דירוג הופס (5) – מקומות 60-51 / עידו רבינוביץ

60.גורדון היווארד (שרלוט הורנטס) – 6.5

העונה: 17.5 נקודות, 6.7 ריבואנדים, 4.1 אסיסטים במדי הבוסטון סלטיקס.

המספר הנוסף: העמיד את האחוזים האפקטיביים הטובים בקריירה שלו (56.1%).

לאחר ששיחק רק משחק אחד בעונתו הראשונה בבוסטון בעקבות בפציעה המחרידה שחווה במשחק פתיחת העונה ב-2017, גורדון היווארד השלים את העונה הראשונה במדים הירוקים בה פתח בכל המשחקים ששיחק בהם, והוכיח שעדיין יש לו הרבה מה לתרום. המשחק שלו לא מרהיב, הוא לא מטריף את הקהל עם דאנקים משוגעים או צולף בצרורות מקשת השלוש. הוא גם לא התפוצץ לתצוגות סקורינג רבות העונה (רק שני משחקים מעל 29 נקודות).

מה כן הרשים במשחקו של היווארד העונה? העקביות. אף על פי ששיחק 52 משחקים בלבד, הוא נתן תפוקה כמעט קבועה בכל ערב. יכולות אול ארואנד מרשימות שהפכו את חבריו לצוות ליעילים יותר (הסלטיקס היו 8.5+ פר 100 פוזשנים כשגורדון היה על הפרקט, הנתון הטוב בקריירה שלו בעונה ששיחק מעל משחק אחד). הוא היה חסר לסלטיקס בפלייאוף, ועד שהגיע זה היה כבר מאוחר מדי. הוא הספיק לפתוח במשחק אחד בלבד, אך ניכר שהיה חלוד בחזרתו מהפציעה שהשביתה אותו לשני הסיבובים הראשונים. הוא העמיד מספרים רעים ועשה יותר נזק מתועלת עד שנכנס לעניינים.

59.בויאן בוגדנוביץ' (יוטה ג'אז) – 6.5

העונה: 20.2 נקודות, 4.1 ריבואנדים, 2.1 אסיסטים במדי היוטה ג'אז.
המספר הנוסף: זרק 7.3 שלשות בממוצע למשחק, 2.5 שלשות יותר משיא הקריירה שלו עד העונה.

דע את חוזקותיך, זה משפט שבויאן בוגדנוביץ' פעל לפיו לכל אורך השנה שעברה. הקלע המחונן יודע שהוא תורם בצורה המועילה ביותר לקבוצתו כאשר הוא מתייצב מעבר לקשת ויורה מדאון-טאון, בנוסף לחדירות אוף בול, בהן יכול לשים סל קל, או לסחוט עבירה.

לאחר שבעונת 18/19 הוא העמיד את אחוזי ניסיונות לשלוש הנמוכים בקריירה שלו (36.7% מכלל זריקותיו מהשדה, פעם ראשונה בהיסטוריית ה-NBA שלו שירד מתחת ל-40 אחוז), בעונה שעברה הוא זרק כמעט מחצית מהזריקות שלו מחוץ לקשת (48.9% מכלל זריקותיו מהשדה), וקלע אותן ביעילות (41.4%).

בנוסף לכך, הוא שם לעצמו מטרה שכאשר הוא מחליט להיכנס פנימה, הוא חותך פנימה, ישירות לצבע. הוא לא עשה זאת הרבה, רק ב-2.2% אחוזים מהפוזשנים ההתקפיים שבילה על המגרש, אבל היעילות שבה עשה זאת היא פנטסטית. 1.59 נקודות פר פוזשן בו חתך, אחוזון 94.5 בליגה. חשוב לציין שהוא כמעט ולא לקח זריקות מחצי מרחק (רק 10.9% מזריקותיו הגיעו מ-לפחות 10 מטרים עד קו השלוש, הנתון הנמוך בקריירה).

טוב, אחרי כל שיחת המאני-בול, אציין גם כי ניכר על המגרש שבויאן לקח על עצמו להיות מין מנהיג התקפי של הג'אז, בשותפות עם הכוכב הצעיר, דונובן מיטשל, וראו כמה הוא היה חסר להם כשפספס את הפלייאוף.

58.בלייק גריפין (דטרויט פיסטונס) – 6.52

העונה: 15.5 נקודות, 4.7 ריבואנדים, 3.3 אסיסטים במדי הדטרויט פיסטונס.
המספר הנוסף: שיחק רק 18 משחקים ועלה על הפרקט ל-28.4 דקות באלו ששיחק, שני הנתונים הנמוכים בקריירה שלו בקטגוריות הללו.

יש גורדי שחקים, ויש גורדי שחקים שמגרדים את השחקים. בשנים האחרונות, בלייק גריפין לא ממש מגרד את השחקים, הוא בקושי מגרד את היכולת שלו בשיאו. אף על פי כן, הוא הצליח להסתגל ולמצוא לעצמו נישה חדשה בתור שחקן הפיסטונס. זה יהיה לא הוגן לשפוט אותו על פי העונה הקצרה והגרועה בקריירה שלו, שגם במשחקים שכן שיחק, הוא לא היה קרוב להיות בכושר מלא, אפילו עוד יותר מהרגיל. הוא העמיד אחוזים של 35.2% מהשדה, 24.3% מחוץ לקשת ואחוזי אפקטיביים מעוררי הקאה של 40.6%. הוא כמובן לא נמצא ברשימה בעקבות העונה הזו, אלא בזכות מה שהוא הראה לנו בעונה הקודמת שלו בדטרויט. השיפור במכניקת הקליעה והאפקטיביות שלו לשלוש, ההתקדמות בקריאת המגרש ויכולת המסירה, יחד עם שמירה על יכולות הסקורינג שהופכות אותו לאיום גדול על היריבות של הבוכנות (ב-18/19 הוא צבר 24.5 נקודות למשחק, שיא קריירה).

סביר שהפיסטונס ידרכו במקום גם השנה, אבל אם בלייק ידרוך הרבה על הפרקט, ייתכן שהם ישלחו נציג למשחק האולסטאר.

57.דניאלו גלינארי (אטלנטה הוקס) – 6.54

העונה: 18.7 נקודות, 5.2 ריבואנדים, 1.9 אסיסטים במדי האוקלוהומה סיטי ת'אנדר.
המספר הנוסף: קיבל מההוקס את החוזה הרב שנתי עם הכי הרבה כסף בהיסטוריה לשחקן מעל גיל 30 שלעולם לא נבחר לאולסטאר (61.5 מיליון לשלוש שנים).

דנילו גאלינרי תמיד היה עוף מוזר, שלא לומר יען מוזרה. הנתונים מצביעים על סקורר עקבי שמשלים מצוין לצד שחקנים גדולים ממנו, אבל זה לא תמיד היה ככה. כבר מתחילת הקריירה שלו הוא הראה את היכולות הללו, ורבים האמינו שהוא מסוגל ללטש אספקטים נוספים במשחק שלו ולהפוך לאולסטאר ביום מין הימים. 12 שנים במקצוענים, וזה עדיין לא הגיע.

לזכותו ייאמר כי בעונה שעברה, כשהוא כבר בן 32 ותכף אמורה להתחיל ירידה חדה ביכולתו, הוא נתן את אחת מהעונות הטובות ביותר שלו. הפך לחבר הקלאץ' של כריס פול, היווה כמנטור לקבוצה הצעירה באוקלוהומה וגם היה חלק משמעותי בריצת הפלייאוף, שאמנם נקטעה בסיבוב הראשון, אבל הת'אנדר גררו קבוצה עם יתרות כישרון משמעותי לשבעה משחקים, וכמעט הצליחו לעשות את הסנסציה ולהעפיל לחצי גמר הקונפרנס המערבי. "דה איטליאן סטאליון", או, "הפרש האיטלקי", בתרגום חופשי, יהווה קונטרה מצוינת לקלינט קאפלה במצבת שחקני הפנים של ההוקס, ואולי ימשיך את הרצף שלו עם קבוצות צעירות בפלייאוף.

56.טוביאס האריס (פילדלפיה 76') – 6.56

העונה: 19.6 נקודות, 6.9 ריבואנדים, 3.2 אסיסטים במדי הפילדלפיה 76'.
המספר הנוסף: ירידה של 12.7% באחוזי היעילות מהעונה הסדירה לפלייאוף.

הפילדלפיה 76' בכלל, וטוביאס האריס בפרט, הם כמו מכונית ספורט עם גג נפתח. מרהיבה מבחוץ, כיף לנסוע בה רוב הזמן, אבל כשיש קצת גשם, כל הבעיות שלה מתגלות לעין. טובי העמיד עוד עונה טובה מבחינה סטטיסטית, והיה חלק אינטגרלי בחמישייה מפוצצת הכישרון שהעלה ברט בראון להארדווד, אבל ברגע שקצת קושי נחת עליהם, הם לא הצליחו להתמודד. את העונה הסדירה הם סיימו במקום השישי ועפו במהרה בסיבוב הראשון של הפלייאוף. ברט בראון לא הספיק לפצות את פיו לפני שגם הוא קיבל את המגף ונבעט ללשכת התעסוקה, אבל גם השחקנים, כולל אך לא מוגבל לטוביאס האריס, חייבים לקחת אחריות על הכישלונות החוזרים ונשנים במשחקים שבאמת רלוונטיים.

כאמור, טובי הוא בעצם המיקרוקוסמוס של הסיקסרס, אבל הוא מציג גם בעיות פרטניות: ירידה באחוזים מהשדה, קושי בהסתגלות לאינטנסיביות של הפלייאוף, פגיעה בשריר החשק בהגנה וכהנה וכהנה. ייתכן כי דמות חדשה על הקווים תעורר אותו, אלה בעיות שניתנות לטיפול, במיוחד לשחקן מוכשר כהאריס.

55.טי ג'יי וורן (אינדיאנה פייסרס) – 6.58

העונה: 19.8 נקודות, 4.2 ריבואנדים, 1.2 חטיפות במדי האינדיאנה פייסרס.
המספר הנוסף: בחמשת המשחקים הראשונים של הבועה קלע כ-35 נקודות ב-61 אחוזים מהשדה.

אפשר, ורצוי, להעביר הרבה ביקורת על מאמן אינדי לשעבר, אבל לפייסרס של נייט מקמילן תמיד הייתה מנטליות של "next man up", זאת אומרת – לא משנה מה, לא משנה מי, אנחנו נשחק כדורסל קשוח ולא ניכנע בקלות, גם אם חסרים לנו שחקני מפתח. וזה בדיוק מה שקרה בבועה. דומאנטס סאבוניס נפצע ברגלו וסיים את העונה, ויקטור אולדיפו גרר פציעה ישנה והפייסרס נדרשו נואשות למצוא תחליף לכל הנקודות הללו. הנה בא "באבל טי.ג'יי וורן", גיבור העל הכי בלתי צפוי.

וורן יכול ליצור לעצמו זריקות קלות, והוא קולע גם את הקשות. מאז שאינדי שינו את הפילוסופיה ההתקפית שלהם לאחר שסאבוניס נפצע, ההתקפה שהציגה שלושה גארדים, בנוסף לוורן, הפכה להיות מסוכנת ומודרנית במיוחד. לבסוף, הטיימר צלצל ו-15 דקות התהילה נגמרו, והשעון המעורר היה המיאמי היט, שהדיחו את אינדי בסוויפ בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

האם וורן יכול לשמר את היכולת הזו? כמובן שלא. האם השיפור שהוא הראה מראה על מגמה ארוכת טווח? אני מאמין שכן.

54.די'ארון פוקס (סקרמנטו קינגס) – 6.59

העונה: 21.1 נקודות, 6.8 אסיסטים, 3.8 ריבואנדים ו-1.5 חטיפות במדי הסקרמנטו קינגס.
המספר הנוסף: מקום 16 בכל הליגה באחוזי שימוש (Usage%) עם 29.8%.

בשקט בשקט, רחוק מהעין הציבורית, די'ארון פוקס הפך לשחקן ברמת אולסטאר. הוא לקח על עצמו את ההתקפת הראן אנד גאן והפך למנהיג על הפרקט ומחוצה לו. הקינגס היא לא בדיוק מהקבוצות האלו שעולות לדיון בערוצי הטלוויזיה המובילים, מה שלא נתן חשיפה מספקת לפוקס הצעיר והנסיקה המטאורית שלו. רק בן 22, פוקס הוכיח שהוא השחקן הכי מוכשר שנחת בפרנצ'ייז מאז דמרקוס קאזינס, ואולי מלפני כן.

זו הייתה העונה הראשונה שפוקס פספס בה זמן משחק משמעותי מאוד בגלל פציעה (שיחק 51 משחקים, פתח ב-49 מהם לאחר שפתח לפחות ב-60 ושיחק לפחות ב-73 בשתי העונות הקודמות), והמלכים הרגישו בחסרונו של השליט שלהם. לאחר שלפני שנתיים הם היה בקרבות על המקום בפלייאוף עד למטרים האחרונים בישורת הסופית, השנה של הקינגס נגמרה עוד מוקדם יותר לאחר שלא הצליחו להעפיל לבועה. ייתכן שעם קליעה משופרת מבחוץ של פוקס ועונה מלאה, אנחנו נראה את הסגולים סוחפים את אוהדי הקינגס בדרך למשחק הפלייאוף הראשון שלהם מאז 2006, הבצורת הארוכה בליגה.

53.סרג' איבקה (לוס אנג'לס קליפרס) – 6.7

העונה: 15.4 נקודות (38.5% מהשלוש), 8.2 ריבאונדים, 1.4 אסיסטים למשחק במדי טורונטו.

המספר הנוסף: שיאי קריירה בנקודות, ריבאונדי הגנה, אסיסטים וחטיפות למשחק. רק ב-2 מ-11 עונותיו בליגה שיחק פחות דקות לערב.

זה מרגיש כאילו סרג' איבקה בליגה כבר עשורים, אבל הסנטר הקונגולזי הוכיח לכולם בשנה שעברה שגם בגיל 31, הוא ממשיך את שנות הפריים שלו. בשנים האחרונות איבקה מצא את הדרך הטובה ביותר לשלב בין תכונות הסנטר האולד-סקול שלו עם יכולות הבלוקים האימתניות והנוכחות שלו בצבע, יחד עם יכולתו העילאית לרווח את המגרש עם הטווח הבלתי נגמר שלו. שיא קריירה בחטיפות למשחק והנתון השני בטיבו בקריירה של ריבאונדים למשחק באו יחד עם 38.5% מעבר לקשת ב-3.3 ניסיונות למשחק.

איבקה הוא כמובן גם מגן קבוצתי מהטובים בליגה, שומר אישי מצוין בכל מקום על המגרש, בעל אינסטינקטים חדים והבנת משחק הגנתית ברמה של מאמן. החתמה גאונית של הקליפרס בקיץ שתניב פירות בעיקר בפלייאוף. יכול להיות שזה הצעד שידחוף אותם לעבור את הסיבוב השני בפעם הראשונה בהיסטוריה, ואולי מעבר לכך.

52.דריימונד גרין (גולדן סטייט ווריורס) – 6.7

העונה: 8 נקודות, 6.2 ריבאונדים, 6.2 אסיסטים, 1.4 חטיפות במדי הגולדן סטייט ווריורס.
המספר הנוסף: שיחק 43 משחקים בלבד, באף עונה עד האחרונה הוא לא ירד מ-66.

דריימונד גרין אף פעם לא היה איש של סטטיסטיקה אישית, "יש שחקנים של 82 משחקים, ויש שחקנים של 16 משחקים", אמר הפורוורד הפנטסטי, ודייק. גרין תמיד היה השחקן שמעלה את היכולת של השחקנים לצידו. לדאבונו ולדאבונם של כל אוהדי הלוחמים, לא היה יותר מדי מה "להעלות", כמו בוסט במאריו קארט בדיוק לפני שאתה עולה על הבננה, זה חסר תועלת. החבורה של סטיב קר ניצחה רק 15 מתוך 65 המשחקים בהם שיחקן, אחוז הניצחונות הגרוע ביותר שלהם מאז שנות השישים. הסיבות לצלילה החדה הזו ברורות מאוד, כל השלישייה הגדולה של גולדן סטייט בקושי שיחקה. למעשה, דריימונד עם 43 שיחק יותר מקרי וקליי ביחד, וגם זה לא מספר אסטרונומי, בלשון המעטה.

יחד עם זאת, חשוב לציין שגם כשדריימונד אכן שיחק, הייתה נפילה ביכולת שלו, במיוחד בצד ההתקפי, שם הציג את אחוזי נוראיים כמעט בכל קטגוריה, הגרועים ביותר שלו מאז עונת הרוקי. נקווה שהשנה עם עוד חיזוקים, הוא יחזור לדריימונד גרין שכולם אוהבים, או שונאים, תלוי בעד מי אתה.

51.דיאנדרה אייטון (פניקס סאנס) – 6.74

העונה: 18.2 נקודות, 11.5 ריבואנדים, 1.9 אסיסטים ו-1.5 חסימות במדי הפיניקס סאנס.
המספר הנוסף: 25 – מספר המשחקים שפספס בשל בדיקת סמים כושלת באוקטובר 2019.

"אני יודע שהוא יישב לי על הזנב. אני ובוק צריכים את זה, הקבוצה צריכה את זה". כך אמר דיאנדרה אייטון על ההצטרפות של כריס פול לסגל של הסאנס באוף סיזן האחרון. אין עוררין על הכישרון שנוטף מדיאנדרה אייטון בכל שנייה שהוא על המגרש, עוד מתקופת הקולג' שלו באריזונה. הוא סנטר ורסטילי, ריבואנדר עילאי, סקורר מלחיץ בצבע ועם מכניקת זריקה שרק משתפרת. אמנם, יש לו הרבה אזורים לשיפור – הוא לא ממושמע בהגנה, הוא לא סיגל לעצמו משחק לחצי מרחק, קל וחומר לשלוש, והוא קצת עצלן לעיתים.
כריס פול יכול לשמש כרס"ר משמעת ולהשיב אותו לדרך המלך. הסאנס ניצחו את כל שמונת המשחקים שלהם בבועה, כאשר אייטון היה חלק חשוב ומשמעותי מהם. הוא יקווה להמשיך את המומנטום החיובי גם לשנה הזו.

מקומות 61-100:

61.ג'ון וול
62.קלי אוברה ג'וניור
63.מיילס טרנר
64.בוגדן בוגדנוביץ'
65.רוברט קובינגטון
66.דניס שרודר
67.ג'רמי גרנט
68.טיילר הירו
69.ראז'ון רונדו
70.קריס לברט
71.פי ג'יי טאקר
72.מייק קונלי
73.ג'ון קולינס
74.לו וויליאמס
75.דיאנג'לו ראסל
76.ברוק לופז
77.ג'ו האריס
78.מונטרז הארל
79.דאנקן רובינסון
80.או ג'י אנונבי

81.ג'וליוס רנדל
82.מייקל פורטר ג'וניור
83.קלינט קפלה
84.סטיבן אדאמס
85.לאורי מרקנן
86.מרקוס מוריס
87.ריקי רוביו
88.ג'ארט אלן
89.באדי הילד
90.מארק גאסול
91.נורמן פאוול
92.ג'ו אינגלס
93.פול מילסאפ
94.ג'יי קראודר
95.קנדריק נאן
96.ברנדון קלארק
97.אנדרה דראמונד
98.קווין לאב
99.אל הורפורד
100.אריק בלדסו

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. בס"ד
    תודה
    אריק גורדון צריך להיות בחוץ,
    הרבה כעשון אבל גם הרבה פציעות, חוסר יציבות וחוסר יעילות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט