"התהליך" ועצות מאל באנדי: סיכום שבוע 13 ב-NFL/ שחר דלאל

1. נתחיל את הסיכום שלנו ממהלך השבוע ב-NFL, שהסתיים בטאצ'דאון ניצחון של הריידרס מול הג'טס. על פניו, אין פה שום דבר לראות, סתם קבוצה גרועה שהפסידה לאחר ביצוע לא טוב של השחקנים, בהמשך ישיר לעונה כולה. אבל אם מסתכלים לעומק, מבינים שכנראה היה מדובר באירוע משמעותי הרבה יותר.

קודם כל, למי שלא עקב, נזכיר שהג'טס הובילו ברוב שלבי המשחק, והיו קרובים מאוד לניצחון ראשון העונה, אך ככל הנראה גם היו מאבדים במקביל את הבחירה הראשונה בדראפט. על השעון נשארו 13 שניות בלבד, כאשר ללאס ווגאס נגמרו פסקי הזמן, בעוד כל מה שלשחקני ניו יורק נותר לעשות הוא להגן על המסירה הארוכה והניצחון יהיה שלהם. ואז זה קרה:

מתאם ההגנה של הג'טס גרג וויליאמס שלח שמונה (!) שחקנים לבליץ' והשאיר את הרסיברים של לאס וגאס חשופים, מה שהותיר את הנרי ראגס פנוי לטאצ'דאון של 46 יארד שסיים את המשחק. הקוראים הוותיקים בוודאי זוכרים את שנאתי הרבה לוויליאמס, שידוע כאבי פרשת "הבאונטי גייט" של ניו אורלינס ומתאם ההגנה של הבראונס בעונה שהסתיימה במאזן 16:0. אבל במקרה הזה הוא – כנראה – היה שעיר לעזאזל.

שלושה מאמנים פוטרו מתחילת העונה, כולם פיטורין מוצדקים, אך אף אחד מאותם אנשים לא מציג את אחת הקבוצות המגוחכות שנראו בליגה מאז "העשור האבוד" של הקארדינלס בשנות ה-50, שהוביל לעזיבתם לסנט לואיס. אז למה דווקא אדם גייס נשאר בתפקיד שלו? פשוט כי הוא מביא לידי שלמות את התכנית של המועדון, "התהליך" מודל הפוטבול – לבחור ראשונים ולקבל את הפרס הגדול ביותר מאז פייטון מאנינג, הקווטרבק של מכללת קלמזון, טרבור לורנס.

לכולם ברחבי הליגה ברור שהג'טס לא באמת רוצים לנצח, אך באותו ארגון משחקים שחקנים מקצוענים שלא רוצים לסיים את העונה עם כתם ענק לקריירה, והם עושים את הכל כדי לנצח. וכן, לפעמים הם אפילו צריכים להיאבק במאמן שלהם כדי לעשות את זה. וביום ראשון האחרון הם היו קרובים, כל כך קרובים שנדרש מהלך התאבדותי שאף מאמן מתחיל לא היה עושה.

בשורה התחתונה כולם יצאו מרוצים. השחקנים הוכיחו שהם לא הרימו דגל לבן על העונה, בניו יורק ראשי המועדון נשמו לרווחה שהם לא איבדו את הנכס היקר ביותר שיש להם, והריידרס נשארו בתמונת הפלייאוף. רק וויליאמס סיים את דרכו בקבוצה (ובתקווה בליגה), פשוט כי הוא נותר עם המכנסיים למטה. הוא חטא בחטא הגדול ביותר שאפשר לחשוב עליו, אותו לימד אותנו אל באנדי: It's only cheating if you get caught.

2. אם כבר מדברים על מאמנים שסיימו את דרכם מוקדם מהצפוי, אז כדי לציין כי הליגה הוציאה השבוע חוזר שמבהיר שלא ניתן לראיין מועמדים לתפקידים בכירים פנים אל פנים עד לסיום העונה הסדירה וסנדלו באופן מעשי את הקבוצות שרצו להתחיל בתהליך מוקדם. לכן, אל תצפו לשינויים מרחקי לכת ביתר הקבוצות עד "הבלאק מאנדיי".

3. אחד האנשים שככל הנראה היו רואים את הדלת לפני סיום העונה הוא מאמן הצ'ארג'רס אנתוני לין שאיבד לחלוטין את השליטה על הקבוצה שלו. זה אפילו לא התבוסה המהדהדת שהוא ספג מהפטס, זה פשוט הדרך שבה זה קרה. למאמן שיחליף אותו צפויה עבודת שיקום לא קלה.

4. הסיפור המרכזי של אמצע השבוע היה ההודעה של פילדלפיה כי הם עוברים הלאה, מספסלים את קארסון וונץ', שנתן עד כה עונה זוועתית ועוברים למחליף שלו ג'יילון הרטס. אפשר לדבר על המחליף, אך שווה רגע להתעכב על וונץ' והחוזה הענק שלו. הקווטרבק שהיה בדרכו לתואר ה-MVP בעונת הסופרבול של האיגלס, מעולם לא השתקם מהפציעה שספג ערב הפלייאוף ומעולם לא הצדיק את החוזה הענק שחתם עליו.

היום בפילדלפיה "תקועים" עם 50 מיליון דולר מובטחים שהם חייבים לו, ממש לפני אחת השנים הקשות שידעה תקרת השכר בליגה. זה דבר אחד לפספס את הפרצ'ייז קווטרבק שלך בדראפט, זה כבר סיוט אחר לגמרי כשאתה עושה את זה אחרי שכבר חתמת איתו על חוזה חדש…

5. קבוצת הפוטבול של וושינגטון המשיכה ברצף המשחקים המרשימים שלה, כאשר הפכו לקבוצה הראשונה השנה שהשיגה ניצחון מול הסטילרס. הם עשו את זה בעיקר בזכותו של אלכס סמית', שלמרות שאף אחד לא ציפה ממנו לכלום, הוכיח שהוא עדיין קווטרבק לגטימי בליגה. אם הקבוצה של רון ריברה תשיג בסוף את המקום בפלייאוף זה בעיקר בזכותו.

6. אגב, אני לגמרי בעד שיהיה פוטבול בכל יום, אבל העובדה שרוב המשחקים בשעוט הפריים טיים הם של קבוצות מה-NFC מזרח קצת תמוהה, בלשון המעטה.

7. משחק פריים טיים שנתן תמורה לאוהדים האובייקטיבים של המשחק היה המפגש בין באפלו לסן פרנסיסקו. בעיר לאור העובדה שבכל צד של המגרש קיבלנו את אחד המועדים הבכירים לעמדת המאמן הראשי בקבוצות הליגה. הפעם בראיין דאבול, מתאם ההתקפה של הבילס, היה עם ידו על העליונה, אך גם רוברט סאלח (מתאם ההגנה של הניינרס) הרוויח קצת קרדיט לקראת סבב הראיונות בינואר.

8. תואר רוקי העונה ככל הנראה רשום בטאבו על ג'אסטין הרברט, אבל אין ספק שיש לו יריב ראוי:

9. יכול להיות שזאת הפעם האחרונה שראינו את דז בראיינט ב-NFL, לאחר שבחר לסיים את העונה שלו מוקדם:

10. נכון, זה לא ה-NFL, אבל המהלך הזה ממשחק השבוע בקולג'ים בין אוניברסיטת BYU לאוניברסיטת קוסטל קרוליינה בהחלט ראוי להיות לסגור את הרשימה:

*

משחק יום חמישי (03:20): ניו אינגלנד פטריוטס (6:6) אצל לוס אנג'לס ראמס (4:8)

לפני שנתיים שתי הקבוצות האלה נפגשו בסופרבול, במאבק שהיה אמור לסמן את העברת השרביט מביל ביליצ'ק לשון מקווי (המאמן הצעיר בהיסטוריה שהגיע למעמד), אך הוא הסתיים בתצוגת נפל של שתי הקבוצות, כאשר הקבוצה עם הניסיון ידעה לסיים עם גביע לומבארדי ביד.

הפעם הפטס יגיעו בלי טום בריידי, אבל עם רצף של ארבעה ניצחונות בחמשת המשחקים האחרונים, ששומרים אותה בתמונת הפלייאוף. באופן מוזר, הקבוצה שתגיע רעננה יותר למשחק היא ניו אינגלנד, שנשארו בלוס אנג'לס לאחר המשחק מול הצ'ארג'רס, בעוד הראמס היו צריכים לטוס בחזרה מאריזונה ופספסו יום מנוחה.

באופן מוזר, המשחק הזה יהיה מאבק ישיר בין ההתקפת הריצה של הפטס, שרושמת 150 יארד למשחק (בעיקר בזכותו של הק"ב קאם ניוטון) להגנת הריצה של הראמס בראשותו של ארון דונלד, שמשייט שוב בדרכו לתואר שחקן ההגנה של השנה. שליטה של המארחים באספקט הזה ככל הנראה תבטיח להם את הניצחון.

הימור: למדתי שאף פעם לא מספידים את דארת' ווידר, ניצחון לפטס.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. הג'טס כמובן לא הובילו רוב המשחק, למעשה אוקלנד הובילו רוב המשחק ואפילו הובילו ב 10 ברבע הרביעי.
    ההגנה של גרג וויליאמס היא זאת שהשאירה את הג'טס במשחק עם חטיפה ופאמבלים.

    וויליאמס ואף מאמן בג'טס לא עושים טנקינג מהסיבה הפשוטה שכל צוות האימון יפוטר יום אחרי סיום העונה וישאו את כתם ה 0-16 לאורך הקריירה שלהם, אז הם עושים טנקינג בשביל המאמן החדש בעונה הבאה?

    כמובן שהדבר הנכון זה לעשות טנקינג אבל לפעמים האמת זאת התשובה הכי פשוטה.
    מדובר בארגון עם בעלים אידיוט,הנהלה טיפשה, מאמן איום ונורא ושחקנים גרועים.
    מדובר גם בתהליך של 10 שנים עם שני ג'נרל מנג'רס מהגרועים שנראו וזאת התוצאה .

    1. ב-NFL יש ערך ליישור שורות. גייס לא ימשיך בג'טס אבל יבטיח תפקיד בקבוצה אחרת.
      לגבי וויליאמס – ממליץ לקרוא מה השחקנים שלו אומרים עליו בימים האחרונים, לא הייתי רוצה אותו בקבוצה שלי.
      .
      לגבי הניהול של הג'טס – אין מחלוקת שהוא מתנהל בצורה שערוריית, אבל גם אין מחלוקת שהמטרה העונה היא להשיג את לורס. וזה, לכשעצמו, כבר שיפור מטורף מדרך ההתנהלות הקודמת.

  2. שחר, תודה רבה וחג חנוכה שמח.
    אינני בקי בכלל בפוטבול, אבל האזכור של אל באנדי, בו צפיתי בהנאה מרובה לא מעט, צד את עיני.
    ארבעה טאצ'דאונים במדי תיכון פולק הוא הישג לא מבוטל.

  3. הראשונים לזהות!!!!

    ציטוט מסיכום מחזור 2 של צוות הופס פוטבול:

    "הג'אגוארס יכולים להתנחם בזה שהם כנראה מצאו יהלום בג'ימס רובינסון שרץ 16 פעמים ל102 יארד וט"ד והם לא צריכים להתגעגע ללאונרד פורנט."

  4. שני הדברים שצדו את עיני השבוע היו ריאן מהפלקונס וממפילד מהבראונס. אני חושב שראינו את סוף הקריירה של הקוורטרבק ריאן. אטלנטה חייבת להתחיל פרק חדש עם ק"ב חדש, צעיר, וזה השמן.
    מייפילד, מנגד, היה בחירת דראפט ראשונה לפני שנתיים והיתה לאו קריירה בינונית: משחקים טובים ומשחקים גרועים. הפעם היה לו משחק טוב מאד נגד טנסי כשהוא חותך בהם ללא מעצור, בעיקר את הסקונדרי.

  5. מה עם ג'סטין ג' פרסון של הויקינגס? בעונת הרוקי שלו עם 7 T D, מעל אלף יארדים (רביעי בליגה) ו17 יארדים לתפיסה (רביעי בליגה). עם סגירה חזקה ועלייה לפלייאוף, יכול עוד להשיג את רוקי השנה, לא?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט