(התוספת הקטנה הזו על ווייטי פורד ניכתבה על ידי, מנחם לס, ללא רשותו של יוני. אבל מאחר ושנינו אוהדי היאנקיס מזה שנים (אני משנת 1961…), אני משער שהוא היה מרשה לי אילו היה עתה ער)

'ווייטי' פורד, אולי הפיצ'ר השמאלי הטוב ביותר, אבל ללא ספק השני לסנדי קופאקס, הלך לעולמו

ווייטי פורד, פיצ'ר היאנקיס שהיה ה-STREET SMART הניו יורקי מהסוג הגזעי ביותר, והפיצ'ר עם אחוז הינצחון הגבוה מכול פיצ'ר אחר במאה ה-20, ואולי השחקן שעשה מהיאנקיס קבוצת הספורט המצליחה והמנצחת ביותר בעולם בשנות ה-50 וה-60 יותר מכל אחד אחר, הלך לעולמו. הוא היה בן 91 במותו.

הוא היה 6 פעמים אלוף הוורלד סרייס, ועשר פעמים אול סטאר. ה-"CHAIRMAN OF THE BOARD" כפי שהיה ידוע בכינויו החביב, היה הפיצ'ר השמאלי מהטובים ביותר, וישנם רבים וטובים כמוני, המאמינים שהוא היה שני רק לסנדי קופאקס.

הוא ניפטר בלונג איילנד, שם תמיד גר. סיבת המוות לא ידועה.

'ווייטי' שיחק את כל 16 עונותיו ביאנקיס. אני ראיתי אותו מיד אחרי שזכה ב'סיי יאנג' – התואר השנתי לפיצ'ר הטוב ביותר באותה עונה. הוא עדיין הפיצ'ר המנצח ביותר בניו יורק יאנקיס עם 236 ניצחונות, וכן 45 SHUTOUTS, מספר אינינגס שזרק (3,170 ו-1/3), ומספר המשחקים שפתח כפיצ'ר – 438, כמו אנדי פטיט. הוא ניבחר להיכל התהילה ב-1974.

אחרי שפרש 'ווייטי' הודה שלעתים הוא השתתף ב-'DOCTORING' את הבייסבול. DOCTORING בבייסבול היא המילה המתארת "תיקונים". אתם יודעים, תיקונים כפי שרופא מתקן. ה-DOCTORING הידוע שלו היה ה-'MUDBALL' ביאנקי סטדיום. ה-GROUNDSKEEPERS במשחקים ביתיים היו מרטיבים את השטח בריבוע של הפיצ'ר. הקצ'ר אלסטון האוארד לפתע היה "מתחלק ונופל. הקצ'ר היה מניח את ידו עם הכדור על 'הבוץ', ומורח את צידו הימני של הכדור עם קצת בוץ כשזרק אותו לפורד. פורד היה 'מנקר' את הכדור שהיה בוצי בטבעת הנשואין שלו . הקצ'ר האוארד היה מחדד מעט את 'ההתעקמות' של הכדור בגלל הבוץ ע"י שימוש בשפשוף קטן במגן הרגל התחתונה שלו (SHINGUARD).

מה לא עשו משך כל ימי הבייסבול לבלף קצת ולהשיג יתרון, אפילו שהיתרון הוא 'שקיעת' כדור בזריקת 'סינקר' של שני מילימטר…

ווייטי השתמש בשנות הזריקה המרובות שלו, וגילו שעבר את 30, כסיבה ל-CHEATING. "צריך הייתי עזרה מאיפה שהוא שתעזור לי לשרוד…", הוא אמר שנים אחרי. "לא 'בילפתי בעונה שניצחתי בה 25 משחקים (1961, מ.ל). אני לא רוצה להכניס רעיונות לראשי בוסים של ה-MLB שייקחו ממני את ה-CY YOUNG AWARD. גם לא בילפתי ב-1963, כשזכיתי ב-24 משחקים".

אחרי כמה שניות הוא מחייך ומוסיף:

"WELL???MAYBE A LITTLE…"

הוא מודה ב-'DOCTORING' (שימו לב: בבייסבול לא מכנים זאת 'CHEATING' אלא 'DOCTORING', הווה אומר 'תיקון קטן אצל הרופא') באול-סטאר של 1961 בקנדלסטיק פארק כשמולו עמד ווילי מייז. מסתבר שווייטי פורד, וחברו הטוב ביותר מיקי מנטל, התערבו עם בעל היאנקיס על $1,200 (היום מעל $10,000) שהוא שורף את ווילי.

אחרי המשחק ווילי מייז ניגש לווייטי ושואל, "מה היו הכדורים האלה שזרקת לי?"

"SORRY, WILLIE", ענה לו ווייטי. "הייתי חייב לזרוק לך 'SPITTER' (כדור שהפיצ'ר מרטיב בצד אחד ע"י יריקה טובה עליו, דבר אסור לחלוטין בבייסבול כי הרטיבות משנה את מסלול המעוף של הכדור. זה הכל אירונאוטיקה…)

'גיבי – האחד והיחיד

לי היה את הכבוד לגדול לתוך עולם בייסבול שכלל כמה אגדות של פיצ'רים, דוגמת רוג'ר קלמנס, פדרו מרטינז, רנדי ג'ונסון, אנדי פטיט, מריאנו ריברה, טומי גלאווין וגרג מדוקס. אך מכל השמות ששיחקו טרם תקופתי, הפספוס הכי גדול בעיני הוא בוב גיבסון.

לפני כחודש הלך לעולמו לו ברוק, אגדת סיינט לואיס קארדינלס, וכאילו כעסקת חבילה, ולפני שאוהדי הקארדס הספיקו להתאושש, גם גיבסון, כנראה גדול הקארדינלס בכל הזמנים, נפרד מאיתנו בשבוע שעבר, כשהוא בן 84. נולד ב-אומאה, נברסקה, הלך לעולמו ב-אומאה, נברסקה.

מדובר באחד השחקנים הססגוניים ביותר במשחק, דמות יוצאת דופן, שהיום כבר לא מייצרים. כשהוא היה על ה-מאונד, הוא היה מאיים, מפחיד, כל ביטוי קיצוני שתשתמשו בו כנראה יהיה רלוונטי ולא מוגזם. כיוון שמדובר בדמות מאוד מיוחדת, הכתבה עליו שזורה מסיפורים, ופחות מעובדות וסיפור חיים.

אבל בכל זאת, נתחיל בכמה נתונים יבשים, שיסבירו עד כמה הוא היה גדול על המגרש. 17 עונות במייג'ורס, כולן בסיינט לואיס (1959-1975), מאזן של 174:251, ERA של 2.91, שתי אליפויות, תשע הופעות באול-סטאר, תשע כפפות זהב, שני סיי יאנג, MVP של ה-NL פעם אחת, ו-3,117 סטרייק אאוטס. וכמובן, מקום של כבוד בהיכל התהילה.

"לראות תפיסה טובה זה כמו לראות שתי בחורות יפות עוברות, האחרונה תמיד הכי יפה". בוב גיבסון.

האנק ארון, שכיכב באותן השנים בברייבס, נתן טיפים כיצד להתמודד מול גיבסון: "אל תנסה להשתלט על ה-Home Plate נגדו. הוא יזרוק עליך. הוא יזרוק על סבתא שלו אם היא תעשה את זה. אל תנעץ בו מבט, אל תחייך אליו, אל תדבר איתו. אם העפת הום ראן – אל תרוץ מהר מדי ולא לאט מדי. אם אתה רוצה לחגוג – רק כשהוא לא יראה אותך, בחדר הלבשה. ואם הוא פגע בך – אל תנסה להחזיר לו, הוא מתאגרף מצוין". מזכיר את ה-Soup Natzi מסיינפלד… No Hit For You!

"זרקת פעם כדור במהירות 100 מייל לשעה? זה כואב בכל הגוף, אפילו בישבן". בוב גיבסון.

ג'ים ריי הארט, ששיחק באותן השנים בג'איינטס, סיפר: "ווילי מייז אמר לי שאני עומד לשחק מול גיבסון. לא התרגשתי. בהתחלה חפרתי עם הרגליים בור (סימן לשליטה ב-Home Plate), ווילי מייד צעק לי מהספסל: 'לאאאאאאאאאאא', לא הספקתי להבין מה קרה וכדור שרק לי צמוד לגוף. הפיץ' הבא כבר שבר לי את הכתף. הבנתי שטעיתי".

"שיחקתי עם הבת שלי מאות משחקי Tic-Tac-Toe, היא עדיין לא ניצחה אותי. אני תמיד חייב לנצח". בוב גיבסון.

פיט רוז, עוד אגדה בחייו, סיפר על המפגש הראשון שלו עם גיבסון: "הייתי שבועיים בליגה, שיחקנו נגד סיינט לואיס. גיבסון העיף דאבל, ואני שיחקתי בבסיס שני. כשהוא הגיע לבסיס שאלתי אותו: 'היי גיב', מה זרקו לך, פאסט בול?' הוא לא ענה. התקרבתי ושאלתי שוב, לא ענה. בין האינינגים שאלתי את המנג'ר שלי מה הסיפור, האם הוא חירש? 'הוא לא מדבר עם יריבים בזמן משחק'. למחרת בזמן אימון הוא עבר לידי ואמר לי 'היי רוקי, זה היה סליידר'. לקח לו 24 שעות לענות לי…".

"אני צריך לשמש דוגמה לבן שלך? תשמש אתה דוגמה לבן שלך". בוב גיבסון.

דאסטי בייקר, שחקן ומנג'ר העבר, ששיחק באותה התקופה בעיקר בברייבס, ראה את גיבסון במסעדה. חבריו לקבוצה עודדו אותו לגשת ולהגיד שלום. "אנחנו לא על המגרש, זה זמן טוב, בוב ישמח לדבר איתך". בייקר אזר אומץ וניגש ביחד עם אשתו: "סלח לי, מר גיבסון". בוב העיף מבט מהיר וענה בלי למצמץ: "מדוע לעזאזל שאדבר איתך?", ומייד העביר את מבטו לכיוון אשתו של דאסטי: "נעים מאוד להכיר אותך, גברת בייקר!".

"לא למדתי לזרוק, זו מתנה. זה משהו שקיבלתי, בדיוק כמו צבע העור שלי". בוב גיבסון.

טים מקארוור היה התופס של גיבסון במהלך עשר השנים הראשונות שלו בקארדס. השניים הגיעו למייג'ורס ביחד ב-1959, וזכו בשתי אליפויות. לא מעט מההצלחה של גיבסון הוא חייב לתופס המצוין שהיה לו. ועדיין, באחד המשחקים נשלח מקארוור על ידי המנג'ר לכיוונו של גיבסון. הפיצ'ר המאיים אמר לו: "מה אתה עושה פה? רק תן לי את הכדור ותחזור למקום שלך. הדבר היחיד שאתה מבין בפיצ'ינג זה שאתה לא יודע לחבוט". מקארוור אף אמר פעם על גיבסון: "הוא הפיצ'ר עם הכי הרבה מזל בהיסטוריה. הוא תמיד זרק כשהקבוצה השניה לא הצליחה לחבוט"

"שני הדברים הכי חשובים בחיים שלי – חברים טובים ו-בולפן חזק". בוב גיבסון.

פיט לאקוק היה שחקן בינוני, לא ממש זכור, אך הסיפור שלו בהחלט שווה. "העלו אותי מהמיינורס, כיוון שבילי וויליאמס נפצע. הייתי בן 19, ואנחנו (הקאבס) שיחקנו מול גיבסון והקארדינלס בשיקגו. היינו בפיגור 3:2, אינינג תשיעי, עם שני רצים ושתי פסילות. שלחו אותי לחבוט במקום הפיצ'ר, כשאחרי היה אמור לחבוט דון קסינג'ר, שלא היה שחקן התקפה טוב במיוחד".

"הייתי בוטח שיעשו לי Walk, כדי למלא את הבסיסים ולהתמודד עם שחקן מוכר יותר. אותי עוד לא הכירו, את קסינג'ר הוא כבר פסל פעמיים. התופס הלך לגיבסון לתכנן: 'מישהו מכיר את השחקן הזה? אם הם מעלים רוקי – אני זורק לו'. התופס חזר ואמר לי – 'אנחנו זורקים לך, ילד'". כדור ראשון שראיתי – סינגל, ניצחנו את המשחק".

שלושה שבועות מאוחר יותר אנחנו מתארחים בסיינט לואיס, שוב אני מול גיבסון. לא מצאתי את המחבטים שלי, שלבסוף היו אצל וויליאמס הפצוע שאמר לי: 'לך תעשה היסטוריה, אתה יכול לעלות בלי מחבט, אין בו צורך, הוא גם ככה הולך לזרוק עליך'. לא האמנתי שזה נכון. כדור ראשון – בום, פגע בי. בפעם הבאה שעליתי באותו המשחק, לא פחדתי, חשבתי שזהו. קיבלתי כדור בשני אינץ' יותר נמוך, שכמובן פגע בי גם הוא".

"ב-1975, המשחק האחרון של גיבסון בקריירה. התוצאה היתה 6:6, הוא לא פתח, אלא עלה מהספסל באינינג התשיעי. בסיסים מלאים, בלי פסולים. הוא פסל את הראשון, פסל את השני, ואז הגיע תורי. שני סטרייקס, שלושה בולס – בום – העפתי גראנד סלאם וניצחנו את המשחק. זה היה הפיץ' האחרון שהוא זרק בקריירה".

"בזמן שאני רץ על הבסיסים הוא ליווה אותי, מקלל במגוון הקללות שרק תוכלו לחשוב עליהן. הכדור שהעפתי חזר למגרש, ושחקן הבסיס השני שלהם, טד סייזמור, לקח אותו ומסר לגיבסון. כשהגעתי לספסל הוא זרק אותו עלי".

"15 שנים מאוחר יותר, התקיים משחק של Old Timers בקנזס סיטי. בוב פלר זורק, אני עולה לחבוט. כשגיבסון קולט שאני זה שעומד לחבוט, הוא 'הכניס את עצמו למשחק', שלח את פלר לספסל, והתחיל להתחמם. כדור ראשון – בום, הוא פוגע בי".

"כשאני פוגע עם כדור בשחקן, לעולם לא יהיה צד שני לסיפור". בוב גיבסון.

גיבסון הוא שחקן הבייסבול היחיד ששיחק גם בהארלם גלובטרוטרס בין השנים 1957 ל-1958, עוד לפני שהגיע למייג'ורס. הוא מחזיק כבר 52 שנה בשיא שלא נראה שיישבר – 17 סטרייק אאוטס במשחק פלייאוף, ועוד לא סתם משחק, גיים 1 של וורלד סירייס 1968, אותו הקארדס ניצחו 0:4, כשהוא פוסל בסטרייק אאוטס את שלושת החובטים באינינג התשיעי. את הסדרה כולה, אגב, הקארדינלס הפסידו בשבעה משחקים לטייגרס.

"גיבסון זורק כאילו הוא חונה בדאבל פארקינג". וין סאקלי.