מתח גבוה – סיכום שבוע 14 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג, עידו רבינוביץ ויאן מלניקוב

היופי של הNFL הוא כשאתה חושב שאתה יודע מה קורה, מי הקבוצה הטובה יותר, מי אמורה לנצח, ומי אמורה להסריח, בא מחזור כמו האחרון וגורם לך לתפוס את הראש.
זה לא שהכל התהפך, אבל היו כמה משחקים שהסתיימו ממש לא כמו שציפינו. ג'יילן הרטס מנצח את הגנת ניו אורלינס למשל. או שיקגו של טרוביסקי משאירה אבק ליוסטון זו דוגמא אחרת.
שלושה שבועות לסיום העונה הסדירה ומפת מועמדות לפלייאוף עדיין פתוחה ברובה.

בNFC נראה שגרין ביי וניו אורלינס היחידות שהבטיחו מקומן ובAFC אלו פיטסבורג וקנזס סיטי. ראשות שאר הבתים עדיין פתוחה וכ-11 קבוצות נלחמות עדיין על כרטיס כניסה ומיקומן בדירוג.

מלבד זאת היו לנו כמה מותחנים בצמרת עם השלכות ישירות על מיקום בפלייאוף.

כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

רץ ורץ ורץ, לאמאר ג'קסון

ניו יורק ג'איינטס (8-5) – אריזונה קארדינלס (6-7) 26:7

לא יודע אם זו החזרה של דניאל ג'ונס לעמדת הק"ב או השבחים שחילקנו פה לחלק מקבוצות הלאום המזרחיות, אבל הניו יורק ג'איינטס חזרו להיות הניו יורק ג'איינטס המוכרים מתחילת העונה, לפני הריצה של 3 נצחונות רצופים- כלומר, גרועים.
דניאל ג'ונס התקשה להוביל את קבוצת ההתקפה שגם סבלה משלושה איבודי פאמבלים ולפני שהספיקו להתעורר, הקארדינלס היו כבר ב20-0.
קיילר מורי ודיאנדרה הופקינס הצליחו להחזיר את הכימיה שהציבה אותם כאחד הצמדים המסוכנים בתחילת העונה כשהתחברו 9 פעמים ל136 יארד והגנת הג'איינטס לא הצליחה לכסות.
אבל מי שבאמת עשה את ההבדל וזרע הרס וחורבן בכל מהלך התקפי של ניו יורק, היה הליין בקר האדום, חסון רידיק עם  5 !!  סאקים ו 3 כפיות השמטת כדור בדרך ליום של 8 הפלות של הק"ב הכחול במהלך היום.


בעוד קרוסלת הNFC מזרח ממשיכה להחליף ראשים והג'איינטס פינו מקומם לשלטון יחיד של וושינגטון, הקרדינאלס מקווים שהמשחק הזה יחזיר אותם חזרה לדרך המלך של כרטיס ווילד קארד.

סינסנטי באנגאלס (1-10-2)  – דאלאס קאובויס (9-4) 30:7

ובפינה אחרת של הNFC מזרח, הקאובויס מוציאים תיסכולים על סינסנטי המסכנים שנראים אבודים ללא ג'ו בורו על ההגה.
טכנית, דאלאס ממעמקי תחתית הבית עדיין יכולים להשתחל לפלייאוף אבל מעשית הסיכוי קטן מ1% והנצחון על הבנגאלס טוב אולי רק כדי להרגיע את ג'רי ג'ונס.
כבר ברבע הראשון ניתן היה לראות את הכיוון שהמשחק הזה הולך כששלושה שחקני התקפה מסינסנטי פימבלו ואיבדו את הכדור בשלושת הדרייבים העוקבים שפתחו את המשחק.
אל מול תצוגה כזו דאלאס לא היו צריכים לעשות יותר מדי כדי לפתוח ולשמור על יתרון כבר במחצית הראשונה ושער נקי לאורך כל המחצית השניה.


סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (8-5) – וושינגטון פוטבול טים (7-6) 23:15

ונמשיך במסענו ברחבי הNFC מזרח, והפעם אלופת הבית הנוכחית ולשחקן הקאמבק של השנה, אלכס סמית', שסבל ממתיחת שוק ונאלץ לעזוב את המשחק ברבע השני, אבל הפציעה לא רצינית.
למרות זאת הפוטבול טים לא התקשו לנצח את סן פרנסיסקו, ששוב נאלצה לארח באריזונה, גם כשדווין האסקינס צריך היה לסיים את המשחק.
הניצחון נבע בעיקר ממאמץ הגנתי, כי התקפה לא ממש הייתה במשחק הזה, בעיקר מהצד של וושינגטון.
המשחק עוד היה צמוד יחסית כשהתקפת סן פרנסיסקו התחילה לירות לעצמה ברגל, תחילה עם פאמבל של ניק מולנס שהוחזר לט"ד ולאחר מכן עם פיק 6 ל76 יארד שגם כן נמסר על ידי ניק מולנס.
וכך, למרות שוושינגטון השיגה פחות מ200 ! יארד טוטאלים במהלך המשחק, שתי ההגנות עבדו שעות נוספות וההבדל היה בטעויות של ניק מולנס לעזרו לוושינגטון לטפס לפער שהניינרס לא הצליחו לסגור.

הניצחון, גם אם לא משכנע, הקפיץ את וושינגטון לראשות הבית שם היא נמצאת בודדה כרגע.




שיקגו ברס (7-6) – יוסטון טקסנס (9-4), 7:36

הסמל של השיקגו ברס תמיד היה ההגנה האימתנית שלהם. ביום ראשון, ההגנה הזו נתנה את אחת מהתצוגות הטובות ביותר שלה בשנים האחרונות. הם צברו שבעה סאקים מול דשון ווטסון החמקמק, השיא שלהם במשחק אחד מאז שבוע 11 ב-2005. למעשה, מאז ששחקן ההגנה של 2016, קאליל מאק, עבר לעיר הרוחות מאוקלנד ב-2018, הברס ניצחו 16 מתוך 22 המשחקים בהם מאק אטאק הפיל את הקוורטרבק לרצפה לפחות פעם אחת.

במפתיע, ההתקפה של הברס השוותה את האפקטיביות של ההגנה שלה ואף התעלתה עליה. המהלך ההתקפי הראשון של הדובים היה ריצה של 80 יארד מאת דיוויד מונטגומרי בדרך לאנדזון, מה שהקל מאוד על מיטשל טרוביסקי בהמשך המשחק. ביג מיץ' הספיק להעלות את קבוצתו ליתרון 2 פוזשנים לפני שדשון ווטסון החזיר להפרש ט"ד בלבד בדרייב העוקב. לאחר מכן, הקוורטרבק הפחות טוב שנבחר מוקדם יותר בדראפט, החליט שהיום זה יומו להתעלות ולהביס את חברו לשנתון. קאליל מאק השיג סייפטי שהעלה את הברס ליתרון 9, מה שהתברר כהתחלה של ריצה של הדובים שלא נגמרה עד סוף המשחק. עד סוף המחצית התוצאה כבר הייתה 30:7, משם הכל הפך לגארבג' טיים אחד ארוך, כולל דרייב של יוסטון שכלל 17 מהלכים, 72 יארד ב-8:30 דקות ארוכות שבסופם הטקסנס נכשלו בדאון רביעי על קו השער כשאייג'יי מקארון החליף זמנית את דשון ווטסון שנפצע במהלך הקודם. הברס הוסיפו עוד 2 שערים שדה במחצית השנייה כשהמשחק היה כבר דה פקטו גמור.

טרוביסקי סיים עם שורה סטטיסטית של 24/33, 267 יארד, 3 ט"ד ללא איבודים, בנוסף לארבע נשיאות שצבר בהן 23 יארד. כרגיל, אלן רובינסון היה מפלצתי. עם 132 יארדים, הוא הגיע לארבע ספרות העונה פעם שנייה בשנתיים האחרונות, הרצף הארוך ביותר בתולדות הברס.

מועדון ה1000, אלן רובינסון

מיאמי דולפינס (5-8) – קנזס סיטי צ'יפס (1-12), 33:27

עד יום ראשון, פטריק מהומס מסר רק 2 אינטרספשנים. נגד מיאמי הוא נחטף שלוש פעמים, הכי הרבה חטיפות שזרק במשחק אחד בקריירה שלו. עד יום ראשון, הצ'יפס לא איבדו יותר מכדור אחד במשחק. נגד מיאמי הם איבדו ארבעה כדורים.

למרות כל זה, הצ'יפס עדיין הובילו ב-20 הפרש עמוק לתוך המשחק, לאחר ששמו 30 נקודות רצופות על ההגנה השנייה בטיבה בליגה במדד הנקודות.

הדולפינס לא ציפו לנצח את המשחק הזה, ולאחר שירדו לפיגור שלושה פוזשנים במחצית, נראה שהסיפור גמור וחתום. אבל הדולפינס של בריאן פלורס לא מוותרים לשנייה, הם הצליחו להוריד את ההפרש ל-6 בלבד עם שער שדה של ג'ייסון סנדרס, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בעיטת האונסייד נכשלה ומהומס ניצח פעם נוספת במיאמי השנה, לאחר הסופרבול שהתקיים בהארד רוק סטאדיום בפברואר, הקבוצה הראשונה מאז הניו יורק ג'איינטס ב-2008 שרושמת הישג כזה (ניצחון במיקום הסופרבול בשנה העוקבת לזכייה).

הרוקי של הדולפינס, טואה טונגווילואה, התבקש לזרוק הרבה יותר מדרך כלל. הוא סיים עם 28/48 השלמות, 316 יארד, 2 ט"ד והחטיפה הראשונה בקריירה המקצוענית שלו.

זהו משחק החוץ העשירי ברצף שהצ'פס מנצחים, הרצף הגבוה ביותר בתולדות קנזס סיטי.

לאס וגאס ריידרס (6-7) – אינדיאנפוליס קולטס (4-9), 44:27

לאחר שפתחו את העונה עם מאזן 3-6 חיובי ופניהם לפלייאוף, ואולי אפילו התמודדות על ראשות הבית, השחורים-כסופים של עיר החטאים הפסידו שלושה מארבעת משחקיהם האחרונים (הניצחון היחיד – הבאזר ביטר מול הניו יורק ג'טס).

הפעם הגיע תורם של הקולטס לקחת יתרון חשוב במירוץ הרותח לווילד קארד בקונפרנס על חשבון קבוצתו של ג'ון גרודן.

המשחק התחיל שקול ומאוזן, הריידרס אף עלו ליתרון 14:10 ברבע השני מט"ד של נלסון אגלהור המתקמבק ושמרו על עצמם במרחק של פוזשן אחד עד חמש דקות לתוך הרבע הרביעי, שם מהלך ווילדקאט של נאהים היינז לגו'נתן טיילור הקנה לקולטס יתרון 14, האנטר רפנרו פימבל בסנאפ הראשון של הדרייב העוקב ומשם הכחולים-לבנים של פרנק רייך לא הסתכלו לאחור.

פיליפ ריברס המשיך את המומנטום האיכותי שלו עם עוד משחק סולידי – 19/28 השלמות, 244 יארד, 2 ט"ד ללא חטיפה.  דרק קאר מנגד נאלץ לזרוק יותר, השלים 31/45 ל-316 יארד עם 2 ט"ד אך גם שתי חטיפות.

פילדלפיה איגלס (8-4-1) – ניו אורלינס סיינטס (3-10), 21:24

האיגלס הפילו אתגר קשה מאוד על ג'יילן הרטס במשחקו הראשון כפותח – להתמודד עם ההגנה הרצחנית של הניו אורלינס סיינטס. למזלם, חוסר המוכנות של הסיינטס לקוורטרבק שמסוגל לשאת את הכדור מספר רב של פעמים במשחק הוביל לסנסציה אדירה וניצחון שמשאיר להם סיכוי לסיים בראשות הבית. הרטס מסר ל-167 יארד וט"ד אחד בלבד, אבל הוא גם השיג 5.9 יארד לנשיאה ב18 ניסיונות, יחד עם תפוקה מעולה של מיילס סנדרס על הקרקע, האיגלס ניצחו בקרב זמן הפוזשן ולבסוף חמקו גם עם המשחק.

זו הפעם הראשונה שהאיגלס צוברים מעל 17 נקודות במשחק מאז שבוע 9, הבצורה הכי ארוכה שעברו מאז 2004. אם זה לא ישתיק את המפקפקים במהלך של לפתוח עם הקוורטרבק הצעיר, אני לא יודע מה כן.

האיגלס חשפו את החולשות של הסיינטס ללא דרו בריז, אלווין קמארה שוב הציג משחק פושר ללא מספר 9 בראש הקסדה (בארבעת המשחקים עם טייסום היל העונה, הוא לא עבר את רף 100 היארד מסקרימיג', הוא לא ירד מתלת ספרתי במשחקים בהם התחיל דרו בריז).

לא היו מוכנים לק"ב שרץ, ג'יילן הרטס

באפלו בילס (3-10) – פיטסבורג סטילרס (2-11), 15:26

כל אחד גולש סקי יודע שכדור שלג קטן יכול להתגלגל ולהפוך למפולת אדירה. לאחר שפתחו את העונה עם 11 ניצחונות רצופים, הסטילרס הפסידו את שני המשחקים האחרונים שלהם בצורה די משכנעת.

הבילס היו טובים יותר מפיסטבורג לאורך כל שלבי המשחק, למרות שהמזל השאיר את הפלדות בחיים פעם אחר פעם.

ההתקפה לא מתפקדת כמו שצריך, ביג בן נראה זקן ואיטי (21/37 השלמות, 187 יארד, 2 ט"ד ושתי חטיפות), משחק הריצה לא עובד, וגם כשהוא עובד לא קוראים מספיק מהלכי ריצה. אף רץ של הסטילרס לא צבר יותר מ-18 יארד, ואלו 17 נשיאות שהתחלקו בין שלושת הרצים הללו (ג'יימס קונור, ג'יילן סמואלס, בני סנל).

חייבים לתת קרדיט לג'וש אלן ולבילס, שממשיכים להראות שגם איום אמיתי לכל האריות בקונפרנס ויכולת לתת ריצה מאוד עמוקה בפלייאוף הזה. סטפון דיגס ממשיך להיות בינגו בשביל הבאפלואים, הוא תפס עשרה כדורים בדרך ל-130 יארד וט"ד, יחד עם 29.1 נקודות פנטסי (פעם תשיעית העונה שהוא צובר 16 או יותר).

ונחזור לשובר השיאים, ג'וש אלן, שניפץ את השיא של ג'ים קלי לט"ד בעונה אחת במדי הבילס. הקוורטרבק האגדי של באפלו בירך את אלן על ההישג המרשים ואיחל לו שישבור את כל השיאים שצבר במדים הכחולים-אדומים. אוהדי באפלו יקוו השיאים האלו לא יהיו מספר הפסדים בסופרבול.

מתעל את ג'ים קלי האגדי, ג'וש אלן


קרוליינה פנתרס (9-4) – דנבר ברונקוס (8-5) 32:27

שתי קבוצות שלא יראו פלייאוף נפגשו למשחק שהיה יותר מעניין ממה שהוא אמור היה להיות.
דרו לוק במשחק כמעט מושלם חתך את הגנת הפנתרים עם 280 יארד ו4 ט"ד ללא חטיפות אבל עם איבוד פאמבל.
המשחק שהתחיל בחגיגת החלפות בעיטות הרחקה נפתח עם שתי טעויות, החזרת בעיטת הרחקה לט"ד על ידי דנבר ומעט אחר כך פאמבל של דרו לוק שהוחזר 54 יארד ועזר לט"ד קל של קרוליינה.
המשחק נמשך בהחלפת ניקוד הדדית ששמרה את המשחק קרוב יחסית כשדנבר עושים את זה בעיקר באוויר וקרוליינה בעיקר דרך הקרקע.
בסופו של דבר, דנבר הבקיעו טיפה יותר בשוט אאוט שאולי עזר בעיקר לפיתוח של דרו לוק.

ג'קסונוויל (1-12) – טנסי (9-4) 31:10
דריק הנרי המשיך לטייל גם מול היגוארים, שמפסידים בפעם ה-12 ברציפות.
215 יארד ב-26 נשיאות צבר הנרי, יחד עם שני ט"ד, במשחק שהיה לא כוחות לאורך כל הדרך.
טנהיל ואיי. ג'יי בראון המשיכו לככב גם כן בהצגה של טנסי, כשהאחרון תופס כדור מרשים במיוחד ביד אחת לט"ד הראשון של המשחק.
ג'קסונוויל תנסה לשנות את גורלה כשתחזור לגארדנר מינשו בשבוע הבא.

שובו של המינשו

טמפה ביי (8-5) – מינסוטה (6-7) 14:26
באחד המשחקים המוזרים של השבוע, טמפה ביי ניצחה באופן שנראה הרבה יותר חד משמעי ממה שהיה – הודות לארבע החטאות של דן ביילי, שעלו למינסוטה ב-10 נקודות במה שהיה אמור להיות משחק צמוד בו כל נקודה קריטית.
במשחק לא גדול כלל, הצליחה טמפה לעשות מספיק כדי לנצח יריבה אפשרית במירוץ לפלייאוף ולהימנע מתסבוכת מיותרת עבורה.

סיאטל (9-4) – ניו יורק ג'טס (0-13) 3:40
ג'מאל אדמס שבר את שיא הסאקים לעונה עבור מגן אחורי, בעונה בה שיחק תשעה משחקים בלבד.
זה היה האירוע המשמעותי ביותר במשחק די חסר אירועים בסך הכל, כשהסיהוקס קיבלו את היריבה המושלמת להתאושש מהפסד מאכזב בשבוע שעבר.
ראסל ווילסון אמנם שוב זרק חטיפה לא מחויבת המציאות, אבל גם מצא ארבעה תופסים שונים לט"ד ונהנה ממשחק די פשוט.
הג'טס אפילו זכו לשחק מול האקס ג'ינו סמית' ברבע האחרון.

צייד ק"ב. ג'מאל אדאמס

ל.א צ'ארג'רס (4-9) – אטלנטה (4-9) 17:20
כיצד הסתיים המפגש בין שתי הקבוצות הגרועות ביותר בדקות האחרונות? כמובן, עם שתי חטיפות בדקה האחרונה, כשהמשחק בשוויון.
ג'סטין הרברט נחטף עם 53 שניות לסיום, ומאט ראיין נחטף בחזרה עם 36 שניות על השעון. זה היה מספיק זמן עבור הרברט על מנת להוביל לבסוף את הצ'אג'רס לשער שדה מנצח, שהשווה את המאזנים בין שתי הקבוצות.
המשחק הזה היה כתוב בכוכבים.

דטרויט (5-8) – גרין ביי (10-3) 31:24
זה היה נראה כאילו גרין ביי עלולה להסתבך שוב, כשירדה למחצית בשוויון ואפשרה לליונס להשיב בכל פעם שצברה נקודות בעצמה.
הרצף הזה נשבר ברבע השלישי, כשרוג'רס מצא את דרכו לאנדזון לאחר דרייב של כמעט תשע דקות לפתיחת המחצית השנייה, והוציא לחלוטין את הרוח מהמפרשים של דטרויט עם מסירת ט"ד לרוברט טוניאן שהעלתה את הפאקרס ליתרון דו ספרתי.
ניהול שעון חלש של הקבוצה חסרת המאמן עצר לחלוטין את סיכוייה לחזור, וגרין ביי חגגה כל הדרך לאליפות בית שנייה ברציפות והשתלטות על המקום הראשון ב-NFC.


קליבלנד בראונס (4-9) – בולטימור רייבנס (5-8) 47-42

איזו דרמה קיבלנו באיצטדיון פול בראון. מי חשב בתחילת העונה שבולטימור תגיע כדי להילחם על חייה מול קליבלנד המובילה עליה בדירוג בשני נצחונות והמשחק יתפתח לשוט אאוט שקול ואפי שיוכרע בדרמה אדירה של הרבע הרביעי.
לאמאר ג'קסון רץ ורץ ורץ וצבר 124 יארד ו-2 ט"ד (הכי הרבה לק"ב במשחק מונדיי נייט מאז 1970), למעשה הוא רץ כל כך הרבה עד שהייתה לו "מתיחה קלה" באמצע המשחק שהוציאה אותו לזמן מסויים ברבע השלישי.
ההעדרות הזו היא חלק ממה שאיפשר לקליבלנד לחזור למשחק ואף לתפוס את היתרון לאחר שהרייבנס התרחקו מרחק 2 ט"ד עקב חטיפה של מייפילד שהוחזרה לקו ה1 יארד.
אבל הרייבנס לא נבהלו והק"ב המחליף טרייס מקסורלי הוביל דרייב לט"ד ו2 נקודות בונוס- יתרון לרייבנס.
הבראונס משווים בדרייב מהיר של 47 שניות ונשארה דקה על השעון.
לאמאר ג'קסון חוזר למשחק ומוביל דרייב ליתרון שער שדה עם 7 שניות על השעון.
הבראונס מנסים טריק של זריקות לאטרל שמתהפך עליהם והכדור מתוקל באנד זון לסייפטי.
ניצחון רייבנס.
הקרב על הווילד קארד שנראה דיי בטוח אצל קליבלנד נהפך לסופר מעניין עם 3 משחקים לסוף כשלקליבלנד, על הנייר יש מבחן קשה אחד יותר מבולטימור.
המשחקים שנותרו לקליבלנד: @ג'איינטס, @ג'טס, סטילרס.
המשחקים שנותרו לבולטימור: ג'אגוארס, ג'איינטס, @בנגלס.

נשארו עוד המון תסריטים פתוחים לפלייאוף שיהפכו את השבועות הקרובים קריטיים מתמיד.

הוריד את החומים, למאר ג'קסון

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. מחזור מלהיב וסיקור מהיר ומצוין!
    אין ספק שהפלדאיים הגיעו לשיא מוקדם ונראו טוב מדי בכדי להיות 11-0.
    האלופה תגיע מה AFC השנה , פשוט כי אין בחטיבה המקבילה מספיק איזון הגנה-התקפה באף אחת מהקונטנדריות על מנת להתמודד עם מה שה AFC יזרוק להם ( וזה כנראה יהיה שוב מהומס).
    ההגנה בגרין ביי תא תצלח פלייאוף שלם ורודג'רס ביזבז עוד שנה טובה, לפחות סיכוי גובר ל MVP
    יאללה וושינגטון- מי רוצה לפגוש את צ'ייס יאנג בפלייאוף?

  2. תודה על הסיקור הממצה, כרגיל.
    בגזרת המשחקים המרכזיים (מבחינתי):
    ג'ייאנטס – קרדינלס: הג'ייאנטס מצליחים לייצר מספיק התקפה לאחרונה ואני מהמר שזה ימשיך והם ינצחו. – טעות גדולה. אפס כמעט עגול בהתקפה של הג'איינטס.
    באקנירס -ויקינגס: מינסוטה השתפרו לאחרונה, אבל בריידי וחבורתו יטפלו בזה הפעם. – אכן. מינסוטה לא היו רעים, אבל בריידי עשה מה שצריך.
    דולפינס – צ'יפס: מהומס נגד הגנות איכותיות זה תמיד מעניין, בפרט שניצחונות של הדולפינס והבילס יעשו בלאגן גדול ב-AFC. בכל זאת, אני מהמר על הצ'יפס אחרי קרב צמוד. – די מדויק. הדלפינס הרוויחו המון כבוד מול מהומס, אבל הוא עשה מספיק כדי לדאוג לניצחון.
    ריידרס – קולטס: שתי קבוצות שהתחושה שלי לפעמים היא שהמאזן שלהן טוב יותר מהיכולת. הפעם אני אהמר על הריידרס. – טעות קשה שלי. הריידרס קצת יצאו מהמירוץ לתחושתי.
    סיהוקס – ג'טס: ווילסון מקבל הזדמנות פז להחזיר את המומנטום והג'טס מקבלים משחק בו הייל-מארי נגדם בשנייה האחרנה ייתפס כהגיוני, לאור מה שאנחנו יודעים על ה-QB בצד השני. – ווילסון החזיר אולי את המומנטום לקראת המאבקים הקשים.
    ניינרס – פוטבול טים: וושינגטון נראים טוב לאחרונה, ואני רוצה לראות קרב צמוד על ראשות ה-NFC East, לכן אני אהמר עליהם. – אני מופתע מה שצדקתי כאן.
    בילס – סטילרס: המשחק של השבוע. ניצחון של הסטילרס והם יחזרו למעמד של הקבוצה מספר 2 ב-AFC (אחרי הצ'יפס כמובן), ואילו ניצחון של הבילס יקרב אותם מרחק משחק אחד בלבד מהמקום השני. תיאורטית זה ישאיר לבילס סיכוי גם במירוץ לשבוע החופש. אני כן נוטה להאמין שהסטילרס ינצחו בתום קרב צמוד. – הבילס באמת הפתיעו אותי לטובה. יש להם סיכוי לא רע להגיע לגמר ה-AFC, אם כי שם מהומס כנראה יעצור את זה.
    בראונס – רייבנס: הרייבנס חייבים את זה והבראונס פחות, ובמשחק הקודם בין הקבוצות זה הסתיים ב-38- 6 קל לרייבנס. יהיה צמוד יותר, אבל אני הולך עם הרייבנס. – כאן הייתי מדויק, למרות שחשבתי שזה יהיה הגנתי יותר.

  3. אחלה סיקור. קצת חבל על הוויקינגס שאחרי קאמבק מרשים במחזורים האחרונים, בא הבועט ודי הרס להם את העונה

  4. שני דברים שאזבור ממשחקי השבוע?

    *התפיסה הלא-תאומן ביד אחת של הוייד רסיבר של הטייטנס אייג'יי בראון ל-TD נגד הג'גוארס!

    *למרות המצחון, אהבתי את ה-SACK של פטריק מהומס ל-30 יארדס LOSS. ג'רום בייקר, מכ=גן הדולפוינס, יזכור את ה'סאק' עד יום מותו.

    ..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט