HAIL MURRAY סיכום שבוע 10 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: עידו רבינוביץ, יאן מלניקוב ורביב פייג

ציפור הקרדינל מציצה באחד ממהלכי השנה.

ניו יורק ג'איינטס (7-3) – פילדלפיה איגלס (1-5-3) 17:27
לא יאומן, אבל זו הפעם הראשונה שניו יורק ג'איינטס מנצחת את האיגלס ב-4 !!  שנים.
דניאל ג'ונס ממשיך לעשות את זה עם הרגליים כשהוא פורץ בדרייב הראשון ל34 יארד ומוצא את האנד זון.
ט"ד ראשון בריצה השנה למרות היותו הרץ המוביל במשחק ואחראי על כשליש מההישגי הקרקע של הג'איינטס.
ג'ונס שיחק משחק יעיל ללא טעויות והצליח לעשות את מה שהיה נחוץ כדי לאבטח את הניצחון בעוד מהצד השני לא ברור מה דאג פידרסון רוצה בדיוק.
החלטות מתמטיות מוזרות של ללכת על 2 נקודות בונוס אחרי ט"ד, זניחה של משחק ריצה מוצלח לטובת משחק מסירה בינוני של וונץ ושלל החלטות ניהול משחק גרועות.
ויודעים מה? אחרי כל זאת האיגלס עדיין בראשות הבית. לך תבין את ה NFC מזרח.

הפעם הוא לא נפל לפני הסוף

קליבלנד בראונס (3-6) – יוסטון טקסנס (7-2) 7:10
תנאי מזג האויר בקליבלנד הקשו על קיום משחק אווירי והקבוצה שהצליחה לקיים משחק קרקע יעיל יותר פשוט שרדה את המשחק.
והקבוצה הזו היו הבראונס עם חלוקת עבודה כמעט שווה בין ניק צ'אב וקרים האנט ל230 יארד, כשהראשון מוסיף ט"ד.
שער השדה במערכה הראשונה, היה האקדח המעשן של המערכה האחרונה ועשה את כל ההבדל בניצחון הדחוק של הבראונס, אחרי שדשון ווטסון הצליח לצמק עם ט"ד בודד במשחק לטובת יוסטון, שהגיע ברבע הרביעי, אבל לא הספיק להציל את הטקסאנס.
לפני תחילת העונה היינו בטוחים שמצב המאזנים בין הקבוצות יהיה הפוך ויוסטון תהיה הפיבוריטית למשחק הזה, אבל – 2020.
וב2020 אפילו הבראונס יכולים להיות עם המאזן השלישי בטיבו בAFC (אמנם עם עוד חמישה קבוצות אחרות, אבל עדיין בנקודת זינוק יפה לפלייאוף).

(עקב פלוץ מנטלי של העורך, הסיקור של המשחק הוטל על שני מסקרים שונים, לפניכם שתי הגרסאות)
ניו אורלינס סיינטס (2-7) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (6-4) 13:27

ניו אורלינס סיינטס (2-7) – סן פרנסיסקו 49' (6-4), 13:27

האדומים מהמפרץ פתחו את המשחק בסערה עם ט"ד בדרייב ראשון מופתי שנמשך כמעט מחצית מהרבע הראשון, ואף הגדילו את יתרונם ל-10 הפרש עם שער שדה של רובי גולד בסיום הרבע הראשון. אמנם הרבע השני הראה לכולם את המשחק לו ציפינו: הסיינטס מכסחים את ההגנה הפצועה של הניינרס. 17 נקודות ברבע השני העלו את הקדושים ליתרון אותו הם לא עזבו עד סוף המשחק. הניינרס סייעו ליריבתם עם כמה התמודדויות מטופשות בשחזור פאנטים, בנוסף למהלך ריצה בדאון רביעי שהסתיים באיבוד של שני יארד.

בעקבות פציעה של דרו בריס האגדי, נכנס להחליפו ג'יימס ווינסטון, שבאופן מפתיע לא זרק ט"ד ולא נחטף פעם אחת בכל המחצית השנייה, אלא בעיקר העביר את הזמן עד סיום המשחק, בתוספת של כמה דרייבים לא רעים שהסתכמו ב-10 נקודות של הסיינטס במחצית השנייה, הניינרס צברו 3 בלבד.

הסיינטס צברו 237 יארד כוללים לאורך שעת המשחק, הכי מעט שהשיגו בניצחון מאז שלהי המילניום הקודם.

סן פרנסיסקו עדיין לא ניצחה העונה כאשר הגנתם מרשה מעל 24 נקודות (ולא הפסידה כאשר היא שומרת אותם על פחות מכך).

שנה שעברה, המשחק הזה, היה אחד המצ'אפים המלהיבים של השנים האחרונות, ורבים סימנו אותו ביומן כאחד הארועים המרכזיים של העונה. אבל, פאקינג 2020.
סן פרנסיסקו מגיעה לניו אורלינס צל של עצמה, עם רשימת פצועים אינסופית ומחליפים שלישים ורביעים כמעט בכל העמדות.
ניו אורלינס מהצד השני מגיעה עם מומנטום אדיר אחרי ניצחון משכנה על טמפה ביי.
ובכל זאת, היה משחק הרבה יותר צמוד ממה שניתן היה לצפות. משחק שניו אורלינס ניצחה, אבל במחיר כבד מאוד.
דרו בריס סחב פציעת חזה שנגרמה במהלך המשחק מול טמפה בשבוע שעבר, שכנראה תשבית אותו לפחות עד הפלייאוף. חמש צלעות סדוקות וחשש לריאה מנוקבת, מעמידים את שון פייטון והסיינטס בפני דילמה מי יקח את המושכות עד שבריס יוכל לחזור אם בכלל. האם זה יהיה ג'יימיס ווינסטון או האולר השוויצרי, טייסום היל יקבל הזדמנות.
ווינסטון אמנם הצליח להחזיר את הקבוצה ליתרון כשנכנס להחליף את בריס במחצית השנה, אבל לא עשה יותר מדיי ונתן לאלווין קאמרה לנצח עבורו את המשחק.
קאמרה עם שלשוער, 1 באויר ו2 ביבשה ממשיך להיות הסופר סטאר האמין של הסיינטס ועזר להם להתגבר על פתיחה חזקה של הניינרס בברבע הראשון.

אריזונה קרדינלס (3-6) – באפולו בילס (3-7) 30:32
משחק שהבטיח וקיים הוא המשחק שנערך בגלנדייל אריזונה. שתי קבוצות שנראות טוב השנה, נפגשו למותחן שנגמר על השניה האחרונה עם אחד המהלכים המדהימים שנראו השנה.

המהלך
התפיסה
הקלוז אפ

נראה היה שהבילס בשליטה טובה על המשחק כשבשיאם הגיעו ל23-9 על הקבוצה המארחת, אבל אז קיילר מארי התחיל לעבוד ולצמצם ולעלות ליתרון בסוף הרבע השלישי. , הבילס החזירו את היתרון עם 43 שניות על השעון וזה נראה גמור, אבל אז, כאמור, הגיע המהלך הייל מרי , או יותר נכון, הייל מארי, כשעם 11 שניות על השעון, קיילר בורח הצידה מהפאס ראש ושולח את הכדור 43 יארד באוויר אל דאנדרה הופקינס באנד זון שבין שלושה מגינים, יוצא עם הנצחון.
הקרדינלס כבשו, לפחות כרגע, את ראש בית הNFC מערב הקשה. והמצב שם מאוד מעניין עם תיקו בראש של 3 קבוצות וסן פרנסיסקו סוגרת עם סיכוי תאורטי עדיין להיות קונטנדרית.

דטרויט (4-5) – וושינגטון (2-7) 27:30
מסע החזרה של אלכס סמית' הגיע לעוד נקודת שיא עם המשחק הראשון שלו בהרכב הפותח מזה שנתיים. באמצעות 390 יארד שצבר באוויר, המועמד המוביל לשחקן הקאמבק של השנה הוביל קאמבק ענק של וושינגטון, מפיגור 24:3 ברבע השלישי לשוויון 27 עם חצי דקה לסיום. אבל מתיו סטאפורד הצליח להתעורר בחצי הדקה האחרונה, ולקרב את מאט פרייטר מספיק אל השער כדי לנצח בפעם הרביעית העונה.

כמעט, אלכס סמית'



לוס אנג'לס ראמס (3-6) – סיאטל סיהוקס(3-6) 16:23
צרות אמיתיות בסיאטל. רק שלוש נקודות במחצית השנייה היו גולת הכותרת במשחק זוועה של הסיהוקס, במיוחד בהתקפה, ובמיוחד של מספר 3. ההגנה החזקה של הראמס הצליחה להשאיר את ווילסון ללא תשובות, אפילו כשההתקפה החזקה שלה לא הצליחה להוציא לפועל בחלקים די נרחבים מהמשחק. עם הניצחון הזה, הלוס אנג'לס ראמס עלו למקום הראשון ב-NFC מערב הקטלני, והזכירו לכולם שהם עדיין כאן ומסוגלים ללכת רחוק מאוד.

הפסד רצוף שני לסיהוקס

לאס וגאס ריידרס (3-6) – דנבר ברונקוס (6-3) 12:37
וגאס חטפה את דרו לוק ארבע פעמים, מה שחסך לה הרבה עבודה בהתקפה ועזר לה לנצח בהפרש ניכר בכל מקרה. יום רע במיוחד של הקווטרבק בשנתו השנייה בליגה מתחיל לשים בספק את מעמדו כעתיד של הברונקוס, בעוד לאס וגאס נותנת משחק הצהרתי למדי ומבססת את עצמה כקבוצה ברמת פלייאוף לפחות.

הצרות בק"ב ממשיכות, דרו לוק

גרין ביי פאקרס (2-7) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (8-1) 20:24
אהרון רודג'רס חבר למרקיז ואלדז סקאנטלינג ל149 יארד וט"ד וגם דוונטה אדמס לא קופח עם ט"ד משלו בניצחון על האורחת מהדרום.
דווקא ג'ייק לוטון, למרות חטיפה מוקדם במשחק, הצליח לשמור על ג'סונויל תחרותית ואף ביתרון חלק מהמזמן, אבל תנו לאהרון רודג'רס הזדמנות לדרייב לנצח ברבע הרביעי והוא מרגיש בבית.
הק"ב הצעיר לא הצליח להנדס דרייב מוצלח ברבע הרביעי והפאקרס נחלצו ממצב מסוכן של הפסד לאחת מהקבוצות החלשות בליגה.
מצד שני, אולי הג'אגוארס נחלצו מלהפסיד את הקרב על בחירה מס' 1 בדראפט.

|

קרוליינה פנת'רס (7-3) – טמפה ביי באקנירס (3-7), 46:23

טום בריידי הושפל בשבוע שעבר עם אחד מהמשחקים הגרועים בקריירה הענפה שלו. מחזה נדיר בהחלט. אמנם, מה שלא מחזה נדיר זה לראות את מספר 12 חוזר ממשחקים כאלה כמו גדול. הוא ניצח 7 מ-9 המשחקים בעקבות משחק בו נחטף שלוש או יותר פעמים, עם 16 ט"ד וחטיפה אחת בלבד. השבוע הוא מסר 28/39, עם שלושה סקורים ללא איבודים. בנוסף לכך, הוא קיבל סיוע מהרץ הבכיר, רונלד ג'ונס, שנשא את הכדור 23 פעמים וצבר מעל 8 יארד לנשיאה, כולל ט"ד של 98 יארד, הארוך ביותר בתולדות הפרנצ'ייז.

מנגד, טדי ברידג'ווטר, ללא כריסטיאן מקפרי פעם נוספת, נתן משחק סולידי עם 18/24, 2 ט"ד וחטיפה, אבל לא הצליח להשתוות להתקפה המרסקת של ברוס אריאנס בצד השני.

הסיפור של קרוליינה הוא מאוד אחיד בשבועות האחרונים: לשחק נגד קבוצה מוכשרת וטובה מהם בפער ניכר, לתת פייט ברוב שלבי המשחק למרות פערי הרמות, אך בסוף להפסיד. הפנתרים כנראה לא יפסידו מספיק בשביל טרוור לורנס או ג'סטין פילדס, אבל יש כמה פרופקסטים מאוד מעניינים ששמם יכול לעלות בשיחות של ההנהלה בשארלוט (אני שומע זאק ווילסון מהקהל?).

מיאמי דולפינס (3-6) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (7-2), 21:29

בקרב בין שניים מהרוקיז המסקרנים ביותר בליגה, טואה טונגווילואה וג'סטין הרברט, זה שנבחר קודם יצא עם ידו על העליונה, וזה היה פחות צמוד ממה שהתוצאה מראה.

מיאמי ממשיכה להציג הגנה וספיישל טימס שיודעת כיצד להשיג נקודות משל עצמן. בדרייב הראשון של המשחק, הדולפינס חסמו פאנט של הצ'ארג'רס, והמירו טאצ'דאון מהלך אחד לאחר מכן. בעקבות עוד פאנט שההגנה המצוינת של המקומיים הכריחה, ההתקפה קיבלה את ההזדמנות האמיתית הראשונה שלה להראות מה היא שווה. טואה הוביל דרייב של 13 מהלכים, 88 יארד בדרך לתפיסה של ג'אקים גראנט באנדזון.

הרבע השני יותר האיר פנים לאורחים מעיר המלאכים. סנאפ גרוע של הסנטר, טד קאראס, נגמר בפאמבל קריטי, שבסופו הומר ל-7 נקודות מבית האורחים. בעיטה של ג'ייסון סנדרס בסיום המחצית החזירה את המארחים ליתרון שני פוזשנים לפני הירידה לחדרי ההלבשה. הרברט הוביל דרייב ארוך משלו והוריד את ההפרש לשער שדה בלבד, אך זה הכי קרוב שהגיעו המטענים. ריצת 12-0 של הדולפינס הרגה את המשחק, לפני ט"ד גארבג' טיים של היריבה.

שלוש קבוצות בלבד לא הפסידו משחק ביותר מפוזשן אחד כל העונה – הפיטסבורג סטילרס, שמציגים מאזן מושלם. הקנזס סיטי צ'יפס שהפסידו משחק אחד בלבד. והלוס אנג'לס צ'ארג'רס, שניצחו רק 2 מתשעת המשחקים שלהם. אם הכיסא של אנטוני לין היה חם עד כה, כעת הוא כבר שרוף.

הכיסא מתחמם? אנתוני לין

פיטסבורג סטילרס (0-9) – סינסינטי סנגלס (6-2-1), 10:36

הסטילרס נשארים מושלמים עם הבסה אדירה של היריבה מסינסי, לאחר שדובר על המשחק הזה כמוקש קשוח לפלדות. למעשה, הסטילרס ניצחה את עשרת המשחקים האחרונים שלהם נגד הבנגלס. ג'ו בורו נאלץ למסור 40 פעמים, והשלים 21 מהן בלבד בדרך ל-213 יארד. גם בן רות'ליסברגר מסר הרבה עם אחוזי השלמה בינוניים, 27/46, אבל הוא צבר פי 4 ט"ד מיריבו הצעיר.

מתוך 227 המשחקים בהיסטוריה של הסטילרס הובילו בעשרים נקודות או יותר, הם הפסידו רק באחד מהם.

הבנגלס לא ניצחו משחק בעקבות שבוע ביי מאז 2015, מעיד הרבה על האימון שלהם בחצי העשור האחרון.

עדין מושלמים, פיטסבורג סטילרס

שיקגו ברס (5-5) – מיניסוטה וייקינגס (5-4), 19:13

משחק ליל שני לא הבטיח הרבה, ובקושי קיים גם את ההבטחות המעטות האלו. ההגנה של הברס, כפי שעשתה כל השנה, הצליחה לשמור על המשחק קרוב מספיק כדי לתת להתקפה הזדמנויות לנצח. אבל פלייקולינג פחדני , משחק קוורטרבק רע וקו התקפה שבור גירדו פחות מ-2 ט"ד על לוח התוצאות.

הברס התחילו את העונה עם חמישה ניצחונות מששת המשחקים הראשונים שלהם. מאז הם לא השיגו תוצאה חיובית אחת. בניגוד גמור לוייקינגס, שהתחילו את העונה בצורה זוועתית אבל יכולים לעלות למאזן חצוי בשבוע הבא נגד הקאובויז.

ניו אינגלנד פטריוטס (5-4) – בולטימור רייבנס (3-6) 17:23
משחק נפל של הרייבנס הפצועים והחבולים הוביל להפסד דווקא לגרסה החלשה ביותר של הפטריוטס מזה 20 שנה, ודווקא במשחק די טוב של למאר ג'קסון. משחק לא נקי משני צידי הכדור הוביל להפסד בו קאם ניוטון מסר את הכדור 17 פעמים בלבד, והמהלך של המשחק היה מסירה של רסיבר לט"ד בתפיסה של רץ. 

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. כיף לשם שינוי להיות בצד המחייך של נייל בייטר.
    עוד מעט יתחילו לצעוק שהקארדס מנסים להטות את תוצאות ה-AFC מזרח בניגוד לרצון הבוחר…
    אגב לא פחות מהתפיסה האדירה של הופקינס העובדה שמורי הצליח לשחרר מסירה כזו היא די מדהימה מהפוזיציה שהוא היה בה.
    מה שכן אני חייב לציין שאני בחרדה תמידית שהנה עוד רגע המהלך שבו הקריירה שלו נגמרת…

    1. כאילו, אני תמיד בעד לדפוק את תעשיית ההימורים, אבל לא נראה לי שזה הכיוון.
      למה הוא עשה את זה ולמה זה דבר טוב?

      1. כי ככה הם יכלו להריץ את השעון עד סיום המשחק ויוסטון לא יקבלו אותו בשום מצב חזרה.
        אם הוא נכנס לאנדזון יש סיכוי ממש קלוש לטקסאנס לנצח כי הם מקבלים את הכדור (ויצטרכו לעשות נקודות פעמיים).

            1. המנון זה לפני כשכורעים,יושבים,עומדים,שוכבים.

  2. המדהים בתפיסה של הופקינס מהפס של מוריי הוא שהופקינס הוא בסך הכול 1.82 מ' והשלושה ששמרו עליו נפילים בגובה של 1.95 – 2.00 מ'.

      1. לא בדקתי מי הנפשות הפועלות אבל בהייל מרי , ההגנה שולחת אחורה את השחקנים הכי גבוהים על המגרש. לעיתים גם שחקני התקפה.
        אבל שום דבר לא יעזור. רק המידת כף יד של הופקינס היא מטר שמונים.

  3. שווה היה להזכיר במשחק של פיטסבורג נגד בנגאלס את הרוח, שהיוותה אלמנט משמעותי. ביג בן הצליח להתמודד איתה, בוראו לא וכשמיקסון חסר והעול נופל על ברנארד- זה קשה. ברבע הראשון היו איזה 4 פאנטים לסינסינטי, שהיומגם לא משהו בגלל הרוח

  4. תודה על סיכום מחזור מופתי
    – סיאטל מאבדים גובה, המאזן שלהם רימה קצת ובסופו של דבר, גם כשווילסון ענק, קבוצה עם הגנה כזו לא באמת יכולה להגיע רחוק. די מטורף שעם מאזן 6:3 הם מקום שלישי בבית
    – ההייל מארי של אריזונה מהמם ברמות אחרות. אני לא יכול לדמיין לעצמי מה חושבים האוהדים של יוסטון ומה דעתם על מי שקיבלו תמורתו (דיוויד ג'ונסון, RB שעכשיו פצוע, למדתי את שמו השבוע). כבר קראתי בטוויטר איפושהו שזה ההייל מארי ע"ש ביל אוברייאן.
    – ואם כבר יוסטון, המשחק שלהם נגד קליבלנד הראה לי בפעם המי יודע כמה למה אני לא סובל את האתוס הזה של פוטבול משחקים בכל מזג אוויר שמפרנס סטיגמות דפוקות של אלק גבריות אבל בא על חשבון משחק נורמלי (שלא היה הפעם)
    – גם שיקאגו חוזרים למימדים הטבעיים שלהם, כרגע נראה שלמינסוטה יש סיכוי לא רע בכלל לעלות לפלייאוף. הויקינגס די הרשימו איפה שראיתי אותם ואם ימשיכו ככה הם יכולים להפתיע בהמשך
    – לא שלניינרס היה סיכוי לנצח אבל השריקה הזו על roughing the passer (או passing the rougher, לא זוכר) היא מגוחכת ברמות. אני בדרך כלל משתדל להימנע מקריאות ה"תנו לשחק" שמסכנות את הגלדיאטורים אבל הפעם זה הגיע לקיצוניות מסוימת אפילו לדעתי.
    https://twitter.com/i/status/1328100798639779842

  5. תודה על הסיקור המצוין כרגיל.
    היה משחק נהדר בין באפלו לאריזונה, ומה שהכריע את המשחק לדעתי היה בעיית הרבע השלישי של הבילס.
    ועכשיו להימורים שלי מיום ראשון:
    מצוין כרגיל.
    אני ממשיך לסמן משחקים שיש בהם עניין עבורי.
    קרוליינה – טמפה ביי – האם ואיזה השפעות יש לשבוע שעבר על בריידי והבאקס – אני מהמר על ניצחון צמוד שלהם. =בריידי התאושש וקרע להם את הצורה.
    ג'ייאנטס – איגלס – יש מצב שזה מפגש בין 2 המובילות של הבית – הג'ייאנטס יצליחו להפסיד בקושי. =האיגלס הצליחו להיות גרועים יותר.
    קרדינלס – בילס – המשחק המרכזי של המחזור בצוותא עם האחד הבא ברשימה – אני אלך על הקרדינלס בתום קרב צמוד. =מדויק.
    ראמס – סיהוקס – עיני 2 הקבוצות נשואות אל עבר הבילס, שגברו על שתיהן כבר העונה. ווילסון לא נוהג הרבה להפסיד שניים רצוף, ולכן לדעתי הוא ינצח בתום קרב צמוד. =טעות. ווילסון המשיך להיות פחות טוב.
    סטילרס – בנגלס – ההתקפה של הסטילרס צריכה להשתפר והם קיבלו יריבה מתאימה – ניצחון ב-10-14 הפרש לסטילרס. =ההתקפה התחברה יפה וניצחון גדול אפילו יותר ממה שחשבתי.
    שיקגו – מינסוטה – 2 קבוצות שהתחילו את העונה בכיוון מסוים והולכות לכיוון ההפוך. שיקגו עוד יכולה להשתחל לפלייאוף אם ימשיכו לנצח את הקבוצות הפחות טובות. אני מהמר על שיקגו. =עוד טעות שלי.

  6. הג'יינטס ניצחו, הקליבלנד ניצחו, הקאובויז הפסידו. מושלם. הבייתי רוצה לראות את פני ג'רי ג'ונס.
    אני מד. את הפריוויו ואת הסקיקות יש להם רשות להדביקביק לכמה שעות

  7. אני כזה פתטי, לפני שבועיים כבר קיפלתי את באסטת הציפיות שלי, פיטרתי את זימר ושפכתי קיטונות שמץ על קאזינס, כעת רצף ניצחונות נוסף על הקאובוי, ושתי קבוצות החתולים ואנחנו מסתכלים בלבן של העין של הווילד קארד. מיד לאחר ההפסד הצפוי נגד הבאקס, שוב נכנסים לראש בראש עם הברס והליונס.. אם אני מבין נכון, הראמס והקרדינלס הן היריבות על הכרטיס המשוגע..

      1. אין ספק שאתה צודק. הם הרי יפסידו השבוע לנמושות של ג'ונס.. איזו מאניה דפרסיה, סחררה של רגשות. לפחות ג' סטין ג'פרסון וקוק שומרים על אור התקווה.

  8. יא ווראדי, איזו הייל מארי.
    חבל שהאחיזה של וילסון מגביע ה mvp הולכת ומתרופפת בכל שבוע.
    לא מתאים שעונה כזו כיפית תיגמר באליפות של הסטילרס, משהו יותר סבבה צריך לקרות

  9. אחלה סיקור גם למי שלא מבין כמוני 🙂
    שווה להחליף את הסרטון במהלך של הפטריוטס, יש שם דקה ומשהו שרואים את אדלמן זורק לאמנדולה ומעט מאוד המהלך של השבוע

  10. שאלה קטנה.

    עם הניצחון האחרון של קליבלנד על יוסטון, בייקר מייפילד הפך להיות הק"ב הפותח עם הכי הרבה הניצחונות בפירסט אנרג'י סטדיום, הוא האיצטדיון הביתי של קליבלנד. האצטדיון נפתח בעונת 199 ומאז פתחו במדי הקבוצה 30 ק"ב שונים במהלך התקופה! השאלה היא איזה ק"ב החזיק בשיא הנצחונות לפני מייפילד?

    (יש מחלוקת קטנה בין העיתונות המקומית בקליבלנד לבין הארצית אם זה קרה בניצחון במשחק הזה או בקודם. אבל זה טיפה פחות רלוונטי)

      1. אני מניח שהויכוח הוא האם סופרים משחקים שבהם הק"ב פותח ומקבל קרדיט על הניצחון או רק בכאלה שניצח אבל לא פתח (ואז המשחק הראשון של מייפילד לא נחשב)?

      1. אגב אם לא הולכים על הקטע הדי אידיוטי הזה שרק משחקים שפתחת נחשבים לך כניצחון אז לביג בן יש שותף שגם שיחק עבור הבראונס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט