1. השם אודל בקהאם ג'וניור היה ידוע לחובבי ה-NFL, אך את המעבר שלו למיינסטרים הוא עשה ב-2014, אז כיכב בכל מהדורות החדשות של ארה"ב עם התפיסה המדהימה לטאצ'דאון מול דאלאס שנבחרה מאוחר יותר לתפיסת השנה. השבוע קיבלנו מהלך דומה, אך הפעם מי שעשה את הכותרות היה לא התופס אלא דווקא המוסר.

אז בואו נוריד את זה רגע מהשולחן: כן, התפיסה של דיאנדרה הופקינס היתה לא פחות מדהימה (ויש שיטענו שאף יותר) אך הרגע בשמש שייך דווקא לקווטרבק שלו, אחד בשם קייל מארי, שעל שמו נקרא הניצחון המזהיר הזה: Hail Murray, שכבר קיבל עמוד ויקיפדיה משלו.

המהלך הזה היה רק סיום של אחד המשחקים הטובים ביותר שקיבלנו השנה, בין שתיים מהקבוצות שיובילו את ה-NFL  בשנים הבאות, אריזונה ובאפלו, שמציגים לעולם שניים מהקווטרבקים הצעירים המובילים בליגה. אבל מנצח יכול להיות רק אחד.

זה לא שג'וש אלן לא עשה מספיק. למעשה הוא נתן את אחד המשחקים הגדולים בקריירה הצעירה שלו, וללא כל ספק את המסירה החשובה ביותר בה, כשהצליח לאתר את סטפון דיגס באנדזון כשנותרו רק 34 שניות על השעון. זאת לא היתה מסירה קלה, בטח כשעל הרסיבר שמר פטריק פטרסון, אחד ממגני הפינה הטובים בליגה, אבל הוא מצא אותו. ו"המאפיה של הבילס" (הכינוי לאוהדי הקבוצה) כבר התחילו לחגוג לראשונה מאז הפסד טראמפ בבחירות, וכמו הנשיא היוצא, גם הם התחילו אותן מוקדם מידי.

"הם קוראים לזה ה- Hail Murray (משחק המילים על תפילת ההייל מרי)" התפייט השבוע פבלו טורה מ-ESPN. "התפילה נאמרה על ידי קיילר מארי ונענתה מיד על ידי דיאנדרה הופקינס", הקפיצה משמעותית את מועמדותו של מארי לתואר ה-MVP (לפחות למקום בפודיום) והפכה אותו באחת, לכוכב מיינסטרים.

2. הכותרות בשבוע האחרון לא היו על היכולת המופלאה של הופקינס לסיים עם הכדור אצלו בידיים – משום מה אנחנו תופסים את זה כמובן מאליו – אלא דווקא על הכפפות שתפסו אותן.

בצילום הסטילס אנחנו רואים את סמל הג'אמפ מן של נייקי ומותג ג'ורדן שעולה גבוה יותר מעל כפפות של אדידס, ממש כמו בפרסומות והפכו באחת לשיחת היום. ככה זה כשמציאות עולה על הדמיון. לפי ההערכות, נייקי נהנו מפרסום חינם בשווי של כשישה מיליון דולר (והמספר רק עולה) שגרפו לכיסם מבלי מאמץ, כארבעה מיליון יותר מהתפיסה של בקהאם, אז הם רכבו על הגל ויצאו בליין מוצרים משלים הכולל דגם נעליים עם שמו של הרסיבר. אך הפעם אין מי שייהנה מזה.

הופקינס, שהיה חתום עד תחילת השנה עם אדידס, התחיל את העונה ללא מפרסם רשמי, ובחר לשחק עם נעליים של המותג ג'ורדן (1 TD Low cleat) על דעת עצמו: "הוא פשוט מעריץ של המותג", אמר השבוע דובר החברה. אפשר לקוות שעכשיו גם נייקי יהפכו למעריצים שלו.

3. הליגה סוף סוף החליטה להתייחס לסוגיית תת הייצוג של המיעוטים בליגה. בהחלטה שעברה פה אחד הוחלט לתת מענקים לקבוצות ש"יפתחו" מועמדים שיחתמו בקבוצות אחרות (משרות אימון והנהלה). מדובר בשינוי פרדיגמה משמעותי בליגה, לאחר שעד עתה הקבוצות היו מחויבות לראיין מועמד אחד שנחשב למיעוט כאשר החליפו מאמן ראשי ("חוק רוני"). וזהו.

החוק הזה הוביל לצעקה גדולה מאוד בליגה, כאשר הקבוצות היו מראיינים מועמדי "קש" רק כדי לעמוד בחוקים ולא להיענש, בעוד המועמדים עצמם מרגישים מבוזים מכל התהליך.

הטענה הבולטת מצד הקבוצות היתה כי מאגר האפשרויות מצומצם מאוד, ולכן לא ניתן לעמוד בחוק. מספר ארגונים בליגה (ארגון המאמנים, שחקנים וארגונים שמובילים לשינוי חברתי) החליטו להרים את הכפפה ולאחר מספר דיונים בחרו להציע את ההצעה שנבחרה, בה קבוצה "שגידלה" מועמד מוביל שהוחתם בקבוצה אחרת תקבל שתי בחירות דראפט בסיבוב השלישי בשנים עוקבות. נקווה שזה ישפר את המצב.

4. מעניין לציין כי השנה יש שלושה מאמנים שחורים בליגה, כאשר שניים מהם מועמדים בכירים לסיים עם תואר מאמן העונה: מייק טומלין מפיטסבורג ובראיין פלורס ממיאמי (אנטוני לין מהצ'ארג'רס הוא כבר סיפור אחר). בנוסף, גם שני ה-GM's היחידים בליגה – כריס גריר ( שהוביל למהפכה במיאמי) ואנדרו בארי (שמוביל את קליבלנד לעונה הטובה ביותר שלהם מאז 1994) מובילים מובילים לזכייה לפי סוכנויות ההימורים. אולי יש כאן משהו.

5. עוד באותו עניין, הליגה הכריזה שבמשחק יום שני הקרוב נקבל לראשונה צוות שיפוט שכולו יורכב מהקהילה השחורה. זה נראה לנו טריוויאלי לחלוטין, אבל מסתבר שזה עוד לא קרה מעולם. עדיף מאוחר מאשר אף פעם…

6. לאחר שהסיהוקס נותרו הקבוצה היחידה בה אף שחקן לא נכנס לרשימת הנדבקים בנגיף הקורונה, הליגה החליטה להחמיר את הנהלים אף יותר והחל מיום רביעי כלל האימונים יתקיימו עם מסיכות. גם כאן, טוב מאוחר.

7. מספר הקבוצות שהעונה שלהם מתדרדרת לתהום עולה מרגע לרגע, אבל גם בתוך הכאוס הזה שמור מקום מיוחד לניו יורק ג'איינטס. הענקים אומנם סיימו עם ניצחון על האיגלס שהעלה אותם למאזן 7-3 והחזיר אותם לתמונת הפלייאוף (כן, זאת לא טעות, זה ה-NFC מזרח), אבל משם הדברים רק התחילו להתדרדר.

זה התחיל עם ההחתמה ההזויה של הבועט גראהם גאנו, שנזרק השנה מקרוליינה והוחתם ערב פתיחת העונה, על חוזה לשלוש שנים, שמבטיח לו 9.5 מיליון דולר (מקום שלישי בליגה) בעונה בה אנחנו צפויים לירידה בתקרת השכר. אך אם זה לא היה מספיק גרוע, אותו גאנו נכנס פחות מיממה לאחר מכן לרשימת השחקנים שנדבקו בנגיף הקורונה. לפחות היו לו סיבות לחגוג.

עם זאת, מה שלוקח את המקום הראשון ברשימת האירועים ההזויים שקרו העונה (כן, יותר מזה שאנטוניו בראון עבר לגור אצל טום בריידי) זה קרב האגרופים בין המאמן הראשי של הקבוצה ג'ו ג'אדג' למאמן האופנסיב ליין מארק קולומבו, שבסיומו קולומבו נשלח הביתה – "בגלל שג'אדג' היה בצד המפסיד"(!). אל תדאגו לקולמבו, שהיה אחד מאדריכלי קו ההתקפה נהדר של הקאובויס, הוא לא יישאר מובטל זמן רב.

8. חובבי תיאוריות הקונספירציה יאהבו את האירוע הבא. בניגוד לכל הערכות המומחים, ג'קסונוויל שמרה את עצמה במשחק מול גרין ביי והיו קרובים לניצחון, שרק היה פוגע בסיכוי שלהם לקבל בחירת דראפט גבוהה. האם המהלך הזה היה ניסיון לחבל בסיכויי הניצחון או שפשוט הג'אגוארס התנהגו כמצופה מהם? אתם תשפטו:

9. עידו גילרי כבר ציין את זה בתגובות לסיכומי המשחקים, אך לטובת אלה שפספסו, המהלך הבא של ניק צ'אב עלה למהמרים הרבה מאוד כסף, משום שבזכותו שיוסטון כיסו את "spread":

10. נסיים את הטור השבועי באירוע פחות נעים, כאשר הטאקל הוותיק אנדרו ווייטוורת' ירד מהדשא עם פציעת MCL בידיעה שזה ככל הנראה היה הסנאפ האחרון בקריירה הארוכה שלו. הוא יחסר לליגה מאוד:

*

משחק יום חמישי: אריזונה קרדינלס (3:6) אצל סיאטל סיהוקס (3:6)

חיכינו חיגינו, בכינו בכינו וסוף סוף קיבלנו משחק ראוי לצפייה ביום חמישי! הרבה סיפורים יהיה סביב המשחק הזה, אחד מהם יהיה המפגש בין מארי לראסל ווילסון, אך זה יהיה בעיקר מאבק על ראשות בית ה-NFC  מערב (כאשר הראמס ימתינו בצד ויאחלו הצלחה לשני הצדדים).

הקרדינלס מגיעים אחרי המותחן שבכותרת, אך אסור לשכוח שגם המשחק הראשון בין הקבוצות התעלה לרמה גבוהה והסתיים בניצחון הציפורים רק לאחר הארכה. עוד ניצחון ושובר השוויון מול סיאטל יהיה שלהם, מה שיכול בסיטואציה מסוימת להכריע מי מבין שתי הקבוצות תגיע לפלייאוף.

בצד השני אנחנו מקבלים את סיאטל בקו פרשת מים משמעותית, לאחר שהפסידו שלושה משחקים מארבעת האחרונים בעוד ווילסון מוסר לשבעה אינטרספשנים באותה תקופה. בשבוע שעבר הוא אפילו לא סיים עם טאצ'דאון ומסר לשתי חטיפות בהפסד לראמס. הוא יקווה שהפעם DK מטקאלף יגיע למשחק, אחרת הם יתחילו לחשוב על לראות את הפלייאוף מהבית.

הימור: סיאטל בד"כ יודעים להתעלות ברגע האמת, ניצחון לסיהוקס.