‏שוק של מוכרים בלבד: סיכום שבוע 7 ב-NFL/ שחר דלאל

המחזור האחרון סינן לנו את המועמדות האמיתיות לאליפות מבין הקבוצות במאזן החיובי. השבוע גם ראינו את טום בריידי מראה למה הוא השחקן הגדול בהיסטוריה, ומדוע אסור לזלזל בטמפה ביי כשמדברים על מועמדות לאליפות, בעוד פיטסבורג מחזקת את המעמד שלה לקראת הפלייאוף. אבל השבוע הקרוב של מי שרואות את עצמן כמועמדות לאליפות, ישוחק בעיקר במשרדים ולא על המגרש:

1. השבוע הקרוב אמור להיות אחד העמוסים בתולדות ה-NFL, כאשר באופן חריג אנחנו צפויים לראות הרבה פעילות לקראת הטרייד דד ליין של הליגה.

בשנים רגילות אנחנו רגילים לשקט יחסי שמופרע ע"י טרייד אחד או שניים שמתקשים לעשות רעש, אך השנה הדיבורים מאחורי הקלעים התחילו מוקדם מהרגיל. הזרז, באופן טבעי, הוא נגיף הקורונה שצפוי להשפיע על תקרת השכר שאמורה להצטמק מ-198 מיליון דולר היום, ל-175 מיליון בעונה הבאה – הירידה הראשונה בהיסטוריה של הליגה.

צריך להבין, קבוצות שחותמות על חוזים עתידיים לוקחים בחשבון עליה ניכרת בכל שנה, שנובעת מגידול בהכנסות (בעיקר זכויות שידור) ומעליית הערך הקבוצות, כאשר פתיחת האיצטדיונים החדשים בלוס אנג'לס ולאס וגאס היו אמורים להגדיל את ההכנסות באופן משמעותי.

המצב החדש יצר סיטואציה בה הקבוצות התחייבו על סכומים גבוהים בהרבה ממה שהיו יכולים לשלם. המצב בולט במיוחד בקבוצות כמו אטלנטה ומינסוטה, שחשבו שחלון ההזדמנויות שלהם פתוח, חתמו על חוזים גבוהים ולאחר פתיחה נוראית ינסו להיפתר מכנה שיותר. הוייקינגס כבר התחילו בניקוי האורוות, כאשר שלחו את מגן הפינה יאניק אנגאקו לבולטימור, פחות מחודשיים לאחר שויתרו על בחירת סיבוב שני עבורו (אבל עדיין תקועים עם קירק קאזינס והחוזה המובטח שלו). הפלקונס לא הרבה אחריהם, כאשר הם הבהירו לקבוצות הליגה כי כל קו ההתקפה שלהם פנוי במחיר הנכון.

אז מה השוק מציע? מינסוטה הבהירה שהטאקל ההתקפי ריילי רייף נמצא על השולחן, כמו גם הגארד קווין זייטלר מהג'יינטס. הטייט אנדים אוון אינגרם (ג'יינטס) ודייויד אנג'וקו (קליבלנד) יעברו בעד בחירת דראפט נמוכה, בעוד מספר שחקני הגנה נוספים יכולים למצוא את עצמם בקבוצה חדשה לפני ה-3 בנובמבר. אצל הג'טס הכל על השולחן, כאשר גם בג'קסונוויל ישמחו לוותר על מרבית השחקנים שלהם.

כרגע מדובר בשוק של מוכרים בלבד, והמועמדות לאליפות יכולות להשיג שחקנים שרק היו יכולות לחלום עליהם בשנים קודמות. השאלה, כמה מהן יהיו מוכנות למשכן את העתיד כדי לעשות את זה.

2. אחת הקבוצות שמבינות שיש להם חלון הזדמנויות קצר היא טמפה ביי. הבאקס לא חיכו הרבה אחרי הפציעה של ויטה ואה והשיגו מחליף בדמותו של סטיב מקלנדון מהג'טס. אבל את המהלך הגדול שלהם הם עשו השבוע, כאשר החתימו את אנטוניו בראון.

הרסיבר הנפלא, אך המעורער בנפשו, ריצה עונש הרחקה מהליגה של שמונה משחקים, ויוכל לעזור לקבוצתו החדשה החל מהמחזור התשיעי. ההחתמה שלו אומנם היתה מתוכננת כבר לפני, אבל מגיע בתזמון מושלם עבור טמפה ביי, שאיבדה השבוע את הרסיבר המבטיח כריס גודווין לפציעה בקרסול.

קשה להעריך מה תהיה ההצלחה של בראון בליגה לאחר שנעדר ממנה בשנה וחצי האחרונות (ובזמן הזה הספיק להסתבך עם החוק, רשויות המס וה-NFL), אבל אם יש מקום אחד בו הוא יכול להצליח אלה הבאקס של טום בריידי וברוס ארינס.

3. עד כמה גרועים הג'טס? השבוע קיבלנו תשובה, כאשר הפרוספקט המדובר ביותר מאז אנדרו לאק – הקווטרבק של קלמזון טרבור לורנס – רמז שהוא עשוי להישאר באוניברסיטה לשנה נוספת, עם רמיזה מאוד ברורה לקבוצה שהוא לא רוצה להגיע לניו יורק.

האמירות האלה הזכירו ימים אחרים בתפוח הגדול, כאשר ב-1997 בחר פייטון מאנינג לחזור לשנת הסיניור שלו בטנסי, על מנת שלא להגיע לג'טס או לבולטימור. אחיו עשה מהלך דומה ב-2004, כאשר הודיע לצ'ארג'רס שלא ישחק עבורם ואילץ אותם להעביר את הבחירה לג'איינטס. האם אנחנו צפויים לראות מקרה דומה גם השנה?

4. די קיי מטקאלף היה אחד השחקנים שהכי ציפיתי לראות בליגה. בתור אוהד הברס, אבא שלו היה אחד השחקנים האהובים עלי בתחילת שנות ה-2000 (שיחק כאופנסיב גארד) וממש רציתי לראות אם הבן שלו יצליח בעמדות הכישרון עם נתונים פיסיים שמתאימים לאופנסיב ליינמן. בינתיים מטקאלף ג'וניור פורע את כל השטרות, והמהלך של העונה עד כה שייך לו. גם אם כבר ראיתם אותו מיליון פעמים, אני ממליץ לצפות בסרטון הבא:

5. התבוסה במחזור החולף של ניו אינגלד  לסן פרנסיסקו (6:33) היה ההפסד הביתי הגדול ביותר בתקופת ביל ביליצ'יק במועדון. עוד מוקדם להכריז על קריסת האימפריה, אבל בהחלט מתחילים להגלות שם סדקים…

6. המשחק בין הסטילרס לטייטנס הציג לנו סטטיסטיקה מעניינת: מאז איחוד הליגות היו רק ארבעה מקרים בהם קבוצות נפגשו במחזור השביעי (או מאוחר יותר) כאשר שתיהן בלתי מנוצחות. בכל המקרים הקבוצה המנצחת סיימה את העונה עם הופעה בסופרבול.

7. מעטים השחקנים שאני אוהב כמו את לארי פיצ'ג'רלד, השבוע הוא רשם עוד הישג בקריירה המפוארת שלו:

8. הציוץ הבא לא כולל את המחזור האחרון, אבל הוא ממחיש לנו בצורה מאוד ברורה כמה קשה להעריך הצלחה של קווטרבק בשלב הבא:

9. הקוראים הנאמנים של הפינה בוודאי התוודעו לחיבה הלא מוסברת שלי לליגות אלטרנטיביות (ע"ע ה-XFL), כאשר השבוע (שלישי) התחילה עונה של אחת נוספת – The Spring League. קשה להגיד שמדובר בליגה אמיתית, אלא יותר במשהו שמזכיר את ה-Summer League של ה-NBA (וכמו בגרסת הכדורסל, גם כאן השחקנים לא מקבלים תשלום), כאשר שש קבוצות (ללא ייצוג של ערים) משחקות בבועה בסן אנטוניו ומציגות את מיטב השחקנים שלא מופיעים ב-NFL.

מדובר בליגה שרצה כבר כמה שנים ומשוחק בעיקר באביב (מכאן השם) עם ארבע קבוצות בלבד, אבל הליגה בשיתוף עם FOX זיהו שיש פער לאחר ביטול העונות ב-CFL (הליגה הקנדית) וה-XFL (שתחזור רק ב-2022) ובחרו לקיים גם "עונת סתיו" מורחבת. אז נכון, מדובר "בליגה" בשולי הלגיטימיות, אך במידה ותצליח יכול להיות שהיא תסגור חור גדול מאוד בפיתוח השחקנים ל-NFL. לכל הפחות היא תאפשר לנו להרגיע את הקריז בימים הנוראים (שלישי ורביעי) בהם אין לנו אפשרות לצפות בפוטבול חי.

10. נסיים עם האירוע המשמח של השבוע, כאשר ביום שלישי רון ריברה הודיע שסיים את הטיפול הרפואי שלו בהצלחה והסרטן שלו נמצא בנסיגה:

משחק יום חמישי: אטלנטה פלקונס (6:1) אצל קרוליינה פאנת'רס (3:4)

קשה להבין למה הליגה בחרה השנה להתעלל באוהדים שלה, כאשר היא שמה בימי חמישי את המשחקים המשמימים ביותר שהיינו יכולים לקבל (היוצאים היחידים מן הכלל היו טום בריידי והבאקס), כאשר גם השבוע נקבל משחק בו לפחות מאחת הקבוצות מתעניינת יותר במשחקי המכללות ביום שבת, מאשר מהמשחק שלה עצמה.

המארחת תגיע שוב ללא הכוכב הגדול שלה, כריסטיאן מק'קאפרי, שעדיין נמצא ברשימת הפצועים, אבל גם בלעדיו הפאנת'רס מציגים קבוצה לא רעה בעונתו הראשונה של מאט רול. המאמן הצעיר בנה התקפה מסוכנת, בראשותו של טדי בריג'ווטר ופרויקט השיקום רובי אנדרסון, שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ לליגה והם יכולים להוות איום על כל קבוצה בליגה.

בצד השני, בעיקר ינסו לא לאבד יתרון גדול ברבע הרביעי, אבל גם השחקנים כבר יודעים שההנהלה תעדיף שיחזרו לג'ורג'יה עם הפסד נוסף, שיעניק להם בחירת דראפט גבוהה יותר.

הימור: קרוליינה לא יפשלו מול היריבה לבית ה-NFC דרום וישאירו את חלומות הפליייאוף בחיים.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. טרוור לורנס יצא לדראפט כמו גדול , הוא לא יותר עם 25 מליון דולר מובטחים ויסתכן בפציעה ,פרט לזה שלא משנה אם הוא יוצא השנה או שנה הבאה בכל מקרה הוא הולך לקבוצה גרועה , אף אחד לא בוחר ראשון כי בדיוק היו בסופרבול.
    כל הסיפורים האלה זה סתם שטויות כי הג'טס באים משוק גדול שמייצר ראש וקליקס.
    שנה שעברה בורו הלך בלי בעיה ראשון לבנגלס שלאורך השנים הם קבוצה וארגון הרבה יותר גרוע מהג'טס.

    פייטון מאנינג לעולם לא סרב לג'טס , זה היה הפוך.
    מאנינג נפגש עם ביל פרסלס שהיה המאמן של הג'טס ורצה ממנו הבטחה שהוא יבחר אותו ראשון ולא יעשה עליו טרייד, פרסלס שהיה קרוב לסוף הקריירה רצה לנצח מייד ולא לבחור ק"ב גבוה וללכת לעונת בניה והוא לא הסכים לתת למאנינג הבטחה ולכן מאנינג חזר לעוד שנה בקולג'.

    1. הכל שאלה של מה הג'טס יעשו עם צוות האימון, או אם ייתנו לו סיכוי להפוך למנצח תוך כמה שנים. אם הוא לא יראה את זה, הוא יעשה הכל כדי לא להגיע לשם (הבנאדם מתכתב באופן שגרתי עם טראמפ, מה זה בשבילו לאיים לחזור לקולג'?).
      .
      בורו וסינסנטי זה סיפור אחר. הוא נולד וגדל באוהיו, ובמקרה של הבנגלס יש להם מאמן התקפי שמציג את היכולות שלו לראווה. אתה לא הופך עולמות כדי לא להגיע לקבוצה כזאת.

  2. תודה על האזכור של לארי לג'נד – תוסיף ל-1400 גם משחק 250 ברצף עם תפיסה (גם פה הוא לא יגיע לג'רי רייס…)

  3. כדי לעורר ענין במשחק הלילה בואו נחשוב באיזו דרך יצירתית הפלקונס יפסידו הפעם.
    אני אלך אם טאצ'דאון משווה בשניות הסיום כשהבעיטה המנצחת הופכת ל2 נקודות בצד השני.

    1. שניה לסיום, כדור אצל אטלנטה, ספייק שנשמט מהידיים של ריאן, הרץ של אטלנטה (אבל לא גרלי כי כמה אפשר) מצליח להשתלט עליו אבל מתבלבל בכיוון ורץ בטעות לכיוון השני, סייפטי.

    1. לדעתי דווקא הטרייד של הבאקס עם הג'טס יכול להיות – בטווח הקצר – המשמעותי ביותר.
      החלון של הבאקס כמעט ולא קיים, והאיבוד של ואה היה יכול לשים את ההגנה שלהם במקום לא פשוט, אבל הם עשו את הכל כדי להשיג NT מחליף וראינו שזה בינתיים נותן תוצאות.
      אני לא מאמין שיצליחו להגיע לסופרבול הביתי, אבל זה בהחלט שם אותם בדיון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט