פריוויו עונת 2020/2021: מיאמי היט / עידו רבינוביץ

פריוויו עונת 2020/2021: מיאמי היט / עידו רבינוביץ

מאזן בעונה שעברה: 44:29 לפני הבועה (אחוזי ניצחונות של 60.3%, הכי גבוה של ההיט בתקופה פוסט-לברון ג'יימס), 3:5 במשחקי קדם הפלייאוף בבועה, מקום חמישי במזרח.

בפלייאוף:

ניצחון בסיבוב הראשון על האינדיאנה פייסרס בתוצאה 4:0.

ניצחון בחצי הגמר האזורי על המילווקי באקס בתוצאה 4:1.

ניצחון בגמר המזרח על הבוסטון סלטיקס בתוצאה 4:2.

הפסד בגמר הליגה ללוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 4:2.

אולם: האמריקן אירליינס ארנה (מכונה על ידי האוהדים כ-"טריפל איי", כמו הסוללות). אשתקד האולם אירח כ-630 אלף אוהדים לפני שהליגה הושבתה ונכנסה לבועה לאחר ההפסד של ההיט לשארלוט בבית ב-11 למרץ.

כ-640 מהאוהדים הללו איחרו למשחק בגלל הפקקים של סאות' ביץ'.

מאמן: אריק ספולסטרה, נמצא בארגון מאז שהחליף את שם האולם לשמו הנוכחי ב-1998, הפך למאמן ראשי בעונת 09/10. היה בשלושת השמות האחרונים ברשימת הקצרה לפרס מאמן העונה, אך לבסוף הפסיד לניק נרס. פרס שלבטח היה הולך לכיסו של קאוץ' ספו אם היה מחולק אחרי הפלייאוף. (כמו גם פרסים השחקנים, אבל לא נכנס לזה עכשיו).

ג'נרל מנג'ר: מלך המתמטיקה ומקפל תקרת השכר, אנדי אליסבורג, שעובד בצמוד (שלא נאמר סיאמי) עם נשיא הקבוצה והאיש שדון קורליאונה מפחד ממנו, פט ריילי.

אז מה היה לנו?:

מיאמי בעונה שעברה היה אובר אצ'יברים, ואז התעלו על עצמם עוד יותר. כל הזמן נשמעו תלונות וטרוניות ברחבי הטלוויזיה והרשתות החברתיות על הקבוצה והמהלכים של ההנהלה. ג'ימי באטלר הוא סרטן והרס את חדרי ההלבשה של הקבוצות הקודמות שלו, באם אדביאו מוגבל ולא יכול להיות כינור שני לקבוצה שרצה על האליפות, פט ריילי זקן ולא הנחית כוכב אמיתי כבר שנים, ספולסטרה נותן יותר מדי קרדיט לצעירים, או למבוגרים, או לפצועים, או לבריאים. אז הם הוכיחו לכולם שהם טועים. ג'ימי באטלר הוכיח את עצמו כשחקן אהוד על כולם, כזה שרוצים לשחק יחד איתו ועבורו. באם אדביאו נתן קפיצה ענקית בשני צדי המגרש והפך להיות עוגן הגנתי בפאזות מודרניות שלא נראו עוד בליגה של הגדולים. פט ריילי לא עשה הרבה מהלכים, אבל אלו שכן עשה, קלעו בינגו. טיילר הירו הוכיח את עצמם כבחירת דראפט מצוינת למרות הספקות, הישג שריילי רשם לעצמו מספר פעמים בעבר. המהלך הגדול השני הגיע בטרייד דדליין, בו ההיט קיבלו את אנדרה איגודלה וג'יי קראודר מממפיס. שני וטרנים שעזרו לאחות ולחבר את חדר ההלבשה הצעיר וגם לתת דקות קשוחות ומשמעותיות בפלייאוף.

נראה כאילו הכל התחבר למיאמי, במיוחד ממקומות שלא היו צפויים. קנדריק נאן קלע בצרורות, דאנקן רובינסון צלף מעבר לקשת וג'יי קראודר, שנחשב ל-'תוספת' בטרייד על ה-MVP של הפיינלס לשעבר (איגודלה), מיצב את עצמו כשחקן פותח לכל אורך העונה ועמוק לתוך הפלייאוף.

קבוצות עם תרבות כמו של מיאמי תמיד פותחות את המבערים שלהם בפלייאוף, זה תמיד קרה עם הסן אנטוניו ספרס של פופוביץ', הבולס של פיל ג'קסון, הפטריוטס של בליצ'ק, הרד ווינגס של באומן. כולן קבוצות עם מאמנים גדולים שידעו איך ומתי ולהכניס את השחקנים שלהם למוד הנכון כדי לכסח.

נכון, ההיט סיימו את העונה הסדירה במקום בחמישי, וללא יתרון ביתיות, למרות שלאף קבוצה לא היה יתרון ביתיות. ואף על פי שהם בילו את כל העונה בניסיונות מוצלחים להוכיח שהמבקרים שלו שלהם, עדיין לא נתנו להם צ'אנס ראוי להצליח בפלייאוף.

חשבו שהיכולת הירודה שהראו בתחילת הבועה תשפיע על השחקנים והם יתקשו מול הפייסרס הפצועים. ההיט בקושי הראו אגלי זיעה בעוד שפירקו את היריבה מאינדי בסוויפ קליל.

סברו שהמילווקי באקס ויאניס אנטטקונמפו יתעלו על עצמם ויוכיחו למה הם סיימו במקום הראשון בקונפרנס המזרחי. ההיט ניצחו את הגריק פריק וידידיו בחמישה משחקים, כאשר הניצחון היחיד של החבורה מעיר הגבינה הגיע בהארכה, בהפרש פוזשן אחד, כשיאניס בכלל סופסל עם פציעה.

האמינו שזהו הזמן של הסלטיקס להגיע לרימאץ' עם היריבה השנואה מלוס אנג'לס, אבל ההיט מצאו תשובה לכל מה שבראד סטיבנס וחבורתו זרקו עליהם, כולל שימוש מצוין ומתוזמן בהגנה האזורית ומשחקי קלאץ' מכוכבים בלתי צפויים.

בגמר ההיט פגשו את הסופרסטאר שנטש אותם ב-2014, לברון ג'יימס, במטרה לנקום ולהוכיח לו שהוא עשה צעד שגוי. אחרי שני המשחקים הראשונים שנגמרו בהפרשים דו ספרתיים ללייקרס ששלטו במשחקים לכל אורכם, שוב צצו השאלות, התהיות וגם התלונות. שהגמר ידוע מראש, משעמם, מחוסר אקשן ומלחמה שאפיינו את ההיט לאורך כל ריצת הסינדרלה הזאת לאורך הפלייאוף, בו הפסידו שלושה משחקים בלבד לפני הגמר. אולם אז ההיט חזרו, ניצחו שניים משלושת המשחקים הבאים כאשר ההפסד היחיד היה פייט שנגמר בהפרש 6 ללייקרס, ומיצבו את עצמם במקום לא רע בכלל לעשות סנסציה אדירה ולקחת את האליפות הרביעית של המועדון.

לדאבונם, הכישרון של הקבוצה מעיר המלאכים פשוט היה יותר מדי, ג'יימס@דייויס ועוזריהם הגיעו עם אש בעיניים למשחק מספר שש ואפילו לא נתנו למיאמי סיכוי, גביע לארי או'בריאן חזר לארון המעוטר ביותר בחוף המערבי של ארצות הברית.

אני יודע מה עשית בקיץ האחרון:

כאמור, הנהלת ההיט לא עשתה מהלכים גדולים מדי, ובצדק. הקיץ שבאמת חשוב ומלא בכוכבים מגיע רק בשנה הבאה, אז אין למה לקשור הרבה כסף לשחקנים בינוניים, אחת מהביקורות הכי חריפות שקיבל ריילי בתקופת פוסט לברון בעקבות חוזים שמנים לשחקנים כמו לואל דנג, ג'יימס ג'ונסון וטיילר ג'ונסון. אייברי בראדלי הגיע מהאלופה בשביל לחזק את ההגנה בקו האחורי של מיאמי וזו הייתה תוספת מדויקת מאוד. גם מו הארקלס שהגיע ימלא תפקיד מאוד ספציפי, אותו ג'יי קרואדר מילא בהצלחה בעונה שעברה.

