פריוויו עונתי – השור הזועם / שחר צ'קוטאי

What we learned once the Chicago Bulls played four games against real teams  - Blog a Bull

תקציר הפרקים הקודמים: אחרי עונה עם שאיפות להגיע לעבר הפלייאוף המיוחל, שיקגו נתנה עונה פושרת למדי שלא הספיקה. על הדרך הספיק בוילן לעלות לכולם על העצבים ולגרום לזעם ופציעות מיותרות של שחקני מפתח. בפגרת הקורונה הבעלים החליט שנמאס לו להיות בתחתית והחליף את הצמד המושמץ (בצדק מסוים) גאר-פקס במנהל מקצועי בעל תעודות – ארתוראס קרנישובאס שבא מדנבר, שם היה עוזר הג"מ.
החלפת צוות ההנהלה הוביל גם לשינויים על הקווים. בוילן פונה ממושבו בקצה הספסל ובמקומו הגיעו בילי דנובון ועוזריו, ביניהם גם יליד העיר מוריס צ'יקס, בתקווה להוציא מהצעירים את המיטב ולהגשים את חלום הפלייאוף.

מו צ'יקס ברגע אנושי למדי

מה היה:

בעונה שעברה הבולס כיוונו לעבר הפלייאוף. בפתיחת העונה התקווה נשברה במהירות לאחר 10 משחקים בהם היא ניצחה שלוש בלבד. בין ההפסדים היו את אלה הכואבים במיוחד – ניו יורק, שארלוט, וקליבלנד. במהלך העונה שיקגו הצליחו איכשהו להתקרב לתמונת הפלייאוף אך רצפים ארוכים של הפסדים שברו את החלון, והבולס לא חזרו אחר פגרת הקורונה.

בואו נרד לרמת המשחקים – שיקגו שיחקה בסדר בהגנה (מקום ראשון בחטיפות, מקום 14 בספיגה) אבל התקפית הם היו חלשים למדי. השוורים קלעו 106 נקודות למשחק (מקום 27), השחקנים לא פוגעים (אף אחד בקבוצה לא עבר את ה-40% משלוש) וגם הכוכב הראשי לא תיפקד כמנהיג אלא דאג לעצמו ופגע בקבוצה.
נקודת האור היחידה בעיניי זה קובי וויט בחודש האחרון לפני הפגרה קלע בממוצע 26 נקודות וביניהם גם רצף של 3 משחקים רצופים בהם קלע מעל 32 (הראשון מאז מייקל לעשות זאת בעונת הרוקי).

2 משחקים מסמלים את העונה של שיקגו בקצרה – נגד שארלוט ונגד הלייקרס.

שיקגו התארחו אצל ההורנטס במשחק תחתית ובפיגור 5 שיקגו ביצעה קאמבק הירואי כולל שלשה גדולה של לוין בפיידאווי אחרי חטיפה. במשחק נגד הלייקרס הבולס שלטו ללא עוררין והובילו ב-13 הפרש בסיום הרבע השלישי. ברבע האחרון הלייקרס קלעו 38 לעומת 19 של הבולס.

הבאת שתי המשחקים הללו הם בכדי לתת דגש לעונה הלא יציבה של הבולס. מצד אחד אכזבה גדולה כשהם מאבדים את היתרון, ומנגד גם כשהכל אבוד עדיין הבולס ימצאו את הדרך להפתיע.

מה יהיה:

הגיעו: נואה וולנה (דנבר), גארט טמפל (ברוקלין) , זאק נורוול, דוטסון ופטריק ווילאמס שנבחרו בדראפט.
עזבו: שאקיל הריסון, קריס דאן (אטלנטה), מקס שטרוס (מיאמי).

סגל: ריאן ארצ'ידאקנו, וונדל קרטר ג'וניור, נואה וולנה, גארט טמפל, זאר נוורול, כריסטינו פליסיו, דוטסון ,דניאל גארפורד, צנדלר הטציסון, לוק קורנט, זאק לווין, לאורי מרקנן, אוטו פורטר, פטריק ווילאמס, תומאס סאטורנסקי, דנזל וולנטיין, קובי וויט, טד יאנג, ואדם מוקוקה.

חמישייה פותחת: קובי וויט, זאק לווין, אוטו פורטר (אם לא יעבור בטרייד), לאורי מרקנן ובסנטר וונדל קרטר.
ספסל: ווילאמס, סאטו, יאנג, דנזל, גארפורד, טמפל וולנה דוטסון והטציסון.

Chicago Bulls | Bleacher Report | Latest News, Scores, Stats and Standings

ההתקפה אמורה להיות חזקה, לוין וויט ינסו לתאם התקפות, הגבוהים ינסו לחדור ולנצל את היתרונות שלהם. אוטו פורטר ומחליפו הרוקי ווילאמס יהיו אמונים על ההגנה, לצד עזרה מקרטר וגארפורד המחליף.

תרחיש פסימי – הקבוצה לא מצליחה להתחבר, זאק לוין ממשיך לא למסור, קובי וויט לומד ממנו וגם לא מוסר. מרקנן וונדל לא מקבלים כדורים ומתמרמרים. זה מביא לטרייד זוועתי שיביא את השודדים מרחבי הליגה. שיקגו מסיימת במקום ה10 במזרח בלי בחירה גבוהה ובלי סיכוי ממשי לפלייאוף. הסמל יעדיף להיות רובוט שמגביה ספר תורה, בילי דונובן מקבל את הכינוי סילי בילי ושיקגו נתקעת בהווה ובלי עתיד.

הסמל כ"כ מאוכזב שהוא מחכה לשחקנים באטליז

אופטימי – דונובן הופך את העגל לשור אימתני והבולס הופכים לסיוט עבור הקבוצות הגדולות. קובי וויט מקבל מחמאות והשוואות לרוז בשיא יכולתו, לווין נבחר לאול סטאר, מרקנן וונדל עושים שמות בגבוהי היריבה ופורטר עוזב בטרייד על בחירת סיבוב ראשון ומפנה מקום לווילאמס שעושה את ההגנה הנדרשת ממנו ושיקגו עולים מהמקום השישי בדרך להפסד 4-2 לבוסטון עם הרבה תקווה להמשך הדרך.

תרחיש ריאלי – זאק לוין ימשיך לאבד, קובי לא ירכז אך יפציץ. הגבוהים יהיו בסדר והקבוצה תמשיך להיות אפורה ותסיים במקום התשיעי. בפלייאין היא תפסיד למדורגת שמינית בעונה של כמעט אך לא מעבר.

דבר האוהד – כילד אמרו לי שאוהד אמיתי צריך להאמין שבכל עונה הקבוצה שלו יכולה לקחת אליפות. בתחילת העשור הקודם האמנתי לזה בכל ליבי, השופטים הרסו לי את התמימות אחרי ההפסד ב-2011 בגמר המזרח. כעת לאחר שנים רבות של אכזבות אני יודע שזה לא אפשרי. אחרי הטרייד על באטלר ב-2017 התחלתי לרעות בשדות זרים, כי המחוייבות אצל הבולס ירדה. השביתה הבזיונית שהייתה במינוי בוילן, ההפסדים שלא מפריעים לאף אחד ועוד.
הציפייה שלי כאוהד זה להילחם ולתת את הכל בכדי לנצח. לא אכפת לי פלייאוף לא פלייאוף, מעניין אותי המאמץ. העתיד כבר כאן, רק צריך להתאמץ בכדי לשנות את ההווה.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

    1. מי לא מכיר את ארצ'י אהוב הקהל? פליסיו הרקדן? הטסון שחקן ההגנה, קורנט הגבןה שזורק?
      יש כמה שחקנים שבסוף השנה יכירו אותם ברחבי הליגה. אבל לגמרי, אם אתה לא אןהד אתה לא מכיר אותם

  1. ואולי לוין כן יהפוך לסקורר על וסוג של אתלטיק בוקר?
    ואולי קובי ווייט ימשיך להתקדם לפוינט לגיטימי עם יד פצצה? ופטריק וויליאמס יהיה מה שנראה שהוא יכול להיות? ומרקאנן יממש קצת שטרות פוטנציאל? ומכל השאר יתחבר צוות מסייע שיצליח להציף את הבולס כמה ס"מ מעל התחתית המבאישה של המזרח

  2. איפה שזאק לאבין הוא הכוכב הגדול, שם לא יצמח דשא…שחקן של קלוריות ריקות. תקועה באותו לימבו של דטרויט של קבוצות גרועות אך לא מספיק במזרח. מקום 11 במזרח, באותו מאזן של דטרויט

  3. אנחנו עכשיו ברצף של קדימונים שבהם הפריוויו עדיף על הקבוצה, גם בזכות האיכות של הפריוויו, אבל גם בגלל הקבוצה.
    יותר גרוע מבוילן קשה למצוא, ובמזרח זה עוד עשוי להספיק להפסד בפליי-אין.

  4. אני יהימרתי עליהם לפלייאוף לפני שראס הגיע לבירה. לדעתי יסיימו 9 10 ולא אופתע גם אם יעשו פלייאוף.
    מארקנן נראה שם בלוף וונדל זה סתם נגר. אבל יש להם קו אחורי חזק עם לאבין וקובי.
    אחת הקבוצות שאני בעדם

  5. השנה היא השנה האחרונה שמרקונן יכול עוד להוכיח שהוא שחקן טוב מאד ליותר מ20 משחקים לעונה. השבריריות שלו (כמו במקרה של החד קרן) מונעת ממנו להיות גורם משמעותי בליגה ולא לשודד בטרנינג. אני חושב שזה אבוד.
    אם שיקגו חכמה טרייד ועכשיו. עוד שנה הוא שווה בחירת סיבוב שני.
    לגבי לוין, אני יודע שזה אבוד. שחקן מדהים עם תרומה שלילית לקבוצה.
    איתו שום דשא לא יצמח, אפילו לא עם ההירובול של קובי.
    המזל של שיקגו שבמזרח נהוג לשמור מקום אחד או שניים בפליאוף על בסיס אפלייה מתקנת לקבוצות עם אחוזי נצחונות מחפירים ובתנאי שהן מזרחיות. המזרח מספיק חלש שזה עוד עלול לקרות לבולס.

  6. לא ברור לי בדיוק באיזה מצב הקבוצה נמצאת.
    מצד אחד לדעתי הם יוצאים בשן ועין מתקופת גאר-פקס ובוילן, שרק אלוהים, המקורי, לא ההוא שעבר לשרלוט, יודע מדוע היא נמשכה כל כך הרבה זמן, ולדעתי פשוט צריכים פירוק והרכבה מחדש.
    מצד שני הם הביאו את דונובן לתפקיד המאמן, אחרי שהבחור לא נשאר לעשות את הפירוק והרכבה באוקלהומה, אז אולי יש בזה איזה רמז שהם כן ינסו להגיע למעלה.
    יפתיע אותי אם ישתפרו באופן משמעותי, אני הייתי מטריד את לאבין ואולי גם את מרקנן ופותח דף חדש סביב וייט, ויליאמס וקרטר. קרנישובאס יודע לעבוד אבל זה ייקח זמן.
    תודה צ'יקו.

  7. אגיד דבר אחד: כשלפחות חצי מהשחקנים הם אלמונים עבורי (אני מודה כמובן שאני כבר לא בעניינים כמו פעם) זה לא נשמע לי טוב. אבל ייתכן שהאשמה היא בי.

  8. ילחמו על הפלייאוף ושוב ישארו בחוץ. יקח זמן לתקן את מה שפקסון ופורמן השאירו אחריהם.
    סגל של שחקנים משלימים. חייבים כוכב או שניים.

  9. שאלה קצת לא קשורה, המנוי השנתי של הליג פאס של ה-30 משחקים בעונה מתחדש אוטומטית כי לפי האתר נראה לי שכן אבל רוצה להיות בטוח…

  10. דווקא עכשיו, כשיש קצת אור בקצה המנהרה, נוטשים?
    כן, הדברים לא התחברו, אבל הרבה בגלל ההנהלה והחיבורים ההזויים שעשו בין המאמנים לשחקנים. פוטנציאל יש והרבה, סומך על דונובן שיידע להוציא ממנו משהו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט