Pretenders and contenders סיכום מחזור 7 בNFL.

מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג, יאן מלניקוב ועידו רבינוביץ

המחזור השביעי של הNFL הבטיח וקיים עם משחקים צמודים ודרמות מפתיעות ובסופו נשארה רק קבוצה אחת לא מנוצחת, הפיטסבורג סטילרס. עכשיו תגידו שראיתם את זה בא לפני חודשיים.
כשמתחילים לראות התייצבות התפלגותית במאזן הבתים, הקבוצות הטובות צפות למעלה ומתחילות להפריד את עצמן משאר הבית. קבוצות שנראה שהתחילו טוב, מתחילות להתקשות במשחקים נגד יריבים איכותיים והגנות שנכנסות לקצב הנכון.  וקבוצות שבנויות הייטב, שולטות גם באתגרים קשים.

כאלו ועוד בסקירה שלפניכם

לא אנושי, די קיי מטקאלף


טנסי טייטנס (1-5) – פיטסבורג סטילרס (0-6) 27-24

במשחק המרכזי של המחזור שהציג שניים מהקבוצות הבלתי מנוצחות נראה היה שהמשחק הולך להיות חד צדדי כאשר הסטילרס הציגו שליטה כמעט מלאה במחצית הראשונה, עלו ל24-7 לפני ההפסקה והצפייה לדו קרב איכותי בין שניים מהקבוצות החזקות בליגה, עמד להפוך להצהרת דומיננטיות של קבוצה אחת.
הדרך שבה פיטסבורג השיגה שליטה כמעט מלאה במחצית הראשונה הייתה פשוט הגנת ברזל שעצרה את דריק הנרי על 18 יארד ריצה כל המחצית.


אבל הטייטאנס לא אמרו את המילה האחרונה ולא התגלגלו על הגב ונכנעו, כאשר המחצית השניה הייתה התור שלהם לזרוח.
הגנת הטייטנס עצרה את פיטסבורג ל3 נקודות כל המחצית השניה וחטפה את ביג בן פעמיים מתוך סה"כ 3 חטיפות וההתקפה צמצמה בצורה אפקטיבית את הפער עד למצב של שער שדה מ45 יארד עם 19 שניות על השעון שהיה שולח את המשחק להארכה ומספק לנו את כל הדרמה והאיכות שהובטחו לפני המשחק.
אבל סטיבן גסטאובסקי פיספס את השער והסטילרס עמדו בפרץ להישאר מושלמים.

ניו יורק ג'טס (7-0) – באפולו בילס (2-5) 18-10

באפולו חשבה שהיא הולכת לקבל הליכה בפארק במדינת הפארקים כשירדה מצפון ניו יורק לניו ג'רזי.
אבל הג'טס הראו רוח לחימה לא אופיינית כשעשו לבילס חיים קשים במהלך המחצית הראשונה. אבל הגז בתא הדלק של הקבוצה המארחת נגמר מהר מאוד ויתרון זעיר במחצית הראשונה, אבד לתצוגה אימפוטנטית התקפית במחצית השניה (הבילס הרשו 4 יארד טוטאלים כל המחצית השניה ) כשחטיפה שניה של מסירה של דארנולד עם קצת יותר מדקה על השעון, סגרה כל סיכוי של הג'טס, שעדיין היו עם סיכוי במשחק, לסגור פער של 8 נקודות.
גם הבילס לא הציגו משחק התקפי משובח במיוחד כשג'וש אלן כבר משחק שלישי מוביל את הקבוצה בריצה, לא הצליח להוביל את הקבוצה לט"ד כל המשחק ובאפולו הסתפקו ב8 שערי שדה, 2 מהם הוחטאו.
הג'טס בעונה שוברת שיאים של פתטיות בדרך לבחירת דראפט ראשונה.

נשאר לתואר שני, טרבור לורנס

סינסנטי בנגלס (1-5-1) – קליבלנד בראונס (2-5) 37-34

איזה מותחן קיבלנו בדרבי של אוהיו. שוט אאוט שובר שיאים קבוצתיים ותצוגת תכלית של שני ק"ב צעירים.
מצד אחד יש לנו את בייקר מייפילד שמשבוע לשבוע משנה את הדעות עליו מהמשיח החדש של קליבלנד לבאסט שצריך להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. וגם במשחק הזה הניגודיות הזו נראתה והפעם בין מחצית למחצית.

מהצד השני יש לנו את ג'ו בורו. הבחירה הראשונה בדראפט, שמצדיק כל שבוע את הבחירה הזו, אבל למרות יכולת מדהימה, הנצחונות ממשיכים לחמוק ממנו בצורות אכזריות.
והפעם, מחצית שניה מושלמת של מייפילד העלתה את קליבלנד ליתרון ראשון עם תום הרבע השלישי ואז החל רבע רביעי שכולו דו קרב אווירי מטורף כששתי הקבוצות מחליפות בינהן 28 נקודות ואת ההובלה 4 פעמים כשהאחרון עם הכדור היה מייפילד בדרייב מנצח שהסתיים בט"ד עם 16 שניות על השעון לניצחון.

FTW

בורו עם מעל 406 יארד ו3 ט"ד באויר ואחד על הקרקע וזה עדיין לא הספיק מול מחצית קריירה של מייפילד שסגר את היום עם 5 ט"ד באויר וניצחון וכל זאת ללא אודל בקאהם ג'וניור שספג פציעה מסיימת עונה.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (4-2) – גקסונוויל ג'אגוארס (6-1) 29-39

מק"ב צעיר מוכשר אחד לק"ב צעיר מוכשר שני, גס'טין הרברט , השיג את הנצחון השני שלו העונה מול גהג'אגוארס האומללים.
הצ'רג'רס הובילו רוב המשחק למעט פדאיחות בגזרת הקבוצות המיוחדות עם בעיטת הרחקה שנחסמה והוחזרה לט"ד ובדרייב לאחר מכן החמצה של שער שדה.


טעויות אלו נתנו לג'אגוארס את האפשרות להשוות ואף להוביל לזמן קצר, אבל טעת קריטית ברבע הרביעי, גם כן של הקבוצות המיוחדות, הפעם מהצד של ג'קסונויל שפימבלו החזרת בעיטת הרחקה, סידרה לצ'ארג'רס ט"ד קל ומשם הם לא הסתכלו חזרה.

ג'סטין הרברט, עוד כשרון בולט שהשתלב מצויין בשנת הטירונות שלו, שובר שיאים קבוצתיים וסיים את היום עם 3 ט"ד באויר והיה הרץ המוביל בקבוצה עם 66 יארד וט"ד משלו.

ניו אינגלנד פטריוטס (2-4) סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-4) 33-6

בליצ'ק מתעל את ג'ורג' וושינגטון (מתוך המחזמר המילטון)

ואכן, בליצ'ק המאסטר, הוכה שוק על ירך על ידי קייל שאנאהן. ניו אינגלנד מעולם לא ספגה הפסד כזה קולסאלי בכל ימיה עם בליצ'ק בעמדת המאמן.
סן פרנסיסקו שלטה בכל החזיתות והציגה הגנת ברזל חונקת שחטפה את קאם ניוטון 3 פעמים. ניוטן היה כל כך חלש, 98 יארד ו3 חטיפות, שבליצ'ק, פעם ראשונה בקריירה שלו, נאלץ להחליף ק"ב פותח באמצע משחק בגלל תפקוד גרוע.
אך מה שביסס את הניצחון עבור סן פרנסיסקו הייתה תוכנית המשחק של קייל שאנאהן, שהלך שוב לבאר ממנה הוא אוהב לשתות, אל המים המתוקים של ביסוס משחק הריצה החיצוני, מסירות סקרין קצרות החוצה וג'ט סוויפס של חוליית הרסיברים המתמחים בYAC.

ג'ף ווילסון ג'וניור, הרץ הפותח במנטליות של next man up אחרי הפציעה המשמעותית של רחים מוסטרט, ניצל עד תום את תוכנית המשחק ליום קריירה של 112 יארד ו3 ט"ד על הקרקע. אבל, במה שהופך להיות תבנית קבועה מקוללת, נפצע גם הוא ונאלץ לעזוב את המשחק.
ברנדון איוק, התופס הרוקי עבר לראשונה את 100 היארד בתפיסה.
וקו ההתקפה נהנה משבוע שני רצוף של משחק איכותי וחסימות חזקות שנעזרו בגיבור הבלתי מושר לדעתי של המשחק, קייל יוזצ'ק, שהעביר קליניקה בחסימות ואף הוסיף ט"ד על הקרקע.

גארופולו שוב נהנה מהביצועים של הYAC brothers כשעומק הזריקה הממוצע שלו הוא הנמוך בליגה אבל היארדים שמושגים אחרי התפיסה עוזרות לנפח את הסטטיסטיקות שלו.
ולגאון ההתאמות, ביל בליצ'ק פשוט לא הייתה תשובה לכך. אבל גם ההתקפה של ניו אינגלנד לא עשתה להם הרבה טובות כשלא הצליחו לחדור לאנדזון והסתפקו בשני שערי שדה בלבד.
התבוסה מול מייאמי של לפני שבועיים עוררה משהו בקבוצה מהמפרץ והם נראים בכושר שיא למרות הכמות האסטרונומית של פציעות אבל מחכה להם מבחן סופר קשה מול סיאטל בשבוע הבא.

ושינגטון פוטבול טים (5-2) – דאלאס קאובויס(5-2) 3:25
אנדי דולטון הספיק להשלים רק 9 מתוך 19 מסירות, לסך כולל של 75 יארד, לצד חטיפה ופאמבל שהוביל לסייפטי, לפני שספג מכה קשה ומלוכלכת בקסדה שהורידה אותו מהמגרש והכריחה את הרוקי מהסיבוב השביעי, בן דינוצ'י, להשלים את המשחק. כך שלדאלאס לא הייתה תקווה עוד לפני הפציעה של דולטון, שתשבית אותו לכמה שבועות טובים.
מצד שני, וושינגטון הצליחה להוציא תפוקה מהשחקנים הצעירים שלה, עם 128 יארד בריצה של אנטוניו גיבסון ועוד 90 בתפיסה של טרי מקלורין, כשכל אחד מהם גם מצא את האנדזון. ה-NFC מזרח צמוד בהחלט, וזה כל מה שאפשר להגיד עליו לטובה.

אטלנטה פלקונס (6-1) – דטרויט ליונס(3-3) 23:22
הפעם, הט"ד המפסיד של הפלקונס היה זה שהם עצמם הבקיעו. בפיגור שתיים, עם דקה לסיום, בדאון ראשון ובלי פסקי זמן לדטרויט, טוד גרלי ידע מצויין שהוא צריך רק להרוויח כמה יארדים כדי להקל על הבועט שלו ולבזבז זמן – ובשום פנים ואופן לא להיכנס לאנדזון. אבל הוא לא הבחין בזמן שהתנופה שלו לקחה אותו בדיוק לשם, והשאירה למאתיו סטאפורד כדקה על השעון כדי לנצח. זה בדיוק מה שהוא עשה, עם כמה גמגומים בדרך, ואפילו כשנקודת הבונוס לניצחון נבעטה דווקא מ-48 יארד ולא 33 בעקבות עבירה, דטרויט הצליחה לצאת מנצחת ממשחק בו נראה שאף אחת לא רצתה לעשות כן.

או או, טוד גרלי לא עוצר

לאס וגאס ריידרס (3-3) – טמפה ביי באקנירס (2-5) 45:20
זה עוד נראה צמוד בדקות הראשונות של הרבע הרביעי, אז הובילה טמפה 24:17 והריידרס כבר צעדו לטווח שער שדה. אבל אז, בדאון רביעי ו-1, ג'ון גרודן בחר לבעוט שער שדה במקום להמשיך את הדרייב ואולי להשוות את המשחק. זו הייתה נקודת המפנה במשחק. בריידי והבאקס פתחו מפרשים, הבקיעו ט"ד שהעלה אותם ליתרון שני פוזשנים, הכריחו איבוד כדור של קאר שעבר למצב ייאוש, ולמעשה סגרו עניין. טמפה ביי ממשיכה בריצה הנהדרת שלה, עם הגנה חזקה והתקפה שיודעת להיכנס למצב בלתי עציר. וגאס תצטרך להמשיך להילחם על כל משחק ומשחק אם יש לה שאיפות לשחק גם בינואר.

הפעם לא הצליח לו עם טמפה, גרודן

אריזונה קרדינלס (2-5) – סיאטל סיהוקס (1-5) 34:37 לאחר הארכה
כמה מילים בסיכום השבוע אפילו לא יתקרבו לעשות צדק עם המשחק המשוגע באריזונה בסאנדיי נייט. הרוקי אייזיאה סימונס, שלא הגיע ל-80 סנאפים בהגנה העונה, היה זה שחטף את ווילסון בהארכה וניצח את המשחק – וזה אפילו לא היה קרוב לעשרת הדברים המטורפים ביותר שקרו במשחק הזה. בסופו של עניין, שלוש חטיפות של ראסל ווילסון והגנה רכה במיוחד של הסיהוקס עמדו למול אחד המשחקים הטובים ביותר של קיילר מארי בקריירה, וזה עדיין הסתיים רק עם 15 שניות לסיום ההארכה – ועוד אחרי שסיאטל החזיקה ביתרון של 10 נקודות עם פחות מ-3 דקות לסיום. הסיהוקס כבר לא מושלמים, אבל עדיין נמצאים בראש ה-NFC מערב.

מהלך השנה? די קיי מטכאלף

יוסטון טקסנס (6-1) – גרין ביי פאקרס (1-5), 35:20.

אחרי שהושפלו בשבוע שעבר מול טמפה ביי בעקבות הופעה מחרידה של ארון רודג'רס, מספר 12 בצהוב אמר לכולם R-E-L-A-X וחזר לפורמת ה-MVP בה שיחק כל העונה עם 4 ט"ד ללא איבודים באחוזי השלמה טובים. הפאקרס להטו בתחילה וסיימו את המחצית עם יתרון 21:0 ולא השאירו סיכוי לטקסנס האומללים לעשות קאמבק. דשון ווטסון היה טוב כרגיל עם 29/39, 309 יארד באוויר ושני ט"ד ללא איבוד, אבל הוא לא יכול לנצח לבדו, במיוחד לא קבוצה מוכשרת ודורסנית כמו הפאקרס, שהתעללו בהגנה היריבה.

מאט לפלור הוא קורא מהלכים יצירתי, אבל הוא לא היה צריך לחפור עמוק בשק הטריקים שלו למשחק הזה. מתוך 23 תפיסות, דוונטה אדאמס היה חתום על 13 מהן, בדרך למספר משוגע של 196 יארד באוויר, מוכיח שוב פעם כמה הוא קריטי להתקפת הגבינות.

ברח להם, אהרון רודג'רס

ניו אורלינס סיינטס (2-4) – קרוליינה פנת'רס (4-3), 24:27.

טדי ברידג'ווטר נתן פייט אדיר נגד האקסית שלו ושמר את התוצאה צמודה לאורך המערכה, אך לבסוף הקדושים יצאו עם ידם על העליונה בפעם השישית מתוך שבעת המשחקים האחרונים שלהם נגד קרוליינה.

הסיינטס עלו ליתרון 14:3 מהיר משני ט"ד של ג'ארד קוק וסניק של דרו בריז. הפנתרים השיבו עם 14 נקודות משלהם בפתיחת הרבע השני, שתי תפיסות אדירות של דיג'יי מור, הראושנה מביניהם ל-74 יארד!

ניו אורלינס החזירה את היתרון עם ריצת 10:0 שלה, טדי הוביל דרייב משווה שהעמיד את התוצאה ב-24 לכל, אבל אז דרייב ארוך ומתודי שנמשך 7:13 דקות הסתיים בשער שדה מנצח של וויל לוץ.

 דנבר ברונקוס (4-2) – קנזס סיטי צ'יפס (1-6), 43:16.

מפחיד להגיד את זה, אבל למרות שהם ניצחו ב-27 נקודות, בבית הקשוח של דנבר, בשלג כבד, הצ'יפס לא הרשימו יותר מדי בניצחונם העשירי ברציפות נגד הברונקוס.

מהומס השלים רק 15 מסירות לפני שסופסל לטובת צ'אד הני, כי המשחק כבר היה גמור. אף תופס לא עבר 57 יארד באוויר, אף רץ לא עבר 46 יארד על הקרקע. הם שמו 43 נקודות בלי להתאמץ, רק תארו לכם מה יקרה כשהם יתפסו תאוצה.

מנגד, דרו לוק ממשיך לאכזב את הציפיות שבנה לעצמה אחרי עונת הרוקי שלו, מפספס מסירות קלות ומכריח מסירות קשות, ועל כך מאבד מלא כדורים, קבוצות טובות כמו הצ'יפס ינצלו את זה.

רק פעם אחת העונה הצ'יפס הרשו מעל 20 נקודות, הגנה פנטסטית שגם שמה נקודות על הלוח מפיק סיקס על לוק.  

משחק שלג ראשון לעונה, סוג של.

לוס אנג'לס ראמס (2-5) – שיקגו ברס (2-5), 10:24.

ההתקפה המוגבלת של הברס לא הצליחה להניע את עצמה מול ההגנה האיכותית של הראמס, שהיו חייבים את הניצחון הזה כדי לשמור על הסוס שלהם חזק במירוץ לראשות הבית, במיוחד לאחר ההפסד של הסיהוקס.

שון מקווי וג'ארד גוף הדפו את הלחץ של הדובים עם הרבה מסירות קצרות ומהירות ולטייט אנדים ולרצים, אכלו חתיכות אחרי חתיכות של יארדים ושמרו על הכדור הרחק מניק פולס, שנראה לא נינוח כאשר היה מחויב לזרוק וההגנה ידעה את זה.

בארבעת המשחקים האחרונים יש לביג ניק 3 ט"ד, בדיוק אותה כמות שהשיג ברבע האחד ששיחק מול הפאלקונס לאחר שהחליף את מיטשל טרוביסקי.

 ג'ארד גוף לעומתו חווה עונה מצוינת בה הוא מבצע את המערכת של שון מקווי לשלמות. לא מבקשים ממנו הרבה, אבל גם לדעת לעשות את העבודה הבסיסית זה לא פשוט.

יישרו את הספינה, גוף ומקווי


לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. אחלה סיקור למחזור נ-ה-ד-ר (רק תסגרו על נושא המאזנים כי זה בטוח מבלבל את מי שלא שוחה בחומר).
    הקארדס והסיהוקס נתנו כנהוג במפגשים ביניהם משחק מרתק. לוקט עם כמה תפיסות מרהיבות היה עצום והופקינס החזיר לו בצד השני. ווילסון די הפסיד לסיהוקס את המשחק עם 3 חטיפות לא אחראיות ומאד לא מאפיינות (איזה יופי שדווקא מול הקארדס הוא 'בוחר' לעשות את זה).

  2. סיקור מצוין, תודה.
    נדמה לי שב-AFC הבית הצפוני הוא היחיד שעוד צפוי מאבק משמעותי על ראשותו, כאשר הבילס, הצ'יפס וטנסי נראים די בטוחים בראשות הבתים שלהם.
    ב-NFC הבית היחיד שמרגיש די בטוח הוא דווקא הצפוני, כאשר שיקגו צמודים, אבל יש תחושה שהם לא ברמה של גרין ביי. בכל האחרים יש לנו קרבות צמודים ופתוחים.

  3. אני רואה פוטבול מגיל 13, התחלתי לאהוד את הפאטס בגלל הסלטיקס (וגם סופרבול 49 עזר) ואתמול בבוקר קמתי לראשונה בחיי עם תחושה שניו אינגלנד לא תהיה בפלייאוף. איזה תחושה מוזרה.

    תודה לצוות על סיכום נפלא.

  4. יופי של סיקור, נהדר ממש!
    .
    הניינרס נראים ממש נהדר, העניין עם הפציעות מבאס (ועוד יותר מבאס שהם ויתרו על בריידה) אבל כנראה שבשיטה של שאנהאן לא צריך יותר מדי כשרון בעמדות הכשרון, מספיק אופנסיב שיפתח נתיבים לסקרין פאס ולריצות ודיפנסיב שיאמלל את הקיובי שמנגד. גארופולו באמת נראה קצת לא ברמה אבל כנראה שהוא בדיוק מה שהם צריכים (ולהיפך, הם בונים את המשחק שלהם לפי מה שיש להם). מדהים שעם ארבעה נצחונות הם במקום האחרון בבית. לאורך כל המשחק נראה היה שבליצ'ק מתלבט אם לחנוק את ניטון או לירות בו. מדהים כמה הוא לא יציב.
    .
    מי שלדעתי מתגלים כבלוף הם הברס שמשחקים הרבה פחות טוב ממה שמרמז ה 5:1 שלהם. נדמה לי שהיא נותנת תשובה חד משמעית לשאלה "האם אפשר לשחק פוטבול בלי קווטרבק".
    גם באפלו איבדו הרבה גובה במחזורים האחרונים ובכלל לא בטוח שאליפות הבית תהיה שלהם.
    .
    ועל אטלנטה פשוט נגמרו המלים.

    1. היופי בשיטה של שנאהן היא שהוא צריך שחקנים עם יכולות ספציפיות ופחות חשובות לו יכולות אחרות. העובדה הזאת מאפשרת לו למצוא שחקנים שאחריו ויתרו עליהם, התדרתדרו מחוץ לדראפט או בעמדות שכבר פחות משתמשים בהם.
      לכן, הוא יכול לשמור ארמדה של רצים במשכורת מינימום, או לשלם יותר לשחקנים שעומדים בדרישות שלו (ע"ע עמדת הפולבק). החריג היחידי (כנראה) הוא ברנדון איוק שנבחר בסיבוב הראשון, ובינתיים מסתמן כשחקן שיידבר הרבה בשנים הבאות.

  5. הריצה חזרה של מטקאלף זה פשוט שלמות ספורטיבית שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים. איזה מחזור תותחי ואיזה סיקור כיפי

  6. תודה על עוד סיקור נהדר!
    שאלה –
    יש סיבה מדוע במגרש של הפאלקונס (שאם אני לא טועה נחנך בSB של פטס-ראמס האחרון, או בזה מול האיגלס) הדשא נראה כמו הדשא ב'מכתש' השבוע?

  7. הדבר המשמח אותי ביותר הן 6 נקודות ס"ה לניו אינגלנד פטריוטס ולביליצ'ק שסוף סוף כל הבלופים שלו מהעבר ARE CATCHING UP WITH HIM, ובאותו זמן פחות או יותר טום בריידי מעורב ישירות ב-5 TD כשטמפה בורחת ברבע הרביעי.
    ואצלנו? הפלקונס בעוד הפסד צמוד ביותר. צר לי על מאט ריאן שעד עתה השלים 67% ממסירותיו ל-2,181 יארדס ו-12 טאצ'דאונים. כואב הלה עם הפסד על נקודה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט