ניקולה יוקיץ' הראה בפלייאוף האחרון שהוא אחד השחקנים הטובים ביותר בליגה. שתי חזרות מ-3-1, השנייה נגד אחת הפייבוריטיות לתואר (הקליפרס), יחד עם יכולת נהדרת במשחקי ההכרעה והתמודדות מוצלחת עם סוגים שונים של הגנה – 38 נקודות במשחק השביעי נגד יוטה או סדרה נהדרת נגד הקליפרס שניסתה לשלוח עליו מגנים נמוכים יותר.

ההתקפה של יוקיץ' עדיין לא מושלמת – הוא נוטה לפסיביות ולפעמים מחפש יותר מדי את המסירה, למשל בגמר המערב נגד הלייקרס כשויתר על זריקות מעל שומרים נמוכים וזרק רק 15.4 זריקות במשחק, אבל אין ספק שהוא אחד משחקני ההתקפה הטובים ביותר בליגה. הוא מסוגל לקלוע מחצי המרחק ומשלוש, למצוא שחקנים פנויים במצבי זריקה נוחים ולסיים בטבעת. מה שחסר לו בשביל להפוך למועמד קבוע ל-MVP זאת ההגנה.

דנבר יכולה לבנות הגנה טובה סביב יוקיץ'? כן. ההגנה שלה טובה כבר עכשיו: הם הצליחו לעשות עבודה טובה בהגנה מול הקליפרס של קוואי לנארד, לו וויליאמס ופול ג'ורג'. היה להם דירוג הגנתי ממוצע (המקום ה-16) בעונה האחרונה הודות לשומרים אישיים טובים כמו גארי האריס ופול מילסאפ והם כן מצליחים להיות קבוצת הגנה סבירה. השאלה היא אם הם יכולים להיות מעבר.

סביר שכן. בפלייאוף האחרון ראינו את מייק מלון, המאמן של הנאגטס, משחק לא מעט עם ג'רמי גרנט לצד ניקולה יוקיץ'.האתלטיות של גרנט אפשרה לו לשמש כמגן טבעת ולהתמודד עם שחקנים שתקפו אותו אחרי חסימות ובחלק מהמשחקים המוצלחים של דנבר ראינו אותו ב-restricted area בזמן שיוקיץ' בתפקיד יותר חופשי במיד-ריינג' או שומר על שחקנים פחות מאיימים בהגנה.

גם במשקל החדש יוקיץ' לא מספיק אתלטי בשביל להתמודד עם סנטרים שרצים בדרך לטבעת או פורוורדים/גארדים שמצליחים להשיג סל נגד שחקנים כבדים מהם וזה בסדר. דאלאס לקחה אליפות והגיעה לגמר עם אירופאי גבוה נוסף שלא היה מעולם שומר גדול (דירק נוביצקי כמובן) כשלידו היו טייסון צ'נדלר או אריק דמפייר. גרנט, במידה וישאר בדנבר, יכול להיות הצ'נדלר של יוקיץ'. יש הבדל בסגנון המשחק של היום מזה של 2011 ובסגנון המשחק של נוביצקי, פאוור פורוורד, מיוקיץ' הסנטר, אבל שניהם צריכים שחקן שיוכל לחפות עליהם בהגנה. דירק לקח את האליפות שלו עם שני שחקני הגנה היסטוריים לידו כשמלבד צ'נדלר היה גם את שון מריון המבוגר.

יכול להיות שהבעיה כאן היא הציפיות. אנחנו רגילים לחשוב על סנטר כמרכז של ההגנה, מגן טבעת שיודע להיות במקום הנכון ובזמן הנכון בשביל להקשות על זריקות בסגנון של רודי גובר או טים דאנקן בשעתו. יוקיץ' לא סנטר קלאסי בהתחשב בכך שהוא מוביל הכדור המרכזי של קבוצתו. נדיר מאוד שקבוצות יקחו אליפות כשמוביל הכדור, הסקורר המרכזי ושחקן ההגנה הטוב ביותר שלהן הוא אותו אחד. לברון ג'יימס ב-2013 היה האחרון שעשה את זה ויוקיץ' לא מוכשר או אתלטי כמו לברון. לכן הוא לא צריך להיות האיש המרכזי בהגנה שלהם, למרות שהוא הסנטר. זה יהיה גרנט או שומר משמעותי אחר שיגיע לידו.

למרות זאת, הגנה היא משחק קבוצתי ואישי במקביל: גם אם דנבר תצליח להביא שחקני הגנה טובים סביב יוקיץ', להשאיר את גרנט ו"להחביא" אותו אנחנו נראה שחקנים טובים תוקפים את יוקיץ' והולכים לסל ב-1 על 1. הרבה יותר קל להחביא גארד בהגנה מסנטר ולכן השיפור הזה צריך להגיע מיוקיץ'. דנבר הגיעה להצלחה בהתקפה כשהיא הפכה את הפירמידה ונתנה לסנטר שלה להוביל כדור. לכן גם בהגנה אנחנו נראה יוקיץ' אחר.

יכולת קריאת המסירות של הסנטר הסרבי יכולה לתת לו את היתרון כאן. בעונה הסדירה האחרונה היו לו 2.8 דפלקשנס, הדיפות כדור, במשחק. מבין כל הסנטרים רק אנדרה דראמונד הגיע ליותר במשחק (להוציא יוסוף נורקיץ' ששיחק ב-8 משחקי הבועה בלבד בעונה הסדירה) וזה משהו שהנאגטס ניצלו כשהם נתנו ליוקיץ' לשחק יותר קרוב ל-elbow. מתפרצות שמתחילות מחטיפה או הדיפה מוצלחת של הג'וקר יכולות להפוך לנשק נוסף בהתקפה של דנבר ולהוציא ממנו את המיטב כמגן קבוצתי. כבר עכשיו יש לו יכולת לא רעה בכל הקשור לריבאונד הגנה, נקודה חשובה להמשך.

זה לא מספיק כסנטר. יוקיץ' יצטרך לדעת איך לשמור את האיש שלו ב-1 על 1 ולהגיב בזמן בחילופים. הוא יצטרך להמנע מעבירות מיותרות, משהו שקרה כמה פעמים בסדרה נגד הלייקרס ובעונה הסדירה כשהוא סיים את כל אחד מהמשחקים בגמר האזורי עם 4 עבירות ומעלה ובשניים מתוכם נאלץ לשחק פחות מחצי שעה. אף על פי כן, בבועה ההגנה שלו הראתה שיפור קל הודות לירידה במשקל, כשזה נראה כאילו הוא מצליח להגיב הרבה יותר מהר על המגרש.

זאת תקרת הזכוכית של דנבר כרגע. שני השחקנים הבאים בהיררכיה של הנאגטס – ג'מאל מארי ומייקל פורטר ג'וניור – גם לא שחקני הגנה טובים ואנחנו יכולים לצפות לשיפור משניהם (במיוחד מ-MPJ הרוקי). אבל הכל מתחיל מיוקיץ'. ברגע שהוא יהפוך לשחקן הגנה סביר או טוב ונוכל לראות הרכבים שלו לצד גרנט ופורטר מבלי לחשוש מסל בכל התקפה של הקבוצה השנייה, יהיה אפשר להתייחס לדנבר כ-Team to beat במערב. בפלייאוף הבא, כשגולדן סטייט, הקליפרס והלייקרס יגיעו בכושר טוב, הם לא יכולים להרשות לעצמם להיות קבוצת הגנה ממוצעת.