מאת כותבי הופס פוטבול – פריים טיים זק, יניב שושני ועידו יצחקי.

לאחר המחזור הרגוע יחסית (חוץ מהייל-מאריי מדהים אחד באריזונה) שחווינו בשבוע שעבר, בו ניצחו כמעט כל הפייבוריטיות (למעט בולטימור שהופתעה בגשם של ניו אינגלנד), התבהרה מעט תמונת המצב לקראת הפלייאוף. ב-NFC די ברור מי תהיינה שש הקבוצות שיעפילו מהבתים ה"נורמלים" (פאקרס, סיינטס, קרדינלס, באקס, ראמס וסיהוקס) כאשר רק העולה מבית ה-NFC מזרח האומלל לא נקבעה. ב-AFC המצב עדיין יותר נזיל, כאשר 9 קבוצות במאזן 6- 3 ומעלה מתמודדות על 7 כרטיסים, ולמעט הסטילרס והצ'יפס אף אחת מהן לא בטוחה בפלייאוף.

עדיין, במרבית הבתים (5 מתוך 8) אין כרגע קבוצה שפתחה פער ברור ויכולה לראות את עצמה כפייבוריטית ברורה לזכות בראשות הבית, כך שהמאבקים על המיקום וסדר העולות לפלייאוף (שישפיע כמובן על הביתיות וחוזק היריבות לפחות בסיבוב הראשון) יימשכו במלוא עוזם, גם אם רק כמחצית מקבוצות הליגה מעורבת בהם.

השבוע יש לנו כמה משחקים משמעותיים מאד בהקשר הזה – מעבר לקרב על ראשות ה-NFC מערב בין הקרדינלס לסיהוקס שהתקיים ביום חמישי (עוד על המשחק הזה מיד), מחכים לנו בין היתר משחק חשוב בין טנסי לבולטימור (2 המפסידות הגדולות של שבוע 10) ובנוסף מבחנים לא פשוטים להגנת הקולטס (שתנסה לעצור את ארון רוג'רס והפאקרס) ולהתקפת ניו אורלינס (ללא דרו בריס, מול אטלנטה המשתפרת). משחקי הפריים טיים גם הם משובחים השבוע (לפחות על הנייר) עם קרב צמרת בבית ה-AFC מערב בין הצ'יפס לריידרס וב-MNF משחק סופר מעניין בין טאמפה ביי לראמס.

כאמור, ביום חמישי נפגשו הסיהוקס (7- 3) והקרדינלס (6- 4) בסיאטל. התוצאה בסיום הייתה 28- 21 למארחים במשחק דרמטי ומרובה טעויות (כמעט 200 יארד כוללים של עונשים לשתי הקבוצות), אשר גם הוכרע ע"י סייפטי שנגרם מ-PENALTI. במחצית הראשונה שלטה סיאטל בבירור כאשר באופן מפתיע ההגנה הייתה החוליה החזקה שלה, עצרה את הקרדינלס על 113 יארד כוללים בהתקפה, לחצה על מאריי (שספג 3 סאקים במשחק) ואיפשרה לווילסון להעלות את הסיהוקס ליתרון 16- 7 במחצית. בתחילת הרבע השלישי הגנת סיאטל עצרה את מאריי בדאון שלישי אך ספגה עונש מטופש (פגיעה בתופס חסר הגנה) ועוד אחד בהמשך (HORSECOLLAR) שהשאירו את הדרייב בחיים והביאו לט"ד של אריזונה. הגנת אריזונה מיד "החזירה את הטובה", ובזכות עונש על התגרות (TAUNTING) שהיא ספגה סיאטל הצליחה לכבוש ולהחזיר את התוצאה ל 23- 14. בתחילת הרבע הרביעי ט"ד של אריזונה צמצם ל-2 בלבד והיא קיבלה את הכדור עם הזדמנות לעלות ליתרון אך בשל עונש נוסף (HOLDING באנד-זון שלה) ספגה סייפטי שהגדיל את היתרון ל-4 נקודות והחזיר את הכדור לסיאטל. וילסון הוביל דרייב שייצר שער שדה והתוצאה היא 28- 21. ניסיון של מאריי לייצר שוב נס בשניות האחרונות כשל והסיהוקס משיגים ניצחון חשוב שמחזיר אותם לראשות הבית. ווילסון צבר 197 יארד שקטים ובטוחים באוויר והתקפת הריצה של הסיהוקס בראשות קרלוס הייד (שהוכיח כמה היה חסר בשבועות האחרונים) השיגה עוד 164 יארד מאד משמעותיים על הקרקע. מצד שני, בזכות מחצית שניה מוצלחת יחסית מאריי הגיע ל-269 יארד באוויר אך הגנת סיאטל, שהפגינה את משחקה הטוב ביותר העונה, הגבילה את הקרדינלס ל-57 יארד בלבד על הקרקע. 115 יארדים של עונשים לקרדינלס (מול 80 לסיהוקס) היו, כאמור, גורם מכריע במשחק החשוב הזה.  

ולשאר משחקי המחזור:

ג'קסונוויל ג'גוארס (1- 8) – פיטסבורג סטילרס (9- 0) (ג'קסונוויל, יום א 20:00)

מפגש קצוות בין הלא מנוצחת היחידה לאחת המפסידות הכרוניות בליגה.

הסטילרס ממשיכים לנצח בשקט ובאופן לא מרהיב, כשהם נשענים על ההגנה המדהימה שלהם. הפאס-ראש הוא המנוע של ההגנה, כשהם משיגים 4 סאקים למשחק (מקום ראשון,  בהפרש גדול מהבאים אחריהם), מה שגורם גם להרבה איבודי כדור של היריבה (1.9 למשחק – שוב מקום ראשון, ובפער). ההתקפה עושה את שלה, אך מדורגת רק במקום ה-16 בליגה. ביג בן מאד יציב, משיג רייטינג נאה אך לא מדהים (103, כמו ג'סטין הרברט) ומקפיד לא לעשות טעויות (22 ט"ד מול 4 חטיפות בלבד). משחק הריצה הוא נקודת התורפה העיקרית של ההתקפה (ושל הקבוצה כולה) כשהם משיגים רק 3.8 יארד למהלך ריצה (מקום 27 בליגה) וג'יימס קונר (שצבר עד כה 556 יארד) נושא לבדו בנטל. עם יתרון של 3 משחקים הם הבטיחו מעשית את ראשות בית ה-AFC צפון והקרב העיקרי שלהם הוא על המקום הראשון בחטיבה כולה מול הצ'יפס, שנמצאים משחק אחד מאחוריהם.

ג'קסונוויל ניצחה במחזור הפתיחה את הקולטס (ניצחון שנראה תמוה יותר ויותר ככל שהעונה מתקדמת) אך הפסידה 8 משחקים ברצף מאז, כשחלקם היו תבוסות ממש. דווקא מאז שהקבוצה סיפסלה את הק"ב גרדנר מינשו והעלתה במקומו את הרוקי ג'ייק לוטון הם נראים טוב יותר וסחטו 2 הפסדים דחוקים מול יוסטון ו(במפתיע) מול גרין ביי החזקה. למרות שהקבוצה החליטה על שינוי בעמדת הק"ב, ההתקפה היתה סבירה למדי במשך העונה והחולשה העיקרית של הקבוצה היא בהגנה המדורגת במקום ה-31, סופגת מעל 30 נקודות במשחק כשהיא מאפשרת 8.5 יארד ליריבה בכל ניסיון מסירה – הנתון הגרוע בליגה. בסגל של היגוארים יש המון חורים, בהגנה ובהתקפה, ונראה שכרגע שאיפתם העיקרית היא להתחרות עם הג'טס על המקום הראשון בדראפט הקרוב.

תחזית: הפאס-ראש הטוב בליגה פוגש התקפה חורקת שמובלת ע"י ק"ב רוקי … נראה שללוטון מחכה ערב מהסיוטים. הגנת הסטילרס תדרוס את היגוארים ורותליסברגר והחברים שוב יעשו מספיק כדי לנצח באופן משכנע ולהישאר ללא הפסד לפחות שבוע אחד נוסף.

קרוליינה פנת׳רס (7-3) – דטרויט ליונס (5-4) (שרלוט, יום א 20:00)

ההגנה החלשה של הפנתרים נתפסה במערומיה בשבוע שעבר בתצוגה מחרידה בה הקבוצה הרשתה 544 יארדים במשחק נוראי. טדי ברידג׳ווטר מתאמץ להצדיק את החוזה הגדול יחסית שקיבל בתחילת העונה, ולטעמי הוא בסך הכל עושה את עבודתו לא רע, למרות המאזן החלש – שנובע בעיקר מבניית סגל לא מוצלחת. המועדון טרם התאושש מהפרישה המפתיעה של העוגן ההגנתי בעשור האחרון – לוק קיצ׳לי, וכשהדיוויז׳ן שלהם העונה הוא אחד מהחזקים בליגה, כמו קבוצות רבות – הפנים של הפנתרים כבר לדראפט.

במישיגן וודאי ציפו לעונה מאוזנת עבורם, ואולי להצליח איכשהו להשתחל לפלייאוף, אבל עם איך שהמצב בחטיבה נראה הליונס רחוקים מאוד מלשחק פוטבול בינואר. מעודדים מאוד מהניצחון על וושינגטון, ואחרי שסיפור הקורונה בקבוצה כבר מאחוריהם, בדטרויט יקוו לחבר ניצחון נוסף ולנסות להשאר רלוונטיים. מת׳יו סטאפורד, שנותן כהרגלו עונה סולידית למדי, נמצא בספק למשחק, ומי שייעדר בוודאות הוא קני גוליידי – הרסיבר הבכיר של הקבוצה, שייקשה על הקווטרבק וייאלץ אותו למצוא מטרות אחרות.

משחק שקול יתפתח בקרוליינה. דטרויט הרשימו אותי יותר לאורך העונה, ואני בעיקר מודאג מההגנה של הפנתרס. ניצחון לאריות.

בולטימור רייבנס (6- 3) – טנסי טייטנס (6- 3) (בולטימור, יום א 20:00)

שתי קבוצות בדרך לפלייאוף שינסו לצאת מהמשבר ולשפר עמדות לקראת החלק האחרון של העונה.

בולטימור ספגה הפסד מיותר בשבוע האחרון מול ניו אינגלנד (הפסד שני בשלושה משחקים), אך הבעיות שגרמו להפסד הזה היו גלויות וברורות במשך מרבית העונה. התקפת הקבוצה, שהייתה הטובה בליגה ב-2019,  מדורגת במקום ה-24 בלבד, כאשר היא משיגה באוויר 184 יארד למשחק בלבד (רק הג'טס האומללים משיגים מספר יארדים נמוך יותר). לאמאר ג'קסון רחוק מאד מהיכולת המזהירה שהקנתה לו את ה-MVP בשנה שעברה – הוא עדיין מתעתע בהגנות במהלכי ריצה מרהיבים אך זה קורה לעתים רחוקות יותר ונראה – כפי שגם הוא רמז במפורש בראיונות – שההגנות למדו את השיטה ומצליחות לנטרל את ההתקפה שהפתיעה את כולם מאז שנכנס לתפקיד הק"ב הפותח של הרייבנס. ההגנה מדורגת כצפוי בצמרת אך הפציעות של כמה שחקני הגנה (בעיקר זו של קלאיס קמבל המצוין) יקשו עליה לנצח משחקים בלי שיפור התקפי. בולטימור יגיעו לפלייאוף אך בשל הפער מהסטילרס הם יעשו זאת דרך הווילד קארד ולכן כל ניצחון חשוב כדי להגיע שם מול יריבים נוחים יחסית שייתנו לג'קסון את ניצחון הפלייאוף הראשון בקריירה.

בטנסי (שספגה השבוע הפסד שלישי בארבעה משחקים) הבעיה היא הפוכה ומתמקדת בחולית ההגנה הפריכה, שהשבוע אפשרה להתקפה הבינונית של הקולטס להשיג מולם  34 נקודות, לנצח ולחטוף מהם את הבכורה בבית ה-AFC דרום. הקבוצה פשוט לא מצליחה לעצור את היריבות, כשהיא מאפשרת השלמת דאון שלישי ב-53% מהמקרים (מקום 31, רק לפני קרולינה) וסופגת כמעט 400 יארד למשחק (מקום 25). זה מפעיל המון לחץ על ההתקפה, שמבוססת על משחק ריצה דומיננטי של דרק הנרי, להבקיע בכל דרייב ומוציאה אותה מהקצב הטבעי שעבד עבור הטייטנס כל כך טוב בחלק השני של 2019 (ובפלייאוף). כתוצאה מכך, למרות שדרק הנרי משיג מעל 100 יארד למשחק על הקרקע הוא הרבה פחות אפקטיבי וגם היכולת של ריאן טנהיל (עם רייטינג טוב מאד של 107) לא מאפשרת להם להשתלט על המשחקים, כשהם אחת הקבוצות שמחזיקות הכי פחות זמן בכדור (27:40 דקות במשחק, מקום 30). הם במרוץ צמוד על ראשות הבית מול הקולטס (אותם הם יפגשו שוב במחזור הבא, במשחק קריטי) והם חייבים לחזור למסלול אחרת, גם אם יגיעו לפלייאוף, הסיכוי שלהם לשחזר את הריצה לגמר החטיבה (כמו בשנה שעברה) נראה קלוש למדי.

תחזית: בולטימור תשאיר את המשחק על הקרקע ותייצר דרייבים ארוכים שהגנת טנסי לא תצליח לעצור. מצד שני, דרק הנרי יוגבל ע"י הגנת בולטימור (שלישית בליגה נגד הריצה) וטנהיל יצטרך לנסות להציל את המולדת לבדו. הוא לא יצליח – יתפתח משחק צמוד עם סקור נמוך בסופו תנצח הקבוצה הביתית. הטייטנס יצטרכו לחפש את הניצחונות שישאירו אותם בתמונת הפלייאוף בשבועות הבאים.

יוסטון טקסאנס (7-2) – ניו אינגלנד פטריוטס (5-4) (יוסטון, יום א 20:00)

הפטריוטס יוצאים למשחק חוץ נגד יוסטון בתקווה להשאר רלוונטיים לתמונת הפלייאוף. מזג האוויר הסוער בקליבלנד גרם לדחייה של המשחק של יוסטון בשבוע שעבר, והצופים קיבלו באיחור קל  משחק חלש ביותר, שכלל רק 17 נקודות משותפות. הטקסאנס לא הצליחו לבוא לידי ביטוי בהתקפה מול אחת ההגנות החזקות בליגה, ועלו על לוח תוצאות לראשונה רק 5 דקות לסיום ההתמודדות.  העתיד גם כן לא מזהיר במיוחד, לאור טריידים הזויים שביצע המאמן שפוטר במהלך העונה, ביל או׳בריאן. אחד מהם הוא כמובן על דיאנדרה הופקינס  – הכוכב הבלתי מעורער של השבוע האחרון בNFL, ולא ברור איך התמורה עליו הייתה כל-כך נמוכה. כך יוצא שיוסטון למרות עונה מחרידה, נשארת ללא בחירות בסיבוב הראשון והשני בעונה הבאה עם עתיד אפור למדי.

הפאטס חזרו לחיים ולתמונת המאבק על הווילד קארד בעזרת המון מזל ומזג אוויר שבליצ׳ק ״הצליח לסדר״ לטובתו ברגעים המכריעים של ההתמודדות  נגד הרייבנס החזקים בגי׳לט סטאדיום. מכת הפציעות הקשה בקבוצה, וכן החומר הקיים החלש הצריכו ממקדינאלס למצוא לא מעט פתרונות התקפיים במהלך העונה. מהלך הספיישל בו התופס האלמוני ג׳קובי מאיירס (שהפך לתופס הבכיר של הקבוצה) מסר לרץ רקס ברקהד, היה המהלך המנצח של המשחק. לאחר קרוב לשני עשורים בה ההתקפה של הפטריוטס הייתה שבלונית למדי, העונה עם קווטרבק שיודע יותר לרוץ מלמסור, ותופסים שעדיפים במסירה מאשר בתפיסה ההתקפה של ניו אינגלנד מרעננת מאוד. חשוב לציין את הפריחה של הרץ דמיאן האריס הנהדר, שבעקבות פציעתו של סוני מישל תפס את המקום בהרכב ונראה נהדר עד כה.

הקרב בין שחקן קו ההתקפה הרוקי  המצויין מייקל אונוונו לג׳יי ג׳יי וואט צפוי להיות מרתק. מעריך שהגנת הפטריוטס יעצרו את ההתקפה המוגבלת של יוסטון  ויהיו יעילים מספיק בהתקפה בכדי לנצח את המשחק.

ניו אורלינס סיינטס (2-7) – אטלנטה פלקונס (6-3) (ניו אורלינס, יום א 20:00)

הבשורות הרעות עבור הסיינטס היא הפציעה הלא פשוטה של דרו בריס, הבשורות הטובות הם שניו אורלינס פשוט קבוצה טובה ומאוזנת, עם הגנה שהולכת ומשתפרת ככל שהעונה מתקדמת. כרגע מדורגת ההגנה רביעית בליגה מבחינת אי ספיגת יארדים, כאשר החלק החזק היא ההגנה כנגד הריצה, שרק פעמיים במהלך כל העונה ספגה למעלה ממאה יארדים. בהתקפה אלווין קמארה ימשיך להיות נשק התקפי קטלני הן בריצה והן במסירה, ויחד עם מייקל תומאס ההתקפה אמורה להסתדר מול ההגנה החלשה של אטלנטה.

הפלקונס מגיעים למשחק לאחר שבוע חופש, עם רוח גבית בצורת שלוש ניצחונות בארבעת המשחקים האחרונים. זה לא שרואים שיפור ניכר ביכולת, רק שלעת עתה נגמרו ההפסדים המוזרים, והפלקונס כבר לא משמיטים ניצחונות כתוצאה מאיבוד יתרון גדול בדקות האחרונות.

נתון מעניין – הסיינטס כבר עם שישה ניצחונות רצופים, שבהם לא ספגו יותר משלושים נקודות למשחק.

תחזית – בריס אמנם פצוע, אבל זה לא אמור להפריע לסיינטס לנצח את הפלקונס, ולרשום ניצחון שביעי ברציפות.

וושינגטון פוטבול טים (7-2) – סינסנטי בנגלס (1-6-2) (וושינגטון, יום א 20:00)

וושינגטון רוצה להישאר רלוונטית במירוץ במשחק בו היא מארחת את סינסינטי. אלכס סמית׳ עדיין מחכה לניצחון ראשון כפותח מאז 2018, והוא היה קרוב אליו מאוד בשבוע שעבר, כשקבוצת הפוטבול הצליחה למחוק פיגור 21 הפרש, רק כדי להפסיד באכזריות בבעיטת שדה מ59 יארד בשנייה האחרונה. סמית׳ גילה יכולת מעודדת ומסר ל390 יארד, ונראה שרון ריברה מעדיף אותו על פני האסקינס וקייל אלן. למרות המאזן האיום, בבית הNFC מזרח המושמץ הכל יכול לקרות, וניצחון הערב של הקבוצה מהבירה, בשילוב הפסד פונטציאלי של האיגלס, יחזיר אותם חזק לתמונת המאבק.

סינסינטי ספגה בשבוע שעבר הפסד צורם לקבוצה הכי חזקה בליגה והיריבה המרה לבית, הפיטסבורג סטילרס, שחנקו את בוראו, והעמידו את הקבוצה על 10 נקודות בלבד. הבנגלס בנו העונה סגל לא מספיק איכותי בכדי להתמודד מול קבוצות חזקות ממנה, כשהחולשה המרכזית של הקבוצה מסתכמת בקו ההתקפה הנוראי. עונתו הראשונה של זאק טיילור מסתכמת באכזבה שמתקבלת בהבנה, כשהפנים של המועדון מכוונות אל הקיץ בו יוכלו לבנות את הסגל מחדש ולהתחזק בעמדות הנחוצות. למשחק הערב מגיעה סינסי ללא הרץ הבכיר שלה – ג׳ו מיקסון, שיעמיס עוד יותר על הזרוע המסכנה של בוראו, שזורק העונה יותר מדי עבור עונת רוקי. נגד צ׳ייס יאנג, בוראו יילך כנראה לפגוש את הרצפה מקרוב כמה וכמה פעמים.

אף על פי שהמשחק חשוב יותר לוושינגטון, להערכתי סינסנטי קבוצה איכותית יותר על הנייר ובוראו יהיה מסוגל לנצח את הסקנדרי של הפוטבול טים. התושבים מהבירה יעדיפו להתעסק בדני אבדיה, מאשר לצפות להישגים מקבוצת הפוטבול הכושלת.

קליבלנד בראונס (3-6) – פילדלפיה איגלס (1-5-3)  (קליבלנד, יום א 20:00)

לבראונס יש אומנם שישה ניצחונות, אבל רק אחד מהם היה מול קבוצה במאזן חיובי. הבעיה העיקרית הינה ההתקפה, ובעיקר משחק המסירה שמדורג בתחתית הליגה מבחינת יארדים למשחק. לפחות משחק הריצה הוא אחד מהטובים ברחבי הליגה, עם נשק דו ראשי בדמות קארים האנט וניק צ'אב.

גם היריבה מפילדלפיה אינה מצטיינת במשחק המסירה, וקארסון וונץ הינו הקווטרבק שהופל הכי הרבה פעמים (35 סאקים). בגזרת הריצה המצב טוב הרבה יותר, ורק פעמיים השנה ירדה התקפת האיגלס ממאה יארדים בריצה למשחק. הגנת האיגלס סבירה יחסית, אבל מאוד מתקשה מול הריצה, בעיה רצינית מול הבראונס. 

נתון מעניין – וונץ הינו הקווטרבק הפותח היחידי בליגה שלא השיג רייטינג 100 באף משחק.

תחזית – הבראונס עדיין לא מציגים יכולת משכנעת, אבל זה יספיק מול עוד נציגת הבית המזרחי, וקליבלנד תעשה צעד גדול לקראת הופעת פלייאוף ראשונה מזה 18 שנים.

דנבר ברונקוס (6-3) – מיאמי דולפינס (3-6) (דנבר, יום א, 23:05)

מיאמי תנסה להמשיך את המומנטום ולחבר ניצחון שישי ברציפות במייל היי. בדנבר הגיעו לעונה עם ספיקות רבות בנוגע לעתיד המועדון ומי שייטול את המושכות לקראת השנים הבאות בארגון. אלווי בחר לשים את הז׳יטונים על דרו לוק בבחירה ה42 בשנה שעברה, ואם בתחילת העונה הוא עוד היה סביר, בשבועות האחרונים הברונקוס מבינים שבכדי לעשות צעד קדימה הם זקוקים לקווטרבק טוב יותר. לוק כבר סופר עשרה איבודים באוויר מול שבעה ט״ד בלבד, כשבשבוע שעבר נגד לאס ווגאס ארבע מסירות שלו מצאו ידיים יריבות. המשחק הערב נגד ההגנה המשתפרת של הדולפינס, וודאי לא ייקל עליו לשפר את הסטטיסטיקה העגומה.

הקרב המסקרן בין הקווטרבקים הצעירים – ג’סטין הרברט וטואה טאגווילואה הסתיים בנוקאאוט של טואה, ומיאמי ממשיכה לדהור קדימה אל עבר חזרה לפלייאוף ובניית עתיד ורוד מאוד. מאז 2001 הקבוצה לא הייתה במאזן כל כך טוב כמו עכשיו, כשבריאן פלורס ניצב כמועמד מוביל לתואר מאמן העונה. ההגנה שהתחזקה בעיקר בשוק השחקנים החופשיים מניבה פירות  ומעמידה את עצמה כאחת הטובות בליגה בשבועות האחרונים, וההתקפה שאמנם מדורגת במקומות האחרונים בכל הקטגוריות, אך מספקת ניצחונות. טואה עדיין ללא איבוד ומוכיח שאפשר להצליח ולהתרגל גם לקווטרבקים שמאליים. הדולפינים ממשיכים במסע שלהם בעונת 2020 שאמורה להיזכר בתור העונה שפותחת את הדלת לעתיד טוב יותר אחרי שני עשורים שחונים בפלורידה.

ניצחון קליל למיאמי שלא אמורה להתקשות נגד ההתקפה החלשה של הברונקוס.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (2- 7) – ניו יורק ג'טס (0- 9) (לוס אנג'לס, יום א 23:05)

קבוצה שעתידה לפניה פוגשת קבוצה שמחפשת את עצמה (ובינתיים לא מוצאת).

הצ'רג'רס סופרים כבר שבעה הפסדים העונה וכולם היו בפער של סקור אחד (8 נקודות) או פחות. זה המשך ישיר לטרנד של שנים קודמות (גם בשנה שעברה הובילה הקבוצה את הליגה עם 9 משחקים בהם הפסידה בפער של סקור אחד – למעשה היא סופרת 16 הפסדים כאלה  – מתוך 18 סה"כ – ב-25 משחקים!). נראה שיש כאן בעיה מנטלית שאינה תלויה בשחקן כזה או אחר, ומעבר למיסטיקה לוזרית של מועדון, ככל הנראה נדרש שינוי בצוות האימון כדי לשפר את המאזן הזה בשנים הבאות. לקבוצה יש לא מעט אבני בנין מבטיחות לצורך בניה לעתיד – ובראש הק"ב הרוקי ג'סטין הרברט שלמרות שרשרת ההפסדים מגלה יכולת מרשימה במרבית המשחקים (אם כי בשבוע שעבר מול מיאמי הפגין את משחקו הגרוע ביותר עד כה) ומוביל ברבים מדירוגי רוקי העונה עד כה. ההתקפה מדורגת במקום ה-11 המכובד (5 ביכולת המסירה) כך שמרבית תשומת הלב בשדרוג סגל השחקנים צריכה להיות ביכולת ההגנתית, ובפרט בהגנה כנגד הריצה, שמאפשרת 4.7 יארד למהלך ריצה – מקום 25 בליגה. כדי לשפר את הביצועים במשחקים צמודים, חשובות גם הקבוצות המיוחדות (כפי שנזכרו השבוע גם הניינרס והטייטנס, בין היתר)– וגם כאן יש לקבוצה בעיה, כשהיא מדורגת אחרונה בליגה (לפי DVOA). עם התאמות מתאימות, שיפור החלק המנטלי וניהול המשחק, לקבוצה צפוי עתיד מבטיח מאד בעשור הקרוב.

הג'טס היא כמובן הקבוצה הגרועה ביותר ב-NFL, ומאזנה חסר הניצחונות ורווי התבוסות משקף זאת במדויק. היא מדורגת בין ארבע החוליות החלשות בליגה הן בהגנה והן בהתקפה. היא משיגה רק 13 נקודות למשחק (הנתון הגרוע בליגה, בפער גדול) וסופגת 30 נקודות למשחק. כל התקוות שסאם דרנולד (שגויס כהבטחה גדולה לפני שנתיים בלבד, לפני ג'וש אלן ולאמאר ג'קסון) יוביל את הקבוצה לעתיד טוב יותר נגוזו, וכעת מדובר על גיוס של הק"ב המבטיח טרוור לורנס כבחירה הראשונה (שנראית מובטחת לג'טס) בדראפט הקרוב. כרגע דרנולד בכל מקרה פצוע ומשחק במקומו ג'ו פלאקו הוותיק שמנצל זאת כדי לצבור עוד יארדים למאזן הקריירה הכולל שלו (הוא נכנס ל-20 הגדולים בשבוע שעבר). כמעט כל השחקנים המוכשרים שהיו בסגל הקבוצה מצאו דרך להימלט, אף שחקן מבטיח לא מעוניין להגיע, המאמן אדם גייס נראה בדרכו החוצה ולא נראה שיש שום מסלול לשיפור משמעותי בעתיד הנראה לעין. תהיה זו הפתעה גדולה אם הקבוצה הירוקה מניו יורק לא תסיים את העונה עם אפס עגול במאזן הניצחונות.

תחזית: עם כל הקשיים שחווים הצ'רג'רס העונה, הם עדיין טובים בכמה רמות מהג'טס. כמו הרבה קבוצות לפניהם, הם ישתמשו במשחק מול ניו יורק כדי להיחלץ משרשרת ההפסדים (כרגע סופרים רצף של שלושה), להשיג ניצחון משכנע ולצבור ביטחון לקראת המבחנים הקשים יותר בהמשך העונה.

מינסוטה ויקינגס (5-4) – דאלאס קאובויס (7-2) (מינסוטה, יום א 23:25)

משחק בין שתי קבוצות במגמות הפוכות לגמרי. מצד אחד הוויקינגים עם שלושה ניצחונות רצופים וביטחון הולך וגובר, ומצד שני הבוקרים עם ארבעה הפסדים רצופים ויכולת התקפית ירודה.

השיפור במינסוטה ניכר בעיקר בהגנה, שמאז שבוע החופש סופגת כמעט 14 נקודות פחות למשחק, עם סימנים שהקו האחורי החדש ברובו הולך ומתחבר לו. בהתקפה הכוכב הבלתי מעורער הוא הרץ האחורי דלווין קוק, שמציג את היכולת הטובה ביותר בקריירה, ומוביל את הליגה ביארדים וט"ד.

הקאובויס כבר סופרים את הדקות לסיום העונה, שהסתיימה עבורם מוקדם מהצפוי עם פציעתו של דאק פרסקוט. ההתקפה מתקשה מאוד לייצר נקודות, ההגנה ספגה הכי הרבה נקודות העונה, ולא מצליחה לייצר לחץ על קווטרבק היריבה, דבר שמתבטא בכמות סאקים ואילוצי איבודי כדור מאוד נמוכה.

נתון מעניין – זיק אליוט עדיין לא חצה את רף 100 היארדים בשום משחק, הבצורת הארוכה בקריירה.

תחזית – כפות המאזניים נוטות בבירור לטובת הסגולים, אשר ירשמו את ניצחונם הרביעי ברציפות, ויגיעו לראשונה העונה למאזן חצוי.

אינדיאנפוליס קולטס (3-6) – גרין ביי פאקרס (2-7) (אינדיאנפוליס, יום א 23:25)

הידעתם שההגנה שספגה הכי קצת יארדים העונה מגיעה מאינדיאנפוליס? קצת מתחת לראדאר, הקולטס מציגים קבוצה טובה ויעילה, וזאת בלי יותר מידי שמות נוצצים בסגל. פיליפ ריברס מראה שכוחו עדיין במותניו, ולמרות שהוא זורק פחות משנים עברו, אחוזי הדיוק מהטובים בקריירה, והוא נהנה מקו התקפה שמגונן עליו היטב, עם רק 8 סאקים במשך כל העונה (מקום ראשון בליגה). ההגנה כאמור מהטובות בליגה, גם מול המסירה וגם כנגד משחק הריצה. הרכש דפורסט באקנר מוסיף זריזות וחוזק בההגנה, ויחד עם דריוס לאונרד ודניקו אאוטרי מייצרים קו הגנה יעיל במיוחד, שמצליח לכסות הרבה שטח בזמן מאוד קצר.

והלילה מגיעה לעיר ההתקפה של גרין ביי, שתעמיד במבחן רציני את ההגנה של הקולטס. ארון רודג'רס מציג עוד עונה ברמות הגבוהות ביותר, והוא מוביל את הליגה ברייטינג מסירה עד כה. יחד עימו מככבים גם הרץ האחורי ארון ג'ונס, והתופס הנפלא דבאנטה אדאמס, שמדורג ראשון בליגה מבחינת יארדים במסירה למשחק.

נתון מעניין – ריברס השיג מעל 100 רייטינג בשלושה משחקים מתוך הארבעה האחרונים, לעומת פעם אחת בחמשת המשחקים הראשונים..

תחזית – מפגש צמרת לכל דבר, בין שני קווטרבקים מהטובים ביותר בעשור האחרון. קשה להעריך מי תנצח במשחק, אבל אנחנו נלך עם הקבוצה הביתית, ניצחון לקולטס.

לאס ווגאס ריידרס (6- 3) – קנזס סיטי צ'יפס (8- 1) (לאס ווגאס, יום ב 03:20)

קרב צמרת בבית ה-AFC מערב בו הצ'יפס ינסו לקבע סופית את מעמדם כאלופי הבית.

הצ'יפס חוזרים משבוע הביי שלהם כשהם הקבוצה היחידה עם סיכוי אמיתי להדיח את הסטילרס מהמקום הראשון ב-AFC (היחיד שמבטיח שבוע חופש בתחילת הפלייאוף, לפי הפורמט החדש). מהומס כבר במקום השני בטבלת הרייטינג (116 – בהפרש קטן מרוג'רס, ולפני ווילסון ובריס) עם נתון בלתי נתפס של 25 ט"ד מול חטיפה אחת (!!). בזכותו, ההתקפה של הצ'יפס מדורגת ראשונה בליגה (למרות ביצועי ריצה בינוניים מאד) והחלק המפחיד הוא שנראה כאילו הוא עדיין לא משחק במלוא יכולתו… ההגנה, המדורגת שביעית כנגד המסירה (ו-14 סה"כ) לא מחייבת אותו להציל את המולדת בכל משחק (כפי שהיה בתחילת דרכו בקבוצה) אך נדרשת לשפר את יכולתה כנגד משחק הריצה, כשהיא מאפשרת 4.8 יארד לניסיון ריצה (מקום 27 בליגה). הקבוצה מובילה בבטחה (פער של שני משחקים) את בית ה-AFC מערב, אך כיוון שההפסד היחיד שלהם עד כה היה לריידרס והפסד יקטין את הפער ביניהן למשחק אחד בלבד (עם שובר השיוויון לזכות לאס ווגאס), הם חייבים לנצח כדי לשייט ברוגע כאלופי הבית הבטוחים עד לסיום העונה.

הריידרס בסך הכול מפתיעים לטובה, כאשר הם צוברים ניצחונות על הצ'יפס והסיינטס ולמעט התבוסה מול טאמפה ביי לא ספגו אף הפסד מביך או לא סביר. אם הם נמצאים בשבוע ה-11 עם סיכוי (קטן ככל שיהיה) להדיח את הצ'יפס מראשות הבית, בהחלט אפשר לומר שהמאמן המתוקשר ג'ון גרודן מתחיל לפרוע את השטרות. ההתקפה בראשות הק"ב דרק קאר (שמציג יכולת מצוינת עם רייטינג של 107, 11 ט"ד ורק 2 חטיפות) משיגה מעל 28 נקודות למשחק (מקום 7 בליגה) כשהיא עושה הרבה מהנזק על הקרקע (140 יארד למשחק)  כשמי שנושא בעיקר הנטל הוא ג'וש ג'ייקובס, שכבר צבר 700 יארד. ההגנה מצליחה הרבה פחות והיא מפגינה יכולת ממוצעת ומטה, מאפשרת ספיגה של 27 נקודות למשחק ומדורגת במקום ה-25 בכמות היארדים במסירה של היריב (עם 265 למשחק) – לא סטטיסטיקה מעודדת לפני פגישה עם מהומס…ולאור העובדה שיש סיכוי גבוה שההגנה תחסר מספר רב של שחקנים בשל פרוטוקול קורונה, מצבם בהחלט מעורר דאגה.

תחזית: במשחק הקודם קאר הצליח להשיג ביצועים טובים ממהומס באוויר וזה לא יקרה פעמיים בעונה. התקפת המסירה המעולה של הצ'יפס תכניע ללא תנאי את ההגנה החסרה והחלשה של הריידרס. קאר יצליח גם הוא לייצר התקדמות באוויר (וג'ייקובס יסייע על הקרקע) אך הם לא יצברו מספיק נקודות כדי למתוח את קנזס סיטי והמשחק ייגמר בהפרש משכנע שיבטיח (גם השנה) את אליפות הבית לחבורה של אנדי ריד.  

טאמפה ביי באקנירס (7- 3) – לוס אנג'לס ראמס (6- 3) (טאמפה, יום ג 03:15)

סוף סוף MNF כהלכתו – משחק בין שתי קבוצות חזקות ושאפתניות במשחק משמעותי לשתיהן.

טאמפה ביי התאוששה מהתבוסה המביכה מול הסיינטס עם ניצחון משכנע על קרולינה, והיא מקווה ומאמינה שהנפילה לפני שבועיים הייתה אירוע חד פעמי. הפציעה של דרו בריס (והירידה הצפויה ביכולת של הסיינטס כתוצאה מכך) נותנת להם תקווה מחודשת לזכות בראשות בית ה-NFC דרום, כך שניצחון במשחק הביתי השבוע חשוב לה במיוחד. בריידי חזר מול הפנתרס להיראות כמו בריידי עם 341 יארד ו-3 ט"ד ללא איבודים, כאשר הוא מחלק את הכדורים בין צוות התופסים המשובח שלו (4 תופסים עם מעל 50 יארד כל אחד, כולל 69 יארד לאנטוניו בראון המתקמבק). רונלד ג'ונס היעיל התעלה על עצמו עם 192 (!) יארד על הקרקע ונראה כאילו מכונת ההתקפה של הבאקס חוזרת להיות שוב בין הטובות בליגה (מקום 8 כרגע). כמובן שהעלייה ברמה של ההגנה היריבה מהפנתרס (מקום 27) לראמס (מקום 8) תייצר עבורם מבחן הרבה יותר משמעותי. ההגנה של טאמפה ממשיכה להיות בין הטובות בליגה, כשהיא מצטיינת הן כנגד המסירה והן כנגד הריצה (היא מאפשרת רק 76 יארד על הקרקע למשחק – הנתון הטוב בליגה).

הראמס איבדו (זמנית?) את המקום הראשון בבית ה-NFC מערב (בעקבות הניצחון של סיאטל על אריזונה ביום חמישי), אך הם בהחלט רואים בעצמם כמי שראויים ואמורים לחזור לשם במהרה אחרי הניצחון החשוב על סיאטל בשבוע שעבר. גוף, שנתן משחק טוב מאד בשבוע שעבר (300 יארד, ללא איבודים), ינסה שלא כהרגלו לייצר 2 משחקים טובים ברצף. ועידת הרצים של הראמס, לעומתו, נותנת תוצרת יציבה מדי שבוע (134 יארד למשחק, מקום 8) ומכתיבה את קצב המשחקים (מקום 6 בליגה בזמן החזקת כדור). עם זאת, מקור הכוח של הראמס השנה הוא בהגנה, שמאפשרת רק 18.7 נקודות למשחק (מקום 2, אחרי בולטימור), 296 יארד כוללים (גם כן מקום 2, אחרי הקולטס) ו-3.4 סאקים למשחק (שוב מקום 2, אחרי פיטסבורג…), בהובלת ארון דונלד המפלצתי  שכבר סופר 9 סאקים אישיים. ניצחון השבוע יחזיר אותם לראשות הבית, שם הם מקווים להישאר עד לסוף העונה.

תחזית: לשתי הקבוצות הגנות מצוינות שגם יודעות להפעיל לחץ על הק"ב היריב. הראמס ינסו להשאיר את המשחק על הקרקע, לנהל דרייבים ארוכים כשגוף לא נדרש להיות דומיננטי  – ולתת לדונלד ולהגנה לתקוף את בריידי בפוקט. הבאקס ישאפו להתקדם במהירות באוויר, כשמייק אוואנס, כריס גודווין ואנטוניו בראון נהנים מהמסירות של בריידי. רוב גרונקובסקי עשוי להיעדר וזה יכול להיות משמעותי כי הוא מהווה בהרבה מקרים "שסתום ביטחון" לבריידי כשהוא תחת לחץ. לדעתי הראמס ינצחו בקרב על קצב המשחק, יתפתח קרב צמוד עם תוצאה נמוכה, אך בסופו קו ההתקפה של הבאקס יחזיק מעמד, והניסיון וקור הרוח של בריידי יביאו לניצחון ביתי דחוק שישאיר את טאמפה ביי  קרוב לצמרת החטיבה.