מאת כותבי הופס פוטבול – פריים טיים זק, יניב שושני ועידו יצחקי.

עם ספסולו של קרסון וונץ (שיימשך כנראה גם השבוע) מגיע ל-16 מספר הק"ב שפתחו את העונה אך לא ישלימו אותה במלואה, בין אם בשל פציעה, קורונה או פשוט בעקבות הפגנת יכולת נמוכה. כלומר, במחצית מקבוצות הליגה הוחלף הק"ב המוביל לפחות במשחק אחד – ואנו עדיין חודש לפני תום העונה הסדירה, שלא לדבר על הפלייאוף, כך שהמספר הזה ככל הנראה עוד יגדל. התופעה הזו (שחוזרת על עצמה מדי עונה, פחות או יותר) מדגישה את חשיבות תפקידו של הק"ב השני (ולפעמים אפילו השלישי) בסגל – שבקבוצה מנצחת אמור לדעת לשמור על המומנטום, להמשיך לנצח ולשמור על סיכויי הפלייאוף של הקבוצה בחיים.

כולנו זוכרים את ניק פולס, שלקח את המושכות בפילדלפיה אחרי פציעתו של קרסון וונץ בעונת 2017-18 והצעיד אותה לאליפות, וגם את טדי ברידג'ווטר שהשיג חמישה נצחונות רצופים עם הסיינטס בזמן פציעתו של דרו בריס בשנה שעברה. לעומתם אפשר להזכיר את מייסון רודולף ודוולין הודג'ס שהיו הקוורטרבקים המחליפים של פיטסבורג בשנה שעברה. למרות סגל איכותי והגנה נפלאה (שללא שינויים מהותיים – למעט חזרתו של ביג בן לעמדת הק"ב- מובילים את הסטילרס השנה למאזן הטוב בליגה) לא הצליחו השניים להביא את הקבוצה אפילו למאזן חיובי וודאי לא לפלייאוף.

השנה כמה ק"ב מחליפים מתעלים על כל הציפיות, בהם הרוקי ג'סטין הרברט מהצ'רג'רס (שלא היה אמור לפתוח העונה וזכה בתפקיד אחרי פציעה של טיירוד טיילור) וטייסום היל שכבר סופר 3 ניצחונות עם הסיינטס בהמתנה לחזרתו מפציעה של דרו בריס.

עם זאת, השבוע האחרון שייך לשני ק"ב מחליפים אחרים, ווטרנים שחזרו מן הכפור – אלקס סמית וקולט מקוי, שהובילו את וושינגטון והג'יאנטס (בהתאמה) לניצחונות הרואים מול קבוצות עדיפות שסומנו כמועמדות לסופרבול – סיאטל ופיטסבורג. בכלל, הג'יאנטס והפוטבול טים, שבתחילת העונה נראה היה שיעמדו לחלוטין בצילן של דאלאס ופילדלפיה (שהיו מועמדות כבדות לזכיה בבית ה-NFC מזרח, ונמוגו לחלוטין מאז), מפגינות פוטבול קשוח, עם הגנה עקשנית והתקפה יעילה (גם אם מוגבלת) שמביאות דווקא את שתיהן למאבק ראש בראש על ראשות הבית. בחודש האחרון שתיהן בונות רצפים יפים של ניצחונות (3 לוושינגטון ו-4 לניו יורק) שיובילו אחת מהן (ואולי אפילו את שתיהן, בתסריט קלוש אך אפשרי) לפלייאוף.

אם המקום ה-5 ב-NFC (שזו שתסיים בו תפגוש את אלופת בית המזרח) נחשב עד לאחרונה הפרס הגדול של מאבקי המיקום (כמעט כמו שבוע החופש…) הרי עכשיו הקבוצה שתגיע אליו תיאלץ להתאמץ מאד כדי להתגבר על אחת משתי הקבוצות הללו, שלא עומדות לחלק מתנות לאף אחד – לא בחודש האחרון של העונה הסדירה וגם לא בפלייאוף.

במהלך הערב (והלילה) הקרוב מחכים לנו משחקים מסקרנים רבים, בהם עימותים ישירים בין קבוצות הנלחמות על מקום בפלייאוף, לעתים אפילו ישירות זו מול זו – הקולטס מול הריידרס, הקרדינלס מול הג'יאנטס והבאקס מול הויקינגס. גם משחקי הפריים טיים (בראשון ובשני) מספקים לנו מנה משובחת של עימותי צמרת ב-AFC בעלי השלכות פלייאוף משמעותיות – הבילס מול הסטילרס ולקינוח הבראונס מול הרייבנס.

המחזור החל ביום חמישי, בו שיחקו בלוס אנג'לס הראמס (9- 4) מול הניו אינגלנד פטריוטס (6- 7) בשחזור הסופרבול של 2019. הראמס השיגו נקמה מתוקה במשחק חד צדדי שהסתיים בתוצאה 24- 3 ללוס אנג'לס.  ט"ד מוקדם בו ג'ארד גוף נכנס לאנד זון אחרי ריצה של 37 יארד שסיפק הרוקי קאם איקרס העלה את המקומיים ליתרון מוקדם. במצב של 10- 0 לראמס, הפטריוטס חטפו כדור במחצית המגרש של היריבה ונתנו תקוות למשחק שקול, אך אלו נמוגו במהרה כשהכדור נחטף מיד חזרה לפיק-סיקס של 69 יארד שהשיג הליינבקר קני יאנג, והראמס עלו ל-17- 0 בתחילת הרבע השני. הפטריוטס הצליחו להשיג שער שדה עד המחצית אך ברבע השלישי ספגו עוד ט"ד בדרייב ארוך שהובל ע"י איקרס (שסיים את המשחק עם 171 יארד על הקרקע!), מה שהפך את הרבע הרביעי (בו קאם ניוטון הוחלף ע"י ג'ארט סטידהם) לגארבג' טיים מתמשך. ניוטון היה תחת לחץ מהגנת הראמס כל המשחק, ספג 4 סאקים (שני סאקים נוספים "הוענקו" לסטידהאם לקראת הסיום) והשיג רק 119 יארד + איבוד. עם ההתעלות של אייקרס, גוף לא היה צריך להתאמץ והנפיק 137 יארד, ט"ד ואיבוד.

ולשאר משחקי המחזור:

ניו יורק ג'יאנטס (5- 7) – אריזונה קרדינלס (6- 6) (ניו יורק, יום א 20:00)

זו שעולה מול זו שיורדת… קרב גורלי בין שתי קבוצות במומנטום הפוך במאבק על הפלייאוף.

בתום שבוע 8 של העונה, הקרדינלס היו במאזן של 5- 2 ובמסלול הבטוח לפלייאוף, בעוד הג'יאנטס היו במאזן של 1- 7 ובדרך לעוד עונה אבודה. מי היה מאמין שקצת יותר מחודש אחר כך שתי הקבוצות יפגשו כשמפריד ביניהם רק ניצחון אחד…אריזונה כבר סופרים 4 הפסדים מ-5 משחקים, מה שמביא אותם למאזן חצוי ומוריד אותם לראשונה מזה זמן רב מתחת למקום השביעי המוביל לפלייאוף. היכולת של קיילר מאריי צנחה בשבועות האחרונים (רייטינג ממוצע של 85 בארבעת המשחקים האחרונים), וזה אולי נובע גם מירידה ברמת ההגנה שהוא מקבל מהקו הקדמי שלו (10 סאקים באותם 4 משחקים, לעומת פחות מסאק למשחק ב-6 המשחקים שלפני כן). כתוצאה מכך גם התפוקה של דאנדרה הופקינס, התופס המוביל של הקרדינלס, יורדת והוא משיג בממוצע 63 יארד למשחק בלבד (כאשר לפני כן השיג מעל 100 יארד). כשההתקפה מגמגמת גם ההגנה נפגעת ואחרי שספגו פחות מ-20 נקודות למשחק ב-6 המחזורים הראשונים, הם מאפשרים יותר מ-30 נקודות למשחק ב-6 האחרונים…המאמן קליף קינסבורי צריך למצוא את הדרך להחזיר את הביטחון לקבוצה הצעירה שלו שנראה שנכנסה לסחרור ועלולה לבזבז עונה שנראתה מבטיחה מאד עד לפני חודש – וכדאי שזה יקרה כבר השבוע כי לקבוצה כבר לא נותר מרווח לטעויות נוספות.

אצל הג'יאנטס המצב הפוך והם בתנופה של ארבעה ניצחונות רצופים, כולל אחד מרשים במיוחד על סיאטל בשבוע שעבר. גם הפציעה של דניאל ג'ונס וכניסתו של קולט מקוי לתפקיד הק"ב לא קטעה את הרצף (ייתכן שג'ונס יחזור כבר השבוע). ההצלחה של הכחולים מניו יורק מתחילה מההגנה המצוינת שלהם שבשבעת המחזורים האחרונים לא איפשרה לאף יריבה להשיג יותר מ-25 נקודות. הם מצטיינים במיוחד בהגנה כנגד הריצה, בה הם אחת מ-5 קבוצות שמאפשרות פחות מ-100 יארד למשחק על הקרקע וכן בכפיית איבודי כדור (מקום שלישי בליגה עם 1.7 למשחק). התקפת המסירה בראשות ג'ונס לא מבריקה, בלשון המעטה (רייטינג 78, יותר איבודים מט"ד) אך משחק ריצה יעיל (מעל 120 יארד למשחק, למרות העדרותו של הרץ הכוכב סקון ברקלי מתחילת העונה) וההגנה המצוינת משאירה את הקבוצה במשחקים למרות שהקבוצה עברה את סף 25 הנקודות רק בשני משחקים מתחילת העונה.

תחזית: הגנת הג'יאנטס תשלוט במשחק, תנטרל את משחק הריצה של הקרדינלס ותצליח לכפות איבודי כדור קריטיים על מאריי הלחוץ. יתפתח משחק עם סקור נמוך שבו הקבוצה הביתית תעשה פחות טעויות, תמשיך את המומנטום החיובי ותשיג עוד ניצחון לרצף שישווה את מאזני שתי הקבוצות.  

ג'קסונוויל ג'גוארס (1- 11) – טנסי טייטנס (8- 4) (ג'קסונוויל, יום א 20:00)

טנסי הלא יציבה תנסה להיעזר ביגוארים האומללים כדי להתאושש ולשמור על ראשות הבית.

בכל פעם שנראה שהטייטנס מתרווחים במושב הנהג בדרך לפלייאוף, הם מצליחים לבעוט לעצמם ברגל ולפגוע בסיכוייהם לשחזר את הריצה היפה משנה שעברה. אחרי שניצחו באופן משכנע את הקולטס בשבוע 12, הם הפסידו לקליבלנד בשבוע שעבר – אך יותר מהתוצאה, מטרידה הצורה שבה הם נרמסו ע"י ההתקפה הבינונית של הבראונס שהשיגה 38 נקודות במחצית הראשונה בלבד! ההגנה של טנסי פשוט לא מצליחה לעצור אף אחד, היא סופגת 27 נקודות למשחק (מקום 25) ומדורגת אחרונה בליגה באחוזי השלמת דאון שלישי של היריבה עם 54%. כשהקבוצה נקלעת לפיגור בשל חולשת ההגנה, ההתקפה צריכה לנסות להשיג נקודות מהירות וזה מנוגד לאופי הבסיסי שלה (שבנוי על משחק ריצה סבלני ודרייבים ארוכים בראשות דרק הנרי המצוין). הם עדיין בראשות בית ה-AFC דרום, אך כיוון שמאזנם שווה לזה של הקולטס, הם צריכים לשפר את ההגנה ולהימנע מנפילות נוספות כדי להישאר שם עד תום העונה.

ג'קסונוויל סופרת את הימים עד לתום העונה והדראפט, בתקווה שיביא לה ק"ב חדש ונוצץ שיאפשר את האצת תהליך הפירוק וההרכבה מחדש שעוברת הקבוצה שהגיעה לגמר ה-AFC רק לפני 3 שנים. הם כבר ברצף של 11 הפסדים רצופים ומתחרים עם הג'טס על תואר הקבוצה החלשה בליגה. עם זאת, ניכרת מגמת שיפור מסוימת, בעיקר בהגנה, בחצי השני של העונה והיגוארים הצליחו לייצר משחקים צמודים והפסדים דחוקים (פחות מסקור אחד) בארבעה מחמשת המשחקים האחרונים (תוך שהם סופגים 27 נקודות ופחות בכ"א מחמשת המשחקים הללו). בשבוע שעבר כמעט סחטו ניצחון מפתיע במינסוטה אך נכנעו לבסוף בהארכה. לוח המשחקים שלהם לא קל עד לסיום העונה וכנראה לא ישפרו בהרבה (אם בכלל) את מאזן הניצחונות אך אולי ישכנעו את ההנהלה להותיר את המאמן דאג מארון בתפקידו כדי שיוכל לנסות, בעזרת ק"ב חדש, להתחיל את הטיפוס הארוך חזרה לצמרת.

תחזית: מול ההתקפה החלשה של היגוארים, אפילו הגנת הטייטנס תצליח להסתדר. דרק הנרי וריאן טנהיל יכתיבו קצב משחק איטי ומדויק (הטייטנס רק עם 0.7  איבודים במשחק – הנתון הטוב בליגה) שיביא לטנסי את הנקודות הנדרשות כדי לנצח בצורה ברורה ולשמור על ראשות הבית עוד שבוע אחד לפחות.

טמפה ביי באקנירס (5-7) – מינסוטה וייקינגס (6-6), (טאמפה, יום א 20:00)

שתי קבוצות שנלחמות על כניסה לפלייאוף ב- NFC נפגשות לקרב לוהט בפלורידה. הבאקס חוזרים משבוע החופש שקיבלו אחרי המהלומה הרצינית שחטפו מטייריק היל ופאטריק מהומס לפני כשבועיים. הסקנדרי של הבאקנירס, שזכה לתשבוחות רבות בפתיחת העונה והעמיד את הרוקי שלהם – אנתוני ווינפלד הסייפטי כמועמד בכיר לזכיה בתואר רוקי ההגנה של העונה, נחשף במערומיו מול הראוטים האדירים של הצ׳יטה מקנזס. גם התקפית, טום בריידי פתח את המחצית השנייה כשהוא נראה כמו צל של עצמו עם אינטרספשנים בק טו בק, ובכלל – בריידי אמנם עדיין בחציון העליון של הליגה, אך הוא לבטח כבר לא אותו קווטרבק שלקח 6 אליפויות. טמפה ממוקמת בסיד 6 ערב תחילת המחזור, וניצחון יקדם אותה להבטחת המקום. הגנת הריצה האדירה שלה (הטובה בליגה) פוגשת היום קבוצה שמתמחה במשחק ריצה לקרב מרתק, שיוכרע בקרקע עבורם.

מינסוטה מתאוששת מפתיחה העונה המחרידה (5-1) ובשבוע שעבר השיגה ניצחון קשה בהארכה על אחת מנמושות הליגה – ג׳קסונוויל יאגוארס, במשחק קשוח והפכפך. קירק קאזינס המשיך בחוסר היציבות המאפיינת אותו, שלמרות משחק טוב שלו, הוא לא שכח לזרוק גם פיק-סיקס שהחזיר את הג׳אגס לעניינים במחצית השנייה. מינסוטה תיאלץ לקבל החלטות כבדות משקל בקרוב, אך בינתיים – כשהם בתנופה אדירה ומאזן מעודד לקראת הפלייאוף, הם יכולים לנוח ממחשבות על העתיד ולהתרכז בהווה. ג’סטין ג’פרסון הרוקי סיים את משחקו החמישי העונה עם +100 יארדים – נתון פנטסטי עבורו ועבור עתיד הארגון, שמצא פנינה בשלהי הסיבוב הראשון בדראפט. דלווין קוק, שמאז שהתחיל לקבל יותר ויותר נשיאות הקבוצה גם הצליחה יותר, יהיה האקס-פאקטור הערב. אם יצליח לחדור את חומת הבטון של טמפה בקו ההגנה, למינסוטה יהיה קל משמעותית בהתקפה. כפי שכבר למדנו במהלך העונה הזו, על קירק קאזינס – אף אחד במועדון הסגול לא רוצה להסתמך.

משחק מסקרן וכפי שכתבתי, עשוי להכריע לגבי זהות העולות לויילד קארד. מינסוטה תתקשה מול הגנת הריצה של טמפה ביי ובריידי יתעלה במאני טיים. ניצחון לשודדים.

מיאמי דולפינס (4-8) – קנזס סיטי צ'יפס (1-11) (מיאמי, יום א 20:00)

מיאמי מגיעה למשחק הערב כאחת הקבוצות החמות ביותר בליגה. עם שבעה ניצחונות בשמונת המשחקים האחרונים, מתייצבים הדולפינים במקום השני בבית המזרחי של ה- AFC, עם סיכויים מצוינים להעפיל לפלייאוף, ואולי אולי לשבור בצורת של 20 שנים ללא ניצחון פלייאוף. ההגנה, שהייתה שק החבטות של הליגה בעונת 2019, וספגה הכי הרבה נקודות, השתפרה פלאים (מקום שני בליגה בספיגת נקודות), הרבה בזכות שני שחקני הרכש שהגיעו בפגרה האחרונה, עמנואל אוגבה שהגיע מהצ'פס, וקייל ואן נוי שעזב את הפטריוטס. טואה טונגווילואה עושה את צעדיו הראשונות בליגה, אבל גם איתו ההתקפה מדשדשת, עם יותר מידי איבודי כדור וספיגת סאקים.

הצ'יפס ממשיכים את המסע לשמירת התואר די בקלילות, ואם צצים קשיים מידי פעם, פאטריק מהומס נמצא שם בכדי להרגיע את המצב. קנזס היא אחת משתי הקבוצות ההתקפיות הטובות בליגה, ואיך לא אם בקבוצה מככבים נשקים התקפיים כמו טייריק היל הסילוני, וטרוויס קלסי המדהים, שסוגר עונה חמישית עם מעל 1000 יארדים במסירה, הישג חסר תקדים לטייט אנד.

נתון מעניין – קלסי רחוק רק 5 יארדים מראשות טבלת צבירת היארדים במסירה. האם טייט אנד יסיים לראשונה כמלך היארדים בתפיסה לעונה?

תחזית – כנראה שלצ'יפס קצת משעמם העונה, אז הם סיימו את ארבעת המשחקים האחרונים בפער של פחות מט"ד. גם המשחק מול הדולפינס יהיה צמוד, ובסופו הקבוצה האורחת תרשום עוד ניצחון, תריסר במספר.

סינסינטי בנגלס (1-9-2) – דאלאס קאובויז (9-3), (סינסינטי, יום א 20:00)

בכל עונה אחרת, משחק עם שתי קבוצות בעלות המאזנים הללו היה משחק לפרוטוקול בלבד. אבל לבית ה- NFC מזרח חוקים אחרים, ולמרות ההתעלות היחסית של הג'איינטס וושינגטון – דאלאס עדיין בתמונת העלייה, והיא מקבלת אחלה הזדמנות השבוע לחזור להילחם על ראשות הבית נגד הבנגלס. סינסי כזכור, בעודה כואבת את פציעתו של ג'ו בוראו ומייחלת לסיום העונה המייגעת הראשונה בעידן פוסט מרווין לואיס, ממשיכה להפסיד לכל דורש, כשבשבוע שעבר היו אלה הדולפינס שנתנו להם בראש. זאק טיילור זכה לתנאים לא הולמים לעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה, ולדעתי הוא צפוי להמשיך לעונה נוספת – למרות המאזן המחריד.

דאלאס כואבת גם היא את פציעתו של הקווטרבק הפותח שלה – דאק פרסקוט, אך גם איתו, ובטח שבלעדיו 'הקבוצה של אמריקה' מאכזבת ללא הפסקה. מי שהגיעה לעונה הנוכחית כפייבוריטית מוחלטת לזכות בראשות הבית (יש שטענו אפילו שהקאובויז מסוגלים ללכת עד הסוף) – התבדו שבוע אחר שבוע בעודם צופים בקבוצה ביזיונית תחת האימון הכושל של מייק מקארת'י, שכיום אנו רואים איך אארון רוג'רס פורח בפאקרס בלעדיו. הניצחון המפתיע על הוויקינגס בשבוע 11 כבר נשכח במהרה "הודות" להפסדים בדו-ספרתי לוושינגטון ולבולטימור בשבועיים שחלפו. ובכל זאת, דאלאס מגיעה למשחק נהדר בשבילה להתאוששות מול הגופה של סינסינטי, והיא תשמח לנצח ולהפיח תקווה מחודשת באוהדיה המיואשים.

הקאובויז אמנם הצליחו לאכזב בכל הזדמנות שניתה להם העונה אך הפעם היריבה חלשה מדי בשביל לעצור אותה. ההתקפה של הקאובויז תהיה טובה מספיק כדי לרשום ניצחון רביעי העונה

שיקאגו ברס (7-5) – יוסטון טקסנס (8-4)  (שיקאגו, יום א 20:00)

במחזור השישי, לאחר עוד ניצחון דחוק עם יכולת בינונית, עלתה שיקאגו למאזן 1-5 מבטיח, ונראה היה שניק פולס אכן מוביל את הדובים להצלחה, למרות היכולת הלא משכנעת. מאז הגיעה צניחה של שבעה הפסדים רצופים, פולס (שוב) נפצע, טרוביסקי חזר לעמדת הק"ב הפותח והמשיך בדיוק עם אותה יכולת פושרת, ונראה שאפילו ההגנה החזקה "נדבקה" באנמיות של ההתקפה, עם שני משחקים אחרונים בהם ספגה 37 נקודות בממוצע. והנה מגיעה יריבה בהזמנה, עם אחת ההגנות הגרועות בליגה, אולי הפעם התקפת הברס תיקח את ההזדמנות בשתי ידיים, ותשבור את רצף ההפסדים שבו נמצאת הקבוצה.

הבעיה היא שיוסטון נמצאת בתקופה טובה יחסית, ואפילו ההגנה מראה סימני חיים והתאוששות מפתיחת עונה גרועה של ניצחון בודד בשבעה משחקים. למרות המאזן השלילי, למרות קו התקפה חדיר שספג כבר 33 סאקים, ולמרות עזיבתו של התופס המוביל דיאנדרה הופקינס, דשון ווטסון מנפק את עונתו הטובה ביותר, ועם רייטינג ממוצע של  110 שמציב אותו במקום השלישי בליגה, הוא הקווטרבק היחידי בעשיריה הפותחת עם מאזן שלילי.

נתון מעניין – הטקסנס סופגים 406.3 יארדים בממוצע למשחק, מתוכם 150.9 יארדים על הקרקע. שני הנתונים הם הגרועים בהיסטוריית הקבוצה.

תחזית – משחק שבו כל תוצאה אפשרית, וקשה מאוד להעריך את המנצחת במשחק. אנחנו נלך עם עוד תצוגה של ווטסון וניצחון של הטקסנס, ורצף ההפסדים של הדובים יגיע לשמונה ברציפות.

קרוליינה פנת׳רס (8-4) – דנבר ברונקוס (8-4), (שרלוט, יום א 20:00)

בקרב כמעט חסר משמעות ייפגשו קרוליינה ודנבר, למפגש שיכריע בעיקר על מיקומים ובחירות דראפט. למרות שקרוליינה מדורגת במקום ה- 14 ב- NFC, בפועל – היא רחוקה רק שני משחקים מכרטיס לווילד קארד. ככה זה העונה בחטיבה הצפופה שעשויה לייצר המון דרמות לקראת סיום העונה. אינני מאמין כי הפנתרים יצליחו להשתחל לשם, וודאי לאור העובדה שניצחו רק משחק אחד מששת האחרונים שלהם. החזרה משבוע החופש אמורה להיטיב עם הקבוצה לקראת ההתמודדות שעושיה לסתום את הגולל רשמית עבורם. בינתיים, מאט רול הצליח להוציא מים מן הסלע למרות מכת פציעות וחומר שחקנים חלש יחסית בפתיחת העונה, אך לבסוף הבלוף נחשף – וקרוליינה מבינה שהיא לא תגיע רחוק עם ברידג'ווטר מאחורי הסנטר.

דנבר ציפתה שדרו לוק יהיה הפנים החדשות של הארגון שמחפש עצמו מאז פרישתו של פייטון מאנינג. 2020 סיפקה לברונקוס תשובה חד משמעית. לוק לא יהיה מי שיוביל את הפרנצ'ייז לאליפות הבאה שלו. הפציעה של וון מילר בפתיחת העונה וודאי הקשתה על הקבוצה כולה להתעלות, וכן הפציעה של הקווטרבק במהלך העונה, אך היכולת החלשה שהוא הציג תוביל את ג'ון אלווי לחפש קווטרבק אחר, ורצוי כבר השנה. עד אז, בזמן שהקבוצה התאוששה מהקורונה שתקפה אותה – הברונקוס יקוו להמשיך להפסיד ולבחור כמה שיותר גבוה.

קרוליינה זקוקים לניצחון יותר מדנבר, וייתנו את כל מה שיש להם בכדי לנצח. דנבר תתקשה בהתקפה כמו כל משחק של הקבוצה. ניצחון לפנתרים.

לאס ווגאס ריידרס (7- 5) – אינדיאנפוליס קולטס (8- 4) (לאס ווגאס, יום א 23:05)

מאבק מעניין ושקול בין שתי קבוצות ווילד קארד ב-AFC השואפות להבטיח את המקום בפלייאוף.

לאחר שני הפסדים רצופים, לאס ווגאס נזקקה לנס של השניות האחרונות כדי לנצח בדוחק את הג'טס האומללים ולהשאיר את העונה שלהם בחיים לפחות לשבוע אחד נוסף. עם זאת, היכולת שהפגינו בשבועיים האחרונים (כולל התבוסה המביכה מול אטלנטה) צריכה להשתפר ובמהירות אם הריידרס רוצים להישאר במרוץ לפלייאוף, בו הם נמצאים כרגע בעמדת נחיתות (במקום השמיני ועם הפסד אחד יותר מהקולטס שבמקום השביעי). אי לכך, ניצחון במשחק הבית השבוע הופך להיות קריטי במיוחד. הקבוצה לא יכולה לבוא בטענות לדרק קאר, אשר למעט במשחק הנפל נגד הפלקונס מפגין יכולת יציבה וממעט לעשות טעויות (רייטינג 104, 22 ט"ד מול 5 חטיפות בלבד). גם שאר שחקני ההתקפה בסה"כ עושים את העבודה ומשיגים 27 נקודות במשחק (מקום 11). הבעיה העיקרית היא בהגנה שסופגת 29 נקודות במשחק (מקום 28 בליגה), לא מפעילה לחץ על הק"ב (1.2 סאקים למשחק, מקום 29) ומאפשרת ליריבות להשיג 378 יארדים כוללים (מקום 22). אם לא יהיה שיפור דרמטי בהגנה, לאס ווגאס לא תעמוד בציפיות ותסיים את העונה בתחושת אכזבה והחמצה.

אחרי ההפסד הקשה לטנסי, הקולטס הצליחו השבוע לנצח את יוסטון ונצמדו לטייטנס בראשות הבית. באינדיאנפוליס החוליה החזקה והיציבה היא ההגנה, אשר למרות נסיגה מסוימת יחסית ליכולת המצוינת מתחילת העונה (במיוחד בתצוגה החלשה בהפסד לטנסי), עדיין מדורגת בצמרת הליגה ומגבילה את היריבות ל-320 יארד למשחק (מקום 5) ו-23 נקודות (מקום 10). ההתקפה, לעומתה, לא מספיק טובה. פיליפ ריברס לא יציב – למרות ההגנה המעולה שהוא מקבל מקו ההתקפה (ספג רק 13 סאקים עד כה) והעובדה שמצופה ממנו להיות "מנהל משחק" (לחלק מסירות קצרות באחוזים גבוהים), הוא מבצע יותר מדי טעויות (9 חטיפות) ולא מייצר מספיק ט"ד (18 בלבד). זה הופך להיות משמעותי עוד יותר בהתחשב במשחק הריצה החלש של הקבוצה (105 יארד למשחק, מקום 22). הקבוצה במאזן של 2 ניצחונות מול 3 הפסדים מול קבוצות במאזן חיובי ואם הם שואפים לריצה ארוכה בפלייאוף, הם חייבים להתייצב ולנצח באופן עקבי ומשכנע.

תחזית : יכולתן של שתי הקבוצות נעה בחדות ממשחק למשחק, מה שהופך את המשחק לקשה מאד לניחוש. הריידרס משחקים טוב יותר בבית – בפעם האחרונה שהיו שם הם כמעט הצליחו לנצח את מהומס והצ'יפס בתצוגה פנטסטית. הם יחזרו השבוע ליכולת הזו ויובילו משחק צמוד והפכפך עם סקור גבוה בו דרק קאר יתעלה על ריברס ויוביל את לאס ווגאס לניצחון חשוב שישאיר לה סיכוי להגיע לפלייאוף.

סיאטל סיהוקס (4-8) – ניו יורק ג'טס (12-0) (סיאטל, יום א 23:05)

מה יהיה עם הג'טס האומללים? הפסד לפטריוטס עם אפס טיקים על השעון, הפסד שובר לב לריידרס לאחר שהניצחון הנכסף כבר היה בידיים שלהם, ועונה נטולת ניצחונות כבר מציצה מעבר לפינה. אם בכל זאת רוצים להסתכל על הצד החיובי של ההפסד האחרון, אז סאם דרנולד מסר לשני ט"ד לראשונה העונה, והסילונים סוף סוף הציגו משחק ריצה ראוי לשמו עם 204 יארדים, הישג ראוי לשמו עבור ההתקפה הגרועה בליגה.

ומה יהיה גם עם הסיהוקס המקרטעים? אחרי פתיחת עונה מושלמת של חמישה ניצחונות רצופים ויכולת מדהימה של ראסל ווילסון, סיאטל רושמת כבר ארבעה הפסדים בשבעת המחזורים שאחרי שבוע החופש, כולל 12 איבודי כדור של ווילסון לעומת 3 בלבד ברצף הניצחונות. עד שהגנת המסירה מצליחה להוריד בצורה יפה את כמות היארדים ההיסטורית שהם ספגו העונה, באה הגנת הריצה וסופגת 190 יארדים מהממים מהג'ייאנטס. כמה טוב שהג'טס מגיעים לביקור, זמן לשיפור סטטיסטיקות.

נתון מעניין – די קיי מאטקלף הינו השחקן השני בלבד בתולדות הסיהוקס שמוביל את הליגה בקליטת יארדים במסירה .

תחזית – לאור התוצאות במחזורים האחרונים, אל תשללו הפתעה רבתית בדמות ניצחון של הג'טס, אבל התחזית הסבירה תהיה התאוששות של ווילסון ממשחק הנפל מול הענקים, בדרך לניצחון התשיעי העונה.

פילדלפיה איגלס (3- 8- 1) – ניו אורלינס סיינטס (10 -2) (פילדלפיה, יום א 23:25)

טייסום היל ינסה להמשיך לנצח מול קבוצה שאיבדה את דרכה וסיימה בפועל את העונה.

הסיינטס ממשיכים לנצח ללא דרו בריס (כבר פעם שלישית ברציפות) וטייסום היל משתפר ממשחק למשחק. נגד אטלנטה השבוע הוא נתן משחק שיא עם 232 יארד באוויר (ו-2 ט"ד) + 83 יארד על הקרקע. מייקל תומס (105 יארד) ואלווין קמארה (88 יארד) נתנו עבודה – ואיכשהו כל זה הספיק רק לייצר 21 נקודות מול הגנת אטלנטה החלשה. השילוב של ההגנה הפנטסטית של ניו אורלינס (מאפשרת רק 289 יארד למשחק ליריבות – מקום ראשון בליגה) והצוות המצוין מסביב נותן תחושה שאפשר להמשיך לנצח עם ק"ב מוגבל כמו היל – אבל לא בטוח שזה יהיה המצב כשהסיינטס יפגשו יריבות רציניות יותר (עד כה היל פגש את דנבר ופעמיים את אטלנטה). בכל אופן, כשאליפות בית ה-NFC דרום מובטחת למעשה (3 ניצחונות פער + שובר שוויון מול טאמפה), שון פייטון והנהלת הסיינטס לא יסכנו את הק"ב המזדקן שלהם ויחזירו את בריס ככל הנראה רק לקראת הפלייאוף, גם אם זה יעלה להם בכמה הפסדים שיגרמו להם לאבד את המקום הראשון בחטיבה (בו הם מחזיקים כעת)  ואת שבוע החופש.

פילדלפיה החלה את העונה עם המון ציפיות אך כולן התרסקו בזו אחר זו. בעקבות רצף ארבעת ההפסדים האחרונים, הקבוצה איבדה כנראה גם את הסיכוי לסיים בראש בית ה-NFC מזרח החלש. במחזור האחרון אפילו למאמן דאג פטרסון נמאס והוא החליט לספסל את הק"ב קרסון וונץ (שהפגין יכולת חלשה מאד במרבית המשחקים, ו"מוביל" את הליגה עם 15 חטיפות) והעלה במקומו את ג'יילן הרטס הרוקי, באקט שמסמל וויתור סופי על העונה האיומה הזו. עם זאת, הבעיה לא מסתיימת בעמדת הק"ב. העובדה שוונץ ספג 50 (!!) סאקים (מקום ראשון בליגה, בפער גדול) מצביע על חולשה רצינית של קו ההתקפה. חוץ מעונות סבירות של הרץ מיילס סנדרס והתגלית טראוויס פולגם אין אף שחקן התקפה שמתעלה, כאשר הטייט-אנד הבכיר זק ארץ נראה כמו צל של עצמו (רק 30 יארד במשחק), גם בשל פציעה שגרמה לו להחמיץ כמה משחקים. ההגנה היא הנקודה החזקה (באופן יחסי) ומדורגת במקום 13 בליגה אך בהעדר סיוע מההתקפה היא סופגת מעל 25 נקודות למשחק ולא מסוגלת להשתלט על משחקים ולנצח בכוחות עצמה. השנה הזו כאמור אבודה והשאלה היא מה (מסגל השחקנים וצוות האימון) לוקחים מכאן לשנה הבאה ומה מנסים להחליף. מעניינות במיוחד ההחלטות שיתקבלו לגבי גורלם של הק"ב קרסון וונץ והמאמן דאג פטרסון.

תחזית : ההתקפה החלשה של האיגלס (עם וונץ או עם הרטס) תתרסק מול ההגנה של ניו אורלינס. קמארה, תומאס והחברים יעזרו להיל לשים מספיק נקודות על הלוח כדי להעלות את רצף הניצחונות שלו לארבעה.

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (7-5) – וושינגטון פוטבול טים (7-5) (פניקס, ראשון 23:25)

במשחק החזרה שלו, לאחר כמעט שנתיים מאז הפציעה המחרידה שלו, אלכס סמית' קיבל שישה סאקים על הראש, ונראה חסר אונים, כמו כל התקפת וושינגטון. מאז זרמו הרבה מים בפוטומק, וסמית' מראה שגם בגיל 36 הוא יכול לתרום מניסיונו ויכולתו, ופוטבול טים רושמים שלושה ניצחונות רצופים, כולל אחד מרשים על הסטילרס הבלתי מנוצחים. ההגנה ממשיכה להיות ממובילות הליגה, שיפור בלתי נתפס כמעט לעומת ההגנה החלשה של העונה הקודמת.

הניינרס נמצאים בצד השני של המומנטום, עם ארבעה הפסדים בחמשת המשחקים האחרונים, למרות שחלק מהפצועים חזרו למגרשים. התקפת הריצה ממשיכה לדעוך, ההגנה כנגד המסירה נפגעת כתוצאה מחוסר היכולת ללחוץ את קווטרבק היריבה, והפלייאוף הולך ומתרחק מפינלסטית שנה שעברה. מול הגנת המסירה של וושיגטון, הניינרס צריכים לנסות ולרוץ, אולי משם תגיע הישועה להתקפה, שכל כך מתקשה השנה.

נתון מעניין – אלכס סמית' נבחר ראשון בדראפט של 2005 על ידי הפורטי ניינרס, ושיחק בשורותיהם במשך 7 עונות.

תחזית – שתי הקבוצות עדיין מפנטזות על העפלה לפלייאוף, וייתנו את כל מה שיש להן במשחק. צפו למשחק הגנתי וקשוח, ובסופו קבוצת הופטבול תרשום ניצחון נוסף, הרביעי ברציפות.

לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס (9-3) – אטלנטה פאלקונס (8-4), (לוס אנג'לס, יום א 23:25)

הצ׳ארג׳רס מארחים את הפאלקונס למשחק בו שתי הקבוצות איבדו מעשית את הסיכוי להגיע לווילד קארד וישמש בעיקר לבחינת השחקנים לקראת העונה הבאה. אנתוני לין נהנה העונה מסגל איכותי יחסית, מאוזן בכל חלקי המגרש ועם קווטרבק רוקי מבטיח במיוחד, שנמצא בדרכו הבטוחה לזכייה בתואר רוקי העונה. ובכל זאת, ניהול קלוקל ברגעי הסיום במשחקים רבים,  מצא את הצ׳ארג׳רס במאזן מחפיר – שלבטח לא מייצג את איכות הסגל שלהם. ההוכחה החותכת לכך שלין לא יכול להמשיך כמאמן הקבוצה הגיע בשבוע שעבר עם תבוסה משפילה במיוחד לפטריוטס האנמים בתוצאה 45:0 כשהספיישל טים של הצ'ארג'רס עושה במכנסיים פעם אחר פעם. כואב על הקבוצה מ- LA, שמצליחה לאכזב את אוהדיה המועטים.

אטלנטה נמצאת מרחק של שני משחקים בלבד מהמקום השביעי (שמוביל השנה לפלייאוף בפעם הראשונה), כשנותרו ארבעה לסיום העונה. אף אחד לא מאמין שדווקא הפאלקונס יתעלו במאני טיים. הרי 'לוזריות' כבר הפך לשם נרדף של הקבוצה. החזרה למסלול בימים של אחרי הפיטורים המתבקשים של דן קווין הובילה את אטלנטה למקום בו היא רלוונטית לפלייאוף, אך ההפסד לסיינטס, למרות שאטלנטה כבר הייתה בדרייב האחרון של המשחק בתוך הרדזון ויכלה לבצע מהפך אדיר, הבהיר שהעונה אין לבזים מקום שם. טוד גרלי נראה הכי רחוק מהשחקן שהיה ב- 2018 ומי שעד לא מזמן היה הרץ הטוב בליגה לדעת רבים, וחלומו של כל מאמן פאנטזי. גם מאט רייאן, יכול להתחיל לחשוב על הימים שאחרי הפוטבול.

ג'סטין הרברט יתאושש מהמרור שאכל מהגנת הפטריוטס אצל הגנה כ"כ חלשה כמו זו של אטלנטה. ניצחון ללוס אנג'לס.

דטרויט ליונס (7-5) – גרין ביי פאקרס (3-9) (דטרויט, יום א 23:25)

ארון רודג'רס כבר בן 37, הוא עומד לסגור עונת בר מצווה כקווטרבק הפותח של הפאקרס, ואין עליו שום סימני עייפות או נסיגה. למעשה, עם 36 ט"ד ו- 68.9 אחוזי השלמה עד כה, רודג'רס מנפק את אחת מעונותיו הטובה ביותר, ומוביל את גרין ביי למאזן השני בטיבו ב- NFC, בדרך לאליפות בית שביעית במספר, ולהופעת פלייאוף עשירית במניין, אגדה.

עוד שני שחקנים שנותנים עונת שיא הם התופס דבונטה אדאמס המדהים, והדפנסיב אנד זדריוס סמית', שמוביל הגנה לא רעה בכלל, גם אם לא מהמובילות בליגה.

מולם מתייצבת קבוצה שתסיים עוד עונה בלא כלום, למרות השיפור לעומת שנה שעברה. הגנה שמדורגת אחת לפני אחרונה בספיגת נקודות, התקפת ריצה היא אחת הגרועות בליגה, מזלם שמת'יו סטאנפורד עדיין אחד מהקווטרבקים הטובים בליגה, ומצליח לנצח משחקים פה ושם.

נתון מעניין – לפאקרס ממוצע של 37(!) נקודות למשחק מול יריבות ה-NFC צפון.

תחזית – הליונס ניצחו רק פעם אחת העונה קבוצה במאזן חיובי, ומול הפאקרס זאת לא תהיה הפעם השניה. האורזים הרבה יותר טובים מהאריות, והם גם ינצחו בהתמודדות הפעם.

בפאלו בילס (8- 4) – פיטסבורג סטילרס (11- 1) (בפאלו, יום ב 03:20)

אחרי הפסד הבכורה, פיטסבורג יוצאת לקרב קשה בבפאלו מול קבוצה שייתכן שתפגוש שוב בינואר.

פיטסבורג ספגו הפסד ראשון העונה, וזה היה צפוי לקרות במוקדם או במאוחר (אם כי העובדה שהפסידו דווקא לוושינגטון בהחלט הפתיעה). הקבוצה, ובעיקר ההתקפה שלה, לא נראית דומיננטית מספיק כדי לייצר מאזן של 16- 0, ואחרי ניצחונות לא משכנעים מול בולטימור מוכת הקורונה ודאלאס החלשה והפצועה (שביניהם היו גם תצוגות טובות יותר, אך מול קבוצות גרועות ממש – סינסינטי וג'קסונוויל), ההפסד הראשון היה באוויר. עם זאת, מצבה של הקבוצה עדיין מצוין – היא ביתרון של שני משחקים על הבראונס בראשות בית ה-AFC צפון וגם אם יספגו עוד הפסד או אפילו שניים עד סיום העונה, ככל הנראה יסיימו באחד משני המקומות הראשונים בחטיבה כולה. עם זאת, כדי להתמודד כשווים מול קנזס סיטי או אפילו בפאלו בפלייאוף הם יצטרכו לשפר את ההתקפה הבינונית שלהם, שמשיגה רק 345 יארד למשחק (מקום 21 בליגה) וסובלת מחוסר מחץ ברד-זון (62%, מקום 12). ביג בן יציב וטוב (אם כי מתקשה להפציץ לעומק המגרש – רק 35 מסירות ל-20 יארד או יותר, פחות מברידג'ווטר וסטאפורד) אך הבעיה הגדולה היא במשחק הריצה, בו הקבוצה מדורגת במקום ה-29 (!) עם 92 יארד על הקרקע בלבד. ההגנה כמובן מצילה את המצב ומייצרת ניצחונות (ברוב המקרים…), כשהיא מדורגת ראשונה בכמות נקודות שהיא מאפשרת (17.6), בכמות הסאקים למשחק (3.7) ובאחוזי השלמת מסירות של הק"ב היריב (56% בלבד). יש לקבוצה מספיק ניסיון בסגל ועל הקווים כדי לא להפוך את ההפסד לכדור שלג ולהישאר ממוקדים במאבקי המיקום לקראת הפלייאוף.

בפאלו נמצאת בתנופה והשיגה 5 ניצחונות בששת משחקיה האחרונים (ההפסד היחיד היה לאריזונה באותו "הייל מאריי" מפורסם). ג'וש אלן נותן עונה לפנתיאון (עם רייטינג של 106, 26 ט"ד ורק 8 חטיפות) ומבסס את מיקומו בעלית של הק"ב בליגה. סטפון דיגס מתגלה אולי כרכש המשמעותי של קדם העונה כשהוא מהווה את המטרה הראשית של אלן וכבר השיג 1037 יארד (מקום 5 בליגה). גם בבפאלו משחק הריצה הוא החלק החלש בהתקפת הקבוצה, כשהיא משיגה על הקרקע 102 יארד למשחק (מקום 23), וגם זה עם תרומה משמעותית (מעל רבע) מריצות של ג'וש אלן עצמו. ההגנה, שהייתה חלשה מאד בתחילת העונה, השתפרה והתקשחה לאחרונה ובששת המשחקים האחרונים אפשרה רק 23 נקודות בממוצע. הבילס מובילים את בית ה-AFC מזרח (ביתרון של משחק אחד על מיאמי, אותם ניצחו פעם אחת ופוגשים אותם שוב במחזור האחרון) ומקווים לזכות באליפות הבית (לראשונה מאז 1995), להשיג ניצחון ראשון במילניום הנוכחי בפלייאוף ואולי אף להפתיע ולהגיע לסופרבול לראשונה מאז ימי ג'ים קלי ות'רמן תומס העליזים.

תחזית : הגנת פיטסבורג בראשות טי-ג'יי וואט תסתער על ג'וש אלן ותפיל אותו כמה פעמים, מה שיוציא את התקפת הבילס מהקצב. ביג בן יכתיב משחק איטי ומחושב שיגרור סקור נמוך ותוצאה צמודה שבה ינצח מי שיעשה פחות טעויות. הניסיון יכריע את העלומים (והביתיות) והסטילרס יגרדו בשיניים ניצחון קשה שישאיר אותם מעל הצ'יפס בדירוג ה-AFC גם השבוע.

קליבלנד בראונס (9- 3) – בולטימור רייבנס (7- 5) (קליבלנד, יום ג 03:15)

משחק של הזדמנות אחרונה לרייבנס בקרב צמרת ב-AFC צפון.

הבראונס ממשיכים לנצח (סופרים כבר רצף של ארבעה ניצחונות) והמשחק המרשים מול טנסי בשבוע שעבר, שהביא אותם ל-9 ניצחונות העונה, הבטיח שהם יסיימו עונה במאזן חיובי – לראשונה מאז 2007. בניגוד למשחקים הקודמים של הבראונס, בהם ההתקפה התבססה בעיקר על יכולת הריצה של ניק צ'אב (שמשיג כ-100 יארד על הקרקע למשחק), הפעם התקפת המסירה בכיכובו של בייקר מייפילד (שהשיג 334 יארד ו-4 ט"ד) עשתה את העבודה ורמסה את הגנת טנסי. אם מייפילד וחבורת התופסים שלו ימשיכו ביכולת הזו גם מול הגנות טובות יותר מזו של הטייטנס, הם עשויים להיות מסוכנים מאד בפלייאוף. גם ההגנה, שהתחילה רע מאד את העונה, משתפרת ואיפשרה רק 16 נקודות למשחק במהלך חודש נובמבר. הגנת קליבלנד הייתה מצוינת גם במחצית הראשונה מול טנסי, למרות שההתפרקות במחצית השניה (בה ספגו הבראונס 28 נקודות וכמעט הפסידו את המשחק) מדאיגה במידה מסוימת – בקליבלנד יקוו שזו לא תחילתה של מגמה.

הרייבנס מגיעים למשחק של להיות או לחדול מבחינתם כשהם כרגע במאזן שאינו מוביל לפלייאוף – ואם המצב יישאר כך גם בתום העונה מדובר באכזבה גדולה יחסית לציפיות הגדולות בעקבות העונה המוצלחת אשתקד. אחרי 4 הפסדים בחמישה משחקים, הצליחה הקבוצה בשבוע שעבר לנצח את דאלאס באופן משכנע, כשלאמאר ג'קסון עדיין לא מצטיין באוויר (107 יארד) אך נראה טוב על הקרקע (94 יארד) ויחד עם אדוארדס ושאר הרצים הרייבנס השיגו 294 (!) יארד על הקרקע מול הגנת הקאובויס המפורקת. עם זאת, הקבוצה תצטרך לשפר את התקפת המסירה כדי להכניע יריבות טובות יותר. הם יצטרכו לקבל גם שיפור מחולית ההגנה, שאחרי שהחלה מצוין את העונה, נסוגה בחודש האחרון – גם בשל פציעות של שחקני מפתח. הקבוצה מקווה לחזרתו של קלאיס קמפבל לקו הקדמי (עדיין בסימן שאלה) – ואם הוא ישחק, זה ייתן אימפקט מורלי ומקצועי משמעותי שיעזור מאד לקבוצה באתגר הגדול שעומד לפניה.

תחזית : הבראונס מגיעים אחרי רצף מצוין וכשהבטיחו למעשה את המקום בפלייאוף. צפויה נפילת מתח מסוימת בקבוצה הצעירה, אותה ינסו לנצל הרייבנס. בולטימור חייבת את הניצחון כדי להישאר בתמונה ותנסה לרוץ עם כל הכלים שיש לה על הקרקע ולדרוס את הגנת הריצה הבינונית של קליבלנד (מקום 19 בליגה). גם הבראונס יתמקדו במשחק הריצה אך ההגנה של בולטימור (במיוחד אם קמפבל ישחק) תדע להתמודד איתם טוב יותר. בסופו של יום, הרייבנס ינצחו במשחק צמוד ומתוח.