מחשבות כדורסל של חמישי / רועי ויינברג

המקום השמיני

בואו נעבור על הסיכויים של כל קבוצה:

ממפיס צריכה ניצחון. הפסד של פורטלנד יתן לה את המקום השמיני, הפסדים של הספרס והסאנס את המקום התשיעי. נשאר להם משחק נגד מילווקי, חסר משמעות עבור הבאקס.

פורטלנד צריכה ניצחון בשביל המקום השמיני (או הפסדים של ממפיס, סן אנטוניו ופורטלנד). המקום התשיעי יהיה שלה אם שתיים מבין פניקס, סן אנטוניו וממפיס יפסידו והקבוצה תפסיד. נשאר לה משחק נגד ברוקלין, חסר משמעות לנטס.

פניקס תגיע למקום השמיני אם תנצח וממפיס ופורטלנד יפסידו. אם רק אחת מהן תפסיד ופניקס תנצח אז הסאנס במקום התשיעי. נשאר לה משחק נגד דאלאס, חסר משמעות לדאלאס שהבטיחה את המקום השביעי.

סן אנטוניו צריכה ניצחון והפסדים של שלושת האחרות בשביל המקום השמיני. ניצחון שלה והפסדים של 2 מ-3 האחרות יספיקו למקום התשיעי. נשאר לה משחק נגד יוטה, חסר חשיבות עבור הג'אז.

בדרך כלל במשחקים כאלה הקבוצה שרוצה יותר מנצחת. קשה לי לראות את פורטלנד מפסידה לברוקלין הנוכחית בכל הרכב, במיוחד עם הכושר של לילארד וכשמקום שמיני נותן להם יתרון של סדרה בטורניר הפליי-אין. ממפיס ניצחו משחק אחד בבועה, אבל המשחק הזה חשוב יותר להם מהבאקס שצפויה לשחק בלי יאניס. רוב הסיכויים הם שנראה סדרה בין ממפיס לפורטלנד על המקום השמיני, בלי קשר למשחקים של פניקס וסן אנטוניו.

שאר הסדרות קבועות – מילווקי נגד אורלנדו, טורונטו נגד ברוקלין, בוסטון נגד פילדלפיה ומיאמי נגד אינדיאנה במזרח. במערב יש את הקליפרס נגד המאבריקס, דנבר נגד יוטה ואוקלהומה סיטי נגד יוסטון. יהיה מעניין.

ג'וש ריצ'רדסון

כשבן סימונס בחוץ הסיקסרס צריכה מישהו אחר שיהיה מוביל הכדור הראשי (או המשני לצד שייק מילטון) בהתקפה וישמור על השחקן הטוב ביותר של היריבה. זה הולך להיות ג'וש ריצ'רדסון, אחד האקס-פקטורים הגדולים של הפלייאוף.

פילדלפיה הביאה את ריצ'רדסון במקום ג'ימי באטלר שעזב למיאמי בסיין-אנד-טרייד והשילוב שלו לצד סימונס לא לגמרי עבד. סימונס היה מוביל הכדור המרכזי וריצ'רדסון פשוט נעלם – הוא לא הצליח להשפיע בדרך בה השפיע בעונה הקודמת במיאמי, כשקלע 16.6 נקודות עם 4.1 אסיסטים למשחק. חוסר הריווח של הסיקסרס פגע גם בריצ'רדסון, קלע מתחת לממוצע שנדרש להיות מרווח מגרש בפילדלפיה, ובסך הכל הוא אכזב העונה.

העדרו של סימונס פותח הזדמנות חדשה לג'יי-ריץ'. הוא מקבל את הכדור בתדירות גבוהה יותר ומשפיע על כל המשחק של הקבוצה – מעורב יותר, מוסר יותר וקולע יותר. זה בלט במיוחד במשחק 34 הנקודות שלו נגד פורטלנד (ריצ'רדסון לא שיחק נגד פניקס) כשריצ'רדסון יצר לעצמו זריקות וקיבל את החופש ליצור מכדרור. ב-406 דקות משותפות שלו ושל אמביד, בלי סימונס, הסיקסרס עם נט רייטינג חיובי של 11.95. כשמכניסים את סימונס למשוואה המספר יורד ל-3.12 בכמות דקות גדולה יותר, 462 דקות. השילוב של ריצ'רדסון ואמביד עובד והתפקיד המרכזי של ריצ'רדסון בהתקפה יכול להוציא ממנו יותר.

חשוב לציין שריצ'רדסון שחקן פחות טוב מסימונס. הסיקסרס נחלשו כתוצאה מהפציעה של האחרון, אבל היתרון היחיד שלה הוא האפשרות של פילדלפיה לראות לאן אמביד יכול להוביל אותם בפלייאוף. הנוכחות של ריצ'רדסון לידו תהיה משמעותית לעוד הכרעה שאלטון ברנד יצטרך לבצע בקיץ – האם להשאיר את ריצ'רדסון או להעבירו בשביל שחקן שיותר מתאים לצד סימונס?

התשובה לשאלה הזאת תושפע גם מההגנה. ריצ'רדסון מגן טוב שהצליח להתמודד עם שחקנים זריזים ממנו והיה הפתרון של פילדלפיה לכאלה לאורך העונה, כשבפלייאוף סביר שנראה אותו שומר על קמבה ווקר או ג'ימי באטלר. יכול להיות שהוא יצטרך לשמור על השחקן הטוב של היריבה בלי קשר לעמדה, בהנחה שאל הורפורד יסתבך עם ג'ייסון טייטום או ג'יילן בראון. היכולת של ריצ'רדסון לעשות זאת תהיה קריטית לשאיפות של פילדלפיה, אם בכלל נשארו כאלה.

חמישיות הבועה שלי

ה-NBA הודיעה על כוונתה לבחור את חמישיית הבועה והשחקן המצטיין של משחקי הדירוג. הנה החמישיות שלי, שכמובן יכולות להשתנות בהתאם ליומיים האחרונים של הבועה:

גארד – דמיאן לילארד (פורטלנד טרייל בלייזרס). 61 ו-51 נקודות בשני המשחקים האחרונים הקפיצו את ממוצע הנקודות של דיים ל-37 נקודות למשחק כשהוא קולע 37.3% ב-12.4 ניסיונות מהשלוש. הוא סוחב את הקבוצה לפלייאוף, יחד עם החבר הנוסף בחמישייה הראשונה מהבלייזרס, ובדיון המצטיין של אורלנדו.

גארד – דווין בוקר (פניקס סאנס). המצטיין של הבועה. בוקר סוחב את פניקס על הגב כשב-4 מ-7 הניצחונות של פניקס, המושלמת היחידה, הוא קלע 35 נקודות. בהזדמנות הראשונה בקריירה שלו למשחקי הכרעה ראינו את בוקר לוקח זריקרות נכונות, מוצא את חבריו לקבוצה ומכניס כמה רגעי קלאץ' גדולים. גם אם הסאנס לא יעשו את הפלייאוף או את הפליי-אין, זה נראה כאילו בוקר התקרב לשורה הראשונה של כוכבי הליגה בבועה הזאת.

פורוורד – טי ג'יי וורן (אינדיאנה פייסרס). 31 נקודות למשחק ביעילות נהדרת (52.7% מהשלוש, 57.8% מהשדה) כשאינדיאנה הפכה לקבוצת התקפה נהדרת בזכות יכולת הקליעה שלו. השילוב שלו לצד שלושה גארדים הופך את אינדי לטובה בהרבה.

פורוורד – מייקל פורטר ג'וניור (דנבר נאגטס). אחד השחקנים הפורצים של הבועה עם 22 נקודות ו-8.6 ריבאונדים למשחק, כשדנבר אמנם במאזן שלילי (4-3) עם לוח משחקים קשה והרבה פציעות. MPJ מצליח לשחק היטב גם כשחקן משלים וגם ליצור לעצמו זריקות והפך לאחד השחקנים החשובים של דנבר.

סנטר – יוסוף נורקיץ' (פורטלנד טרייל בלייזרס). עושה הכל על המגרש – 17.6 נקודות, 10.7 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים, 2.3 חסימות ו-1.4 חטיפות. נורק בריא הוא אחד הסנטרים הטובים בליגה והבלייזרס מרוויחים מזה בהגנה ובהתקפה כאחד – הוא שחקן הגנה יותר מגוון מוויטסייד והמסירות שלו בהתקפה משפרות את פורטלנד.

חמישייה שנייה:

גארד – לוקה דונצ'יץ' (דאלאס מאבריקס). דאלאס עצמה לא מרשימה במיוחד בבועה, אבל לוקה כן: 32 נקודות עם 11 אסיסטים ו-11 ריבאונדים למשחק כשהוא לקח במשחק אחד 20 ריבאונדים ובאחר מסר 19 אסיסטים. מגיע בכושר טוב מאוד לפלייאוף.

גארד – ג'יימס הארדן (יוסטון רוקטס). משחק היטב בהגנה ובמקביל קולע 35.3 נקודות עם 8.7 אסיסטים למשחק. יש נטייה להכניס שחקנים מפתיעים לחמישיות האלה והארדן שחקן שעומד בציפיות פעם אחר פעם, כשהוא אחד מעשרת השחקנים הטובים בבועה.

פורוורד – ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס). במשחק הראשון בבועה טייטום קלע ב-2 מ-18 מהשדה. ב-6 המשחקים האחרים, כשהסלטיקס ניצחו 5 מתוכם, הוא קלע 25.3 נקודות ב-53.7% מהשדה לצד הגנה טובה. טייטום ממשיך את יכולת הסופרסטאר מסוף החלק הראשון של העונה וזה נהדר.

פורוורד – דמאר דרוזן (סן אנטוניו ספרס). משחק דה-פקטו כפאוור פורוורד וזכה לתפקיד מיוחד בספרס: בשלושת הרבעים הראשונים הוא עם 12.8 נקודות למשחק ו-4.7 אסיסטים למשחק, ברבע האחרון 8.8 נקודות ואסיסט למשחק, כולל המשחק האחרון בו שיחק 01:39 דקות ברבע הרביעי נגד הרוקטס. היכולת שלו להשתלט על משחקים הבטיחה כמה ניצחונות לסן אנטוניו. הוא הצליח להשאר בתפקיד דומה לצד שלושה גארדים בספרס שנולדה מחדש.

סנטר – דיאנדרה אייטון (פניקס סאנס). הסייד-קיק של בוקר בבועה שמשלב בין הגנה טובה, התקפה יעילה והרבה ריבאונד. כשאייטון על המגרש פניקס טובה יותר וזה בלט במשחק שלה נגד הת'אנדר (בהרכב חסר) – הקבוצה הייתה הרבה יותר טובה בשלושת הרבעים בהם שיחק מאשר ברבע אותו אייטון החמיץ.

חמישייה שלישית:

גארד – דריק וויט (סן אנטוניו ספרס). אחת ההפתעות הנעימות של הבועה. משלב בין הגנה ברמה גבוהה, קליעה (18.6 נקודות ב-40.3% מהשלוש) ו-5 אסיסטים למשחק. הספרס אחד הסיפורים הטובים של הבועה וזה קורה לא מעט בזכותו.

גארד – פרד ואן וליט (טורונטו ראפטורס). הסקורר המוביל של טורונטו איכותית עם 17.8 נקודות למשחק, כולל 36 נקודות במשחק המצויין שהיה בין הראפטורס להיט. השחקן הטוב ביותר של האלופה במשחקי הדירוג והיחיד שקולע באחוזים טובים מבין השחקנים שלוקחים כמות משמעותית של זריקות (41.7% מהשלוש ו-44.4% ב-12 זריקות מהשדה). יחד עם ניהול משחק והגנה אישית טובה הוא שייך לכאן.

פורוורד – פול ג'ורג' (לוס אנג'לס קליפרס). אחרי פחות מחצי שעה למשחק לפני הבועה ג'ורג' נראה יציב יותר כשהקליעה נכנסת וההגנה האישית עושה חיים קשים ליריבות של הקליפרס. אם הוא יכנס בכושר הזה לפלייאוף, למרות שכל הקבוצה לא מרשימה בדומה לשאר הקונטנדריות, הם במצב טוב.

פורוורד – באם אדביו (מיאמי היט). נשאר המנוע של מיאמי עם 13.3 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ב-26 דקות למשחק, יחד עם הגנה טובה שבלטה בניצחון על הסלטיקס, במשחק נגד טורונטו ובמחצית הראשונה נגד מילווקי. עדיין לא משתלט על משחקים אבל ממשיך את היכולת הטובה מהעונה בלוח משחקים קשה ועם פציעות של ג'ימי באטלר וגוראן דראגיץ'.

סנטר – ניקולה יוקיץ' (דנבר נאגטס). 20.1 נקודות ו-9.1 אסיסטים למשחק, כולל כמה משחקי קלאץ' ושיפור בהגנה: לפני הבועה קלעו נגד יוקיץ' ב-50.3% (14.5 זריקות למשחק), בבועה עצמה ב-44.9% (13 זריקות למשחק). זה נראה במשחקים עצמם כאילו הגרסה הרזה של יוקיץ' מצליחה לעשות את מה שהוא רוצה לעשות בהגנה, ואל תופתעו אם בשנה הבאה יוקיץ' יהיה אחד משחקני ההגנה המרשימים בליגה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. ציון לשבח בבועה – אדם סילבר. כל המלעיזים אוכלים את הכובע כי זה נראה נהדר, מצטלם נהדר, וזה פשוט עובד. ציון לגנאי – מאמני הליגה בשבוע האחרון עם כל הלואד מנג'מנט שהולך שם. אני בהחלט מבין למה עושים את זה אבל זה קצת לירוק בפנים של האוהדים.

    1. אתה לא יכול להחזיק את המקל בשני קצותיו. תסתכל כמה פציעות כבר יש לנו ותשאל כמה עוד היית רוצה עוד לפני שהפלייאוף התחיל.

      1. זה לא חייב להיות או השבתה או שחיקה. אפשר לנהל עומסים בצורה אחרת, לדוגמא להגביל דקות (כמו שעשו עם קמבה שידעו מראש כמה דקות הוא משחק כל יום) או לפחות לא להושיב חצי קבוצה בחוץ. יש גם לקוחות לביזנס הזה (אנחנו) ומשתינים עלינו מהמקפצה.

    2. מסכים שעד עתה הציון הוא טוב פלוס. לדעתי הטעות הייתה על ההתעקשות של סדרות הטוב משבעה בפלייאוף. הטוב משלושה היה מעלה את הרמה ומזרז את סוף העונה, ומעלה את האפשרות להפתעות.

  2. היתה לי הרגשה שהבועה תביא אינטנסיביות והיא הולכת לעלות עוד בפלייאוף.
    ככה זה כשפתאום (כמעט) כל משחק קובע.
    זה פשוט זועק שצריך להוריד את כמות המשחקים בליגה. אני יודע שהסיכוי שזה יקרה אפסי עקב הרצון לעשות עוד ועוד מזומנים, אבל זה ממש כיף לראות שחקנים שמבינים שכל משחק מעלה או מוריד אותם בדירוג, ולא נמצאים בקרוס קונטרול 90% מהעונה.
    הלוואי ומאמני הליגה יעשו בעונות הבאת לואד מנג'מנט 90% מהעונה כדי שמישהו שם למעלה בהנהלת הליגה יבין.

    לדעתי גם המנוחה שהיתה באמצע העונה, פתאום לכמה חודשים, עזרה לכולם להטעין מצברים. 8-10 משחקים זה בדיוק זמן מתאים להוריד חלודה.

    הפלייאוף לדעתי יהיה מהאינטנסיבים שידענו בשנים האחרונות, מכמה סיבות:
    1. כולם נחו, והרבה
    2. אין טיסות מעייפות
    3. החלודה ירדה בדיוק זמן
    4. הכוכבים נראים בכושר טוב
    5. אין באמת משמעות לביתיות
    6. נותנים להרביץ יותר 🙂

  3. קלדון ג'ונסון!!!! אם צריך, נפתח בשבילו גם חמישיה רביעית.
    .
    פילי לא צריכה להיפרד מריצ'רדסון בשום מקרה. צריכה להיפטר מבראון, ולחשוב מה עושים עם הנזל וגרטל שמתחילים לצאת לי מכל החורים כתוצאה משילוב של אופי מנטלי רעוע והעדר עמידות פיזית. לא כולם יכולים להיות טים דאנקן, אבל משהו אצלם פשוט לא מסתדר.

    1. קלדון ג'ונסון מעולה גם כן. יש מצב שנכנס לרביעית אם יש כזאת. בפילדלפיה הייתי מוותר על בראון. עדיין מעדיף להעביר את אמביד, אבל לא ברור איך סימונס יחזור מהפציעה כשחקן שמתבסס בעיקר על אתלטיות. אמביד מגיע פעם שלישית ברציפות פצוע לפלייאוף

  4. איזה ערב מהמם. חבל רק שכל ארבעת המשחקים החשובים (הסאנס, בגריזליס, הספארס, והבלייזרס) לא משוחקים בעת ובעונה אחת כדי שהקבוצות המשחקות יותר מאוחר כבר יודעות מה קרה לפני.
    תודה רועי

  5. פילדלפיה זו אנטומיה של אומללות. חצי עשור הינקי סיפר להם שהכי כדאי טנקינג ואז בחר באוקופור ונוראלס. בחצי העשור השני כשכבר היה להם סגל עם פוטנציאל הביא מאמן ירוד ומנגר עלוב (אפשר גם להחליף את התארים). נכון להיום יש להם 4 חוזי מקס (לצעירים) פלוס ריצרדסון. בערך כמו לג"ס. הולינגר פרסם לפני חודש שהחוזה של קלי תומפסון הוא החוזה הכי גרוע בליגה. הוא טועה בגדול, החוזה של הרפורד גרוע ממנו פי כמה. סימנס ואמביד לא יכולים לשחק ביחד בקבוצה שרוצה לזכות באליפות. אם אמביד משחק בתפקיד של יאניס הוא צריך להיות מוקף בקלעים ושחקני כנף. ההזזה של סימנס לעמדה 4 נכונה אבל הוא סותם לאמביד את הצבע. אם כבר הוא צריך לשחק בעמדה 5, כמו אנדרו בוגוט. כיון שהוא יותר אתלטי מבוגוט הוא יקלע יותר נקודות בתנועה לסל, אבל אז מה עושים עם אמביד.
    .
    בקיצור, הכי טוב להחליף את אמביד בברדלי ביל. אפילו אם צריך להסכים לקחת גם את וול תמורת הרפורד. גם להחליף את בראון. כאן מארק גקסון לא יעזור. צריך מאמן שמאמין במשחק תנועה.

    1. איזו הגזמה. הם מרחק מאמן טוב אחד ממעמד קונטנדרית. שנה שעברה למרות המאמן הם היו במרחק באזר ביטר אחד מגמר המזרח. יש להם עונה רעה, אבל הסגל דווקא מצויין. לדעתי אחרי שנת הרצה הורפורד מוצא את עצמו והם שוב טופ-3 במזרח.

        1. אין לך אינטרס זה בסדר אבל לא צריך לשקר כמו שאתה עושה בדרך כלל בנושא הזה.
          הינקי היה בפילדלפיה פחות מ 3 שנים

          1. הענקי עשה רק טוב למועדון , הטעות הכי גדולה שהחלפנו אותו באהבל בלי חזון , שעשה טריידים נוחוזים נוראיים, ואין לו מושג בזיהוי פוטנציאל, לנצח אני אזכור שפורטר היה על הלוח

      1. איזה מאמן טוב יעשה אותם לקונטנדרים? כל מאמן מצליח עם איזשהו סגנון של שחקנים סביבו. אם תביא מאמן שיש לו שיטה מסודרת הוא הוא כנראה ייבקש שינויים… והם בכל מקרה צריכים שינויים.

            1. כן. באמת, איך קונים NBA 2K20 למחשב? התחשק לי לחזור לשחק קצת במשחקים כאלה אבל כל מה שאני רואה שנמכר בארץ (או לארץ) זה לפלייסטיישן ולXBOX. אני בטוח שאחרי כמה שעות טובות של אימונים אני לוקח אליפות עם פילי. ובן סימונס MVP. עזוב, גם עם קליבלנד. הופך את טריסטן תומפסון למלך השלשות.

            2. לא יודע, לא דיברו על 2k…

  6. לא יודע אם חמישיות העונה עדיין צריכות לכלול בכוח סנטרים. כבר לוקחים אליפויות בלי אחד דומיננטי ויש מספיק קבוצות שהצליחו כשהסנטר נמצא בהם רק במקרה שצריך לשים גוף על סנטרים דומיננטיים של קבוצה אחרת (גולדן סטייט), או שהוא נמוך יחסית לסטנדרטים של פעם (תכלס, קליבלנד לקחה עם 3 פאואר פורוורדים חזקים, טריסטן תומפסון לא היה נחשב לסנטר לפני 20 שנה).
    בקיצור, הייתי שם את הארדן ומוציא את נורקיץ'.

    1. בחרתי לפי הפורמט של שני גארדים, שני פורוורדים וסנטר שקיים בליגה. מסכים איתך שהוא יחסית מיושן ומבלבל מאוד (אנטוני דיוויס סנטר או פאוור פורוורד? לברון ולוקה גארדים או פורוורדים?). מאמין שישנו את זה לחמשת השחקנים הטובים ביותר, או ל-2 קו אחורי ו-3 קו קדמי בסגנון האול-סטאר

      1. כל מילה. אני בטוח שגם בNBA בודקים איך אפשר לשנות את הגישה. לא חושב שהכדורסל המסורתי יחזור, הוא די נגמר אחרי שאקיל.

  7. משובח כתמיד, תודה.
    אני אישית מעדיף להכניס גם את פורזינגיס לאחת החמישיות, עשה עבודה התקפית נהדרת ונראה בכושר מדהים.
    כרגע פילי צריכה בעיקר לנסות לשחק עם הצעירים כמו ת'ייבול ומילטון, הם יכולים להיות שחקנים תורמים מאוד בעתיד. ריצ'רדסון באמת מעניין כשחקן עם הכדור ביד.

  8. אמביד היה הסנטר הכי טוב , רואים את זה במספרים ובאימפקט ההגנתי שלו למי שראה את המשחקים.
    אבל הוא לא באף אחת מהחמישיות…ועוד שמת את העגל הזה אייטון לפני אמביד..

    1. 7 משחקים בבועה, בתוכם ב-2 נפצע באמצע ובאחד לא שיחק. כבר 4 מ-7 (מעט מדי). מאותם ארבעה משחקים היה לו אחד ממש טוב ועוד שניים שבהם הוא בקושי ניצח את וושינגטון ואורלנדו. לא חשבתי עליו בכלל כמועמד לחמישיות, אבל כרגע יותר מדאיגה אותי היד שלו וזה שהוא בשנה השלישית ברציפות מגיע פצוע לפלייאוף.

    2. איך בחרת את אייטון העגל הזה לפני אמביד 4 משחקים היה פצצה עד שנפצע, גם אתמול היה ענק הגנתית גם ששיחק לא 100 פשוט יש לו מאצאפ נוראי מול גאסול, אבל אמביד הסנטר הטוב בליגה גם בבועה בטח לפני נורקיץ או אייטון

  9. מסתמן שפילי כדי להתקדם צריכה להחליף גם את סימונס, גם את אמביד וגם את בראון. השאר דווקא סבבה, סגל נחמד מאד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט