משמונה תצא א…חת! / יוני לב ארי

הלב הראשון בפלייאוף 2020 במייג'ור ליג בייסבול כבר מאחורינו, כששמונה קבוצות כבר בבית, ושמונה נוספות מתכוננות לשלב הדיוויז'ן. אם הפלייאוף לא היה גדל בשלב, ולפי הבתים בסיום העונה, הקבוצות שהיו עולות לפלייאוף היו:

הפאדרס חוגגים (צילום: rosterresource.com)

באמריקן ליג – טמפה ביי, מינסוטה טווינס ואוקלנד אייז, כשהשיקגו ווייט סוקס והניו יורק יאנקיז היו משחקות משחק אחד. בנשיונל ליג – אטלנטה ברייבס, שיקגו קאבס, לוס אנג'לס דודג'רס, והסן דייגו פאדרס והמיאמי מארלינס נאבקות על משחק אחד. המסקנה: היוסטון אסטרוז הם היחידים שהרוויחו בינתיים מהמצב, ונכנסו לשלב הבא, כשכל היתר היו אמורות להיות בפלייאוף בכל מקרה.

גיבסון הלך לעולמו

אך לפני הכל, נפתח בכמה מילים על בוב גיבסון, אגדת העבר של סיינט לואיס שהלך לעולמו בסוף השבוע האחרון. את הכבוד שלו הוא יקבל בהמשך כמו שצריך, אך אי אפשר להתעלם מזה. גיבסון, שנאבק זמן ממושך במחלת הסרטן, היה בן 84 במותו.

בוב גיבסון (צילום: pancan.org)

אז מה היה ברזומה שלו? 17 עונות, כולן במדי הקארדינלס (בין 1959 ל-1975), שתי אליפויות, שתי זכיות ב-סיי יאנג, פעמיים ה-MVP של הוורלד סירייס, תשע הופעות באול-סטאר, 251 ניצחונות, 3,117 סטרייק אאוטס ו-ERA של 2.91. עונת השיא שלו היתה ב-1968, עם מאזן של 9:22 לצד ERA של 1.12, בדרך ל-MVP של הנשיונל ליג. וכמובן, מקום בהיכל התהילה. כבוד.

אז מה היה לנו שם?

מכאן נעבור למבט על הסדרות שמאחורינו, ומבט נוסף על אלה שלפנינו. נתחיל באמריקן ליג. הקבוצה שעשתה את הדרך הקלה ביותר לשלב הבא היא טמפה ביי, המדורגת ראשונה, שניצחה פעמיים את טורונטו, 1:3 ו-2:8. רנדי ארזארנה ומנואל מארגו להטו בהתקפה, האחרון עם ההום ראן שסגר עניין במשחק הראשון, כשגראנד סלאם של האנטר ריינפרו עשה את ההבדל בשני.

הגראנד סלאמי של ריינפרו (צילום: wsjmsports.com)

מבחינת פיצ'ינג, בלייק סנייל וטיילר גלסנואו עשו את שלהם בשני המשחקים, כשהבולפן ייצר ביחד שישה אינינגים ושליש של שתי ריצות. מהצד השני, בו בישט יעדיף לשכוח את הסדרה הזו. אחרי שלושה ארורס בכל העונה הסדירה, בישט ביצע שניים בסדרה הזו, אחד משמעותי מאוד שגמר את המשחק השני, לצד 0 מ-6 בהתקפה. ובסדרה כזו קצרה, זה לפעמים עושה את כל ההבדל.

גם היאנקיז עלו עם 0:2 על קליבלנד, אך הם עבדו הרבה יותר קשה. הברונקס בומברס, שנכנסו לפלייאוף עם הרבה חששות התקפיים, ירו 12 ריצות במשחק הראשון ו-10 בשני, כשפחות או יותר כולם משתתפים ואף אחד לא מתבלט. בעצם, המשחק השני היה כולו של ג'יו אורשלה, אקס קליבלנד, עם גראנד סלאם שהפך פיגור ליתרון, ודאבל פליי מטורף במשחק השני שהציל את העונה.

צפו באורשלה מככב

יש לנו רייברי!

היריבות החדשה של האמריקן ליג תיבחן בסדרה סופר מרתקת, בין שתי קבוצות שלאחרונה החליטו שהן שונאות אחת את השניה. מפלצת התקפית מניו יורק, קבוצה מחושבת וחכמה מטמפה ביי, גאריט קול ומסאהירו טנאקה מצד אחד, גלסנואו, סנייל וצ'ארלי מורטון מצד שני. כל עוד הסדרה תלך לפיצ'ינג, היתרון יהיה של הרייז, אם ההתקפה תקבע את הקצב, היאנקיז יהיו במצב טוב יותר. וככל שהסדרה תתארך, לרייז יהיו יותר כלים בפיצ'ינג להכריע אותה.

דמות מפתח, טמפה ביי: טיילר גלסנואו. האייס של הרייז, אחרי עוד עונה טובה (1:5), רוצה למחוק את הפלייאוף של 2019, שם הוא הציג ERA של 7.71 ושני הפסדים משני משחקים. כדי שהרייז יעברו את ניו יורק, גלסנואו חייב להיות אייס.

אולי תתעורר? אוטאווינו (צילום: Newsday)

דמות מפתח, ניו יורק: צ'אד גרין, ג'ונתן לאייזיגה, אדם אטאווינו או ג'ונתן הולדר (אחד מכולם). באופן מפתיע, נקודת החולשה של היאנקיז היא דווקא הבולפן. חוץ מזאק בריטון וארולדיס צ'אפמן, אין רליבר תותח אחד על הספסל. כדי לעבור אתת הרייז לפחות אחד מהרשימה למעלה חייב להתעלות על עצמו ולתת אינינגים נטולי ריצות.

ההימור של הבת שלי שיר (אחרי 3 מ-8 בסיבוב הראשון, זה הזמן להתעורר): 1:3 ניו יורק (לא משוחדת…)

לא כל כך מהר

כולם כבר מחקו את יוסטון, קברו אותם, לא נתנו להם סיכוי, אבל שכחו דבר אחד: מולם עולה קבוצה שאסור שתדע שאוקטובר הגיע. יוסטון טיאטאה את הטווינס 0:2, עם 1:4 ו-1:3, כשהם משתקים את ההתקפה של מינסוטה לחלוטין, ושימו לב: היה זה הפסד הפלייאוף ה-18 ברציפות של הטווינס! נתון שקשה להתמודד איתו. כך שחובת ההוכחה של האסטרוז עדיין באוויר.

האסטרוז בעננים (צילום: si.com)

ובכל זאת, כמעט כל מי שכיכב ב-2019 ונעלם ב-2020 היה שם בשביל יוסטון: אלכס קוריאה עם הום ראן גדול, חוסה אלטובה עם Walk חשוב, ג'ורג' ספרינגר עם סינגל משווה, ומייקל ברנטלי תרם את חלקו. כל זה לצד פיצ'ינג מצוין של זאק גרינקי וחוסה יורקווידי הסטארטרים, כשכריסטיאן חאווייר ופראמבר ואלדס הנפלאים עוזרים  מהבולפן.

מהצד השני תעלה אוקלנד, שסוף סוף ניצחה סדרת פלייאוף, לראשונה מאז 2006. במשחק הראשון האייש של שיקגו, לוקאס ג'יוליטו, הראה שלווייט סוקס יש על מי לבנות, וההתקפה סביב חוסה אבראו ויסמין גרנדאל, בהחלט מבטיחה. ניצחון 1:4, פלירט עם פרפקשן, אבל פה זה נגמר. 3:5 במשחק השני, 4:6 בשלישי, כשההתקפה והפיצ'ינג של אוקלנד היו גדולים על הווייט סוקס, כולל הגנה נפלאה עם כמה מהלכים גדולים. אבל היי, סטארטר או שניים ושיקגו תהייה מועמדת אמיתית לאליפות.

איזו תפיסה!

ניסיון מול כישרון

הניסיון של יוסטון ישחק תפקיד משמעותי בסדרה הזו, מול המוטיבציה והכישרון של אוקלנד. אם אוקלנד תמשיך להציג את היכולת מהעונה הסדירה, אין סיבה שהיא לא תדלג גם על פני האסטרוז, מצד שני, מדובר בליינאפ, שאם חצי ממנו ייתן את מה שנתן בעונה שעברה – הכל פתוח.

דמות מפתח, אוקלנד: חסוס לוסארדו. האיש שפתח במשחק הראשון מול שיקגו, לא היה במיטבו. כדי לעבור את יוסטון האייז חייבים את האייס לוסארדו של 2019.

דמות מפתח, יוסטון: קרלוס קוראה. השורט סטופ נסחף אחרי הבינוניות של רוב חבריו לאורך העונה, אך שם הכל בצד והתעורר מול הטווינס. אם הוא ימשיך ככה, יש לאסטרוז סיכוי להפתיע שוב.

ההימור של שיר: 0:3 לאוקלנד.

לוסארדוץ מפתח (צילום: San Francisco Chronicle)

הדרבי של קליפורניה

בסדרת הוויילד קארד, הדודג'רס עשו את שלהם, בעיקר בזכות העובדה שהיריבה ממול אפילו לא הגיעה ל-50 אחוזי הצלחה במהלך העונה. מילווקי (31:29) לא באמת איימה על LA, כשהפיצ'ינג של הכחולים, בהנהגת ווקר ביולר וקלייטון קרשואו, שיתקו את הברוורס כשהם מרשים ב-11 אינינגים משותפים שתי ריצות בלבד. גם הבולפן עשה את שלו עם שישה אינינגים נקיים, ומוקי בטס הבהיר שהוא בא כדי להביא אליפות, עם שלושה דאבלס.

הפאדרס, לעומת זאת, עבדו קשה יותר. הרבה יותר קשה. הסדרה מול סיינט לואיס נחלקה לשתיים: משחק וחצי ראשונים, ומשחק וחצי אחרונים. הקארדינלס אמנם קבוצה בינונית, אבל לך תהמר נגדם. כריס פדאק האייס של סן דייגו לא תפקד, חטף שש ריצות בשני אינינגים, וראה את הזקנים של הציפורים רצים לניצחון 4:7. המשחק השני החל דומה, כשעד האינינג השישי סיינט לואיס הובילה 2:6.

קרשואו. מחכים למשיח (צילום: dodgerblue.com)

ואז, שלושת התותחים של הפאדרס התעוררו, כשפרננדו טאטיס ג'וניור, וויל מאיירס ומאני מצ'אדו ירו הום ראן אחרי הום ראן, ניצחו את המשחק השני 9:11, ואת השלישי 0:4, למרות תצוגת תכלית של האייס הצעיר של הקארדס, ג'ק פלהרטי. והנה, יש לנו דרבי של קליפורניה בפלייאוף, דבר שלא קרה הרבה מאוד זמן, אם בכלל.

אולי הפעם, קרשואו?

גם פה יש לנו שני צדדים שונים למטבע – הניסיון של LA, שעד היום לא הביא אליפות, אבל היה שם הרבה פעמים (חוץ ממוקי בטס שגם זכה), מול הכישרון והאנרגיות של הפאדרס, בהנהגת טאטיס. חבל, כל כך חבל שבסדרה כזו אין קהל…

טאטיס מטיס את המחבט

דמות מפתח, דודג'רס: קודי בלינג'ר. אחרי עונה בינונית, ועם שלוש עונות ברציפות בהן מספרי הפלייאוף שלו היו חלשים, הסנטר פילדר של הדודג'רס חייב להראות מה הוא שווה גם במאני טיים. נגד מילווקי הוא התחיל טוב, עם 2 מ-7, בואו נראה כיצד ימשיך.

דמות מפתח, פאדרס: כריס פדאק. הסטארטר מספר 1 של סן דייגו לא הבריק העונה, ובמשחק הראשון מול סיינט לואיס היה אפילו חלש. כדי לעבור קבוצה כמו LA הפאדרס לא יכולים להרשות לעצמם הופעות בינוניות שלו, שלא לדבר על חלשות. פאדוק חייב להביא את יכולת האייס שלו. חייב.

ההימור של שיר: 1:3 לדודג'רס.

חייבים אותו. פדאק (צילום: CBSSports.com)

פעמיים אפס שתיים

בסדרה בין אטלנטה לסינסינטי, הברייבס פשוט "נעלו את השער", כמו שאומרים בכדורגל, בדרך ל-0:2 חלק על הרדס. 0:1 במשחק הראשון (אחרי 13 אינינגים), 0:5 בשני, כששני דברים ברורים: הפיצ'ינג של אטלנטה נפלא, בעיקר בהנהגת מקס פאריד ואיאן אנדרסון, כשגם הבולפן עוזר. זה יספיק מול המארלינס כנראה.

אבל התקפה? שש ריצות ב-21 אינינגים מול הרדס? מעט מאוד. במשחק השני הצמד חמד של הברייבס, רונאלד אקוניה ומרסל אוזונה התעורר בזמן, והפכו 0:0 בתחילת האינינג השמיני ל-0:5 עצמתי, אבל אסור לשכוח, עד לאותו הרגע רשמה ההתקפה של הברייבס 20 אינינגים של ריצה בודדת אחת.

עשה את שלו. אנדרסון (צילום: Minor League Baseball)

והמארלינס? פשוט קשה להסביר את זה. אין בקבוצה הזו שום כוכב, אף אייס, ועדיין, הם בשלהם. תזכורת: לאורך כל ההיסטוריה של המועדון המארלינס היו פעמיים בפלייאוף. הם זכו בשתי אליפויות. המשחק הראשון היה בשליטה של הקאבס עד לאינינג השביעי, כשהם מובילים 0:1. או אז קייל הנדריקס התעייף, וקורי דיקרסון ניצל זאת. חמש ריצות, ושיקגו בפיגור 1:0 בסדרה.

גם במשחק השני הכל קרה באינינג השביעי. עד אז לוח התוצאות היה מאופס, עד ש-יו דארוויש נכנע להום ראן של גאריט קופר, ההתקפה של הקאבס, שדממה לאורך רוב העונה גם ככה, לא מצאה את הדרך להתעורר, וכמו ב-2003, החבורה מפלורידה שלחה את החבר'ה מעיר הרוחות הביתה.

עכשיו, כשהרדס מאחוריהם, הברייבס צריכים להביא את היכולת ההגנתית שלהם לידי ביטוי גם בשלב הבא, ולצרף גם התקפה כדי לעבור את המארלינס. ומיאמי? אין לי הסבר מקצועי. הם אנדר דוג, באים ליהנות, וזה עובד.

הכי דומה לכוכב. מארטה (צילום: bignewsnetwork.com)

דמות מפתח, ברייבס: מארסל אוזונה. הסלאגר של הברייבס, שירה 18 הום ראנס עם ממוצע חבטות 338. במהלך העונה, הסתפק בינתיים בהיט אחד. הוא היה סופר חשוב, אבל זה לא יספיק בשלב הבא. בעונה שעברה בסיינט לואיס הוא היה מצוין בפלייאוף, עם ממוצע חבטות 324. ושני הום ראנס, חלק מזה נגד הברייבס. הגיע הזמן להראות את כל זה.

דמות מפתח, מארלינס: סטארלינג מארטה. מכל שחקני המארלינס, זה הדבר הכי דומה לכוכב. במהלך העונה הסדירה מארטה לא פגע נגד אטלנטה, עם ממוצע חבטות של 161. (לעומת 281. בכל העונה). כדי לעבור את החבורה מג'ורג'יה מארטה חייב להציג יכולת התקפית משמעותית. אם לא זה לא יקרה, עם כל הכבוד להיסטוריה.

ההימור של שיר: 2:3 למיאמי.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. תודה יוני, סיכמת יפה
    .
    הדודג'רס, כמו בסיבוב הקודם, יפתחו עם ביולר במשחק 1 וקרשואו במשחק 2, קצת תמוה בסדרה של חמישה משחקים בלי מנוחה כי זה פוסל את האפשרות שקרשואו יפתח במשחק 5 במידת הצורך.
    .
    שתי הסדרות של דודג'רס-פאדרס ויאנקיז-רייז עצומות ומאמין שהאלופה תבוא מביניהן

      1. אולי 🙂 בעונה שעברה הוא היה יותר טוב מקרשואו אבל העונה הוא לא הגיש יותר מ-4 אינינגס יותר מחודש עקב פציעות. עכשיו הוא נח חמישה ימים ואם לא יתרסק הוא יגיע ל-5-6 אינינגס בוודאות, אבל במיוחד כשהוא יכול לקבל עוד יום מנוחה למה לא להחליף ביניהם? לרוברטס הפתרונים

      2. כנראה שמפחדים מקרשואו במנוחה קצרה יותר מכל מה שרשמתי
        בכל מקרה התוכנית של הדודג'רס (למיטב הבנתי) היא כזו, אם יגיעו לחמישה משחקים – ביולר פותח ב-1 ו-5 לעד 6 אינינגס, הבולפן והפותחים הצעירים גונסולין ומיי יזרקו חזק בארבעה הראשונים וקרשואו ייכנס באמצע או בסוף משחק 5 יחד עם אחד מהקלוזרים (ג'נסן או גראטרול האיום) בלי אף רליבר אחר שעלול לפשל. כמובן שדברים יכולים להתפתח אחרת תוך כדי הסדרה..

          1. אני מבטיח לך שבטוב מ-7 אין לאף קבוצה ב-NL סיכוי מול הדודג'רס, עומק המגישים והחובטים יכריע.
            בגלל שזה הטוב מ-5 כל טעות יכולה לעלות לך במשחק ובסדרה ועדיף לצמצם את המרווח הזה, קרשואו כבר סגר משחקי פלייאוף בעבר ורוברטס נודע לשמצה בהעלאת רליברים שלא ניתן לסמוך עליהם (כמו ג'ו קלי בעונה שעברה) מתי שפשוט אסור לעשות את זה

  2. לגבי היאנקיז והרייז, הייתי מחליף בין דמויות המפתח – הפותחים של היאנקיז והבולפן של הרייז, לדעתי הפותחים של הרייז לא יהיו לייטס-אאוט אבל גם לא יתפרקו ויפסידו את המשחק וההזדמנות של היאנקיז לנצח תהיה מול הבולפן שלהם, אבל זה בהנחה שהפותחים של היאנקיז יצליחו לסחוב לפחות 5-6 אינינגס עם עד 4 ראנס לחובתם ולא יתפרקו בעצמם.

  3. קצת תוספת על האסטרוס והאייז, זו הסדרה עם הכי הרבה "אקשן" ודם רע בעקבות כל סיפור הרמאות של יוסטון, גם מייק פיירס המגיש של האייז היה זה ש"הלשין" ובזכותו התפוצצה כל הפרשה – הרבה אנשים גם באסטרוס וגם במדיה העבירו עליו ביקורת וקראו לו snitch, גם האייז יכלו להיות במצב הרבה יותר טוב בדויז'ן ובפלייאוף בכל עונה שהאסטרוס רימו וגם העונה היו שם חילופי קללות וכמעט מכות שגרמו להרחקות כולל 22 משחקים למאמן החובטים של האסטרוס (יותר משליש עונה..). אני מניח שהאייז שונאים את האסטרוס לפחות כמו היאנקיז והדודג'רס
    .
    https://www.youtube.com/watch?v=1zt5S4GAwnk

  4. דבר ראשון, נראה לי שהבת שלך התקלקלה קצת, קורה, מתעניינים פה, שומעים שם, והניחוש כבר לא ״לא מודע״.
    צריך לציין שמהסיבוב הזה המשחקים עוברים ל״בועה״, היאנקיז והרייז ישחקו בסן דייגו, אוקלנד משחקים בדודג׳ר סטדיום, הברייבס והמארלינס ביוסטון והדודג׳רס והפאדרס באצטדיון של הריינג׳רס, ככה שאפילו הבונוס של לשחק באצטדיון הביתי לא יהיה פה, ונותרנו רק עם ״לחבוט אחרונים״.
    .
    יאנקיז – רייז זו הסדרה שאני מאוד נלהב לקראתה. היאנקיז בסרט מלחמה, והרייז לא סרט ולא מלחמה. אחת זו קבוצה היסטורית והיסטרית והשניה משמימה. זו מנצחת 10-9 במשחק שארך 5 שעות (6 וחצי ברוטו) וזו סגרה עניין, שני מאמנים ״מודרניים״, סגל כרגיל מלא כוכבים אצל היאנקיז ואצל הרייז פחות, אבל הכי שוס, היאנקיז עולים כאנדרדוג אחרי שהמאזן שלהם 8-2 מול הרייז העונה. פגז.
    .
    מארלינס-ברייבס. המנחוס ממשיך להיות מנחוס. ואם כבר מנחוס, הברייבז מצאו לעצמם מול מי לנסות לשבור את רצף הכשלונות בפלייאוף, מול הקבוצה עם הרקורד הכי הזוי בפוסט סיזן. אמרתי לפני הסדרה הקודמת שעל הנייר הקאבס אמורים לקחת בקלות אבל מול המנחוס כלום לא עובד כמו על הנייר. אז הנייר מתעקש שאטלנטה בסיבוב הבא, ואני רק תוהה האם באמת יישבר הstreak ההזוי הזה? מה שבטוח, אני הולך לעקוב פה בשבע עיניים כי משהו מעניין הולך לקרות.
    .
    דודג׳רס – פאדרס. עוד מץ׳ פסיכי, הדודג׳רס הוכתרו עוד שבכלל לא ידענו אם תהיה ליגה. הפאדרס אחראים ליותר קטעים בhighlight reel של העונה משאר הליגה ביחד. סלאם דייגו מול הטוענת לכתר. ישן מול חדש, האם הכסף והשיטה ינצחו, או שמא חבורת הוואחשים תעיף את הסדרה ליציע? safe money אומר שבפלייאוף לא יספיקו רגעי קסם וצריך להיות יציבים, אבל כבר ראינו את הפאדרס דופקים חמישה גראנד סלאמס בשישה משחקים, תצוגה כזו והם בוורלד סירייס.
    .
    ובהצלחה לאוקלנד.

      1. יש קטע של קישון שהוא מחליט להמר בטוטו, ומחליט שכל מי שמבין בכדורגל לא יכול להמר כמו שצריך, אז הוא הולך לכל מני, איזה זקנה בשוק, הבן שלו בן שנתיים, אבל כולם מתקלקלים לו.

            1. ב-"6" למטה הצעתי ליוני להשתמש בך ובאור בפלייאוף אבל הוא הגיב שהוא יעשה מה שהוא יכול, וכל אחד אחר יכול להצטרף לכתיבה. אז בינתיים נסתפק בזה. איך אתה בכדורסל?

            2. תודה דוק, אבל כדורסל אני לא יודע ברמה של האתר וגם הבייסבול תופס לי את כל הזמן. אני אנסה להביא דברים אולי מהעולם יותר.

  5. יוני, ברגע שה-NBA מסתיים, ישנה לך רשות להדביק את כל כתבות הבייסבול עד סיום הפלייאוף. אותה רשות נתתי גם לפוטבול. תהיה זו תקופה בה אתם תחזיקו את האתר. אני אהיה מאד עסוק בסידור, עריכה וכו' של סיפורי הספורט המתורגמים – מבצע שיגזול ממני את כל זמני ולצערי לא אוכל לעזור לך. אני מציע שאולי ארז ואור יוכלו להצטרף ולעזור, אם תהיה זקוק לעזרה?

  6. בקשר לברייבס נגד המרלינס…
    חסרי הנסיון האטלה ממיאמי, שלא מכבר סיימו עונה של 105 הפסדים, חטפו את הנגיף, והיו חייבים לשחק בוכתא של דאבל-הדרים כדי לתפוס מקום שני ב-נשיונל ליג איסט, מגיעים לפוסט-סיסון הראשון שלהם מאז 2003! הם המשיכו בהפתעה על הקאבס בריגלי פילד עם 2 נצחונות, כדי לסדר סידרת דיביזיה NL נגד הברייבס ביוסטון. משך כך כך הרבה זמן המרלינס היו שק החבטות של כולם.כשהקבוצה הגדולה של פעם מפורקת בטרייד אחרי טרייד מהגיהנום, עד שהאיצטדיון שלהם התרוקן מאוהדים. הם הפכו למבןכה של ה-MLB.
    לפתע…
    לפתע הם הסינדרלה החדשה של הליגה, קבוצה המנסה להגיע לסרייה של אליפות ה-NL!!~!

    כיצד זה קרה?

    פיצ'ינג!!! יש להם פיצ'ינג פותחים מצויינים – סיקסטו סנצ'ז, סנדי אלקנטרה, ופביו לופז. יש להם גם בולפן טוב מאד. אוזונה חייב למצוא דרך לחבוט נגדם (המרלינס לא הודיעה את הסדר בו הם יפתחו). הפיצ'ינג של הברייבס עולה על זה של המרלינס עם האסים שלה אבל גרט קופר מפחיד אןותי, וכן סטרלינג מרטה.
    *
    אני רוצה להזכיר רק דבר אחד: 9-29.
    הברייבס חייבים לנצח ולעשות משהו טוב לאטלנטה, כי הפלקונס וההאוקס בוודאי שלא עוזרים.

  7. ב-AL שתי ה"מדורגות נמוך", היאנקיז והאסטרוס, הפציצו במשחק 1 במטרה לשחזר את הגמרים האזוריים ביניהם מ-2017 ו-2019 ולהגיד לרייז ולאייז – חבר'ה, עכשיו זה הזמן של הילדים הגדולים.
    מצד שני לרייז יעלו עכשיו אסים אחד אחרי השני ואצל היאנקיז גריט קול ייאלץ לחכות למשחק 5 אם יקרה.
    .
    גם ב-NL המדורגת נמוך, מיאמי, מובילה 4-1 על אטלנטה באמצע האינינג השלישי. מקווה שלדודג'רס זה לא יקרה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט