גמר הנשיונל ליג: עם הסיגר בפה / יוני לב ארי

לכל מי שקיווה לחדשות שוברות (Breaking News)– זה לא קרה. הלוס אנג'לס דודג'רס שוב עלו לפנות בוקר (בין ראשון לשני) לוורלד סירייס, בפעם השלישית בארבע שנים. הקבוצה מ-LA הפכה פיגור 3:1 בסדרה לניצחון 3:4, ושלחה את הברייבס, גם פה "שוב", לצפות בוורלד סירייס מהבית.

מוקי בטס חוגג (צילום: bradenton.com)

המשחק הראשון הבהיר לנו: דרמות יהיו פה עד לשניה האחרונה. נכנסים לאינינג התשיעי במצב של 1:1, לאחר אינספור פספוסים של הברייבס. בחור בשם אוסטין ריילי, שחובט תשיעי, דווקא הוא העיף הום ראן – 1:2. כמה דקות מאוחר יותר עלה אוזי אבילס, ושלח כדור ל-רייט פילד סטנדס – 1:4 לאמיצים, 0:1 בסדרה.

צפו בתקציר המשחק הראשון

המשחק השני היה קרב יריות, ובזה אטלנטה יותר טובה. זה החל עם 0:7 מוחץ לברייבס אחרי שישה אינינגים וחצי. LA נגסה ביתרון בשביעי, הרבה בזכות הום ראן של קורי סיגר. בתשיעי, דאבל של סיגר, הום ראן של מקס מאנסי וטריפל של קודי בלינגר הפכו את התבוסה לקרב צמוד – 8:7. עם שני אאוטס, בלינג'ר חיכה על בסיס שלישי כ-רץ המשווה, אך א..ג'יי פולוק נפסל והאיום בוטל. 8:7 לאטלנטה, 0:2 בסדרה.

צפו בתקציר המשחק השני

הוליווד מתעוררת

המשחק השלישי החל עם פיסת היסטוריה – הדודג'רס המשיכו מהיכן שהפסיקו באינינג התשיעי של המשחק הקודם, כשהאינינג הראשון הסתיים בתוצאה 0:11 לדודג'רס, הכי הרבה ריצות של קבוצה אחת באינינג אחד בפוסט-סיזן. אחרי שלושה אינינגים זה כבר היה 0:15, כשהפיצ'ינג של הברייבס כבר זרקו למעלה מ-90 פיצ'ים.

צפו בתקציר המשחק השלישי

שאר האינינגים כבר היו זמן זבל לגמרי, אטלנטה צימקה ל-15:3, אך לא מעבר. סיגר (3 מ-4, דאבל, הום ראן), מאנסי (2 מ-4, דאבל, גראנד סלאם), בלינג'ר (2 מ-4, הום ראן) וג'וק פדרסון, כוכב נבחרת ישראל לשעבר (4 מ-6, 3 ראן הום ראן) היו כוכבי הניצחון. היה זה ההפסד הראשון של הברייבס בפלייאוף 2020, והפעם הראשונה שהם היו בפיגור.

צפו בתקציר המשחק הרביעי

במשחק הרביעי ההתקפה של הברייבס חזרה לחיים, וכשממול עומד קלייטון קרשואו, באוקטובר, יש לאטלנטה תקווה. אינינג שישי של שש ריצות, בלי אף הום ראן, פתח הפרש של 1:7, ממנו הדודג'רס לא חזרו כבר. זה נגמר 2:10, כשמרסל אוזונה מעיף שני הום ראנס והברייבס מוליכים 1:3 בסדרה, ורחוקים ניצחון אחד מהוורלד סירייס.

צפו בתקציר המשחק החמישי

הוליווד חוזרת

מפה הכל אל.איי. המשחק החמישי החל עם 0:2 אטלנטה, ובשלב הזה מוקי בטס החל את הצגת היחיד שלו בשלושת הימים הקרובים, עם תפיסה מדהימה. הברייבס פתחו עם רליבר, איי.ג'יי מינטר, שהיה מעולה, אבל החזיק שלושה אינינגים בלבד. מהרגע שהוא יצא הדודג'רס החלו להשתלט על העניינים, קורי סיגר (שני הום ראנס), ו-וויל סמית' (על רליבר בשם וויל סמית', פעם ראשונה בפלייאוף שפיצ'ר זורק לחובט עם אותו השם) הפכו את התוצאה ל-2:7, הדודג'רס עדיין בחיים.

צפו בתקציר המשחק השישי

משחק מספר שש, שני אייסים ראש בראש. מצד אחד – האמיץ מקס פאריד, שסיים את העונה עם מאזן 0:7 ו-ERA של 2.25. מצד שני ווקר ביולר, אולי הפיצ'ר היציב ביותר של LA. פאריד התחיל רע, וכבר לאחר אינינג אחד זה 0:3 לדודג'רס, כשסיגר לא עוצר – הום ראן שישי בפלייאוף! ביולר? הסתבך עם בסיסים מלאים ואפס פסילות – ויצא מזה בלי נזק. וואו.

צפו בתקציר המשחק השביעי

אינינג חמישי, רץ על בסיס ראשון, שני פסולים – בטס ממשיך בהצגה עם תפיסה מהסרטים, כל הספסל של לוס אנג'לס כבר בהוליווד. מדהים. הברייבס צמצמו ל-3:1, אך לא מעבר, ויש לנו גיים סבן גם בסדרת הנשיונל ליג. זה או אנחנו או הם (אני לא בוחר צד, כן?).

תעשה או תמות

שתי הקבוצות עלו עם פיצ'רים מצוינים – דאסטין מיי מהצד של הדודג'רס, איאן אנדרסון הרוקי הנוצץ מצד שני. הברייבס התלבשו על מיי במהירות, ואחרי שני אינינגים התוצאה היתה כבר 0:2. קטן על LA, כשבשלישי סמית' השווה ל-2:2. ריילי החזיר את אטלנטה למעלה ברביעי, אך זה היה היתרון והריצה האחרונים של הברייבס ב-2020.

צפו בבטס תופס במשחק השביעי

באינינג החמישי פרימן כבר חשב שהוא מגדיל את התוצאה ל-2:4, אך בטס, שוב הוא, התעופף והחזיר את הכדור למגרש. רק האצבע של דיקמבה מוטומבו היתה חסרה פה… ואז עלה אנריקה הרננדס הפורטו ריקני, שחקן חביב, לא מעבר, והעיף הום ראן משווה באינינג השישי – 3:3. אמנם מדובר בשחקן סביר, אך זו עונה רביעית ברציפות שהוא מעיף הום ראן באוקטובר…

ואז הגיע הרגע של המשחק, של הסדרה, אולי של העונה. אינינג שביעי, שניים פסולים, בלינג'ר עולה ומעיף את הכדור ששולח את הדודג'רס, שוב, לוורלד סירייס. איך זה ייגמר הפעם? על זה נדון מחר (:

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. איך, איך הדודג'רס השיגו את מוקי בטס תמורת שלושים סנט ומסטיק???
    מאוד מאכזב, ביתרון 1-3 בסדרה כבר הרגשתי את הגמר מעבר לפינה, ועכשיו נגמרה העונה במפח נפש…

  2. איזה פיניש יא אולוהים, איזה פיניש. איזו דרמה. איך שלרגע חשבתי שלפחות הברייבס מצילים את הכבוד האבוד הם שוב נרדמו בשמירה ופסלו כאילו הם ההארטפורד yard goats ולא האטלנטה ברייבס. לפחות היה אקשן, אבל המשחק הזה מיקרוקוסמוס של הסדרה, הברייבס פותחים טוב, לא מצליחים לדרוס בגלל שטויות, והדודג׳רס אומרים יפה תודה וסוגרים עניין במאני טיים. אקוניה מסיים את העונה כמו שהתחיל, בריון קשקשים שלא מצליח אפילו להפחיד את הכדור, ועכשיו הולך להיות מאד מעניין המאצ׳ אפ הזה.

  3. הלכתי לשרותים כשמוקי בטס תפס את התפיסה שלו – אחת הגדולות מכולן. כשחזרתי הראו אותה שוב בשידור חוזר. גייל צעקה, 'מל, תראה את מוקי!!!', אמרתי לה "גייל זה מהמשחק הרביעי (או ה-5, שכחתי). "לא" היא טומרת, "זה קרה עכשיו". שתי תפיסות תאומות ממש. שתיהן להיילייט של כל הזמנים.
    כל כך התבאסתי אמש. מעולם, אף פעם, לא אהדתי קבוצת NL. זה היה טרף בשבילי. אבל הפעם נקשרתי לברייבס. חבל שפרימן לא יהודי, אבל קראתי אליו וישנם שורשים יהודים במשפחה ובן דוק בשם בורנשטיין.

    1. כן, עוד ספיח של קונספט 100 הזריקות ורוטצית החמישה, זורקים לא מסוגלים לבוא היום ולזרוק בגיים 7 אחרי פחות מהשבוע מנוחה שהם רגילים אליו. זה לא אשמת אנדרסון שהשיטה לא מכינה אותו למצבים האלה.

  4. טוב, לראות שלושה משחקי הדחה ברצף זה פשוט בלתי נסבל. אין לי עוד הרבה מה להוסיף, לא בטוח ש"הגיע" לדודג'רס אבל הם הצליחו לעשות פחות טעויות בשביל להכריע את הסדרה על ראן אחד.

    1. אתה כל כך צודק, המתח בבייסבול הוא ממש בלתי נסבל לפעמים, בכל רגע נתון הכל יכול להתהפך.
      איחולי על גמר נוסף, לכל אורך העונה הדודג'רס היו הקבוצה הטובה בליגה.
      ואף מילה על קרשאו…

      1. תודה רבה ומשתתף בצערך.
        .
        ראיתי סטט שב-NLDS ה-ERA שלו מעל 3.5, ב-NLCS סביב 4.5 ובוורלד סירייס סביב 5.5… אז הטוב עוד לפנינו

    2. פחות הגיע לדודג׳רס לנצח מאשר הגיע לברייבס להפסיד. הם שיחקו כאילו הם עושים טובה למישהו, חוסר ריכוז שכזה לא ראיתי ברמה הזו כבר הרבה זמן.

      1. אז ככה, אני פחות לוקח קשה, לא בוכה כשמפסידים ברגע האחרון ולא משתולל כשמנצחים.
        .
        מאז הפודקאסט אוסטין ריילי רק חירב לקבוצה שלו את כל הרצים על הבסיסים ובמשחק 7 גם את הריצה של עצמו..

  5. הדבר היחיד שאני רוצה בוורלד סיריס שלקרשו יהיו 2 משחקים סולידיים (6-7 אינינגים עם 2-3 ריצות) כדי שסוף סוף הקוף הזה ירד לו מהגב. אלמלא האסטרוז המסריחים שהפציצו אותו בהום ראנס שהושגו ברמאות, כבר היו מדברים עליו כפיצ'ר הכי טוב במאה הזאת.

    1. והאמת היא שהרייז הם הקבוצה הכי פחות מאיימת התקפית שהוא פגש בשלבים המאוחרים של הפלייאוף אז הוא חייב לספק את הסחורה הפעם

    2. אלמלא מקס שרזר, גריט קול, ג׳ייסון דהגרום, ג׳אסטין וורלנדר ואחרים אולי. בשביל להיות ״הפיצ׳ר הכי טוב במאה הזו״ לא צריך אליפות, צריך להיות הפיצ׳ר הכי טוב במאה הזו, והוא לא. אחד הטובים, אבל לא היחיד, בלי קשר להופעה בפוסט סיזן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט