נקודות מניצחון הלייקרס על ההיט במשחק 4

רשמים ומסקנות ממשחק רביעי בין הלייקרס להיט שמעלה את לוס אנג'לס ליתרון 3-1 בסדרה.

1. הדומיננטיות של אנתוני דיוויס

דיוויס כבר מספר שנים ידוע כאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, ובצדק – הוא בין החוסמים הטובים ביותר בנמצא, הוא זריז, מהיר ואתלטי, מה שמאפשר לו להתחלף על שחקנים נמוכים יותר והוא בעל אינסטינקטים נהדרים. היום הוא הראה את כל אלו פעם נוספת, והרבה יותר מבמשחק הקודם בסדרה, כשסיים עם 4 חסימות על 2 עבירות בלבד, וזה היה עצום ממה שהפך אותו לשחקן הכי חשוב על המגרש לא מעט פעמים היום, כשהוא גם מסיים עם הרייטינג ההגנתי השני בגובהו בלייקרס (לאחר דוויט הווארד ששיחק שבע דקות) עם 92.5, לשם השוואה לברון סיים עם 109.3 במדד זה.

במשחק הקודם הגיעו הרבה עבירות בשלבים מוקדמים ולכן הענק לקח צעד אחורה בצד זה של המגרש, מה שהפך אותו להרבה פחות רלוונטי, במיוחד לאור הפסיביות שלו בהתקפה במפגש הקודם בין הקבוצות.התקפית הוא היה מצוין, ולא סתם סיים עם פלוס מינוס של +17 ב-41 הדקות שלו על הפארקט, כשהוא חוזר לעצמו ונכנס לסל הרבה יותר, כשקלע 5 מ-6 בצבע. למרות זאת, ישנה נקודה לשיפור התקפי, והיא המיד ריינג'. הזריקה שידועה כהכי פחות יעילה על המגרש נמצאת בשימוש מתמיד על ידי "הגבה", והיום זה לא עבד, כשהוא קלע רק 1 מ-6 זריקות מטווח הביניים. ללוס אנג'לס עדיף אותו בצבע או על השלוש, שם הוא קולע ומתפקד הרבה יותר טוב.

2. המשחק הקבוצתי והריבאונדינג

במשחק הזה קיבלנו תצוגה התקפית הרבה פחות מרשימה ממיאמי, במיוחד ביחס למשחקים הקודמים, כשקלעה ב-42.7% מהשדה ומסרה רק 18 אסיסטים, וניתן לייחס את העובדה שקלעה רק 96 נקודות היום לכך ששיחקו בשיטה פחות קבוצתית ויותר במצבי אחד על אחד, דבר שהם פחות מצטיינים בו, במיוחד כשג'ימי באטלר לא מספק את אותה תצוגה ג'ורדנית כמו במשחק השלישי.

סה"כ הם קלעו היום 32 סלי שדה, מהם 18 מאסיסטים, לעומת הלייקרס שקלעו 35 סלי שדה על 25 אסיסטים, הבדל מאוד משמעותי שייתכן שעזר לייצר מצבים קלים יותר וזריקות נוחות יותר.בנוסף, הריבאונד היה אספקט חשוב היום, או יותר נכון, מה שבא אחריו בהתקפה – הלייקרס סיימו עם 10 ריבאונדים התקפיים היום, מיאמי עם 7. למרות זאת, הלייקרס ייצרו יותר נקודות – 12 נקודות לאחר ריבאונד התקפה, לעומת מיאמי עם 7 בלבד. במשחק הקודם הלייקרס הגיעו בערך לאותה כמות של ריבאונדים התקפיים (11 לעומת 10 היום) ולמרות זאת היום קלעו כפול בכמות הנקודות לעומת המשחק השלישי. במשחק שהסתיים בהפרש 6, זה היה יכול להיות קריטי.

3. האגרסיביות של ג'ימי באטלר

מן הסתם באטלר לא היה אמור לשחזר את התצוגה המדהימה וההסטורית שלו, אבל היום הוא היה נראה הרבה יותר פסיבי וניסה להכניס את החברים למשחק, וזה, בשילוב עם כך שהלייקרס עברו מתחת לחסימות של מיאמי עבורו על קשת השלוש, בידיעה שהוא לא יזרוק משם, וגם אם יזרוק לרוב זה יהיה באחוזים לא טובים, עזרה מאוד לעצור אותו. ג'ימי הוא הכוכב הראשי של הקבוצה, כך שמאכזב שהוא לא בוחר יותר לייצר נקודות לעצמו ולהתקיף חילופים חלשים יותר, דבר שהוכח כיעיל במשחק הקודם, וכשחקן היחיד שמסוגל באופן קבוע לייצר לעצמו נקודות יש מאין בהיעדר גוראן דראגיץ', אני במקום מיאמי הייתי רוצה שיתרכז פחות במסירה אלא בכיווץ ההגנה ובכניסה לסל, מה שבסופו של יום יכול לייצר יותר חיתוכים נוחים ושלשות קלות.כמובן שלא הזיק שאנתוני דיוויס, שחקן הגנה עצום בעל איכויות אדירות שהזכרתי קודם, שמר עליו לחלקים גדולים מהמשחק, כך שאולי בפעם הבאה יהיה כדאי לנסות לזרוק את השלשות ולגרום לחילופין שייצרו יותר זריקות בצבע.

שינויי ההנהלה בבולס

בקיץ האחרון, עוד לפני וגם במהלך הבועה, התרחשו מספר שינויים משמעותיים מאוד בהנהלת ואימון הבולס, ושאלה להמשך היא כיצד הם ישפיעו על המועדון ואיך יוכלו לשנות את התרבות בו ואת אופיו הנוכחי.

השינוי הראשון שקרה היה בחודש אפריל ובמהלך התקופה בה לא ידענו מתי הליגה תחזור ובאיזה אופן, והוא היה המינוי של ארתוראס קארנישובאס הליטאי לתפקיד סגן הנשיא לפעולות הכדורסל, ולאחראי בפועל על המתרחש בקבוצה. קרנישובאס תפקד כג'נרל מנג'ר של הדנבר נאגטס מאז 2017, ועשה את התפקיד בצורה לא רעה בכלל, כשהחתים את פול מילסאפ, שחקן מבוקש דאז, ובנוסף לזה תרם לבניית סגל מצוין מסביב לכוכבים ניקולה יוקיץ' וג'מאל מארי. קודמו של קרנישובאס בתפקיד היה גאר פורמן, שפעל בין 2009 לשנה זו במועדון לצד ג'ון פקסון. הצמד הזה לא תפקד בשנים האחרונות כמצופה והקבוצה אכזבה לא פעם, כשהמועדון היה נראה בכיוון הנכון בשלב מסוים, אבל אז החלטות שניתן להגדיר אותן בדיעבד כלא מאוד חכמות, ובראשן החתמתו של ג'ים בוילן למשרת המאמן (ועוד יותר מזה, השארתו שם לזמן ארוך מדי), הובילו את המועדון לכשלונות, ובסופו של דבר גם לסוף דרכם של פורמן ופקסון.

המינוי של קרנישובאס עשוי להיות שדרוג מאוד גדול למועדון כשלצד הרכש השני שלהם, שעליו אדבר עוד רגע, הם עשויים לשנות את הכיוון השלילי אליו הבולס הולכים בשנים האחרונות.

המינוי השני שקרה התרחש בחודש הקודם, כשהוכרז שאת משרת המאמן יאייש בילי דונובן שאימן את הת'אנדר בשנים האחרונות, בנוסף לקריירת אימון עשירה ונרחבת בליגת המכללות כמאמן אוניברסיטת פלורידה. דונובן לא קיבל הזדמנות אמיתית להראות את יכולות האימון שלו עד העונה, בעיקר בגלל שברוב התקופה שאימן, ווסטברוק היה המוציא לפועל העיקרי והשתלט על התקפת הקבוצה, לעיתים קרובות מדי בקונוטציה לא מאוד חיובית. העונה, בהיעדר הרכז הדומיננטי ועם כריס פול כשחקן המוביל של הקבוצה, אוקלהומה הגיעה יותר רחוק יותר מכל עונה בתקופתו של ווסטברוק כשחקן המוביל שם, כשהגיעה לשבעה משחקים מול יוסטון, אך לבסוף הפסידה.

הצד שאני אופטימי למדי בו במינוי שלו למשרת המאמן בקבוצה הוא יכולת פיתוח הצעירים – העונה שיי גילג'ס אלכסנדר חווה עונת פריצה ענקית בשנתו השנייה בליגה, כשקיבל את המפתחות לתפקיד השחקן השני בחשיבותו לקבוצה, ובנוסף אליו גם לגואנץ דורט ודריוס בייזלי הרוקים קיבלו תפקידים משמעותיים, במיוחד בבועה. שיקגו קבוצה מאוד צעירה, ואם מה שראינו מדונובן, בעונה היחידה בה קיבל צעירים מוכשרים שיכל לפתח, הוא אכן אמיתי, שיקגו מרוויחה מאוד מהמהלך הזה, והשחקן שיכול להרוויח הכי הרבה הוא וונדל קרטר – בשיטה של ג'ים בוילן (המאמן הגרוע שראיתי בחיי, אגב) קרטר היה תקוע בצבע והוכרח לעשות פוסטאפים ולהישאר בצבע, ולמרות שהוא פינישר טוב בטבעת הוא שחקן הרבה יותר מגוון מזה, שניתן להשתמש בו במגוון דרכים. פה ניתן להשוות אותו לסטיבן אדאמס של העונה תחת דונובן, שקיבל מעמד משודרג בהרבה משנים קודמות, כחוסם בהנדאוף על הכנפיים וכמוסר לחיתוכים.

כפי שאמרתי, קרטר שחקן חכם ויכול להיות מוסר טוב אם יתבקש, כך ששימוש דומה בו יכול להיות מאוד מעניין עבורם השנה והייתי שמח לראות שימוש הרבה יותר רחב ומגוון משהיה עד כה תחת בוילן. שחקן נוסף שסבל מנוכחותו של בוילן בקבוצה מאוד היה לורי מרקנן הפיני, שנראה שרק הלך אחורה מאז עונת הרוקי, במיוחד באספקט הקליעה. אם דונובן ימצא את הדרך הנכונה להתשמש בו הוא יכול להיות שחקן מאוד מועיל. ייתכן ושימוש בו יכול להיות דומה לזה שדונובן עשה בדנילו גלינארי העונה – סקורר וקלעי מצוין שמתפקד כשחקן בלי כדור וכשוטר לאורך חלקים גדולים מהמשחק, אך גם שחקן חכם שיודע להוריד כדור לרצפה לעיתים וליצור.

אני אופטימי לגבי העתיד של הבולס הרבה יותר משהייתי לפני כמה חודשים, ואני מאוד שמח עבור האורגניזציה הזו שהם סוף סוף הולכים בכיוון שנראה ככיוון הנכון, ואת התוצאות נלמד בעונה הקרובה.