זמן פציעות/ צוות הופס פוטבול

מאת רביב פייג, יאן מלניקוב ועידו רבינוביץ'

סיים את העונה, ניק בוסה

המחזור הזה עמד בסימן פציעות מסיימות עונה של חלק מהשחקנים המלהיבים בליגה. אם זה סקוון בארקלי בג'איינטס או ניק בוסה, רוקי ההגנה של שנה שעברה, בניינרס.
הניינרס איבדו, לפחות לזמן הקרוב מספר שחקני מפתח נוספים כולל הק"ב הפותח, ג'ימי גארופולו.
מלבד זאת גילינו שהNFC מזרח הם דיי זבל השנה ואטלנטה פאלקונס הם הלוזרים הכי גדולים של השנים האחרונות.
כל זאת ועוד בסקירת המחזור השני של הNFL.


טנסי טייטנס (0-2) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (1-1) 30:33

51 שניות לסוף המשחק, נגוזו התקוות של ג'קסונוויל להפתיע שוב ולנצח יריבה חזקה לבית, כשגרדנר מינשו זרק לחטיפה השניה שלו במשחק בדרכו לדרייב שהיה יכול להעניק להם את הניצחון. סיפור הסינדרלה הזה הסתיים הפעם לטובת הקבוצה העדיפה על הנייר.
ג'קסונויל טיפסו חזרה לעמדת קאמבק אחרי שרוב המשחק היה בשליטה ויתרון של טנסי, הרבה בזכות משחק טוב של רייאן טנהיל ששם 4 ט"ד במשחק אחד, ללא חטיפות. וכל זאת לחבורת רסיברים שהם לא סופרסטארס. יש מצב שטנהיל הוא הדבר האמיתי.
הג'אגוארס יכולים להתנחם בזה שהם כנראה מצאו יהלום בג'ימס רובינסון שרץ 16 פעמים ל102 יארד וט"ד והם לא צריכים להתגעגע ללאונרד פורנט.
דריק הנרי בצד השני היה יעיל  עם 84 יארדוממשיך לשבור שיאי מועדון וNFL.

כמעט, גרדנר מינשו


ניו יורק ג'טס (2-0) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (1-1) 31:13

מגרש מט לייף במזרח רטפורד שבניו ג'רסי כנראה מקולל. לא רק ששני הקבוצות הניו-יורקיות שקוראות לו בית לא ממש זוכות להצלחה בשנים האחרונות, מסתבר שגם המשטח החדש שעליו משחקים הוא כנראה אחד מהגורמים שהביאו לכל כך הרבה פציעות קשות במשחק הזה.
המשחק, שהיה בשליטה מלאה לחלוטין של הקבוצה האורחת מהמהלך הראשון (רחים מוסטרט בריצה של 80 יארד לט"ד), היה יכול להיות הצהרת כוונות מחודשת של סן פרנסיסקו ותיקון מסלול בחזרה למאבק על החזרה לסופרבול, לולא שתי בעיות קשות. אחת, היריב שמולם לא ראוי היה לשחק מול קבוצת נוער של בית לווינשטיין והשניה היה שזה היה ניצחון פירוס מקולל שגמר את העונה לניק בוסה (ACL),וסלומון תומס (ACL), ורחים מוסטרט (ברך- לא ידוע חומרה) והקרסול של ג'ימי גארופולו (כנאה עניין של 3-4 שבועות בחוץ) שנתן מחצית הרואית שביססה את היתרון המשמעותי ובסופו של דבר הניצחון כשנאלץ לעזוב את המשחק במחצית לתת לקרסול הפצוע לנוח.
סן פרנסיסקו יאלצו לשחק משחק נוסף באותו אצטדיון שבוע הבא,  שלא רק תנאי המגרש יעמדו מולם אלא גם רשימת הפצועים המונומנטלית והצורך להסתמך על ניק מולנס מאחורי הסנטר.

אריזונה קרדינלס (0-2) – וושינגטון פוטבול טים (1-1) 15:30
כשזה לא מול קבוצה מהNFC  מזרח החלשים, וושינגטון חוזרת למימדים הטבעים שלה ולא יכלה לעשות כלום  3 רבעים מול המרענן הרשמי של הקיץ, הצמד קיילר מארי ודאנדרה הופקינס והגנת אריזונה המצוינת.
הפעם מארי והופקינס חברו ל8  השלמות ל86 יארד וט"ד והגנת הקרדינלס העבידה את הבועט הרחקות של וושינגטון שעות נוספות במשך שלשוה רבעים.
ברבע הרביעי, גארבג' טיים, דווין האסקינס התאושש מעט וצמצם עם 2 ט"ד אחד מהם לטרי מקלורן שהופך להיות המטרה החביבה עליו עם 10 טירגוטים ו125 יארד במהלך היום.
אריזונה ממשיכה לחודש קל מול הליונס, פנתרס ג'טס וקאובויס וכנראה תגיע עם מאזן מושלם למפגש המסקרן מול סיאטל במחזור 7.

לוס אנג'לס צ'רג'רס  (1-1)  – קנזס סיטי צ'יפס (0-2) 23:20 בהארכה

בחנוכת הבית של האצטדיון החדש של הצ'ארג'רס/ ראמס בלוס אנג'לס, גיבור היום שלנו היום הוא ג'סטין הרברט, הק"ב הרוקי של הצ'ארג'רס, שנכנס בעל כורחו להחליף את טיירוד טיילור הפצוע ונתן פייט ראוי ביותר מול הקבוצה החזקה ביותר בליגה.
הצ'ארג'רס היו מאוד קרובים למהפך המפתיע ביותר של השבוע אם לא של העונה כולה ונכנעו רק בהארכה.
פטריק מהומס במשחק לא אקספלוסיבי כמו שאנחנו רגילים, התקשה להבקיע מול הגנת הצ'ארג'רס אבל  הצליח בעור שיניו להביא את הקבוצה לשער שדה משווה 3 שניות לסיום, ובהארכה הצ'רגרס לא יכלו לנצל את ההזדמנות הראשונה ונכנעו לשער שדה של 58 יארד (שער שני של 58 יארד במשחק של הבועט האריסון בטקר ואם היו חסרים לצ'יפס נשקים אז הנה עוד אחד).
יש מצב שיש עתיד לקבוצה הנעלמה של לוס אנג'לס, ג'סטין הרברט במשחקו הראשון כבר קבע הישג של הק"ב הראשון בהיסטוריה לרוץ ולזרוק לט"ד במחצית הראשונה של משחק הבכורה שלו.
אבל בצ'רג'רס כמו בצ'רג'רס כנראה לא יפספסו לתת להזדמנות טובה לחמוק מבין אצבעותיהם ואנטוני לין המאמן כבר הודיע שהם חוזרים לטיירוד טיילור שבוע הבא.

הופעת בכורה מצויינת, ג'סטין הרברט




לאס וגאס ריידרס (0-2) – ניו אורלינס סיינטס (1-1) 24:34

3 שנים לא הפסידו הקדושים במונדיי נייט עד שהגיעו לבירת החטאים.  זה כנראה אומר משהו, אבל סביר יותר להניח שדרו בריס ללא הנשק העיקרי שלו, לא הצליח להתעלות על הקבוצה המארחת.
עד כמה מייקל תומאס חסר לדרו בריס?- כנראה מחסור של 10 נקודות לפחות.
מבלי להוריד מההופעה המצויינת של דרק קאר (282 יארד ו3 ט"ד), דרו בריס ללא מייקל תומאס נאלץ להסתמך בעיקר על אלוין קאמרה המצויין שהוביל את הקבוצה בתפיסה ובריצה (9 תפיסות ל95 יארד ו13 ריצות ל79 יארד ו2 ט"ד).
וזה לא הספיק כדי ללכת ראש בראש בשוט אאוט מול הריידרס.

הסיינטס התחילו טוב ועלו ליתרון של 10 נקודות ברבע הראשון אבל איבדו אותו כבר במחצית ולא הצליחו להדביק את לאס וגאס למרות שהתקרבו קראת הסיום לקאמבק שלא צלח.

טמפה ביי באקנירס (1-1) – קרוליינה פאנתרס (2-0) 17:31

משחק לא גדול נוסף של בריידי הסתיים הפעם בניצחון על קבוצה נחותה משמעותית. קרוליינה איבדה את הכדור פעמיים בשתי ההתקפות הראשונות שלה במשחק, ושילמה על כל אחד מהם בשבע נקודות – מה שאילץ אותה לרדוף בייאוש אחרי הבאקנירס לכל אורך המשחק. בריידי הצליח למצוא חיבור למייק אוונס וגם הסתייע במשחק הריצה (12 נשיאות ל-103 יארד ושני ט"ד לפורנט) ובהגנה (ארבעה איבודים וחמישה סאקים) כדי להשאיר את קרוליינה הרחק מאחור.

יישרו את הספינה? בריידי ואריאנס

שיקגו ברס (0-2) – ניו יורק ג'איינטס (2-0) 13:17

זה היה משחק של שתי מחציות בסולג'ר פילד. שיקגו צברה את כל 17 הנקודות שלה, בעזרת כמה מהלכים איכותיים למדי של מיץ' טרוביסקי ושני איבודים של דניאל ג'ונס, במחצית הראשונה. הג'איינטס הצליחו לטפס את דרכם בחזרה מהבור ולהגיע למרחק של עשרה יארד מהט"ד המנצח. לבסוף, במהלך האחרון, אדי ג'קסון הצליח להדוף את המסירה לגולדן טייט שהייתה מנצחת את המשחק – אבל הברס החזיקו מעמד ועלו למאזן 2-0, במשחק שכל כולו שוחק בצילו של סייקוואן בארקלי והפציעה מסיימת העונה שלו.

אינדיאנפוליס קולטס (1-1) – מינסוטה ויקינגס ( 2-0)  11:28

משחק קווטרבקים לא מרשים התרחש באינדיאנפוליס בשבוע 2, כשהשורה הסטטיסטית של קירק קאזינס (11/26, 113 יארד, 3 חטיפות) גורמת לזו של ריברס (19/25, 214 יארד, ט"ד, חטיפה) להיראות כאילו היא מעולם אחר. קאזינס גם ספג סאק לסייפטי בפעם השנייה בשני משחקים, והט"ד היחיד של מינסוטה הגיע מדלווין קוק, בפיגור 25 נקודות עם 5 דקות וחצי לסיום המשחק. בצד הכחול, ג'ונתן טיילור זרח בהופעת הבכורה שלו כרץ הפותח עם 101 יארד וט"ד ב-26 נשיאות.

פילדלפיה איגלס (2-0) – לוס אנג'לס ראמס (0-2)  37:19

האם הראמס חזרו לגרסת הסופרבול שלהם? אם נשפוט לפי השבועיים הראשונים, ללא ספק. הסכמה המתפתחת של שון מקוויי והמשחק החד של ג'ארד גוף, יחד עם משחק ריצה שיודע לספק את הסחורה כשצריך והגנה שיודעת לחנוק כשצריך, הופכים את הראמס לאותה קבוצה מאיימת שהיו לפני שנתיים ושלוש. אמנם נראה היה שהאיגלס בדרכם חזרה למשחק לאחר פיגור 21:3 בתחילת הרבע השני, כשהם ירדו למחצית בפיגור 21:16 בלבד וכפו פאנט בתחילת המחצית השנייה. אבל חטיפה של וונץ באנדזון עם ההזדמנות לעלות ליתרון עצרה את המומנטום, והראמס סגרו עניין משם עד לסוף המשחק.

סיאטל סיהוקס (0-2) – ניו אינגלנד פטריוטס (1-1)  30:35

קלאסיקה נוספת בין הפטריוטס לסיהוקס הסתיימה, איך לא, יארד אחד מהאנדזון. עם ארבע וחצי דקות לסיום, הסיהוקס עלו ליתרון של 12 נקודות ונראה היה שסגרו את המשחק – אבל קאם ניוטון הוביל קאמבק נפלא שחסר לו רק יארד אחד, במהלך ריצה שהצליח לכל אורך המשחק אבל נכשל בפעם האחרונה. ג'וליאן אדלמן תפס שיא קריירה של 179 יארד מתוך ה-397 של ניוטון, אבל אף אחד מהם לא הצליח לגנוב את ההצגה של ראסל ווילסון, ששוב קיבל רישיון לכסח וחרך את ההגנה של הפטריוטס לחמישה ט"ד, שכל אחד מהם נתפס על ידי שחקן אחר. גם זה היה קרוב לא להספיק, אבל בשורה התחתונה – הסיהוקס עלו למאזן 2-0, בניצחון סיהוקס טיפוסי.

תצוגת תכלית, ווילסון וניוטון

פיטסבורג סטילרס (0-2) – דנבר ברונקוס (2-0), 21:26

כראוי לקבוצה שנשענת על ההגנה הפנומנלית שלה, הסטילרס חתמו את ניצחונם עם מהלך הגנתי אדיר: הברונקוס הגיעו למרחק 15 יארד מהאנדזון, כאשר ט"ד מעלה אותם ליתרון עם פחות משתי דקות על השעון. בדאון רביעי ו-2 יארד, הברונקוס הלכו על מערך 32 עם אינדיקציה ברורה של מסירה. ג'ף דריסקל, שהחליף את דרו לוק שנפצע ברבע הראשון בכתפו, קיבל את הכדור בשוטגאן והתכונן לשלוח את הכדור עמוק. קו ההתקפה של הברונקוס פספס את טרל אדמונדס, הסייפטי היריב שהגיע בבליץ והוריד את דריסקל לרצפה בגיים ווינר של המשחק.

למרות פציעות לשניים מהשחקנים החשובים ביותר בקבוצה, דרו לוק וקורטלנד סאטון, דנבר נלחמו בחזרה מפיגור של 14 במחצית ו-12 ברבע הרביעי למרחק כמה יארדים ספורים מניצחון. ההגנה של הסטילרס השיגה לחץ תמידי על הקוורטרבק וצברה שבעה סאקים בסוף המשחק, כאשר טיג'יי וואט היה אחראי ל-2.5 מהם.

שחקן ששוה לציין לטובה הוא צ'ייס קלייפול, הרסיבר הארוך היה צפוי להיות אחת מהמטרות האהובות על ביג בן בהתקפה של הפלדות, והוא נתן ט"ד אדיר של 84 יארד שהקנה הרבה מומנטום לקבוצתו, שימו עין על התוצר של נוטרדאם.

דטרויט ליונס (2-0) – גרין ביי פאקרס (0-2), 42:21

ארון רודג'רס הוא אחד מהקוורטרבקים הטובים והנפיצים בליגה, זו דעה שחולקים כולנו. בשנים האחרונות הייתה ירידה מסוימת ביכולת שלו, עליה חטף ביקורת, ובצדק. בשני המשחקים הראשונים השנה, רודג'רס נראה כמו וינטג' איי-רוד, וזה מפחיד מאוד לשאר הליגה. על פי PFF, הוא אחד משני מוסרים בלבד ללא מהלך ששווה איבוד (חטיפה או פאמבל). רודג'רס משחק בצורה יעילה ביותר, ומשאיר את אור הזרקורים לארון השני שבבקפילד: ארון ג'ונס.

הרץ המוכשר של הפאקרס התפוצץ ל-168 יארדים על הקרקע, 68 באוויר ושלושה ט"ד כוללים שהשוו את כמות הנקודות המשוכללת של כל הליונס יחדיו.

האורחים מדטרויט דווקא היו אלו שפתחו את המשחק בסערה עם יתרון 14:3 בסיום רבע השעה הראשונה, אולם הפאקרס הגיבו עם 31 נקודות ללא מענה והרגו את המשחק.

קאמבק קיד, אהרון רודג'רס

מיאמי דולפינס (2-0) – באפלו בילס (0-2), 31:28

התוצאה המשקרת ביותר של השבוע. הבילס היו גדולים על הדולפינס בכל אספקט של המשחק. ג'וש אלן חרך את בדרך לשיאי קריירה של 417 יארדים באוויר וארבעה ט"ד ובכך הפך להיות הקיובי הראשון של הבילס מאז דרו בלדסו ב-2002 שמסיים שני משחקים רצופים עם 300 יארד באוויר לפחות.

הדולפינס עוד הצליחו לעלות ליתרונם הראשון במשחק, 20-17, מריצה קצרה של ג'ורדן הווארד עם קצת יותר מעשר דקות לתוך הרבע המכריע. אבל הפסאדה הזו נגמרה מהר מאוד, בקצת יותר מ-4 דקות ליתר דיוק. ללא ביירון ג'ונס הפצוע, מאמן הדולפינס בריאן פלורס החליט משום מה לשים את הרוקי, נואה איגבינוגני, לשמור על הפרובולר סטפון דיגס. מספר 14 בבאפלו השפיל את המגן שמולו למספר תפיסות פשוטות, בזמן שזאביין הווארד, אחד מהקורנרים הטובים בליגה נשאר בצד השני. לבסוף, מומחה התפיסות הספקטוקלריות מ-UCF, גבריאל דייויס, זינק לעבר כדור באנדזון והעלה את הבילס חזרה ליתרון עליו לא וויתרו עד הסוף. עוד 7 מאת ג'ון בראון לאחר שגגה הגנתית מטופשת העלצה את הבילס ליתרון שיא של 11 נקודות, לפני שמייק גסיקי שם ט"ד לא רלוונטי בגארבג' טיים.

אפרופו גסיקי, אף על פי שהפסיד, הטייט אנד המפלצתי של הדולפינס נתן את משחק חייו. תפס 8 כדורים ל-130 יארד, כאשר כל אחד מהם היה לפחות דאון ראשון, אם לא טאצ'דאון. כשטואה יעלה סוף סוף לשחק, תצפו לחיבור אדיר בינו לבין שחקן הכדורסל לשעבר.

דאלאס קאובויז (1-1) – אטלנטה פאלקונס (2-0), 39:40

כבר חשבנו שראינו את כל מיץ הלוזריות של אטלנטה, לבטח הם לא יכולים להשפיל את עצמם כמו אותו סופרבול פעם נוספת. אז חשבנו.

ברבע הראשון הם קפצו על כל טעות של הקאובויז, והיו הרבה מהן: דאק פימבל בדרייב הראשון שלו במשחק בקו ה-20 יארד של קבוצתו שמיידית הפך לטאצ'דאון של קאלווין רידלי לאחר מהלך אחד בלבד, זיק לא השאיר את חברו לבד בשורת הפאמבלים ואיבד דקה ועשר שניות לאחר מכן, מה שהוביל לט"ד ארוך של היידן הרסט. שני שערי שדה של ויינגהו קו חתמו את הרבע הראשון ביתרון 20 לפאלקונס. הרבע השני היה טרייד אוף של עשר נקודות לכל קבוצה, כולל דרייב מרשים של מאט ראיין לסיום המחצית עם מסירה קשה לרידלי שהכינה שער שדה קליל.

הציפורים המלוכלכות עוד הגדילו ל-19 הפרש לפני שני טאצ'דאונים רצופים של הבויז, אל חשש, ראסל גייג' נכנס לאנדזון והגדיל את ההפרש חזרה לשני פוזשנים וקו עיבה אותו עם עוד שער שדה, 15 הפרש עם פחות ממחצית הרבע האחרון. מסירה של דאק לדלטון שולץ באנדזון הורידה את הפרש ל-9, מייק מקארת'י ניסה ללכת על שתי נקודות אך פישל. הפאלקונס עדיין עם יתרון שני פוזשנים. הקאובויז שמו ט"ד נוסף כדי להוריד ל-2 הפרש בלבד לפני שהלכו על בעיטת האונסייד עם פחות מ-2 דקות. בצורה ביזארית, הפאלקונס נתנו לבעיטה להתגלגל עד שעברו עשרה יארדים, שם שחקני הקאובויז שעטו על הכדור ולקחו אותו. משם מספר מהלך סידרו לגרג זורליין הותיק בעיטה שהוא לא החמיץ על הבאזר, גיים אובר!

אה, מה זה? פוטבול? אטלנטה פלקונס

יוסטון טקסנס (2-0) – בולטימור רייבנס (0-2), 33:16

הבולטימור רייבנס ניצחו את 14 המשחקים האחרונים שלהם בעונה הסדירה, הרצף הכי ארוך מאז קרוליינה של סופרקאם ב-14/15.

הרייבנס החזיקו ביתרון 10 בתחילת הרבע הרביעי כאשר הם נעמדו מול שאלה קשוחה של דאון רביעי קצר מקו השלושים. ג'ון הארבו החליט ללכת על התשובה האנליטית והנכונה: ללכת על זה. ההחלטה האמיצה השתלמה כאשר סנאפ שנקלח ישירות על ידי מארק אינגרם לא יצא לו מהיד עד ששם עוד 7 נקודות על הלוח, יתרון שלושה פוזשנים ממנו הטקסנס לא חזרו.

30 היארדים האלו היו חלק מ-186 יארדים על הקרקע שצברו הרייבנס במהלך המחצית השנייה בלבד. אם מישהו לרגע חשש שהתקפת הריצה הקטלנית משנה שעברה נחלשה, הוא התבדה מאוד מהר.

בשביל ביל אובריאן והטקסנס, הם חייבים לעשות פרסה רצינית בעונה שלהם. בחירות הסיבוב הראשון והשני שלהם שייכות לדולפינס והלו"ז שלהם ממשיך להיות אחד מהקשים בליגה, כאשר הם מתארחים אצל פיטסבורג בשבוע הבא.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. איזה שדה קטל השבוע הזה היה. זוועה.
    אני תוהה כמה עוד שחקנים היו צריכים להיפצע לניינרס כדי שהג'טס היו יכולים להיות לפחות במשחק (על לנצח אין מה לדבר).

      1. שמע אני לא נוטה להגיב בקיצוניות – אבל משהו בי צועק אחרי שלשום לפטר את מאמן הספשל טימס. איך כזה דבר קורה?

        1. הספיישל טימס זה הדבר הראשון שנפגע כשאין הכנה כמו שצריך. אני לא מכיר את תחתית הסגל של אטלנטה יותר מידי ולא יודע כמה זמן הם בקבוצה, אז קשה לי להביע דעה נחרצת, אבל רוב הסיכויים שמדובר בשחקנים צעירים שרובם לא זכו להתנסות בתפקידים האלה יותר מידי.
          כן, זה כישלון מחפיר של הקבוצות המיוחדות, אבל רוב הסיכויים שזה לא המאמן.

        2. זה נראה כאילו הם התבלבלו עם פאנט, פשוט ברחו מהכדור …..
          אבל איך כתבנו פה בסיקור טרום העונה, לא משנה כמה נקודות ההתקפה תשים על הלוח, בהגנה יספגו יותר

  2. תודה על סיקור מצוין.
    בעונה שעברה היו הרבה QB שנפצעו, והעונה בינתיים יש יותר גיוון ברשימות הפצועים. זאת יכולה להיות הזדמנות לכל מיני מחליפים לשדרג את מעמדם, בדומה לכמה QB בעונה שעברה – מינשו, דרו לוק, ברידג'ווטר וכו'.
    כמה קבוצות שכדאי לשים עין עליהן – הראמס – האם הם חוזרים לעצמם, שיקגו – האם ההתקפה עולה לדרגת "סבירה" שתספיק להגנה כדי לסחוב אותם, גרין ביי – האם יש סיכוי לשיפור נוסף ומועמדות אמיתית לסופרבול, הבילס – כמה הם באמת שווים נגד יריבות איכותיות, ומינסוטה – קריסה בהתהוות.

    1. ג'סטין הרברט נראה שחקן מעניין, אמיץ, יד לא רעה בכלל, כמה החלטות טובות, יהיה מעניין לעקוב אחריו.
      ומיניסוטה.. איייייייי..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט