תפילת נעילה: סיכום שבוע 10 ב-NFL/ שחר דלאל

1. השם אודל בקהאם ג'וניור היה ידוע לחובבי ה-NFL, אך את המעבר שלו למיינסטרים הוא עשה ב-2014, אז כיכב בכל מהדורות החדשות של ארה"ב עם התפיסה המדהימה לטאצ'דאון מול דאלאס שנבחרה מאוחר יותר לתפיסת השנה. השבוע קיבלנו מהלך דומה, אך הפעם מי שעשה את הכותרות היה לא התופס אלא דווקא המוסר.

אז בואו נוריד את זה רגע מהשולחן: כן, התפיסה של דיאנדרה הופקינס היתה לא פחות מדהימה (ויש שיטענו שאף יותר) אך הרגע בשמש שייך דווקא לקווטרבק שלו, אחד בשם קייל מארי, שעל שמו נקרא הניצחון המזהיר הזה: Hail Murray, שכבר קיבל עמוד ויקיפדיה משלו.

המהלך הזה היה רק סיום של אחד המשחקים הטובים ביותר שקיבלנו השנה, בין שתיים מהקבוצות שיובילו את ה-NFL  בשנים הבאות, אריזונה ובאפלו, שמציגים לעולם שניים מהקווטרבקים הצעירים המובילים בליגה. אבל מנצח יכול להיות רק אחד.

זה לא שג'וש אלן לא עשה מספיק. למעשה הוא נתן את אחד המשחקים הגדולים בקריירה הצעירה שלו, וללא כל ספק את המסירה החשובה ביותר בה, כשהצליח לאתר את סטפון דיגס באנדזון כשנותרו רק 34 שניות על השעון. זאת לא היתה מסירה קלה, בטח כשעל הרסיבר שמר פטריק פטרסון, אחד ממגני הפינה הטובים בליגה, אבל הוא מצא אותו. ו"המאפיה של הבילס" (הכינוי לאוהדי הקבוצה) כבר התחילו לחגוג לראשונה מאז הפסד טראמפ בבחירות, וכמו הנשיא היוצא, גם הם התחילו אותן מוקדם מידי.

"הם קוראים לזה ה- Hail Murray (משחק המילים על תפילת ההייל מרי)" התפייט השבוע פבלו טורה מ-ESPN. "התפילה נאמרה על ידי קיילר מארי ונענתה מיד על ידי דיאנדרה הופקינס", הקפיצה משמעותית את מועמדותו של מארי לתואר ה-MVP (לפחות למקום בפודיום) והפכה אותו באחת, לכוכב מיינסטרים.

2. הכותרות בשבוע האחרון לא היו על היכולת המופלאה של הופקינס לסיים עם הכדור אצלו בידיים – משום מה אנחנו תופסים את זה כמובן מאליו – אלא דווקא על הכפפות שתפסו אותן.

בצילום הסטילס אנחנו רואים את סמל הג'אמפ מן של נייקי ומותג ג'ורדן שעולה גבוה יותר מעל כפפות של אדידס, ממש כמו בפרסומות והפכו באחת לשיחת היום. ככה זה כשמציאות עולה על הדמיון. לפי ההערכות, נייקי נהנו מפרסום חינם בשווי של כשישה מיליון דולר (והמספר רק עולה) שגרפו לכיסם מבלי מאמץ, כארבעה מיליון יותר מהתפיסה של בקהאם, אז הם רכבו על הגל ויצאו בליין מוצרים משלים הכולל דגם נעליים עם שמו של הרסיבר. אך הפעם אין מי שייהנה מזה.

הופקינס, שהיה חתום עד תחילת השנה עם אדידס, התחיל את העונה ללא מפרסם רשמי, ובחר לשחק עם נעליים של המותג ג'ורדן (1 TD Low cleat) על דעת עצמו: "הוא פשוט מעריץ של המותג", אמר השבוע דובר החברה. אפשר לקוות שעכשיו גם נייקי יהפכו למעריצים שלו.

3. הליגה סוף סוף החליטה להתייחס לסוגיית תת הייצוג של המיעוטים בליגה. בהחלטה שעברה פה אחד הוחלט לתת מענקים לקבוצות ש"יפתחו" מועמדים שיחתמו בקבוצות אחרות (משרות אימון והנהלה). מדובר בשינוי פרדיגמה משמעותי בליגה, לאחר שעד עתה הקבוצות היו מחויבות לראיין מועמד אחד שנחשב למיעוט כאשר החליפו מאמן ראשי ("חוק רוני"). וזהו.

החוק הזה הוביל לצעקה גדולה מאוד בליגה, כאשר הקבוצות היו מראיינים מועמדי "קש" רק כדי לעמוד בחוקים ולא להיענש, בעוד המועמדים עצמם מרגישים מבוזים מכל התהליך.

הטענה הבולטת מצד הקבוצות היתה כי מאגר האפשרויות מצומצם מאוד, ולכן לא ניתן לעמוד בחוק. מספר ארגונים בליגה (ארגון המאמנים, שחקנים וארגונים שמובילים לשינוי חברתי) החליטו להרים את הכפפה ולאחר מספר דיונים בחרו להציע את ההצעה שנבחרה, בה קבוצה "שגידלה" מועמד מוביל שהוחתם בקבוצה אחרת תקבל שתי בחירות דראפט בסיבוב השלישי בשנים עוקבות. נקווה שזה ישפר את המצב.

4. מעניין לציין כי השנה יש שלושה מאמנים שחורים בליגה, כאשר שניים מהם מועמדים בכירים לסיים עם תואר מאמן העונה: מייק טומלין מפיטסבורג ובראיין פלורס ממיאמי (אנטוני לין מהצ'ארג'רס הוא כבר סיפור אחר). בנוסף, גם שני ה-GM's היחידים בליגה – כריס גריר ( שהוביל למהפכה במיאמי) ואנדרו בארי (שמוביל את קליבלנד לעונה הטובה ביותר שלהם מאז 1994) מובילים מובילים לזכייה לפי סוכנויות ההימורים. אולי יש כאן משהו.

5. עוד באותו עניין, הליגה הכריזה שבמשחק יום שני הקרוב נקבל לראשונה צוות שיפוט שכולו יורכב מהקהילה השחורה. זה נראה לנו טריוויאלי לחלוטין, אבל מסתבר שזה עוד לא קרה מעולם. עדיף מאוחר מאשר אף פעם…

6. לאחר שהסיהוקס נותרו הקבוצה היחידה בה אף שחקן לא נכנס לרשימת הנדבקים בנגיף הקורונה, הליגה החליטה להחמיר את הנהלים אף יותר והחל מיום רביעי כלל האימונים יתקיימו עם מסיכות. גם כאן, טוב מאוחר.

7. מספר הקבוצות שהעונה שלהם מתדרדרת לתהום עולה מרגע לרגע, אבל גם בתוך הכאוס הזה שמור מקום מיוחד לניו יורק ג'איינטס. הענקים אומנם סיימו עם ניצחון על האיגלס שהעלה אותם למאזן 7-3 והחזיר אותם לתמונת הפלייאוף (כן, זאת לא טעות, זה ה-NFC מזרח), אבל משם הדברים רק התחילו להתדרדר.

זה התחיל עם ההחתמה ההזויה של הבועט גראהם גאנו, שנזרק השנה מקרוליינה והוחתם ערב פתיחת העונה, על חוזה לשלוש שנים, שמבטיח לו 9.5 מיליון דולר (מקום שלישי בליגה) בעונה בה אנחנו צפויים לירידה בתקרת השכר. אך אם זה לא היה מספיק גרוע, אותו גאנו נכנס פחות מיממה לאחר מכן לרשימת השחקנים שנדבקו בנגיף הקורונה. לפחות היו לו סיבות לחגוג.

עם זאת, מה שלוקח את המקום הראשון ברשימת האירועים ההזויים שקרו העונה (כן, יותר מזה שאנטוניו בראון עבר לגור אצל טום בריידי) זה קרב האגרופים בין המאמן הראשי של הקבוצה ג'ו ג'אדג' למאמן האופנסיב ליין מארק קולומבו, שבסיומו קולומבו נשלח הביתה – "בגלל שג'אדג' היה בצד המפסיד"(!). אל תדאגו לקולמבו, שהיה אחד מאדריכלי קו ההתקפה נהדר של הקאובויס, הוא לא יישאר מובטל זמן רב.

8. חובבי תיאוריות הקונספירציה יאהבו את האירוע הבא. בניגוד לכל הערכות המומחים, ג'קסונוויל שמרה את עצמה במשחק מול גרין ביי והיו קרובים לניצחון, שרק היה פוגע בסיכוי שלהם לקבל בחירת דראפט גבוהה. האם המהלך הזה היה ניסיון לחבל בסיכויי הניצחון או שפשוט הג'אגוארס התנהגו כמצופה מהם? אתם תשפטו:

9. עידו גילרי כבר ציין את זה בתגובות לסיכומי המשחקים, אך לטובת אלה שפספסו, המהלך הבא של ניק צ'אב עלה למהמרים הרבה מאוד כסף, משום שבזכותו שיוסטון כיסו את "spread":

10. נסיים את הטור השבועי באירוע פחות נעים, כאשר הטאקל הוותיק אנדרו ווייטוורת' ירד מהדשא עם פציעת MCL בידיעה שזה ככל הנראה היה הסנאפ האחרון בקריירה הארוכה שלו. הוא יחסר לליגה מאוד:

*

משחק יום חמישי: אריזונה קרדינלס (3:6) אצל סיאטל סיהוקס (3:6)

חיכינו חיגינו, בכינו בכינו וסוף סוף קיבלנו משחק ראוי לצפייה ביום חמישי! הרבה סיפורים יהיה סביב המשחק הזה, אחד מהם יהיה המפגש בין מארי לראסל ווילסון, אך זה יהיה בעיקר מאבק על ראשות בית ה-NFC  מערב (כאשר הראמס ימתינו בצד ויאחלו הצלחה לשני הצדדים).

הקרדינלס מגיעים אחרי המותחן שבכותרת, אך אסור לשכוח שגם המשחק הראשון בין הקבוצות התעלה לרמה גבוהה והסתיים בניצחון הציפורים רק לאחר הארכה. עוד ניצחון ושובר השוויון מול סיאטל יהיה שלהם, מה שיכול בסיטואציה מסוימת להכריע מי מבין שתי הקבוצות תגיע לפלייאוף.

בצד השני אנחנו מקבלים את סיאטל בקו פרשת מים משמעותית, לאחר שהפסידו שלושה משחקים מארבעת האחרונים בעוד ווילסון מוסר לשבעה אינטרספשנים באותה תקופה. בשבוע שעבר הוא אפילו לא סיים עם טאצ'דאון ומסר לשתי חטיפות בהפסד לראמס. הוא יקווה שהפעם DK מטקאלף יגיע למשחק, אחרת הם יתחילו לחשוב על לראות את הפלייאוף מהבית.

הימור: סיאטל בד"כ יודעים להתעלות ברגע האמת, ניצחון לסיהוקס.

מארי. מכוון לעונה היסטורית

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. תודה על הסיכום שחר
    .
    מה שקורה בג'איינטס מטורף. מזכיר לי את הכמעט מכות בין דיטקה לבאדי ראיין בשיקאגו בעונת האליפות, רק שאז זה היה במהלך משחק ולא באימון.
    .
    הקטע עם ההגנה של הג'אגוארז לא ברור, איך קורה כזה דבר בכלל?
    .
    מהמשחק בין אריזונה לסיאטל, בהחלט יש למה לצפות. המשחק הקודם סימן את תחילת הדעיכה של הסיהוקס ונתן לנו את אחד מרגעי הפוטבול המלהיבים שלא כללו נקודות (המרדף של מטקאף). נראה לי שגם אם הקרדינלס לוקחים את זה, סיאטל עדיין עושים פלייאוף. המשחק הלילה הוא האחרון שלהם מול קונטנדרית עד המחזור הלפני אחרון מול הראמס (בהנחה שהג'איינטס והאיגלס לא נספרים כקונטנדרים כמובן).
    ספציפית לגבי המשחק, לדעתי איש המפתח הוא ג'מאל אדאמס כי חוץ ממנו אין מישהו בקבוצה שיכול להתמודד עם הופקינס.

  2. כל משחק בין אריזונה לסיאטל זה חגיגה, ועכשיו במיוחד אחרי המשחק הקודם, עם המצב בדויז'ן, מארי נגד ווילסון וכל זה
    .
    סעיף 6, להתאמן עם מסיכות – לא, ממש לא טוב מאוחר. נראה למישהו שיש הדבקה באמצע אימון או משחק? כל מה שאנחנו יודעים על הקורונה מוכיח את ההפך. שטות פופוליסטית

    1. לפני 100 שנה, בזמן השפעת הספרדית שיחקו את כל משחקי המכללות עם מסיכות. אבל אז, כאשר היית נדבק המוות היה כמעט וודאי.
      לגבי האימונים – המטרה היא למנוע שיתוק של מערכים שלמים כפי שראינו בשבועות האחרונים (נגעתי בזה לפני שבועיים), בשל "קירבה לשחקן נדבק". זה יאפשר לליגה להחזיר את השחקנים מהר יותר ויפגע בקבוצות בצורה מינימלית. אבל זה בעיקר יאפשר לליגה לסיים את העונה בזמן.
      בשנה הבאה, עם בוא החיסונים, כנראה שזאת תהיה כבר היסטוריה רחוקה.

      1. אהה, אם ככה הבעיה שלי היא עם הפרוטוקל הזה אבל זה אכן פתרון.
        .
        בחדר ההלבשה אין קירבה בין שחקנים? הרבה יותר מסוכן שם

        1. לכל שחקן מחובר צ'יפ (עונדים אותו כמו שעון או על הרגל) שבודק ליד מי הם היו, כששחקן מתגלה כחיובי, אז כל השחקנים שהיו לידו אמורים להיכנס לבידוד של כשבוע ("הפרוטוקולים החדשים"). בגלל זה ראינו יותר כניסות לרשימה בשבועות האחרונים.
          .
          לגבי חדר ההלבשה – ברוב הקבוצות הוא הורחב וחולק לפי העמדות, לכן ראינו חוליות שלמות שנכנסות לבידוד.

  3. אחלה סיכום. לא ברור לי למה הליגה מתעקשת על רעיונות של לדחוף מיעוטים בצורה מלאכותית. אם יהיו אנשי מקצוע טובים אז ישכרו אותם ללא שום קשר לצבע העור, למין וכדומה.

    1. הטענה של אנשי המקצוע היא שלא נותנים למיעוטים יחס שווה בקבלה לעבודה במשרות התחיליות, ולכן רובם לא מגיעים לעמדות המפתח.
      יש ניסיון בשנים האחרונות להכניס יותר אנשים כאלה דרך ארגונים כמו "הפלושיפ של ביל וולש", אבל זה בעיקר לתפקידים במהלך הקיץ והרוב המוחלט של "המועמדים" לא מקבל בסוף משרה קבועה. הכוונה פה היא "לשכנע" קבוצות כן להעסיק אותם.
      ניסו עד עכשיו את המקל, וכרגע עברו לגזר. עוד מוקדם להגיד אם זה ישנה משהו.
      (אגב, יש את הטענה הפוכה, בה קבוצות לא יירצו לקחת מועמד מיריבה לבית, מכיוון שאז הם בעצם "יחזקו" אותה)

      1. כן, הקשבתי לקישור בטוויטר ונראהלי שהבנתי את הטענה. בכל זאת, כל הנסיון לתת הנחיות מלמעלה במקום לתת לברים להתפתח בצורה אורגנית מלמטה נראה לי קצת מאולץ. זה גם יכול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

          1. אני טוען שהזמן הוא התרופה הטובה ביותר למקרים כאלו, ושנסיון לתקן באמצעות חוקים והנחיות עלול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת

  4. מסכים עם סימור. ממש לא הגיוני הסיפור הזה, בטח בתוך המריטוקרטיה הגדולה בעולם.
    אם אתה טוב – אתה תוחתם על חוזה. עוד לא ראיתי נשיא או ג'י אם שלא מעוניין לנצח.
    מה השלב הבא? סלוט למאמן אירופאי אחד לפחות ב nba? הרי גם באירופה יודעים כדורסל. זו אפליה על רקע גאוגרפי

    1. אתה נכנס לנקודה יותר פילוסופית (שלדעתי פחות קשורה למה שקורה ב-NFL). האם אנחנו לא נותנים אפשרות לאפליה מתקנת?
      .
      סתם דוגמה: כיום הליגה מאפשרת לארבע קבוצות בכל שנה (באותו הבית) חריגה ברוסטר על מנת שיוכלו להחתים שחקן בינ"ל. המטרה הברורה של התהליך, היא לייצר צינור מסוים עבור השחקנים (בעיקר אירופאים ואפריקאים) שלא היה מתאפשר בדרך אחרת. בטווח הקצר מדובר ביתרון (מינורי, אבל עדיין יתרון) עבור הקבוצות הנבחרות כאשר הן "נהנות" משחקן נוסף. בטווח הארוך הכוונה היא: 1) ליצור יותר עניין במדינות הרלוונטיות, 2) לשפר את השחקנים החתומים ולקרב אותם יותר לרמה הרלוונטית ב-NFL (יש תהליך דומה שקורה גם בליגה הקנדית ה-CFL).
      .
      בסוף, לדעתי, מדובר בשאלה האם אנחנו מסתכלים לטווח הארוך או הקצר.
      האם נוציא לקצונה חיילים מבין העדה האתיופית, למרות שציוני המבד"ק שלהם נמוכים יותר (והוכח שמדובר במבחן שמושפע תרבותית) או שנלך עם הביורוקרטיה ונחליט שייצאו רק אלה שעמדו ברף הנדרש? שוב, מדובר בשאלה מורכבת…

      1. שאלה מעניינת ונקודות שדורשות מחשבה.
        אני חושב שהתשובה נעוצה בכמות. אם מדובר על אלפי קצינים בצה"ל, בהחלט ניתן לקיים אפליה מתקנת ולהעביר מקרים גבוליים של אוכלוסיות מוחלשות אל מול הרף הקשיח.
        עם זאת, האם היית מוכן לאפליה כזו כשמדובר במינוי רמטכ"ל/אלוף פיקוד/ראש שבכ/ראש מוסד, או משהו בסגנון? לדעתי ממש לא – כי אלה נקודות שאתה לא מתפשר ולוקח את מי שלדעתך הכי מתאים לתפקיד.
        אז קבוצת NFL, יש לה רק "רמטכ"ל" אחד – ואי אפשר להכריח אותה לקחת מישהו שאינו הטוב ביותר לדעתה. כנ"ל לגבי "אלופי הפיקוד" שלה – עוזרי המאמן. לגבי שחקנים – מתוך 53 אפשר בהחלט להכניס העדפה מתקנת של שחקן אחד או שניים.

          1. לדעתי – אפילו תפקיד מג"ד (או אולי מ"פ) לא ייתנו לו אך ורק בשם ההעדפה המתקנת. אחרי שניתנה לו ההזדמנות to level the playing field, כלומר לצאת לקורס קצינים (או אם נהיה לארג'ים, אפילו קורס מ"פים בהמשך) – זה כבר תלוי בו וביכולות שלו. לא רואה מח"ט גולני מאפשר למישהו לפקד על גדוד 13 רק בשם העדפה מתקנת.
            כנ"ל בקבוצת פוטבול – אתה תקבל אולי מקום בסגל הרחב בשם ההעדפה המתקנת – אבל אף אחד לא ייתן לך להיות שחקן פותח אם יש לידך בספסל שחקן אחר טוב ממך באותו תפקיד.

            1. זה בדיוק מה שהולך לקרות ב-NFL.
              יש את הפלושיפ של ביל וולש שתיתן להם את הרגל בדלת ואם יהיו טובים ימשיכו בעתיד לעמדות מפתח. מי שתקבל את הפרס תהיה כמובן הקבוצה שהצליחה "לפתח" אותו ולא הקבוצה שתעסיק אותו (דומה לדמי השבחה בכדורגל, או התשלום לקבוצות אירופאיות ב-NBA).

  5. אז תגידו, כמו שזה נראה כרגע וגם לנוכח האיכות, ניתן לומר בוודאות של 99% ששתי קבוצות הווילד קארד מה NFC תגענה מהמערב והדרום. האמנם?

    1. יש 3 קבוצות ווילד-קארד השנה. אחת תגיע מהדרום די בוודאות, ולפחות אחת מהמערב. יש עדיין סיכוי שאחת מהצפון תצליח להשתחל במקום אחת מערבית.

  6. ברמה התיאורטית (וגם במקרה ביזארי של קריסה מוניומטאלית של הסיינטס עם נסיקה קיצונית של הניינרס) 3 קבוצות מאותו בית יכולות לעלות כויילד קארד?, כולל הראשונה, זה אומר שכל הבית עולה לפלייאוף… ובשנה רגילה, אם היה מצב שבית שלח שלוש נציגות לפלייאוף?

    1. ברמה התיאורטית, זה אפשרי שכל הבית יעלה לפלייאוף, מכיוון שעברנו למתכונת של 7 קבוצות מכל ליגה.
      לפני החלוקנ החדשה לבתים (2002) היו מקרים הרבה מקרים של יותר משתי קבוצות שעלו לפלייאוף מאותו הבית (אז היו 5 קבוצות ברוב הבתים). לגבי הפורמט החדש צריך לבדוק, אבל האינטואיציה אומרת לי שכן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט