מחשבות כדורסל של רביעי / רועי ויינברג

איזה יוקיץ' נראה נגד הקליפרס?

השחקן הטוב ביותר במשחק השביעי בין הנאגטס לג'אז היה ניקולה יוקיץ'. 30 נקודות מתוך 80 קבוצתיות לצד 14 ריבאונדים כשהוא ממשיך סדרה טובה מאוד. כשיוטה מצליחה לתקוף אותו בהגנה בארבעת המשחקים הראשונים. היכולת של הנאגטס להחביא את הפרנצ'ייז פלייר שלה במאוחרים יותר הייתה משמעותית בחזרה שלהם מאותו 3-1.

כל זה הופך את ההתמודדות של יוקיץ' עם הקליפרס, ושל הקליפרס עם יוקיץ', למעניינת במיוחד. מצד אחד אין להם תשובה אמיתית לנוכחות שלו בצבע: הוא קלע 26.3 נקודות ב-51.5% מהשדה כשהוא משחק נגד רודי גובר, אולי הסנטר ההגנתי הטוב בליגה. לקליפרס יש גבוה הגנתי טוב משלה – איביצה זובאץ, שהיה אחד המפתיעים בסיבוב הראשון. הוא פחות טוב מגובר בשמירה מחוץ לצבע ומשחק פחות דקות, אבל סביר שנראה את הקליפרס מנסים להתאים את הדקות של זובאץ לאלה של יוקיץ'. בדקות בהן גובר לא היה על המגרש במשחק השביעי יוקיץ' שלט בצבע של יוטה וסביר שנראה משהו כזה נגד שחקני הכנף של הקליפרס.

יוטה הייתה אחת הקבוצות שיכלה לשמור את יוקיץ' יותר טוב מהשאר. לאורך רוב הסדרה גובר שמר עליו לבד, בלי דאבל-טים שהיה מאפשר ליוקיץ' או למארי למצוא שחקן פנוי שיגיע לנקודות קלות. לא בטוח שזובאץ יוכל לעשות זאת (13 מ-23 ליוקיץ' נגד זובאץ כמגן העיקרי העונה, מדגם מאוד קטן), וגם אם כן אז ההוצאה שלו מהצבע תהפוך את החיים של שאר הקבוצה לקשים יותר. אם תתנו ליוקיץ' להכנס הוא ישיג נקודות בצבע, אם תתנו לו לשחק מבחוץ הוא ימצא את האיש הפנוי או שינסה לזרוק בעצמו.

היתרון של הקליפרס במפגש הזה יכול להיות בהגנה. יוטה הצליחה לעלות ל-3:1 אחרי שמצאה בתדירות גבוהה את יוקיץ' או מייקל פורטר ג'וניור אחרי חילופים ועשתה עליהם סל באחד-על-אחד של קונלי, קלארקסון או מיטשל. קוואי ולו וויליאמס מסוכנים מאוד ומפתח משמעותי לסדרה יהיה היכולת של השניים למצוא את הג'וקר אחרי חסימה. השילוב של גרנט ומילסאפ בחמישייה עזר לדנבר לפתור את זה נגד יוטה, אבל כאן יש קבוצה עם פורוורדים זריזים יותר מהשניים ולכן נראה חמישייה אחרת. אולי גארי האריס יפתח במקום מונטה מוריס לצד מילסאפ וגרנט וכך יהיו לדנבר 3 שומרים טובים ופעילים יותר. הקליפרס הפייבוריטים הברורים, אבל יוקיץ' והנאגטס לגמרי יכולים להפתיע כאן.

טורונטו צריכה לקחת את זה לשלב הבא

מאז המשיכה העונה הראפטורס ניצחה את כל המשחקים שלה חוץ מ-3 נגד בוסטון. בשלושת המשחקים האלה היא קלעה 99 ו-94 נקודות (בשני המשחקים שבפלייאוף) נוסף ל-100 בעונה הסדירה, במשחק בו הפסידה ב-22 נקודות. הם מגיעים לזריקות טובות, אבל הכדור לא נכנס. בשני המשחקים הראשונים בסדרה הם קלעו ב-36.3% בזריקות פתוחות לעומת 51% של בוסטון, לפי הסטטיסטיקות המתקדמות של הליגה.

האופטימיים יגידו שהראפטורס הפסידו את המשחק השני ב-3 נקודות ושראינו אותם נכנסים לפיגור 2:0 בשנה שעברה נגד מילווקי ומצליחים לנצח את הסדרה ב-6 משחקים. זה נכון והסדרה הזאת רחוקה מלהיות גמורה, אבל השנה הסיפור שונה. אין החלפה של יתרון הביתיות שיכולה להשפיע על המומנטום של הסדרה, בוסטון קבוצה מנוסה יותר ממילווקי ובעיקר אין קוואי לנארד שיקח את המשחקים עליו. הוא קלע 29 נקודות למשחק בארבעת המשחקים האחרונים של אותה סדרה.

לכן הראפטורס צריכה למצוא גו-טו-גאי או דרך לרענן את ההתקפה. הם כנראה יקלעו באחוזים טובים יותר במשחקים הבאים, אבל כשלסלטיקס יש את ג'ייסון טייטום הרותח רוב הסיכויים הם שבוסטון תנצח 2 מ-5 הבאים מאשר טורונטו 4 מאותם 5, במיוחד אם לא יהיה את השינוי הזה. הסלטיקס הצליחו לחזור מפיגור בזמן שהאלופה לא קולעת.

ההרכב של סיאקם כסנטר עבד נגד הנטס ושווה ניסיון מחודש גם כאן. פאוול, אנונבי, לאורי ופרד ואן וליט יכולים להתמודד עם ארבעת שחקני החוץ של הסלטיקס כשהסנטר, בין אם זה יהיה סיאקם או סרג' איבקה שמשחק מצויין בבועה, מתפקד כחוסם וכאיום מרחוק. זה יאפשר לשאר השחקנים להכנס פנימה. מצד שני, הרכב נמוך יכול לאפשר לבוסטון לרוץ ולנצל את היתרון שיש לה על הראפטורס במצב כזה: לא בטוח שהתועלת בהתקפה שווה את הנזק האפשרי בהגנה.

פתרון אחר יכול להיות ההפך המוחלט: מארק גאסול זרק 4 זריקות במשחק השני אחרי 7 במשחק הראשון ו-6 במשחק העונה הסדירה בין הקבוצות. ההגנה של הסלטיקס היא מהטובות בליגה בזכות השילוב בין שחקני הגנה טובים, מאמן חכם והאפשרות להתאים את עצמה במהלך המשחק. החולשה הגדולה שלהם היא בצבע, למרות הנוכחות של דניאל ת'ייס והשיפור המפתיע של רוברט וויליאמס בפלייאוף. אם הראפטורס ילכו על הכנסת הכדור לגאסול בצבע בתחילת המשחק זה יכול להשפיע על כל השיטה ההגנתית של הסלטיקס. מה שבטוח זה שאסור לפספס את המשחק השלישי – ניק נרס ינסה משהו אחר.

כיסאות מוזיקליים – חילופי מאמנים

לא מעט קבוצות בליגה מחפשות מאמן חדש, אז בואו נדבר על כמה שידוכים אפשריים:

מייק ד'אנטוני לפילדלפיה 76'. ד'אנטוני מאמן היום משחק שביעי ויכול להגיע לסיבוב השני בפלייאוף, אבל הוא מסיים חוזה בסיום העונה ויכול להיות שנראה אותו מגיע לקבוצה אחרת. אם כן פילדלפיה יכולה להיות רעיון מעניין: ד'אנטוני אחד ממאמני ההתקפה הטובים בליגה והצליח לבנות התקפות מוצלחות סביב סטיב נאש ואמארה סטודמאייר בפניקס, סביב ג'יימס הארדן ביוסטון וסביב כרמלו אנטוני בניו יורק. אולי הוא יצליח לעשות את זה בפילדלפיה.

הבעיה של הסיקסרס לא הייתה ההגנה, נקודת החולשה של ד'אנטוני, וכשיש את אמביד וסימונס ההגנה תהיה טובה. אם יש מישהו שמסוגל לבנות התקפה טובה סביב שניהם זה יהיה ד'אנטוני. לא ברור איך המאמן של הרוטציות הקצרות יתמודד עם בעיית העייפות והפציעות של אמביד, מה שיכול לפגוע מאוד בסיקסרס, אבל השילוב של מוח ההתקפה הזה עם קבוצה שהייתה רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה בכל הקשור ליצור נקודות יכול לעבוד לא רע.

נייט מקמילן בניו אורלינס. מקמילן היה המפוטר המפתיע מבין המאמנים ובניגוד לד'אנטוני אצלו הבעיה אחרת: הוא מאמן הגנה מהטובים בליגה, אבל הקבוצות שלו מאכזבות בפלייאוף. זה לא קרה בהכרח באשמתו – פורטלנד אף פעם לא הבשילה כשהפציעות הרסו את הקריירה של ברנדון רוי ועם אינדיאנה הוא שיחק 2 סדרות בהרכב מלא, באחת הפסיד בהפרש מצטבר של 16 נקודות ובשנייה הודח ב-7 משחקים. בשני המקרים זה היה נגד קבוצה שעשתה גמר.

ההתקפה של הפליקנס הייתה לא רעה עם אינגרם וזאיון (כשיש גם את לונזו בול הלא-יציב), הבעיה שם הייתה בקשור לעצירת היריבה. מקמילן הצליח לבנות הגנות טובות בכל מקום בקריירה והצליח גם בפיתוח שחקנים, לכן יכול להיות שהוא האיש הנכון עבור הפליקנס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. סיכמת את טורנטו יפה
    בלי קוואי.
    בזכות מאמן מעולה הם הצליחו בעונה הרגילה ומול קבוצת יורוליג מניו יורק, עכשיו הגיעו למבחן אמיתי ורואים מה הם שווים.
    אני אופתע אם הם יקחו שני משחקים

  2. בפיניקס ויוסטון היה לד'אנטוני גארד עם כשרון התקפי מטורף.
    פה הוא מקבל 4 שחקנים מוגבלים:
    אמביד, האריס והורפורד – עם הקליעה הבעייתית שלהם מבחוץ
    סימונס – עם החוסר קליעה שלו.
    זה דבר אחד לקחת פוטנציאל התקפי ולמקסם אותו.
    זה דבר אחר לקחת קבוצה של שחקנים מוגבלים התקפית וליצור מהם התקפה מאפס.

  3. אחלה מחשבות, תודה רבה רועי.
    .
    בנוגע לטורונטו – לא חושב שזה רק קוואי. יש להם שחקנים יוצרים (לאורי, פרד, סיאקאם), ושחקנים מוסרים, הבעיה היא שהאחוזים שלהם מזעזעים ברמה שאני לא יכול לייחס אותה רק להגנה של הסלטיקס. מאמין שהאחוזים יתיישרו, גם אם לא בטוח בכלל שזה יספיק כדי לנצח 4/5.
    .
    בנוגע לדנבר-קליפרס – מאמין שיוקיץ' יסתדר, אבל הקליפרס בהחלט יכולים להוריד את כל השאר בכמה אחוזים, כך שהדבר תקלע פחות מ"הרגיל". לעומת זאת בצד השני קשה לי לראות איך ההגנה של דנבר עוצרת את קוואי, כך שלדעתי דנבר "תהיה בסדר" אבל תפסיד.
    .
    בנוגע לדאנטוני – מסכים עם קומיל דלעיל. הבעיה של פילי לא הייתה רק בראון, אלא גם בראון, והחלפת מאמן לבדה לא תספיק.
    .
    מקמילן לשקנאים זה אחלה רעיון.

  4. שידוכים למאמנים – בדיוק, אבל הפוך.

    מקמילן מתאים לפילי כמו כפפה. מאמן שהכוכבים יתחברו אליו ויספרו אותו. דגש על הגנה ובעיקר על קשיחות שכל כך חסרה שם. חוסר המעוף ההתקפי שלו פחות משנה כשיש לך את סימונס ואמביד כיוצרים בקבוצה.

    דווקא ד'אנטוני מתאים הרבה יותר לשקנאים. קודם כל הם (להבדיל מפילי) קבוצה שנולדה לרוץ, וזה בדיוק מה שד'אנטוני יודע לעשות. הוא גם מצויין בלקחת שחקנים התקפיים, ליצור להם תפקיד ולהתאים להם התקפה. עם לונזו זאיון ואינגרם זה מתבקש.

  5. הקליפרס עדיפים על דנבר אבל יצטרכו למצות מעצמם יותר מאשר עשו עד כה.
    דנבר ינצחו רק במשחקי אש של מארי או במשחקי נפל של הקליפרס, הם צריכים 4 כאלה, כשיוקיץ יצטרך להיות טוב כל משחק.
    זה קשה, אבל אפשרי.
    על הנייר זה אמור להיות 5-6 משחקים לקליפרס

  6. את הפלונטר בפילי צריך לפתור המנג'ר
    אמביד וסימונס צריכים שניהם צבע פנוי, ולא נראה שמתאימים לשחק יחד
    הורפורד ודאי לא מתאים לשחק עם שניהם
    חייבים לשחרר שחקנים בגלל תקרת השכר, הם ישלמו המון מס מותרות אם יחזיקו את רוב הסגל הקיים
    צריך יצירתיות כדי למצוא אפילו טרייד על הורפורד שיהיה בסדר לקבוצה

    1. לא מצליח להבין את המנטרה השחוקה ככ שסימונס ואמביד לא יכולים לשחק יחד כי הם צריכים צבע פנוי. ההתקפות היום מבוססות על פיקנרולים/פופים ואצל קבוצות מאומנות טוב יש גם תנועה לוויקסייד וניצול מיסמצ׳ים. אמביד זה ג׳וקר בצבע. תן לו כדור בעומק וזה סל או פאול. סימונס מחפש את החדירה או חיתוך. מאמן נורמלי מוצא בקלות את הסטים הנכונים שמתאימים לשניהם. דרך אגב, לעוד הרבה קבוצות בליגה חוץ מפילי יש שחקנים ״שצריכים צבע פנוי״

      1. אמביד הוא חיית צבע, צריך להיות קרוב לסל כל הזמן, אם הוא מתחיל התקפות בכדרור מרחוק זו טעות בשיטת המשחק של הקבוצה. העניין הוא שאם הוא מתחת לסל קבוע, זה מפריע לחדירות של סימונס לסל (סימונס לא זורק חצי מרחק).
        אמביד אכן ג'וקר בצבע, אבל אם אתה משחק עליו מה יעשה סימונס?
        לאיזה קבוצות רבות בליגה יש שני שחקנים על חוזה מקס שצריכים לשחק בצבע ? (נזרום איתך, אפילו לא על מקס, אלא שני שחקנים מרכזיים)

        1. אמביד אכן צריך לחנות מתחת לטבעת אבל יש שאלה גם באיזה צד כשסימונס מאוד וורסטילי עם סיומת בשתי הידיים. זה פשוט שטויות להגיד שהם לא יכולים לשחק יחד, כל גבוה שעושה פוסטאפים סותם את הצבע באופן כזה או אחר לחדירות. ד״א, אמביד הוא לא שאק במובן של ללכלך מרפקים בצבע, זה לא רק בראון אשם אלא אמביד עצמו שבורח החוצה לאזור הנוחות שלו ואני לא רואה אותו סוגר את הצבע כל משחק 30 דקות. הדוגמא הכי מובהקת לשני סופרסטארים בקבוצה שאוהבים את הצבע הם לברון ודייויס שמסתדרים מצוין. בשליפה, גם באטלר ואדביו, יאניס ולופז, ווצ׳ביץ׳ וגורדון, ציון ואינגראם, מוראנט ושות׳ בממפיס, אולדריג׳ ודרוזן. המשחק היום מאוד מהיר עם הרבה פוזשנים ולכן פשוט צריך למקם את השחקנים במיקום הנכון שממקסם את היתרונות שלהם וזה כבר תפקיד המאמן, מה שלפילי לא ממש היה בשנים האחרונות

            1. לא נכון. תבדוק את האחוזים של מי שהזכרתי. ודרוזן ואולדריג לא הולך לאו דווקא בגללם. מי כמוך אמור לדעת…

          1. יש הבדל, והוא שסימונס לא זורק
            לברון ודייויס אוהבים את הצבע, אבל שניהם זורקים טוב מידריינג' ומעבר לזה
            סימונס לא אוהב את הצבע, הוא חייב את הצבע כדי להיות אפקטיבי
            כרגע השיטה בפילי זה להרחיק את אמביד מהצבע רוב הזמן, כדי שסימונס יקבל צבע יותר פנוי
            לופז למשל הוא הדוגמה ההפוכה, עבר הסבה לקלעי שלשות, כדי שיאניס יקבל צבע פנוי.

      2. דור, איזה עוד כוכבים צריכים את הצבע פנוי ומקבלים אותו? יש את לוקה, ראס, לברון בשנים של קליבלנד, יאניס, וקצת באטלר כאשר אדביו יורד לנוח. אם לאמביד היה יכולת כדרור טובה + יכולת מסירה טובה אז חיתוכים לסימונס היו אופציה נהדרת. אין לו את 2 אלו ולכן אני לא כל כך בטוח איך אפשר לשלב בניהם וליצור התקפה מצויינת. אני כן רואה אותם יוצרים התקפה טובה והגנה רצחנית אבל זה צריך מאמן שידע לשלב את הכל.

        1. אמביד סנטר בגובה 2.13 איזה יכולת כדרור, הוא עדיין קנון, שנראה לא מעט משחקים כבלתי עציר, ההרכבים של סימונס ואמביד שחטו את הליגה כאשר היו מוקפים בקלעים (2017,2018), הבעיה זה שהאהבל ניסה להכניס את הורפורד איתם להרכב .
          .
          לבוא לאמביד בטענות זה לא רציני, הבעיה זה סימונס שנתקע באותו רמה מאז שהגיע לליגה בלי קליעה .

        2. הבעיה בפיקאנדרול של סימונס ואמביד שכל מה שצריך זה לעבור מתחת לחסימה, עדיין אפשר להרכיב התקפה קטלנית כשניהם על המגרש

  7. עוד מוקדם כמובן וכו'
    אבל צריך לדבר על זה שהדורסים, מתקשים בפליאוף הזה (למעט לברון, שהוא דורס ברמה אחרת).
    גם סיאקם וגם יאניס, מגלים שיותר קשה לדהור לתוך הסל ולעשות נקודות.
    הפתרון הראשון שהצעת רע מאוד לטורונטו, ולא עובד. וויליאמס משחק טוב בינתיים ב5, ואז זה פשוט להתאים את עצמך לבוסטון רק שההרכב שלך משמעותית פחות טוב.
    הסיכוי היחיד של טורונטו זה שהספסל יתחיל לקלוע, בינתיים למעט איבקה, הספסל שלהם חושך מוחלט. לבוסטון הספסל חלש(בצד ההתקפי) ולמעט רובין וויליאמס אין שם כלום. פוואל, דיוויס, בושר חייבים לתת תפוקה יותר טובה.

  8. איזה יוקיץ' נראה נגד הקליפרס? זו לא השאלה. יוקיץ' אולי היה הדומיננטי אבל לולא ההתעלות של מורי הסדרה הייתה נגמרת לטובת יוטה לפני שבוע. גובר בדיוק כמו דיקמבה מוטומבו מצוין בתחום מאוד ספציפי של הגנה אבל שאק הזיז אותו כמו בובה בצבע וגארדים אתלטים עברו אותו בבידודים. לא סתם גובר לא שרד בסדרות מול הרוקטס שהוציאו אותו מחוץ לצבע והתעללו בו. יוקיץ' חזק ממנו פיזית באופן משמעותי ויכל לדחוף אותו כמה שרצה. מוטת הידיים הענקית של גובר לא עזרה כי יוקיץ' עצמו הוא סביב ה-2.11 עם מוטת ידיים של 2.21. כך שהמסה, מיקום והיצירתיות של יוקיץ' עשתה את שלה. זובץ' ברמה הפיזית לא נופל הרבה מיוקיץ'. פעם הייתי מביא את הזוית של הקרואטי מול הסרבי אך כיום זה רק עניין קוריאוזי. יוקיץ' לא יוכל להזיז את זובאץ' באותה קלילות.
    הגארדים של דנבר יכריעו גם את הסדרה הזו. יש שני מהלכים שדנבר עושה שעלולים להפוך לחרב פיפיות מול הקליפרס. הראשון זה יוקיץ' בלאו או בהיי פוסט ממתין לדאבל טים לפני שנכנס עם הכתף לכיוון הסל. השני זה תרגילי ה-hand-off שיוקיץ' עושה לגארד שיוצא מחסימה. יוקיץ' משמש בתפקיד כפול של מוסר האסיסט והחוסם בו זמנית. זה נראה פשוט עד גיחוך אך יוקיץ' עשה מזה אומנות בפריימים כמו הסטפ-בק של הארדן. הוא מושיט את היד לתת את המסירה ומנצל את זה שהחסימה עוד לא מוקמה כדי בעצם לבצע חסימה זזה. רק ברגע שהמגן ננעל בתוך נתח הבשר העבה שלו הוא משחרר את הכדור לגארד ומשמש כחוסם רשמית. לא סתם כמעט תמיד יוצא מזה זריקה חופשית או במקרה של עזרה מסירת הוקי לשחקן ליד שפנוי. הקליפרס מאוד מסוכנים בהגנה ליד חסימות. קוואי וג'ורג' בעלי ידיים מאוד ארוכות ומדוייקות. אם יוקיץ' לא יזהר והדאבל טים של הקליפרס יגיע מהר הנאגטס עלולים לחשוף עצמם לחטיפות. בנוסף מייקל פורטר ג'וניור לא ממש הגיע לסדרה. מורי ידוע כשחקן קוטבי ומילסאפ כבר לא סקורר. אם הקליפרס יעמידו חמישייה לוחצת ומהירה לא בטוח שדנבר תצליח לייצר מספיק נקודות. למרות האמור לעיל היכולת לשחק עם הרכבים מגוונים נותנת לקליפרס פייט שלא היה לה מדאלאס. דנבר גם יודעת בעצמה להדק את ההגנה כפי שדאלאס לא יכולה.

    הסלטיקס והראפטורס צמודים ברמה. היו לא מעט סדרות בעבר שנגמרו 4-1 או 4-0 שהיו צמודות ביותר. לא יודע אם הראפטורס תשלים קמבק אבל מה שבטוח הסלטיקס יעבדו מאוד קשה עבור כל סל וריצה. מסכים איתך לגבי כל מה שכתבת על הסדרה למעט על סיאקום כסנטר. 1. טיים לורד יצא מהקונכיה שלו ומוכן לתת דקות סוף סוף. מדובר על שחקן שבכיף שומר שחקן כמו סיאקום. בנוסף יש להם את אוג'וליי שיש לו גופה של סמי טריילור. לא בדיוק קל להזיז אותו. הרכב מהיר של הרפטורס ייענה בהרכב מהיר של בוסטון. הפציעה של הייוורד אמנם צמצמה את הספסל, אך לא בטוח שכדאי לרוץ מול הרכב של קמבה, סמארט, בראון, טייטום וויליאמס. הסיכוי של הרפטורס הוא להעריך גפיים ולהתחיל לסבך את הסלטיקס בעבירות ובשמירות בצבע כפי שכתבת בקטישה ואז הבאת של גלים מהספסל שירוצו בהרכבים הפחות חזקים של הסלטיקס. במשחק מספר 1 הסלטיקס היו במינוס בדקות שקמבה ישב על הספסל. לתקוף אותו בהגנה ולהכניסו לבעיות פאוולים זה רעיון טוב
    .
    ד'אנטוני לסיקסרס נשמע כמו בדיחה רעה. ד'אנטוני ידוע בחוסר יכולת שלו להפעיל סנטרים. הוא ידוע בזה שמריץ הרכבים לא שגרתיים ונתקע בכל מני רעיונות שהוא מצליח לשחרר. הסיקסרס צריכים חשיבה מחודשת לא כזו שעוד תקועה בפיניקס של שנות ה-2000
    נייט מקמילן בניו אורלינס זה מעניין. בניו אורלינס יש שיטוח רמה משחקן מספר4-14. כל השחקנים בסגל הזה בטוחים שמגיע להם יותר דקות משחק. הם חייבים להחליף כמות באיכות. בנוסף לא ברור עדיין כיצד אינגרם משתלב בקבוצה כשזאיון בהרכב. הנתונים מראים שזה לא ציוות משהו. המספרים של אינגראם כשזאיון לא איתו על המגרש פחות טובים גם בנקודות וגם בדיוק מהשדה. אבל כשזאיון לא על המגרש ואינגרם כן המספרים האישיים של אינגרם טובים יותר אך הנט של הקבוצה פחות טוב. זאיון חייב פרטנר בקו הקדמי שקולע מרחוק אבל גם חוסם זריקות בטבעת. אלא אם כן באמת יוריד במשקל נמשיך לראות פציעות מציקות שלו ונמשיך לראות התדרדרות באתלטיות שלו שהייתה טובה בהרבה בדוק מכל מה שראינו השנה. הקו האחורי עם לונזו עדיין לא בשל ודרו הולידיי הוא לא הדמות להוביל את הצעירים האלה. לתוך הקלחת הזו מקמילן הוא מעומד טוב מכיוון שהוא קשוח מאוד במה שהוא דורש משחקניו אך לא בסגנון ת'יבדו או בוילן. הנסיון שלו בשילוב 2 גבוהים ובפיתוח של סבוניס כשחקן ציר עושה משחק הוא נדבך חשוב בשנים הצעירות של הקבוצה
    .

    1. מסכים עם כמעט כל מילה פרט למהלך של הנד אוף זה מהלך שהוא קל לביצוע, אמביד ביצע אותה בצורה שלא נופלת מזו של יוקיץ עם הנדאוף לרדיק וזה היה אחד השילוביים הקטלניים שלנו, אותי מעניינת יותר איך ההגנה של דנבר תתפקד בסדרה הזאת , אם הם יראו כמו בסדרה מול יוטה זה ייגמר מהר מאוד.
      .

    2. תודה על התגובה. זובאץ יותר חזק מגובר, אבל שחקן הגנה פחות טוב ממנו ובאופן כללי משחק פחות דקות ממה שאנחנו רואים מגובר כל ערב. יכול להיות שהקליפרס יצטרכו להקטין מאוד את התפקיד של הארל ולתת לזובאץ 30-35 דקות בערב אחרי 25 בסיבוב הראשון ו-18.4 בעונה הסדירה. אני לא יודע אם הוא יכול להשאר יעיל באותה רמה, אני גם איתך בקשר לתחזית של 4-1 צמוד (מבחינת כל אחד מהמשחקים).
      .
      סיאקם כסנטר כן יכול להיות מסוכן לטורונטו כי בוסטון טובה יותר בהרכבים נמוכים ובגלל הפריצה של וויליאמס, מצד שני זה יכול לעזור להם כשההתקפה נתקעת, אבל הסלטיקס מספיק חכמים בשביל להגיב. הרכב שמאוד תלוי בהתפתחות של המשחק. מסכים איתך גם בקשר לקמבה – יותר חסימות של לאורי וניסיון לסדר אחד על אחד נגדו יהפכו את החיים של הראפטורס לקלים יותר.

  9. מייק דאנטוני היה עוזר מאמן תחת ברט בראון ובראיין קולנג'לו רצה לפטר את בראון ולמנות את דאנטוני.
    בעלי הקבוצה לא הסכימו , נתנו לבראון הארכת חוזה ודאנטוני הלך ליוסטון.
    דאנטוני בחיים לא יהיה מאמן בפילי כי בעלי הקבוצה לא אוהבים אותו באופן אישי.

  10. בטורנטו חסר מישהו שידדה 15 שניות לחצי מרחק וישים אותו. כל השאר יש להם והיה להם גם לפני שהמדדה חתם שם. מקום 1 בליגה היו הרבה לפני כל הסיאקמים.

    1. אני מאמין שהוא ינסה את מילסאפ על קוואי. אני לא מחזיק ממנו, אבל מבחינת נתונים פיזיים, הוא יכול לעשות את העבודה.
      מאמין שמלון יעשה משהו בסגנון
      מילסאפ-קוואי
      גראנט-ג'ורג'
      קריג/האריס על לו.
      זה הכי הגיוני.

        1. הרבה זמן לא הסכמנו ככה על משהו.. אכן לדנבר אין שום דבר לשים על קוואי. אם מיצ'ל אמלל אותם ככה אני רק יכול לדמיין מה קוואי יעשה להם להגנה. נקודת האור שלהם היא זה שגאריס חזר. לא שזה משנה הרבה להגנת 1*1 כי קוואי פשוט יצ'קמק אותו אבל התיאום ההגנתי שלהם כאשר גאריס על המגרש הוא טוב בהרבה

          1. קאווי לא פנתר כמו מיצל אפשר להגביל אותו בהגנה קשה ולהמר על אחרים לראות איך הם מתפקדים.
            בכל אופן הכל תלוי בקליפרס. יכולת כמו מול המאבס תספיק להם. יכולת יותר טובה זה לא יהיה נעים

            1. שמעון הכל בסדר? סייבורג? אנקונדה? מה שינית את דעתך על מיצ'ל פתאום לפנתר? (נראה לי הוא מסווג כעכביש אצל מרבית החוקרים)

            2. אנקונדה פי אלף עליו. אבל פנתר הכוונה בגמישות בתנועות במהירות.
              קאווי זה רובוט מדדה אפשר יותר בקלות לשמור אותו.
              מיצל אתה פשוט צריך לרוץ אחריו אחרי קאווי לדדות בקצב שלו. זה הכוונה שלי לא שמיצל חלילה טוב ממנו.
              המדדה הוא השחקן הטוב בעולם אבל אפשר לשמור ולהקשות גם עליו מאד.
              אבל טוראי קרייג לא נקרא אצלי להקשות אליו אלא קליר פאת לאלוף הפיקוד

  11. רועי, אנא, רק לא ד'אנטוני לסיקסרס. עם כל השאר אני די מסכים אתך, ומסכים גם עם כמה מההערות של ג'ון. הכל יכול לקארות כאן. אבל ישנו עודנ פקטור שעליו אכתוב מחר.
    תודה רועי

  12. הסדרה של הקליפרס והנאגטס היא סונטה על שלושה שחקנים, שכל אחד מהם יכול לשנות את הסדרה משמעותית :
    [לפני שאפתח באקס פקטורים רק אציין שקוואי הוכיח שהוא השחקן הכי טוב בעולם כרגע, ולאורך כל הסדרה עלה על דונצ'יץ' למרות שזה נתן קרב. ג'מאל מארי לדעתי יחזור למידותיו (אה לה לילארד שנה שעברה אחרי סדרה ראשונה פסיכית), אבל יתרום הרבה, ויוקיץ' השחקן האהוב עליי בליגה מסוגל לקחת לבדו משחק אחד, הוא רק צריך את חבריו.]

    1. פול ג'ורג' – אם הוא יוכל לשוב לעצמו, או לפחות לשחק כמו מרכוס מוריס, יהיו לדנבר חיים קשים מאוד. במידה והוא זורק 3-17 קשה לראות את הקליפרס מנצחים קבוצה מאוזנת יותר מדאלאס. חשוב לציין שאם פול ג'ורג' משחק כמו הכוכב שהוא, אין לדנבר (ולכל הקבוצות אולי פרט ללייקרס) סיכוי.

    2. גארי האריס – כיף לראות אותו חוזר אחרי חצי שנה בחוץ, ההגנה הטובה שלו חוזרת לאט לאט, אך הקליעה עדיין לא. אם הוא יקלע ב40% בסדרה, הוא ימנע את האפשרות שקוואי "ינוח" עליו בהגנה, כמו שעשה מול דאלאס. אם דנבר מעמידה חמישייה של שחקנים שלא נותנת מנוחה לאף שחקני החוץ של הקליפרס, סביר שנראה טעויות בקבלת ההחלטות בהתקפה, אבל זה תנאי לא קטן.

    3. מייקל פורטר ג'וניור – דומה מאוד לגארי האריס, הוא לאט לאט יצא מהפאניקה של הפלייאוף, והתחיל לשחק יותר טוב ככל שהסדרה נמשכה. אם הוא ישחק טוב לדנבר תהיה רוטציה של תשעה שחקנים שמסוגלים לשחק ברמה איכותית, מה שיפגע בקליפרס.

    עדיין אחרי הכל, אני הולך עם הרובוט בשישה משחקים קשים.

  13. תודה.
    לא יודע איזה יוקיץ' נקבל, אבל חייב לציין שמאוד מרשים אותי השינוי שהוא עבר בקטע המנטלי, או לפחות בהחצנה שלו על המגרש. פעם היה מראה את התסכול והמרמור שלו כל הזמן, מה שהוציא אותו מפוקוס וגרר טכניות ושטויות, אבל הוא ממש התבגר ולוקח אחריות על התפקיד שלו
    סיאקם וטייטום נכנסו לפלייאוף הזה כשני אולסטרים צעירים שצריכים להוכיח שהם שייכים למועדון מצומצם של פרנצ'ייז פליירס, בנתיים רק הסלטיק בכיוון וסיאקם ראה שחוזר לממדים הכנראה אמיתיים של שחקן מצוין אבל מוגבל מאוד

  14. ד׳אנטוני לא יכול להצליח בפילדלפיה
    הדיבור הוא שהוא מועמד לאינדיאנה פייסרס שתציע לו הצעה
    פילדלפיה צריכה ללכת על מאמן צעיר שיתחבר לשחקנים, אני חושה שג׳יסון קיד יכול לעבוד להם
    ניו אורלינס לא צריכה מאמן כמו מק׳מילן שאמר שיקח שנת חופש. הייתי הולך על אטקינסון, זה נו בריינר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט