שבת בבסיס / עונה מהאגדות – יוני לב ארי

כל עונת 2020, סליחה, כל שנת 2020 אנחנו רק מקללים. נדפקנו, הרסו לנו, אכלו לנו, שתו לנו. ואיך אריה מליניאק אומר? בצדק! אז בואו ניקח שעה של מנוחה מהתלונות, וננסה להסתכל על עונת 2020 במייג'ור ליג בייסבול בצורה משעשעת משהו, הסיכום שלא תקראו בשום מקום אחר (כנראה).

סינדרלה (צילום: disney.wikia.com)

השטיח המעופף: טמפה ביי רייז.

החבורה מפלורידה היתה אמורה לטרוף את הליגה, אך נכנסה לא טוב לעונה, עם הפסדים מאוד לא צפויים, כולל סוויפ בבולטימור החלשה. אבל אחרי פתיחה של 8:6, הרייז הדליקו את השטיח המעופף, ונסקו ל-12:34, קצב של 120 ניצחונות בעונה רגילה! השטיח סיים עם סוויפ ביתי על פילדלפיה, אולי אולי בדרך לאליפות היסטורית.

סינדרלה: מיאמי מארלינס.

תקציב במקום ה-27 בליגה, פתיחת עונה עם חצי קבוצה חולה בקורונה, ועדיין, הדגים מדרום פלורידה סיימו את העונה עם המאזן החמישי בטיבו בנשיונל ליג, בדרך לסדרה מול הקאבס בוויילד קארד. מיגל רוהאס, גארט קופר ובראיין אנדרסון דאגו להתקפה, סנדי אלקאנטרה ודניאל קאסטרו לפיצ'ינג, ודוני בייסבול חיבר הכל. סינדרלה מושלמת.

המארלינס חוגגים אוקטובר (צילום: usatoday.com)

כיפה אדומה: בוסטון רד סוקס.

אחרי ארבע עונות דומיננטיות, חלקן יותר, חלקן פחות, הגרביים הורידו הילוך. מוקי בטס, דייויד פרייס וריק פורסלו עזבו, כריס סייל נפצע וגמר את העונה, אדוארדו רודריגס חטף את הקורונה ביג טיים, ובבוסטון איבדו עניין מהר מאוד בעונה הלא מעניינת הזו. ג'יי.די מרטינס, החובט הטוב ביותר בקבוצה, נעצר על ממוצע חבטות של 213., עם שבעה הום ראנס בלבד, ככה לא בונים עונה.

הקוסם מארץ עוץ: ריק רנטריה.

אני לא יודע מי יזכה בתואר מנג'ר העונה (מחלקים בכלל פרסים?), אך רנטרייה הצליח להקדים לשיקגו ווייט סוקס את התחזית. הקבוצה הצעירה והמלהיבה הזו, שהיתה אמורה לפרוץ בעונה הבאה, אולי אחת אחריה, לא נבהלה מקליבלנד ומינסוטה החזקות, ולקחה חלק במשולש הצמרת באמריקן ליג מרכז.

רנטריה. קוסם? (צילום: The Chicago Sun-Times)

בסופו של דבר הגרביים סיימו במקום השני בבית, מרחק ניצחון מהפסגה, עם מאזן של 25:35, בהחלט יפה. לוקאס ג'יוליטו הציג יכולת של MVP, חוסה אבראו ירה 15 הום ראנס, טים אנדרסון חבט 322., ורנטריה נראה כמו קוסם.

הברווזון המכוער: טורונטו בלו ג'ייז.

הקבוצה שתפסה את המקום האחרון בפלייאוף, לא נראית מהקבוצות המבריקות ששיחקו העונה. מאזן ראנס שלילי (312:302), מאזן ניצחונות קרוב מאוד לחמישים אחוז (28:32), ובאמת שאף אחד לא ראה בהם מועמדים לכלום. אך 16 הום ראנס של ת'אוסקר הרננדס, עונה מוצלחת של לורדס גוריאל, ועוד מעט ניסיון של הצעירים ולאד גוררו ג'וניור, בו בישט וקוואן ביג'יו, ונראה שיש שם פוטנציאל להפוך את הברווזון לברבור. נראה ב-2021.

גוררו ג'וניור. עוד קצת ניסיון (צילום: Jays Journal)

שבעת הגמדים: סאן דייגו פאדרס.

אולי לא שבעה גמדים, אבל הקבוצה מדרום קליפורניה מציגה לא מעט כאלה, שרצים ממש מהר. פרננדו טטיס ג'וניור גנב 11 בסיסים, וביחד עם טרנט גרישים (10 בסיסים), ג'וריקסון פרופאר (7) וטומי פאם (6 מ-6 ניסיונות) מייצרים לפאדרס המון תנועה על הבסיסים, ומזכירים לנו שאפשר לשחק בייסבול ולנצח גם בלי להעיף כדורים החוצה.

אלזה (אחות של אנה, מלכת הקרח, או השלג): כריסטיאן ייליץ'.

נכון, זו לא העונה הכי טובה שלו. לא קרוב לזה אפילו, ועדיין, ייליץ הצליח להראות בעונה הזו מה מיוחד בו. מתוך 12 ההום ראנס שלו, יילץ' שמר על קור רוח מופתי והעיף שמונה כשמילווקי היתה בפיגור, מה שמאוד עזר לה להשיג את המקום האחרון בפלייאוף ולהיכנס לפלייאוף עם הכרטיס השמיני. עכשיו נחכה לראות מה ייליץ' יעשה בעונה הבאה, בתקווה שהיא תהייה רגילה.

תכירו, אלזה ייליץ' (צילום: YouTube>ThinkTank)

עוץ לי גוץ לי: לוק ווייט.

נכון, זו כבר עונה שניה, אפילו קצת יותר מזה, שווייט עושה דברים מדהימים, תמורת שכר של כלום. היאנקיז רכשו אותו מסיינט לואיס, שם הוא ממש לא עשה כלום. גם בניו יורק לקח לו זמן, עד שהחל להפציץ, ואת עונת 2020 הוא סיים כמלך המייג'ורס בדינגרס, עם 22 כאלה. ככלל, ווייט היה הסלע הכי יציב בקבוצה המקרטעת מניו יורק מלאת המשכורות המפוצצות.

אלף לילה וליליה: הלוס אנג'לס דודג'רס

שוב יספרו לכם סיפורים, שהשנה זה קורה. השנה יש ב-LA קבוצה ללכת עד הסוף, ולזכות באליפות ראשונה אחרי יותר משלושה עשורים. אל תאמינו לאגדות האלה, גם השנה הם ייפלו במאני טיים, גם השנה קלייטון קרשואו לא יתפקד ברגע האמת, וגם השנה הם יראו קבוצות אחרות חוגגות על חשבונם.

לוק לי ווייט לי (צילום: Daily Record)

בגדי המלך החדשים: רמיאל טאפיה

האאוטפילדר הצעיר של קולורדו מעולם לא חבט מעל 288., כשגם לזה הוא הגיע פעם אחת, במה שנראה היה יותר כמו פוקס. בעונה שעברה הוא הסתפק ב-275.. ואז הגיעה 2020, וטאפיה לבש בגדים חדשים, בגדי מלך. ממוצע חבטות 321., עלה על בסיס ב-36.9 אחוזים, שמונה דאבלים, שמונה בסיסים גנובים, והיה לאחד הכלים המשמעותיים ביותר ברוקיז, שפספסו את הפלייאוף בקצת. רק נותר לראות בעונה הבאה אם המלך עירום.

וילהלם טל: די.ג'יי למהיו

היורה המדויק. שחקן הבסיס השני של היאנקיז זכה בתואר החובט הטוב בליגה, עם ממוצע חבטות של 364., וזה אחרי שב-2016 הוא עשה זאת בליגה השניה, עם קולורדו, שם הוא הסתפק ב-348.. כמו ווייט, גם למהיו הוא מהבודדים (למעשה הבודדים הם רק ווייט ולמהיו) שתפקדו כמו שצריך לאורך כל העונה, למרות שהחל אותה עם קורונה. "המכונה" מביא את אוהדי היאנקיז למצב, שבכל פעם שהוא נפסל הם מאוכזבים.

רמיאל חוגג כניסה לסיכום העונה (צילום: Rox Pile)

דון קישוט: מייק טראוט

בכל עונה מחדש, יש תקווה, יש חיזוק, אולי הפעם השחקן הטוב בליגה יגיע סוף סוף לפלייאוף, וגם ינצח שם משחק? מאז 2011, העונה בה טראוט הצטרף לאיינג'לס ולליגה, החבורה מ-LA היתה פעם אחת בפלייאוף, ב-2014, וחטפה שם סוויפ. אז השנה הוא קיבל את אנתוני רנדון, האלוף הטרי, כחיזוק, וגם זה לא עזר. עוד עונה חלשה. אבל היי, טראוט, כמו דון קישוט, ממשיך לנסות, לא מוותר, נלחם, עושה הכל כדי להגיע לרגע. אולי בעונה הבאה, מי יודע…

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 14 תגובות

    1. הוא לא *רק* מפשל בפלייאוף, יש לו הרבה משחקים כאלה. הבעיה שכשהוא מפשל זה בוורלד סירייס מתי שבאמת צריך להביא ניצחון או לפחות לא להפסיד

    1. רנטרייה עם כל הכבוד לו, הוא מאמן שהיה מצליח יותר אם היה משחק לפני 30+ שנה, שלא היה מקובל לשלוח את כל הבולפן שלך אלא לתת לזורק אחד לזרוק עד שנגמר לו הסוס ואז להחליף, ולתת למחליף גם לזרוק וכן הלאה. התצוגה שלו בשלישי מול אוקלנד היתה מבישה. כל מנג׳ר מ-ש-ו-כ-נ-ע שיש לו את זורק הפלא לכל חובט ומיקום ההגנה המדוייק, רק שזה לא ממש קורה. לא רק שללכת לבולפן זה רולטה רוסית, כי לך תדע איזה מהם ידפוק לך את הכדור בראש, גם זה אקדח עם יותר מכדור אחד חי. וככה הוויט סוקס, באמת קבוצה סימפטית והכל, זרקו את המשחק לזבל. אז אולי אדיפוס יותר מתאים, האיש שחשב שהוא יוכל על הגורל ובסוף הגשים את הקללה…
      .
      אוקלנד היא גם מועמדת לתפקיד מידאס, המלך שכל מה שנגע בו נהיה זהב. האתלטיקס יחד עם המארלינס מוציאים מהסלע מים ושתיהן מצליחות להתקדם יפה. המארלינס בכלל, אולי הפורסט גאמפ (הנה אגדה מודרנית) של הליגה, מין נעבעך כזה, חלבי ופושר, אבל שהוא רץ, הוא רץ ורץ ורץ….
      .
      סינסינאטי רדס כמו בסיפור על דמוקלס, חיים עם החרב מעל הראש. הlong ball הביא אותם לפלייאוף, והלונג בול הרג אותם. מי שלא שמע את אלכס רודריגז מתחנן לbunt הפסיד. אגב, רודריגז הפרשן הוא כמו רודריגז השחקן, הוא קורא פיצ׳רים כמו ספר פתוח, אבל בין רגעי ההברקה הרבה להג, שעמום, קלישאות, ופוזה. ולא שאטלנטה יצאה טוב מהסיפור הזה, אבל לפחות יצאה. בכלל מצחיק המשחק הזה, כש0:0 בחמישי, כולם מתלהבים Pitcher's duel! בשביעי כבר מתחילים לתהות מה קורה. בתשיעי מתחילות הטרוניות, ושזה עובר את ה11 אז כולם כבר בקללות נמרצות שיאללה, תזיזו את התחת ותעשו משהו. אז פה הגענו ל13 ב0:0, שיא שלילי בפלייאוף, ופדיחה לשני הצדדים, אבל בעיקר לרדס שמרוב הומראנס מסתבר לא ממש יודעים מה עושים עם הדבר הזה שנקרא base running.
      .
      הקרדינלס והפאדרס הם זהבה ושלושת הדובים, עם הקארדינלס הכל מרגיש שזה גדול מדי, זה קטן מדי, זה חם מדי, וזה קר מדי וזה לא נוח, וזה נוח מדי ועד שהם מתחילים להתארגן, באה הילדה הקטנה, אוכלת להם את הדייסה ובורחת.
      .
      המטס כרגע באגדת סנטה כהן-קלאוס, מקווים לא להתעורר מהחלום 🙂

  1. רציתי להבהיר ביתר שאת – כמו שאומרים החברים שלי מפלאטבוש – שהברייבס נראתה בפלייאוף סרייס הזה כקבוצה המושלמת מכולן, עם הפיצ'ינג הטוב ביותר, שלא הירשה אפילו רארו אחד בשני המשחקים.

    1. אני נאלץ לחלוק עליך דוק, הברייבס לא ממש נראו טוב. הם לא אפשרו ראן, אבל זה לא הפיצ׳ינג כמו שהרדס מנסים לחבוט כל כדור ליציע, וכמובן, הבייס ראנינג. הרצים של הרדס אשכרה היו בהלם לעמוד על בסיס שני בקטע של ״רגע. אם אני פה אז כאילו… אני אמור לעשות מה? לעמוד? לא לרוץ הביתה? מה זה? לחכות למה? מה אתם קופצים? אה, נפסלתי? איך?״ ובנוסף לכל זה, הברייבס חבטו כאילו זה לא כל העונה תלוייה בהם אלא זה משחק גארבג׳ טיים אמצע ספטמבר, וסיימו עם 6 היטס במשחק הראשון, 2 ב11 האינינגס הראשונים. המארלינס אפשר להגיד עליהם הרבה דברים לא טובים, אבל הם לא בוחלים לגנוב בסיסים, להעמיד רצים ולייצר ראנס, ואם הברייבס לא יתחילו לחבוט כמו שצריך, אז המנחוס יגיעו שוב לNLCS.

  2. בינתיים המארלינס בדרך להעיף את הקאבס עם חובטים שלא שמעתי עליהם מעולם. חדשות טובות (כנראה) למנחם ואטלנטה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט