לקראת העונה שנפתחה הלילה בליגת הNFL, כתבה על הקבוצה המסקרנת ביותר באוף-סיזן – טמפה ביי באקנירס.

רעידת האדמה בפלורידה הורגשה היטב ב17 במרץ האחרון. ימי הקורונה הראשונים כבר החלו לתת את אותותיהם והעולם כולו נכנס לסגר בבתים. אחרי שנים של ספקולציות על ריבים מתוקשרים עם המאמן והבעלים, שני עשורים במועדון, 6 טבעות אליפות ושלושה תארי MVP הודיע טום בריידי – הקווטרבק הכי גדול בהיסטוריה, שהוא עוזב את הניו אינגלנד פטריוטס בפוסט מרגש במיוחד באינסטגרם. בכל זאת, שנת 2020 כבר ידועה כשנה לא שגרתית. הסופרסטאר החליט לחתום ביעד די מפתיע – טמפה ביי באקנירס, שהופעתה האחרונה בפלייאוף הייתה ב2007, בזמן שהמותג של הארגון נחשב לאחד הכושלים בNFL (מקום 30 בליגה במס' צופים ב2019). בגיל 43 החליט בריידי שהוא זקוק לאתגר נוסף לקראת סיום הקריירה – להוכיח שהוא יכול גם בלי המערכת האדירה של הפטריוטס. אל המשימה הנועזת הוא צירף אליו את רוב גרונקובסקי, הטייטאנד האדיר שחוזר מפרישה במיוחד כדי לשלב כוחות שוב עם בריידי כשבהמשך הקבוצה צירפה בדראפט את אחד התאקלים ההתקפיים המוכשרים ביותר במככללות, וכן את הרץ לאונרד פורנט – הבחירה הרביעית בדראפט 2017. האם הבאקס באמת יכולים לקרוא תיגר על אחד הבתים החזקים בליגה? האם בגיל 43 טום בריידי יהיה מסוגל להוביל את קבוצתו החדשה להישגים נאים?

טמפה היא העיר השלישית בגודלה בפלורידה והבאקנירס הם קבוצת הפוטבול השלישית במדינה הדרומית. בשל הקרבה היחסית למיאמי – בה משחקים הדולפינס (אחד המותגים החזקים בליגה) וכן חוסר ההצלחה היחסית בשנים האחרונות, התקשתה הקבוצה למלאות את איצטדיון ריימונד ג'יימס. בעלי הקבוצה, משפחת גלזר (מוכרים יותר בתור הבעלים של מנצ'סטר יונייטד) הבינו שכדי להתחיל למכור מרצ'נדייז ולהביא את הקהל ליציעים הקבוצה צריכה כוכב רציני. נראה שאין יותר מתאים מבריידי, שיספק את הסחורה בהיבט הפרסומי לכל בעלים בליגה. לאחר משחק ההדחה בפלייאוף של ניו אינגלנד לטנסי החלה חרושת השמועות בנוגה לעתידו של בריידי, שעל פי הדיווחים דחה את הצעת הארכת החוזה של הפטריוטס בטענה שהיא הייתה נמוכה מדי. שני הצדדים נפרדו כידידים, והצ'רג'רס והקאובויז הוזכרו כמועמדות רציניות לקלוט אותו. אך בריידי הפתיע עם בחירתו בבאקס ולמרות שההחלטה נראתה תמוהה בהתחלה, כעת היא נראית אידיאלית עבורו. הוא מגיע לקבוצה נטולת ציפיות באופן יחסי – כלומר, לכולם ברור שהסיינטס אמורים לזכות בקלילות בראשות הבית. אם יצליח בכל זאת להעפיל לפלייאוף, יוכל להתגאות בכך שיכולתו לאורך הקריירה לא הייתה תלויה בבליצ'ק. אם ייכשל, ייכנס לרשימה ארוכה של קווטרבקים שנדדו בשנתם האחרונה בליגה ונכשלו במקומותיהם החדשים. אף אחד לא יזכור לו את השנה הזו. סיטואציה שממנה יש לו רק מה להרוויח. כמו כן, יוכל ליהנות בגילו המופלג מהשמש החמה בפלורידה, וכמובן יתענג על חוליית התופסים מהטובות בNFL (כריס גודווין ומייק אוונס) עם מאמן בעל מוח התקפי מבריק ויצירתי (ברוס אריאנס) – שלטענתו מעולם לא שיחק תחת אחד כזה. אחרי שנים של קיבעון תחת בליצ'ק, בריידי יוצא להרפתקה חדשה ונוצצת שיכולה לנעוץ את המסמר האחרון בקיר בקרב הנצחי על הGOAT.

רכבת ההרים בהובלת ג'יימיס ווינסטון הפכה כל משחק לחוויה עבור אוהדי הבאקנירס ב5 שנים האחרונות כשב2019 ווינסטון ניפץ כל שיא אפשרי. הוא היה הראשון בהיסטוריה של הליגה לרשום לפחות 30 ט"ד לצד 30 איבודים (!) בזמן ששני התופסים הבכירים שלו מספקים מספרים יוצאים מן הכלל. ברוס אריאנס נתן אשראי חופשי לג'יימיס להשתולל על הדשא, כשזה החזיר עם עונה מטורללת של 5109 יארדים באוויר (ראשון בליגה) אך לבסוף מאזן הקבוצה היה שלילי (9-7) והם פספסו במעט את ההעפלה לפלייאוף. חמש שנים מאז נבחר ווינסטון ראשון בדראפט, טמפה נפרדה מהשחקן שלא הצליח להצדיק את הבחירה בו ונותנת את המושכות לבריידי – ק"ב עם סגנון אחר לחלוטין מזה של ווינסטון, זהיר ממנו משמעותית ומתמחה בעיקר במסירות לאיזורים קצרים -בינוניים מתוך הפוקט. 

עונת 2020 תקום ותיפול על החולייה ההתקפית של הבאקס שבקיץ האחרון שינתה את פניה, וכיום היא המסקרנת ביותר בליגה. הרצון לראות את בריידי נועז יותר קיים אצל כל אוהד פוטובול באשר הוא, ובטמפה יש את המעטפת הכמעט מושלמת לכך. מייק אוונס וכריס גודווין הוכיחו את מקומם בטופ של הליגה בעונה שעברה ושילוב הפעולה שלהם עם הקווטרבק הטוב בהיסטוריה הוא סכנה לכל הגנה. תוסיפו לכך את חוליית הטייטאנדים – או ג'יי הווארד וקמרון ברייט שהיו לא רעים בעונה שעברה, והחזרה המתוקשרת מפרישה של גרונק. להערכתי גרונק יסייע בעיקר במשחק החסימה וההגנה על בריידי, וכך יחפה על החיסרון של או ג'יי הווארד באספקט זה. ההחתמות של הרצים האחוריים לאונרד פורנט ולשון מקוי נותנים איום נוסף מהבקפילד, לאחר שבשנה שעברה כל משחק ההתקפה של טמפה התרכז אך ורק באוויר. שחרורו של פורנט מהג'אגס היה מעט מפתתיע והגיע בעיקר בשל רצון הקבוצה לחסוך את שכרו הגבוה כבחירה רביעית בדראפט. פורנט שידרג בשנה שעברה את משחק התפסיה שלו וניפק מספרים לא רעים, ועבור בריידי – חובב גדול של מסירה לשחקנים מהבקפילד מדובר בהחתמה נהדרת. החיסרון המשמעותי במשחק ההתקפה של הבאקס מצוי בקו ההתקפה הבינוני של הקבוצה. אלי מארפט וראיין ג'נסן עוד נחשבים לפותחים טובים בליגה, אך מלבדם עשויים להתגלות חורים בקו ההגנה על טום בריידי. בדראפט האחרון נרשמו ארבעה שחקני קו התקפה שבלטו מעל כל השאר, ולאחר ששלושה מהם נבחרו ב12 הבחירות הראשונות, החליטו בטמפה לעשות טרייד-אפ לבחירה ה13, ולבחור בתאקל המצויין מאיווה – טריסטיאן ווירפס. בריידי ידוע בשחרור המהיר שלו מהיד, אך הוא גם התרגל לאורך שנים לקו התקפה מאומן ביותר ע"י דאנטה סקראנצ'יה (שפרש העונה מאימון) ואילו העונה הוא עשוי לסבול עם קו חלש יחסית. אם הקו ההתקפי ייתן לבריידי מספיק זמן בפוקט, הבאקנירס יכולים להתחיל לפנטז על פוטבול בינואר.

את פריחתו המחודשת של שאקיל בארט אף פרשן פוטבול לא יכל לחזות. אחרי 5 שנים כשחקן ספסל בברונקוס (כולל אליפות היסטורית ב2015), חתם בארט בטמפה ביי והפך לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. הליינבקר החיצוני הוביל את הליגה בסאקים עם 19.5 כאלה ונבחר למשחק הפרו-בול. העונה המדהימה שלו גרמה למקבלי ההחלטות בבאקס לשים על בארט את הפרנצ'ייז טאג בקיץ האחרון. יחד עם בארט, גם נדמוקונג סו – פרו-בולר לשעבר ואחד משחקני ההגנה הטובים בליגה בעשור שחלף חתם לעונה נוספת בגיל 33, כשלצדו בקו ההגנה – ויטה ואה המוכשר. הבאקס שמרו על הגחלת שהחזיקה את הגנת הריצה הטובה ביותר בליגה בפער ניכר – כשגם ג'ייסון פייר-פול ולבונטה דיוויס הוותיקים ימשיכו לעונה נוספת במועדון, וכן הבחירה החמישית בדראפט שעבר -דווין וויט המצויין. בעוד ההגנה על הקרקע הייתה הטובה בליגה כאמור, הגנת הסקנדרי של הקבוצה הייתה השלישית הכי גרועה בליגה ויצרה פער בלתי נתפס בין הגנת הריצה להגנת המסירה. קברניטי המועדון הבינו את הסיטואציה והקדישו את הבחירה בסיבוב השני בדראפט 2020 לסייפטי אנטואן ווינפילד, אולם מלבדו לא הגיע שום חיזוק לסקנדרי הבעייתי. לטוד בוואלס, המתאם ההגנתי – שייצר לעצמו שם של מאמן הגנתי לא רע בכלל בשנותיו כמאמן הג'טס צפויה עבודה קשה במיוחד. אילו יצליח לייצב את הגנת המסירה הבעייתית הבאקנירס ייהנו מאחת ההגנות הטובות בNFL. בימים של קורונה, עם הכנה לעונה קצרה מהרגיל ומאוד לא שגרתית, אני מוכרח לציין שאני מעט פסימי עבורם.

לטמפה ביי יש את הכלים להיות הפתעת העונה ולהגיע לפלייאוף אחרי 13 שנים של בצורת. האהבה של הקהל אולי תתבטא בעיקר במסכים הענקיים באצטדיון שצפויים להתמלאות בחולצות עם הספרה 12 של האנשים בZOOM. הריקוד האחרון של טום בריידי יוכל להתברר ככזה, וההעפלה לפלייאוף מבית בו משחקת קונטנדרית לאליפות (ניו אורלינס סיינטס) תיחשב להצלחה מסחררת. 'קווטרבק של המערכת' נהגו לכנות את בריידי ההייטרים. כעת במערכת שונה ולא מוכרת, חובת ההוכחה מוטלת על כתפיו. חצי מאוהדי הליגה כבר מכתירים אותו לטוב ביותר, העונה הנוכחית תוכל לשכנע גם את החצי השני. ואולי, רק אולי, אנו נזכה להמשיך לראותו גם ב2021. בריידי ממשיך להראות שהסיפור שאינו נגמר, באמת אינו נגמר. עונה טובה שלו ושל הקבוצה עשויה לשכנע אותו להמשיך לעונה נוספת. בגיל 43, בספורט בו גיל הפרישה הממוצע הוא 27 בריידי ממשיך לנצח את הבלתי אפשרי.

בתוך כל הסיפור הנוצץ והמסקרן חשוב לזכור שאנחנו בעידן קורונה, זמן ההסתגלות למערכת הוא מוגבל וכל הקבוצות בליגה מגיעות לעונה הסדירה ללא משחקי הכנה. לקבוצה ששינתה את פניה ההתקפיים בצורה כ"כ אבסולוטית זה עשוי להיות משמעותי מאוד. בריידי נכנס למערכת זרה שוודאי לא מתאימה לסגנון המשחק הזהיר שלו – מה גם שהוא מגיע לאחר עונה חלשה מאוד במדי הפאטס. אמנם חוליית התופסים הייתה מזעזעת, טייטאנדים לא היו קיימים וקו ההתקפה היו רעוע ורווי פציעות, אך היכולת של בריידי ב2019 לא הייתה כבעבר. ירידה ביכולת בגיל 43 היא בהחלט דבר המתקבל על הדעת וטמפה צריכים לקחת זאת בחשבון. החזרה מפרישה (מרגשת ככל שתהיה) של גרונק לא תחזיר עמה את היכולת של הטייטאנד האדיר שהיה באמצע העשור הקודם. גם בעונתו האחרונה בליגה הוא תרם בעיקר במשחק החסימה והתקשה להחזיק על הרגליים משחק שלם. תוסיפו לזה שנה מחוץ למגרשים ועוד מס' חודשים בבית בשל המגיפה ותקבלו סימן שאלה גדול בנוגע לכשירותו של הענק המיתולוגי. מייק אוונס וכריס גודווין הם צמד נפלא, אך מלבדם התופסים של טמפה די חלשים, ופציעה של אחד מהם עשויה להיות משמעותית. קו ההתקפה כפי שכבר ציינתי הוא להערכתי בשליש התחתון של הליגה. בהיעדר תקופת הכנה נורמלית ועם צירוף בודד של רוקי, אין מה לצפות לשיפור ניכר בהגנת הסקנדרי שעשויה להיות שוב העקב אכילס של השודדים. המפגש מול הסיינטס ביום ראשון הקרוב (המלצת צפייה!) יספק הצצה לקראת מה שאנו הולכים לקבל משתי הקבוצות הללו, אך כל התחזיות צופות ניצחון קל לניו אורלינס בקרב על בית הNFC דרום. אטלנטה וקרוליינה יערימו קשיים גם כן על טמפה שמשחקת בבית לא פשוט בכלל.

פלייאוף של NFL מרגיש לפעמים כמו הגרלת לוטו. מה שקרה בשנה שעברה, לא מבטיח כלום לשנה שאחריה. בטח בעונה שכזו, ללא משחקי קדם עונה ובלי הכנה ראויה, עם סיכויים גבוהים להידבקויות בכל רגע נתון ואיצטדיונים ריקים (או כמעט ריקים) לנסות ולחזות מה יעלה בגורלה של קבוצה שווה ערך להטלת מטבע. ובכל זאת, לראשונה בהיסטוריה בפלייאוף הליגה ישחקו העונה 14 קבוצות, כששלושת הסגניות הטובות ביותר מכל חטיבה ייזכו בכרטיס לווילד קארד. אם להעריך את העונה של טמפה הייתי מהמר על עונה שמתקרבת לתשעה ניצחונות ועם מלחמת עולם על הכרטיס הנכסף לפלייאוף. הבאקנירס אמנם ייסבלו מקשיים רבים במהלך העונה אך קשה להתווכח עם כמות הכשרון שיש בקבוצה, ובעיקר – אי אפשר להמר נגד טום בריידי.

"המלך בשדה" נחשב למוטו של חודש אלול (בו אנו מצויים בימים אלה) במסורת היהודית. בריידי מתעקש להישאר רלוונטי גם בגיל 43, וכשהוא מתקרב יותר לקבוצת סיכון מאשר לגילאי הקווטרבקים החדשים בליגה הוא מכוון מטרה יותר מאי פעם. שמישהו ינסה לעצור אותו.