סיכום השבוע בבייסבול / אקדחים שלופים – יוני לב ארי

הגענו לשלב הזה בעונה, שאנחנו כבר חודש וחצי בפנים, וסוף סוף פיצ'רים מתחילים להתחמם ולהראות מה הם שווים. איזו תקופה כייפית זו לאוהדי הבייסבול! אבל… מצד שני, הגענו לשלב הזה בעונה, שאנחנו שבועיים בדיוק מקו הסיום, והדרמות סביב מיקומים בפלייאוף מקבלות תאוצה. אז מה אנחנו מתלוננים, זו תקופת הבייסבול הטובה בשנה, לא משנה איך מסתכלים על זה!

רונאלד אקוניה ג'וניור (צילום: newsbreak.com)

אז בואו נתחיל ליגה ליגה. ראשית, האמריקן ליג. שלוש מוליכות הבתים הן טמפה ביי, שיקגו ווייט סוקס ואוקלנד אייז. הרייז ביתרון די בטוח (3.5 משחקים על טורונטו), גם האייז (6.5 על יוסטון), בבית המרכזי מתפתח מאבק על הבכורה מול הטווינס. אך בעונה בלי קהל, מה זה באמת משנה מי ראשון?

נכון לעכשיו, שלוש הסגניות הן טורונטו (חצי משחק על היאנקיז), מינסוטה (3.5 על קליבלנד) ויוסטון (משחק וחצי על סיאטל). המאבק האמיתי הוא על שני המקומות האחרונים, שנכון לעכשיו שייכים ליאנקיז ולקליבלנד, כשסיאטל רחוקה 4.5 משחקים, מה שנראה קצת קשה לסגירה. כך שדי קל להמר כרגע מי תהייה השמיניה, השאלה היא רק מיקומים, ושוב, בשנה בלי קהל, זה פחות קריטי.

ווייט. הוציא תא היאנקיז מהמשבר (צילום: onenewspage.co.uk)

מי יסגור את הרשימה?

בנשיונל ליג מזרח, אטלנטה מוליכה בבטחה (3.5 משחקים), כשמיאמי והפיליס נאבקות על הסגנות שמבטיחה פלייאוף. בבית המרכזי הקאבס בטוחים בעצמם (4 משחקים), כשסיינט לואיס, מילווקי (שני משחקים מאחור) והרדס (2.5) נלחמות על כרטיס בטוח ועוד אחד בפוטנציה.

במערב, הדודג'רס והפאדרס בטוחות בפלייאוף, ונאבקות על הבכורה (2.5 לקבוצה מ-LA). הג'איינטס, שמוליכים במשחק וחתי על קולורדו, תופסים כרגע את המקום השלישי ואת הכרטיס לפלייאוף, לצד הפיליס, עם יתרון של משחק וחצי על מילווקי. כך שכאן טמון המאבק האמיתי שנותר לנו.

הווייט סוקס חוגגים עוד ניצחון (צילום: nbcchicago.com)

רכבת הרים

אז עכשיו, כשהתמונה ברורה, בואו נראה מה היה השבוע. באמריקן ליג מזרח, היה שבוע נדנדה אמיתי ליאנקיז. החבורה מניו יורק נכנסה לסלאמפ במלוא מובן המילה, עם חמישה הפסדים רצופים, ושבעה מ-8 משחקים. אך, איך אומרים בבייסבול, אין תחליף לניצחון. 2:7 ליאנקיז במשחק האחרון בטורונטו (בבפאלו, אם לדייק), ופתאום החלה שרשרת ניצחונות, שעומדת כרגע על חמישה. גלייבר טורס חזר, ג'יו אורשלה חוזר מחר, ובסופ"ש גם ארון ג'אדג' וג'אנקרלו סטנטון יחזרו, ופתאום אף אחד לא ירצה לפגוש אותם בפלייאוף…

שתיים מהקבוצות הלוהטות של הליגה נמצאות בבית המרכזי. הווייט סוקס, שניצחו שמונה מתשעת המשחקים האחרונים, והטווינס, שניצחו 10 מ-12, כולל סוויפ על קליבלנד, מה שהוציא את האינדיאנס מהראש המשולש בצמרת הבית. קליבלנד, לעומת זאת, הפסידה שישה משחקים ברצף, כשגם דטרויט עם הפנים למטה (10 מ-13). קנזס סיטי אמנם התעוררה, עם שישה ניצחונות ברציפות, אך זה מעט מדי, וממש ממש מאוחר מדי, וכך קיבלנו חלוקה מאוד ברורה של הבית.

מי צריך לומר ראשון שלום, זה שעולה או זה שיורד? (צילום: elfildeo.com)

יוסטון, ממשיכות הבעיות

מי שממשיכה להפתיע בדשדוש שלה העונה (או שלא?), היא יוסטון, שנכנעה ב-9 מ-11 משחקיה האחרונים, כולל 3:1 בסדרה לאוקלנד, שסתמה סופית את הגולל על הסיכוי לבכורה. סיאטל, ההפתעה המרעננת של העונה, מציקה מאוד לאסטרוז, וב-22 בספטמבר תארח את יוסטון לסדרה של שלושה משחקים, שעשויה לשנות את התמונה, ומי יודע, אולי לשלוח את יוסטון אל מחוץ לפלייאוף…

תוצאת השבוע שייכת ללא ספק לאטלנטה, שהביסה ביום חמישי את מיאמי לא פחות מ-9:29, שיא מועדון כמובן. 11 ריצות באינינג השני, כל עשרת השחקנים ששיחקו השיגו לפחות סינגל, שבעה הום ראנס, 23 היטס, כשהכוכב היה אדם דובאל, עם שלושה הום ראנס, אחד מהם גראנד סלאם! וואו. ורק בבייסבול, ניצחון כזה יכול להגיע אחרי שני הפסדים לאותה הקבוצה…

הברייבס חוגגים את הניצחון המפלצתי (צילום: fashionmodelsecret.com)

מתרחקים מאוקטובר

גם למטס היתה תצוגה מרשימה, ועוד ב-9/11, עם 1:18 ענק על טורונטו, כולל עשר ריצות באינינג הרביעי, וגראנד סלאם של דומיניק סמית'. אך ככלל, זה לא היה שבוע מוצלח במיוחד לכתומים כחולים, עם ארבעה הפסדים בשישה משחקים, ומרחק שלושה משחקים מהפיליס.

הקאביס סיימו את השבוע עם 0:12 עוצמתי על מילווקי, אך העניין פה לא היה בהתקפה, כשאלכ מילס, הפיצ'ר של שיקגו, רשם No Hitter ראשון בקריירה, עם שלוש הולכות ו-114 פיצ'ים. היה זה ה-No Hitter השלישי של הקאביס בחמש העונות האחרונות (ג'ק אראייטה, פעמיים).

מילווקי, לעומת זאת, הצד המפסיד במשחק, עדיין חולמת פלייאוף, אך הסדרה המעניינת באמת תצא לדרך מחר (בין שלישי לרביעי), כשהברוורס יארחו את סיינט לואיס לחמישה משחקים. אם הם רוצים פלייאוף – הם צריכים 1:4 לפחות. השתיים ייפגשו גם בסיום העונה לסדרה דומה.

משעמם ביציע של המטס (צילום: usatodaysun.com)

שרב כבד

במערב, הדודג'רס ירדו מעט לקרקע השבוע, עם מאזן נורמלי של 3:3, דבר שלא קרה מתחילת העונה, כשגם שניים מהניצחונות הגיעו באינינג העשירי, בקושי בקושי, באריזונה. ואם מדברים על הדי-באקס, אולי, אכזבת העונה. רבות דובר על הרכש שהם עשו, אך שימו לב, מה-20 באוגוסט, אז הם היו עם מאזן סביר של 11:13,  רשמו החבר'ה מהמדבר 20 הפסדים מ-24 משחקים, כולל רצף של שמונה. כל זה סידר להם את המקום האחרון בבית.

הפאדרס, אלופי הדד-ליין, ממשיכים לקצור את הפירות כשהם כרגע במהלכה של שרשרת ניצחונות, שעומדת כעת על שבעה. מחר הם מארחים את הדודג'רס לסדרה סופר מרתקת, שעשויה להפוך את פסגת הבית.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. מקווה מאוד שעכשיו היאנקיז יחזרו ליכולת יציבה ברמה לפי הציפיות וידיאו אליפות לאחר יותר מעשור ואליםות 28 בהיסטוריה!

  2. תודה יוני, כפי שאמרת שבוע חלש לדודג'רס שכרגיל מבטיחים פלייאוף הרבה לפני סיום העונה ואז נכנסים לתקופה רעה בזמן הלא נכון. אתמול קיבלו האוהדים את פני האסטרוס עם פחי אשפה והחגיגה כמעט הושלמה כאשר יתרון 5-2 בתשיעי הפך להפסד 7-5 ליוסטון באדיבות קנלי ג'נסן. הלילה ניצחון 8-1 עליהם שיפר את מצב הרוח

  3. "האיש שלי" דין קרמר בהופעתו השנייה בליגה (שוב נגד היאנקיז) – 5 אינינגס, ריצה אחת, 4 חבטות, 3 הולכות ו-7 סטרייקאאוטס. בהחלט יפה מאוד

  4. טוב, המטס די מחוץ לתמונה ויצטרכו נס היסטרי והיסטורי, אבל זה מוביל אותי לתופעה מעניינת, גם באמריקן וגם בנשיונל הקרבות על הWC הם בין קבוצות שלא פגשו ולא הולכות לפגוש אחת את השניה עד סוף העונה. בימים כתיקונם, כל קבוצה אמורה לפגוש את יריבותיה מהליגה ובכך לשפר עמדות בליגה, אבל בגלל המבנה של העונה, המארינרס למשל, לא שחקו ולא ישחקו ולו משחק אחד מול היאנקיז או הרדס, וכנ״ל למשל הברוורס שלא שחקו מול הפיליס או הג׳איינטס או הרוקיז. מאוד בעייתי. גם לשחק 20 משחקים מתוך 60 מול קבוצות מהליגה השניה, אומר שאין לזה השפעה ישירה על הדירוג בליגה ״שלך״, אז נכון שלקבוצות המובילות זה לא ממש מפריע, אבל קבוצות שמתמודדות על מקומות שניים ובעיקר על הווילד קארד, זו סיטואציה שלא ממש תורמת למצבן.
    עוד דבר שקצת מעצבן, הוא שהשדרים מתנהגים כאילו כבר לא משחקים חודשיים בכללים החדשים ועדין נורא מתלהבים מדאבל הדרס של 7 משחקים, או שהקבוצה ה״ביתית״ חובטת לפני אחרונה או שיש רץ על הבסיס השני, בסדר, הבנו, הלאה.
    ואם כבר ענייני קורונה, אפשר להפסיק עם ״ליתרון הביתיות אין חשיבות בלי קהל״? ליתרון הביתיות היה חשיבות שהיה קהל? כי אם כן אז הנאשיונלס כנראה לא לקחו אליפות, ויש עוד דוגמאות בלי עין הרע. יש לביתיות יתרונות מעבר לקהל, לחבוט אחרונים, לשחק במגרש הביתי (אם כי אם אתה הרוקיז זה לא כזה יתרון), זה שאפשר לישון בבית וכל מני כאלה, וגם שהקהל איתך, אבל באמת אפשר לרדת מהעץ הזה, כי (למיטב זכרוני) הסטטיסטיקה מראה משהו כמו 50:50 כלומר שקבוצות עם ״יתרון הביתיות״ ניצחו רק חצי מהסדרות בהן השתתפו, יהיה מעניין לבדוק בדיוק מה הפילוח, האם יש יתרון במשחק 6/7 לביתית או לא, אבל בגדול, עם קהל, בלי קהל, זה לא ממש משנה. אבל דווקא כן משנה להיות ראשון כדי לקבל קבוצה חלשה יותר בסבב הראשון (במיוחד שלמובילות השנה אין bye לסיבוב השני).

    1. אז ככה:
      נכון שבלי לשחק מול מי שאתה מתמודד איתו על המקום בפלייאוף זו בעיה, אבל היי, כל העונה הזאת היא בעיה אחת שלמה (:
      השדרים? שמע, מניח שאתה שומע בעיקר שידורי מטס. אני שומע בעיקר את מייקל קיי. ואין דבר יותר "חוזר על עצמו" מקיי. אז אני כבר רגיל לזה שלפני כל משחק שני בדאבל הדר, נגיד, אבל תמיד, הוא מתחיל עם הציטוט של ארני בנקס: "לטס פליי טו".
      לגבי הביתיות, באופן כללי, בייסבול הוא ספורט עם הכי פחות ביתיות שאני מכיר, זה נכון. נקודת המוצא מאוד נמוכה. ועדיין, יאנקי סטדיום עם 50 אלף איש שווים איזה ראן או שניים, תשאל את הטווינס. לעומת זאת, יאנקי סטדיום במצבו הנוכחי שווה אולי דאבל, וגם זה גראונד רול (:
      אז אם אני קבוצה בתמונת הפלייאוף השנה, אני דואג יותר לבריאות שלי ולהכנה מאשר למקום חמישי או רביעי.
      but hey, thats me…

      1. העונה בעייתית אין ספק, אבל זה אחת האנומליות היותר בעייתיות. אני זוכר שבזמנו שהתחילו עם האינטרליג אז הטייגרס התלוננו שמשחקי ההכרעה שלהם משוחקים נגד קבוצה לא מהליגה או הדיוויז׳ן שלהם, וגם בחוקי הנשיונל, משמע לא בהרכב האופטימלי מבחינתם. אז העונה הזו כולה לא אופטימלית מהבחינה הזו, וחשוב לציין את זה כשמנסים לחשב סיכויים וכו׳.
        לגבי השדרים, דווקא שדרי המטס, כיאה לצוות המדורג בשלושת הראשונים בליגה, לא ממש טוחנים את הקטע הזה, אבל אני רואה גם די הרבה אחרים, ומעבר לזה שאני די מבין איך הצוות של המטס מדורג כל כך גבוה, זה פשוט יצא לי מכל החורים הסיפור הזה. ואת מייקל קיי, בוא לא נדבר עליו, לאיש יש טון דיבור מעצבן שאני לא מבין איך השותף שלו לתא לא מוריד לו סטירה, וזה עוד לפני ערימת הקלישאות שהוא מכנה שידור.
        עכשיו לגבי הביתיות, הלכתי לשאול במינסוטה אבל נגמר לי הגז בבוסטון, ושמה סיפרו לי על גיים 7 ב2004 שאכן הרבה הומראנס עפו, רק לא לצד הנכון. זה שהיאנקיז נצחו הרבה סדרות בבית זה בגלל שהם היאנקיז, כלומר הגיעו להרבה סדרות בעדיפות על היריבה וביתרון ביתיות. תמיד יש מקרים כמו יאנקיז טווינז, או איינג׳לס ג׳איינטס כאלה. אבל גם יש סיפורים הפוכים, אולי לא ברמה של הוורלד סירייז ב2019, אבל בדומה.

    1. אוהד ניקס מתוסכל, שהקבוצה שלו פח המון שנים. תראה, אני אוהד קבוצות, לא ענפים. כשארסנל לא טובה באנגליה – אין לי מושג מה קורה שם בליגה. תודה לאל בבייסבול אין לי כל כך את הבעיה הזאת. אז כשהניקס יהיו שווים משהו, אני אשמח להיות שם (:
      ב-2012 וב-2013 ערכתי בוואי נט, שנים גדולות של הניקס, כתבתי המון….

  5. הברייבס השתמשו שלשום בזורק הימני הצעיר קייל רייט, שניצח את הנשטיונלס, והתקווה היא שהאס שלהם קול המלס (ה-MVP של הוורלד סרייס לשעבר) שעדיין לא זרק העונה, יזרוק ביום רביעי את משחקו הראשון ואז הם מסודרים בפיצ'ינג ובבול-פן (הם החזירו את שון ניוקמב שניפצע והועבר לקבוצת ה-AA שלהם זמנית)) והברייבס תהיה לדעתי אחת הקבוצות החזקות בליגה

  6. ראיתי בראקט של הפלייאוף כמו שהליגות נראות היום, וצחוקים, הרייס יפגשו את היאנקיז. כמובן שלך תדע מה יהיה, אבל אם לשפוט ממה שראינו, זה ממש לא מה שהיאנקיז רוצים לפגוש בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

    1. בדיוק קראתי, כן, חדשות טובות. כלומר, חדשות כי זה חדש, וטובות כי לפחות יהיה בעלים שרוצה להיות בעלים ומוכן לשים כסף בשביל התענוג הזה, וזה גם מישהו לגיטימי כאוהד וכמיליארדר. אז כן, חדשות וטובות. עכשיו נראה מה יהיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט