ווסטברוק-וול: הצד של וושינגטון

הוויזארדס התחזקו. לא משנה איך מציגים את זה. הם מחליפים את איש סמית', איזייאה תומאס ושבאז נאפייר, הרכזים הפותחים בעונה האחרונה, בראסל ווסטברוק. גם אם מתייחסים לג'ון וול בגרסה הבריאה שלו מ-2018/19. ווסטברוק אמנם זכה ללא מעט ביקורת, אבל הוא מנצח: משיג ריבאונדים, מנהל משחק וקולע נקודות. השאלה היא איזה גרסה של ווסטברוק נראה.

השחקן מהמיקרו-בול של יוסטון כנראה לא יחזור. אין לוויזארדס את הקליעה שהייתה ליוסטון עם טאקר, קובינגטון וגורדון כשמלבד דיוויס ברטנס וביל כולם קלעים ממוצעים ומטה. וושינגטון קבוצת התקפה טובה ואחת שעושה הרבה פחות בידודים מהרוקטס. מעבר להפרדת דקות מתבקשת בין ווסטברוק וביל שתיתן לכל אחד מהם דקות כשחקן המוביל עם הכדור ביד, אולי הפעם יהיה ווסטברוק קצת אחר.

מייק פראדה, יקיר המערכת, העלה טור מעניין על ראסל. הוא הציע שם שווסטברוק יעבור לתפקיד דומה יותר לזה של דריימונד גרין, כשחקן שחותך פנימה ומסיים מהלכים. הוא לא יהיה קלע גדול בשלב הזה בקריירה ואולי לא צריך לזרוק שלשות, אבל הוויזארדס צריכים לנצל את היכולת שלו לסיים מהלכים בצבע. יותר חסימות שלו והרבה יותר תנועה תהפוך את ההתקפה של וושינגטון למסוכנת בהרבה. שימו לב למהלך הבא, שהופיע במקור אצל פראדה:

ההתקפה של הוויזארדס הייתה בעונה האחרונה במקום הרביעי במספר המיילים הממוצע שהם כיסו במשחק בהתקפה עם 9.9 למשחק, בזמן שיוסטון הייתה אחרונה עם 8.74. לנתון הזה אין משמעות גדולה במיוחד, אבל הוא מתחבר למה שהיה ניתן לראות במשחקים של שתי הקבוצות – וושינגטון משחקת בהתקפה שמבוססת על תנועה. אם ווסטברוק האקספלוסיבי יהיה מוכן לנוע בלי הכדור הם יכולים להיות מעולים.

הנוכחות של ה-MVP לשעבר יכולה לעזור גם לביל, שיוכל להתמודד עם הגנה פחות צפופה. הוא לא יקלע שוב 30 למשחק, אבל היכולת שלו בלי הכדור תשפר אותו ואת ההתקפה של הוויזארדס. וושינגטון צריכה להשאר הקבוצה של ביל, השחקן הטוב מביניהם כרגע, אבל הכניסה של ווסטברוק יכולה להיות מה שחסר לו ולוושינגטון בשביל לאיים על הפלייאוף. מהצד השני, הגישה שמחפשת קודם את הסל, בקבוצתו השלישית ב-3 עונות, יכולה להיות הגישה שתוביל לכך שהוא יאבד את מקומו בליגה.

וול-ווסטברוק: הצד של יוסטון

בנקודת הזמן הזאת ב-2017 קבוצה עם ג'ון וול ודמרקוס קאזינס הייתה הופכת לאחת המפחידות באן.בי.איי, במיוחד אם מוסיפים אליה את ג'יימס הארדן. מצד שני, אנחנו לא ב-2017. כל אחד מהם אחרי שתי פציעות קשות. הגרסה האחרונה של וול הייתה גארד אתלטי פחות ונטול קליעה, קאזינס לא היה השחקן המאיים מסקרמנטו או ניו אורלינס בגולדן סטייט.

אנחנו לא יודעים מה באמת נראה מהם. למרות שהם עברו פציעות קשות, וול בעונתו האחרונה (18/19, 32 משחקים) מסר 8.7 אסיסטים על 3.8 איבודים למשחק וקאזינס היה משמעותי מתחת לסל. שניהם מגיעים אחרי מנוחה ארוכה ויכולים להתברר כהימור מוצלח עבור יוסטון. לכן אני חושב שהרוקטס יחכו עם טרייד המשך על ג'יימס הארדן ויראו מה וול וקאזינס שווים בחודשים הראשונים של העונה, לפני המעבר.

יכול להיות שגם כריסטיאן ווד, על חוזה נוח של 13 מיליון דולר לשנה בהתחשב בתרומתו בדטרויט, יתברר כנכס טרייד טוב לקונטנדרית או קבוצה שרוצה להתחזק אם יראה עקביות. השילוב שלו לצד יוצרים כמו וול והארדן עשוי להעלות את המניות שלו. יוסטון יכולה להיות מספיק טובה בשביל להכנס השנה לפלייאוף גם אם קאזינס והחומה יהיו פחות טובים ממה שהם היו ב-2018/19. אם הם יהיו יותר קרובים לשיא שלהם זאת קבוצה טובה יותר ממה שהייתה בשנה שעברה, אבל לא סביר שזה יקרה.

הבחירה שהם השיגו ב-2023 מסקרנת. באותה שנה ווסטברוק וביל מסיימים חוזה (שניהם יכולים לצאת ממנו ב-2022). היא אמנם מוגנת לוטרי ונשארת תחת הגנה של טופ 12, 10 ו-8 משנה לשנה, אבל יכולה להתברר כבחירה גבוהה בעתיד שבו ליוסטון כבר אין בחירות דראפט. מהלך לא רע מבחינתם, אבל אני לא חושב שהוא יהיה האחרון.

החלל הריק

שחקנים שנמצאים בעמדות טובות לקראת העונה.

ברנדון קלארק (ממפיס). ג'ארן ג'קסון עלול לפספס את השבועות הראושנים של העונה ואולי קלארק יעלה במקומו בחמישייה. הוא עשה הרבה דברים נכונים בהתקפה בשנה שעברה לצד יד מהשלוש במשחק הפליי-אין בין ממפיס לפורטלנד והשילוב ההתקפי בינו ובין ג'ה מוראנט יכול להתברר כמסוכן מאוד. השילוב לצד יונאס ולאניוצ'אס נותן להם יתרון בריבאונד התקפה על רוב הקבוצות בליגה, בשאיפה העונה נראה את ההרכב שסוגר משחקים עם קלארק וטריפל ג'יי ביחד – שילוב בין קליעה, הגנה ויכולת יצירת נקודות בצבע. נוסף להתקדמות הטבעית של שחקנים בשנה השנייה נראה שהוא מוכן לצעד גדול קדימה.

דריק ג'ונס ג'וניור (פורטלנד). ג'ונס צפוי לפתוח לצד רוברט קובינגטון וקבוצה כמו פורטלנד יכולה להיות נהדרת. יש שני מוסרים נהדרים בחמישייה שיוכלו לנצל את האורך שלו והיכולת לחתוך פנימה לסל בשביל לתרום בהתקפה. בהגנה הוא משחק לצד שני שחקני הגנה יותר טובים ממנו. בעולם מושלם הבלייזרס היו נותנים לו לשמור על הפורוורד הכי פחות מסוכן של היריבה בתפקיד חופשי יותר שיכול לאפשר לו להחליף על גארדים או להשיג דפלקשנס. באופן כללי פורטלנד אמורה להצטיין באיבודים ליריבות – רוקו עם 3.4 הדיפות למשחק וג'ונס עם 2 ב-23 דקות. תוסיפו לזה את נורקיץ', חטיפה למשחק כסנטר, וקיבלתם קבוצה שיהיה קשה להחזיק מולה בכדור.

ברין פורבס (מילווקי). בעונה האחרונה פורבס היה קלע שלשות בקבוצה שזרקה פחות כמעט מכל אחת אחרת מחוץ לקשת והצליח לקלוע ב-38.8% עם 6 ניסיונות למשחק בספרס. השנה הוא מגיע לקבוצה שמחפשת קליעה מסביב ליאניס אנדטקומפו. הקליעה הזאת יכולה לתת לו מקום בחמישייה בעונה הסדירה על חשבון טורי קרייג ודונטה דיויצ'נזו כשחקן שמושך שומרים מיאניס, הולידיי ומידלטון. לא יפתיע אותי אם הוא יהיה הפותח החמישי, גם אם יוחלף ע"י קרייג ההגנתי יותר בפלייאוף.