מכללות: הבינלאומיים / ערן שור

כפי שציינתי בפוסטים הקודמים, רוב השחקנים האירופאים הכי מוכשרים בוחרים כיום להישאר באירופה. לכולם כבר ברור שלא צריך לשחק במכללות כדי להיבחר גבוה בדראפט, ויש אפילו מי שיטען שעדיף לשחקנים הבכירים להישאר באירופה, שם הם סחורה "אקזוטית" יותר ואולי גם מקבלים יסודות קבוצתיים טובים יותר.

אז הבינלאומיים שבכל זאת מגיעים עדיין למכללות הם בדרך כלל אירופאים מהדרג השני, בעיקר אלו שעברו לשחק בתיכון אמריקאי קודם לכן (למשל פיליפ פטרוסב ובאלסה קופריביצה הסרבים), כשרונות אפריקאים שלא נחטפו וסופחו בגיל צעיר על ידי הספרדים (למשל אמביד וסיאקאם הקמרונים או אזובויקה הניגרי), שחקנים מהקאריביים ומרכז אמריקה, וכמובן הקנדים. השנה הדומיננטיות היא של האפריקאים, ואפשר לשער שזו תופעה שרק תתגבר. הנה כמה שחקנים ששווים מעקב:

1. מאקור מייקר (האוורד/אוסטרליה/סודן)

הבן דוד של תון, שכמוהו נולד בסודן, גדל באוסטרליה, ושיחק בתיכון בקנדה. שלא כמו תון, שקפץ ישר ל-נבא ונבחר עשירי (ואכזב), מאקור עשה את אחת הבחירות המעניינות השנה כשהחליט להצטרף למכללה מהדרג הנמוך (לואו מייג'ור) של דיויזן 1. נדיר שפרוספקטים ברמה הזו (נגיד טופ-50) עושים בחירה כזו. אבל הסיבה שזה עשה אפילו יותר רעש היא שהאוורד (להבדיל מהארוורד) היא HBCU, ראשי תיבות של קולג' שחור היסטורי. אלו אוניברסיטאות שנוסדו בתקופת הסגרגציה, לפני התנועה לשוויון אזרחי של שנות השישים (רובם נוסדו למעשה אחרי מלחמת האזרחים), כדי לשרת את הקהילה האפרו-אמריקאית. בקיץ, עם ההפגנות של בלאק לייבס מאטר, האוניברסיטאות הללו עלו לכותרות כשנערים אפרו-אמריקאים מוכשרים התחילו להצהיר שהם שוקלים ללכת לאחד הקולג'ים הללו לאות תמיכה במחאה. אבל בסופו של דבר, היחיד בינתיים שגם עשה הוא מייקר הסודני-אוסטרלי…

בחזרה, לכדורסל, מייקר הוא סנטר עם גודל מרשים (2.11 ומוטת ידיים גדולה). לא חזק במיוחד, אבל מראה כל מיני יכולות מעניינות לגודל שלו, כמו הובלת כדור, חדירה, קליעת שלשות מכדרור, ויכולת ליצור לעצמו ולאחרים מהפרימטר, וגם אתלטיות וניידות טובות. אם תצפו בקליפ ההילייטים שלו תחשבו בוודאי שמדובר על השחקן הכי טוב בדראפט הבא. לפני עשור או שניים, סט כישורים כזה היה נחשב לתופעת טבע, אבל עם השנים די התרגלנו. אז למה הוא לא מצטרף למובלי למעלה? האמת, אני לא לגמרי בטוח, אבל מהפעמים שראיתי אותו במשחק שלם, משהו שם לא לגמרי מתחבר למרות הכישרון. קודם כל, הוא החליף בתי ספר כמו גרביים, לא פחות מארבעה בתוך שנתיים ואני לא בטוח למה. מעבר לזה, הוא מאוד לא עקבי במשחק שלו ולא פעם נעלם תוך כדי משחקים וגם בורח מהצבע. סביר להניח שישים השנה מספרים גדולים בהאוורד, אבל אני לא בטוח עד כמה זה יעזור למניית הדראפט שלו.

2. מוסא סיסה (ממפיס/גינאה)

כנראה הפוטנציאל הכי מבטיח לבחירת דראפט השנה או בשנה הבאה מבין הפרוספקטים הבינלאומיים במכללות. סנטר צעיר (רק בן 18), שינסה למלא בממפיס של פני הארדוויי את הבור שהשאירו בעמדות הפנים וויסמן ואצ'ינווה שהלכו ל-נבא (לא שוייסמן באמת שיחק בשנה שעברה). בשלב הראשון, סיסה (2.10 עם מוטת ידיים מרשימה) בעיקר מצופה לספק נוכחות הגנתית מרשימה. חוסם פנטסטי עם ניתור מהיר ותזמון מצויין. נייד, מהיר ואתלטי, הוא מתאים למשחק המודרני, למרות שיש הרבה על מה לעבוד בצד ההתקפי והוא בעיקר רים ראנר ואיום בלובים. אבל כאמור הוא צעיר מאוד, מוכשר, ויש הרבה אפסייד.

3. עומאר באלו (גונזאגה/מאלי)

באלו הצעיר (בן 18 וקצת) נתן את אחת ההופעות היותר דומיננטיות שראיתי משחקן בנבחרות הצעירות. באליפות העולם עד גיל 19, לפני שנה וחצי ביוון, כשהוא רק בן 17, הוא הוביל את נבחרת מאלי למדליית כסף היסטורית (הישג שיא באליפויות עולם לנבחרת אפריקאית). הוא העמיד באליפות שורה סטטיסטית מרשימה של 18 נקודות, 12 ריבאונדים ו-4 חסימות למשחק. מדובר בסנטר מהזן הישן, קצת כבד, לא מהיר או נייד מאוד ולא אתלט אקספלוסיבי, אבל הנתונים הפיזיים מרשימים – 2.11 עם מוטת ידיים של 2.28 ועם גוף חזק מאוד של 120 קילו בנויים היטב, שהוא גם מנצל באופן יפה בפוסט אפ. עוד שחקן שלפני עשור היה אוטומטית מועמד לעשירייה הראשונה בדראפט אבל כיום לא ברור איך יוכל להשתלב בליגה. אבל במכללות הוא אמור להיות כח רציני ביותר.

4. ג'וליאן סטרות'ר (גונזאגה/פורטו ריקו)

טכנית לא ממש בינלאומי בהתחשב בזה שלפורטוריקנים יש דרכון אמריקאי. אבל ברמת הנבחרות זה נפרד (עם לא מעט גאווה לאומית) סתרות'ר הוא עוד מצטיין מאליפות העולם עד גיל 19 ביוון. כמו באלו, גם הוא היה צעיר בכמעט שנתיים מהמתחרים באליפות וגם הוא הוביל את הקבוצה שלו להופעה יפה (מקום שישי). סטרות'ר הוא קומבו פורוורד אתלטי ואנרגטי בגובה שני מטר, שהוביל את פורטו ריקו עם 22 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק, כולל 40 נקודות ו-10 ריבאונדים במשחק על המקום החמישי מול רוסיה. ושלא במפתיע, גם הוא מצא את עצמו בסופו של דבר בגונזאגה. יש לו הרבה על מה לעבוד בתחום הקליעה (לא יפה ולא מדוייקת), אבל האנרגיות, האתלטיות והכח בחדירות שהראה בגיל כזה צעיר בהחלט מסקרנים.

5. ג'וש פרימו (אלאבאמה/קנדה)

פרימו, עוד לא בן 18, יהיה אחד השחקנים הכי צעירים במכללות השנה (אם לא ה-) ונראה אפילו יותר צעיר מגילו עם בייבי פייס וגוף שעדיין מתמלא. אבל הוא שחקן עם כישרון מעניין שגם אם ייקח לו קצת זמן למצוא את מקומו, נראה לי די מבטיח. ממש לא התלהבתי כשצפיתי בו משחק בתיכונים בקנדה לפני שלוש שנים (ללמדנו שגיל 15 זה ממש מוקדם לנבא מה ייצא משחקנים). אבל הוא עשה קפיצת דרך גדולה פיזית ומנטאלית. קומבו גארד עם גובה ואורך טובים (1.98; מוטת ידיים של 2.06) וסט כישורים שהולך ומשתפר. לא אתלט מדהים, אבל smooth (צריך להמציא איזה מונח עברי מקביל) והקליעה מצויינת. עדיין נראה קצת כמו ילד (די רזה) ולדעתי יצטרך לפחות איזה שנתיים במכללות כדי להתחזק ולהתפתח, אבל הכישרון בהחלט שם.

6. הרוקיז של אריזונה

ארבעה מהפרשמנים הבינלאומיים היותר מעניינים בליגה ישחקו באריזונה, שעשתה השנה עבודה נהדרת עם השוק הבינלאומי. מדובר על קר קריסה האסטוני, אזולס טובליס הליטאי, בנדיקט (בן) מתורין הקנדי ודניאל באצ'ו הצרפתי (שבינתיים נפצע ולא יודע מתי יחזור). בקצרה על שלושת הראשונים, שיצא לי לראות:

קר קריסה (אסטוניה) הוא פוינט גארד (1.88) חכם וקראפטי (איך אומרים בעברית? מיומן?), עם קריאת משחק וקצב מצויינים, וגם קליעה טובה מאוד. לא אתלט גדול, אז הפוטנציאל קצת מוגבל, אבל יכול לעשות דברים יפים במכללות ובאירופה. כבר עכשיו, בגיל 19, הוא משחק עם הנבחרת הבוגרת של אסטוניה ולא מזמן הוביל אותה לניצחון על ליטא עם 26 נקודות (8 מ-12 לשלוש) ו-7 אסיסטים (וידיאו למטה). סביר להניח שעוד נשמע עליו בעתיד.

אזולס טובליס (ליטא) הוא פאוור פורוורד (2.06) חזק וגם הוא מאוד מיומן. אתלט לא רע, יכול להוביל קצת כדור, בעיקר במגרש הפתוח, ומסיים יפה בשתי הידיים, עם עבודת רגליים נהדרת. מאמין שתהיה לו קריירת מכללות מצויינת ויש כאן פוטנציאל גם לשחקן נבא עתידי.

לסיום, בן מתורין (מונטראול, קנדה) הוא בעיני הפוטנציאל הכי גדול מבין השלושה ומן הסתם גם זה שאני מכיר הכי טוב. שוטינג גארד אתלטי עם גודל טוב (1.98) וגם מנטאליות חזקה ורעב לנקודות. שיפר מאוד את הכדרור והקליעה במשך השנים. בפעם הראשונה שראיתי אותו, לפני ארבע שנים, הוא בקושי היה יכול לקנות שלשה ואיבד המון. אני מאמין שיש לו סיכוי להיות אפילו וואן אנד דאן, למרות שהקו האחורי של אריזונה עמוס מאוד, כולל שחקנים ותיקים, ולא בטוח עד כמה דומיננטי הוא יוכל להיות השנה.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

    1. ערן

      21 נוב 2020 18:12:49

      אין ספק. למרות שקולשוב הצטיין בעיקר בקולג' קטן (רייס) ולא באיזה גונזאגה. לא ראיתי שדיברו עליו באיזשהו שלב כפרוספקט נבא.

  4. John

    21 נוב 2020 14:06:50

    ערן אתה ממלא לי חורים גדולים בכדורסל בינלאומי. שנה הבאה אשמח אם נוכל לעשות יותר שיתופי פעולה סביב הדראפט
    האם אנחנו סגורים על הגיל של הבן דוד מאקור מייקר? היום אין לי ספק שת'ון סיים תיכון כשהוא כבר בן 21-22. יש לכך הוכחות די חותכות לעניין וחוסר ההתפתחות שלו מרמז על כך שהוא אפילו לא קרוב לבן 23 כיום. מאקור כביכול בן 20 ואני תוהה…

    1. ערן

      21 נוב 2020 18:15:31

      בשמחה יונתן. לגבי מאקור, באמת שאני לא יודע (לא חושב שמישהו יודע בביטחון). בגיל 15 הוא כבר הראה דומיננטיות אדירה במשחק אולסטאר בקנדה ומאז ממה שראיתי התקדם, אבל לא בקצב מי יודע מה. אז אולי יש דברים בגו. מי שנכווה בת'ון נזהר במאקור…

    2. Ljos

      21 נוב 2020 19:17:59

      נכון, למה ת'ון מייקר לא משחרר את תעודת הלידה שלו? עברו כבר ארבע שנים, מה הוא מפחד שנגלה?
      ועכשיו מאקור מייקר. בדיוק שמעתי היום (כי פעם ראשונה שאני שומע עליו) שהוא לא עומד בדרישות לגיל קולג' ועורך הדין שכתב את זה הוא מאוד מוסמך, מאוד מוכשר. אין לי מושג אם זה נכון. הייתי מצפה שהאוורד יבדקו את זה לפני שהם מריצים אותו עם שחקנים צעירים. אבל זה חמור מאוד, אתה אומר את זה, הם אומרים את זה שהיא לא עומדת בדרישות כי היא לא נולדה במדינה הזו.

  5. מנחם לס

    21 נוב 2020 17:58:48

    מצויין ערן. רק הבהרה לאלה שעלולים להתבלבל האוארד היא אוניברסיטה 'שחורה' בוושיטנגטון די סי. לא להתבלבל עם הארווארד. למעשה הייתה לי ב-=1967 בחירה – אדלפי או האוארד. הסיבה היחידה שבחרנו באדלפי הייתה שרינה עדיין לא סיימה את הדיסרטציה שלה לדוקטורט ומלונג איילנד לפן סטייט עולים על I-85, ומגיעים תוך 3.5 שעות. רק לצאת מוושינגטון היה לוקח לה שעתיים.
    אני לא מכיר אף שחקן מאלךה שבחרונ בגונזגה אבל אני יודע שלמרק פיו ישנה רשת סקאוטים בכל העולם ומזה הוא חי ומצליח. שחקן זר בגונזגה? סכוי רב להמשיך ב-NBA. לדעתי ישנן מעלות וחסרונות לשחק באירופה נגד מכללה. אם אתה טוב, ז"א טוב מאד, כאן תקבל הרבה יותר PR ודיו

    1. ערן

      21 נוב 2020 18:17:50

      כן, פיו בהחלט מתמחה בזה. למרות שיש לו גם עיין טובה (או לסקאוטים שלו) לאיתור כשרונות חבויים בארה"ב. למשל קלארק ועוד כמה שחקנים מצויינים שנשארים בגונזאגה 4 שנים והופכים אותה למעצמה.

    1. אלכס דוקורסקי

      21 נוב 2020 19:36:52

      היא מעצמת ספורט בת מיליון וחמש מאות אלף תושבים. הכדורסל שם חלש יחסית לשכנותיה (בעיקר לעומת ליטא), אבל בשנים האחרונות, ועוד לפני כן, חלק מהספורטאים האסטונים עוברים ללמוד בארה"ב. מדובר בהרבה אתלטים (אם כי האתלטיקה האסטונית הינה בעלת מסורת של הצטיינות בת למעלה ממאה שנה) וכפי שמשתמע מהמאמר של ערן, גם בכדורסל.
      אכן מעניין איך זה ישפיע על הנבחרת המקומית.

  8. שחר דלאל

    21 נוב 2020 19:04:37

    שמח שהזכרת את מכללת האוורד.
    אם נתעלם רגע מהחשיבות ההיסטורית שלה לקהילה השחורה בארה"ב (החשובה, בפער עצום, מכל HBCU's), מדובר במכללה עם אחד התקציבים הנמוכים בעולם המכללות, ומתקנים מהגרועים שיש אפילו ביחד לדוויזיה ה-2. בהחלט לא משהו שמושך כישרונות צעירים, שרוצים יתרון בבחירה עתידים לדראפט.
    עם זאת, מדובר במכללת HBCU היחידה שלא שמה את הדגש על פוטבול (משקיעה מאוד גם בכדורגל) ויש לה באופן יחסי תקציבים קבועים והיא משחקת בליגה עם מכללות "לבנות". במקביל, כנראה בזכות גל המחאות, היא זכתה לאחרונה לתרומה גדולה מאוד ממקנזי סקוט (גרושתו של ג'ף בזוס) שאולי תוביל לשיפור במתקנים, ולעזרה בגיוס כישרונות.
    (אגב, למי שמתעניין, המצב במכללות האלה כ"כ גרוע עד שהם שוקלות לעבור למודל מקצועני. מוזמנים לקרוא על זה כאן: https://thepcleague.com/in-the-news)

  9. אלכס דוקורסקי

    21 נוב 2020 19:28:06

    ערן, מעניין מאוד. תודה רבה. מקווה שהחבר'ה הללו יפתחו קריירה מוצלחת וארוכת שנים בארה"ב או באירופה. חושב שישנם הרבה כדורסלנים מוכשרים באפריקה ובעתיד הכמות שלהם תגדל, הן ב-NBA והן באירופה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט