החוליה החסרה (5) – באם אדביו / רועי ויינברג

זאת הייתה שנה טובה מאוד של באם אדביו. מתפקיד של סנטר מחליף בקבוצה בינונית הוא הפך לשחקן חמישייה בפיינליסטית שעושה כמעט הכל נכון – הגנה נהדרת עם היכולת לשמור על שחקנים מגארדים ועד סנטרים, יכולת מסירה נהדרת שהפכה אותו לפאוור/סנטר עם 5 אסיסטים למשחק ונוכחות טובה מתחת לסלים, כשהוא בריא.

סדרת הגמר האחרונה אולי השאירה טעם רע אצל חלק מהפרשנים והאוהדים, אבל אדביו נתן עונה אדירה. התנועה בהתקפה של מיאמי התחילה מיכולת המסירה שלו שמצאה אנשים חופשיים לשלשות או בצבע, הוא החליף בהצלחה מול שחקנים נמוכים ממנו והראה אינסטינקטים הגנתיים טובים מאוד. בגיל 23 הוא הוביל את הקבוצה המנצחת בגמר המזרח בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים בערב. זה לא קורה בכל שנה.

אדביו הפך לאול-סטאר וכמעט לשחקן המשתפר של העונה הודות ליכולת המגוונת שלו שהדביקה לו את הכינוי של ה"פוינט סנטר". הוא עשה קפיצת מדרגה עצומה, אבל עדיין יש לו עוד שלב אחד. הוא יכול להפוך לסקורר הרבה יותר דומיננטי.

ראינו התחלה בפלייאוף האחרון. הוא לקח יותר זריקות והיה הקלע המוביל של מיאמי בגמר המזרח נגד בוסטון, כשהוא מנצל את הגובה שלו בשביל להכנס לסל פעם אחרי פעם נגד הסנטרים החלשים של הסלטיקס. זה בלט במיוחד במשחק 6 בגמר המזרח בו קלע 32 נקודות, אבל יש הזדמנות לעוד קפיצה. אחוז השימוש של פסקל סיאקם קפץ מ-15.1% ל-20.8% בעונה בה הפך לשחקן המשתפר ועשה קפיצה נוספת בשנה האחרונה, כשקלע 22.9 נקודות למשחק וסיים 28.1% מההתקפות של קבוצתו בזמן שהוא על הפרקט.

אדביו לא סיאקם ומיאמי לא טורונטו שאיבדה את כוכבה הגדול ביותר, מה שאילץ את קפיצת המדרגה הזאת. זה לא סותר – באם יכול לזרוק יותר. זה מתחיל מבחירת הזריקות. בהתקפה הקבוצתית של מיאמי אדביו מחזיק לא מעט בכדור, אבל רוב התרומה שלו להתקפה נגמרת בזריקות של אחרים, בין אם כמוסר או כחוסם. כמעט רבע מהזריקות שלו הגיעו אחרי חיתוך מוצלח לטבעת וחלק משמעותי נוסף כמסיים בפיק-נ'-רול, כשהוא מצליח לנצל חורים וחולשה בהגנות של היריבות בשביל סלים קלים. דראגיץ' ובאם עשו את זה נהדר נגד בוסטון בכמה משחקים וזה יכול לקרות גם בעונה הבאה.

אבל כל אלה דברים שראינו העונה. אדביו קלע 16 נקודות למשחק בעונה הסדירה, נתון שעלה בפלייאוף עד ל-21.8 נקודות למשחק בסדרה נגד הסלטיקס. הנטייה שלו לפסיביות כסקורר והרצון לחפש את הזריקה הטובה ביותר בכל רגע מובילים למעט מדי זריקות. באף אחת מהסדרות הוא לא עבר את 14 הזריקות לערב אחרי 11 בעונה הסדירה. אדביו יעיל ומוכשר מדי בשביל מספר הזריקות האלה – מיאמי יכולה לצפות ליותר ברגע שמשחק ההתקפה האישי שלו יהיה מורכב יותר.

הפתרון כאן יהיה שיפור הזריקה מרחוק. אדביו התחיל לזרוק מיד-ריינג' רחוק בפלייאוף אחרי שנמנע מזה לאורך העונה הסדירה וקלע אותן באחוז סביר – 12 מ-31 כשהוא משחק 19 משחקים, לפי cleaning the glass. זה 38%. הן גם נראו לא רע בכלל:

או כאן:

אין סיבה שאדביו לא יקח את הזריקות האלה רחוק יותר מהסל, כך שהן יהפכו לשלשות. במשחק השלישי של הגמר ובלא מעט דקות אחרות ראינו מיאמי מסוכנת מאוד כשג'ימי באטלר, שחקן כדורסל נהדר שלא זורק מהשלוש, מוקף בקלעים ויכול לצוד הזדמנויות לסלים או זריקות עונשין בצבע. במשחקים מאוחרים יותר הצבע היה צפוף, כך שאדביו עם קליעה יוכל להעניק לו ריווח מבלי להקריב את ההגנה ולהוסיף מנהל משחק שמושך אליו שומר לקשת השלוש. ככל שיש יותר שטח פנוי התנועה תהיה יותר מסוכנת וההתקפה של מיאמי רק תשתפר.

היו לו לא מעט זריקות מכדרור, אבל בפלייאוף הוא פגע באחוז נאה גם בזריקות פתוחות מהמיד-ריינג' אחרי מסירה. יש לאדביו שליטה טובה בכדור, מה שיכול להפוך אותו לאיום התקפי שלם יותר ברגע שיפתח קליעה אמינה גם ב-1 על 1 כשחקן שיכול להעסיק את השומרים שלו. הוא אמר בעצמו, קצת לפני השבתת העונה, שהוא רוצה לעבוד על הקליעה מהשלוש כחלק מהארסנל ההתקפי. הזריקה שלו כבר השתפרה (ב-69% בעונה הסדירה ל-80% בפלייאוף מהעונשין, נתון שמושפע לא מעט מהמשחק בלי הקהל) וסביר שנראה אותו ממשיך לעבוד עליה בפגרה, נוסף לעלייה בכמות הזריקות והמרחק במשחקים פחות "חשובים" מהפלייאוף.

המפתח, מעבר להוספת הקליעה, הוא משחק חכם יותר. ראינו את זה בפלייאוף, כשאמנם הוא היה פצוע אבל ניסה לא מעט מהלכים שלא עבדו נגד הגנה חכמה כמו זאת של הלייקרס. גם קבוצות גבוהות יותר ידעו לסגור לאדביו את הצבע לחיתוכים או לסיום בפיק-נ'-רול ברגע שיהיה להן סנטר הגנתי נורמלי, לכן הוא צריך להוסיף את המעבר: כדרור, עוד האנד-אופס ואלמנטים נוספים. הסגירה המוצלחת של הלייקרס במשחקים 5-6 סימן מטריד לשנים הבאות, אבל לא בהכרח דגל אדום – אדביו כאמור לא היה בריא והתמודד עם שחקנים גבוהים ממנו ושומרים מהעילית של הליגה. אין לכל קבוצה את אנטוני דיוויס.

למיאמי יש עוד כמה דברים להבין אם היא שואפת לחזור לגמר פעם נוספת, כשהדרך שלה לשם צמודה לדרך של באם אדביו לצמרת ה-NBA. בעונה האחרונה הוא הראה שהוא יכול לעשות כמעט הכל על המגרש. עכשיו הגיע הזמן שהוא יהפוך לשחקן של 20 נקודות בערב ואחד שאי אפשר להשאיר פנוי מאחורי קשת השלוש. זה יכול לקרות

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תודה רועי. אחלה ניתוח. אדביו נהדר אבל הוא לא סקורר ולא יהיה כזה. לא סתם הנקודות שלו מגיעות בדרכ מחיתוכים, ריבאונד התקפה או התגלגלות פנימה אחרי פיקנרול. זה סממן ששמעון היה קורה לו נגרות ע״ע אדאמס וקאפלה, אבל אני חושב שאדביו הרבה יותר טוב. יש לו מכניקת זריקה טובה והוא לא צריך לפחד לזרוק מחצי מרחק ואפילו שלשות. זה יפתח מימד התקפי נוסף לו ולהיט סטייל שיטת המשחק כשאוליניק משחק והשחקן של באם לא יחנה בצבע. סהכ הוא נתן חתיכת עונה מעולה השאלה לאן הוא משתפר מכאן

  2. תודה רועי
    בעיניי הדבר שהכי בולט לעין אצלו זה המאמץ, הוא מתאמץ כדי להצליח. הוא שואף להצלחה ולהיות הכי טוב.
    בעיניי בקבוצה כמו מיאמי שכרגע מלאה בקלעי שלשות טובים הכי כדאי להתרכז בקליעה חצי מרחק ואולי גם משחק פוסט בכדי להשאיר את השטח מחוץ לקשת פנוי לתנועה ולפתוח אופציית חפירה לסל. באטלר והאסלם יכולים ללמד אותו כמה טריקים של קליעה בפוסט. הוא בהחלט בדרך להפוך לשחקן גדול אך לאו דווקא דרך השלשות אלא שיקלע חצי מרחק טוב ויהיה מוצלח בפוסט

  3. תודה על הפוסט
    מעניין לראות איך המגמה אצלו תהיה אחרי שנת פריצה ואחרי שהקבוצות מכירות אותו ויתנקדו בו יותר. למיאמי תהיה תחרות יותר קשה השנה במזרח אבל הן אחת המועמדות להיות האנדרדוג המזרחי בגמר

  4. נהדר, תודה רבה רועי.
    מאמין שישתפר עוד יותר בעונה הבאה, חשוב לא לשכוח שהוא רק בן 23 ובעונה השלישית שלו בליגה, וכבר היה השחקן השני הכי טוב בקבוצה שהגיעה לגמר.

  5. לדעתי באם עוד ישפר את הקליעה שלו מחצי מרחק. עם כל קלעי השלשות של מיאמי הוא לא חייב לצאת עד קו השלוש. הוא יכול לרווח את המשחק גם מחצי מרחק.

  6. בסד תודה רועי.
    מסכים עם מה שכתבתם, ואם הוא משפר את הקליפה, הוא בהחלט יכול להפוך את מיאמי למרד מסוכנת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט