האיש שתמיד נמצא שם: סיכום המחזור הראשון בעונת 2020/ שחר דלאל

איך שלא נסתכל על זה שנת 2020 מתאפיינת בכאוס מוחלט. עם זאת, בכל הכאוס הזה, קיבלנו הזדמנות לאסקפיזם של שמונה שעות רצופות בהם היינו יכולים לצפות בפוטבול כאילו הכל בסדר. ואז הכאוס קרה. ברוכים הבאים לסיכום המחזור הראשון העונה החדשה של ליגת ה-NFL.

1. קשה לחשוב על אדם שהשבוע הזה עשה לו טוב יותר מאשר ארון רודג'רס. הקווטרבק המזדקן של גרין ביי קרא במהלך הפגרה על העובדה שהוא כבר לא טוב כשהיה, ראה את הקבוצה עושה טרייד במטרה להשיג את המחליף העתידי שלו ונשאל שוב ושוב האם יסיים את העונה בוויסקונסין.

לכל השאלות האלה הוא ענה על המגרש, כשסיים את המחזור הראשון עם 364 יארד, ארבעה טאצ'דאונים וחיסול מוחלט של היריבה שעמדה מולו, ונחשבה ערב פתיחת העונה כיריבה הגדולה שלו לתואר ה-NFC  צפון, מינסוטה וייקינגס.

בתור אוהד ברס, קשה לי להגיד שאני לא מקווה לנפילה שתגיע עם הגיל, אך בכל שנה אנחנו רואים – במיוחד במחזור הראשון – שהוא מגיע מוכן יותר מכל שחקן אחר לעונה. הרעב שלו לעולם לא נגמר והוא מוכיח שוב ושוב שהוא אחד הגדולים בהיסטוריה. גם אם יש לו רק אליפות אחת, לפחות השבוע הראשון בכל עונה חקוק על שמו.

2. מאיש השבוע הראשון נעבור לאיש שמחזיק בהכי הרבה טבעות סופרבול. קשה לבוא בטענות לבריידי, שלמד לראשונה התקפה חדשה, מאחד המוחות הפוריים ביותר שאפשר לבקש – ברוס ארינס. בראיון לפני העונה סיפר הנווד הנצחי ג'וש מקדניאלס מה הקושי, בעיקר ברמה המנטלית, בלימה של ספר תרגילים חדש. זה לא משהו שמגיע אליך בקלות, בטח בעונה כזאת בה ההכנות נדחסו לחמישה שבועות בלבד.

כן, טום בריידי מסר לפיק-6 בדרייב הראשון שלו והבאקס סיימו את המחזור עם הפסד ליריבה העיקרית שלהם על המקום בפלייאוף, אבל מידת ההצלחה של המעבר מהחממה של ניו אינגלנד לחופים של טמפה תצטרך להימדד בזמנים אחרים. אלה שלקראת סוף העונה, אולי אפילו כשהשעון מתקתק נגדו.

בריידי. התחלה קשה

3. לפני שלוש שנים היה קשה לחשוב על מועמד בוהק יותר ברשימת המאמנים הצעירים בליגה מאשר מאט פטרישיה. מתאם ההתקפה של הפטריוטס היה אמור להיות העוזר הראשון של ביל בילצ'ק שלא יפשל ברגע שיעזוב את כוכב המוות, ודטרויט קיוותה שההצלחה שחווה בפוקסבורו תגיע גם לעיר המכוניות. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

ההפסד השבוע לשיקאגו לא היה ייחודי. הוא הגיע לקבוצה כמחליפו של ג'ים קלדוול "שנכשל" בקבוצה וסיים את עונתו האחרונה במאזן 7-9. הבעיה? פטרישיה בעצמו השיג רק תשעה ניצחונות מאז הגיע לקבוצה (ב-34 משחקים), למרות שהוא נהנה מסגל עדיף. זאת גם היתה הפעם ה-11 שהליונס איבדו יתרון ברבע הרביעי בשלוש השנים האחרונות, שמראה בעיקר על יכולת ניהול המשחק של מקבל ההחלטות הראשי. פספוס פלייאוף נוסף ובעיר המכוניות יתחילו לחפש מאמן חדש.

4. הנהנה העיקרי מחוסר היכולת של הליונס לשמור על היתרון היה מיטץ' טרוביסקי. הקווטרבק המושמץ היה כבר עם רגל וחצי מחוץ לשיקאגו, לאחר שהברס עשו טרייד על ניק פולס ונתנו לו את המושכות בתחילת מחנה האימונים.

פטרישיה. שיקם את הקיירה של טרוביסקי?

למרות זאת, טרוביסקי הצליח להתעלות על ה-MVP של הסופרבול ולזכות בחולצת ההרכב הראשון. יש רבים שאמרו כי שההחלטה התקבלה לא ע"י צוות האימון, ובשלושת הרבעים הראשונים זה בהחלט נראה ככה, אך הרבע האחרון שינה את התמונה.

לא, הקווטרבק שנבחר לפני פאט מהומס ודשון ווטסון לעולם לא יצליח להדביק את היריבים שלו, אך הוא מלמד אותנו שיעור שהתפתחות של קווטרבק היא לא תמיד לינארית. אנחנו מצפים תמיד לראות התקדמות משמעותית משנה לשנה, אך בעמדה החשובה בענף חשוב לזכור שקשה מאוד לשנות הרגלים שלמדת בגיל צעיר – והתחלת הקריירה שלו לא תמיד היתה סוגה בשושנים.

אני יכול לדבר על השינוי שעשה בנוגע לקבלת ההחלטות, על העובדה שבפעם הראשונה הצליח להפוך משחק נוראי לניצחון או על העובדה שחזר להשתמש ברגליים שלו לראשונה מאז נפצע לפני כשנתיים. אך אני בוחר פשוט לציין את הניצחון המוראלי שלו בינתיים, צריך להתענג עליהם כל עוד הם קיימים.

5. דוגמה נוספת להתקדמות המקצועית בעמדת הקווטרבק היא בייקר מייפילד. הבחור הססגוני של קליבלנד נראה כמו הדבר האמיתי בעונתו הראשונה, אך שנה קשה אחת הפכה אותו מכוכב בהתהוות לעוד קווטרבק שעלול לאבד את עבודתו בקרוב. איזה מסכנים האוהדים בקליבלנד שאוכלים עכשיו ת'לב.

אלן. הרבה היו רוצים לראות אותו אצלם בקבוצה

6. מהצד השני קיבלנו את ג'וש אלן, שבאפלו היתה היחידה שהיתה מוכנה להמר על חוסר הדיוק שלו וקבלת ההחלטות השערורייתית בדראפט, כי חשבה שהפוטנציאל שלו שווה את ההימור. אז לא, הוא לא מושלם, וכרגע רחוק מההגדרה של "פרנצ'ייז קווטרבק", אבל כנראה שגם בשיקאגו וגם בעיר הרוקנרול היו רוצים לראות אותו במדים שלהם.

7. המהלך החכם ביותר עליו סיכמה הליגה עם ארגון השחקנים הוא העובדה שלראשונה *כל* שחקן שנכנס לרשימת הפצועים (IR) יוכל לחזור לשחק העונה, בהנחה שישב לפחות שלושה משחקים. בשנה עם הכנה מוגבלת, כמות הפצועים תמשיך לגדול בכל שבוע וזה מהלך הכרחי במציאות הזאת.

8. איזה כיף שקיילר מארי קיבל את דיאנדרה הופקינס (ולהיפך)!

9. קל לצחוק על "קבוצת הפוטבול של וושינגטון", אבל כמדובר במאמן שלה, זה עניין אחר לגמרי. היה ניתן לראות את טביעת האצבע של רון ריברה בכל מהלך של ההגנה שלו בסופ"ש האחרון ואין אדם שיותר מגיע לו הניצחון הזה.

רוזן. חי את החלום האמריקאי

10. ציטוט השבוע שייך לביל ברנוול, שנשאל על הקריירה של ג'וש רוזן, שמבחירה בעשירייה הראשונה בדראפט לפני שלוש שנים הפך לשחקן בקבוצות האימונים של טמפה ביי: "רוזן חי את החלום. הוא מרוויח העונה 14 מיליון דולר, הוא לומד לשחק תחת הק"ב הגדול בכל הזמנים, והוא נבדק לקורונה בכל יום. אין משהו שנוסף שאתה יכול לבקש שיהיה לך ב-2020".

*

משחק יום חמישי: סינסנטי באנגלס (1:0) אצל קליבלנד בראונס (1:0)

הקרב על אוהיו יהיה משמעותי מאוד עבור הרוקי של הבנגלס. הקווטרבק ג'ו בורו גדל במדינה שבה נולד הפוטבול המקצועני והתחנך על ברכי היריבות שנולדה בעקבות גירושו של פול בראון מקליבלנד, וירצה להשיג את הניצחון המקצועני הראשון שלו דווקא שם.

בצד השני, ההתקפה של הבראונס, שנראתה כאילו היא עדיין במשחקי פתיחת העונה, תרצה להשתקם דווקא מול אחד מקווי ההגנה הטובים בליגה, כאשר המפתח שלהם לניצחון יהיה לשמור על בייקר מייפילד נקי, ואולי סוף סוף הקווטרבק יצליח לנצל את הכלים ההתקפיים האין סופיים שעומדים לראשותו.

הימור: משחק מבולגן וצמוד לכל אורכו, שיסתיים בניצחון האורחת.

בורו. ישיג ניצחון ראשון?

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. או שמחזור הפתיחה היה מהמם, או שממש מממש ממש התגעגענו ( או שניהם). מסכים שאם ריברה נשאר בריא , ההגנה של הפוטבול טים תהפוך את הקבוצה למניה בעליה השנה ובשנים הקרובות, אם יצליחו לקדם את הסקינס למשהו דומה לפרוספקט שהוא אמור להיות. לארון רודג׳רס נגמרת ההזדמנות לקפוץ למדף של הכי גדולים, אולי השנה האחרונה לפני שדור ההמשך משתלט לחלוטין על הליגה.

    1. יחסית למחזור פתיחה בלי פריסיזן זה בהחלט היה מעל המצופה (גם פחות אינפלציה של דגלים ממה שרגילים לראות בשבועות הנ"ל).

  2. הייתי בטוח שהמחסור בקהל יהיה פחות משמעותי מאשר המחסור בסוקר (אופס, עוד בריטי צנח הרגע ומת..), אבל טעיתי. ממש קשה לי ללא הדציבלים שעולים ככל שהמשחק מתפתח בארוהד, סיאטל וכו', במיוחד ב3rd אנד לונג למשל.. והצבע, התחפושות, כוסות הבירה המוגזמות והמאסה האדירה של הקהל.. המגרשים הריקים וההיחלשות של הסגולים (דיגס, מעצבן ככל שיהיה, עזיבת ה'רוקסטאר היחידי של הוייקינגס) מסמנים לי עונה עגו ה במיוחד.
    כל שנותר זה לשים מיוט, להגביר את המוזיקה, לערפל חושים (מעט יותר מהרגיל) ולצפות בתנועה האתלטית המופלאה של הספורט הזה.
    מממ.. בעצם לא רע בכלל..

  3. תודה שחר. בתור אוהד של הפאקרס היה כיף לראות את ארון, במיוחד אחרי מה שהוא "אכל" בפגרה. יהיה מעניין גם איך תתקדם העונה השנייה של לפלור בקבוצה.

  4. תודה שחר, אחלה סיכום
    רודג'רס הוא כנראה דוש מדופלם אבל ממרחק בטוח, קשה מאוד לא לאהוד אותו. הפאקרס שלו לא תמיד היו אלופים ולא תמיד שיחקו יפה (לא באשמתו) אבל תמיד תמיד היו רלוונטיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט