד.

הבעיה הכי גדולה שלו היא חוסר הזמינות. הוא שיחק רק 58 ו-57 משחקים בהתאמה בשנתיים הראשונות שלו, וזה סימן מדאיג. פציעות מהסוג שהוא חווה יכולות להיות עם השפעה ארוכת טווח, במיוחד שזה קורה בגיל כה צעיר. ייתכן כי הוא לא יצליח להתמודד עם הסטרס של לשחק 82 משחקים. אולי הוא, או אף שחקן, לא יצטרכו לשחק 82 משחקים מתישים, אבל זה כבר נושא דיון ליום אחר.

44. מרקוס סמארט (בוסטון סלטיקס) – 6.91

העונה: 12.9 נקודות, 3.8 ריבואנדים, 4.9 אסיסטים ו-1.7 חטיפות במדי הבוסטון סלטיקס.

המספר הנוסף: 0.0 – פעם ראשונה בקריירה שהוא לא מסיים את דירוג בוקס פלוס/מינוס התקפי שלילי, רק נייטרלי לחלוטין.

זו אולי קלישאה, אבל מרקוס סמארט מצדיק את שם משפחתו. למרות גילו הצעיר יחסית, בן 26, הוא עדיין אחד משחקני ההגנה הקשוחים, המבריקים, האגרסיביים והמחושבים שיש לליגה להציע. הוא ההגדרה של עלוקה הגנתית, יכול להידבק לשחקנים גדולים וחזקים משמעותי ממנו, פעמיים נבחר לחמישיית ההגנה של העונה ומוערך על ידי רבים וטובים כגארד ההגנתי הטוב בליגה.

לצערו, למשחק הכדורסל יש שני צדדים, וההגנה היא הפחות חשוב מביניהם. סמארט אינו אימפוטנטי לחלוטין בהתקפה, למעשה, היד החמה שתפס לשלוש בפלייאוף עזרה לסלטיקס להגיע ולתת פייט בגמר המזרח נגד המיאמי היט. זאת העונה הטובה ביותר שלו מבחינת נקודות, וזה כי הוא מנסה לרווח יותר את המשחק שלו, אבל האחוזים נשארו סטנגטיים בציון בינוני מינוס, וזה לא מספיק כדי שהגנות יכבדו את הטווח שלו באופן עקבי.

43. גוראן דראגיץ' (מיאמי היט) –  6.91

העונה: 16.2 נקודות, 3.2 ריבואנדים, 5.1 אסיסטים במדי המיאמי היט.

המספר הנוסף: פתח ב-16 משחקי פלייאוף מתוך 17, בזמן שבעונה הסדירה פתח רק ב-3.

גוראן דראגיץ' מיצב את עצמו כסיפור הקאמבק המרגש של העונה שעברה. לאחר שפספס המון משחקים בעונה מיותרת שנגמרה במקום העשירי עבור ההיט, מיאמי והדרקון חזרו לירוק אש על כולם, במיוחד בפלייאוף.

לאחר שספולסטרה השכיל להוריד את קרנדריק נאן לספסל ולהעלות את הוטרן לעמדת הרכז, זו הייתה קבוצה אחרת. אי אפשר להסביר במילים, ו/או במספרים, את התרומה של דראגיץ' לקבוצה הזו. הוא פליימייקר בחסד, שחקן שיכול לקחת על עצמו את הזריקות הקשות, אדם שמביא אנרגיות מטורפות לקבוצה שגם ככה להוטה להצליח. היה השחקן הקונסיסטנטי ביותר של ההיט בריצת הפלייאוף המופלאה שנגמרה רק בגמר, והרוויח את החוזה החדש שלו ביג טיים.

42.יוסוף נורקיץ' (פורטלנד טרייל בלייזרס) – 7.08

העונה: 17.6 נקודות, 10.3 ריבואנדים, 4 אסיסטים, 1.4 חטיפות ו-2 חסימות במדי הפורטלנד טרייל בלייזרס.

המספר הנוסף: 8 – מספר המשחקים ששיחק בעונה לאחר ששבר את רגלו בתחילתה. פעם ראשונה בפורטלנד שהוא יורד מתחת ל-72 משחקים בעונה.

"לפעמים אתה לא יודע מה אתה מה יש לך ביד, עד שזה כבר נעלם", מתאר מושלם את המיקום של החיה הבוסנית במיקום הזה.

בעונת 18/19, עם נורקיץ' בריא לרוב שלביה, הטרייל בלייזרס הגיעו לגמר המערב, שם נכנעו למפלצת מגולדן סטייט.

בעונה שעברה, הם סיימו עם מאזן שלילי, בקושי גירדו את הפלייאוף לאחר הפליי-אין של הבועה, והודחו מול הלייקרס בג'נטלמן סוויפ.

נורק מביא להם נוכחות הגנתית שהם לא יכולים להחליף, משאבת כדורים חוזרים ובוסט של אנרגיה והומור שהוא מביא איתו לחדר ההלבשה, כך יעידו כל חברי קבוצתו, בעיקר שני הכוכבים שנהנים מאוד לשחק לצידו, ויקוו שהוא יחלים במאת האחוזים לעונה הקרבה.

41. שיי גיליג'יוס אלכסנדר (אוקלוהומה סיטי ת'אנדר) – 7.125

העונה: 19 נקודות, 5.9 ריבואנדים, 3.3 אסיסטים ו-1.1 חטיפות במדי האוקלוהומה סיטי ת'אנדר.

המספר הנוסף: 8.2 – העלייה בכמות הנקודות למשחק מאז עונת הרוקי שלו.

ידענו שלשג"א יש כישרון, רק השם המופתי מסגיר את זה. עוד מאז תקופתו אצל ג'ון קאליפרי בקנטקי כולם הסתקרנו מהרכז הגבוה והחלקלק ומיכולות הסקורינג היצירתיות שלו.

לא ציפינו שהעלייה תהיה כה מטאורית: לאחר עונת רוקי טובה במדי הקליפרס, בה נבחר לחמישיית הרוקיז של השנה, הוא נשלח בטרייד לת'אנדר, יחד עם שחקנים נוספים, לטובת פול ג'ורג שעבר לעיר המלאכים. כגארד המשני לצד כריס פול, גיליג'יוס אלכסנדר פרח לשחקן שלם ומדהים בשני צדדי המגרש, והוא הראה שגם בגיל 21 בלבד, הוא מסוגל לשנס מותניים ולהופיע ברגעים הכי גדולים, כולל בסדרת הפלייאוף מול הרוקטס שנגמרה בהפסד שובר לב של הרעמים. בכל זאת, הוא יזכור את הפלייאוף הזה לטובה, בניגוד לשחקן שעבר תמורתו…

Nov 18, 2019; Los Angeles, CA, USA; Oklahoma City Thunder guard Shai Gilgeous-Alexander (2) waves to the Los Angeles Clippers bench prior to the game at Staples Center. Mandatory Credit: Kelvin Kuo-USA TODAY Sports

מקומות 51-100:

51. דיאנדרה אייטון
52. דריימונד גרין
53. סרג' איבקה
54. די'ארון פוקס
55. טי.ג'יי וורן
56. טוביאס האריס
57. דנילו גאלינרי
58. בלייק גריפין
59. בויאן בוגדנוביץ'
60. גורדון היווארד

61.ג'ון וול
62.קלי אוברה ג'וניור
63.מיילס טרנר
64.בוגדן בוגדנוביץ'
65.רוברט קובינגטון
66.דניס שרודר
67.ג'רמי גרנט
68.טיילר הירו
69.ראז'ון רונדו
70.קריס לברט
71.פי ג'יי טאקר
72.מייק קונלי
73.ג'ון קולינס
74.לו וויליאמס
75.דיאנג'לו ראסל
76.ברוק לופז
77.ג'ו האריס
78.מונטרז הארל
79.דאנקן רובינסון
80.או ג'י אנונבי

81.ג'וליוס רנדל
82.מייקל פורטר ג'וניור
83.קלינט קפלה
84.סטיבן אדאמס
85.לאורי מרקנן
86.מרקוס מוריס
87.ריקי רוביו
88.ג'ארט אלן
89.באדי הילד
90.מארק גאסול
91.נורמן פאוול
92.ג'ו אינגלס
93.פול מילסאפ
94.ג'יי קראודר
95.קנדריק נאן
96.ברנדון קלארק
97.אנדרה דראמונד
98.קווין לאב
99.אל הורפורד
100.אריק בלדסו

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. תודה, פירוט טוב,
    פה זו כבר עשיריה של שחקנים מובילים וחזקים, אולי סמארט מתאים יותר לעשיריות קודמות, האחרים בהחלט חזקים
    חסרים הממוצעים ואולי קצת תמונות

  2. גרן גקסון וסמארט לא יותר טובים מדרוזן בחיים. קבוצה שבה סמארט יהיה מס 1 תראה כמו דריימונד מס 1. בדיחה. גם לא דראגיץ. אלו סתם שחקנים משלימים. דרוזן זה פרנצייז שמוביל קבוצות.

      1. אריק גורדון ממש לא האיש שלי. אולי של דה שוט. גורדון אחד השחקנים המתסכלים תמיד מחרבן מתי שלא צריך.
        נראה לי שמדרגי הופס פחות מעריכים אותו ויתנו לו טופ 140 😎

כתיבת תגובה

סגירת תפריט