סיכום מחזור 3 בNFL / צוות הופס פוטבול

מאת יאן מלניקוב, עידו רבינוביץ ורביב פייג

הרוויח שבוע ביי? מהומס

מחזור נהדר מלא משחקים איכותיים של ק"ב מעולים הרבה משחקים צמודים, קצת הפתעות ותהומות לוזריות חדשים.
כל זאת ועוד בסקירה של צוות הופס פוטבול

ניו אינגלנד פטריוטס (1-2) – לאס וגאס ריידרס (1-2) 20:36

קאם ניוטון לא הצליח לשחזר את המשחק הנפלא שלו בסיאטל. אך למזלו, משחק ריצה מעולה (שצבר 6.6 יארד למהלך לעומת 5.7 למסירה), הגנה שעמדה איתנה וטעויות של היריבה (שלושה איבודים, טעויות בספיישל טימס והחטאת שער שדה) סייעו לפטריוטס להתגבר ולנצח די בקלות את הריידרס של דרק קאר וג'ון גרודן. ללא הנרי ראגס, הריידרס התקשו למתוח את ההגנה של ניו אינגלנד, שסגרה ביתר קלות את הטייט אנד דארן וולר (2 תפיסות ל-9 יארד) והשאירה את קאר אובד עצות. בכך הצליחו הפטס להישאר קרובים לבפאלו בקרב על ה-AFC מזרח, כשההפסד היחיד מגיע דווקא במשחק הטוב ביותר של קאם ניוטון.

קליבלנד בראונס (1-2) – וושינגטון פוטבול טים(2-1) 20:34

נראה היה שאולי, רק אולי, דוויין האסקינס יצליח להוביל קאמבק למרות הכל. אחרי שתי חטיפות ברבע השני, שכל אחת מהן הובילה ישירות לט"ד של הבראונס, הצליח האסקינס להחזיר את היתרון לוושינגטון עם שני דרייבים מרשימים ברבע השלישי, וביום רע של מייפילד, הכל הרגיש אפשרי. אבל המציאות היכתה שוב בוושינגטון, והיא לא צברה נקודה נוספת מאז. מייפילד הצליח להגיב מיד בדרייב ט"ד משלו, היחיד שהתחיל במחצית המגרש של קליבלנד. שתי ההתקפות הבאות של האסקינס וקבוצת הפוטבול שלו הסתיימו באיבודי כדור, והבראונס סגרו את המשחק תוך שהם גורמים לניצחון להיראות קל ממה שהיה באמת. בכך, עלתה קליבלנד למאזן חיובי – לראשונה מאז דצמבר 2014.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (2-1) – קרוליינה פנתרס (2-1) 21:16

התוצאה הסופית, לפחות בצידה של קרוליינה, משקרת מעט. טדי ברידג'ווטר הצליח להניע את הכדור באופן סביר בהחלט, ועם עזרה משלושה איבודים של הצ'ארג'רס, מצאה את עצמה בעומק המגרש של לוס אנג'לס פעם אחר פעם. מאט רול והפנתרים אילצו את עצמם להסתפק בלא פחות מחמישה שערי שדה, כשהארוך מביניהם הוא מ-31 יארד – קצר יותר מאקסטרה פוינט, שבאופן אירוני, הייתה הבעיטה היחידה של ג'ואי סליי שלא נכנסה. משחק לא עקבי ומעט מבולגן של הרוקי ג'סטין הרברט לבסוף לא הספיק גם מול קבוצה שלא הפסיקה לבעוט רק שערי שדה, אם כי זה היה קרוב – בסך הכל, הרברט משאיר הרבה סיבות לאופטימיות אצל הברקים, אם רק ימשיך לקבל את האשראי מאנתוני לין.

אריזונה קרדינלס(1-2) – דטרויט ליונס(2-1) 26:23

בשבועיים הראשונים לעונה, אריזונה נראתה כמו קבוצת פוטבול מסוכנת מאוד שיכולה לעשות הרבה רעש במירוץ לפלייאוף. נגד דטרויט, אריזונה פשוט נראתה כמו קבוצה מסוכנת, אפילו ביום לא גדול שלה. שלוש החטיפות של קיילר מארי היו הנתון שהשפיע יותר מכל על תוצאת המשחק, אפילו כשבצד השני סטאפורד מתקשה לייצר התקפה באופן עקבי. סטאפורד ספג ארבעה סאקים במהלך המשחק לסך כולל של 38 יארד, והליונס הסתפקו בשער שדה לא פחות מארבע פעמים במהלך המשחק. שלושה מהם היו הנקודות היחידות של דטרויט במחצית השנייה, אבל במשחק כזה של מארי ואריזונה בצד השני, זה כל מה שהייתה צריכה דטרויט כדי לשבור רצף של 11 הפסדים.

הפתיעו באריזונה, דטרויט

סיאטל סיהוקס(0-3) – דאלאס קאובויס(2-1) 31:38

יחד עם 472 היארד שאיפשרו לדאק פרסקוט באוויר, הגנת המסירה של הסיאטל סיהוקס איפשרה יותר יארדים במסירה מכל קבוצה אחרת בשלושת המשחקים הראשונים לעונה. אבל כמובן שזו הפעם הראשונה שהסיהוקס פותחים את העונה במאזן 3-0 לראשונה מאז עונת 2013, בה לגיון הבום היה בשיאו. אבל זו קבוצת פוטבול אחרת לחלוטין עכשיו, כזו שנשענת על הקווטרבק שמוסר ט"ד לכל שתי אי השלמות ושתמיד מצליח למצוא דרך לנצח למרות הכל, אפילו אם הרסיבר משמיט כדור פשוט לידיים של המגן או שהוא מחליט לחגוג לפני שהגיע לאנדזון. דאלאס כבר חזרה מפיגור של 30:15 בתחילת הרבע השלישי, אפילו כשהייתה צריכה שלושה פוזשנים כדי לעשות כן. לבסוף, אחרי שווילסון החזיר את היתרון לסיאטל, דאק פרסקוט מצא את עצמו זורק כדור נואש לאנדזון תחת לחץ, ונחטף במהלך האחרון. שלושה משחקים טובים של פרסקוט מסתיימים בשני הפסדים, ועם זאת, הקאובויז נראים בדרכם הבטוחה לאליפות בית שלישית בחמש שנים.

פיטסבורג סטילרס (0-3) – יוסטון טקסנס (3-0), 21:28

אין קבוצה בליגה שהתמודדה עם לוח זמנים קשה יותר מהיוסטון טקסנס השנה. הם התארחו בקנזס סיטי ביום חמישי של מחזור הפתיחה, נסעו חזרה ליוסטון כדי להתמודד עם הרייבנס ואז טסו לצד השני למפגש עם הסטילרס בפנסילבניה. אמנם, רק לפני שנתיים, אותם טקסנס חזרו מפיגור 3-0 כדי להשתחל לפלייאוף. השנה, מאמנה של יוסטון, ביל או'בריאן, מודה שזה יהיה שונה.

"אי אפשר לקחת יותר מדי מהפתיחה של אותה עונה (2018), אלו היו שלוש קבוצות שונות בתכלית. השנה התמודדנו מול שלוש קבוצות איכותיות וכמובן שלא עשינו מספיק כדי לנצח" אמר דאבל בי במסיבת העיתונאים לאחר ההפסד הכואב לסטילרס.

הטקסנים דווקא פתחו את המשחק בסערה. מול ההגנה הקשוחה של הפלדות הם הצליחו לעלות ליתרון 14-3 מהיר לפני סיום הרבע הראשון. ביג בן והסטילרס שבו לעניינים עם דרייב גדול מהמפלצת הדו ראשית שיש להם בטייט אנד, ואנס מקדונלד ואריק איברון, כאשר האחרון מביניהם הבקיע את הט"ד ברד זון.

ג'וג'ו סמית'-שוסטר החזיר את היתרון למקומיים עם פחות משתי דקות על שעון המחצית, אבל דרייה מופתי של ווטסון שנמשך רק 50 שניות וכלל 5 מהלכים ל-75 יארד החזיר את קבוצתו למושב הנהג.

המחצית השנייה הייתה רק סטילרס. הטקסנס לא שמו עוד נקודה אחת וט"ד מאוחר של ג'יימס קונור, בתוספת של המרת שתי נקודות גמרה את המשחק לטובת הצהובים.

פילדלפיה איגלס (2-1-0) – סינסינטי בנגלס (2-1-0), 23:23

אין מה להגיד, קרסון וונץ לא נראה כמו קרסון וונץ. אפשר להאשים את הקו ההתקפי הפצוע והמזדקן, הרסיברים הלא יציבים שנוטים להפלות, אבל האשמה צריכה ליפול בעיקר על מספר 11. לפי PFF, לקרסון וונץ היו 12 מהלכים שהיו צריכים להיות איבודים. זה פי 2 מהמקום השני ברשימה! הוא לא מתואם עם התופסים שלו וגם אם כן, הוא מפספס מסירות פשוטות ששחקן ברמתו לא יכול להרשות לעצמו לפספס.

למרות כל האנמר לעיל, האיגלס היו במצב מצוין לניצחון. לאחר שקרסון וונץ רץ ל-7 בדאון שני ושער עם 23 שניות לסיום הזמן החוקי והשווה את המשחק, המערכה נשלחה לתוספת זמן בה הציפורים של פנסילבניה קיבלו את הכדור, וקיבלו אותו שלוש פעמים. בכל אחת מהפעמים הם בעטו אותו חזרה לקבוצה השנייה.

מאמן האיגלס, דאג פידרסון, התראיין ביום למחרת והודה, "כנראה שעשיתי את ההחלטה הלא נכונה". המאמן שנחשב כקורא מהלכים אגרסיבי מאכזב את אוהדי האיגלס ואת אוהדי האנליטיקס כאחד.

חייבים גם לציין לטובה את ג'ו בורו, שמקבל את ההתקפה על הכתפיים שלו ולא חושש לרגע. 44 ניסיונות מסירה, מתוכם הוא השלים 31 בדרך ל-312 יארד ו-2 ט"ד ללא חטיפות. מספר 9 גורם לאוהדי הבנגלס לחייך לקראת העתיד, למרות המאזן השלילי כרגע.

אמרנו "כנראה" שאחת מהן תיחלץ ממאזן מאופס

אטלנטה פאלקונס (3-0) – שיקגו ברס (0-3), 30:26

זה לא יכול לקרות עוד פעם, נכון? אז שזהו, שזה קרה עוד פעם, שבוע אחרי שבוע. עם 6:25 דקות לסיום המשחק, הפלאקונס הובילו ב-16 נקודות. אז, ניק פולס שעלה מהספסל במקום מיטשל טרוביסקי, מצא את ג'ימי גראהם באנדזון. ניסיון ההמרה לשתי נקודות נכשל, הפאלקונס עדיין מובילים בשתי פוזשנים עם כדור ביד. הפאלקונס השיגו יארד אחד בדרייב שנמשך דקה ובעטו חזרה לדובים, ששמו טאצ'דאון בפחות מדקה. הפאלקונס בזבזו בקושי 22 שניות לפני שהברס קיבלו חזרה את הכדור, שמו את הט"ד השלישי שלהם בחמש דקות ואז קינחו עם חטיפה של מאטי אייס.

לא ברור מדוע דן קווין קיבל חסד אחרי שבוע שעבר, הוא בבירור איבד את הקבוצה הזו ואת חדר ההלבשה. שחקנים שלא מאמינים בעצמם אלו שחקנים מפסידים, ואני לא בטוח שהוא ישרוד לעוד שבוע.

אפרופו אנשים שלא ישרדו, מאט נאגי כבר הכריז שניק פולס ימשיך להיות הפותח של שיקגו גם במשחק הבא, ככל הנראה מסיים את הקריירה של טרוביסקי כפותח של שיקגו.

אינדיאנפוליס קולטס (0-3) – ניו יורק ג'טס (3-0), 7:36

הרנסנס של הקריירה של זאבייר רודס באינדיאנפוליס ממשיך בצורה יפה מאוד, כאשר אדם גייס והג'טס הקלו על הקורנר שחטף את סאם דרנולד פעמיים, אחד מהם הוחזרה לט"ד, טיג'יי קארי גם כן צבר לעצמו פיק סיקס, הפעם הראשונה ששני שחקנים אצל הקולטס חוטפים ומגיעים לאנדזון מאז אוקטובר 1970.

פיליפ ריברס מתחיל להכניס לגרוב שלו במדים החדשים, הקיובי בן ה-38 נראה חד, השלים 17/21 ל-217 וגם השיג את ט"ד מספר 400, השחקן השישי בהיסטוריה שמגיע להישג הנהדר הזה.

הקולטס סיימו את המשחק עם 29 נקודות ללא מענה כאשר לגרג וויליאמס לא הייתה תשובה בצד ההגנתי, למרות שהוא היה פחות גרוע מההתקפה של אדם גייס, שמביישת את המגרש כל שבוע ושבוע.

בולטימור רייבנס (1-2) – קנזס סיטי צ'יפס (0-3), 34:20

גמר חטיבה אפשרי כבר אמרנו?

מלחמה בין שניים מהמוסרים המוכשרים בליגה הסתיימה בניצחון הצהרתי של פטריק מהומס על יריבו, למאר ג'קסון.

איש חצי מיליארד הדולר צבר 4 ט"ד ללא איבודים עם מספר אבסורדי של 385 יארדים באוויר נגד ההגנה הפנטסטית של הרייבנס. מנגד, ההגנה הלא מוערכת מספיק של סטיב ספאגנולו והצ'יפס האטו את למאר ג'קסון בצורה מאוד יעילה. הוא השלים רק 15 מסירות ל-97 יארד בלבד (3.5 יארד פר מסירה), וט"ד בודד.

המשחק התחיל בגישושים של שני הצדדים. ג'סטין טאקר החליט את בולטימור על הלוח ראשונים לפני שמהומס שם ט"ד, האריסון באטנר החטיא את נקודת האקסטרה בצורה לא אופיינית לבועט אמין כמוהו והמשחק נשאר על הפרש שלוש. הרבע השני גם נפתח עם בקור כאשר מהומס מצא את אנטוני שרמן לחמש יארד של דשא וט"ד. הרייבנס לא חיכו זמן רב לענות כאשר דווין דוברניי החזיר את הבעיטה 93 יארד הביתה, עוד מהלך לא אופייני לקנזס סיטי, אבל היתרון עומד על 3 לצ'יפס בכל מקרה.

שני ט"ד נוספים לספיסטרים של הצ'יפס, הראשון להיל מ-20 יארד, אחרי זה למיקול הארדמן מ-49 יארד כמעט חתמו את העניין. 10 נקודות רצופות של הרייבנס שנחתמו עם ט"ד של ניק בויל הורידו את ההפרש ל-7 בלבד, אבל אז מהומס שם את המשחק בכיס שלו וסיים עם ט"ד נוסף שסגר את הסקורינג.

נופל במשחקים גדולים, ג'קסון



ניו יורק ג'איינטס (3-0) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (1-2) 36:9

המשחק שהתקיים במדולנדס, המחיש את הבדלי רמות בין קבוצה בנויה הייטב ומאומנת הייטב לבין קבוצה במשבר.
סן פרנסיסקו עלתה למשחק עם רשימת פצועים ארוכה מקרב השחקנים הפתוחים ובכל זאת, עם ק"ב מחליף, רץ שלישי והגנה מורכבת משאריות שחקנים, הצליחה לשלוט על כל אספקט המשחק. החל מזמן האחזקה ועד איבודי הכדור.
ניק מולנס, הק"ב המחליף של הניינרס, הציג מספרים יפים מאוד כשהוא מחלק מסירות ל12 תופסים שונים. ג'ט מקינון חוזר לכושר ומצא את האנד זון בפעם השלישית בשלושה משחקים. ונראה שברנדון איוק, התופס הטירון שנבחר בסיבוב ראשון, מקבל הזדמנויות להראות שהוא יכול לתרום בהעדרו של דיבו סמואל.
התקפת הניינרס לא השתמשה בבעיטת הרחקה פעם אחת כל המשחק לעומתם התקפת הג'איינטס לא הצליחה להיכנס לרד זון אפילו פעם אחת.
דניאל ג'ונס איבד כדור פעמיים ובכלל נראה אומלל.

מינסוטה ויקינגס (3-0) – טנסי טייטנס (0-3) 31:30
משהו רקוב בממלכת הויקינגים שעדיין לא הצליחהנ לנצח משחק אחד העונה. מינסוטה הפכה מקבוצה שתלו בה המון תקוות לקחת צעד קדימה השנה, לקבוצה שנראה שאיבדה את הסיכוי להגיע לפלייאוף.
זה לא שהם שיחקו רע, הויקינגס הקשיבו לביקורת ושחררו את דלוין קוק ל22 ריצות 181 יארד וט"ד. קירק קאזינס היה סביר יחסית ותרם 3 ט"ד באויר.
אבל טנסי של היום היא קבוצה קשוחה עם הרבה אופי, משחק ריצה מצויין (הנרי 26 ריצות ל119 יארד ו2 גיחות לאנד זון) וק"ב מוכשר שמחלק פצצות לקבוצת no names   (מי אתה קאליף ריימונד?)
התפתח משחק שקול שהחליף הובלה כמה פעמים ברבע הרביעי כשהאחרונה פחות מ2 דקות לסיום משער שדה 55 יארד של גסטאובסקי שהעלה את טנסי ליתרון זעום.
בדרייב שאחרי קאזינס מסר לחטיפה השניה שלו במשחק וסגר את הסיכוי לקאמבק של הויקינגס.

באפולו בילס (0-3) – לוס אנג'לס ראמס (1-2) 32:35
איזה משחק מדהים קיבלנו בצפון מדינת ניו יורק. שתי קבוצות שהתחילו מצויין את השנה וצפויות להמשיך מצויין, נפגשו לדו קרב איתנים.
נראה שהקבוצה הביתית הולכת לשלוט במפגש כשג'וש אלן  (4 ט"ד באויר ואחד בריצה) מוביל אותה ליתרון מהיר שעמד על 28-3, המוכר כל כך, בתחילת הרבע השלישי.  
אבל פתאום הרוחות השתנו, חטיפה של אלן ולאחריו פאמבל שלו ולוס אנג'לס צועדת קדימה עם 4 ט"ד ללא מענה .
הבילס רואים באימה הולכת וגוברת איך הראמס סוגרים את הפער, א-לה דאלאס על הפלקונס שבוע לפניי, ועולים ליתרון ראשון במשחק עם 4 וחצי דקות לסיום.
אבל אז בדרייב מתודי של 11 מהלכים ו80 יארד אלן מחזיר את היתרון לבאפולו עם 21 קליקים עם השעון.
הראמס עוד מנסים מהלך לאטרל לא מוצלח ונאלצים לספוג הפסד ראשון העונה.

ווינר, ג'וש אלן



דנבר ברונקוס (3-0) – טמפה ביי באקנירס (1-2) 28:10
טום בריידי וחבורתו לא התקשו בפירוק הברונקוס שנמצאים במשבר ק"ב כבר מה שנראה נצח.
הפעם ג'ף דריסקל וברט ריפיאן ניסו את כוחם  מתחת לסנטר ללא הצלחה של ממש.
טמפה קיבלו חזרה את כריס גודווין שמיד תרם. טום בריידי ניהל משחק טוב כשהוא מחלק 3 ט"ד שנים מתוכם למייק אונס עם שורה סטטיסטית של 2 תפיסות ל2 יארד ל2 ט"ד.
הברונקוס לא הצליחו להתניע גם את משחק הריצה עם מלוין גורדון ונראה שהם תקועים בסוג של מלכודת כשהמהלכים שעושה מנהל הקבוצה,  ג'ון אלווי פשוט לא מצליחים. ולך תפטר אגדת מועדון…

ניו אורלינס סיינטס (2-1) – גרין ביי פאקרס (0-3) 37:30

לאורך שלושה רבעים שתי הקבוצות החליפו מהלומות ונראו שקולות כמעט לחלוטין. שני הכוכבים מחת לעמדת הסנטר, דרו בריס ואהרון רודג'רס, נראו סטטיסטית כמו תאומים אחד של השני כשבריס משתמש באלוין קאמרה כנשק העיקרי באויר (14 טירגוטים 13 תפיסות ו2 ט"ד) ורודג'רס משתמש באלן לאזארד (6 תפיסות, ל146 יארד וט"ד).
שני המאסטרים נתנו תצוגת תכלית כשכל אחד עולה בתורו ומוביל את הקבוצה להחלפת יתרון מצד לצד.
נראה שהם יכולים להמשיך בכך לנצח והאחרון שיחזיק כדור יזכה, או הראשון שיעשה טעות- יפסיד.
ובתחלית הרבע הרביעי הגיעה הטעות של שון פייטון, שכנראה חשב לעצמו שאם דרו בריס כל כך מוצלח, אז למה שלא ניתן איזה מהלך לטייסום היל.
היל גורם לאיבוד הכדור היחידי במשחק כשהוא מפאמבל את הריד אופשן, וזה כנראה מה שהיטה את הכף כשגרין ביי ענתה בשער שדה ולאחר מכן ט"ד ולא הסתכלה אחורה עד הנצחון.





לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה רבה
    עונה 5 של NFL(תודה גיא).
    ב 3 שנים האחרונות הליגה הזאת הפכה למספר 1 אצלי לפני הכדורגל והכדורסל שאותם אני רואה 33/34 שנים מגיל 5/6.
    כל כך הרבה סיפורים
    ראסל שאני מקווה שסוף סוף יקח את ה MVP
    רודג׳רס שדווקא אחרי שבחרו בדראפט את ג’ורדן לאב המחליף שלו נותן עונה של רודג׳רס מלפני שהתחלתי לצפות ב NFL
    קאם בפטריוטס בריידי בטמפה.
    דאלאס כמו כל שנה הרבה רעש תקשורתי ופחות יכולת למרות שהקבוצה ממש מצויידת בחלק ההתקפי
    הנפילה הקטסטרופלית של קרסון וונץ
    ג’וש אלן עושה קפיצת מדרגה בקבוצה שגם כך הייתה טובה שנה שעברה ועכשיו עם הקפיצת מדרגה של אלן והתוספת של דיגס מאיימת להפוך לבכירה ב AFC east ולנשל את ניו אינגלנד.
    הופקינס לצד מארי שאמנם השבוע היה פחות טוב אבל כבר היום הוא לדעתי טופ 10 כקווטרבק בליגה בעונה השנייה שלו ובעתיד יהיה טופ 5
    רחמיי על דשון ווטסון גם על זה שלקחו לו את הנשק הכי חזק שלו וגם על הפתיחה הרצחנית עם בולטימור קנזס סיטי ופיטסבורג.
    עוד מלא סיפורים כמו טנהיל בטנסי,הפציעות בסן פרנסיסקו,הקבוצות של ניו יורק ממשיכות להסריח אבל מעל כולם השחקן שכבר במשחק הראשון שראיתי אותו התאהבתי ולמרות ההבנה המועטה שלי אז(גם היום אני לא גיא או גילרי)ידעתי שאני רואה את ה future goat.-פטריק מהומס
    גם הלילה הצגה מול מי שאמורה להיות המתחרה הבכירה של קנזס סיטי ב AFC.

    סתם רציתי לשפוך ועכשיו שחזרתי לאתר אחרי כמה חודשים היה כיף לקרוא סיכום אז תודה

  2. תודה על סיכום מצוין
    היה ממש מכאיב לראות את דארנולד, מסכן הילד.
    מכאיב לראות גם את ווטסון, ששנים יש להגנות שמולו גישה חופשית להתנפל עליו
    ניו אורלינס והמאזן השלילי- מרגישים בחסרון של מייקל תומאס. לא מכיר את הסטטיסטיקה המלאה מהמשחק (ראיתי תקציר), אבל למיטב הבנתי בטח כשתומאס חסר אפשר להשתמש יותר בעמנואל סנדרס, בשביל זה הביאו אותו.

    וסינסי? נראה שיש עתיד בqb, הצעד הבא הוא להגן עליו טוב יותר, ולסדר לו מטרות נורמליות.

    1. הקאמבק והתוצאה משקרים.
      השופטים ביטלו שני ט"ד של שיקאגו וביטלו שריקה נגד ראיין שהובילה לט"ד של הפלקונס (בשלושת המקרים צוות השידור טען שהשופטים טעו). הברס היו טובים יותר (טוב, זה לא קשה שאתה משחק נגד חצי קבוצה) והמשחק היה צריך להיות גמור הרבה קודם.

  3. שבוע כיפי ביותר!!
    את מי הייתם לוקחים לשארית העונה – מהומס או ווילסון?
    עידו, אכן צדק פואטי.. אך בהתאם לחוקים, האם היה שם PI?

    תודה לצוות האדיר! תמיד קורא, גם אם לא מגיב..

      1. מהומס גם משחק בהתקפה יותר טובה עם מאמן (התקפי) יותר טוב.. לקריירה גם אני הייתי לוקח את מהומס; לכן שאלתי לשנה הנוכחית.
        .
        עידו, ברור שזה נתון לפרשנות – אבל מה החוק אומר (אין איזה משהו עם ה-extension of the arm?)?
        .
        רוצה לשאול, מדוע על זה שרקו, והאם מרגע השריקה יכלו לבטל (כמובן שאין צ׳לנג׳ על זה יותר, וגם אם היה אז לא בשתי הדקות האחרונות)?

  4. לא רוצה להשבית שמחות אבל מתאר לעצמי ששמעתם כבר אבל הקורונה השביתה את הטיטאנס ואת הוייקינגס (במקרה שלהם, אולי עדיף..), נפרץ הסכר..

  5. הפתעת השבוע -ההפסד של הקרדינלס לדטרויט.
    .
    לגבי וונץ – הוא לא אותו שחקן מאז עונת הפציעה (והסופרבול), יכול להיות שזה מנטאלי, אבל יש מצב לא קטן שבקרוב האיגלס יצטרכו למצוא מישהו במקומו…

    1. לא ממש הפתעה.
      דטרויט יותר חזקה מהמאזן שלה ויש לה סגל לא רע בכלל.
      אריזונה רק מתחילה לפרוץ היא לא קבוצה על אמת עדיין.
      .
      בעיניי הפנתרס עם ניצחון יותר מפתיע.
      וונץ שחקן גמור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט