חוזרים לאקשן – הלייקרס בדרך לאליפות ה-17? / רועי ויינברג

מאזן: 14-49, מקום ראשון במערב (5.5 משחקים מהמקום השני ו-7 מהשלישי).

מאמן: פרנק ווגל, עונה ראשונה בקבוצה אחרי תקופות באינדיאנה ואורלנדו. נחשב לאחד ממאמני ההגנה הטובים בליגה ולאחד האחראיים המרכזיים על קפיצת המדרגה של הלייקרס בצד האפור של המגרש.

שחקנים מרכזיים: לברון ג'יימס. אחרי 8 גמרים רצופים ועונה חלשה, במיוחד בהגנה, ג'יימס הגיע לעונה הזאת והפך לאחד המועמדים המרכזיים ל-MVP. הלייקרס השתמשו בו כפוינט גארד במשרה מלאה, מה שהוביל ל-10.6 אסיסטים למשחק, הנתון הטוב בליגה. נוסף על כך יש 25.7 נקודות ו-7.9 ריבאונדים כשהוא משתפר בהדרגה לאורך העונה.

מלבד ג'יימס יש את אנטוני דיוויס בעונת בכורה בלייקרס. ג'יימס מסר העונה 172 אסיסטים לדיוויס, יותר מכל שני שחקנים אחרים בליגה, וה"גבה" הסקורר המוביל של הסגולים-צהובים עם 26.7 נקודות למשחק. הוא מוסיף לזה 9.4 ריבאונדים, 2.4 חסימות ו-1.5 חטיפות כעוגן ההגנתי שלהם.

סביב שניהם יש צוות מסייע לא רע כשהשמות הבולטים הם דני גרין, דוויט הווארד, ג'בל מגי וראז'ון רונדו. האחרון נחשב לאקס פקטור פוטנציאלי בפלייאוף אבל נפצע באגודל ועלול להחמיץ את הסיבוב הראשון והשני.

העונה בקצרה: הלייקרס הפתיעו בתחילת העונה, כשלא מעטים חשבו שיקח להם זמן להתחבר בהתחשב בכך ש-4 מ-7 ממקבלי הדקות המובילים (דיוויס, גרין, הווארד ואייברי בראדלי) לא שיחקו בקבוצה בשנה שעברה ובמחזור השנתי של הקבוצות של לברון ג'יימס – התחלה טובה, דעיכה ומשבר באמצע העונה ושיפור עמדות לקראת הפלייאוף.

זה לא קרה. ההגנה של הלייקרס הייתה מהטובות בליגה הודות לשחקני ההגנה הטובים שיש להם: דיוויס הפך למועמד לאחד משחקני ההגנה של העונה, אייברי בראדלי עשה עבודה נהדרת על מובילי הכדור של היריבה ויחד עם דני גרין ולברון, בעונה הטובה ביותר שלו בהגנה מאז 2015, הלייקרס הפכו להגנה השלישית הכי טובה בליגה. אף קבוצה של ג'יימס לא סיימה בטופ 5 של הדירוג ההגנתי מאז 2012.

השיפור הורגש גם בהתקפה. התפקוד של לברון כרכז לצד שני גבוהים שרצים לטבעת וקלעים הפך את ההתקפה של הלייקרס ליעילה מאוד ולא היה להם משבר משמעותי על המגרש במהלך העונה (כשמחוצה לו יש כמובן את מותו הטראגי של קובי בראיינט, אולי גדול שחקני הלייקרס בכל הזמנים). הקבוצה השתפרה ממשחק למשחק כשמאז הראשון לפברואר הם עם 3-13 חיובי כולל ניצחונות על הקליפרס, לה הפסידו פעמיים העונה, והבאקס.

על מה נשאר להם לשחק (השלכות הפגרה): לא יותר מדי. אין משמעות ליתרון הביתיות בגמר, כי כל המשחקים באותו מקום, והם הבטיחו מעשית את המקום הראשון במערב כשנשארו להם 8 משחקים והם ביתרון של 5.5 על הקליפרס. ניצחון במשחק הראשון של העונה נגד הקליפרס ובמשחקים הקלים שנשארו להם (סקרמנטו, אינדיאנה) יכול להבטיח את המקום הראשון ולתת מנוחה הגונה ללברון והוטרנים האחרים לפני הפלייאוף. מה בכל זאת המטרות של הלייקרס?

לחזור לכושר. בחודש וחצי האחרונים של העונה ג'יימס קלע 27.3 נקודות עם 10.6 אס' ו-8.5 ריב' למשחק ודיוויס 26.7 עם 9.7 ריבאונדים כשהלייקרס היו הקבוצה הטובה בליגה. הפגרה הכפויה עצרה את המומנטום שלהם אבל אפשרה לשניהם להגיע רעננים לפלייאוף. פרנק ווגל יוכל להגביר את הדקות של ג'יימס ודיוויס באופן הדרגתי כשהעונה הסדירה פחות חשובה לקראת הפלייאוף, ולא מן הנמנע שנראה אותם, בפרט את לברון, מקבלים 30 דקות למשחק ופחות מזמן המשחק שלהם עד עכשיו העונה (34.3 ו-34.9 דקות בהתאמה).

לפתור את בעיית הגארדים. אייברי בראדלי היה מהשחקנים המשמעותיים של הלייקרס ולא משתתף בבועה עקב כך שרצה להיות עם בנו בעל בעיות הנשימה. מלבדו יש את הפציעה של רונדו שיכול לפספס 4-6 שבועות אחרי הפציעה באגודל. הלייקרס החתימו את ג'יי אר סמית' ודיון וויטרס בניסיון לתגבר את מצב הגארדים.

לא ברור כמה דקות סמית' או וויטרס יקבלו. סמית' לא שיחק מאז 2017/18, וויטרס שיחק מאז 47 משחקים והיה רע. שניהם לא שחקני הגנה ברמה של בראדלי או רונדו (בפלייאוף), אבל שניהם היו שחקני התקפה טובים מאוד בשיאם ואם אחד מהם יתעלה במשחק פלייאוף חשוב ההבאה של השניים תשתלם, במידה והם יזכו לזמן משחק.

הפציעה של רונדו פחות תשפיע על הלייקרס. הוא יכול לחזור בסוף הסיבוב השני ואמור לחזור לגמר המערב המסתמן נגד הקליפרס. השאלה היא איך הפציעה תשפיע עליו, אבל הלייקרס יכולים להיות אופטימיים: הם לא צריכים את הזריקה של רונדו שתושפע מהפגיעה באגודל, אלא יותר את ההגנה וחוכמת המשחק שלא נפגעו. הלייקרס שיחקו 14 משחקים בלי בראדלי העונה כשקנטביוס קלדוול-פופ ממלא את תפקידו בהתקפה והקבוצה במאזן של 13 ניצחונות והפסד בודד בלעדיו. סביר שנראה את דני גרין נכנס לנעליו ההגנתיות של בראדלי ושומר על הגארד המוביל של היריבה כשפופ מרווח את המגרש. הוא שחקן יותר חד-מימדי מבראדלי, אבל קלע עדיף עליו. המשחקים של הלייקרס נגד קבוצות מרובות גארדים כמו אוקלהומה, יוטה או יוסטון (במידה וראסל ווסטברוק יחלים מקורונה ויוכל להשתתף) יהיו אינדיקציה לא רעה.

אז איך הם יהיו בפלייאוף?

יש כמה שאלות שיכולות להכריע את זה. הראשונה היא מצב הפלייאוף של לברון. בפלייאוף המלא האחרון של ג'יימס הוא קלע 34 נקודות למשחק ולקח קבוצה מוגבלת מאוד לגמר, אבל עברו מאז שנתיים. הוא היה טוב במשחקים האחרונים של הלייקרס נגד מילווקי (37-8-8) והקליפרס (28-8-9), אבל הקליפרס עצרו אותו על 16 מ-43 מהשדה בשני המשחקים הקודמים בין הקבוצות, שנגמרו בניצחון של הקליפרס. יחד עם הדעיכה של ג'יימס מהעונשין – 69.7% העונה, כשהשנה הוא מגיע לקו בכמות יותר נמוכה מכל עונה אחרת בקריירה – לא בטוח שהוא עדיין יכול לדחוף את כל הקבוצה לגמר או לאליפות. שני המשחקים האחרונים נגד הבאקס והקליפרס כללו 15 ו-14 זריקות עונשין שלו בהתאמה, מה שהראה שעדיין יש לו את היכולת להעלות אגרסיביות ולהכריע משחקים בעצמו. סימן נהדר להמשך.

שאלה חשובה אחרת היא המצ'-אפ של הלייקרס עם שתי המועמדות האחרות לתואר, מילווקי והקליפרס. שתיהן מתבססות על הרבה שחקני כנף בזמן שהלייקרס משחקת כמעט תמיד עם שני גבוהים. נגד הבאקס המצ'-אפ יותר נוח ללייקרס, כשאנטוני דיוויס יכול לשמור את יאניס אנטדקומפו ודני גרין את קריס מידלטון, אבל לא ברור איך זה יהיה נגד הקליפרס כשלברון כנראה יצטרך לשמור על פול ג'ורג'. הפלייאוף שלהם יכול לחיות מהמצ'-אפ הזה שיהיה יותר משמעותי כתלות ביריבות.

עוד פקטור הוא הקליעה מסביב לג'יימס בפלייאוף. דני גרין נחשב לקלע האמין ביותר של הלייקרס כשחקן שהיה ב-3 גמרי NBA, אבל בפלייאוף האחרון הוא קלע ב-32.8% מחוץ לקשת אחרי 45.5% בעונה הסדירה. קלדוול-פופ שיחק בסדרת פלייאוף אחת בקריירה (וקלע היטב, אבל הודח בסוויפ נגד קליבלנד של ג'יימס), קוזמה וקרוסו מעולם לא שיחקו ומרקיף מוריס עם 31.6% מהשלוש ב-24 משחקי פלייאוף לעומת 34.4% בעונה הסדירה. כשג'יימס מוביל הכדור היחיד בהעדרו של רונדו, קליעה באחוזים נמוכים יכולה להרוס את ההתקפה של הלייקרס.

תחזית: ממה שניתן לנבא עכשיו אחרי כמה חודשים בלי כדורסל אפשר להעריך שהם יגיעו, ובקלות יחסית, לגמר המערב. משם זה תלוי בפציעות, קורונה וההשפעה של האולם הנייטרלי על הקבוצות השונות, אבל יש לי הרגשה שה-Playoffs Mode של ג'יימס יוביל אותם לגמר ולהשוואת שיא האליפויות של בוסטון.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. תודה רועי. לדעתי כבר בסיבוב השני יוסטון / אוקלהומה יכולים מאוד להתיש אותם. בכל מקרה עדיין חושב שהקליפרס בריאים עדיפים עליהם במעט.

  2. הפריוויו מצוין, תודה.
    לגבי התחזית – הלייקרס מראש היו קבוצה עם סגל יחסית קצר של שחקנים משמעותיים, והם עכשיו חסרים שניים מהם. לברון יעלה הילוך בפלייאוף, אבל יתקשה לשמור עליו לאורך זמן, כמו ב-2018, אז הוא קלע 34 למשחק, אבל סיפק גם כמה משחקים רעים – במיוחד משחק 1 נגד בוסטון.
    המספרים של דיוויס בקריירת הפלייאוף הזויים – 30.5 נקודות, 12.7 ריבאונדים, 2.5 חסימות ו-1.8 חטיפות ב-53.6% אפקטיבי ו-85% מהעונשין, אבל הם מתוך מדגם לא מאוד מייצג של 13 משחקים, 4 מתוכם נגד פורטלנד וכל השאר נגד גולדן סטייט שנתנה לו לנסות לנצח לבד.
    התרחיש הסביר הוא הפסד בגמר המערב לקליפרס, אבל ייתכן שהם יגלו בשלב מוקדם של הפלייאוף שלברון ודיוויס יצטרכו לקלוע ביחד 60+ למשחק כדי שיהיה להם סיכוי. לאורך זמן זה לא יקרה, בוודאי לא נגד הגנות שיודעות להתאים את עצמן – קליפרס ומילווקי, אולי יוסטון ויוטה, ואולי עוד קבוצות.
    לכן, אם צריך הימור מפתיע, אני מהמר שהלייקרס יודחו מוקדם, אבל ההימור הקלאסי הוא הפסד לקליפרס בגמר המערב.

  3. אין לו שום פלייאוף מוד, זה חרטא מוד. אם דוק ריברס לא יעשה קר וישים עליו אחד על אחד כל הסידרה את בברלי הוא יקבל בראש וילך עם TAIL MODE בין הרגליים. לחץ על כל המגרש ודאבל טים מנטרל אותו

  4. הקליפרס פשוט צריכים ללכת על התשה שלו… בברלי, ג'ורג', קוואי… עם בכל רגע נתון אחד מהם יעיק עליו בהגנה ומצד שני קוואי וג'ורג' גם יכולים להכריח אותו לעבוד בהגנה זה יכול לעשות יופי של עבודה מולו. השאלה של הלייקרס האם דיוויס יכול להיות משמעותי גם בריצת פלייאוף מה שעד היום לא כל כך נבחן בזה בתקופתו בשקנאים. החסרון של בראדלי ורונדו עלול להיות משמעותי הגנתית ..במיוחד עם רונדו לא חוזר לפני גמר אזורי ושבסיבוב השני עלולה לבוא יוסטון עם הארדן את ווסטבורק.

  5. תודה רועי!
    בתחילת השנה כתבתי פוסט למה הלייקרס לא יצליחו העונה ובכלל ועד כה הם מחזירים לי את המילים כחיצים למקלדת. קבוצה מצויינת עם מאמן נפלא שבשקט בשקט מתמודד על מאמן העונה.
    מי יתן ונראה דרבי בגמר מערב, יהיה מעניין בטירוף!

  6. תודה על הסקירה
    על הניער יש להם סדרת אליפות מול הקליפרס. הם הפסידו את יתרון הביתיות בעער אבל הרוויחו מנוחה. הם נראים מגובשים וחדורי מטרה. נראה עוד חודשיים מה המצב המדויק אבל סיכוי טוב לאליפות מסכים שקיים

  7. תודה רועי.
    הפתיע אותי המשחק הטוב של ווייטרס ושל סמית', אבל לאורך זמן אני משער שהם יחזרו למצב היסוד שלהם (מה שאומר הסרחה).
    אחוזי העונשין של לברון מדאיגים, כמו גם הגיל שלו.
    אבל הבעיה הגדולה של הלייקרס היא החיסרון/פציעה בעמדות הגארדים.

  8. תודה רועי! פריוויו מעולה
    מאז מיאמי לא הייתה ללברון קבוצה הגנתית טובה כל כך, ונראה שזה משפיע מנטלית גם עליו.
    המשחקים בבועה יהיו ממש טובים עבורם בשביל לחזור לכושר בלי שום לחץ. אחר כך לברון ייכנס למוד פלייאוף ויסגור את הבאסטה.
    אני אומר זאת בכאב ועם אהבה גדולה לדוק ריברס וליאניס, אבל זאת השנה של הלייקרס.
    הנקודה המעניינת היא התשובה של הלייקרס לסמול בול שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות ולצורך הכמעט אובססיבי של קבוצות בגארדים טבעיים. נראה איך זה ישפיע על בניית קבוצות בעתיד.

  9. פלייאוף כל כך פתוח,
    אליפות שזכייה בה תהיה כל כך קשה להשגה,
    אני פשוט לא זוכר.
    .
    ועדיין,
    הקושי הוא של כולם. ומבין המתחרות, לטעמי סיכויי הלייקרס לזכות הם הגבוהים ביותר.
    .
    הסיבה?
    לברון ודייויס. דייויס ולברון.
    אם כל הכבוד לג'ורג' וקאוויי, בספר שלי דייויס את לברון (לא משנה הסדר) הם הצמד מס' 1 בליגה. והפער? גדול למדי.
    ראיתי השנה את רוב משחקי הלייקרס,
    והחדשות הטובות עבור אוהדי הקבוצה בצהוב סגול הן שבחלק האחרון של העונה לפני הקורונה, הם התחברו. שתוף הפעולה בין לברון לדייויס, בין לברון לצמד הסנטרים, עבד נפלא. ראו את זה מול הקליפרס, ראו את זה מול הבאקס.
    .
    החדשות הרעות לשלל ה-LLL למיניהם הן שהפגרה הכפויה? על הלייקרס היא (לדעתי) תשפיע פחות מאשר כל קבוצה אחרת. לברון הוא פריק של אימונים, והדיווחים הם שהוא "הדביק" (מרצון או לא מרצון…) את חבריו לקבוצה בווירוס במהלך הפגרה.
    נתון זה, לצד הניסיון של לברון בפלייאוף,
    לצד –
    א. לברון פתח את העונה אחרי שלראשונה מזה המון זמן הוא נח במהלך הקיץ.
    ב. מנוחה נוספת בדיוק לפני המאני טיים.
    ג. יש מעט שחקנים ב-NBA (כיום, או בכלל) שיודעים לתזמן כושר גופני כמו לברון.
    ואנחנו מקבלים מצב בו הסיטואציה שפוגעת בכלל הליגה (הקורונה) פוגעת בלייקרס (כאמור, לדעתי) פחות מכולם.
    .
    נוסיף נקודה אחרונה –
    הילוך נוסף.
    ההיסטוריה מלמדת שלקבוצות של לברון יש הילוך נוסף עת מגיע הפלייאוף.
    אם ניקח בחשבון שהתקפת הלייקרס מדורגת 4 בליגה, וההגנה שלהם מדורגת 3, ושה-SRS שלהם שני רק למילווקי,
    ונקבל מצב בו הילוך נוסף נשמע מאיים למדי…
    .
    האם האמור משמעותו ש-"הכל דבש"?
    ממש לא.
    כאמור,
    זה לא 2017. אין קבוצה עליה אפשר לומר שסיכוייה גבוהים משל השדה. אפילו לא קרוב.
    אייברי בראדלי יחסר מאוד, הן בהגנה (היה שחקן הגנת הפרימטר מס' 1 של הלייקרס, כאשר הוא מנצל את הנוכחות בצבע בשביל למרר את חיי הגארדים המובילים של היריבות),
    והן בהתקפה (שימש לא פעם כפתרון חלקי בהובלת הכדור).
    בעיה גדולה יותר היא המחסור במוביל כדור אמין לצדו של לברון. חסרונם של רונדו ובראדלי יהיה משמעותי.
    .
    השורה התחתונה?
    קודם כל, יהיה מעניין.
    ההימור שלי?
    זו השנה של הלייקרס.
    .
    תודה, רועי.

    1. מסכים עם רוב מה שכתבת ולצערי גם עם התחזית.

      קצת מנפחים פה באתר את החסרון של בראדלי. שחקן משלים בלייקרס, בוא לא נסחף.

      1. נכון, אבל ברמות האלו כל פיפס יכול לקבוע – מספיק פוזשן או שניים שעושים סל על וויטרס או שסמית' מקבל החלטה לא נכונה והמשחק מוכרע לצד השני (ע"ע סמית' 2018…, פופ 2013 ואחרים).
        .
        יש ואריאנטים, כנראה לא מעטים, שבהם הלייקרס יכולים לקחת גם בלי בראדלי. יש גם ואריאנטים שבהם גם עם בראדלי הם היו מפסידים, אבל יש גם ואריאנטים שבהם בראדלי יכול היה אולי לעשות את ההבדל, אולי לא רבים כאלה, אבל עכשיו הלייקרס "יפסידו" אותם.

  10. לברון ינוגב עי הקליפרס אם ריברס הגרופי שלו לא ילקק לו. ריברס היחיד שיכול לתת את זה ללברון יחד עם לו בעל אות הלשון החומה.
    בכל מקרה אין קאווי ווי טראסט.
    אולי גם יוסטון ינגבו אותם אם יפגשו.

    1. העונה של הקליפרס לא הלכה כמו שצריך ולא יודע מתי היה להם הרכב מלא, לא אתפלא אם הם לא יגיעו בכלל לגמר המערב (גם אם כן זה יהיה בקושי)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט