*********************************
את כל מה שניכנס בין שני הקווים המקווקוים כתבתי בהחלטתי ועל דעת עצמי, ועמירם אורן עצמו לא יידע על כך עד שיקרא זאת כאן – כמו כל אחד מכם!
ודבר נוסף: הסירו דאגה מלבכם. אני לא מתכונן לכתוב על 480 משעולי אופניים במדינה האהובה שלנו… אני כותב רק על משעול אחד – ברחובות ובתי בת-גלים, השכונה בה נולדתי, בה גדלתי, ובה עוצבה אישיותו; כי עד שאתה בן 12 – השנה שאמי ובעלה יוחנן לס עברו לטבעון – מנחם כבר היה מנחם. אכתוב כמה פוסטים בסידרה 'בת-גלים', וכולם יהיו מבוססים על התמונות הנפלאות והכיתוב המיוחד במינו באתר הנהדר הזה של עמירם!
מנחם לס
עמי (עמירם אורן), יוצר ובעל האתר
האדם שבתמונה הוא עמירם. עמי אורן. הוא יוצר האתר הפנטסטי ומיוחד במינו הזה
זהו בעיקרו אתר תיעוד טיולים וסיורים, כולל הסברים וצילומים מרתקים שאני, לפחות, לא ראיתי כמוהם לפני כן, במיוחד של שכונתי בת גלים.
אתר של 480 טיולי אופניים מתועדים בהסברים ותמונות!
קבלתי את רשותו להשתמש בצילומיו הנפלאים של בת גלים, ואשתמש גם בכתוביו, ופה ושם אוסיף משלי, יליד בת גלים, 1937. רוב הכתוב על התמונות הוא מעשה ידיו של עמי. פה ושם אוסיף ידע משלי על התמונות, הבתים, החופים, ושאר האוצרות באתר. יש לעמירם תיעוד של 480 סיורים בישראל. כל מה שיש לעשות זה לרשום במלבן את הדבר שאתה מחפש – ואולי תמצא אותו. אני למשל מצאתי סיור בשער העמקים, הקיבוץ בו לימדתי חינוך גופני בשנות 1960-61 ממש לפני הטיסה ללימודים לארה"ב, וזה יהיה הסיור הבא שאכנס אליו. אני לא יודע אם עמירם בעצמו יודע שבשנות ה-60, כשהוא היה ילד, שער העמקים היה בקיבוץ השמאלני השלישי במדינה לפי הסדר (פעם בחדר האוכל ישבתי באותו שולחן עם משה סנה, מלך הקומוניסטים של ישראל אז):
1)הראל
2)גן שמואל
3)שער העמקים
אבל ישנם לי מה זה זכרונות מהקיבוץ ואני לא יכול לחכות לצפות בסיור המתועד באופניים של עמירם.
מי הוא בעל ויוצר האתר?
שמי עמי אורן. במקצועי אני גאוגרף ובהווייתי מאז ילדותי, בסוף שנות ה-60' ועד ימינו, אני איש ידיעת הארץ.
במשך חמישה עשורים פעלתי במסגרות שונות בהתאם לנסיבות הזמן ולעיסוקיי במהלך השנים אני תר אותה לאורכה ולרוחבה ללא הפסקה, מטייל, מדריך ומצלם.
תחום התמחותי בו אני עוסק למעלה משלושה עשורים הוא הממד הגיאוגרפי של השילוב בין טריטוריה ובין ביטחון
הדגש בפעילותי הוא הממשק ויחסי הגומלין בענייני קרקע, מרחב וסביבה בישראל בין הצבא ומערכת הביטחון ובין המדינה והחברה. בעיסוקיי בתחום זה שלבתי בין האקדמיה (מחקר, דיון והוראה) ובין העשייה (תכנון וייעוץ).
השכלתי הפורמלית:
* מדריך ידיעת הארץ (צה"ל, 1975);
* מורה דרך מוסמך (משרד התיירות, 1978);
* תואר בוגר (B.A) גאוגרפיה וכלכלה (האוניברסיטה העברית בירושלים, (1981);
* תואר מוסמך (M.A) גאוגרפיה (האוניברסיטה העברית בירושלים, 1985);
* תואר שלישי – ד"ר (Ph.d) גאוגרפיה, (אוניברסיטת חיפה, 2003).
בלימודי לתואר הראשון והשני עסקתי בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל משלהי המאה ה-19 וראשית ההתיישבות הציונית ובמשך תקופת היישוב בזמן השלטון הבריטי. עבודת הגמר שלי לתואר מוסמך עסקה בהתיישבות החקלאית של עולי גרמניה שהגיעו לארץ בימי העליה החמישית.
לאחר לימודי תואר השני חזרתי לשירות קבע בצה"ל במשך עשור (1988- 1998) בעיקר בענף תשתית ופריסה באגף התכנון במטה הכללי (אג"ת) וגם במדור שטחי אימונים במפקדת חילות השדה (מפח"ש) ובמפקדת פיקוד המרכז.
עם תום השירות הצבאי, במשך ארבע שנים (1999 – 2003), כתבתי עבודת דוקטורט בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה שעניינה הקשר בין צבא ובין קרקע ומרחב במלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה.
מאז השלמת המחקר לתואר השלישי,במקביל לטיולים והסיורים הרבים שקיימתי, פעלתי וחקרתי במסגרת עצמאית בלתי תלויה ולא השתייכתי משתייך לשום מוסד או לאף ארגון או רשות.
במשך השנים כתבתי את הספרים "ארץ בחאקי" (יחד עם רפי רגב) ו"השטחים המגויסים", ערכתי את קבצי המאמרים: "צבא שיש לו מדינה" (יחד עם גבי שפר ואורן ברק), "מרחב הביטחון" (לבד) ו"ביטחון ותכנון" (יחד עם נילי שחורי) וכתבתי גם מאמרים רבים (חלקם עם עמיתים). מידע על הספרים ואת המאמרים ניתן למצוא באתר ארץ בחאקי.
מעת לעת אני השתתפתי והרציתי בימי עיון בכנסים אקדמיים וכנסים מקצועיים. לדוגמא הרצאה שנושאה תמונת המצב של פריסת מחנות הצבא הבריטי טרם הקמת המדינה
מאז שנת 2014 אני מתמיד ומטייל להנאתי ברכיבה באופניים, בנסיעה רכב ובשיטוט ברגל.
מאז תום לימודי התואר השלישי, עסקתי גם בפעילויות הבאות:
* ניהול וארגון שתי קבוצות דיון בין תחומיות שפעלו במכון ון ליר בירושלים אחת אחרי השנייה במשך שבע שנים (2003 – 2010);
* ייעוץ לאגף תכנון (אג"ת) במטה הכללי של צה"ל בענייני תכנון תשתית ופריסה (5/2010 – 11/2011);
* חבר צוות ארגון סדנת החשיבה בנושא "ישראל 2048 – חשיבה אסטרטגית לתכנון ולפיתוח מרחבי לקראת שנה המאה", שיתוף פעולה בין מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית בירושלים ובין מנהל התכנון במשרד הפנים (6/2013 – 2/2014);
* הוראה כעמית הוראה במחלקה ליחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים (לימודי מוסמך 2013/2014 ולימודי בוגר בשנים 2010/2011 ו-2011/2012);
* מרצה מן החוץ במחלקה למדיניות ומנהל ציבורי במכללה אקדמית ספיר (לימודי בוגר 2012);
* עמית הוראה בחטיבה ללימודי צבא וביטחון במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב (לימודי בוגר 2008/2009);
* הנחייה של שני חניכי המכללה לביטחון לאומי בכתיבת עבודת גמר (אחד בהתנדבות 2012 ושני בשכר 2013)
בשנת 2014, בטרם השתנה מוקד חיי וטיול האופניים בפרט וטיולים בכלל הפכו להיות העיסוק המרכזי, התחלתי בכתיבת ספר חדש.
נושא הספר הוא יחסי מערכת הביטחון עם המגזר האזרחי במרחב הגאוגרפי בענייני תשתית ופריסה, מקרקעין: הקצאה, קניין, תשלומים ופינוי, תכנון ובניה, תשלומי ארנונה וסביבה ונוף.
מוזמנים לקרוא את המסגרת העיונית של ספר זה שנושאה ממד גאוגרפי של השילוב בין טריטוריה ובין ביטחון
באתר זה באים לידי ביטוי עיסוקיי הכרוכים זה בזה: הטיול, הצילום והכתיבה.
האתר נועד למטרות לימוד, מחקר ולהעשרה בלבד ללא כוונת רווח.
האתר החל את דרכו בתיעוד טיוליי האופנים (מלל, מפות וצילומים) הכולל תיאור גאוגרפי והיסטורי של אזור הטיול ופירוט קטעי המסלול והמראות בהם.
בהמשך הזמן נוסף לאתר גם תיעוד של טיולי ושיטוטי צילום ברגל וגם תיעוד של טיולי צילום ברכב.
התיעוד מתווסף לאתר בתדירות גבוהה, פעם או פעמים או שלושה בשבוע ולעיתים יום יום.
מימון ועלויות
האתר הוקם ומתוחזק במימון עצמי. האתר אינו נתמך על ידי אף גורם מוסדי או עסק כלכלי ואין בו פרסומות! השימוש באתר בחינם.
הקמה
הקמת האתר ופעילותו החלה ביולי 2015. אז, טיול אופניים הפך להיות העיסוק המרכזי שלי ואליו הפניתי את כל משאביי (ידע, ניסיון, זמן וממון).
את הקמת האתר יזם יהונתן גלסנר שביקש להצטרף אלי בתרומה לקהילת הרוכבים והמטיילים. הוא בנה את האתר ומאז באופן שוטף הוא מתחזק ומפתח אותו בהתנדבות ובעיקר באהבה רבה. על כך מגיעה לו תודה רבה.
בניית האתר נעשתה בתיאום ובשיתוף איתי ובתמיכת מוטי בוטבול שבנה את אתר התוכן המקצועי שלי "ארץ בחאקי". מוטי היה אחראי עד קיץ 2017 על אחסון והחזקה השוטפת של האתר, לרבות עדכון גרסת התוכנה שלו והגנה עליו מפני התקפות ופריצות.
התיעוד
דפי תיעוד המסלולים מוצגים בסדר כרונולוגי שהראשון ברשימה הוא המעודכן ביותר. הם ערוכים בהתאם לשלושת חלקיה של הארץ" צפון, מרכז, דרום ובכל אחד הם ערוכים לפי אזורים גאוגרפים. הטיולים בירושלים וסביבתה ערוכים בנפרד בהתאם לחלקי העיר.
מיון נוסף של הטיולים הוא גם לפי נושאים:1. בעקבות מלחמת העצמאות, 2. בעקבות קרבות מלחמת העולם הראשונה 3. מרחב התפר (קו ירוק ומרחב הפרדה). 4. סיורים עירוניים.
שם סיפור טיול הוא או לפי תיחום המרחב בו עובר המסלול (בין…לבין) או לפי שם האזור הגיאוגרפי או שם היישובים (ב….) או משולב גם וגם.
סיפורי הטיולים כוללים שלושה מרכיבים:
מלל – ידע אישי והסתמכות על מקורות שונים
צילומים – נוף והמקומות, מראות מהטיולים (דרכים, עצים, פרחים, גשרים ועוד), חווית הטיול ופורטרטים של הרוכבים. כמעט כל הצילומים שלי ומיעוט זעיר של עמיתים שהשתתפו איתי בטיולים ושהעבירו אותם אלי.
מפות – מהמקורות האלה: מרכז מיפוי ישראל, שביל נט, עמוד ענן, אוסף לאור בבית הספרים הלאומי, Israel Hiking Maps ,ספרות מקצועית, Googel maps, ומפות מהאוסף הפרטי.
בתיעוד מובאים נתוני המסלול (אורך וגובה מצטבר), קובץ ניווט (gpx) וזמן (ברוטו ורכיבה).
הנושאים
סיפור הטיול מתחיל בהצגה כללית של המסלול, בהמשך מובא מידע על האזור הגאוגרפי ודמות המרחב. עיקר התיעוד כולל פירוט של קטעי המסלול, המקומות והמראות לאורכו. התיעוד כולל תמצות נושאי ידיעת הארץ האלה ולפי העניין.:
• האזור הגאוגרפי הפיסי
• מורפולוגיה: הרים, שלוחות, קווי רכס, נחלים ואגן הניקוז שלהם
• טופוגרפיה: תבליט, תכסית, כיוון, גובה ושיפוע
• גאולוגיה וקרקע
• תחבורה: דרכים, כבישים, מסילות הברזל, מחלפים וגשרים
• היסטוריה: דמות האזור בעבר והתמורות שחלו בו במרוצת הזמן ודמות הארץ ערב הקמת המדינה (המערך היישובי היהודי והערבי)
• יישובים: התפתחותם התמורות שעברו והארגון המוניציפלי שלהם
• מלחמות העבר הרחוק החל מתקופת המקרא
• זירות קרב במאה ה-20: מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ועוד
• גבולות המדינה ובעיקר, קווי שביתת הנשק (1949), הקו הירוק וחומת הביטחון (גדר ההפרדה)
• אתרים ארכאולוגיים.
• אתרי מורשת, אנדרטאות ויד זיכרון ובתי עלמין
• מקומות קדושים לבני כל הדתות
• שמורות טבע ונוף
• מתקנים ביטחוניים
• אתרי תשתיות גדולות
הסיפורים הם מהטיולים שהקלטתי מראשית שנת תשע"ה (ספטמבר 2014) והמפורטים ביניהם הם של אלה שבוצעו מאז ממחצית שנת תשע"ה (אפריל 2015), זמן תחילת כתיבתי עליהם ברשת החברתית: Facebook ובהמשך, בשנת תשע"ו (ספטמבר 2015 – ספטמבר 2016) בשנת תשע"ז (אוקטובר 2016 – ספטמבר 2017), בשנת תשע"ח (מספטמבר 2017 עד ספטמבר 2018), בשנת תשע"ט (מספטמבר 2018 עד ספטמבר 2019) ובשנת תש"פ (החל מאוקטובר 2019).
ארכיון מסלולים שבאתר הכולל את כל מסלולי הטיולים שביצעתי מאז שהתחלתי לרכוב על אופניי השטח. למסלולי הטיולים בשנים תשע"ב, תשע"ג ותשע"ד אין הקלטה. כמעט לכולם, צורף קישור לגלריית תמונות ומהן ניתן להתרשם ממראות הדרך. המעוניין לקבל מידע על מסלול מסוים שאין לו הקלטה, מוזמן לפנות אלי באופן אישי ואעביר לו אותו בשמחה. במקרים מיוחדים ולפי בקשה אוכל לשחזר את המסלול וליצור קובץ gpx.
אזהרה
המסלולים המוצגים באתר מוצגים כפי שבוצעו בטיול, לרבות ניסיונות מעבר וטעויות ניווט.
פרסום המסלול אינו מהווה המלצה לטיול!!!
השימוש בפרטי במידע הוא על אחריות הגולשים, הנהלת האתר אינה נושאת באחריות כלשהי !!!
חלק מהמסלולים הם בשטחים בהם חלות מגבלות בתוך בשטחי אש או בשמורות טבע. רצוי לבדוק מראש האם ומתי מותר להיכנס אליהם !!
זכויות יוצרים
על כל מה שמפורסם באתר במיוחד מפות וצילומים חלות זכויות יוצרים!!!
פרסום תוכן סקירות או תיאורי מסלול או קטע ממנו מחייב מתן קרדיט (שם המסלול בתוך "עמירם במשעולי ישראל" לרבות הקישור)
פרסום תמונה או מפה או מלל מחייב קבלת הרשאה מראש!!
תפוצה ושיתוף
אני שמח שיש לי את האפשרות לטייל, לצלם, לכתוב ולשתף את אלה החפצים בידע והכרה של הארץ. כל עוד תהייה לי אפשרות, אמשיך מבלי להפסיק.
אני מקווה שתמצאו עניין בתוכן האתר ותפיקו ממנו תועלת ובעיקר לצורך הכרת האזור והארץ.
אשמח לקבל תגובות, הערות, הצעות ותוספות מצדכם בכל עניין הקשור לטיולי רכיבת אופניים לרבות מידע על המקומות, האזורים והאתרים המצוינים בסיפורי הטיולים וגם הצעות למסלולים חדשים.
אלה המעוניינים ולהצטרף לרשימת התפוצה לקבל באופן שוטף מידע על טיולים מוזמנים להזין את כתובתם בטופס הבא
דוא"ל
תמיכה
(את זה אני – מנחם לס – כותב: אחרי שתראו כמה צילומים מבת גלים תבינו במה מדובר. אני פונה לאנשי הצוות ולגולשים להקיש על "ביצוע התמיכה" ולתרום לאיש היקר הזה. אני כבר עשיתי זאת. כל תרומה תתקבל באהבה. אני לא חלמתי שאי-פעם אעשה דבר כזה, אבל זהו מקרה מאד מיוחד, ואני מקווה מאד שיהיו אנשי צוות וגולשים שיתרמו. כל סכום יתקבל באהבה).
אני פונה לאלה שכבר נהנים מהאתר ומבינים את ערכו לסייע לי ולמעשה לכולנו. תמיכה בכל סכום תהיה מבחינתי הבעת אמון, זריקת מרץ ועידוד וכמובן תקל עלי במימון ההוצאות השוטפות והמשך מימון פיתוח האתר.
לביצוע התמיכה
משעולים אחרונים
עמק הארזים בערב קיץ חם, מעונן ואביך
02-09-2020 עניינו של תיעוד זה הוא צילום בסיור בעמק הארזים, שהוא חלק מהפארק של מטרופולין ירושלים. סיור זה ברכב התקיים בשעת ערב של יום שלישי 1 לספטמבר 2020. סיור צילום זה יצאתקראו עוד >
בחורש הרי יהודה ביום קיץ חם
25-08-2020 עניינו של תיעוד זה הוא "התוצרת" של אחד הצעדים הקטנים הראשונים ב"מסע הגדול" של חזרה לשגרה. מאז מחצית חודש יולי אני "מוגבל תנועה" בעקבות ניתוח אורתופדי גדול ומורכב. קראו עוד >
קריית ענבים, היישוב ובית העלמין הצבאי
07-07-2020 תיעוד זה ממקד את המבט אל היישוב קריית ענבים שבהרי יהודה, יישוב המציין בשנה זו את שנת המאה להיווסדו ואל בית העלמין הצבאי שנמצא בתחומו. סיפורם של קריית ענבים ובית העלמין הצבאי כרוקראו עוד >
"נוצרים ביפו" – רקע למיזם, ריכוז, תובנות וסיכום (כמעט סופי)
05-07-2020 עניינו של תיעוד זה הוא ריכוז וסיכום (כמעט סופי) של המיזם "נוצרים ביפו" שמטרתו ללמוד אודות הנוכחות של הקהילות הנוצריות ביפו בהווה וגם בעבר לבקר במתחמיהם (מנזרים, כנסיות, בתי ספר, בתי עלמין ועקראו עוד >
יפו, בתי העלמין הלטיני והיווני – קתולי בדרום העיר
04-07-2020 עניינו של תיעוד זה הוא בית העלמין הלטיני של יפו, שנמצא במתחם בתי הקברות המוסלמי והנוצריים בקצה הדרומי של העיר. הביקור במקום היה במסגרת מיזם "נוצרים ביפו" שמטרתו ללמוד אודות הנוקראו עוד >
יפו, מתחם כנסיית גברתנו של הבשורה המלכיתית (יוונית – קתולית)
04-07-2020 עניינו של תיעוד זה הוא מתחם הכנסייה המלכיתית (היוונית -קתולית) הנמצאת בצפון שכונת עגמי ביפו ונקראת כנסיית גברתנו של הבשורה ובערבית כניסת סיידה אל בישארה. הביקראו עוד >
יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש
02-07-2020 עניינו של תיעוד זה הוא המתחם הכנסייה אנגליקנית הנקראת על שם פטרוס הקדוש. מתחם הכנסייה נמצא ברחוב יפת למול פינת רחוב יצחק אבינרי. מתחם הכנסייה אינו פעיל. הוא נעול, קראו עוד >
יפו, מתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש
02-07-2020 עניינו של תיעוד זה הוא המתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש מתחם הכנסייה נמצאת ברחוב יפת פינת רחוב יצחק אבינר הביקור במקום, יותר נכון לומר מספר הביקורים מבחוץ לו, קראו עוד >
יפו, קהילת הקתוליים דוברי עברית
02-07-2020 עניינו של תיעוד זה הוא קהילת הקתוליים דוברי עברית ביפו אליה נחשפנו בביקור יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה) הביקור במקום היה במסגרת מיזם "נוצרים ביפו" שמטרתו ללמודקראו עוד >
יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה)
01-07-2020 עניינו של תיעוד זה הוא המתחם הלטינית (הקתולי) פטרוס הקדוש הכולל מנזר וכנסייה ומוחזק על ידי הנזירים הפרצסיקנים. הכנסייה נמצאת בחלק הצפון מערבי של הגבעה בה השתרעה העיר העתיקה של קראו עוד >
עמירם במשעולי ישראל, צילום: גלעד רגב
האתר הוקם ללא כוונה להפרת זכויות יוצרים.
במידה ותועבר בקשה להסרת מקור כלשהו
מטעמי פגיעה בזכויות יוצרים
או פגיעה בצנעת הפרט,
היא תענה מיד.
********************************
בת גלים – שכונה מיוחדת במינה
(כל המפות וכל הצילומים, ללא יוצא מין הכלל, הן מאתרו של עמירם)
בת גלים. נולדתי בה בשנת 1937. שכונה הנצורה מסביב ע"י שלושה מחנות צבא בריטיים. השכונה עם הבריכה האולימפית היחידה במזרח התיכון של אז. שכונה עם קזינו שלא היה אחר כדוגמתו בפלשטינה-א"י. שכונה שבה גר ראש 'המוסד'…שכונה בה נתקעה אונית מעפילים מ'חיים ארלוזרוב' ב-1946 ושהפכה עבורינו הילדים מגרש המשחקים הנפלא בעולם.
שכונה היושבת לה בין הר וים, ומסילת רכבת סוגרת אותה משאר העולם. הנסיעה להדר הכרמל, לעיר התחתית, ולכל צפון הארץ היא דרך כביש דו מסלולי העובר שכונות ערביות 'תחנת הכרמל, זייתון, והשכונה הגרמנית. שכונה שממנה יצאו יותר כדורגלנים לנבחרת ולליגה הלאומית, שחקני כדורסל לליגה הלאומית, ושחיינים ושחקני כדורמים, מכל שכונה אחרת בישראל שגרו בה רק 600 משפחות!
שכונה עם הסטוריה מדהימה שדי נרקבה ב-40 השנים האחרונות.
לשמחתי היא מראה סימני לידה חדשים.
עמירם מתאר את בת גלים כשכונה שבלבה עוברת מסילת ברזל (בתמונה). זה נכון להיום. אבל בימי מסילת הברזל היתה הגבול. מצידה השני היתה שכונת זייתון הערביה (למעשה בתים בודדים יותר משכונה) ואחריה השכונה קרית אליהו. היום הכל קרית אליעזר. בימי כילד לעבור את המסילה היה כמו לעבור למדינה אחרת.
מ.ל: בזמני הייתה רק בת גלים (הישנה). לא היו שיכונים. לא היה שיכון הבריגדה, ולא היה דבר מעבר לפסי הרכבת. את השיכון לחייילים משוחררים השלימו רק לפני שעזבנו לטבעון
מ.ל: אתם רואים את הקזינו שהוא היום רק שלד בניין בסוף התמונה. השדרה היא מימין התמונה, ואז לא היתה 'עירייה' המטפלת בה. כל בעל בית וכל דייר התנדב ועשה את חלקו, והיו אפילו כאלה, כמא אמי, שהיתה יורדת עם משפך ומשקה כמה צמחים. השדרה היתה מקום המפגש של כולנו לפני שהחלטנו מה עושים יותר מאוחר. הקיוסק שאתם רואים היה של האמא של משה חדנס, שחקן מרכז השדה של מכבי חיפה בשנות ה-50 המאוחרות.
התמונה הזו הוכנסה באותה שנייה שאנונומי קלע את השלשה המטורפת!!!!!!! תשאלו אותי? NO FUCKING WAY אתה מסוגל לקבל מסירה, לעלות לג'אמפ ולזרוק לסל לשלשה והכל ב-5 עשיריות שנייה!!!. זה הכל עניין של מתי שופט הזמן לוחץ על הבאזר. אבל אלה הם החיים!
עכשיו תנו מבט בבנין מימין עם מסך חום ומעליו שלט כחול: זאת הייתה החנות שאמא שלי התחלקה עם אדון דויטש. הוא מכר מה שנקרא היום בארה"ב STATIONARY ('מכשירי כתיבה'). החלק של אמי (ואבי) היה יותר מצלמות, מכשירי רדיו ועוד מכשירי חשמל קטנים. לידם היה אטליז, וחנות מכולת. אבי הפסיד כסף רב במשחקי קלפים בקזינו עם קצינים אנגלים, והוא הכריח את אמי למכור את כל התכולה שהיתה בחנות כדי להחזיר את החוב. זה היה הגב ששבר את הגמל, והיא התגרשה ממנו. שנאתי אותו. אחרי הגירושין כשהיה בא 'לבקר' אותי (אבל ראשית כל להתחנן לכסף מאמי )- הייתי בורח ממנו.
אתם רואים את המכונית הכחולה? בבית שהיא חונה לצידו נוסדה מכבי חיפה!!!!! זה היה לפני שנולדתי כמובן, אבל ב-1921 ניפתח במרתף הבית סניף מכבי חיפה, ושם היה גם אולם האימונים לאגרוף שם התאגרף בבוא השנים דוד עובד (את זה אני כבר זוכר) שהיה מתאגרף נפלא, והישראלי הראשון שהפך למקצועני בניו יורק בשנת 1948-9. הוא התאגרף בהצלחה משך שנתיים לפני שאבדו עקבותיו.
מ.ל: בת גלים מלאה באוצרות ארכיטקטונים. כמה בתים שומרו עד היום
ב-1932 הכריז הוועד לפיתוח בת גלים על מכרז לפתיחת הקזינו בחוף הים בשכונה. במכרז זכו פסח בונשטיין, מראשוני המתיישבים בשכונה יליד זכרון יעקב, טייכר ודוד ביגר; אך השניים האחרונים פרשו במהרה מן השותפות. מלאכת התכנון הופקדה בידיו של אלפרד גולדברגר (Goldberger). הקזינו היה חלק ממכלול שלם שכלל מסעדה, אולם נשפים, בריכת שחייה אולימפית וחוף ים מוסדר. רישיון בנייה ניתן במאי 1934.
תכנון המבנה היה חדשני לתקופתו, וכלל עמודים שהוקמו בתוך הים. חלק מרצפת המבנה היה עשוי זכוכית, שייבא קרוב משפחתו של בונשטיין אהרון רוזנפלד, שדרכה ניתן היה להבחין בגלי הים המכים בחוף מתחתיה. קומת הקרקע שימשה כמלתחה לאורחי המסעדה וחדרי עזר לבריכה. בקומה הראשונה הייתה רחבת האירועים והריקודים, בקומה השנייה הייתה מעין מרפסת שבה ישבו הסועדים ויכלו לצפות ממנה ברחבת הריקודים, וכמו כן מרפסת שצפתה אל הים הפתוח. הקומה השלישית הייתה גג מרוצף ושימשה לאירועים.
בשנות המנדט הבריטי נוהל המקום על ידי ראובן בונשטיין, בנו של פסח בונשטיין. המקום אירח אמנים רבים מן הארץ ומחו"ל ושימש כמוקד משיכה לצמרת האדמיניסטרטיבית של המנדט בחיפה. ככזה הוא משך אליו גם אנשי מחתרת רבים, שבאו לתהות על פעולותיהם של הבריטים. בן אחר של בונשטיין, נחום, ניהל במשותף עם הנרי מרגוליס, אשר נכנס כשותף בתחילת שנות ה-40, את הבריכה הצמודה. הבריכה שימשה כבריכה אולימפית החל מהמכביה השנייה.
מ.ל: מנהל הקזינו היה אדון אייסמן, שבתו אביבה מתגוררת היום בהוליווד, פלורידה, ואנחנו בקשר הדוק עד היום. לדעת אדון אייסמן בית הספר העממי עם המורה שלי קווינט לא היו לטעמו, וכך נשלחה אביבה ללמוד בשווייץ. חבר משותף של שנינו, רובי אופיר (אז ארווין) – התגורר בניו יורק ב-40 השנה הראשונות לבואו לארה"ב לפני שעבר לפני 15 שנה למיאמי ביץ', AND GUESS WHAT??? הוא נמצא ברגע זה ממש על טיסת אל-על לישראל כתושב חוזר. הוא מגיע לאהובתו מאז התיכון בבן-שמן – שמה מזל – (טוב, שניהם חיו ביחידות זה זמן רב, ולשניהם ישנם ילדים מבני זוג אחרים אבל היום שניהם בני 83 מבוגרים, והחליטו לבלות את שארית חייהם ביחד, ביבנה).
רובי, מקנא בך על שהתברכת בלבלות את שיבתך הטובה בארצנו, ושתבלה בישראל את שארית ימיך באושר ובריאות!
כל כמה ימים אוסיף חלק לסיפור בת גלים!
MBK
4 ספט 2020 07:19:58תודה מנחם
פרויקט מעניין ואתר מעניין ומיקצועי מאוד
לצערי אני לא מחובבי הדו-גלגל
ממליץ להוסיף איזה חומסייה,שווארמה אן מסעדת דגים למטיבי הלסת, לא יצליחו לשכנע אותי שעלי קארוון ביפו הוא לא מקום קדוש ל 3 הדתות וגם לאתאיסטים שביננו.
מנחם לס
4 ספט 2020 07:29:09לפני כל ספור אחר אבקש חברים וותיקים להמליץ על מסעדות דגים. אבל גם אני יודע: מוסהדג בבית דודי איפה שפעם היה קפה קומפנייץ. הוא קונה את כל הדגים והסרטנים מדייגים שבאים אליו כל יום מעכו. שם אכלתי SOFT SHELL CRAB הכי טוב בעולם. איזה כדורגלנים גדלו בבת גלים: מהנבחרת רובי יאנג, משה חלדי, מרטין, שמילוביץ היו עוד . שכחתי את שמם
jefffoster10
4 ספט 2020 18:00:58סנדוויץ' ויקטור ממש בכניסה לבה"ד חיל הים (לבקש מהחריף)
פלאפל אחי על רחוב העלייה השנייה
והבית קפה שצולם (התמונה מעל הפסקה שמתחילה ב"שדרות בת גלים"), יושב שם מספר מועט של שנים אבל ממש אחלה
גרתי שם חמש שנים, אין ספק שלשכונה יש את הקסם שלה ומצפה להמשך הפרקים
תודה
jefffoster10
4 ספט 2020 18:01:43*עלי קראוון של רחוב הדולפין, איפה שאוכלים על הבטונדה. נכס לאומי.
דוקטור רזי הופמן
4 ספט 2020 07:28:08תודה רבה רבה מנחמנו.
אני אעביר את הלינק גם לאחרים שלא מתעניינים בכדורסל אבל גרים בבת גלים.
1) לגבי חנות הגלישה שבמרכזה היתה פעם החנות של אמך. זו חנות של חברת BG SURFING ושייכת לאילן אליהו.
בעבר קניתי אצלו גלשן, תרנים ומנורים שעדיין נמצאים בשימוש. החנות יושבת על 3 החנויות שהזכרת.
2) ההורים נסעו עם חברים בחמיש-שבת למלון בכרמל וקפצו לביקור בבת גלים. אתמול ביקרתי את הורי ואימי סיפרה לי על הנסיעה ומה שראו. היא יודעת שאני אוהב את בת גלים וכנראה שלא אהיה שם עד נובמבר, אז מתחילות הסערות והמזרחיות. חברו של אבי הוא קבלן גדול שקנה מבנה ושטח ברציף רוזנפלד, קצת אחרי הקזינו. הוא שומר על החזית העתיקה של הבניין והתחיל לבנות מאחוריה מלון חדש של מעל ל 50 חדרי אירוח. אני רואה שגוגל סטריט לא מעודכן, בטח צולם לפני כמה שנים והבניה רק התחילה.
מנחם לס
4 ספט 2020 07:31:36יבואו תמונות גם של החופים. היום כדאי לקנות בבת גלים מרגישים שקורה משהו באוויר.
דוקטור רזי הופמן
4 ספט 2020 11:46:03בזמנו ניסיתי לברר מחירים בשכונה וחשבתי אולי למכור ולעבור לבת גלים אבל המחירים לא מצאו חן בעיני וגם הדירות הקטנות ביחס למה שיש לי היום.
מנחם לס
4 ספט 2020 16:34:44היום קונים, הורסים, ובונים מחדש
דוקטור רזי הופמן
4 ספט 2020 17:15:08נכון
ומשאירים את החזית לשימור, דבר דומה עשו עם בית אוסישקין בתל אביב. הרסו מאחור והשאירו את הפרונט. אני הכרתי את החדרים בבניין כשנקרא מלון ריווירה באמצע שנות השמונים.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
4 ספט 2020 08:10:17תודה מנחם, תמיד מעניין לשמוע על הימים ההם.
מנחם לס
4 ספט 2020 16:35:57אני מנסה לא להפוך לזקן שמדבר רק על העבר, אבל אלה זכרונות ילדות יקרים מכל
האווי לאסוף
4 ספט 2020 10:23:48כיף לקרוא כתבות כאלה ממך, ותודה לבעל האתר.
הסיפור של רובי ומזל נשמע כמו 'אהבה בימי כולרה', מאחל להם הנאה רבה.
תודה רבה מנחם
מנחם לס
4 ספט 2020 16:36:57'אהבה בימי כלורה'? לא שמעתי את הביטוי או מובנו
Berch
4 ספט 2020 10:49:11איזה כיף לך
הלוואי עלי למצוא בגילך מסלולי טיול עם תמונות בצפון מזרח חולון (שכונת תל גיבורים הידועה לשימצה)
🙂
פאקו
4 ספט 2020 15:39:01תל גיבורים זה בצפון מערב חולון. צפון מזרח חולון זה מה שפעם קרו "בלוקונים", לא פחות ידוע לשמצה. היום הדברים כבר השתנו לגמרי מן הסתם.
אור
4 ספט 2020 11:42:26תודה מנחם
מנחם לס
4 ספט 2020 16:38:06בכיף
Alex Rabino
4 ספט 2020 12:17:453 תיקונים/תוספות למאמר של מנחם על בת גלים:
1. מרשימת הקיבוצים המזוהים עם התנועה הקומוניסטית הושמט שמו של קיבוץ יד חנה בעמק חפר שהיה ידוע בכנוי "הקיבוץ הקומוניסטי היחידי" בשנת 2005 נהפך הקיבוץ לכפר שיתופי (הנתונים נלקחו מוויקיפדיה).
2. הבריכה האולימפית בבת גלים לא רק הייתה הבריכה האולימפית היחידה אלא גם היחידה שמולאה במי ים ולא במיים רווי כלור.
3. לשכונת בת גלים אין יותר רק כביש מוצא אחד. בשנים האחרונות נוספה יציאה נוספת ליד צומת מערת אליהו ותחנת הרכבל התחתון.
מנחם לס
4 ספט 2020 16:40:06בפעם האחרונה שניסיתי את היציאה הזאת המעבר היה מין כביש צר מאד תחת המסילה שהתקרה שלו היתה עגולה
Alex Rabino
4 ספט 2020 17:06:48לא זה מחלף עם גשר עילי ישר לכביש החוף (מול הצוללת דקר של המוזיאון הימי).
דוקטור רזי הופמן
4 ספט 2020 17:20:51נקרא גשר אלנבי ובעבר "גשר מצנע" ע"ש ראש העיר לשעבר שחשב שיהיה ראש ממשלה…
מצנע אבי אבות רעיון המרינה כראש עיר שמחובר טוב לטייקונים, כשניסה בכנסת יונה יהב הגיע ועכשיו יש ראשת עיר שעושה לרוב התושבים את המוות והם בוכים שבחרו בה. אולי סוף סוף הגיע הזמן שייכנס איש טוב לראשות העיר?
אני עשיתי לפני 14 שנה תעמולה בחיפה עבור מר גלבר. חחחחחחחחחחחחח הסתובבתי בבת גלים וחילקתי פליירים ואני אפילו לא תושב חיפה. כמה נאיבי מצידי.
etayle
4 ספט 2020 12:31:47תודה רבה, לי הצעיר כיף לקרוא על ישראל של פעם. ארץ הצבי.
מנחם לס
4 ספט 2020 16:40:51שמעתי את המושג 'ארץ הצבי' אבל אני לא מבין את משמעותו
etayle
4 ספט 2020 17:19:30מתוך ויקיפדיה
אֶרֶץ הַצְּבִי הוא כינוי לארץ ישראל. מקור הביטוי בספר דניאל, שם הוא מופיע פעמיים.[1] המילה "צבי" בהקשר זה היא מן השורש השמי צ-ב-ה, המקביל במקרא לשורש ר-צ-ה, ומציינת יופי, פאר וחמדה. משמעו של הביטוי "ארץ הצבי" הוא אם כן: "הארץ הרצויה".[
חז"ל פרשו את זה על דרך הדרש בפירושים שונים.
גיא רוזן
4 ספט 2020 12:36:48מרתק. תודה, מנחם.
.
יש לי פינה חמה למסעדות הדגים של בת גלים, אם זו מסעדג בתחילת הטיילת, או דולפין בשדרות בת גלים. מי מהם 2 יותר מומלצת?
אף אחת מהן היא לא אורי בורי, אבל כל אחת בדרכה טובה מאוד. מסעדג מגישה דגים טריים, פשוטים, וטעימים. הנוסחה הידועה ומוצלחת של דג וסלטים. דולפין מגישה אוכל בלקני נהדר. היא מעט יקרה יותר, אבל שווה כל שקל.
מנחם לס
4 ספט 2020 17:08:57גיא, אני מכיר את שתי המסעדות על בוריין. 'דולפין' נמצאת ממש מול החנות של אמי. בקומה השנייה של 'דולפין' גרו עזי בק, בן כיתה ואלוף ישראל ב-100 מ' חתירה ושחקן נבחרת ישראל בכדורמים, ומיקי הרציג, בן כיתה שלי בוינגייט )אבל לפני צבא) שהיה כוכב בנבחרת ישראל בכדורמים. לפני 70 שנה המסעדה נקראה 'תמרה', על שם תמר הקטנה שניפטרה בחודשי חייה הראשונים. המסעדה היתה של הניה יקל ובעלה, הורי יצחק יקל (היום דקל) שהוא אחד מחברי הטובים ביותר כשאמי ואמו השתמשו באותה אומנת לטפל בנונ כשהיינו תינוקות. יצחק מתגורר היום בלאס ווגאס. בזמנו היה שוער הכדורמים של מכבי חיפה.
'דולפין' היתה – ועדיין – יותר מדי מהודרת לטעמי – וקצת יקרה. אני העדפתי את מוסהדג כי הרחתי את ריח הים, וכי היא נמצאת בחוף התכלת 29 ואני גרתי כמה שנים בהתכלת 31 (היום רציף מרגולין). שני הבניינים (31 כבר לא קיים. העירייה גילחה אותו ונשארה פיסת אדמה ריקה ממש מול הים כי קודם הבנים ואח"כ הנכדים נילחמים כבר 30-40 שנה על הירושה ובינתיים הדיירים, כולל מוסהדג, משלמים רק דמי מפתח מצחיקים. סיפור עצוב מאד. מאני גרתי עם אמי בהתכלת 31 כילד בן 4 ו-5 באותו חדר עם זהבה ופועה, בנות דודותי. זהבה היתה אלופת ישראל בשחיית גב.
לפני מוסהדג המסעדה היתה ידועה בכל הארץ כ-'המסעדה של קומפנייץ'. האנגלים )בעיקר הקצינים)מ היו ממלאים אותה כל אחר ההצהריים ויושבים שם שעות כי קומפנייץ היה אחד המקומות היחידים בחיפה שהציעו בירות מבריטניה ואירופה, אבל הבריטים אהבו מאד את גולדסטאר הישראלית.
אני אוהב את מוסהדג כי הוא אחד היחידים בארץ המציע סרטנים אמיתיים, אוקטיפוס, ולעתים לובסטרים. לפני עשר שנים קיימתי שם כנס כיתה והגיעו 28 מ-36, מכל רחבי העולם
emcrosenberg
4 ספט 2020 16:16:38Your childhood is your kingdom of heaven Doc.
Mine's in Rishon
asaf
4 ספט 2020 20:32:30תודה מנחם. אפרופו מסלולים ובת גלים… יצא לי בשנתיים האחרונות לרוץ את חצי מרתון חיפה שהולך מחוץ דדו לבת גלים וחזור… מסלול חביב מאוד לריצה.
לירון
4 ספט 2020 21:33:46מנחם, מה אתה זוכר על בית הקולנוע שהיה בתחילת השדרה ליד הקזינו? המזנון היה של קרוב משפחה רחוק
מנחם לס
4 ספט 2020 22:42:01פירסט? הקיוסק של פירסט?