מלבד זה, ההחתמות היו בעיקר פנימיות. הארכות חוזה בדיל של 1+1 עם אופציית קבוצה לשנה השנייה לגוראן דראגיץ' ומאיירס לאונרד, בנוסף להארכת חוזה של 163 מיליון דולר ל-5 שנים לסנטר הצעיר באם אדביאו, שיקבל את המשכורת האחרונה מחוזה זה בגיל 28. רבים לא האמינו שמיאמי יאריכו את החוזה שלו בתקופת הזמן הנוכחית, בהינתן וכמה זה מקשה עליהם להשיג את יאניס. אבל, כאמור, מכופף תקרת השכר אנדי אליסבורג עשה את זה עם ג'ימי באטלר, אין סיבה שהוא לא יכול להפעיל את קסמיו גם השנה.

הבחירה היחידה בדראפט של מיאמי היה מה שרבים חושבים כגניבה: פרשס אוצ'ואבה, ביגמן אקספלוסיבי ממכללת ממפיס שהיה אמור להיבחר בלוטורי. אמנם חשוב לציין שהבחירה האחרונה של ריילי שנחשבה כ-"גניבה" התבררה להיות ג'סטיס ווינסלו, בעוד ששתי הבחירות האחרונות שפרשנים טענו כי נכשל בהן הפכו להיות באם אדביאו וטיילר הירו, אז מי יודע.

מה יהיה השנה?:

כמו בשנה שעברה, גם השנה ההיט יצטרכו להוכיח את עצמם. פחות למבקרים הרעשנים מהטלוויזיה והאיטרנט, יותר לסופרסטארים שעומדים לסיים את חוזהם ועלולים להתפתות על ידי החופים המוזהבים של סאות' ביץ'. שנת אודישנים נקרא לזה.

אבל האודישנים לא מפסיקים מבחוץ, הם גם נכנסים עמוק פנימה. שחקנים כמו טיילר הירו צריכים להוכיח שהם יכולים לשמור על עקביות, שחקנים כמו דאנקן רובינסון חייבים להראות שהם מסוגלים לגוון את המשחק שלהם, וטרנים כמו גוראן דראגיץ' ומאיירס לאונרד צמאים לדחוף לכולם בפנים שגיל זה רק מספר, והכי חשוב, ג'ימי באטלר ובאם אדביאו צריכים להוכיח שהם יכולים להוביל קבוצה לאליפות גם בתנאים נורמליים. או לפחות קרוב מספיק לטבעת שכוכב אחר יגיע להצלה, לכאורה.

חמישייה משוערת:

קנדריק נאן, דאנקן רובינסון, ג'ימי באטלר, באם אדביאו, מאיירס לאונרד.

(דיסקליימר – זו לא החמישייה שתסיים משחקים ו/או תפתח בפלייאוף, שם נאן ולאונרד לא יהיו לבטח. עונה סדירה נטו).

שחקני הספסל:

גוראן דראגיץ', אייברי בראדלי, אנדרה איגודלה, טיילר הירו, מו הארקלס, פרשס אוצ'ואה, קלי אוליניק, קיי.זי אוקפלה, גייב וינסנט.

תחזיות לעונה הקרובה:

תחזית אופטימית:

ההיט מראים לכולם שגם בתנאים רגילים יותר, הם מצליחים לשמור על עקביות. הם ממשיכים מהמומנטום של לפני חודשיים ופותחים את העונה בסערה בדרך למקום השני בקונפרנס בעונה הסדירה. בפלייאוף פותחים מבערים ומגיעים שוב לגמר, שם נכנעים לקבוצת המערב לאחר פייט קשוח. כוכב בשם X רואה את זה (הייתי מציין את שמו, אבל אני לא רוצה להסתבך עם חוקי הטמפרינג), מצטרף ולוקח את ריילי לטבעת הרביעית שלו כנשיא ההיט.

תחזית פסימית:

קבוצות המזרח מתחילות לפענח את ההיט. השחקנים מותשים מהמנוחה המועטת שקיבלו באופ סיזן המקוצר והעצבים מתחילים לגעוש. ג'ימי באטלר חוזר לסורו ומתחיל לצרוח על כולם באימון של 4 בבוקר ומעורר אנטוגניזם פעם נוספת. הם משתחלים לסיבוב הראשון ועפים בבושת פנים מאוד מוקדם מהפלייאוף.

תחזית ריאלית:

אריק ספולסטרה ישמור על הבחורים שלו חדורי מטרה, באטלר ובאם ירכבו על הגל החם אך לא יתאמצו יותר מדי בעונה הסדירה. בפלייאוף יהיה סיפור שונה אך הפעם זו הדחה בשבעה משחקים בגמר המזרח.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

    1. גם אני אופתע אם יגיעו לשם שוב.
      זו קבוצה מצויינת שהרוויחה הכי הרבה מן הבועה. לא מאמין שבעונה רגילה ופליאוף רגיל הם היו מגיעים לגמר המזרח. לפחות מילווקי המאד ביתית לא היו עושים להם חיים קלים.

  1. סימנו את עצמם בקבוצת טופ מזרח שרק תלך ותשתפר. שאלת העקביות בהחלט רלוונטית פה, אבל עושה רושם שכולם שם נהנים לשחק אחד עם השני ומבינים את המטרה והדרך של ספו וריילי.
    יעברו סיבוב ראשון ומשם הכל פתוח במזרח כי כולם יכולים לנצח את כולם ואין קבוצה שהיא מעל כולן.

  2. פריוויו מצוין, על מועדון מצוין שמציג קבוצה מצוינת.
    .
    "מיאמי בעונה שעברה היו אובר אצ'יברים, ואז התעלו על עצמם עוד יותר" – אין יותר מדויק מזה. לדעתי יצליחו מאד גם השנה. לא יודע מיהו אותו כוכב X, אבל בהנחה שהוא מסתדר עם באטלר, על הפרקט ומחוצה לו, גם אני במקומו הייתי מצטרף.
    .
    תודה רבה עידו

  3. התחושה שלי, כמו של אחרים פה, היא שמיאמי של השנה האחרונה היתה אובראצ׳יברית מוחלטת. אני גם לא מאמין שבאטלר או אדביו יכולים להיות טובים בהרבה (אולי אדביו עוד קצת)
    לכן, נדמה לי שהרבה יהיה תלוי דווקא בהירו, הוא שחקן שעוד עשוי להתברר בתור סופרסטאר בעתיד, אבל יכול גם שלא. אם הוא יקפוץ מדרגה או שתיים ל, נניח, אחד מחמשת הסקנד גארדים הטובם בעולם, מיאמי יכולה לשחזר.

  4. פריוויו מעולה. אני חושב שהם יכולים להגיע לאזור המקום השלישי בעונה הסדירה, כי גם אם באטלר ישחק ב-80-90% ממה שהוא יכול בפלייאוף תהיה התקדמות של הירו ונאן ויש גם את בראדלי. היכולת הקבוצתית שלהם יכולה להוביל אותם שוב לגמר, אבל סיבוב שני או גמר אזורי הרבה יותר ריאליים, לפחות עד שקוואי יגיע

  5. קיץ נוראי לקבוצה אובר אציבית, ריילי פעם אחר פעם נכשל ומביא לנגרים בעמדת הסנטר חוזי מקס או חוזים שקרובים לכך. שחקן בלי קליעה ובלי אתלטיות עליונה מעמדת הסנטר לא שווה מקס החוזה הגרוע בקיץ וכנראה כיום בין החוזים בליגה (ברמה של החוזה של וויגנס). מיאמי הולכת להישאר קבוצה מזרחית בלי אפשרות ממשית לאליפות להרבה שנים

  6. תודה עידו.
    .
    מיאמי היא המרוויחה הגדולה של הבועה. קשה לי לראות אותה משחזרת את ההישגים של העונה החולפת. בדומה לעוד שחקנים הירו נתן פלייאוף פסיכי שקשה לי להאמין שישחזר כמוהו. חובת ההוכחה על באם להראות שיש לו איזושהי קליעה אחרי החוזה הענק שקיבל. אני חושב שסיבוב שני יהיה מכובד בהחלט.

  7. הפתעת הבועה
    לדעתי כן יגיעו לגמר המזרח- תלי בעיקר בשיפור של הבאקס שהתחזקו ממש קצת עם הולידיי. הם התמקדו בהשארת השלד הקיים שרץ מצוין למעט קראודר. יש מצב שהירו יעלה בחמישיה במקום רובינסון.

    1. רובינסון הופך את הקבוצה לטובה יותר בהתקפה, לא יוותרו עליו. השינוי בחמישייה לדעתי יהיה אולי בראדלי במקום נאן, בשאר העונה סביר שהחמישייה של העונה הסדירה תמשיך

כתיבת תגובה

סגירת תפריט