דינג דונג, המלך מת – סיכום שבוע 13 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: יאן מלניקוב, עידו רבינוביץ ורביב פייג

דווקא הקבוצה שאין לומר את שמה?

בכמה תרבויות המספר 13 מסמל מזל רע והמאמינים נוקטים באמצעים כדי לדלג עליו או לא לאזכר אותו.
ישנם כמה קבוצות NFL  שהיו שמחות לדלג על המחזור הזה, בעוד כמה שקנו את עולמן.
לא בטוח שפיטסבורג סטילרס בנו על עונה מושלמת, אני מניח שהם לא היו מתנגדים, אבל אני גם לא בטוח שהם חשבו שדווקא קבוצת הפוטבול של וושינגטון היא זו שתקלקל את העונה ללא הפסדים.
ובכלל, בית ה NFC  מזרח המושמץ, ובצדק, עשה לעצמו שירות במהלך המחזור הזה (טוב, לפחות חלקו) כשגם וושינגטון וגם ניו יורק ג'איינטס חילצו ניצחונות מפתיעים וכמעט חסרי סיכוי נגד קבוצות שנראו בכמה וכמה רמות מעליהן.
עוד קבוצה שתרצה לשכוח את שבוע 13 היא הלוס אנג'לס צ'ארג'רס, שהתפרקו לחלוטין מול ניו אינגלנד פטריוטס, ספגו 45 נקודות לעומת 0 שלהם.
ומה תגידו על הקליבלנד בראונס? ניצחון משכנע על טנסי טייטנס החזקה שנותן לגיטימציה לריצה המופלאה של הכלבים מאוהיו, כנראה לפלייאוף הראשון בתולדותיהם מאז 2002.
על כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

טנסי טייטנס (4-8) – קליבלנד בראונס (3-9) 41:35

כשבייקר מייפילד משחק מצויין, ואכן המשחק שלו הולך ומשתפר ככל שהעונה מתקדמת, הבראונס יכולים לעשות דברים מופלאים.
יש להם את הנשקים בדמות ג'רוויס לאנדרי וניק צ'אב להיות קבוצת התקפה מהמלהיבות בליגה. ויש להם את השחקנים בהגנה כמו מיילס גארט ומלקולם סמית' שעושים הבדל במשחק מול קבוצה כמו טנסי שיכולים לפגוע בך חזק ביבשה עם דריק הנרי וגם באוויר עם רייאן טנהיל.
הגנת הבראונס הצליחה להחזיק את דריק הנרי על 60 יארד ללא ט"ד והכריחה את טנהיל להרוויח את לחמו דרך האויר. טנהיל אמנם צלח במשימה עם קרוב ל400 יארד ו3 ט"ד (182 יארד וט"ד מהם לקורי דיוויס) אבל מהצד השני מייפילד תפס יום כשכל ששת הדרייבים הראשונים של קליבלנד במשחק נגמרו בנקודות.
טנסי לעומת זאת איבדו את הכדור פעמיים במחצית הראשונה וכשכבר החלו להתאושש במחצית השניה, ולמרות שקליבלנד השיגו רק שער ששדה אחד כל שאר המשחק, הפער  במחצית38-7 , היה מאוד קשה לסגירה.
מייפילד, במשחק של 4 ט"ד ללא טעויות, שובר שיאי מועדון היסטוריים מיימי אוטו גראהם ומצדיק את כל חוזי הפרסום שאנחנו סובלים בגללו.
הבראונס במאזן של 3-9 בפעם הראשונה מזה 26 שנים (1994) ובעמדה מצויינת לפלייאוף עם המאזן השלישי בטיבו בחטיבה.
טנסי לעומת זאת נמצאת בקרב קשה מאוד מול אינדיאנפוליס שניצחה השבוע, על ראשות בית הAFC  דרום אבל המשחקים שנותרו להם, על הנייר, הרבה פחות מאתגרים מאלו שנותרו לקולטס.



אטלנטה פלקונס (8-4) – ניו אורלינס סיינטס (2-10) 21:16

הפלקונס הסכזופרנים, יצאו משבוע בו הם הפילו 43 נקודות וכמעט שאט אאוט מוחלט על לאס וגאס ריידרס, התקשו למצוא את האנדזון עד הרבע הרביעי מול הגנת הסיינטס.
הגנת הקדושים עצרו כמעט לחלוטין את משחק הריצה של הניצים כשטוד גארלי ממשיך לאכזב עם תפוקה נמוכה.
וביום בו טייסום היל מוסר באחוזים גבוהים יותר ממאט ראיין, יהיה קשה מאוד לפלקונס לחלץ ניצחון בניו אורלינס כשהסיינטס מתגלגלים במומנטום אדיר גם בלי דרו בריס שכבר מתגעגע לחזור, עם ה11 צלעות סדוקות שלו.
טייסום היל מצא את האנד זון פעמים באויר והוסיף 83 יארד על הקרקע, כמעט כמו אלווין קאמרה.
זה יותר מהספיק לנצח את היריבה לבית בפעם השניה השנה.

וזה הממלא מקום! טייסום היל



פיטסבורג סטילרס (1-11) – וושינגטון פוטבול טים (7-5) 23:17
הקבוצה ללא שם הגיעה לעיר הפלדות והכניסה להם סנוקרת שהפילה אותם ממשכנם הבודד כקבוצה היחידה הבלתי מנוצחת.
במקרה קלאסי של משחק מלכודת, המשחק נפתח בשישה בעיטות הרחקה כששתי הקבוצות אמדו אחת את השניה למצוא נקודות פרצה, נקודות פרצה שהוכחו להיות ההגנה האוירית כששתי הקבוצות ביחד! צברו על הקרקע 66 יארד בלבד.
עד שפיטסבורג הייתה הראשונה להכות פעמיים ושמרו על היתרון עד תחילת הרבע השלישי בו וושינגטון הוכיחה את עצמה כבעלת כושר עמידה גבוהה יותר, השוותה את התוצאה, עצרה שני דרייבים של הסטילרס, אחד בדאון רביעי ואחד בחטיפה של רותליסברגר, עלתה ליתרון של שני שערי שדה וצלחה הייל מארי של השניות האחרונות לניצחון מפתיע ומרשים.
אלכס סמית' חוזר לכושר משחק ועמד במבחן מול ההגנה הקשוחה של הפלדות והראה שהפוטבול טים, יחד איתו, כנראה יכולה להיות הקבוצה הטובה בNFC מזרח המתעורר, אחרי התחלת עונה מחרידה.
לא חושב שצריך לדאוג לפיטסבורג בהמשך הדרך. הלחץ של עונה מושלמת ירד והם יכולים להמשיך בבטחה כאשר נותרו לפניהם לפחות משחק אחד קליל מול הבנגאלס (על הנייר כמובן) שיאפשר להם לשמור על ראשות הבית מול הבראונס גם אם יפסידו את המבחנים מול הבילס והקולטס.


שיקגו ברס (7-5) – דטרויט ליונס (7-5) 34:30
שתי קבוצות  NFC  צפון במשבר, נפגשו בסולדר פילד, ודטרויט זכתה לבאמפ של קבוצות במשחק ראשון של אחרי פיטור מאמן.
מאט פטרישיה כבר לא, ומחליפו, המתאם ההתקפי, דארל באוול, הקפיץ את הפרודקשיין ההתקפי של האריות ומתיו סטאפורד עבר את ה400 יארד באוויר והבקיע 3 פעמים.
אדריאן פטרסון הותיק מצא את האנזון פעמיים נוספות. פעם בתחילת המשחק ופעם בסופו לניקוד שהעלה את דטרויט מעל שיקגו ולניצחון.
זה לא שהברס היו רעים, טרוביסקי ניהל משחק סביר ללא טעויות ושיקגו אף הובילו בסוף הרבע השלישי 30-20 על ידי שימוש במשחק ריצה ובקורדל פטרסון על הקרקע.
אבל בסופו של דבר הליונס סגרו את הפער, והפסד שביעי רצוף לקבוצה של מאט נאגי שהתחילה כל כך יפה ואופטימי אבל מאז שבוע 6 לא מצליחה להחזיק את עצמה מעל המים.

דרל בוול, מי?



סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (7-5) – באפולו בילס (3-9) 34:24

נדרשו 25 שנה כדי שהבילס יצליחו לנצח יריבה שלא מהבית בפריים טיים של יום שני. ולשם כך הם היו צריכים להביס את קבוצת סן פרנסיסקו המפורקת, שמארחת משחק ביתי באצטדיון זר.
הבילס של היום, הם אולי גלגול מחדש של שנות ה-90 בהם הייתה יריבות גדולה בינם לבין הניינרס ושתי הקבוצות היו קונטנדריות רציניות כל שנה כמעט.
ג'וש אלן תיעל את ג'ים קלי האגדי ולא התקשה לפרק את הגנת הניינרס עם כמעט 400 יארד באוויר ו-4 ט"ד.
רק לפני שבוע הגנת הניינרס קיבלה שבחים על העמידה המדהימה שלה מול הראמס ושמו של מתאם ההגנה שלה, רוברט סאלה, החל לצוץ בהקשרים של מאמן ראשי לכל מיני קבוצות חסרות מאמן, בעיקר של דטרויט ליונס.
אבל משחק שהתחיל בצורה הגנתית יפיפיה עם עצירות דאון רביעי בתוך 5 יארד לשתי הקבוצות. המשיך כשהתקפת הניינרס מתקשה לייצר תפוקה בעוד ג'וש אלן והתקפת הבילס עושים כמעט כל מה שהם רוצים.
קול ביזלי ביום קרייירה של 130 יארד וט"ד היה השותף העיקרי לחיתוך הסקונדרי של סן פרנסיסקו ולרוברט סאלה הפעם לא היו תשובות.
ניק מולנס, הק"ב המחליף של הניינרס נראה מאוד לא נינוח בפוקט והרבה לפספס תופסים פנויים, ותוסיפו לזה שני חטיפות במחצית השניה ולניינרס לא היה סיכוי מול יום שבו כל החלקים במכונת הבילס עבדו מצויין.

לא ממש הפריעו לו, ג'וש אלן

מיאמי דולפינס (4-8) – סינסינטי בנגלס (9-2-1), 7:19

הדולפינס הצליחו לגרד ניצחון באחד מהמשחקים ההזויים של העונה: חמש השעיות תוך כדי המשחק, מהלך אחד של הבנגלס ברבע הראשון הוביל לכלל הנקודות שלהם במשחק ועוד ספסול של הקוורטרבק המחליף, ברנדון אלן, לטובת המוסר השלישי ברוטציה, ראיין פינלי.

מלבד המהלך הגדול של טיילר בויד ברבע הראשון, שלקח מסירה קצרה לט"ד של 72 יארד, הבנגלס השיגו רק 3.2 יארד פר דרופבק. למעשה, הגנת הדולפינס כל כך חנקה את ההתקפה של זאק טיילור, שהבנגלס השיגו מדד נקודות מצופות שלילי. כלומר, היה עדיף להם לא לשחק התקפה, מבחינה סטטיסטית! שישה סאקים, שני חטיפות ודה פקטו שאט אאוט.

הדולפינס שוב התקשו התקפית, עד שהמתאם ההתקפי של התכולים, צ'אן גיילי, החליט לפתוח את ספר המהלכים ולתת לטואה לזרוק קצת. לאחר מכן הוא חזר לסורו ולשמרנות המרבית, מה שהספיק מול הכתומים החלשים שהתארחו במיאמי.

מיניסוטה וייקינגס (6-6) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (11-1), 24:27

שבוע שני שקירק קאזינס מוציא את קבוצתו מבוץ של פיגור דו ספרתי במחצית השנייה, הפעם מול הג'אגוארס החלשים שהצליחו לגרור את הוייקינגס להארכה. הקיובי של הסגולים שיחק מצוין פעם נוספת עם 306 יארד, 3 ט"ד וחטיפה אחת. קפטן קירק הוביל את קבוצתו למעל 22 נקודות בפעם העשירית העונה בשנים עשר משחקים, הפעם הראשונה שזה קרה מאז 2009. למרות יכולת לא מרשימה, הוויקינגס הפסידו רק משחק אחד מאז שבוע 7 והם כעת נמצאים בפלייאוף, לו העונה הייתה נגמרת היום.

כרגיל, הג'אגס לא מוצאים הרבה סיבות לפתוח שמפניות בג'קסונוויל העונה, אבל ישנן כמה נקודות אור חיוביות בסגל. הסנסציה שהיא ג'יימס רובינסון, הרץ האחורי שאפילו לא נבחר בדראפט, ממשיכה לכתוב את עצמה. הוא השווה את השיא של קלארק גיינס עם שבעה משחקים מעל 100 יארד כללים, זה הכי הרבה מאז שהדראפט הפך להיות שבעה סיבובים, ויש לו עוד 5 הזדמנויות לשבור את השיא הזה. גם לבישקה שאנולט, למרות נגיעות מועטות בכדור, מצליח לעשות שינוי לטובה. הוא נשא את הכדור פעמיים ל-30 יארד וגם תפס 3 כדורים ל-38 יארד וט"ד הזוי ממסירה של גלנון שעפה מהידיים של המגן היישר לשאנולט באנדזון.

נקודת אור יחידה, ג'ימס רובינסון

יוסטון טקסנס (8-4) – אינדיאנפוליס קולטס (4-8), 26:20

מאז שהיוסטון טקסנס נכנסו לליגה ב-2002, הם שיחקו 37 משחקים נגד יריבת הבית מאינדיאנפוליס. הקולטס ניצחו 28 מהם (אחוז ניצחונות עצום של 75.7%), זה האחוז הכי גבוה של קבוצה מול יריבה אחת בהיסטוריה (לפחות 35 משחקים).

הפעם, דשון ווטסון כמעט הקנה לטקסנס שלו את הניצחון העשירי שלהם על הקולטס ב-18 השנים האחרונות עם דרייב הירואי ברבע הרביעי. בשבעה מהלכים הוא הוביל את קבוצתו מקו ה-20 שלהם לקו שני היארד של היריבה עם 1:28 על השעון. לצערו, הוא פימבל את הסנאפ הבא בדאון שני וגול, אינדי שיחזרו ומשם שתי כריעות ברך וסיימנו.

במעבר חד ממוסר שלא מקבל את העזרה אליה זקוק, למוסר שמקבל את כל הכלים בארגז. פיליפ ריברס קיבל את קוטל הטקסנים שלו, טיי.ויי הילטון, בכושר אליו רגיל לשחק מול יוסטון (שמונה תפיסות, 110 יארד וט"ד), בנוסף ל-91 יארד על הקרקע ב-13 נשיאות מהרוקי המלהיב ג'ונתן טיילור. גם ריברס עצמו עשה את המוטל עליו עם 27/35 השלמות, 285 יארד, 2 ט"ד ללא איבודים.

כרגע, הקולטס נאחזים בכרטיס האחרון לפלייאוף בעוד הטקסנס איבדו סיכוי ואין להם את שתי הבחירות הראשונות שלהם בדראפט הקרב (נשלחים למיאמי בטרייד על התאקל השמאלי, לראמי טונסיל).

פאן פאקט: זה המשחק הראשון ב-101 שנות ההיסטוריה של הליגה ששתי קבוצות שמות לפחות 20 נקודות כל אחת במחצית הראשונה, ואז פחות מ-3 נקודות משותפות כל המחצית השנייה (סייפטי לטובת הקולטס).

עוד פאן פאקט

לוס אנג'לס צארג'רס (9-3) – ניו אינגלנד פטריוטס (6-6), 45:0

ביל בליצ'ק מול קוורטרבקים צעירים, ביל בליצ'ק מול מאמנים גרועים. יש מגמות שפשוט לא נגמרות. הפטריוטס שלטו בכל פאזה של המשחק והורידו לחץ מהכתפיים של קאם ניוטון, שמסר ל-69 יארד בלבד ב-19 ניסיונות, ואף קיבל מנוחה בסיום המשחק כאשר ג'ארט סטידהם הצעיר קיבל הזדמנות לשחק והשלים 2 מסירות ל-61 יארד. מנגד, ג'סטין הרברט ניסה להוציא את קבוצתו מהבור עם 53 ניסיונות מסירה, מתוכם השלים רק 26 מסירות בדרך ל-209 יארד עלובים, שתי חטיפות וכמובן ללא נקודות.

בהרבה משחקים העונה, מאמן הצ'ארג'רס אנטוני לין הוכיח שאינו מתאים להוביל קבוצה, אך זו הייתה תצוגה זוועתית שאין כמוה, במיוחד חוסר המשמעת של הספיישל טימס שלו, המפלה התמידית של המטענים. מייקל באדג'לי החמיץ שני שערי שדה, אחד מהם נחסם והוחזר לט"ד. הם לא הצליחו לכסות פאנט מוקדם ונתנו ט"ד הזוי לאולשבסקי על טעויות מנטליות והחליטו לבעוט חזרה לפאטס בפיגור 35 נקודות בשלהי הרבע השלישי בדאון רביעי אפשרי.

זו הפעם השלישית מאז 2019 שההגנה של בליצ'ק משתקת לחלוטין את ההתקפה שלפניה על 0 נקודות. כל שאר הליגה השיגה 4 משחקים כאלה מאז שנה שעברה. זו הפעם השנייה ב-6 שנים שהצ'ארג'רס לא שמים נקודות על הלוח, גם ב-2014 זה קרה נגד יריבה מהבית המזרחי של הקונפרנס בדמות הדולפינס.

גרין ביי פאקרס (3-9) – פילדלפיה איגלס (8-3-1), 16:30

לאחר עוד דרייב מזוויע של התקפת האיגלס בהנהגת קארסון וונץ, הפאקרס שמו ט"ד בדרייב של 99 יארד שנמשך 7 מהלכים בלבד, 20:3 לטובת ראשי הגבינה באמצע הרבע השלישי. דאג פידרסון החליט שהוא ראה מספיק מהמוסר ששילם לו 35 מיליון דולר לעונה והעלה את בחירת הסיבוב השני מהדראפט האחרון, ג'יילן הרטס, לשחק קוורטבק. בדרייב השני שלו בלבד הוא הנהיג את האיגלס לטאצ'דאון אדיר בדאון רביעי ו-18 יארד, ולאחר שג'יילון ריגור החזיר את הפאנט העוקב של גרין ביי, לפתע המשחק נהיה רק הפרש פוזשן יחיד.

בדרך כלל, השחקן שחותם ומציל את המשחקים בשביל הירוקים הוא מחולל הניסים הידוע, אהרון רודג'רס. הפעם, זה היה דווקא אהרון ג'ונס שרץ 77 יארד לאנדזון בדרייב שהרג את המשחק והקנה לאורזים את הניצחון התשיעי שלהם העונה.

כמובן שכדי להגיע לנקודה הזו, הם הצטרכו הרבה מהאהרון שהוזכר ראשון. רודג'רס היה יעיל כרגיל ורשם את משחקו האחד עשר העונה עם 2 ט"ד או יותר ופאסר רייטנג תלת ספרתי, נתון שמוביל את הליגה.

הפאקרס מציגים מאזן 12-2 חיובי בלאמבו פילד מאז שמאט לפלור מונה למאמן.

צמד הארונים

ניו יורק ג'טס (12-0) – לאס וגאס ריידרס (5-7) 31:28
רק הניו יורק ג'טס של 2020 מסוגלים להפסיד משחק בצורה כה מביכה, שמסוגלת לשכנע את הצופים שהם עשו את זה בכוונה. ללא פסקי זמן ועם חצי מגרש להתקדם, הג'טס הצליחו להשאיר לריידרס תופס פנוי באנדזון לא רק במהלך אחד, אלא בשני מהלכים רצופים. קבוצתו של ג'ון גרודן הצליחה בסופו של דבר לנצל את חוסר התפקוד של הג'טס ולהימנע מהפסד מביך, בעוד גרג וויליאמס, מתאם ההגנה האחראי לכישלון, איבד את עבודתו.

נקווה שפעם אחרונה שרואים אותו, גרג וויליאמס

סיאטל סיהוקס (4-8) – ניו יורק ג'איינטס (7-5) 17:12
בעזרת משחק ריצה מוצלח ובעיקר הגנה חזקה במיוחד, הצליחו הניו יורק ג'איינטס להוכיח שרצף הניצחונות האחרון שלהם הוא רחוק מאוד ממזל. קולט מקוי לא נדרש להרבה עבודה, שכן מהלכים גדולים במשחק הריצה הספיקו להתקפת הענקים על מנת לנצל את ההופעה ההגנתית הפנומנלית של החבורה של פטריק גרהאם. ראסל ווילסון צבר משחק חלש נוסף לאוסף, וקמפיין ה-MVP נשאר בעבר הרחוק.

מאושר ובצדק. נייצחון ראשון מאז 2014, קולט מקוי

אריזונה קרדינלס (6-6) – ל.א ראמס (4-8) 38:28
הקרדינלס בצרות. לפני שלושה שבועות קיילר מארי עוד היה המועמד הרענן ל-MVP. כעת הם נמצאים עמוק בתוך רצף הפסדים, וסיכויי הפלייאוף שלהם בסכנה ממשית. משחק ההתקפה של אריזונה שוב לא סיפק את הסחורה, אם כי הפעם מול הגנה חזקה בהחלט כמו זו של הראמס. בצד השני, ג'ארד גוף הצליח להתעורר מהפסד לא נעים לסן פרנסיסקו ולהעמיס 350 יארד באוויר, בדרך לניצחון חד משמעי על יריבת בית חזקה.

התאושש, ג'רד גוף

קנזס סיטי צ'יפס (1-11) – דנבר ברונקוס (8-4) 16:22
דנבר הצליחה להגביל מהלכים גדולים וקיבלה הרבה מתנות מהתקפת הצ'יפס, שמצאה את עצמה מסתפקת בשער שדה אחרי שער שדה. דנבר הריצה את הכדור טוב מאוד, ואף הצליחה לעלות ליתרון עם ארבע דקות לסיום הרבע השלישי. אבל כשאתה משחק מול פטריק מהומס, אתה לא יכול להרשות לעצמך את דרו לוק. משחק חלש מאוד שלו עצר את התקפת דנבר על 16 נקודות בלבד ובלי סיכוי אמיתי לנצח את הפנומן באדום.

דרייב מנצח, פטריק מהומס

בולטימור רייבנס (5-7) – דאלאס קאובוייס (-3) 17:34
דאלאס, במצבה הנוכחי, לא מהווה יריבה עבור בולטימור – שחזרה לעוצמה מלאה אחרי התפרצות המגפה במועדון. למאר ג'קסון הזכיר ניצוצות מימיו כ-MVP, עם שני ט"ד מסירה ארוכים וט"ד ריצה ארוך, אבל נגד דאלאס המרוסקת של השנה, זה בגדר חובה. בולטימור, אם תישאר בעוצמה מלאה, עדיין תהיה קבוצת פלייאוף השנה – ומשחקים כאלה, נגד קבוצות חלשות ממנה, הם הוכחה.

התגעגע למשחק. פייר, גם אנחנו התגעגנו לMVP


לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. יניב ש.

    9 דצמ 2020 12:39:43

    אני לגמרי, אבל ממש לגמרי בעד וושינגטון. אם אלכס סמית' מצליח להגיע לפלייאוף, זה סיפור לפנתיאון.
    ובינתיים ברחבי הליגה, תשעה משחקים שנגמרו בהפרש של פחות מט"ד, ניצחונות בהפתעה של קבוצות חלשות, אין מחזורים דלים ב-NFL.
    ורק הג'טס בשלהם, איזה קבוצה מייאשת…

    1. Cooks

      9 דצמ 2020 12:57:10

      מדהים שה WFT הפסידו פעמיים צמודות לג'יאנטס עצמם. נקלעו לבורות מיותרים וניסו להתקמבק ללא הצלחה. עם קצת מזל, הם היו עכשיו משייטים לפלייאוף. ריברה הכניס סדר להגנה ואלכס סמית' זה באמת מטורף. יהיה מעניין במחזורים שנותרו

  3. אור

    9 דצמ 2020 12:58:22

    שיטת הדויז'נל עובדת אם הדבר הכי מעניין שנשאר העונה זה הקרב בין הג'איינטס לקבוצת פוטבול (טוב, יש גם את הבלאגן ב-NFC ואת הקולטס והטייטאנס)
    .
    תודה על הסיקור

  4. חיים

    9 דצמ 2020 13:21:37

    תודה על הסיקור.
    כדאי להזכיר את המהלך של אלכס סמית לפני המחצית – סידר 3 נקודות שהחלו את המומנטום.
    יש כמה דברים מעניינים שיכולים לקרות:
    1. הבילס מארחים את הסטילרס ב-SNF הקרוב – ניצחון ביתי והפער בין שתיהן יורד למשחק אחד כשפיטסבורג לא מאוד מרשימים ויש להם עוד משחקים נגד הקולטס וקליבלנד. במצב כזה גם קליבלנד יכולה לאיים על פיטסבורג אם היא מנצחת את בולטימור.
    2. בשבוע 16 טנסי בלאמבו-פילד והקולטס בהיינץ פילד. חוץ מזה הן אמורות לנצח את כל מה שנשאר, אולי חוץ מהמשחק של הקולטס בוגאס. טנסי מובילים על המאזן בתוך הדיוויז'ן.
    3. ג'ייאנטס נגד פוטבול טים. הג'ייאנטס יארחו את אריזונה וקליבלנד בשבועיים הקרובים בעוד פוטבול טים יתארחו אצל הניינרס ויארחו את סיאטל. יש עדיין סיכוי גם ל-2 האחרות אם הן יצליחו להמציא את עצמן מחדש.
    4. המאבק על החופש – הסיינטס מארחים את הצ'יפס בשבוע 15 למשחק שעשוי להכריע מבחינת שתיהן אם הן יקבלו חופש או לא. הסיינטס מובילים על הפאקרס במשחק, אבל הפסידו בקרב הישיר, מה שיעשה את החישוב פשוט. הסטילרס והצ'יפס באותו מאזן, אבל הסטילרס הפסידו לקבוצה מה-NFC, מה שמעניק להם את היתרון כרגע. אם הסטילרס יפסידו לבילס או לבראונס הצ'יפס יוכלו להרשות לעצמם להפסיד לסיינטס, מה שיקבע שוויון במאזן בתוך ה-AFC, ואז זה עניין של חוזק הניצחונות, שם היתרון של הצ'יפס.

  5. תומר

    9 דצמ 2020 13:59:15

    תודה על הטור
    אחלה סיכום שמתחיל מעולה אבל קצת נשחק לקראת הסוף (ושלושת המשחקים האחרונים הם באמת קצת יותר חלשים)
    .
    פיטסבורג וסיאטל הן באמת שתי קבוצות שהתחילו מאוד חזק אבל קשה לי לראות אותן עושות חיל בפלייאוף. לשתיהן יש חולשות מובנות שקבוצות סבירות עם צוות אימון טוב יידעו לזהות ולנצל.
    מי שכן מרשימים הם הסיינטס – קבוצה סופר מאוזנת עם ההתקפה אולי הכי מגוונת ב NFC והגנה בין הטובות. גם כאן, יש חשש שהם אולי הגיעו לשיא טיפה מוקדם מדי (כולם זוכרים איך הם נראו בעונה שעברה ואיך זה נגמר) אבל כרגע הם נראים טוב ומבחינה זו הצליבה של הפלקונס בטור "לא פירית". הפלקונס לא כאלה גרועים אבל ניו אורלינס פשוט גדולים עליהם.
    מי שעוד מתחילים להתחבר הם הראמס – עוד קבוצה עם מעט מאוד חולשות שאיכשהו מצטיירים תמיד כאנדראצ'יברים.
    גם הבראונס מתחילים להראות סימנים של סוס שחור. לא ברור אם הם יגיעו לפלייאוף עדיין אבל אם כן, זה יכול להיות מצ'אפ מפחיד למי תשחק מולה.
    .
    והתצוגה של הג'טס היא אחד הדברים הביזאריים שיצא לי לראות

  6. עידו גילרי

    9 דצמ 2020 14:02:27

    הצ'ארג'רס ב-8 הפסדים קודמים 42- סה"כ. מול הפטריוטס 45-.
    אהה כן ג'סטין טאקר החטיא מ-36. שערי הגיהנום נפתחו.

  7. airrandy84

    9 דצמ 2020 14:31:26

    עצרו הכל! הקפיאו את הרגע, הוייקינגס סיד#7, יש פלייאוף. אין מה לומר, חוץ מהגנת המסירה המזעזעת, כל המערכים מתפקדים וקאזינס נותן עונת שיא מבחינת מספרים. אבל כפי שכבר טענתי, הוא לא ווינר ולא יודע לנצח משחקים גדולים (ולא, על תזכירו לי את הנס בניו אורלינס, היה שם מהלך הגנתי ביזארי. אגב מה קורה עם הסייפטי או הקורנר שכשל שם על דיגס?). עכשיו, אם הוא מנצח פעמיים משלושת המשחקים הבאים-באקס, ברס וסיינטס, אני אולי אצא בהכרזה סנסציונית…
    (ותקשיבו לי, הסיהוקס הם פייק, קבוצה כבויה.. טענתי זאת כשראיתי אותם נגד הבאקס בעין בוחנת ובלתי מזוינת)

    1. תומר

      9 דצמ 2020 17:36:43

      לויקינגס נשאר לו"ז לא פשוט, לא נוראי אבל גם לא קל.
      אם ינצחו את טמפה בשבוע הבא יש להם סיכויים טובים מאוד לעלות גם אם יפסידו לניו אורלינס במחזור 16 – שני המשחקים האחרים הם דטרויט ושיקאגו.

  8. תומר

    9 דצמ 2020 15:26:21

    הקו האחורי של הניינרס באמת קרס מול הבילס ושרמן שנראה בלתי מנוצח בשבוע שעבר מול הראמס עם שבעה תיקולים, הסתפק הפעם בשלושה אנמיים למדי (לזכותו ייאמר שאלן כמעט לא זרק לכיוונו) והיה פחות מורגש גם בפן של ייצוב ההגנה.
    הקו הקדמי לעומתו עבד לא רע, למרות חסרונו של בוסה. אלן מסר את רוב המסירות שלו בבריחה מפאס ראשרים והיה בלחץ כמעט בכל הסנאפים.
    בהתקפה הם נראו דווקא לא רע. מולנס הוא מולנס כמובן וייתן את השני אינטרספשנס שלו בכל משחק אבל אתמול היה די סולידי, השיג יארדים יפים וכמובן שחזרתו של מוסטרט הורידה ממנו לא מעט עומס. אתמול 24 נקודות לא הספיקו והבילס הם באמת קבוצה טובה אבל סופסוף מתחילים לראות פוטבול בסנטה קלרה שבאריזונה.
    זה לא שהניינרס הפכו פתאום לקבוצת פלייאוף, הם עדיין בינוניים אבל אם יצליחו לשמור על הסגל שלהם בריא, יש למה לצפות בעונה הבאה.

    2. יניב ש.

      9 דצמ 2020 17:04:14

      הקו הקדמי של הניינרס לא עובד טוב כמעט כל השנה, וגם על אלן לא ראיתי לחץ יוצא דופן. המספרים שהוא השיג במשחק, כמו למשל 80(!) אחוזי דיוק, הושגו (גם) בזכות הרבה זמן שהקו הקדמי של הניינרס הרשה לו.

      1. תומר

        9 דצמ 2020 17:38:29

        לא ראיתי את הסטטיסטיקות אבל הוא כל הזמן היה צריך לרוץ. הוא קווטרבק טוב ולכן אחוזי ההשלמה שלו גבוהים אני מניח אבל הוא כמעט לא הצליח למסור כמו שצריך מתוך הפוקט.

  9. מנחם לס

    9 דצמ 2020 17:32:35

    הסיינטס לא רק הבטיחו לעצמם לשחק בינואר, אבל לדעתי עשו גם מין מסיבת סיום לקריירה של קוורטרבק נהדר – ריאן – ששיחק בקבוצה שלא היתה טובה מספיק.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט