תעיות ותהיות ליום שבת בבוקר/ רותם אלרן

על שניים מהפרוספקטים המעניינים ביותר לדראפט הקרוב

הדראפט הקרוב לא מסתמן עד כה כדראפט מאוד מפואר כמו קודמיו בשנים האחרונות, אך למרות זאת, ישנם מספר שחקנים מרתקים ומהנים לצפייה בו, והחלטתי לכתוב כאן על שניים מהם.

השחקן הראשון עליו אני רוצה לכתוב ולפרט הוא לאמלו בול. בול הוא סיפור מאוד ייחודי, ורוב השחקנים לא עברו מסלול שאפילו מתקרב למה שבול עבר עד כה – הוא היה סנסציית תיכונים כבר בגיל 15, אבל לאו דווקא בזכות עצמו, אלא בעיקר בשל כך ששיחק לצד אחיו הגדול לונזו שקיבל הרבה תשומת לב מסקאוטים במכללות וב-NBA. לאחר מכן הוא שיחק בליטא, עבר לשחק בליגה שאביו התחיל (ולא הצליחה), ולבסוף חתם באוסטרליה, בקבוצה אותה קנה חלקית בסוף העונה.

למרות ההייפ הגדול והמוגזם, בול לא קרס תחת הלחץ וכעת הוא נחשב לאחד מהפרוספקטים הבכירים בדראפט, וללא ספק לאחד מהשחקנים האהובים עליי בו – הוא מוסר ומנהל משחק בחסד, ויחד עם גובה של 2.03 מ' זה הופך אותו לשחקן מיוחד. הוא שחקן מאוד מהנה לצפייה עם הרבה יתרונות בולטים, אבל קבוצה שתיקח אותו בדראפט הקרוב תיקח סיכון יחסית גדול. נכון, יש לו יתרונות שלא ייעלמו ברמת ה-NBA, אך מהצד השני הוא לא קלעי טוב, שלא לומר מזעזע (37.5% מהשדה ו-25% משלוש באוסטרליה העונה, אבל במדגם קטן יחסית של 12 משחקים), ובחירת הזריקות שלו היא רעה ובNBA צריך שיהיה מאמן מתאים שידע להגביל אותו בכמות, שכן אם הוא יזרוק יותר מדי זה יכול להיות הרסני לקבוצה.

בול הוא לא בחירה מאוד בטוחה, אך מהצד השני יש לו פוטנציאל עצום להיות סופרסטאר ושחקן מדהים.

השחקן השני שאני מאוד אוהב ודווקא לא מרבים לדבר עליו בשל עונה מאכזבת במכללות ביחס לציפיות הוא קול אנתוני ששיחק העונה במכללת צפון קרוליינה. לפני תחילת העונה הוא היה מוערך כאחד הפרוספקטים הטובים והבכירים ביותר במחזור ואצל ESPN הוא מדורג כרגע רק כשחקן ה-13 בטיבו בכל הדראפט, התדרדרות עצומה לעומת הציפיות.

אנתוני הוא שחקן מעניין מאוד, ולמרות העונה שהייתה יחסית לא טובה במכללות כשקלע רק 38% מהשדה במכללות, אבל למרות זאת, הוא עדיין שחקן מאוד מוכשר, ובוודאי סקורר הרבה יותר טוב מבול – הוא קלע ב-34.8% משלוש מקו המכללות, אחוז לא טוב, במיוחד לאור כך שקו המכללות קרוב יותר מקו השלשה ב-NBA, אבל הוא מאוד מיוחד פיזית – הוא בגובה 1.91 מ', אבל יש לו ניתור אדיר ואתלטיות מאוד מרשימה, והוא בהחלט שחקן חכם וסקורר טוב שיכול להתפוצץ לכמות נקודות מרשימה.

למרות זאת, קטגוריית ניהול המשחק אצלו עדיין מאוד בעייתית, כשהוא מוסר רק 4 אסיסטים על 3.5 איבודים. כרגע לא נראה שהוא מסוגל לשחק כרכז מוביל אלא בעיקר כגאנר, וזה התפקיד שהוא עשוי לקבל כשיגיע לליגה הטובה בעולם.

גם הוא הימור מאוד לא בטוח – מצד אחד האתלטיות שלו מאוד מרשימה והחוש לסקורינג עשוי לפרוח בקרוב, אך מצד שני גם הוא לא מאוד יעיל ועשוי למצוא את עצמו כסוג של דניס סמית' – שחקן שמסתמך בעיקר על אתלטיות ולא על הרבה מעבר. אני מאוד אוהב את הסגנון הפרוע שלו ומאמין בו, ובעיקר מקווה שלו (ולבול) יהיה המאמן המתאים שידע מה התפקיד הנכון עבורו.

טורונטו – הקונטנדרית הנחבאת

העונה, עד הפסקתה, טורונטו הייתה אחת מהקבוצות הטובות בליגה ובמאזן השני בטיבו במזרח, רק מאחורי מילווקי, הקבוצה הטובה בליגה. הקבוצה הייתה מחוברת מאוד (למרות כמות גדולה מאוד של פציעות לשחקנים משמעותיים), הייתה שם כימיה מצוינת ונראה שהקלישאה המפורסמת "אל תזלזל בליבו של אלוף" לא פסחה על הקנדים.

לא מזמן כתבתי על המועמדות הגדולות לנצח את מילווקי במזרח, ושמתי את הראפטורס במקום הראשון, ולא בכדי – הם קבוצה עם הגנה מאוד חכמה, שהונהגה על ידי ניק נרס, שלעניות דעתי הוא המאמן הטוב בליגה, כשהוא יודע לנהל נכון את הרוטציה, לנסות שיטות מיוחדות ולא קונבנציונליות, בעיקר הגנתית. בזכות היצירתיות והקדמה שנרס הביא לשם ההגנה שלהם פעלה כמו בוכנה משומנת היטב העונה, כשהיו הקבוצה שספגה הכי מעט נקודות בליגה ובמקום השני ברייטינג ההגנתי, גם פה רק מאחורי מילווקי. אופי ההגנה שלהם יכולה מאוד להתאים למצ'אפ מול האיילים מוינקונסין, כשיש להם שחקן גבוה, חזק ואתלטי בהגנה בפסקאל סיאקם, ומאחוריו שניים מהסנטרים ההגנתיים הטובים ביותר בעשור האחרון עם מארק גאסול וסרג' איבקה, וזה יתפקד לטובתם כשגם בנקודות בצבע הם ספגו מעט מאוד, כשניצבו במקום השני גם כאן, וגם במקרה זה מאחורי מילווקי בלבד.

הם יוכלו להקשות מאוד על מילווקי שמתבססת על כניסה לצבע ושלשות, כשבשני התחומים הם מצטיינים הגנתית, וגם התקפית יש להם שחקנים שיענישו אם ישחקו רחוק מהם, ובנוסף לזה, כמה וכמה שחקנים שיכולים להוות אקס פאקטורים עצומים עבורם – או ג'י אנונובי מוסיף הגנת ברזל, טרנס דיוויס הרוקי שלא נבחר הוא קלעי שלשות מצוין שיוסיף לריווח, וגם גאסול מוסיף הרבה חכמה והגנה מעמדת הסנטר, שלא לציין את פרד ואן וליט שהוכיח בגמר של השנה שעברה שהוא מגיע כשצריכים אותו.

בגלל כל מה שציינתי, טורונטו היא קבוצה מצוינת ולדעתי ללא ספק אחת מחמש הקונטנדריות העיקריות, ואחת שלא נופלת בהרבה מכל אחת מהן, ותעשה הרבה צרות למילווקי ולשאר הצמרת במזרח.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. הסיפור עם למלו בול הוא מורכב. הליגות באוסטרליה ובליטא הן עדיין לא קנה מידה של שחקן כדורסל ל NBA. חוצמזה אין לשכוח שבול מגיע עם "חבילה" בצורת האבא לאבר בול.

  2. אחלה מחשבות
    אם לאמלו היה בא לחולון ולוקח אליפות הייתי יכול להתייחס לעתיד שלו ביוסטון….
    וטורונטו תמיד מעולים בעונה הסדירה
    🙂

  3. תודה רותם, אבל אני לא כל כך מסכים איתך בקשר לראפטורס. יש להם מאזן רע נגד קבוצות עם 50% הצלחה (14-11 שלילי, לעומת 10-15 של מילווקי, 10-14 של מיאמי, 13-14 של בוסטון או אפילו 11-15 של דנבר ויוסטון) ולא בטוח בכלל שסיאקם יכול להכנס לתפקיד של לנארד כגו-טו-גאי בפלייאוף. הם קבוצת ההגנה אולי החכמה בליגה, אבל אני לא בטוח בכלל שיש שם מספיק כישרון התקפי בשביל לאתגר את המועמדות לאליפות מלוס אנג'לס.

  4. אני אחד המאמינים הגדולים בלמלו. כל מה שהוא צריך זה לשחק בקבוצה המתאימה עם מאמן שמבין אותו ואת יכולותיו המאד מגוונות.
    את אנטוני קול ראיתי במשחק בגרינוויל כשהוא קלע 42 נקודות והפכתי לשפוט שלו.

  5. סרטון מעניין, לא קשור לפוסט אבל זה המקום היחיד כרגע שקשור לכדורסל אמריקאי כללי מבין הפוסטים הראשונים:
    https://youtu.be/kEhIzOsdLw8
    צפייה חוזרת בבכורה של ניקולה יוקיץ' בארצות הברית, בליגת הקיץ לפני חמש שנים.

  6. תודה רותם.
    אני לא שותף לאופטימיות שלך
    לא לגביי טורונטו ולא לגביי לאמלו.
    ..
    היתרון שלהם כמו שהזכרת הוא שהם מכונה משומנת שממקסמת את הכישרון הרבה בזכות המאמן.
    ועדיין, במבחן האיכות אני לא רואה איך הם סוגרים את הפער עם בוסטון או מילווקי, שלא לומר לייקרס קליפרס.
    גם השנה בגלל שהם אלופים הם לא יהנו ממשבצת האנדרדוג.
    ..
    לא לוי לא נראה מספיק חזק כדי לשחק מעבר לעמדות 1 או 2, אולי שלוש. מה הוא אמור לעשות שם.בלי קליעה?

  7. תודה רותם, יש נקודה נוספת שבה טורונטו לגמרי בעלית של הליגה והיא הספסל. לטורנטו יש ספסל מעולה עם דהבושר הענק נורמן פאוול וכמובן כמו שאמרת איבקה(מפתיע שלרוב הוא עולה מהספסל) וטרנס דיוויס המעולים. כמה הספסל שלהם מעולה אתם שואלים? ממש בtier 1 של הספסלים בליגה עם net rating כמעט זהה לספסלים המעולים של הלייקרס הקליפרס והבאקס

  8. טורונטו סוס שחור רצינית לגמרי. אחרי מילווקי ובוסטון, ואת בוסטון אני שם למעלה כי אני אוהד, לא בגלל שיפוט נקי. יש להם הגנה נפלאה, והגנה כזאת יכולה לנצח, וממש לא חסר להם כלים התקפתיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט