זמן להפיכה שלטונית – סקירת בית ה-AFC מזרח לקראית פתיחת העונה ב-NFL / עידו רבינוביץ

זמן להפיכה שלטונית – סקירת בית ה-AFC מזרח לקראית פתיחת העונה ב-NFL / עידו רבינוביץ

מתוך 20 השנים האחרונות, הניו אינגלנד פטריוטס זכו בדיויזיה שלהם שמונה עשר פעמים. בענף עם מספר המשחקים הנמוך ביותר, בליגה שחורטת על דגלה את המילה "Parity" (שוויוניות), זהו נתן בלתי נתפס. בשנתיים שהפאטס לא לקחו את הבית, הם סיימו במקום השני עם מאזן שווה למקום הראשון (7:9 חיובי ב-2002 שהג'טס זכו, 5:11 חיובי ב-2008 שהדולפינס זכו בעונת ה-"מאט קאסל" הידועה לשמצה שהגיעה לאחר פציעה שהשביתה את בריידי לכל העונה במחזור הראשון).

אחרי עשרים שנה של דומיננטיות מוחלטת על שאר דרי הבית, הפאטס איבדו את הקוורטבק המזדקן שלהם, טום בריידי, שעבר לטמפה ביי באקנירס ונראים פגיעים מאי פעם. למעשה, סוכנויות ההימורים בלאס וגאס מצפות שהפאטס לא יסיימו במקום הראשון, ונותנות קצת יותר כבוד לבאפלו בילס, שלא זכו בבית מאז 1995.

כידוע, עמדה המוסר היא העמדה הכי חשובה בספורט, ואף אחת מהקבוצות בבית לא יודעות מה הן יקבלו מהקווטרבקים שלהם העונה: ג'וש אלן עשה עבודה בינונית בזמנו כפותח בבאפלו, והשתפר משמעותית משנתו הראשונה, אבל עדיין יש לו חוסרים פעורים במשחק שלו (מסירה לרחוק, דיוק, קבלת החלטות בפוקט) והבילס נתלים בעיקר על ההגנה האיכותית שלהם כדי לנצח משחקים.

סאם דארנולד, שנבחר ע"י הג'טס כמה בחירות מעל אלן, גם כן הראה ניצוצות והוא שחקן עם פוטנציאל גדול משל אלן. משבוע 10 עד סוף העונה שעברה, הג'טס עם דארנולד ניצחו שישה משחקים והפסידו שניים בלבד. אמנם הוא עדיין לא השלים עונה מלאה לבדו ומחזיק במאזן שלילי בשתי העונות הראשונות שלו.

לדולפינס יש מצב מסקרן מאוד בידיים שלהם: ראיין פיצ'פטריק צפוי להתחיל את העונה כפותח, אבל טואה טונגווילואה, הבחירה החמישית בדראפט האחרון, לא ימתין זמן רב אם הוטרן המזוקן ייכשל במשחקים המוקדמים.

ביל בליצ'ק ייאלץ לשחק ללא טום בריידי בפעם הראשונה בתור מאמן ראשי מאז 1995 כאשר אימן את ויני טסטורדה בקליבלנד. אם יישאר בריא, קאם ניוטון ה-MVP לשעבר צפוי לפתוח כאשר הפאטס יהיו בצרות אם סופר-קאם לא יהיה כשיר.

הבית שלח נציגה לווילד קארד שלוש פעמים בארבעת העונות האחרונות (מיאמי פעם אחת, באפלו פעמיים), ללא ניצחון אחד.

ניו אינגלנד פטריוטס (מאזן בעונה שעברה: 4:12, הודחה בווילד-קארד)

נתחיל מהסוף: המסירה האחרונה של טום בריידי במדי הניו אינגלנד פטריוטס נחתה בידיים של אקס-פטריוט, הקורנרבק של טנסי, לוגאן ריאן שחתם את ניצחון משחק הווילד קארד של הטייטאנס באצטדיון ג'ילט.

הקבוצה ממסצ'וסטס החלה את העונה בכושר פנטסטי. בדרך כלל, החבורה של ביל בליצ'ק פותחת את המבערים בסוף העונה, אבל ניו אינגלנד התחילה את העונה שעברה עם שמונה ניצחונות רצופים. לעומת זאת, הם חלקו את שמונת האחרונים בעונה הסדירה, כולל הפסד לדולפינס בשבוע החרון שאפשר לקנזס סיטי לקפוץ מעליהם למקום השני בקונפרנס ולקבל חופש בשבוע הווילד קארד.

במשחק הפלייאוף היחיד של הפטריוטים, ההתקפה שלהם קרטעה והבקיעה רק 13 נקודות. ההגנה שיחקה טוב, כרגיל, והשאירה את הטייטאנס על 14 נקודות לפני הפיק סיקס חסר המשמעות.

הבעיה ההתקפית התחילה עוד מלפני הפלייאוף. כפי שציינתי, העונה של הפאטס התחלקה לשני חצאים: בחצי הראשון הפאטס שמו 31.25 נקודות בממוצע למשחק, בחצי השני הם ירדו ב-10 נקודות שלמות, 21.25 בשמונת המשחקים האחרונים כאשר הם הגיעו מעל רף 30 הנקודות פעם אחת בלבד (בשבוע 15 בסינסינטי).

ללא מספר 12 בראש הקסדה, ההתקפה שלהם צפויה להיות אפילו חלשה יותר בעונה הבאה עם חוליית רסיברים מדלדלת וקו התקפה שלא חזק כמו בעבר, במיוחד לאחר פרישתו של מאמן קו ההתקפה הטוב בהיסטוריה, דאנטה סקארנקיה.

ביל בליצ'ק התמודד עם אתגרים לא פשוטים בעבר, יהיה מאוד מסקרן לראות איך הוא יתנהל העונה עם סערת השינויים, בתוך ומחוץ לקבוצה.

תחזית – זו תהיה עונה לא פשוטה והסגל פחות טוב מהעונה שעברה, ללא ביטחון ויציבות במספר עמדות מפתח. אני חוזה 8:8 וסיום במקום השני בבית, ללא פלייאוף.

באפלו בילס (מאזן בעונה שעברה: 6:10, הודחה בווילד-קארד)

הבילס הגיעו לפלייאוף בעונה שעברה, פעם שנייה בשלוש שנים לאחר שפספסו אותם בין 1999 עד 2017. הקרדיט המרכזי הולך לשון מקדורמוט, המאמן הצעיר של הקבוצה שעשה מהפכה בתרבות הקבוצה ושיפר את ההגנה משמעותית. החולייה ההגנתית ספגה 16.2 נקודות למשחק, רק קבוצה אחת ספגה פחות (הפטריוטס). מנגד, ההתקפה צברה רק 19.6 נקודות למשחק, מקום 23 בליגה. כאמור, ג'וש אלן היה סביר מספיק כדי להוביל את הקבוצה לעשרה ניצחונות, כולל תשעה מתוך שנים עשר המשחקים הראשונים של העונה. שלושת ההפסדים בארבעת המשחקים האחרונים הורידו את הבילס למקום החמישי בקונפרנס לאחר שהיו בתחרות רצינית על ראשות הבית. הג'נרל מנג'ר של הבילס, ברנדון בין, ידע שהוא חייב להעלות הילוך בבניית ההתקפה ולכן הוא העביר בחירת סיבוב ראשון למיניסוטה תמורת הרסיבר המוכשר, סטפון דיגס.

בעונה שעברה ג'ון בראון הוביל את הקבוצה עם 1060 יארדים באוויר וקול ביזלי סיים במקום השני עם 778 יארדים. למשך רוב הקריירה של שני האמורים לעיל הם היו כינור שני לתופס עילית (ג'ון בראון בעיקר ללארי פיצ'ג'רלד באריזונה, קול ביזלי לבעיקר לדז ברייאנט בדאלאס) וזה התפקיד המתאים להם. יחד עם השיפור הטבעי לשחקנים הצעירים בקו ההתקפה (דיון דוקינס, קודי פורד), חוליית הטייט אנדים (דוסון נוקס) והרצים האחוריים (דווין סינגלטרי) אני צופה שיפור משמעותי להתקפה של התכולים ממזרח ניו יורק.

ההגנה הפנטסטית שמרה על רוב שלדה לאורך האוף סיזן. הסקנדרי המוכשר והצעיר בהובלת טרה וייט ומייקה הייד יחפה על החוסרים שנפערו בקו ההגנה בעזיבותיהם של שאק לוסון וג'ורדן פיליפס.  

תחזית – זו העונה החשובה ביותר בקריירה הקצרה של ג'וש אלן. אני לא קונה את המנייה שלו, אבל ההגנה וההיחלשות היחסית של הבית תספיק למקום הראשון עם מאזן חביב של 7:9 חיובי.

ניו יורק ג'טס (מאזן בעונה שעברה: 9:7, לא הגיעה לפלייאוף)

הגדרת המונח "שיגעון", מאת אלברט איינשטיין: לעשות את אותו הדבר מספר פעמים ולצפות לתוצאות שונות. הג'טס כנראה לא קיבלו את ההודעה והחליטו להשאיר את אדם גייס לאמן עונה נוספת. אדם גייס הוכיח את עצמו כאחד המאמנים הגרועים בליגה, הוא טוען לשינוי תרבות המועדון כפי שטען בתקופתו במיאמי ובפועל רק מבריח שחקנים איכותיים (האחרון שבהם, הסייפטי הטוב בליגה, ג'מאל אדאמס) ולא מביא את התוצאות הנדרשות מ-"גורו קוורטרבקים" כפי שנחשב על ידי רבים. הסימן הזה הולך איתו מהתקופה בה הוא לא היה צריך "לאמן" יותר מדי את הקוורטבק שלו, כיוון שזה היה פייטון מאנינג.  

הירוקים של המאמן ההתקפי לכאורה צברו רק 276 נקודות כל העונה (17.3 למשחק), מקום שני מהסוף בכל הליגה. למעשה, ע"פ תוכנת חיזוי המאזן של PFR (Pro Football Reference), הג'טס היו אמורים לסיים עם 5.6 ניצחונות בקירוב, והם הצליחו להתעלות על עצמם עם שבעה ניצחונות בסוף העונה (דהיינו, ניצחו כמה משחקי קלאץ' עם מזל).

לג'טס עדיין יש סגל צעיר ומסקרן, במיוחד אחרי הדראפט האחרון בו בחרו שחקנים כשרוניים כדוגמת מקאיי בקטון, דנזל מימס ואשטין דייויס, כאשר סאם דארנולד עדיין יכול להתפתח לפרנצ'ייז קיובי שחשבו שהוא יהיה ביציאה ב-USC. אני סבור כי ג'ו דאגלס, הג'י-אם שהגיע מפילדלפיה לאחרונה הוא אדם עם הכלים להוציא את הג'טס מהשטח האפור שנקלעו אליו, מוטב שהוא יבין במהרה שאדם גייס הוא לא הבחור לרוץ איתו.

תחזית – עוד עונה מאכזת תחת גייס שלא מצליח לרומם את ההתקפה, ההגנה גם נעשית פחות טובה לאחר העזיבה של אדאמס. 11-5 שלילי וכואב לסילונים.

מיאמי דולפינס (מאזן בעונה שעברה: 11:5, לא הגיעה לפלייאןף)

בתחילת העונה אנשים יצאו בהצהרות מפוצצות, הטאקינג של הדולפינס בוטה, אין לו מקום בליגה, הם יכולים לסיים ללא ניצחונות ושלל ירקות. כמה אנשי מדיה אפילו קראו למנהלת הליגה לפתוח כנגדם ועדת חקירה, על "פשעים תחרותיים כנגד הספורט".

בתחילת העונה זה בהחלט נראה זוועתי: הפסד ביתי ב-49 הפרש לבולטימור, הפסד על האפס לפטריוטס במיאמי ו-26 נקודות לאורך ארבעת המחזורים הראשונים, כולם נגמרו בהפסדים דו ספרתיים. שבוע חמש היה שבוע החופש ששינה את הלך הרוח בקבוצה, הם נלחמו עד הסוף עם וושינגטון ונפלו רק בגלל כישלון בהמרה לשתי נקודות, הקיזו דם מול הבילס בדרך  להפסד מכובד ואף הובילו על הסטילרס לפני שהתפרקו במחצית השנייה של המשחק בליל יום שני. לאחר כך, הם הציגו מאזן חיובי בתשעת המשחקים האחרונים (5:4) כולל ניצחונות אדיים על האיגלס בבית והפאטס בחוץ.

בריאן פלורס נתן טעימה קטנה ליכולות האימון שלו, ועם סגל משופר שהוסיף הרבה שחקנים בפרי אייג'נסי (קייל ואן נוי, שאק לוסון, עמנואל אגבה, מאט ברידה ועוד) אני צופה שהדולפינס בשקט בשקט ימשיכו את התהליך שלהם.

תחזית – פעם ראשונה מאז ראיין טנהיל שהדולפינים לוקחים קוורטרבק בסיבוב הראשון, הפעם למוסר המוכשר מאלאבמה, טואה טונגווילואה, יש אפילו יותר ציפיות והוא צפוי לפתוח בשנייה שראיין פיצ'פטריק ימעד (ייתכן ופיצ' אפילו לא יפתח את העונה בשל מותו המצער של אימו, לורי פיצ'פטריק ז"ל).

אני מאמין שבכל מקרה טואה יעלה לשחק באחד מהמחזורים הראשונים וישחק טוב, אבל זה לא יספיק לעשות רעש. 9:7 שלילי אבל עם ראייה אופטימית לעתיד הקרוב.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. אדם גייס הוא מאמן איום ונורא .
    מגיע לו פסל בכניסה לאצטדיון על זה שהוא גרם לפיטוריו של ה gm הקודם שכנראה היה ה gm הכי גרוע אי פעם או לפחות בטופ 5 וזה דבר שקשה מאד לעשות.

    מה שקרה עם אדאמס לא קשור לגייס , זה קשור אך ורק לאדאמס ובעיות האגו שלו יחד עם הערכה עצמית מוגזמת, שחקן שחושב שהוא ברמה של טום בריידי ואהרון דונלד ורוצה משכורת בהתאם צריך להסתכל רק על עצמו.
    מעבר לזה שג'ו דאגלס עשה צחוק מפיט קארול בטרייד הזה וקיבל 2 בחירות סיבוב ראשון על סייפטי שרוצה חוזה של 20 מליון לשנה

    1. שלח שלח לי כבר מייל, הגיע הזמן לעשות ממך בן אדם ולהביא אותך לשנות ה-2000 לפני שמתחילה העונה שבוע הבא, מספיק להיות דינוזאור כמו סבא שפיצי ושוטי האפסון

      Eliormilan@gmail.com

  2. בליצ'ק גאון פוטבול ברמות הסטוריות, הוא יצליח לחבר את הברגים בראש של ניוטון, והפטריוטים ייקחו שוב את ראשות הבית.
    לטעמי מיאמי עברה דראפט מוצלח במיוחד, שיעזור לה לסיים מעל הג'טס בבית, רק שטואה יישאר בריא ושלם.

    1. הערה נכונה לגבי טואה שמועד לפציעות.
      7 עונות טאנאהיל שיחק במיאמי, ורק כשהוא עזב למדנו שהוא בכלל קווטרבאק די טוב. מכאן שהשינוי במיאמי לא צריך להיות בעמדת הק"ב.

  3. הפטריוטס במצב איום ונורא, וודאי לאור הפרישות הרבות בגלל הקורונה כפי שציינו כאן לפניי. גם הדראפט היה סולידי מאוד לדעתי. העניין הוא שבבית הAFC EAST הכל יכול לקרות השנה. בפאלו נראית כמועמדת וודאית לקחת את הבית אבל אי אפשר לסמוך על אלן. מיאמי התחזקה משמעותית והראתה ניצוצות אך קשה לדעת מה יהיה עם טואה, בטח כשמצבו הבריאות עדיין לוט בערפל. הג׳טס גם כן לא נראים מאיימים במיוחד, אך עונה טובה של דארנולד יכולה לטרוף את הקלפים. קשה מאוד לחיזוי – ואם בפאלו תפשל אנחנו צפויים לקבל את אחד הבתים החלשים והשיוויוניים בליגה

  4. הפטס נראו מדהים בתחילת העונה, אבל אין ספק שהלו"ז הקל באופן היסטורי הסתיר הרבה מהבעיות שלהם. זאת אומנם קלישאה, אבל העונה (עם או בלי קשר לבריידי) נראה לאיזה כיוון הם הולכים.
    .
    באפלו ומיאמי מבחינתי הן שתי הקבוצות הכי מעניינות בליגה. באפלו צריכה להוכיח שהיא שייכת לצמרת ויש לה את כל הכלים לעשות את זה, בעוד הדולפינס מציגים סגל מרשים מאוד שצריך עוד שנה כדי להתחבר לגמרי. בעונה כזאת זה בהחלט הזמן להתחיל לעשות ניסויים כדי לקצור את הפירות ב-2021.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט