הדרך לשאנז אליזה 2020 – מה שהיה הוא מה בעצם? / דוד "פאקו" סעדה

היום תיפתח בעיר ניס מהדורת 2020 של הטור דה פראנס, ל-21 ימי מירוץ שאמורים להסתיים בשאנז אליזה בפאריס. משפט שהיה יכול להיות שגרתי למדי בכל שנה אחרת, אך לא בנוכחית. אין הרבה דברים שגרתיים בטור הזה, החל מהתזמון שלו – על ספטמבר, כאשר הוא חופף לכמה מירוצים אחרים, דרך המגבלות הרפואיות, המסלול, וזה לא פוסח על רשימת המתחרים.

אז מה קורונה? המגיפה, שהיכתה היטב במדינה המארחת (עם עלייה מדאיגה במספרים בתקופה האחרונה), מן הסתם תרחף כצל מאיים על המירוץ כולו. כמירוץ המהווה את הפנים של הענף יותר מכולם, קברניטי הענף ניסו לפגוע בו כמה שפחות יחסית למירוצים אחרים. ועדיין, המגבלות שהמגיפה כפתה יורגשו היטב במירוץ. הפתיחה, שהייתה אמורה להיות בדנמרק (כמיטב המסורת של פתיחות במדינות אחרות בשנים האחרונות), הועברה לעיר ניס, מה שהביא לנו מין מירוץ ניס-פאריס (אירוני למדי, לאור העובדה שמירוץ פאריס-ניס היה האחרון לפני שהעונה נדחתה). הקבוצות הוגבלו במספר אנשי הצוות, וייאלצו להתנהל בפורמט של קפסולות מבודדות לאורך המירוץ (עם איסור על התניידות בטיסות). הבדיקות התכופות, שאליהן הרוכבים כבר מורגלים, יורחבו כמובן לבדיקות קורונה יומיות, ויכללו את כל הצוות, כששני מקרים של הידבקות באותה הקבוצה יסיימו את המירוץ עבור אותה הקבוצה. כיף גדול.

המסלול. המירוץ הנוכחי משקף כמה החלטות די לא שגרתיות של המארגנים, המשתלבות היטב באווירת ה"מה לעזאזל" של התקופה. הראשונה שבהן היא העובדה שלא נראה כאן הרבה מהפסגות המונומנטליות שעיטרו את רוב המירוצים הקודמים. מי שמחפש שמות כמו צלב הברזל, אלפ דואז, גאליבייה או טורמאלה, ייאלץ לחכות למהדורות הבאות. הסיום המוכר ביותר בפיסגה יהיה של הגראן קולומבייה בקטע 15, עם השרוכים המרהיבים שלו. עוד סיום מוכר הוא ה-Planche de belles filles, או בעברית "מקפצת הבנות היפות". אלא שהפסגה הזו תסיים דווקא את קטע הנג"ש של המירוץ, באורך 36 ק"מ, עוד החלטה מאד לא שגרתית של המארגנים. העובדה שמדובר בקטע יחיד, הכולל טיפוס קשה, תקל על כל אותם המטפסים שלא ממש שולטים בדיסצפלינה הזו (ויש לא מעט כאלה במירוץ). כקטע האחרון לפני הסיום בפאריס, ייתכן מאד שבמקרה קיצוני אף לא נזכה לראותו כלל, אם החשש מהידבקות כוללת יכריע את המארגנים. ועדיין, יהיה לנו כאן מירוץ עם 29 טיפוסים מדורגים, חמישה מהם בסיומי קטעים, משהו שלא מבייש אף טור קודם. כמה מהרוכבים מעידים שהתוואי הוא מהקשים שהם ראו בשנים האחרונות.

השרוכים. זה לא הדבר המפחיד ביותר במירוץ.

הראש בראש. בתקופה שקדמה למירוץ, היה נדמה שבמוקד התחרות בו יעמוד המאבק בין שתי קבוצות – אינאוס (או בשמה העדכני אינאוס-גרנדיירס) הבריטית ויומבו-ויסמה ההולנדית. שתי הקבוצות התכוונו להעמיד שלישיות פותחות מאיימות של איגן ברנאל, כריס פרום וגראן תומאס מצד אינאוס, מול פרימוז רוגליץ', טום דומולאן וסטיבן קרוייזויק מצד יומבו. אלא שהקלפים די נטרפו בחודש האחרון. אם נתחיל דווקא מהקבוצה ההולנדית, הרי שזו מגיעה לטור בסטטוס מאד לא מוכר מבחינתה – זה של הפייבוריטית. הסיבה לכך היא בעיקר פרימוז רוגליץ'. זוכה הוואלטה האחרונה נראה ראש מעל כל מתחריו בשני המירוצים הצרפתיים שקדמו לטור – הטור דה ל'אן והדופינה. בראשון הוא זכה תוך הפגנת דומיננטיות מרשימה, ובשני נראה גם בדרך לזכייה בטוחה עד להתרסקות בקטע הלפני אחרון. הסימנים מראים שההתרסקות לא פגעה בו משמעותית לפני הטור, אך התרסקות אחרת כן פגעה באחד העוזרים הראשיים שלו – קרוייזויק. יחד איתו הקבוצה הצהובה שלטה לחלוטין במירוצים, ובהחלט עשוייה לעשות זאת בטור גם בלעדיו. מי שבהחלט לא רגילה לסטטוס הזה היא קבוצת אינאוס שממול. המפלצת הבריטית חטפה מכה קשה מאד בתחילת העונה, עם מותו הפתאומי של ניקולס פורטל, הדירקטור ספורטיף שלה. עם או בלי קשר, הבלגן המשיך בשני המירוצים בצרפת, בהם פרום ותומאס נראו כמו הצל של עצמם, וודאי לא כמו רוכבים שיכולים לסייע לברנאל הצעיר בשחזור הזכייה בטור הקודם. גם ברנאל עצמו פרש ממירוץ הדופינה עקב כאבי גב, שלא ברור עד כמה יפגעו בו בטור. כתוצאה מכך, הקבוצה ביצעה הצרחה על שני הגראנד טורים האחרים, בדמות הבאתם של ריצ'ארד קראפאז ופאבל סיבאקוב לצוות המסייע (ואולי גם כמובילים אפשריים), בעוד שהצמד הבריטי נשלח לגלות של הג'ירו (תומאס) והוואלטה (פרום). יהיה מעניין מאד לראות אם המהלך הזה ימנע מהעשור החדש להפוך גם לעידן חדש בטור.

רוגליץ' וברנאל גב אל גב

אבל יש גם כמה מטפסים אחרים. מול אלו שהוזכרו לעיל, אנו מקבלים אופוזיציה מרשימה ביותר של מטפסים. מלבד העובדה שמדובר בבמה הגדולה ביותר, הטור הנוכחי אף קורץ יותר למטפסים הכבדים. סיבה אחת היא הלו"ז: עם כל השינויים, הטור עדיין נערך בתנאים דומים ככל האפשר למתכונת הרגילה שלו (כולל מזג האוויר הצפוי), בעוד שמירוצים אחרים כמו הג'ירו ספגו מכות קשות, בדמות קיצוצים של קטעים, וחפיפות עם מירוצים אחרים, כולל הטור. סיבה אחרת הוזכרה כבר קודם – העובדה שיש רק קטע נג"ש אחד, וגם הוא בעלייה, מאפשרת למטפסים אלו להתחרות על הזכייה בלי הנחיתות המובנית עבור אלו שחלשים בכך, ויש לא מעט כאלו כאן. אחד כזה הוא תיבו פינו. הנסיך הצרפתי, שנאלץ לפרוש בסוף הטור הקודם עקב פציעה, נראה בכושר טוב מאד בדופינה, ואף היה בעמדת זכייה מצויינת לאחר הפרישות של ברנאל ורוגליץ'. עדיין, הוא כדרכו הצליח לחרב לעצמו את הזכייה בקטע האחרון. הטור הזה הוא הזדמנות בלתי חוזרת להראות שהוא יודע לא לבעוט בדלי כאשר הוא יכול. עוד אחד כזה הוא נאירו קינטאנה. הקולומביאני הקטן מצא את עצמו השנה בקבוצת ארקאה סאמסיק מהדרג השני, מה שאומר שיהיה לו קשה לבנות על עזרה מחברי קבוצתו (אם כי הוא רגיל לכך עוד מתקופת מוביסטאר). עוד מטפס אדיר שנראה כאן הוא טאדיי פוגאצ'אר, אחד שכיכב בעונה הקודמת ובעיקר בוואלטה האחרונה במדי קבוצת האמירויות (אולי צריך לעודד אותם עכשיו?). אדם ייטס ינסה לחתום את עונתו האחרונה במדי מיצ'לטון-סקוט, לפני שיעבור לאינאוס על מנת לחזק את מצבת הרוכבים הבריטים שלה. מיגל אנחל לופז, מטפס מצויין אך שען מזעזע, יהיה ודאי מהנהנים הראשיים מפורמט הנג"ש בטור הזה, ואותו דבר אפשר לומר על מיקל לאנדה, שהשנה קיבל סוף סוף את תפקיד המוביל הבלעדי, כעת בקבוצת בחריין מקלארן. שני ותיקים שנראה כאן הם אלחנדרו ואלוורדה וריגוברטו אורן, שאולי ישמשו כאן כסנדקים לרוכבים הצעירים יותר בקבוצותיהם. ואלוורדה לחבריו הספרדים אנריק מאס ומארק סולר במוביסטאר, ואורן לחבריו הקולומביאנים סרחיו היגיטה ודני מרטינז (הזוכה המפתיע של טור הדופינה האחרון). ז'וליאן אלאפיליפ ינסה להדהים את הקהל כפי שעשה בשנה שעברה, אם כי התוואי יקשה עליו עוד יותר לעשות זאת. רומן בארדה, מאני בוכמן, גיום מרטאן, ריצ'י פורט ואילנור זכארין ישלימו את רשימת המטפסים המרשימה על פי כל קנה מידה.

קינטאנה ופינו. מה שלא יהיה, תמונה כזאת לא תראו בטור הנוכחי.

ירוק עד? הקטעים המיועדים למאיצים סבלו אף הם מנחת זרועם של מארגני המירוץ. ישנם לא מעט כאלה, אך אין אף אחד שהוא שטוח לחלוטין, מה שיקשה על המאיצים את העבודה. נוסיף לכך את ריבוי המתמודדים ב-GC, ונקבל שדה רגוע למדי מבחינת המאיצים יחסית לשנים הקודמות. עדיין נוכל לראות כאן כמה שמות גדולים. אחד כזה הוא האירי סם בנט, שזוכה השנה לרכבת המשובחת של קוויק סטפ. עוד אחד כזה הוא האוסטרלי כיילב יואן, שינסה לשחזר את ההצלחה האדירה מהטור הקודם. אליה ויוויאני ינסה להראות שהוא מסוגל לזכות על הבמה הגדולה גם במדי קבוצת קופידיס מהדרג השני. ויש גם את פטר סאגאן. לסלובקי יהיה קשה מול המאיצים הטהורים בסיומים השטוחים, וינסה לדוג נצחונות בסיומים עם עליות קצרות. אלא שברור שהמטרה האמיתית שלו כאן היא החולצה הירוקה, בניסיון להגדיל את שיא הזכיות שלו בה, העומד על שבע. יהיה קשה לאתגר אותו כאן. היחיד שנראה שמסוגל לעשות זאת הוא וואוט ואן ארט, הבלגי הנפלא, אלא שהוא יצטרך לעבוד בקטעים ההרריים עבור רוגליץ' ולא עבור עצמו, מה כנראה ימנע ממנו את התענוג.

ואנחנו מה. ואחרי כל אלה, הטור הזה מסמן גם היסטוריה גדולה גם לנו. זאת כמובן עם ההשתתפות הראשונה של קבוצה ישראלית, Israel Starup Nation (להלן ISN) במירוץ, יחד עם הרוכב הישראלי במירוץ – גיא ניב. זוהי העונה הראשונה של הקבוצה בדרג העליון (וורלד טור), לאחר שהשתלטה על קבוצת קטיושה אלפסין בסוף העונה הקודמת. הכיסים העמוקים של הבעלים, סילבן אדמס, מאפשרים לקבוצה תקיעת יתד בדרג העליון, זאת כאשר אנו שומעים על עוד ועוד קבוצות המתקשות לעשות זאת (כמו CCC, שתפסיק את הפעילות בסוף העונה). הכיסים העמוקים איפשרו לאדמס לבצע כמה רכישות נוצצות במיוחד לעונה הבאה, בראשן כמובן זאת של כריס פרום. אשר למירוץ הנוכחי, מי שיוביל את הקבוצה ב-GC הוא דן מרטין. אין יותר מדי ציפיות להישגים מהאירי הוותיק. מלבד העובדה שהוא נמצא מעבר לשיא, הרי שפציעה במירוץ הדופינה (הקטלני למדי כמסתבר) שמה אותו בסטטוס של על תנאי עד ממש לפני הטור. מי שנמצא עוד יותר רחוק משיאו הוא "הגורילה" אנדריי גרייפל, שזכייה שלו באחד הקטעים השטוחים תהווה הפתעה מרעישה בהתחשב בכושרו הנוכחי. כך שנראה שהקבוצה תנסה להיכנס לאור הזרקורים במירוץ בעיקר באמצעות השתתפות בקבוצות בריחה. אשר לניב, הרי שזהו כבר הגראנד טור השלישי שלו. לאחר שברון הלב בג'ירו של לפני שנתיים, אותו לא סיים עקב בעיות בקיבה, הצליח הרוכב מצפון הארץ להשלים את הג'ירו בשנה שעברה. לטור הנוכחי הוא ייכנס על משבצת הרוכב הישראלי (משבצת שהקבוצה מקפידה למלא במירוצים הגדולים), לאחר תחרות שקטה מול כמה מחבריו לקבוצה. שיהיה לו הרבה בהצלחה.

ניב, שיחייך כך גם בעוד שלושה שבועות.

אז מה יהיה? קשה להתנבא במירוץ זה, יותר אפילו מאשר בכל הקודמים. בימים כאלה עדיף כנראה להוריד ציפיות, ובעיקר לקוות שהרוכבים ישמרו על עצמם, ושהמירוץ יצליח להגיע לפאריס. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

פאקו

ממונה על איזור 51 בהופס.

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. אכן טור מוזר. שמח שהשאירו את הבונוסים המוזהבים זה בהחלט מכניס עניין. אני רוצה את סופו בפריס עם חולצה צהובה על חולצה צהובה.
    המון קטעים מעניינים ולא שגרתיים עם טיפוסים לא מוכרים.
    גם הנג"ש הקריטי מביא את העליה רק בסופו (ולא כל המקפצה אם אני לא מתבלבל). זה דווקא תפור על רוגליץ' פחות על המטפסים.
    למרות שלא יוכלו לתלות את הפלוטון על הקולב שנשבר ליומבו קבוצה סופר חזקה והם אפילו החליפו אותו במנוע ולא במטפס מה שמראה על הביטחון העצום שלהם בשאר.
    אינאוס עשו בשכל שירדו מהרעיון המפלג בחסות מוביסטאר של שלושה מובילים.ברנאל בהחלט יוכל להתמודד עכשיו.
    נאירו הגיע למסקנה שבלי קבוצה עדיף על קבוצה נגדך…
    בהצלחה גם לגיא ניב. מקווים לראות אותו בבריחות וכמובן שגם בפריס.

    1. הנג"ש כמובן תפור על רוגליץ' (סיכוי מצויין שינצח בקטע). עדיין זה קטע הנג"ש היחיד במירוץ, שמגיע ממש בסוף, בניגוד לטורים קודמים בהם היה בד"כ לפחות עוד אחד.

        1. פעם לא חשבתי כמוך (אולי בהשפעת טור 2012 הזוועתי של וויגינס), עכשיו אני כן. הדרך הכי טובה לשפוט טיב של רוכב היא ע"י בחינת כל האספקטים ברכיבה שלו – כולל ירידות ונג"ש.

    1. צודק פעמיים. החפיפה של הג'ירו זה עם הוואלטה (היה לדעתי עם הטור בהתחלה). לגבי השרוכים – סחתיין על ההבחנה, החלפתי את התמונה (מה שקורה כשלוקחים את התמונה הכי יפה בחיפוש).

            1. לרוב ההשפעה היא מינורית (אם כי קיימת).

            2. אבל היו מקרים.

            3. נניח שנה שעברה…
              אבל זהיה ממש קיצוני.

  2. פאקו, תודה רבה. סקירה מעניינת מאוד.
    מי היה מאמין, עד לא מזמן, כי הטור (ואירועי ספורט נוספים) ייערך תחת מגבלות כאלה ועלול יהיה להיעצר בכל יום.
    יפה לראות מספר רוכבים סלובנים חזקים. מדינה שבעבר היתה פחות מזוהה עם הענף וכיום כמה מרוכביה נמנים על המצטיינים בענף (האם זה קשור קצת לטופוגרפיה ההררית של המדינה?).
    הרבה בהצלחה גם לקבוצה הישראלית ולגיא ניב. מקווה שיצליח לסיים ויהנה מהטור.

    1. הטופוגרפיה ההררית בטח לא מזיקה. רואים את זה גם בהצלחה של הקולומביאנים. הסלובנים באמת נתנו פריצה מרשימה בשנתיים האחרונות. חוץ מרוגליץ' ופוגאצ'אר יש גם את מאטיי מוהוריץ', שמשתתף גם הוא בטור, אבל הוא יותר קלאסיקן. לא אתפלא אם ייקח את אחד מקטעי המעבר.

  3. אגב, נשאלתי שלא במסגרת הפוסט לגבי השידורים, והשנה אין כאלו בערוץ הספורט. מפתיע ומאכזב כאחד, בפרט השנה שבה סוף סוף יש קבוצה ורוכב ישראלים.

    1. באמת? אני כרגיל נאמן ליורוספורט אבל זה ממש עצוב (והאמת לא מפתיע. אני כבר הפסקתי לצפות מהם לכלום).

            1. מתפקד מצויין בד"כ. לפעמים צריך להחליף לינק, אבל עובד עקבית עד כה. באמת מתפלא שלא הורידו אותו עד כה (טפו טפו).

            2. עובד מעולה.

  4. תודה רבה פאקו, הגיע הזמן
    .
    התוואי עם הטיפוסים והנג"ש הוא לא בשביל לתת לצרפתים סיכוי גבוה יותר לנצח?
    .
    יהיה מצחיק לראות את קינטאנה רוכב לבד הפעם בחולצה אחרת
    .
    למה קבוצות חזקות יותר לא החתימו את קינטאנה ו-ויויאני?
    .
    האם בעלים בענף כמו סטיבן אדאמס יכולים להרוויח משהו מהספורט או שזה נטו צעצוע?

    1. התוואי הזה נותן לכולם מינוס רוגליץ' סיכוי טוב יותר לנצח (ולא שהוא עצמו יסבול ממנו).
      לגבי קינטאנה, הוא כבר די אחרי השיא, כמו לא מעט רוכבים אחרים. ויוויאני הוא מאיץ מצויין, אבל לדעתי הביקוש לאלו קטן מההיצע, וחוץ מזה, את עיקר ההצלחה שלו בספרינטים הוא עשה עם הרכבת המשובחת של קוויק סטפ.

    2. ולגבי הרווחים של בעלי הקבוצות, התשובה בקצרה היא – לא, הם לא מרוויחים מזה. כתבתי על זה פעם פוסט (https://hoops.co.il/?p=71748). לא סתם אנחנו רואים קבוצות מתפרקות וספונסרים נוטשים על ימין ועל שמאל. אולי הדבר הכי עצוב בספורט הזה.

  5. לפי דעתי יש כאן מגמה מסויימת,ודיי שמרנית.
    נראה שבשנים האחרונות העניין בספרינטרים ובמטפסים מהסוג של אלאפיליפ גדל על חשבון האולאראונדים הגדולים.
    נראה שמתכנני הטור מנסים להתאים את המרוץ חזרה לכיוון ההפוך

כתיבת תגובה

סגירת תפריט