אין אוהד שלא מכיר את הטקס הזה. מוציאים מהארון את החולצה שחיכתה מקופלת חצי שנה, את צעיף המזל שהיה מגולגל בפינה בחדר, ומתלבשים כמו ביום חתונה. כך מרגיש כל אוהד ביום פתיחת עונה של קבוצתו.
בסופ"ש הנוכחי יוצאת עונת 2020 של המייג'ור ליג בייסבול לדרך, לאחר פגרה בת כמעט תשעה חודשים! אירוע מהסוג הזה הביא אותי לחפור קצת בהיסטוריה, ולאסוף את המשחקים הגדולים ביותר בימי הפתיחה.
18 באפריל 1923
הכוכב: בייב רות', ניו יורק יאנקיז
יום לפני שנחנך ה"יאנקי סטדיום", נשאל כוכב הקבוצה ג'ורג' הרמן "בייב" רות' על התרגשותו לקראת המשחק: "אני מוותר על שנה מהחיים שלי כדי להעיף הום ראן במשחק הזה". וזה בדיוק מה שקרה, כשהבייב שלח 3 ראן הום ראן ליציע, ועשה את ההבדל ב-1:4 של היאנקיז על הרד סוקס.
בהמשך אותה העונה רות' והיאנקיז המשיכו לזכות באליפות, הראשונה של המועדון, כשעד היום הם הוסיפו עוד 26 כאלה. ומאותו היום, היאנקי סטדיום ייקרא "הבית שרות' בנה", שם הוא יעיף את רוב ההום ראנס בקריירה המופלאה שלו.
13 באפריל 1926
הכוכב: וולטר ג'ונסון, וושינגטון סנאטורס
מה שהבחור הזה עשה, אפשר למצוא רק אי שם בשנות העשרים או השלושים, בטח לא היום, כשסופרים לפיצ'רים כל כדור שהם זורקים. ג'ונסון, בדרך לסגור קריירה סופר מרשימה של היכל התהילה, כשהוא כבר בן 38, נזכר שיש עוד משהו שהוא לא עשה.
שימו לב לשורה הבאה שה-Big Train העמיד ב-0:1 של הסנאטורס מול האת'לטיקס בערב הפתיחה של עונת 1926: 15 אינינגים, שש היטס, אפס ריצות (ג'ונסון מחזיק בשיא כל הזמנים, 110 משחקים של 0 ריצות), תשעה סטרייק אאוטס, באחת מתצוגות העל שנראו ב-Opener אי פעם.
20 באפריל 1937
הכוכב: ג'י ווקר, דטרויט טייגרס
Cycle הוא אחד הדברים המיוחדים של עולם הבייסבול – זהו הישג בו החובט מצליח לחבוט סינגל, דאבל, טריפל והום ראן. ג'י ווקר הוא היחיד אי פעם שעשה זאת במשחק פתיחת עונה, כשהטייגרס שלו ניצחו את האינדיאנס 3:4 ביום הפתיחה של עונת 1937.
בעונת 1935 היה ווקר מהגורמים החשובים באליפות של הטייגרס. עונה לאחר מכן הוא חבט 353. מטורף, אך השיא הגיע ביום הפתיחה של עונת 1937. הוא אמנם חבט בין ארבעה שחקנים שיגיעו בהמשך להיכל התהילה, אך באותו היום דווקא הוא היה זה שכיכב, עם 4 מ-4, סינגל, דאבל, טריפל והום ראן, כאמור, Cycle.
16 באפריל 1940
הכוכב: בוב פלר, קליבלנד אינדיאנס
בוב פלר הגיע להיכל התהילה בזכות קריירה מופלאה. אבל כאלה היו לא מעט שחקנים. יש דבר אחד שרק פלר עשה. לזרוק No Hitter במשחק פתיחת עונה. האינדיאנס שלו ניצחו את השיקגו ווייט סוקס 0:1, כשפלר זורק תשעה אינינגים, מרשה אפס חבטות, חמש הולכות, ופוסל שמונה בסטרייק אאוט. וזה כשכל שאר שחקני הליגה עדיין מנסים להתרגל לעונה החדשה.
15 באפריל 1947
הכוכב: ג'קי רובינסון, ברוקלין דודג'רס
פה יש זוית היסטורית, הרבה מעבר למשחק כזה או אחר. ב-15 באפריל 1947 נפרץ מחסום הצבע בבייסבול האמריקני, כשג'קי רובינסון ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הברוקלין דודג'רס. 26,623 צופים הגיעו לאבטס פילד (לא שמעו אז על קורונה??), לא מעט עם חולצת I'm For Jackie Robinson, והיה גם משחק, אותו הדודג'רס ניצחו 3:5. מי העלה אותם ליתרון? כמובן, ג'קי…
4 באפריל 1974
הכוכב: האנק ארון, אטלנטה ברייבס
ה-25 במאי 1935, בייב רות' חובט את ההום ראן ה-714 שלו, שיא שהחזיק עד ל-4 באפריל, יום הפתיחה של עונת 1974. השחקן הגדול בהיסטוריה של הברייבס, האנק ארון, פתח את העונה עם אחד הדינגרים הזכורים בתולדות המשחק, כשהוא משתווה לבייב כבר באינינג הראשון. את המשחק עצמו, אגב, סיימו הברייבס עם ניצחון 6:7 על סינסינטי, וארון סיים את הקריירה עם 755 הום ראנס.
5 באפריל 1999
הכוכב: ראול מונדסי, לוס אנג'לס דודג'רס
מתצוגות ההתקפה הגדולות שנראו ביום פתיחה. מונדסי והדודג'רס פגשו את אריזונה, כשבאינינג התשיעי, עם שתי פסילות, הם בפיגור 6:3. ראול, עם ספירה של שלושה בולס ואפס סטרייקס, שלח כדור החוצה והשווה את התוצאה – ככה מתחילים עונה! באינינג ה-11 הוא עשה זאת שוב וקבע 6:8 ענק! בסך הכל רשם מונדסי יום חביב בעבודה: 4 מ-5, שני הום ראנס, כשהוא מביא שישה שחקנים הביתה.
4 באפריל 2005
הכוכב: דימיטרי יאנג, טייגרס
אם תהיתם מה אמור לעשות DH – בדיוק את זה: 4 מ-4, שלושה הום ראנס, כשהוא מביא הביתה חמישה שחקנים, בדרך ל-2:11 מפלצתי של הדטרויט טייגרס על קנזס סיטי רויאלס. לשחקן שהעיף כל הקריירה 171 הום ראנס, שלושה במשחק פתיחת עונה זה די מרשים (וגם לטובים ממנו)…
31 במארס 2011
הכוכב: קלייטון קארשו, דודג'רס
קלייטון קרשואו נחשב לפיצ'ר הגדול ביותר בעשור השני של המילניום. לפחות עד שאוקטובר מגיע. שני הסעיפים הבאים ידגישו עד כמה זה נכון. משחק פתיחת עונה של 2011, כשהוא בן 23 בלבד. היריבה: הג'איינטס וטים לינסקום השנואים.
גם ה"פריק" היה טוב, אבל מה שקרשואו עשה היה מטורף: שבעה אינינגים, ארבע חבטות בלבד, תשעה סטרייק אאוטס, ניצחון 1:2 במשחק, וכל זאת בדרך לזכיה בטריפל קראון ובסיי יאנג באותה העונה. וזה היה רק המתאבן.
1 באפריל 2013
הכוכב: קלייטון קארשו, דודג'רס
פה קרשואו כבר מנוסה בשתי עונות נוספות, כשהוא שוב מול הג'איינטס. הפעם הוא הוסיף נדבך התקפי, עם הום ראן משלו. ולצד זה? תשעה אינינגים, ארבע חבטות, אפס ריצות, אפס הולכות, שבעה סטרייק אאוטס, ו-0:4 מהדהד.
יניב ש.
24 יול 2020 16:34:17מתי כבר נכתוב על קרשואו הגדול גם בפלייאוף?
שחר דלאל
24 יול 2020 17:28:59לגמרי.
מאמין שזה יקרה כשנפסיק לדבר על זה, כנראה שזה נכנס לו עמוק לראש…
מנחם לס
24 יול 2020 17:31:13הפעם – עם הקורונה – אני מרגיש שהכעס שלי על הדודג'רס שעזבו את ברוקלין מתחיל קצת להירגע. קרשואו נראה בחור על הכיפאק. הגיע הזמן לעונה טובה פלוס פלייאוף מוצלח. ראיתי פעם תמונה של בוב פלר כשהוא מניף את הרגל הנגדית אולי 20 ס"מ מעל ראשו. עברתי קרצת ממשחק למשחק אמש, ועשיתי אותו מכדורסל אבל, כרגיל, תפסת מרובה, לא תפסת. סתם לחווייה
ארז
25 יול 2020 12:52:55אני מבין את הכעס שלך, הרבה מוותיקי העיר לא שוכחים להם את הבגידה הזו. אבל מצד שני, בזכות המעבר הזה ובמובן מסויים גם הג׳איינטס, קיבלנו את המטס, ככה שאני לא יכול להתלונן.
MacLeod 1
24 יול 2020 21:21:47תענוג כרגיל, תודה