וורלד סירייס 2020 / מי תהייה אלופת הקורונה – יוני לב ארי

רבים לא האמינו שהרגע הזה יקרה, אבל הנה, הלילה (בין שלישי לרביעי, 03:00) ייצא לדרך המשחק הראשון של וורלד סירייס 2020, סדרת הטוב משבעה משחקים שתפגיש את הלוס אנג'לס דודג'רס, הקבוצה עם המאזן הטוב במייג'ורס, מול טמפה ביי רייז, בעלת המאזן הטוב ביותר באמריקן ליג, והשני בטיבו בליגה כולה.

הגביע הוא שלנו, של… (צילום: sportsbookwire.usatoday.com)

תחילה חשבתי להשוות שחקן מול שחקן, עמדה מול עמדה, אבל פייר – זה מיותר. לדודג'רס יש יתרון כמעט בכל עמדה, השוואה כזו תייצר לדעתי תחושה של – הדודג'רס בחמישה משחקים, אולי פחות. תחושה לא נכונה. אבל היי, זה בייסבול.

ארץ עיר

קודם כל מדובר בקרב ערים. עד כה חולקו בספורט האמריקני בתקופת הקורונה שני תארים – הטמפה ביי לייטנינג זכתה ב-NHL, הלוס אנג'לס לייקרס ב-NBA, איזה עיר תעלה ל-1:2? ובכל מקרה, אנחנו נתהדר באלופה שמזמן לא זכתה. הדודג'רס לא חגגו אליפות מאז 1988, כשבאותו היום 20 משחקי הסגל הנוכחי של הקבוצה עדיין לא היו בחיים! הרייז? הגיעו פעם אחת לוורלד סירייס, ב-2008, נכנעו לפיליס בחמישה משחקים – וזהו.

הזוכה הראשונה מטמפה ביי העונה (צילום: 953wdae.iheart.com)

אז בואו בכל זאת ננסה לנתח קצת מה צפוי לנו. שתי הקבוצות ירקו דם כדי להגיע לשלב הזה, אך לאחת מהן היתה כבר דרך קלה שהסתבכה. הרייז הוליכו 0:3 בסדרה מול יוסטון, ויכולים היו להתארגן לקראת הדודג'רס, אך הסתבכו, והסתבכו, ונאלצו להיגרר למשחק שביעי, וכעת הם מגיעים פחות או יותר על ארבע. אם כי, זה קווין קאש, זו טמפה ביי, אין להם באמת "על ארבע".

נכון, גם הדודג'רס שיחקו שבעה משחקים בסדרת הגמר, אך הם היו בפיגור 3:1, ומגיעים עם בוסט של אנרגיה לוורלד סירייס, לאחר שניצחו שלושה משחקים רצופים נגד קבוצה מצוינת כמו אטלנטה. להבדיל מכלל הסדרות בפלייאוף עד כה, הפעם יהיו ימי חופש בין המשחקים, כך שנוכל ליהנות מהסטארטרים המצוינים של שתי הקבוצות יותר. השאלה למי זה יותר יעזור?

ומצד שני… (צילום: lasportsreport.com)

ההגנה הכי טובה היא הגנה

מבחינת פיצ'ינג, אנחנו מקבלים בסדרה הזו את ה-Best של ה-Best. הדודג'רס סיימו במקום הראשון בליגה ב-ERA, הרייז במקום השלישי. LA הרשתה הכי מעט הולכות, טמפה ביי במקום החמישי. אך בסופו של דבר, כל עוד המשחקים יוכרעו בפיצ'ינג יהיה לטמפה ביי מה למכור.

שלישיית הפותחים הראשונים פחות או יותר שווים ביכולתם – טיילר גלסנואו (פותח במשחק הראשון), בלייק סנייל וצ'ארלי מורטון, מול ווקר ביולר, קלייטון קרשואו (פותח במשחק הראשון) וחוליו אוריאס. ברגע שהקבוצות נכנסות לבולפן, פה היתרון של הרייז בא לידי ביטוי, עם ערימה של רליברים שזורקים חזק, ועולים אחד אחרי השני כמו סוללה שלא נגמרת. במידה ששני הסטארטרים בחוץ והבולפן עובד במצב של שיוויון – הרייז עשו את שלהם.

גלסנואו (מימין) וסנייל (צילום: si.com)

ההתקפה הכי טובה היא התקפה

ברגע שהמשחק מוכרע על המחבט ולא על הכפפה – לדודג'רס יתרון אדיר. הקבוצה ש-ירתה העונה הכי הרבה הום ראנס בליגה (118, כמעט שניים למשחק), והשיגה 349 ריצות בסך הכל (כמעט שש למשחק), בנויה מליינאפ סופר עמוק שלא נגמר:

מוקי בטס (בלי הום ראנס בפלייאוף, אבל חובט 311.), קורי סיגר (ה-MVP של הסדרה הקודמת, שישה הום ראנס בפלייאוף), ג'אסטין טרנר (307. במהלך העונה), מקס מאנסי (שני הום ראנס ו-15 הולכות בפלייאוף), וויל סמית' (289. בליגה, הום ראן סופר חשוב מול אטלנטה), קודי בלינג'ר (שלושה הום ראנס בפלייאוף) ואיי.ג'יי פולוק (16 דינגרס במהלך העונה), עם ג'וק פדרסון מהספסל, אין ממש חורים בעלילה.

ומצד שני, בטס (מימין) ובלינג'ר (צילום: newsbreak.com)

מהצד השני, רוב ההתקפה של טמפה ביי בפלייאוף עד כה, התבססה על רוקי בשם רנדי ארוזרנה, שחבט מול יוסטון 321., כששאר הרייזים ביחד חבטו 183.. כאוהד יאנקיז מתוסכל, לא הבנתי מדוע המשיכו לזרוק לו כדורים נוחים, כשגם בסדרה הקודמת הוא ליהטט יותר מכל היתר. אם ווילי אדאמס, אוסטין מדואוס, מנואל מארגו, ברנדון לואו וקווין קירמאייר לא יתחילו לחבוט, לקבוצה מפלורידה אין שום סיכוי. אלמנט ההפתעה של ארוזרנה לא קיים יותר…

מבחינת הגנה, הרייז פוגשים בפעם הראשונה קבוצה עם אאוטפילד שמשתווה אליה. מוקי בטס ייצר כמה מהלכים קסומים בסדרה מול אטלנטה, ובלינג'ר לצידו משלים צמד שאי אפשר להפיל סביבו את הכדור. ועדיין, בכל מה שקשור להגנה אין על החבורה של קווין קאש. 33 ארורס במהלך העונה, לעומת 40 של לוס אנג'לס, 98.5 אחוזי פילדינג, לעומת 98.2. זה לא נשמע הרבה, אבל לפעמים אלה הם בדיוק שתי הטעויות שישנו את הצד בו יהיה רשום W.  

אז כנראה שנקבל סדרה ארוכה, מותחת, עם משחקים שיילכו לשניה האחרונה, ובסוף, מוקי בטס יעשה את ההבדל מהשנים הקודמות והדודג'רס חיגגו אליפות לאחר שישה משחקים. ושיר, הבת שלי? הולדת על הדודג'רס עם 3:4 (פגעה בול ב-3:4 של LA בסדרה הקודמת). בהצלחה לכולם.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה יוני, מוסיף שיש פה גם את אלמנט העשירים מול עניים, פיירול שני מול ה-25 בליגה. מי שגרם לנסיקה של הרייז ב-15 שנים האחרונות עם תקציב מינימלי הוא אנדרו פרידמן ה-GM שלהם לשעבר, שהיום עושה אותו דבר רק עם תקציב פי 3 יותר גדול בדודג'רס.
    האימון וה-execution של הרייז מושלם בכל הנוגע להגשה ובמיוחד להגנה, אבל אני חושב שההתקפה הלא מספיק טובה שלהם תכריע את הסדרה. 4-2 לדודג'רס

  2. דבר ראשון איזה יופי. וורלד סירייס כמו פעם, אלופות הליגה בעונה הסדירה נפגשות לדו קרב בצהרי היום. דה בסט אוף דה בסט.
    דבר שני, איזו סדרה. האלופה הנכנסת מול זו שאיש לא מבין איך הגיעה לפה. קבוצה שכל לעיסת מסטיק שלה שווה מליון דולר מול חבורה של מאניבולרס. קבוצה שבכל עמדה יש לה כפפת זהב או כסף ומחבט השווה מליונים מול ערימה של פועלים שחורים. שחקנים שאתה אומר תודה לאל אם מוציאים סינגל מול כאלה שאתה בהלם איך בכלל הצליחו לחבוט. זורקים שכל אחד יכול להיות אייס בכל קבוצה אחרת מול חבורה של חובטי עצים ושואבי מיים. תענוג.

  3. לא מצליח להתחבר לרייס. קבוצה שנולדה בחטא, וגם היום הצורך שלה בליגה מוטל בספק.
    עם זאת, קשה שלא להעריך אותם, בטח כשמסתכלים על הפיירול המזערי ביחס ליריבה בצד השני. יהיה מוזר לראות גמר בלי שיש לי לפחות קבוצה אחת שאתה רוצה שתנצח…

  4. לאט אבל בטוח טמפה ביי – לא יותר מעיר נופש ושעשועים – הופכת למעצמת ספורט בבייסבול, פוטבול, והוקי קרח. לא יאומן. ומה שתום בריידי עושה שם זה לא פחות ממג׳יק

    1. מעצמה מעצמה, עדיין הבדיחות שרצות זה שלהם לא היתה בעיה לשחק בלי קהל כי הם רגילים. שניים רק למארלינס בתחתית הטבלה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט